הבדלים בין גרסאות בדף "88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/מערך תרגול/6"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תרגיל)
(קואורדינטות)
שורה 34: שורה 34:
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 +
  
 
'''דוגמא.'''
 
'''דוגמא.'''
שורה 41: שורה 42:
  
 
לפיכך <math>[v]_S=(1,2,-1,0)</math>.
 
לפיכך <math>[v]_S=(1,2,-1,0)</math>.
 +
 +
 +
'''דוגמא.'''
 +
חשב את הקואורדינטות של הוקטור <math>(a,b,c)</math> לפי הבסיס הסטנדרטי S של <math>\mathbb{F}^n</math>. קל לראות ש <math>[v]_S = (a,b,c)</math>.
  
 
===תרגיל===
 
===תרגיל===

גרסה מ־20:59, 29 ביולי 2011

קואורדינטות

נסביר את כל המושגים תוך כדי שימוש בדוגמא קבועה: V=\mathbb{R}^2, S_{\mathbb{R}^2}=\{(1,0),(0,1)\},D=\{(1,1),(1,-1)\}, מתקיים ששתי הקבוצות מהוות בסיס למרחב V.

משפט: יהא V מ"ו מעל שדה F, יהי B=\{v_1,...,v_n\} בסיס ל-V ויהי v\in V וקטור. אזי ל-v יש הצגה יחידה כצירוף לינארי לפי הבסיס B. כלומר, אם מתקיים v=a_1v_1+...+a_nv_n=b_1v_1+...+b_nv_n אזי בהכרח \forall i:a_i=b_i. (קל להוכיח את זה על ידי חיסור הצד הימני של המשוואה מהצד השמאלי, מקבלים צירוף לינארי שמתאפס עם מקדמים a_i-b_i.)

הגדרה: יהיו V,B וv כמו במשפט. אזי וקטור הקואורדינטות של v לפי בסיס B, מסומן [v]_B\in\mathbb{F}^n מוגדר להיות [v]_B=\begin{pmatrix}a_1 \\ a_2 \\ \vdots \\ a_n\end{pmatrix} כאשר v=a_1v_1+...+a_nv_n ההצגה הלינארית היחידה הקיימת לפי המשפט.


חשוב לזכור [v]_B=\begin{pmatrix}a_1 \\ a_2 \\ \vdots \\ a_n\end{pmatrix} אם"ם v=a_1v_1+...+a_nv_n

תרגיל קל אבל חשוב הוא להראות שלכל בסיס B מתקיים ש v=0 אם"ם [v]_B=0.


הערה: במרחבים הוקטוריים שאנו נעבוד איתם יש בסיסים סטנדרטיים. הייחוד של הבסיסים הסטנדרטיים הוא שקל מאד לחשב קואורדינטות לפיהם. נסתכל במרחבים וקטורים ובבסיסים הסטנדרטיים שלהם:


מרחב וקטורי בסיס סטנדרטי
\mathbb{F}^n (1,0,...,0),(0,1,0,...,0),...,(0,...,0,1)
\mathbb{F}^{m\times n} 
\begin{pmatrix}1 & 0 & \cdots & 0 \\ 0 & \cdots & \cdots & 0 \\ \vdots & \vdots & \vdots & \vdots \\ 0 & \cdots & \cdots & 0\end{pmatrix},
\begin{pmatrix}0 & 1 & \cdots & 0 \\ 0 & \cdots & \cdots & 0 \\ \vdots & \vdots & \vdots & \vdots \\ 0 & \cdots & \cdots & 0\end{pmatrix},...,
\begin{pmatrix}0 & \cdots & \cdots & 0 \\ 1 & 0 & \cdots & 0 \\ \vdots & \vdots & \vdots & \vdots \\ 0 & \cdots & \cdots & 0\end{pmatrix},...,
\begin{pmatrix}0 & \cdots & \cdots & 0 \\ 0 & \cdots & \cdots & 0 \\ \vdots & \vdots & \vdots & \vdots \\ 0 & \cdots & 0 & 1 \end{pmatrix}
\mathbb{F}_n[x] 1,x,x^2,...,x^n


דוגמא. חשב את הקואורדינטות של הוקטור v=1+2x-x^2 לפי הבסיס הסטנדרטי S של \mathbb{R}_3[x]. למעשה הפולינום כמעט מוצג כצירוף לינארי של איברי הבסיס:

v=a_1v_1+a_2v_2+a_3v_3+a_4v_4 = 1\cdot 1 + 2\cdot x + (-1)\cdot x^2 + 0\cdot x^3.

לפיכך [v]_S=(1,2,-1,0).


דוגמא. חשב את הקואורדינטות של הוקטור (a,b,c) לפי הבסיס הסטנדרטי S של \mathbb{F}^n. קל לראות ש [v]_S = (a,b,c).

תרגיל

יהא V מ"ו ויהי B בסיס לו. יהיו u_1,...,u_k\in V וקטורים כלשהם. הוכח:

  • u_1,...,u_k בת"ל אם"ם [u_1]_B,...,[u_k]_B בת"ל
  • w\in span\{u_1,...,u_k\} אם"ם w\in span\{[u_1]_B,...,[u_k]_B\}

נוכיח תרגיל זה בהמשך, לאחר שנלמד על העתקות לינאריות. כעת נניח שהוא נכון ונתרכז בכלי החישובי המשמעותי שקיבלנו; כל בדיקה/חישוב של תלות לינארית או פרישה בכל מרחב וקטורי (מטריצות, פולינומים, פונקציות) יכול בעצם להעשות במרחב הוקטורי המוכר והנוח \mathbb{F}^n.

דוגמא

האם הפולינומים 1+x^2,