הבדלים בין גרסאות בדף "בדידה לתיכוניסטים תש"ע - שאלות ותשובות"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שאלות זה טוב)
(שאלות)
 
(183 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
 
'''[[בדידה לתיכוניסטים תש"ע - שאלות ותשובות - ארכיון 4| ארכיון 4]]''' - תרגיל 4
 
'''[[בדידה לתיכוניסטים תש"ע - שאלות ותשובות - ארכיון 4| ארכיון 4]]''' - תרגיל 4
  
 +
'''[[בדידה לתיכוניסטים תש"ע - שאלות ותשובות - ארכיון 5| ארכיון 5]]''' - לקראת המבחן
  
=שאלות=
 
  
==איחוד או חיתוך==
 
סליחה שאני שואלת המון שאלות..
 
  
איך מוכיחים שאם X מוכלת ב-A חיתוך B אז X מוכלת ב-A וגם X מוכלת ב-B? (במיוחד צריך לשים לב שההוכחה לא מתאימה גם לאיחוד במקום חיתוך, בשונה מההוכחה אצלי במחברת)
+
=שאלות=
 +
==המבחן===
 +
באיזה בניין וחדר יהיה המועד ב' בבדידה?
  
שוב, תודה מראש!
+
==הפגישה==
 +
באיזה שעה הפגישה והיכן?
 +
==פקטור==
 +
היה פקטור במבחן?
  
===שאלות זה טוב===
+
===תשובה===
אם <math>X \subseteq A \bigcap B</math> אז לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A \bigcap B</math>, דהיינו <math>x \in A</math> וגם <math>x \in B</math>. מכיוון שלכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A</math> אז <math>X \subseteq A</math>, ומכיוון שלכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in B</math> אז <math>X \subseteq B</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 00:16, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
+
כן
  
 +
==חלוקת הציון==
 +
כיצד מחלקים את הציון? כמו בלינארית או שהבוחן ייחשב לכולם? ואם כן באיזה אופן?
 +
תודה מראש, גל.
 +
==ציונים==
 +
מישהו יודע מתי יהיו ציונים?
 +
==שאלה חשובה ממבחן==
 +
בכמה דרכים ניתן לחלק 40 עטים ממוספרים <math>(1,2,...,40)</math> בין 30 סטודנטים?
  
:תודה רבה, אבל: אם <math>X \subseteq A \bigcup B</math> אז לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A \bigcup B</math>, דהיינו <math>x \in A</math> או <math>x \in B</math>. לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A</math> ואז*** <math>X \subseteq A</math>, או <math>x \in B</math> ואז*** <math>X \subseteq B</math>.
+
לא הבנתי את השאלה:
:מה שמסומן ב-*** כמובן לא נכון, אבל איך מסבירים את זה שהדבר נכון רק עבור חיתוך ולא איחוד?
+
*האם צריך לחלק את כל ה-40, כך שיהיו 10 סטודנטים שיקבלו 2 עטים? או לחלק רק 30 עטים?
 +
*האם מותר שחלק מהסטודנטים יקבלו 0 עטים? למשל - כל העטים לסטודנט אחד?
  
::כל <math>x\in X</math> מקיים <math>x\in A</math> '''-או-''' <math>x\in B</math>. בפרט, מאד ייתכן שקיים <math>x\in X</math> כך ש<math>x\notin A</math> [[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 01:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
+
אגב, תשובה סופית של השאלה תעזור לי מאוד, בשביל לבדוק את עצמי.
  
==הוכחה טריוויאלית==
+
===תשובה (לא מתרגל)===
מהי הדרך הנכונה ביותר להוכיח שאם <math>P(A)</math> מוכל (או שווה) ב(ל)-<math>P(B)</math> אז A מוכל (או שווה) ב(ל)-B?
+
כל האפשרויות הללו תופסות. אני הייתי פותר את השאלה כך: עבור כל עט יש שלושים אפשרויות, ולכן בסה"כ יש <math>30^{40}</math> אפשרויות. האם זה פתרון נכון?
  
(פשוט ההוכחה אצלי במחברת לא ברורה לי)
+
:אני מניח שהכוונה ל40 עטים ספציפיים, כלומר לא יכול להיות שעט מספר 2 יהיה אצל שני תלמידים.
  
===תשובה===
+
::נו?תסתכל על זה כך - לעט 1 יש 30 אפשרויות (תלמיד 1 עד תלמיד 30) וגם לעט 2 יש 30 אפשרויות וגם ... וגם לעט 40 יש 30 אפשרויות. ולכן בסה"כ התשובה שציינתי מתקיימת
אם <math>P(A) \subseteq P(B)</math> אז לכל <math>X \in P(A)</math> מתקיים <math>X \in P(B)</math>.
+
בפרט, <math>A \in P(A)</math> ולכן <math>A \in P(B)</math>, כלומר <math>A \subseteq B</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:57, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
:אהה, תודה!
+
  
==יחסים==
+
:::צודק, טעות שלי.
האם האיבר הקטן ביותר הוא תמיד המינימלי היחיד? (כשהוא קיים)
+
  
===תשובה===
+
==הוכחת יחס בפרט==
כן [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:32, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
אם נתונה קבוצה B סופית ודי קטנה (כ-5 איברים) ואומרים יהי R יחס על B, הוכיחו ש-R יחס סדר חלקי (או שקילות, לא משנה). האם אני יכולה לכתוב בצורה מפורשת את R ופשוט לכתוב בצורה מפורשת למה היא טרנזטיבית, רפלקסיבית ואנטי סימטרית (או סימטרית), או שאני חייבת לעשות את זה באופן כללי ולא מפורש?
:תודה!
+
==2007 מועד ב'==
 +
קישור: http://www.bis.org.il/download_Img.asp?file_name=278200810428508.pdf
  
==שאלה==
+
בשאלה 1 צריך לרשום בצורת CNF ו-DNF שתי פונקציות שהן ביטוי לוגי. אין לי מושג על מה מדובר, אבל זה לא בחומר - נכון?
לקחתי את הש.ב שלי מבניין 216(תרגיל 4 ו-5) ובתרגיל 5 עשיתי הכל נכון חוץ משאלה 4 ד' ו-ה' חוץ מזה הכל כתוב ומסומן ב-וי(כאילו שזה נכון) וקיבלתי 88, שזה אומר שירדו לי 12 נקודות על 2 סעיפים(היו 6 סעיפים בשאלה הזו, א-ו) בחישוב קל זה יוצא קצת לא הגיוני כי יש 7 שאלות, עכשיו מכיוון שנגמר הקורס, למי אני יכול לפנות(תענו לי את התשובה בהנחה שזה חשוב לי אפילו שזה 5-8 נק'), כמובן שאני מאוד אעדיף תשובה של מתרגל... בכל מקרה תודה מראש!
+
  
===תשובה===
+
שאלה 2 על דטרמיננטות - אני אמורה לדעת לפתור אותה ושאלה דומה יכולה להופיע במבחן מועד ב'? (אני עם אפי, למדנו דטרמיננטות שיעור אחד)
מתן נקודות זה די סובייקטיבי. ייתכן שהיא הורידה לך בנקודות אחרות על אף שהיא סימנה וי. ייתכן שהיא חילקה את הנקודות בין הסעיפים אחרת משהיית מצפה. אני לא חושב שיש על מה לערער, אלא אם מצאת ממש טעות בבדיקה. אני גם לא משוכנע שיש למי. אתה יכול לעבור שוב על התרגיל ולראות אם היא לא העירה לך עוד הערות היכנשהו על התרגיל מעבר לוי-ים שהיא סימנה [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:48, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
  
==קבוצת מנה==
+
בשאלה 4-ג',ד' ובשאלה 5 צריך להסביר משהו או רק לתת תשובה סופית?
לא הבנתי משהו, אז אתן דוגמה ואשאל עליה וזה יעזור לי להבין:
+
==מבחן 2007 מועד א'==
 +
קישור: http://www.bis.org.il/download_Img.asp?file_name=208200823203518.pdf
  
נניח ש-R הוא יחס מודולו 2 על N (כל המספרים <math>(a,b)\in NxN</math> כך ש-2 מחלק את a-b).
+
בחלק II שאלה 3 (שצריך להוכיח באינדוקציה), הבדיקה עבור n=1 יצאה לא נכונה! יש טעות בתרגיל או שאני טועה?
  
אז קבוצת המנה היא <math>\{1,2\}</math> או <math>\{[1]_R,[2]_R\}</math> ? כלומר, קבוצת המנה מוכלת בקבוצה <math>\{1,2,3\}</math> למשל?
+
בבקשה תענו!
  
תודה מראש!
+
דרך אגב, כל חלק III הוא לא בחומר, נכון?
  
===תשובה===
+
אה ועוד משהו: יש למישהו פתרונות של המבחן הזה? או לפחות פתרונות סופיים? אם מישהו פתר אותו, אז שיכתוב פה ונשווה :).
זה יהיה לא נכון לומר ש<math>\{[1]_R,[2]_R\}</math> מוכלת ב<math>\{1,2,3\}</math> משום ש<math>[1]_R =\{1,3,5,7,\dots\} \neq 1</math>. מחלקת שקילות של איבר איננה שווה לאיבר עצמו אלא לקבוצה כל האיברים השקולים לו. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:19, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
  
:אגב, לשאלתך הראשונה, קבוצת המנה היא <math>\{[1]_R,[2]_R\}</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:30, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
במיוחד חשובה לי השאלה בקומבינטוריקה: 1-ב', יצא לי 208.
::תודה!
+
  
==שאלה==
+
==בקשה לפקטור==
איך מחשבים כמה פונקציות חחעיות וכמה על יש מקבוצה סופית A לק' סופית B? למה? תודה
+
המבחן היה ברמה קשה מאוד אז נשמח לקבל פקטור. תודה!
 +
  אני בטוח שבגלל שביקשת יהיה פקטור :) (לא שאני מתנגד )
 +
::מצטרפת!
 +
::מצתרף, וזה בלי קשר לבעיות הרבות שהיו, הפסקת חשמל, בעיות בתופס, ועוד.. או לפחות שיקימו מועד מיוחד כדי שהמועד ב' לא תיהיה ההזדמנות האחרונה, זה די מלחיץ, וגם באמת שהתנאים והרמה לא היו בסדר, בהצלחה לכל מי שהולך למועד ב'
  
===תשובה===
+
==שאלות על הפתרון==
חח"ע: כל איבר במקור חייב ללכת לאיבר אחר בטווח. נניח מספר האיברים בB הוא n ומספר האיברים בA הוא m. לכן לאיבר הראשון במקור יש n אפשרויות לתמונות. האיבר הבא במקור חייב להשלח למשהו שונה ולכן יש לו n-1 אפשרויות. ככה לm איברים וסה"כ נקבל <math>n(n-1)\cdots (n-(m-1))=\frac{n!}{(n-m)!}</math>
+
בשאלה של התמורות, קבעתם את A להיות הקבוצה שבה איבר זוגי מסויים מופיע במקומו, ואז חישבתם את הסכום של כל הקבוצות האלו. אבל זה בעצם החיתוך של המשלימים, אז צריך לעשות את סך כל האפשרויות פחות הסכום שיצא, לא?
 +
ולגבי השאלה עם השוויון בין הסיגמות, אתם יכולים לכתוב את הפיתרון? (הוא לא מופיע). תודה!
  
שימו לב שברור מתנאי השאלה ש<math>n\geq m</math> אחרת לא יכול להיות פונקציה חח"ע
+
==פתרון המבחן==
 +
שלום. אתם יכולים בבקשה לפרסם את הפתרון של המבחן? תודה!
 +
==הצלחה במועד ב'==
 +
שלום. אני נבחנתי במועד א' ונראה לי שנכשלתי ככה שגם בסופי יהיה לי ציון נכשל. אבל זה בכלל לא אומר שבמהלך כל הקורס ישבתי עם פה פעור ולא הבנתי מילה. עכשיו אני צריכה לגשת למועד ב', ובו אני רוצה להצליח. לא להצליח 80, אלא להצליח 100 לפחות. אני מוכנה לחרוש בשביל זה כמה שצריך, ואפילו יותר. אבל אני רוצה שהחרישה תהיה יעילה כמה שאפשר. אז מתרגלים, בתור מי שהצליחו באיזה קורס או שניים, בבקשה תספרו מנסיונכם, מהי הדרך הכי אפקטיבית ללמוד למבחן? מה ייתן לי את מירב הסיכויים לקבל 100?
  
==שאלה==
 
צריך לעשות נוסחת נסיגה למספר תת הקבוצות של 1 עד N שמכילות 2 מספרים עוקבים. האם זה נכון להגיד שבגלל שמספר תת הקבוצות שלא מכילות שני מספרים עוקבים (כמו בשאלה שבאלגוריתם שפירסמתם) היא <math>f(n)=f(n-1)+f(n-2)</math> אז מספר תת הקבוצות שכן מכילות היא
 
<math>f(n)=f(n)-(f(n-1)+f(n-2))</math>? זה נראה נכון, כי f(n) הוא המספר הכולל, פחות התת קבוצות שלא מכילות, אך גם משהו בזה נראה לא נכון, כי עם מצמצמים את הFN זה יוצא ש <math>f(n-1) = -f(n-2)</math>. יש פה טעות? תודה!
 
  
===תשובה===
+
תודה מראש!
אני לא כל כך מבין מה אתה מנסה לעשות. אם הגעת למסקנה שמשוואת ההפרשים היא <math>f(n)=f(n-1)+f(n-2)</math> אז מכיוון שהיא הומוגנית אתה צריך לעבור ישר למשוואה האופיינית <math>p(x)=x^2-x-1=0</math>, למצוא לה פיתרונות (כולל ריבוב, אע"פ שפה אין כאלו) <math>x_1,x_2</math>.
+
לאחר-מכן, לכתוב <math>f(n)=a x_1^n+b x_2^n</math> ואחרי שמציבים את שני ערכי ההתחלה מקבלים את ערכי <math>a</math> ו<math>b</math> ובא לציון גואל. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:22, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
+
:מה? לא, לא הבנת אותי נכון. אני לא צריך לפתור את נוסחת הנסיגה. אני צריך למצוא נוסחת נסיגה חדשה, נוסחת נסיגה למספר תת הקבוצות ש-כן- מכילות שני מספרים עוקבים. אז אני שואל אם אפשר להשתמש בנוסחה לתת הקבוצות ש-לא- מכילות שני מספרים עוקבים, שאותה אני יודע, ע"י <math>f(n)=f(n)-[the-solution-to-the-other-question]</math> כלומר <math>f(n)=f(n)-f(n-1)-f(n-2)</math>. האם אפשר לעשות את זה? אם לא, יש דרך אחרת לפתור את השאלה בעזרת הפתרון לשאלה הקודמת בלי לפתור את השאלה הזאת מחדש אם נוסחת נסיגה בהתעלמות מהפתרון הקודם? תודה!
+
  
===תשובה2===
 
אתה לא יכול להשתמש בסימון <math>f(n)</math> לייצוג שני דברים שונים. אתה יכול לסמן כ<math>h(n)</math> את מספר תת-הקבוצות של 1 עד n (אתה יכול להסיק מיד ש<math>h(n)=2^n</math> ולסמן כ<math>g(n)</math> את מספר תת הקבוצות שמכילות שני מספרים עוקבים, ולהסיק ש<math>g(n)=h(n)-f(n)</math>. אם אתה מעוניין במשוואת הפרשים, אז אתה יכול להציב במשוואת ההפרשים של <math>f(n)</math> ולקבל <math>h(n)-g(n)=h(n-1)-g(n-1)+h(n-2)-g(n-2)</math>, לבודד את <math>g(n)</math> ולקבל כך משוואת הפרשים חדשה. אני מקווה שזה עונה יותר טוב על השאלה [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:15, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
 
  
==עזרה (מבחן 2009 מועד ב' שאלה 7 ב'2 .)==
+
אני עדיין מחכה לתשובה, בבקשה...
הוכחתי את 1, אבל איך מוכיחים את 2.? אני ממש לא מבין למה S שווה לתוצאה (המוזרה) הזאת? תודה!
+
:אני לא בטוח שהם עוד עוכבים אחרי הדף הזה, אבל אולי אם תשאל את השאלה בדף השיחה של אחד המתרגלים הם יענו לך (למשל [[שיחת משתמש:ארז שיינר]] ו[[שיחת משתמש:Adam Chapman]]. את רשימת כל מפעילי המערכת (רובם מתרגלים) תמצא [http://www.math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D&username=&group=sysop&limit=50 כאן]). [[משתמש:אור שחף|אור שחף]], [[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]], 00:36, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
  
==פתרון למבחן 2009 מועד ב' שאלה 7 א'==
+
::תודה לך :)
הפתרון של נוסחת הנסיגה <math>f(n)=f(n-1)+f(n-2)</math> זה פתרון נכון? תודה!
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
איפה אתה רואה בשאלה רקורסיה או נוסחאת נסיגה?
+
*קודם כל יש לוודא שיש לך את כל החומר מההרצאות ושאת מבינה כל דבר ודבר שנעשה בהרצאה (אחר כך כנ"ל לגבי התרגילים)
:מישהו אמר שאסור לפתור את השאלה בעזרת נוסחת נסיגה? [התשובה הסופית שלי הייתה הפתרון לנוסחת הנסיגה ולא הנוסחה עצמה!]
+
*יש לעבור על מבחן מועד א' ולוודא שאת מבינה בדיוק איפה טעית, ואיך היית מקבלת 100 אם היית נגשת אליו.
 +
*יש לפתור את כל תרגילי השנה ומבחנים משנים קודמות, דבר ראשון מבלי להסתכל בפתרונות, ולאחר מכן לוודא שפתרת נכון
 +
*תנסי לקבוע שעת קבלה עם המתרגל שלך או מתרגל אחר בקורס שלך (עדיף באמצעות המייל, לא כולם עוקבים אחרי הדף הזה בשלב זה, כמו שאור ציין).
 +
*אני אציין שמה שאמרתי הוא כללי מכיוון שאיני מתרגל בדידה ולכן איני יכול לכוון יותר למקצוע הזה. הכוונה נוספת תוכלי לקבל ממתרגלי בדידה.
  
===תשובה2===
+
בהצלחה,  
ראשית, נוסחת הנסיגה שלך לא נכונה.
+
שנית, אתה באמת לא נדרש לתת נוסחת נסיגה כי אם נוסחה ישירה.
+
כעיקרון אם אתה עולה על נוסחת נסיגה נכונה אז אתה יכול לפי האלגוריתם המוכר לפתח נוסחה ישירה,
+
אך זה ארוך ומיותר.
+
  
הפיתרון הנכון באלה הזו הוא לשים לב לרמז: תחילה שמים את הכדורים הלבנים. אח"כ צריך לבחור m רווחים מתוך n+1 הרווחים שבין כל שני כדורים לבנים (כולל זה שלפני הכדור הראשון וזה שאחרי האחרון) ולשים בכל אחד מהרווחים הנבחרים כדור שחור אחד. התשובה היא אם כן m מתוך n+1.
+
[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 00:52, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 14:37, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
::תודה רבה, אבל למה נוסחת הנסיגה לא נכונה? הרי אם שמים כדור לבן בהתחלה, אחריו יש f(n-1) אפשרויות חוקיות, ואם שמים כדור שחור, אחריו חייב לבוא כדור לבן ולכן יש אחריו f(n-2) אפשרויות חוקיות, סה"כ <math>f(n)=f(n-1)+f(n-2)</math> לא?
+
  
:::למדנו איך עושים רקורסיה שתלוייה במשתנה אחד (n), אך בתרגיל זה יש לך 2 משתנים, n וm ולכן נוסחה של רקורסיה פשוטה שתלוייה רק בn אינה מתאימה פה (אני תלמיד לא מתרגל)
+
::תודה רבה!!
 +
::מבין הדברים שכתבת, משנה מה אעשה קודם ומה אחר כך? ובשביל מה שעת קבלה?
  
===תשובה3===
+
:::שעת קבלה לשאול שאלות (אם יש) וגם להתייעץ לגבי הלימודים ספציפית לקורס. לגבי הסדר, אני חושב שנוח לעבוד לפי נושאים הרצאה-תרגול-תרגיל בית (כלומר להבין את ההרצאה בנושא ואז את התרגול בנושא ואז תרגיל בית בנושא ואז לעבור לנושא הבא). אחרי שיש שליטה בחומר עוברים למבחנים ודברים דומים.
נוסחת הנסיגה איננה נכונה משום שאם שמים כדור שחור אז אחריו מגיע כדור לבן, אך מה שנשאר זה לא <math>f(n-2)</math>  אפשרויות חוקיות משום שאפשרות חוקית (במקרה שאתה מנסה להציג פה) כוללת m כדורים שחורים בעוד שהשתמשת כבר בכדור שחור אחד ונשארו לך רק m-1 להמשך. מי שענה לך צודק, שהיית יכול "לשפץ" את נוסחת הנסיגה שלך שתהייה תלויה בשני משתנים ולא אחד ואז אוליי היא הייתה יוצאת נכונה (אתה מאפשר חופש רק במספר הלבנים ולא בשחורים בנסיגה שלך), אולם אז היית מקבל נוסחה שמאוד קשה לפתח ממנה נוסחה מפורשת. עדיף שתשתמש בפיתרון שכתבתי לך למעלה;) [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:26, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
  
==פתרונות למבחנים==
+
==עוד 2 שאלות קצרות ואחרונות בהחלט!==
האם אפשר להעלות פתרונות לשאלות 2 ו3 במבחן של 2009 מועד ב'?
+
יש לי עוד 2 שאלות קצרות שאפשר לענות עליהם עם תשובה סופית בלבד.
 +
:האם <math>P(AxB)=P(A)xP(B)</math>?
 +
:נניח A=}1,2,3,{. מספר היחסים על A הוא 2 בחזקת 9 (לפי תשובה לשאלה קודמת), נכון? ומספר יחסים השקילות על A, איך מחשבים את זה? מחשבים אז זה בצורה אחרת, על ידי מספר מחלקות השקילות האפשריות נכון? המחלקות האפשריות הן 1,2,3; 12,3; 1,23; 2,13; 123; כלומר 5? או שיש לי טעות? תודה!
  
ואולי גם את הפתרונות של שאר המבחנים שמצויים באתר?
+
===תשובה===
 +
התשובה היא לא. <math>P(A \times B) = P(A) \times P(B)</math> זה שקר ברוב המקרים. אם <math>A=\{1,2\}</math> ו<math>B=\{3,4\}</math> אז <math>\{(1,3),(2,4)\} \in P(A \times B) \setminus P(A) \times P(B)</math>. הכי טוב להבין זאת דרך עוצמות. <math>|P(A \times
 +
B)|=2^{|A| \cdot |B|}, |P(A) \times P(B)|=2^{|A|+|B|}</math>.
  
תודה מראש
+
{{התנגשות}}לא. נניח בשלילה שזה נכון, אזי:
 +
{|
 +
{{equation|l=<math>|\mathcal P(A\times B)|</math>|r=<math>2^{|A|\cdot|B|}</math>}}
 +
{{equation|o=<math>\not=</math>|r=<math>2^{|A|+|B|}</math>|c=קיימות <math>A</math> ו-<math>B</math> כך ש:}}
 +
{{equation|r=<math>2^{|A|}\cdot2^{|B|}</math>}}
 +
{{equation|r=<math>|\mathcal P(A)\times\mathcal P(B)|</math>}}
 +
|}
  
==שאלה 4 במבחן תשס"ח מועד ב==
+
בסתירה לכך שאם שתי קבוצות שוות אז עוצמתן שווה. [[משתמש:אור שחף|אור שחף]], [[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]], 14:38, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
אפשר אולי רמז לשאלה?
+
:תודה! ובקשר לשאלה השנייה, עם מספר היחסים על A, צדקתי או שיש לי טעות? תודה
<br> תודה
+
::לא משנה כבר, בהצלחה!
  
===פיתרון (סורי. רציתי לתת רמז אך אז יצאו לי רק שטויות)===
+
==2 שאלות, אם מתרגל עדיין נמצא פה..==
קח חלוקה של n תלמידים לקבוצות. קח את הקבוצה המכילה את התלמיד הn-י. אם היא בגודל שלוש ומעלה אז כשומרידים את n נשארים עם חלוקה חוקית של n-1 תלמידים. אם היא בגודל 2 אז היא מכילה עוד איבר אחד k בין 1 לn-1 ושאר החלוקה היא חלוקה חוקית של n-2 התלמידים בין 1 לn-1 לא כולל k. לכן <math>f(n)=f(n-1)+(n-1) f(n-2)</math> [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 14:59, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
-אם יש נוסחת נסיגה לא הומוגנית, שהאיבר החופשי שלה, במקום להיות מחובר מהצורה <math>a^n*q(n)</math> הוא פשוט מספר ללא n, לדוגמה 4, (כלומר: נוסחת נסיגה לדוגמה תהיה an=an-1+an-2+4) מה מציבים בנוסחת הנסיגה? פשוט k ללא n? או 4 בחזקת n כפול k? כי אם מציבים ביטוי ללא n, יש בעיה שהיא- מה להציב בan-1 וכו'.
:תודה,נראה לי הבנתי את הרעיון,אבל אמרת אם היא בגודל 3, לא התכוונת לגודל 1 ואז פשוט מורידים את הקבוצה שכוללת את n בלבד?הרי חלוקה עם קבוצה בת 3 איברים איננה חלוקה חוקית.
+
-אם אפשר עזרה נוספת בנוגע[http://math-wiki.com/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2_-_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA#.D7.91.D7.A2.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.A2.D7.A0.D7.A7.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.A2.D7.9D_.D7.94.D7.A8.D7.9B.D7.91.D7.AA_.D7.A4.D7.95.D7.A0.D7.A7.D7.A6.D7.99.D7.95.D7.AA..._-.D7.A2.D7.96.D7.A8.D7.94_.D7.91.D7.91.D7.A7.D7.A9.D7.94..- לשאלה הנל], תודה
::אם הבנתי את השאלה נכון (וייתכן שלא) אז חלוקה חוקית היא חלוקת התלמידים לקבוצות בנות 2 ומעלה תלמידים אז חלוקה שכוללת קבוצה בת תלמיד אחד היא איננה חוקית. ייתכן ואני זוכר לא נכון את השאלה. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:33, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
  
===פיתרון מתוקן===
+
===תשובה===
אני מצטער. זכרתי את השאלה לא נכון. מדובר בחלוקה באמת לקבוצות שגודלן לכל היותר שני תלמידים בכל אחת. במקרה כזה באמת בוחרים את קבוצתו של התלמיד הn-י. אם היא בגודל אחד אז בלעדיה נשארים עם חלוקה לקבוצות חוקית של קבוצה בת n-1 תלמידים, ואם היא בגודל 2 אז יש לו בן זוג לקבוצה, נסמנו k. מה שנשאר בלי הקבוצה הזו זו חלוקה חוקית של המספרים 1 עד n-1 להוציא k (קבוצה בת n-2 איברים). יכולים להיות n-1 בני-זוג פוטנציאליים שונים לn בקבוצה בת שני איברים שעבור כל אחד יש <math>f(n-2)</math> חלוקות אפשריות שונות, ולכן מקבלים בסופו של דבר את הנוסחה  <math>f(n)=f(n-1)+(n-1) f(n-2)</math> שבאופן משונה זהה למה שיצא לי קודם אע"פ שזכרתי לא נכון את השאלה. מזל שהיינו צריכים לתת בשאלה הזו רק את התשובה הסופית. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:24, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
אם משוואת ההפרשים היא משהו בסגנון <math>f(n+k)=a_1 f(n+k-1)+\dots+a_k f(n)+c</math> כאשר c הוא קבוע (דהיינו מספר שלא תלוי בn) אז מחפשים פיתרון פרטי של משוואת ההפרשים שיהיה פונקציה קבועה, למשל <math>h(n)=b</math> ואז פותרים את המשוואה<math>b=a_1 b+\dots+a_k b+c</math> ומקבלים פיתרון <math>b=\frac{c}{1-(a_1+\dots+a_k)}</math> וממשיכים באלגוריתם לפיתרון נוסחת הנסיגה כרגיל. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 12:55, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
 
+
:תודה!
==עזרה/האם הפתרון שלי נכון במבחן 2009 ב' שאלה 6==
+
אני יכול להגיד ככה? יהי a,b שייך לA, יש 2 אפשרויות, aRb או aR'b, יהי c שייך לA, אם bRc אז aRc, אם bR'c אז aR'c וכך הלאה, ולכן אם x "נמצא ביחס" R כלומר קיים y כך של yRc אזי aRc ולכן c שייך ל [a]R ולכן <math>A/R = {[a]_R}</math>? תודה!
+
  
:למה הכוונה ב"אם bRc אז aRc, אם bR'c אז aR'c וכך הלאה"? זה לא היקש לוגי תקין ממה שטענת קודם " aRb או aR'b". אם אתה בוחר להמשיך את העובדה " aRb או aR'b" הלאה אז אתה צריך לטפל במקרה שaRb ובמקרה שaR'b בנפרד. מה שיפה הוא שאם קיימים שני איברים שונים כך שaRb אז גם bRa כי R יחס שקילות. לכן אם קיימים שני איברים שונים כך ש aR'b אז גם bR'a. אולם,מכיוון שהיחס המשלים הוא טרנזיטיבי, מקבלים שbR'b וזו סתירה לbRb (זכור שR יחס שקילות ולכן רפלקסיבי). לכן לא קיימים שני איברים שונים שעבורם aR'b ולכן היחס המשלים הוא ריק, כלומר R הוא היחס המלא על A ולכן קיימת רק מחלקת שקילות אחת והיא כל A.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 15:21, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
===עוד אפשרות===
::גם אם הפתרון שלך נכון (אפילו שלא הבנתי אותו), גם הפתרון שלי יכול להיות נכון, זה לא בסדר סתם לסתור את מה שאני רשמתי. הרי כמו שרשמתי, אם bRC, מכיוון שaRb, אז aRc (טרנזטיביות...). אם bR'C ומכיוון שגם aR'b אז aR'c (שוב טרנזטיביות...). אתה יכול גם להסביר את הפתרון שלך? למה אם aR'b אז bR'a ? לא נתון שR' סימטרי! למה bR'b זו סתירה? למה אם R הוא היחס המלא אז A/R=1? תודה
+
אם לא בא לך לזכור את כל המקרים אפשר להפוך את 4 ל- <math>(1^n)*4</math>
  
 +
==שאלה לסיום==
 +
למדנו את הכלל-a כפול b= למקסימום של הערכים.
 +
האם אפשר להסיק:
 +
תהי k עוצמה. מכפלת k בעצמה שווה לk?
 +
 
===תשובה===
 
===תשובה===
אני מתנצל אם פגעתי בך. הפיתרון שלך לא נכון משום שנראה (לפחות ממה שאני מבין) שאתה משתמש בכך שהתנאים aRb וaR'b מתקיימים בו זמנית, שזה פשוט לא נכון, זו הנחת סתירה. אתה לא יכול לומר ש"אם bRC, מכיוון שaRb, אז aRc" משום שaRb הוא לא משפט בעל ערך אמת בהכרח, רק "aRb או aR'b" הוא משפט בעל ערך אמת.
+
ראשית להבהיר, למדנו את המשפט הזה לגבי עוצמות אינסופיות, עבור סופיות כמובן שזה לא עובד.
 +
ושנית המכפלה תהיה שווה ל-k רק אם העוצמה קטנה או שווה ל-k
  
אנסה לתת את הפיתרון באופן מסודר:
+
==שיבוצי הכיתות==
  
1) נניח בשלילה כי קיימות לפחות שתי מחלקות שקילות.
+
בניין 605
  
2) עקב-כך קיימים שני איברים שונים, a וb, ממחלקות שקילות שונות.
+
הקבוצה של אפי: <br>
 +
חדר 101: מסטודנט אבני תומר עד מלמד שירן <br>
 +
חדר 102: מסטודנט מרזוק חופית עד שרקנסקי אלה <br>
  
3) מכיוון שהם ממחלקות שקילות שונות אז לaRb יש ערך שקר.
+
הקבוצה של שי: <br>
 +
חדר 103: מסטודנט אבוטבול עומר עד כרמל רום <br>
 +
חדר 104: מסטודנט לביא גל עד שרעבי רועי
  
4) מכיוון שלaRb ערך שקר אז לaR'b יש ערך אמת.
+
==חוקי עוצמות==
 +
אחד החוקים שכתוב לי במחברת הוא שעבור עוצמות a,b,d מתקיים: אם <math>a<b</math> אז <math>a^d<b^d</math>. השאלה היא מהן העוצמות a,b,d, האם זה גם עבור עוצמות סופיות?
  
5) מאידך, משום שR יחס שקילות אז R סימטרי, ולכן לו bRa היה אמת אז גם aRb היה אמת. אולם aRb הוא שקר ולכן bRa הוא שקר.
+
השאלה היא בהמשך לדוגמה נגדית שמישהו נתן: <math>2<3</math> אבל 2 בחזקת א0 שווה 3 בחזקת א0.
  
6) מכיוון שbRa הוא שקר אז bR'a הוא אמת.
+
===תשובה===
 +
כנראה זה קטן שווה, גם אם d=0 יש שוויון
 +
:כן, כנראה. תודה. בכל מקרה, תשובה חד משמעית ממתרגל תעזור. אולי אפשר ממש להגיד מתי קורה השוויון, ואז להגביל a,b,d כך שהוא לא יקרה אף פעם?
 +
::אני לא מתרגל, אבל לפי דעתי אם זה גדול ממש זה לא תורם יותר מדי, לעומת זאת אם זה גדול שווה זה מראה על קיום פונ' חחע מצד אחד ופונ' על מצד שני.
  
7) כעת, מתקיימים bR'a וגם aR'b בעוד שהיחס המשלים הוא טרנזיטיבי, ולכן aR'a הוא אמת.
+
===תשובת מתרגל===
 +
אני כן מתרגל, והאמת היא שאם קבוצות מקיימות <math>|A| \leq |B|</math> אם ורק אם קיימת פונקצייה על מB ל A שזה קורה אם ורק אם יש פונקצייה חח"ע מA לB. המשמעות של <math>|A| < |B|</math> היא שקיימת פונקצייה על מB לA אך לא קיימת פונקצייה על מA לB, שזה קורה אם ורק אם קיימת פונקצייה חח"ע מA לB אך לא קיימת פונקצייה חח"ע מB לA.
 +
בהצלחה במבחן היום! [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 12:28, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
  
8) אולם לaRa יש ערך אמת משום שR יחס שקילות ולכן רפלקסיבי.
 
  
9) מכיוון שaRa הוא אמת אז aR'a הוא שקר, בסתירה לשלב 7.
+
:טעות שלי, החוק באמת כתוב עם שווה גם במחברת.
  
10) מכיוון שקיבלנו סתירה מסתמן שההנחה שלנו לא יכולה להיות נכונה ולכן מספר מחלקות השקילות איננו יכול להיות 2 ומעלה ולכן הוא 1.
+
==מתי המבחן?==
 +
בשלוש וחצי או ארבע? האם התשובה היא ב100 אחוז? תודה!
 +
: בארבע, זה הרי מה שנכתב כאן ובמערכת המידע האישי...
 +
ואיפה?
 +
:שוב, מערכת מידע אישי ולפי מספר קורס 88195 (ולאחר מכן 08 עבור אפי 11 עבור שי) תוכל לראות באיזה חדר אתה משובץ
  
מקווה שזה עוזר. אבל שמע, בכנות, אם אני (או כל איש סגל אחר) אומר לך שהפיתרון שלך איננו נכון זה לא משום שאני (או כל איש סגל אחר) רע. אם אני אומר לך שהפיתרון שלך איננו נכון אז הוא כנראה לא נכון, אלא אם אני הייתי באותו רגע תחת השפעת עייפות מצטברת או אלכוהול. אני ממליץ לך בחום לקבל הערות ולא להתגונן [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 22:54, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
+
==שאלה 1, סעיף 4 בדף רקורסיה==
 +
שלום רב,
  
==פרטים לגבי המבחן שנשלחו במייל==
+
אם מבקשים ממני את מספר תתי הקבוצות של <math>\{1,...,n\}</math> שבהן יש מספרים עוקבים (ביחס רקורסיה), האם מותר לי לפתור כך:
  
הבחינה בקורס "מתמטיקה בדידה" תתקיים ביום ראשון 5/9/2010, לכל הקבוצות.
+
"
 +
עפ"י הסעיף הקודם (סעיף 3) קיבלנו שמספר האפשרויות לתתי הקבוצות של הקבוצה הנתונה בהן אין מספרים עוקבים בכלל הוא <math>f(n)=f(n-1)+f(n-2)</math>. מכיוון שלכל תת קבוצה יש שתי אפשרויות (שתכיל עוקבים או שלא תכיל עוקביים) ויש בסה"כ <math>2^n</math> תתי קבוצות אז נגדיר <math>g(n)</math> להיות מספר הקבוצות בהן יש מספרים עוקבים ולכן <math>g(n)=2^n-f(n)=2^n-f(n-1)-f(n-2)</math>?"
  
חדרי הבחינה:
+
אם לא, איך אני יכול לפתור? תודה, גל.
 +
==תרגיל 2==
 +
איפה התשובות של שאלות 8,9? (http://www.math-wiki.com/images/1/1d/10BdidaTargil2Sol.pdf)
  
8819508 של ד"ר אפי כהן ב- 605/101, 605/102
+
==אפשר עזרה בשאלה 3 2008 מועד ב' סעיף ב'?==
 +
אני כבר ממש מיואש, כל פונקציה שאני בונה יוצאת לא חחע ולא על! זאת שאלה ממש קשה, אבל גם ממש חשובה למבחן, אז אפשר, בבקשה, פתרון או הכוונה? תודה!
  
8819511 של ד"ר שי סרוסי ב- 605/103, 605/104
+
===תשובה===
 +
בשאלה הזו לא מצפים ממך לבנות פונקציה כי אם להשתמש בחוקים אלמנטריים שאתה יודע בחשבון עוצמות.
 +
ההוכחה שמצופה מכם היא כזו:
  
בהצלחה.
+
מצד אחד <math>2^\lambda>\lambda</math> ולכן <math>(2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math>.
:אם אני בקבוצה של אפי, איך אני יודע אם אני ב101 או 102? או שזה לא משנה?
+
מאידך, <math>2 \leq k \leq 2^\lambda</math> ולכן <math>2^\lambda \leq k^\lambda \leq (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math> ולכן <math>k^\lambda=2^\lambda</math>.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:33, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
::לפי שמות משפחה, יתפרסם בהמשך דרך מערכת מידע אישי...
+
:אני פשוט לא מאמין, סתם ישבתי לי ובניתי פונקציות..
 +
:בכל מקרה, לא הבנתי אף אחד מהשלבים שעשית! קראתי שוב לאט, ובטוח גם אם הפתרון שלך נכון אז חסר בו פירוט הכרחי באיזשהו מקום- איך אתה יודע שK בחזקת גימל שווה ל2 בחזקת גימל?
 +
::כי <math>2^\lambda \leq k^\lambda \leq 2^\lambda</math>
  
'''באיזו שעה המבחן?'''
 
: 16:00
 
  
==קצת סדר במושגים (חלוקה מחלקת שקילות וכו')==
+
::לימדו אתכם בהרצאה שאם k אינסופית אזי לכל <math>\lambda<k</math> מתקיים <math>k^\lambda=k</math>. גם לימדו אתכם בהרצאה שאם עוצמה k קטנה מקיימת <math>\gamma \leq k \leq \gamma</math> אז <math>k=\gamma</math>. אלו הם שני החוקים שהשתמשתי בהם בהוכחה הנ"ל. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:48, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אז ככה: נניח ש <math>A={1,2,3,4,5,6}</math>. חלוקה של A זה נגיד A1=1,2, A2=3,4,5, A3=6. קוראים לזה חלוקה, נכון?
+
:::לא!!! התכוונתי לאיך אתה יודע את כל אחד מ2 השלבים האלה! ברור לי שאם אתה יודע שאחד גדול מהשני והשני גדול מהראשון אז על פי קנטור ברנשטיין יש שוויון!!את התוצאה <math>2^\lambda \leq k^\lambda \leq 2^\lambda</math> פשוט המצאת. כמו כן פשוט כתבת שאם<math>2^\lambda>\lambda</math> אז <math>(2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math> וש <math>2^\lambda>\lambda</math> אז <math>(2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math>בלי להסביר! מאיפה הבנת את הדברים האלה?? אתה יכול להסביר בבקשה למה K בחזקת גימל גדול מ2 בחזקת גימל ולמה להפך?? תודה
ואז מחלקת שקילות זה אחד מהקבוצות Ai, נכון? כלומר A1, A2, A3 הן כולן מחלקות שקילות?
+
ואז איך קוראים לקבוצה <math>[a]R</math>? ואיך קוראים לקבוצה <math>A/R</math>? וגם מה הקבוצה האחרונה אומרת? תודה!
+
  
===תשובה===
 
<math>A/R</math> היא קבוצת מחלקות השקילות. כך היא נקראת ופשוטה כמשמעה. במקר שלך, משום שחילקת כבר למחלקות שקילות אז אתה מקבל אוטומטית <math>A/R=\{A_1,A_2,A_3\}</math>.
 
הקבוצה <math>[a]_R</math> הינה מחלקת השקילות של <math>a</math>. במקרה שלך, למשל, אם <math>a=5</math> אז <math>[a]_R=A_2</math>. אני מציע שתקראו שוב את החומר ביחסי שקילות. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:06, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
 
  
==שאלה שאני לא בטוח שאתם יכולים לענות עליה, אבל שווה את הנסיון...==
+
:::לימדו בהרצאה שאם k אינסופית אזי לכל <math>\lambda<k</math> מתקיים <math>k^\lambda=k</math>. במשפט הזה תחליף את k ב-<math>2^\lambda</math> (אינסופי כי <math>\lambda</math> אינסופית נתון). ידוע ש- <math>\lambda<2^\lambda</math> לפי קנטור. לכן לפי המשפט הזה, <math>(2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math>.
קודם כל, ידוע כבר מתי ואיפה יתקיים המבחן?
+
ודבר נוסף, מכיוון שיש ביום ראשון לימודים ולא הצלחתי לתפוס את (מלי?) המזכירה של הקורס, ידוע לכם על דרך שבה אני אוכל לקבל אישור יציאה מבית הספר ביום ראשון ובכלל? תודה רבה!
+
:המבחן בשעה 16:00. אם אתה רוצה תוכל להוציא אישור על שעת המבחן דרך האתר למידע האישי של האוניברסיטה או להביא את הדף מהחוברת שקיבלנו בכנס ביוני אשר מתייחס לתאריכי המבחנים. (אינני מתרגל)
+
::תודה רבה, אתה יכול להביא קישור או להסביר איך להגיע לאתר?
+
:::תכתוב בגוגל "מערכת מידע אישי בר אילן", תמצא את האתר המתאים, תלחץ על מידע לסטודנט, מידע כללי, מועד בחינה ומיקומה, קורס 88-195 כאשר שתי הספרות האחרונות הן 08 עבור אפי, 11 עבור שי.
+
::באתר כתוב שהבחינה בשלוש וחצי, זה השתנה ל4? תודה!
+
  
==שאלה לגבי המבחן ביום ראשון==
+
:::חוץ מזה, ידוע שכאשר a,b,c עוצמות: אם a<b, אז <math>a^c<b^c</math> ולכן אם נתון <math>2 \leq k \leq 2^\lambda</math> אז <math>2^\lambda \leq k^\lambda \leq (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda</math> (העלינו הכל בחזקת <math>\lambda</math> והשיוויון ממה שהוכחנו קודם). זהו עכשיו לפי קנטור ברנשטיין מ.ש.ל. אגב אני לא מתרגלת אבל מקווה שעזרתי.
מישהו יכול לרשום את המבנה של המבחן , שאלות פתוחות, נכון לא נכון, או אמריקאיות וכו"...
+
::::תודה על העזרה, אדם, אני ממש לא רוצה להעליב, אבל אי אפשר להבין כשישר כותבים תוצאה. אבל נראה לי שיש פה טעות, כי למשל למשפט אם a<b, אז <math>a^c<b^c</math> אני יכול לתת דוגמה נגדית. ודבר שני, אני ממש לא זוכר שלמדנו בהרצאה את מה שאת ואדם אמרתם שלמדנו. תודה
: יש מרצה או מתרגל שיכול לענות, זה ממש יכול לעזור, תודה
+
  
 +
:::::איזו דוגמה נגדית? (שים לב ש-c זו עוצמה, לא משלים. הסימונים שהשתמשתי בהם הם לא משהו..) אם אתה עם אפי, אז החוק הזה כתוב לך בעמוד האחרון שלפני קומבינטוריקה (מצחיק, הרגע שמתי לב שכל התרגיל הזה הוא חוק מספר 8 שכתוב שם במדוייק).
 +
:::::את מה שאדם כתב אין לי במחברת. בכלל, בקושי יש חוקים שלמדנו על עוצמות כלשהן (כשלא ידוע מהי העוצמה). אם הייתה רשימה של כל החוקים האלו זה היה כ-ל-כ-ך עוזר!
 +
::::::למשל, 2 בחזקת א0 שווה ל3 בחזקת א0, לא?
 +
:::::::וואלה, נראה לי שאתה צודק... אז אולי החוק הזה הוא אם a,b,c עוצמות אינסופיות? לא יודעת. יש איזה מתרגל שיכול לעזור פה?
  
==מועד א' 2009, שאלה 3.ב.==
+
===תשובת מתרגל (אע"פ שהתשובת המתרגל כבר רשומה למעלה)===
התשובה הסופית המוצגת בפתרון השאלה היא סיגמא כלשהיא. האם ככה מותר לסיים את התרגיל או שתמיד צריך לכתוב את המספר לאחר חישוב הסיגמא?
+
אני מתרגל, ואין לי מושג מי היה המתרגל או המרצה שלכם, חברה, אך נדמה לי שלא רשמתם במחברתכם את כל מה שנאמר בהרצאות או בתרגולים. אני נתתי את רשימת החוקים של חשבון עוצמות גם בתרגול שלי וגם בתרגול העזר של הקורס. שני החוקים שרשמתי למעלה (בפרט הראשון) הם נכונים ונוסחם הוא בדיוק מה שניסחתי לכם למעלה. בהצלחה במבחן! [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 12:31, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
'''בנוסף''', יש מצב שתעלו פתרונות (או לפחות תשובות סופיות) לשאלות לדוגמא בנוסחאות נסיגה?
+
:אם המרצה רוצה שתגיאו לביטוי נכון (בעזרת סכום פורמלי) שאם מחשבים אותו אז מגיעים לתשובה, אך הוא איננו במיוחד מעוניין ביכולת השימוש שלכם במחשבון, אז הוא יציין זאת במבחן, או בטופס המבחן או בעל-פה כשהוא יתייצב לענות על שאלות.
+
  
==אלגוריתם נוסחאות נסיגה==
+
==בעיות ענקיות עם הרכבת פונקציות... -עזרה בבקשה..-==
למה בסוף עמוד 2 אומרים ש-<math>n \not=  0</math>?
+
זהו המשך לשאלה ששאלתי קודם, [http://math-wiki.com/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2_-_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA#3_.D7.A9.D7.90.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.A2.D7.9C_.D7.94.D7.A8.D7.9B.D7.91.D7.AA_.D7.A4.D7.95.D7.A0.D7.A7.D7.A6.D7.99.D7.95.D7.AA השאלה]. אני ממש, ממש תקוע, בסעיף א' כיוון שמאלה, ובסעיף ב' שני הכיוונים (אדם, כנראה שלא הבנתי את הפתרון שלך). למשל ב-ב', אם f חחע, אז לפי מה שהבנתי (וגם בדקתי את זה!) היא הפיכה '''משמאל''' ולא מימין. לכן קיימת פו' כך ש hf=id. אבל זה ממש בעייתי ולא עוזר לפתור את הבעיה, כי צריך להוכיח שלכל תמונה של פי, כלומר לכל gf, קיים מקור g, אבל איך אפשר להוכיח את זה, הרי גם אם נרכיב את ההופכי של f משמאל, יצא hgf, שזה לא נותן כלום! מה עושים? (אם אפשר תשובה מפורטת גם לזה וגם לסעיפים\כיוונים האחרים) תודה רבה!
 
+
תודה מראש.
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
אין חשיבות מיוחדת לזה. אתה יכול למחוק את זה בטיפקס. מה שחשוב זה שהביוטי <math>n a+b=0</math> נכון לכל <math>n \in \mathbb{N}</math>. אם תיקח כל שני מספרים שונים ותציב אז תקבל שתי משוואות שמהן תוכל להסיק בקלות ש<math>a=0</math> וגם ש<math>b=0</math>. זה העיקר.
+
אכן הייתה לי טעות בהקלדה אך כדאי שתקרא את התשובה שרשמתי למטה שוב.  
:אז בעצם זהו סתם קיצור דרך. תודה! והכוונה היא ש-<math>n \in \mathbb{N}</math> כולל 0?
+
::זה תלוי בתנאי הרקורסיה. אם הוא מנוסח כ<math>f(n)=a_1 f(n-1)+\dots</math> אז מניחים ש<math>n>k</math> כש<math>k</math> זה מספר הערכים הראשונים הנתונים. אם תנאי הרקורסיה מנוסח <math>f(n+k)=\dots</math> אז מניחים פשוט ש<math>n</math> שלם אי-שלילי. העניין הוא פשוט שבנקודה הספציפית ששאלת עליה אין חשיבות לעניין האי-שוויון של <math>n</math> לאפס.
+
  
==ציוני התרגילים==
+
עכשיו אולי אוסיף משהו שיסייע להבנה:
שלום,אפשר לדעת מתי יועלו הציונים של התרגילים?
+
  
===תשובה===
+
אם אתה רוצה להוכיח שפי היא על אתה צריך לקחת איבר בטווח ולהראות שיש לו מקור ,כלומר איזשהו g כך שgf שווה לאיבר בטווח שלקחת. אף אחד לא אומר לך שהאיבר בטווח הוא מן הצורה gf. זה מה שאתה צריך להוכיח!
אין לי מושג מתי יועלו הציונים, אך התרגילים שלכם נמצאים בדוקים בחדר הצילום של המחלקה בתיקייה של בדידה.
+
  
==מבחן==
+
אתה צריל לקחת איבר כללי בטווח, אותו <math>\psi</math> ומראה שקיימת g כך ש<math>\psi=g \circ f</math>.
האם אתם יכולים לכוון על נושא מרכזי שיהיה במבחן, כמו שבאלגברה לינארית אמרו שתהיינה הרבה שאלות על העתקות לינאריות וכל הכלול בזה?
+
זה מה שעשיתי בוהכחה למטה. אני ממליץ לך לקרוא אותה שוב.[[מיוחד:תרומות/79.180.9.140|79.180.9.140]] 19:16, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:
 +
:לא הבנתי את המשפט:"לכל פונקציה <math>\psi \in C^A</math> יש מקור <math>g=\psi \circ h \in C^B</math> לפי פונקציה <math>\Phi</math>, כי <math>\Phi(g)=g \circ f=\psi \circ h \circ f=\psi</math>", באמת שלא הבנתי למה G שווה לפסי הרכבה H ומה זה אומר "לפי פונקציה פי". אפשר הסבר קצת מפורט יותר? תודה!
  
וכמה זמן המבחן?
+
::אתה צריך להראות שקיימת  g כך ש<math>\psi=g \circ f</math>. לא נתונה לך g שאתה צריך להוכיח שהיא <math>g=\psi \circ h \in C^B</math>. אתה יכול לבחור איזו g שאתה רוצה. אתה רק צריך להסביר למה אותה g שבחרת היא מקור לפסי. אני בחרתי את g להיות הפונקציה <math>\psi \circ h</math> והראיתי שהיא אכן מקור לפסי. מכיוון שפסי הוא שרירותי זה אומר שהראיתי שלכל פסי שרירותי קיים מקור, ולכן פי היא על. כדי להראות שקיים מקור לאיבר אתה צריך לציין את המקור הפוטנציאלי ולהראות שהוא אכן מקור. המקור הוא לא מ שנתון לך. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:42, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:::'''אבל איך אתה יכול לדעת שg יכולה להיות מורכבת מפונקציה פסי ומהפונקציה h? ובאותה צורה, איך זה שאתה בוחר "פסי שרירותי" אם אתה קובע שהפסי הזה הוא הרכבה של g ושל f? אשמח לתשובה מפורטת ומובנת הפעם, שלא אצטרך לשבור את הראש כדי לנסות להבין אותה! תודה רבה!'''
  
תודה.
+
::::g יכולה להיות פסי הרכבה h משום שהמקור של פסי צריך להיות פונקציה מB לC ופסי הרכבה h הינה פונקציה מB לC. אני אכן בחרתי פסי שרירותי לא קבעתי שהוא הרכבה של g על f. אני בחרתי פסי שרירותי הראיתי שניתן למצוא לו מקור. מהו אותו מקור? אותו מקור הוא פסי הרכבה h. לכל פונקציה פסי מA לB, התמונה של פסי הרכבה h היא פסי ותמונה של פי מכילה את כל הפונקציות מB לC, דהיינו פי היא על.
 +
שמע, ידידי, אין לי מושג איך לסייע לך מעבר לכך. כל מה שאני יכול לומר זה שאני ממליץ לך להוכיח כתרגיל שהפונקציה <math>f: \mathbb{Z} \rightarrow \mathbb{Z}</math>  שמקיימת לכל <math>x \in \mathbb{Z}</math>, <math>f(x)=x+1</math> היא על, ואז תראה שמבחינה אלגוריתמית אין הבדל בין ההוכחה הזו להוכחה שרשמתי לך למעלה. בהצלחה במבחן! [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 12:42, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
  
===תשובה===
+
==הפרכה בעזרת דוגמה==
בשונה מליניארית, אין בבדידה תחום מרכזי שסביבו ינועו השאלות. בבדידה למדנו קבוצות, יחסים, פונקציות, עוצמות, קומבינטוריקה ונוסחאות נסיגה ועל הכל תישאלו בבחינה.
+
בתרגיל 2 שאלה 5.ב, למה אי אפשר לתת דוגמה בשביל להפריך טרנזטיביות? הרי אם מראים שקיים B '''מסויים מאוד''' שעבורו אין טרנזטיביות, אז כבר R לא טרנזטיבי...לא?
  
==הלמה של צורן==
+
השאלה: http://www.math-wiki.com/images/8/87/10BdidaTargil2.pdf
את המשפט עצמו אני מבין פחות או יותר. אבל קשה לי להבין איך משתמשים בלמה של צורן ומתי יודעים שצריך להשתמש בה (ואני חושב שעוד הרבה תלמידים יסכימו איתי).
+
  
אפשר להעלות דף הסבר או דוגמאות לשימושים שלה?
+
התשובה: http://www.math-wiki.com/images/1/1d/10BdidaTargil2Sol.pdf
 
+
תודה מראש.
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
בלמה של צורן משתמשים כשרוצים להוכיח כי קיים בקבוצה מסויימת איבר מקסמילי לפי יחס חלקי מסויים. ישנן דוגמאות לשאלות שעל מנת לפתור אותן יש להיעזר בלמה של צורן, בכל אחד מהמבחנים לדוגמא (בקטגוריית רלוונטיים) שמופיעים באתר. לחלקן יש אף פיתרון באתר. כעיקרון האלגוריתם הוא די פשוט וחוזר על עצמו משאלה לשאלה. אני ממליץ שתעברו על אחד מהפיתרונות של המבחנים לדוגמא בשאלה על למה של צורן ותראו איך האלגוריתם נראה.
+
כן. אפשר לעשות גם את זה. אני לא חושב שעבור B ספציפי להראות שאין טרנזיטיביות יותר קצר מלהראות פשוט שאין טרנזיטיביות. מספיקה העובד שB מכיל שני איברים שונים. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:25, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
==[[מדיה:10BdidaTargil5Sol.pdf|פתרון תרגיל 5]]==
+
==שאלה 1ג מועד א 2008==
בפתרון תרגיל 5 לא מופיע פתרון שאלה 7, ובמקומו יש פתרון לשאלות 7,8,9 אחרות (שלא מופיעות בתרגיל עצמו).
+
שלום רב,
 +
האם ההוכחה שלי לשאלה 1ג נכונה?
  
===תשובה===
+
"
צודק. פאדיחות...
+
נניח בשלילה שהחיתוך המתבקש אינו שווה לקבוצה ובה הקבוצה הריקה, ולכן משום שהקבוצה הריקה היא איבר המשותף לכל קבוצות החזקה קיימת קבוצה <math>X\in P(A)</math> ושמקיימת גם <math>X\in P(B)</math> (נשים לב שקבוצה זו שונה מהקבוצה הריקה)....... בסוף נקבל ש- <math>X\subseteq A \bigcap B</math> ולכן החיתוך אינו קבוצה ריקה, וזו סתירה?"
בכל-אופן הפיתרון של שאלה 7 הוא כדלקמן (לפחות אלגוריתמית):
+
  
1) יש להגדיר קבוצה <math>T=\{A \subseteq E : \forall_{a,b \in A} a \cap b=\emptyset\}</math>.
+
כמובן שעם פירוט של כל השלבים באמצע. תודה מראש, גל.
  
2) להוכיח בעזרת הלמה של צורן שיש ב<math>T</math> איבר מקסימלי.
+
===אישור===
 +
תשובה נכונה בהחלט. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:52, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
3) להראות כי האיבר המקסימלי מקיים את התנאי השני בשאלה (לדעתי זה נוח להשתמש בהנחה בשלילה)
+
==שאלה==
 
+
מהי עוצמת הקבוצה של קבוצות שאינן סופיות ואינן קו-סופיות (שהמשלים שלהן אינו סופי) מתוך הטבעיים? האם זה א כי קבוצה של קבוצות אינסופיות? או לא? תודה!
==עזרה במבחן השני (2009 מועד ב') תרגיל 3 (אין לו פתרון)==
+
התחלתי לפתור בדרך הבאה: מספר הדרכים לשים 20 כדורים ב5 תאים הוא כמו מספר הפתרונות האי שליליים לx1+x2+x3+x4+x5=20 ולכן מספר האפשרויות הכולל הוא 5-1 מתוך 20+5-1 כלומר 4 מתוך 24 (אני לא יודע איך לעשות את הסימן של ה4 מתחת ל24). כעת Ai= התא הi הוא עם 3 כדורים. מספר האפשרויות בשביל Ai הוא 3 מתוך 20 (נכון?). חיתוך של 2 Aים הוא (נראה לי), 6 מתוך 20 כפול 3 מתוך 6 (כי בוחרים 6 כדורים מתוך ה20, בוחרים 3 מתוכם, שמים אותם באחד התאים ואת השאר בתא השני). וככה הלאה עד חיתוך של 5 Aים. הבעיה היא, שכבר בחיתוך של 2 Aים, מספר האפשרויות יוצא הרבה הרבה יותר ממספר האפשרויות הכולל! (700 אלף לעומת 10000 בערך), שזה לא הגיוני! אפשר עזרה? תודה! 
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
אתה מחשב לא נכון את החיתוך של Ai עם Aj. הגודל של החיתוך הוא 2 מתוך 16 (שמים 3 בi ו3 בj ואז מחלקים 14 ל3 תאים). חיתוך של כל שלוש קבוצות כנ"ל הוא מגודל 1 מתוך 12 וחיתוך של ארבע הוא מגודל 0 מתוך 8. אין חיתוך של חמש. בעזרת הכלה-הדחה מגיעים לפיתרון מדוייק. אני ממליץ שתנסה לפתור שוב את השאלה.
+
התשובה היא <math>\aleph</math> אך לא כי "קבוצה של קבוצות אינסופיות".
:ממש לא הבנתי למה חיתוך של 2 קבוצות הוא 2 מתוך 16, אפשר הסבר? תודה!
+
הקבוצה <math>\{\mathbb{N},\mathbb{R}\}</math> היא קבוצה של קבוצות אינסופיות המכילה שני איברים בדיוק.
 +
בלי קשר, כפי שלמדנו, המונח "אינסופי" הוא בעל משמעות מאוד רחבה בקורס הזה ולא ניתן להיעזר במונח הזה כדי לטעון אמיתות של תשובה מדוייקת כמו <math>\aleph</math> .
  
::מה המשמעות של חיתוך של <math>A_i</math> עם <math>A_j</math>? החיתוך הוא כל הפתרונות האי-שליליים של <math>x_1+\dots+x_5=20</math> כאשר <math>x_i=x_j=3</math>. לכל פיתרון כזה מתאים באופן חח"ע ועל פיתרון למערכת <math>y_1+y_2+y_3=14</math> (מפחיתים את <math>x_i+x_j=6</math> משני האגפים בהתאמה). לכן הגודל של <math>A_i \bigcap A_j</math> הוא 2 מתוך 16. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:33, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
+
העוצמה של הסופיות היא <math>\aleph_0</math> וזו גם העוצמה של הקוסופיות.
:::לא חשבתי על זה ככה, תודה!
+
העוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים היא <math>\aleph</math>.
 +
אחד מן החוקים שלימדנו אתכם לגבי חשבון עוצמות הוא שכשלוקחים קבוצה אינסופית ומפחיתים ממנה תת-קבוצה בעוצמה קטנה ממש ממנה אז העוצמה לא קטנה, ולכן אחרי שמפחיתים את תת-הקבוצות הסופיות ותת הקבוצות הקוסופיות מכלל תת-הקבוצות של הטבעיים נשארים עם קבוצה שעוצמתה <math>\aleph</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:45, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
==תרגולים 4-5==
+
:למה העוצמה של הסופיות היא <math>\aleph_0</math> וזו גם העוצמה של הקוסופיות?
מתי יעלו הציונים של תרגולים אלו? תודה מראש.
+
::אהה. הנחתי שאת זה עברנו אם הגענו כבר לשאלה מה הגודל של ההפחתה. OK, אז ככה:
  
==מבחן מועד ב' 2009==
+
הגודל של תת-הקבוצות בגודל k (סופי) הוא לפחות <math>\aleph_0</math> מצד אחד, ומאידך הוא אינו עולה על <math>\aleph_0^k</math>, ומכיוון שלk סופי מקבלים שמספר תת הקבוצות בגודל k הוא <math>\aleph_0</math>.
אפשר בבקשה את הפתרונות הסופיים של תרגילים 2 ו-3 כי הם לא נמצאים בדף הפתרונות... תודה ;)
+
כעת, קבוצת התת-קבוצות הסופיות היא איחוד זר של קבוצת תת הקבוצות מגודל אחד עם תת הקבוצות מגודל 2 וכו'. דהיינו, הגודל של קבוצת תת הקבוצות הסופיות הוא <math>\aleph_0 \cdot \aleph_0</math>, שזה בעצם (לפי מה שלמדנו) <math>\aleph_0</math>.
  
==רקורסיה==
+
יש התאמה חח"ע ועל בין הקבוצות הקוסופיות לקבוצות הסופיות ע"י שליחת קבוצה למשלימה, ולכן עוצמת תת הקבוצות הקו-סופיות גם היא <math>\aleph_0</math>.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:04, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אתם יכולים להעלות את האלגוריתם? זה ממש יעזור, ואם אפשר תוסיפו קצת הסברים ודוגמאות, הנושא קצת לא מובן, תודה!
+
:מצטרף לבקשה!
+
::עכשיו יש[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 16:07, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
+
:::תודה אדם
+
  
==מבחן 1 שאלה 4 ב'==
+
:תודה רבה!!
הסתכלתי בפתרון, מה זה לפי ק.ש.ב? תודה!
+
: משפט קנטור שרדר ברנשטיין
+
  
==נוסחאות נסיגה==
+
==פרטים בקשר למבחן==
כשיש נוסחת נסיגה (למשל כמו בתרגילים לדוגמה של נוסחאות נסיגה, תרגיל I, שאלה 1 א', אז f(0) שווה 0 או 1? צריך בכלל לשים את f(0) או שמתחילים מf(1)? תודה!
+
בחלק מהמקומות כתוב שהמבחן ב4 ובחלק 3 וחצי, אפשר שעה (וגם מיקום, אם אפשר) סופיים? תודה!
 +
==הרכבה ריקה==
 +
אם <math>S=\{(a,b)\}</math> ו-<math>R=\{(b,c)\}</math> אז S הרכבה R זו קבוצה ריקה, או "לא קיים"?
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
המילה הריקה מקיימת את התנאי באופן ריק, משום שאינה מכילה אפסים כלל, ולכן <math>f(0)=1</math>. בקשר לאיזה אינדקס פותח את הסידרה, זה תלוי באסכולה. אצלנו הגדרנו לכם שזה מתחיל מ0 ולא מ1. (זה מתקשר בעקיפין לדיון האם 0 הוא טבעי). [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 16:09, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
+
"לא קיים" זה מונח בעייתי.
:תודה!
+
מונח יותר נכון הוא "לא מוגדר".
 +
בהינתן יחסים R בין A לB וS בין C לD, ההרכבה <math>S \circ R</math> מוגדרת אם B=C. (כמו בפונקציות)
 +
במקרה שהצגת למעלה אני מניח שהתכוונת שS וR הם יחסים על A כלשהי שמכילה את a, b וc,
 +
ואז התשובה היא באמת קבוצה ריקה. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
==שיעור חזרה==
+
::תודה. אני התכוונתי ש-S יחס מ-A ל-B ו-R יחס מ-B ל-C, אם כך התשובה פה היא לא מוגדר, אם הבנתי נכון.
מתי ואיפה יהיה שיעור החזרה מחרתיים? תודה רבה.
+
::: הבנת נכון.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:57, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
:הפרטים כעת מופיעים. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 16:10, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
+
  
אני לא מוצא איפה כתוב מתי ואיפה השיעור חזרה, אתם יכולים לפרט איפה ומתי הוא יתקיים?
+
==סריג==
 +
אפשר בבקשה דוגמה לסריג?
  
:פרטים מופיעים בעמוד הראשי.
+
===תשובה===
 +
<math>\{a,b,c,d \}</math> עם היחס סדר חלקי "<" כדלקמן : a>b,a>c,b>d,c>d.  
  
==פתרונות==
+
[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:31, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
תעלו בבקשה את הפתרונות של תרגילים 4 ו5.
+
  
==n קטן מדי==
+
:לפי ההגדרה, לכל שני איברים צריך להיות סופרימום ואינפימום. אתה יכול בבקשה לכתוב מהם לכל שני איברים?
חלק מהשאלות דורשות שמספר הטלות הקוביה/העוצמה של קבוצה/... יהיה גדול ממספר כלשהו כדי שמספר האפשרויות המבוקש יהיה גדול מ-0. למשל, ב-3ב' n צריך להיות לפחות 3.
+
  
אם התשובה הסופית מתאפסת במקרה ש-n קטן מדי, צריך לציין בסיפור של ההוכחה (אם השתמשנו בכזה) שאנחנו מניחים ש-n גדול מספיק, ולהסביר למה התשובה נכונה גם אם לא?
+
::אם תיקח שני איברים שאחד גדול מהשני תקבל שהסופרימום הוא הגדול בין השנים והאינפימום הוא הקטן בין השניים. הקושיה היחידה שנותרה היא מה קורה בין c לb ובמקרה זה האינפימום הוא d והסופרימום הוא a. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:56, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
 +
:::אה, נראה לי שהבנתי. תודה. אבל "<" הוא לא יחס סדר חלקי, לא? (למשל אין רפלקסיביות)
  
'''תשובה'''
+
::::"<" מעל המספרים הטבעיים הוא יחס סדר מלא (ולכן גם יחס סדר חלקי). פה הוא רק סימון. במקומו יכולתי לרשום R או כל דבר אחר. סתם נוח לי לרשום "<" כי אז ברור מה "כיוון" הסדר (כדי למנוע בלבול מקסימלי-מינימלי).[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:36, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
במקרה של 3ב' זה מספיק טריוויאלי ואין צורך להסביר. אפשר לציין שהתשובה נכונה עבור n גדול או שווה ל- 3.
+
:::::אבל איך? הרי אין רפלקסיביות...
  
במקרים שהמגבלות על n לא נובעים ישירות מניסוח השאלה, צריך להסביר.
+
===תשובה לשאלות על התשובה===
 +
נו! כשכתבתי ">" יחס סדר חלקי התכוונתי שהוא מקיים רפלקסיביות+ את היחסים שרשמתי+את היחסים שמקבלים מתוך היחסים שרשמתי בהינתן הטרנזיטיביות של היחס.
 +
אם אתה רוצה שארשום את כל הזוגות בצורה מפורטת אז הנה:
 +
<math>R=\{(a,a),(b,b),(c,c),(d,d),(b,a),(c,a),(d,a),(d,c),(d,b)\}</math>.
 +
מקווה  שזה יסייע להבנה.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 19:56, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
==שאלה בנוגע להגשת התרגיל==
+
:וואו, זה מבלבל. תודה וסליחה על ההטרחה.
האם כמו בלינארית גם כאן הציון של התרגילים יקבע לפי ה4 הכי טובים ?
+
בדף הקורס של לינארית כתוב שבכלל לא חייבים להגיש את תרגיל 5.
+
האם זה נכון גם לגבי בדידה?
+
:אני לא מתרגלת, אבל רק שתדע שבלינארית לא חייבים להגיש את תרגיל 5 בדיוק כמו שלא חייבים להגיש את 4, 3, 2, או 1. פשוט סופרים רק את ארבעת הציונים הגבוהים מבין החמישה.
+
  
 +
==שאלה על אחת השאלות פה==
 +
מה זה: "מספר ה'''יחסים''' על קבוצה בעלת n איברים"? מה הכוונה?
 +
:מספר היחסים מA לA (למשל "קטן מ" בקבוצה של מספרים)
 +
::תודה. הכוונה לכל יחס אפשרי? אז יש אינסוף! למשל: קטן, גדול, מקיים <math>a-b \in Z</math>, מקיים <math>a^2=b</math> ועוד ועוד ועוד... נראה לי שלא הבנתי.
 +
::ולמה זה הגודל של <math>P(A \times A)</math>?
  
'''תשובה'''
+
:::העובדה שרשמת שלוש נקודות לא את הופכת הרשימה לאינסופית. יחס, כפי שלמדתם, הוא תת קבוצה של <math>A\times A</math>. הרי בין כל זוג סדור של איברים מהקבוצה יכול להתקיים היחס או לא להתקיים. היחס הוא הקבוצה של כל הזוגות הסדורים בינהם מתקיים היחס. בפרט, כל קבוצה המוכלת ב<math>A\times A</math> מהווה יחס אחד. אוסף כל היחסים הינו אוסף כל תתי הקבוצות הנ"ל וזה בדיוק <math>P(A\times A)</math>. [[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 15:15, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
::::אההה.. הבנתי. תודה! (ומה שאני רשמתי הוא אמנם אינסופי, כי למשל <math>a^n=b</math> לכל <math>n \in N</math> הוא יחס נפרד, אבל יש שם יחסים שקולים כי הקבוצה סופית).
 +
:::::בדיוק, ומעל קבוצה אינסופית כמו השלמים בהחלט יש אינסוף יחסים. [[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 15:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
יש חובת הגשה של ארבעה תרגילים מתוך חמישה.
+
==שאלה 3 2008 מועד ב' סעיף ב'==
אם הוגשו 5 תרגילים, ניקח את ארבעת הציונים הטובים.
+
אני לא מאמין, כתבתי עכשיו עשרות שורות של הפתרון שלי כדי לשאול אם הוא נכון, אבל זה נמחק לי =[. אז פשוט אשאל, אם אפשר, בבקשה, פתרון נכון לשאלה 3 סעיף ב', איזה פונקציה חח"ע ועל אפשר לעשות? זו שאלה קשה אז אני בטוח שיש עוד הרבה שירצו גם פתרון. תודה!!
(גרישה אושרוביץ')
+
:אני גם בדיוק עושה אותה אבל יש לי דרך תיאורטית שאני לא בטוח שהיא נכונה. הרי יודעים שK בין 2 ל2 בחזקת ג, אם מראים שבשני מקרי הקצה של K הוא שווה ל2 בחזקת ג זה לא מספיק כדי להוכיח שוויון תמידי? זה קצת מוזר שלסעיף הזהיש 5 נקודות ולסעיף הראשון יש 10, הוא הרבה יותר קל
 +
::מצטערת בשבילך שהכל נמחק, בפעם הבאה אחרי כל כמה שורות תעתיק את כל מה שכתבת ואז תוכל להדביק במקרה הצורך.
 +
==שאלה 2 מועד ב' 2008==
 +
יש לי פתרון אבל אשמח מאם מישהו (עדיף מתרגל) ייתן את הפתרון כדי שאני אהיה בטוח, אני אנסה לכתוב את הפתרון שלי כאן: <math>(-1)^n*{1519-101n \choose 20}</math><math>{1519 \choose 20} + \sum_{n=1}^{14}</math>
 +
שיאללה אני לא מאמין שהצלחתי לכתוב את זה
 +
:אני לא מתרגל, יצא לי דומה לשלך רק שהכנסתי את הגורם הראשון לתוך הסכום, וגם נראה לי שצריך להוסיף כמה פעמים כל חיתוך של קבוצות מופיע, למשל יש 2 מתוך 20 פעמים חיתוך 2 Ai ים (אם עשית את זה בעיקרון הכלה והדחה וצריך לצאת בערך כמו שלך רק עם i מתוך 20 בתוך הסכום
 +
::כן כן שמתי לב לזה עכשיו, כתבתי את החלק של הכמה יש מתוך בדף אבל התלהבתי כל כך שהצלחתי לכתוב את זה באתר ששכחתי להוסיף, התוצאה שלי היא כזאת:
 +
<math>((-1)^n*{1519-101n \choose 20}*{20 \choose n})</math><math>{1519 \choose 20} + \sum_{n=1}^{14}</math>
 +
האמת שעכשיו אני לא בטוח אם זה צריך להיות <math>{1519-101n \choose 20}</math> או <math>{1519-101n \choose 20-n}</math>
  
==שאלה 7==
+
==איך להוכיח (2008 מועד ב' שאלה 1 א')==
האם e היא קבוצה סדורה חלקית?
+
האם אפשר להוכיח ככה, או שיש דרך אחרת?
 +
נניח <math>f(x1,u1)=f(x2,u2)</math> וכן <math>f(x1,u1)={v1 (muchal-be) u1 | x1 (shayach-le) v1}, f(x2,u2)=cmo-x1,u1</math> ולכן לכל V1, V2 שמוכלים בU1, U2 מתקיים V1=V2 ולכן U1=U2 וגם x1=x2? משהו לא נכון בהוכחה הזאת נכון? אז איך מוכיחים? תודה!
  
 +
===תשובה+הערות כתיבה===
  
'''תשובה'''
+
1)אם רוצים לרשום לכתוב "}" אז כותבים }\ ואם רוצים לכתוב "{" אז כותבים {\.
  
רק אם תגדיר עליה את יחס סדר חלקי.
+
2) "מוכל ב" כותבים (כשצד שמאל מוכל בצד ימין) subseteq\ וכשצד ימין מוכל בצד שמאל supseteq\. מוכל ממש זה אותה פקודה רק בלי הeq.
  
==תרגיל נוסף מהתירגול==
+
3) "שייך" ל רושמים (כשצד שמאל שייך לצד ימין) כin\ וכשצד ימין שייך לשמאל רושמים ni\.
בתירגול פתרנו תרגיל כזה: בקורס יש 2n סטודנטים. רוצים לחלק אותם לזוגות. כמה זוגות יתכנו?
+
  
פתרון: נסדר אותם בשורה - סה"כ  <math>(2n)!</math> תמורות. צריך לבטל שני מקרים:
+
עכשיו לגבי התשובה:
  
# אין סדר בין הזוגות - <math>n!</math> אפשרויות.
+
התשובה שלך איננה נכונה משום שאתה מנסה להוכיח טענה שהיא שקרית, דהיינו ניתן לתת לה דוגמאות נגדיות. A כוללת לפחות שני איברים שונים, נסמנם x1 וx2. כעת <math>f(x_1,\{x_2\})=\emptyset=f(x_2,\{x_1\})</math>, משמע f לא חח"ע.
# אין סדר בתוך הזוגות - <math>(2!)^n</math> אפשרויות. '''למה??'''
+
[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:54, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
תשובה סופית: <math>(2n)!\over n!(2!)^n</math>
+
==שאלות 2א+ב מועד ב 2009==
 +
שלום רב,
 +
כיצד עליי לנמק בפתרון השאלה 2א? התחלתי את הפתרון כך:
  
'''ואני לא הבנתי למה צריך לחלק באפשרויות שצריך לבטל, ולא פשוט להפחית אותן? כלומר שהתשובה תהיה זו: <math>(2n)!-n!-(2!)^n</math>. הרי אם יש מספר אפשרויות, וצריך לבטל חלק, אז אינטואיטיבית אמורים להפחית!'''
+
"ישנם <math>n</math> מספרים בקבוצה ולכן סך כל האפשרויות לתמורות שונות הוא <math>n!</math>. כמו כן קיבלנו שתי אפשרויות:
  
תודה מראש, ואשמח להסבר כללי לגבי עניין החילוק באפשרויות שרוצים לבטל, לא רק לגבי התרגיל הזה.
+
1. <math>n</math> לפני <math>n-1</math>
  
 +
2. <math>n</math> אחרי <math>n-1</math>"
  
=============================================================================
+
השאלה שלי היא איך אני מנמק לאחר מכן שקיימות <math>0.5n!</math> תמורות כנדרש:
'''תשובה'''
+
  
 +
1. "...לכן לכל תמורה שתי אפשרויות ולכן בסה"כ יש <math>0.5n!</math> תמורות שעונות לתנאי זה".
  
מפחיתים מ'''מספר האפשרויות''' את '''מספר האפשרויות'''. במקרה הזה, <math>(2!)^n</math> וגם <math>n!</math> הם לא מספר האפשרויות אלה מספר הפעמים שספרנו אותן אפשרויות. כלומר, ב- <math>(2n)!</math> הסידורים ספרנו <math>n!</math> פעמים את אותן זוגות בדיוק. לדוגמא: נניח כי יש 4 אנשים {a,b,c,d}, אזי הסידורים abcd ו- cdab זהים, כי בחרנו אותן זוגות. יתרה מכך, גם הסידורים bacd, badc, cdba, dcab זהים. זה אומר שצריך לבטל את הסדר של אנשים בתוך הזוגות שנבחרו. מקווה שעזרתי. באופן כללי, אני מציע להשתמש יותר בשעות הקבלה של המתרגלים.
+
2. "כעת נגדיר <math>A</math> קבוצת כל התמורות העונות על תנאי 1, <math>B</math> קבוצת כל התמורות העונות על תנאי 2. כמו כן נגדיר פונקציה <math>f:A->B</math> ע"י לכל <math>x</math> ב-<math>A</math> יתקיים ש<math>f(x)=y</math>כאשר <math>y</math> היא התמורה בה איברי <math>x</math> מופיעים בסדר הפוך (כלומר התמורה <math>1,2</math> תהפוך ל-<math>2,1</math>). פונקציה זו חח"ע ועל ולכן <math>|A|=|B|</math> ומכיוון שהחיתוך ביניהם זר הרי שאפשר לומר ש-<math>|A|+|B|=2|A|=|C|</math> (כאשר <math>C</math> היא קבוצת כל התמורות). נציב <math>|C|=n!</math> ונקבל את העוצמה הדרושה של <math>A</math>...".
  
:אם כך, '''מחלקים''' מספר אפשרויות במספר הפעמים שספרנו אותן. '''מפחיתים''' מספר אפשרויות ממספר אפשרויות אחר. תודה רבה, הבנתי!
+
הבעיה היא שדרך 1 נקראית לי לא מפורטת מספיק ודרך 2 היא די ארוכה. בסעיף א זה עוד נסבל אבל בסעיף ב זה בכלל נורא כי כבר קיימות 6 אפשרויות (ואז עליי לבנות 6 פונקציות) אז איך עליי לנמק את מה שאמרתי?
:מה עם השאלה הראשונה? (לגבי ביטול מספר 2, כשאין סדר בתוך הזוגות)
+
תודה מראש, גל.
  
:... גם הסידורים bacd, badc, cdba, dcab זהים. זה אומר שצריך לבטל את הסדר של אנשים בתוך הזוגות שנבחרו...
+
===תשובה===
לא חשוב איך מסודרים האנשים בתוך הזוג שנבחר. לא חשוב אם לסדר אותם ab או ba - זה יישאר אותו זוג, אך ב- <math>(2n)!</math> ספרנו את כל האפשרויות.
+
אני לא מתרגל אך יש לי את הפתרון שאדם כתב באחד התרגולים שלו. כמו שאמרת, יש סך הכל <math>n!</math> אפשרויות לסדר את המספרים. ניתן לחלק מספר זה של אפשרויות ל2 חלקים: חלק ראשון הוא האפשרויות ש<math>n-1</math> מופיע לפני <math>n</math> והחלק השני הוא ההפוך- <math>n</math> מופיע לפני <math>n-1</math>, ניתן לראות כי 2 חלקים אלה הם שווים, נניח אתה בודק את מספר האפשרויות בהן <math>n-1</math> מופיע לפני <math>n</math>, אז מספר האפשרויות ההפוך הוא אותו מספר כיוון שהפעם החלפת בכל אפשרות בין <math>n</math> ל<math>n-1</math>, ולכן התוצאה היא <math>0.5n!</math>. בסעיף ב' אתה משתמש בתוצאה של סעיף א' ואתה יודע שהיא מתחלקת ל-3 אפשרויות ובאותו אופן כמו בסעיף א' גם 3 אפשרויות אלה הן שוות ולכן בסך הכל התוצאה היא <math>1/6n!</math>. אני שוב אומר שאני לא מתרגל אבל זאת הדרך בה אדם פתר את התרגיל הזה
  
==============================================================================
+
===הערונת===
 +
אתה מתכוון ל6 אפשרויות ולא שלוש (כל אפשרות שקולה לתמורה על שלושה איברים ומסםר התמורות על 3 איברים הוא 6), ולכן התוצאה שרשמת שהיא שישית ממספר התמורות על n איברים היא נכונה. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:09, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
:הייתה פה תשובה לשאלה שלי ומשום מה היא נמחקה! אז לגביה, לא הבנתי למה בכלל משתמשים בנוסחה של <math>n \choose k</math>.
+
===תשובה להערונת===
::כי את בוחרת אנשים זוגות מתוך 2 אנשים, (יש רק אפשרות אחת כזו). בפעם הראשונה התבלבלתי בסימון, זה היה צריך להיות <math>P(n,k)</math> ולא <math>C(n,k)</math>. מחקתי כי הניסוח לא היה מפורט ומדויק.
+
התכוונתי שיש 3 אפשרויות כאשר יודעים כבר ש<math>n</math> מופיע לפני <math>n-1</math>, 3 אפשרויות אלה הן כאשר <math>n-2</math> מופיע לפני שניהם, בניהם או אחרי שניהם (זה המספר שמחפשים), ובאותו אופן כמו בסעיף הקודם, גם פה 3 האפשרויות האלה שוות, ולכן כל אחת מהן שווה ל<math>1/6n!</math> וסכומן שווה ל<math>0.5n!</math> :) אבל תאכלס אפשר לעשות את זה שוב מההתחלה כשלא מתייחסים לסעיף א' ויש <math>n!</math> אפשרויות סך הכל ואז מחלקים את זה ל!3 אפשרויות שוות, כלומר 6.
 +
:סבבה, זו גם דרך. רק עשה לי טובה, במקרים כאלה במבחן, אם אתה מניח הנחות יסוד כאלו, כמו שאתה מדבר על "אפשרויות כאשר יודעים כבר ש<math>n</math> מופיע לפני <math>n-1</math>, 3", אז רשום זאת! אל תיתן לבודק לנחש את זה, כי זה עלול להוריד נקודות. מספיק שרשמת את שתי המילים האלו וזה כבר ניקוד מלא. בהצלחה במבחן! [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 12:48, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
  
:::תודה על התשובה המהירה. לא הבנתי מה זה "בוחרת אנשים זוגות", למה מתוך 2 אנשים, ומה ההבדל בין <math>P(n,k)</math> ל- <math>C(n,k)</math>.
+
==שאלה קצרצרה נוספת==
::::התכוונתי "זוגות אנשים" ולא "אנשים זוגות", מתוך 2 כי בכל זוג יש 2 אנשים, וההבדל בין <math>P(n,k)</math> ל- <math>C(n,k)</math> הוא ש-<math>P(n,k)=\frac{n!}{(n-k)!},\ C(n,k)={n\choose k}=\frac{n!}{k!(n-k)!}</math>.
+
מספר היחסים על קבוצה בעלת n איברים, זה בעצם מספר הפונקציות מA לA, כלומר n בחזקת n? או משהו אחר? תודה!
:::::הבנתי את ההבדל בין C ל-P. אבל מהן התשובות לשאלות שלי? (כמו שאמרת, הניסוח קודם לא היה ממש מובן..). ושוב תודה רבה!
+
  
==צריך לפרט?==
+
===תשובה===
צריך לפרט למה:
+
מספר היחסים על קבוצה A בת n איברים היא הגודל של <math>P(A \times A)</math>, שהיינו <math>2^{n^2}</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 11:57, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
# <math>\forall k,n\in\mathbb N\cup\{0\}\ \and\ 0\le k\le n:\ {n\choose k}\in\mathbb N\setminus\{0\}</math>?
+
# מספר המספרים מ-1 עד n שמחלקים את <math>2^k</math> ללא שארית אבל לא את <math>2^{k+1}</math> הוא <math>\left\lfloor\frac n{2^k}\right\rfloor-\left\lfloor\frac n{2^{k+1}}\right\rfloor</math>?
+
# מספר המספרים מ-r עד n שמחלקים את <math>2^k</math> ללא שארית הוא <math>\left\lfloor\frac n{2^k}\right\rfloor-\left\lfloor\frac{r-1}{2^k}\right\rfloor</math>?
+
# החזקה השלמה הגדולה ביותר של 2 שנמצאת בין 1 ל-n (למשל, עבור n=10 חזקה זו היא <math>2^3=8</math>, עבור n=16 - <math>2^4=16</math> וכו') היא <math>2^{\lfloor\log_2(n)\rfloor}</math>?
+
  
או שזה מספיק טריוויאלי? תודה
+
==שאלה קצרה מאוד על עוצמות==
 +
קבוצת כל הפונקציות מהטבעיים לקבוצת תת הקבוצות של הטבעיים, מהי עוצמתה? לפי החישוב שלי, הקבוצה שווה לP)N( בחזקת N, כלומר העוצמה שווה ל-א בחזקת א0. אך מהי העוצמה א בחזקת א0? א? או יותר, 2 בחזקת א? איך אפשר לדעת את זה? תודה רבה!
  
 +
===תשובה===
 +
ישנן כמה נוסחאות לגבי עוצמות אינסופיות שצריך לדעת. אחת מהן היא שאם <math>k</math> אינסופית ו<math>\lambda<k</math> אזי <math>k^\lambda=k</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 11:29, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
'''תשובה'''
+
==3 שאלות על הרכבת פונקציות==
 
+
-אם <math>g*f=Id</math> אז <math>g(f(x))=x</math> או ש <math>f(g(x))=x</math>? כי ניתקלתי בבעיה שקשורה לזה (השאלה השניה).
1, 4 - לא.
+
-אפשר להגיד ש אם F חחע אז F הפיכה משמאל ואם F על אז היא הפיכה מימין, נכון?
2, 3 - כן, בקצרה.
+
-איך מוכיחים את מה שצריך להוכיח בשאלה 2 במבחן 2007 מועד א' (http://math-wiki.com/images/4/4f/BdidaExamMoedA2007.pdf) ?
 
+
:ב-א', הוכחתי את הכיוון משמאל לימין, ע"י כך שאם g1*f=g2*f אז בגלל ש'''f הפיכה מימין''' אז נרכיב את f-1 מימין ואז g1=g2. בכיוון השני נתקעתי.
==תרגיל מהתירגול==
+
:ב-ב', לא הצלחתי בכלל. התחלתי ככה: צריך להוכיח שf חחע, כלומר או שנוכיח שאם f(a1)=f(a2) אז a1=a2 או שנוכיח שהיא הפיכה משמאל (לא בטוח מה עדיף). הפונקציה הזאת שמסומנת בסימון של קבוצה ריקה היא על ולכן והפיכה מימין, ולכן O*h=Id ולכן (ופה נתקעתי, לא הייתי בטוח <math>O(h(x))=x</math> ולכן (?) <math>h(x)*f=x</math> ופה יש משהו לא הגיוני. אפשר עזרה? תודה!
בתירגול פתרנו תרגיל כזה: מהו מספר האפשרויות לסידור 11 אנשים במעגל? תשובה: n!/n (כלומר !(n-1)). לא הבנתי למה, ובכיתה לא כתבנו הסבר, רק ציור שמראה את ההבדל בין סידורם בקו לסידורם במעגל (את ההבדל הזה הבנתי).
+
 
+
אפשר הסבר איך פותרים את התרגיל? תודה מראש!
+
 
+
:מספר הדרכים לסדר n אנשים אחד אחרי השני (בקו) הוא n! - כי יש n אפשרויות לבחירת האדם הראשון, n-1 לשני וכן הלאה. כעת, במעגל אין משמעות לראשון ולאחרון, אלא רק מי נמצא אחרי מי. לכן, בהנתן סידור מסוים של האנשים במעגל, יש n אפשרויות לבחור מי יהיה הראשון. כלומר כל אפשרות למעגל מופיעה n פעמים בסידור קו ישר (כל פעם בוחרים מישהו אחר להיות הראשון).
+
 
+
:לכן סה"כ מספר המעגלים הוא מספר הקוים חלקי n שווה ל n!/n
+
 
+
::תודה רבה!
+
 
+
==שאלה כללית==
+
אם אני מטיל קוביה n פעמים. האם נכון לומר שמס' האפשרויות להופעת 2 מס' שונים לפחות פעם אחת הוא 6 בחזקת n פחות 4 בחזקת n?
+
 
+
==שאלה 6==
+
אם אני בונה כלל נסיגה אז מה צריך להיות המשתנה? K או N?
+
 
+
==מהי הנוסחא למספר פתרונות המשוואה==
+
אשמח אם מישהו יוכל לתת את הנוסחא למציאת מספר פתרוות של משוואה- כמו שלמדנו בכיתה ודוגמא קצרה שתסביר כי לא הבנתי איך הנוסחא
+
עובדת. תודה :)
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
הנוסחה היא:<math>{n+k-1 \choose n}</math> כאשר n הוא המס' הקבוע(בצד ימין בד"כ) ו-k הוא מס' המשתנים. למשל: מצא את מס' הפתרונות האי שליליים של המשוואה a+b+c=10 כלומר n=10,k=3 אז מספר הפתרונות יהיה <math>{12 \choose 10}</math>. כאשר מבקשים רק חיוביים(בלי ה-0) אז הנוסחה היא:      <math>{n-1\choose k-1}</math>
+
אם <math>g*f=Id</math> אז <math>g(f(x))=x</math>.
  
==שאלה 4.ב.==
+
בקשר לשאלה במבחן הנ"ל, הפיתרון הפשוט (לדעתי) של הסעיף הוא כדלקמן:
אפשר רמז בנוגע למתחלק ב7?
+
  
==שאלה 3.ב.==
+
כיוון אחד
הטלנו n פעמים אז איך יצאו 3 ערכים?
+
  
 +
1) אם <math>f</math> חח"ע אזי היא הפיכה משמאל ע"י איזושהי פונקציה שנסמנה <math>h : B \rightarrow A</math>.
  
'''תשובה'''
+
2) כעת, לכל פונקציה <math>\psi \in C^A</math> יש מקור <math>g=\psi \circ h \in C^B</math> לפי פונקציה <math>\Phi</math>, כי <math>\Phi(g)=g \circ f=\psi \circ h \circ f=\psi</math> ולכן <math>\Phi</math> על.
  
דוגמא:ניקח n=10. הסדרות להלן מכילות בדיוק3 איברים שונים (כל אחד מהן)
+
כיוון שני
{1,2,2,6,1,2,6,6,2,1} או {3,4,3,3,5,5,5,5,3,4}
+
:רגע... זה סדרות או קבוצות? (לפי השאלה זה אמור להיות סדרות, לא? ופה כתבת קבוצות..)
+
  
 +
1) אם <math>f</math> לא חח"ע אז קיימים <math>a_1,a_2 \in A</math> שונים כך ש<math>f(a_1)=f(a_2)</math>.
  
:: סדרות. גם את סדרות אפשר לכתוב בסוגריים מסולסלות.
+
2) לכן לכל <math>g \in C^B</math>, הפונקציה <math>\Phi(g)=g \circ f</math> מקיימת <math>g \circ f(a_1)=g \circ f(a_2)</math>.
  
==שאלה 2==
+
3) אולם, קיימות הפונקציות <math>h \in C^A</math> כך ש<math>h(a_1) \neq h(a_2)</math>, כי <math>C</math> מכילה לפחות שני איברים, וכתצואה מכך <math>\Phi</math> איננה על.
זה בסדר להוכיח באינדוקציה?
+
  
 +
[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 11:25, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
====אם F חחע אז היא הפיכה '''משמאל''', לא מימין, לא?====
  
'''תשובה'''
+
צודק, רשמתי את ה"הפיכה מימין" כשהתכוונתי להפיכה משמאל, וגם השתמשתי בה כהפיכה משמאל כך שהמילה "ימין" צריכה פשוט להיות מוחלפת ב"משמאל". אשנה זאת מיד.[[מיוחד:תרומות/79.180.9.140|79.180.9.140]] 19:11, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
מותר. אבל עדיף אם תתנסה בדרך אלגוברית ו/או קומבינאטורית.
+
==שאלה (קצת מוזרה, אבל מבלבלת) על איחוד קבוצות==
 +
נניח שX שייך לA חיתוך B חיתוך C. אני יכול להגיד בוודאות ש X שייך ל
 +
:(AחיתוךBחיתוךC) איחוד (AחיתוךBחיתוךC'(משלים)) איחוד (AחיתוךB'חיתוךC') איחוד (A'חיתוךB'חיתוךC)? האם זה נכון בטוח בגלל שאחד מהגורמים באיחוד הוא A חיתוך B חיתוך C? תודה!
  
==שאלה כללית==
+
===תשובה===
אם שואלים אותי מה מספר האפשרויות למשהו ואני מחלק למקרים. בסוף אני צריך לכפול את כל האפשרויות מכל המקרים כדי לקבל את מס' האפשרויות למשה (הכללי)?
+
כן. ניתן לומר זאת בודאות כי אחד הגורמים באיחוד הוא הוא A חיתוך B חיתוך C.
  
 +
[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 10:49, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:תודה רבה אני מאוד מעריך את כל העזרה שלך!!
  
'''תשובה'''
+
==עזרה (מבחן 2009 מועד ב' שאלה 7 ב'2 .)==
 +
הוכחתי את 1, ע"י חילוק למקרים, אם C=100 אז A וB יכולים להיות מ1 עד 99, 99 בריבוע אפשרויות, אם C=98 אז יש 98 בריבוע אפשרויות וכך הלאה ומקבלים את הסכום הדרוש. אבל לא משנה איך אני מנסה להסתכל על זה, אני לא רואה איך העוצמה של S שווה לתוצאה שכתובה ב2. אפשר עזרה לפני המבחן? תודה רבה!!
  
רק אם המקרים הללו זרים בזוגית. אחרת משפט הסכום לא תקף וצריך להשתמש בעקרון הכלה והדחה.
+
===תשובה===
 +
את חלק ב' מוכיחים באופן קומבינטורי. כשיש לנו שלישיה סדורה <math>(a,b,c)</math> כך ש<math>a<b \wedge a<c</math> אז קורה אחד (ואחד בלבד) משלושת הדברים הבאים:1) <math>b=c</math> או 2) <math>b<c</math> או 3) <math>b>c</math>. כל המקרים ב1) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת שני איברים מתוך 100, הצבת הקטן מבין השניים באינדקס הראשון והצבת הגדול מבין השניים באינדקסים השני והשלישי; כל המקרים ב2) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת 3 איברים מתוך מאה, הצבת הקטן ביותר באינדקס הראשון, הצבת האמצעי באינדקס השני והצבת הגדול ביותר באינדקס השלישי; כל המקרים ב3) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת 3 איברים מתוך מאה, הצבת הקטןביותר באינדקס הראשון, הצבת הגדול ביותר באינדקס השני והצבת האמצעי באינדקס השלישי. עקב כך, מקבלים את הנוסחה הרשומה בטופס המבחן בסעיף ב'.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 10:46, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:תודה
  
==שאלה 4ד'==
+
==איחוד או חיתוך==
אפשר עזרה לגבי התשובה? האם התשובה צריכה להיות A איחוד B איחוד C (כאשר כל אחת מהקבוצות הן מספר שמתחלק ב3 4 ו5 בהתאמה בין 1 ל1000) או A איחוד B איחוד C פחות (A חיתוך B) פחות (A חיתוך  C) פחות (A חיתוך B חיתוך C) פחות (A חיתוך B חיתוך C)?
+
סליחה שאני שואלת המון שאלות..
במילים אחרות, האם יכול לצאת מצב שיוצא 2 קבוצות מתוך האיחוד ביחד ואז זה לא טוב ואני צריך להוריד את האפשרויות האלה, או שבאיחוד כבר הורדנו אותן? תודה
+
  
==מס' שאלות==
+
איך מוכיחים שאם X מוכלת ב-A חיתוך B אז X מוכלת ב-A וגם X מוכלת ב-B? (במיוחד צריך לשים לב שההוכחה לא מתאימה גם לאיחוד במקום חיתוך, בשונה מההוכחה אצלי במחברת)
2.) איך יתכן שזה ייתקיים עבור n=0?
+
3.)מה הכוונה ב"מהן מספר האפשרויות"? אפשרויות למה?
+
4.) מה זה ריבועים שלמים?
+
:: 2- כי 0 עצרת זה 1, תחשב וזה יוצא נכון. 3- כמה אפשרויות לתוצאות יכולות לצאת. כמה תוצאות שונות יכולות לקרות. 4- ריבוע של מספר שלם, כלומר 1,4,9 וכו'
+
  
==שאלה 3==
+
שוב, תודה מראש!
לא כתבתם למה התכוונתם, האם הסדר משנה או לא? כלומר, האם כשמטילים את הקובייה פעמיים למשל, כשיוצא 5 ראשון ואחר כך 6, וכשיוצא 6 ראשון ואחר כך 5, האם התוצאות האלה שונות או לא? תודה.
+
  
 +
===שאלות זה טוב===
 +
אם <math>X \subseteq A \bigcap B</math> אז לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A \bigcap B</math>, דהיינו <math>x \in A</math> וגם <math>x \in B</math>. מכיוון שלכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A</math> אז <math>X \subseteq A</math>, ומכיוון שלכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in B</math> אז <math>X \subseteq B</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 00:16, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
  
'''תשובה'''
 
  
ראה למטה.
+
:תודה רבה, אבל: אם <math>X \subseteq A \bigcup B</math> אז לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A \bigcup B</math>, דהיינו <math>x \in A</math> או <math>x \in B</math>. לכל <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A</math> ואז*** <math>X \subseteq A</math>, או <math>x \in B</math> ואז*** <math>X \subseteq B</math>.
 +
:מה שמסומן ב-*** כמובן לא נכון, אבל איך מסבירים את זה שהדבר נכון רק עבור חיתוך ולא איחוד?
  
==שאלה 3, למה אתם מתכוונים?==
+
::כל <math>x\in X</math> מקיים <math>x\in A</math> '''-או-''' <math>x\in B</math>. בפרט, מאד ייתכן שקיים <math>x\in X</math> כך ש<math>x\notin A</math>. אתה שינית לוגית את המשפט - במקום לומר 'כל איבר שייך לA או B' אמרת 'כל האיברים שייכים לA או כל האיברים שייכים לB'. [[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 01:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
מה זה אומר ב-ב', "שהתקבלו עבור בדיוק 3 ערכים שונים"? אני לא מבין את המשפט (מבחינה תחבירית) למה התכוונתם? וחוץ מזה, אפשר רמז לגבי הפתרון? תודה רבה.
+
  
 +
:::באמת שיניתי לוגית את המשפט בלי לשים לב! אם כך, רק אם '''''לכל''''' <math>x \in X</math> מתקיים <math>x \in A</math> אז <math>X \subseteq A</math>, ובאיחוד זה לא לכל x. הבנתי, תודה לכם!
  
'''תשובה'''
+
==הוכחה טריוויאלית==
 +
מהי הדרך הנכונה ביותר להוכיח שאם <math>P(A)</math> מוכל (או שווה) ב(ל)-<math>P(B)</math> אז A מוכל (או שווה) ב(ל)-B?
  
מהו מספר אפשרויות לקבל ב-n הטלות בדיוק 3 ערכים שונים. למשל, רק מספרים {1,2,3} או {2,4,6}.
+
(פשוט ההוכחה אצלי במחברת לא ברורה לי)
  
'''המשך שאלה'''
+
===תשובה===
האם יש חשיבות לסדר? למשל עבור 4 הטלות והמספרים {1,2,3}, האם יש הבדל בין (1,2,3,1) ל- (1,1,2,3)? הניסוח של השאלה באמת ממש לא מובן...
+
אם <math>P(A) \subseteq P(B)</math> אז לכל <math>X \in P(A)</math> מתקיים <math>X \in P(B)</math>.
 +
בפרט, <math>A \in P(A)</math> ולכן <math>A \in P(B)</math>, כלומר <math>A \subseteq B</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:57, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:אהה, תודה!
  
 +
==יחסים==
 +
האם האיבר הקטן ביותר הוא תמיד המינימלי היחיד? (כשהוא קיים)
  
'''תשובה'''
+
===תשובה===
 +
כן [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 23:32, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
 +
:תודה!
  
מטילים אותה קוביה פעם אחר פעם. הגדרת השאלה מניחה את הסדר. אפשר לנסח את השאלה כך: מטילים n קוביות '''שונות'''...
 
  
  
  
 
<!------------------------------[שאלות חדשות יש לכתוב בראש הדף, לא בסופו. נא לא לכתוב מתחת לקו זה]------------------------------>
 
<!------------------------------[שאלות חדשות יש לכתוב בראש הדף, לא בסופו. נא לא לכתוב מתחת לקו זה]------------------------------>
 
== כותרת ==
 

גרסה אחרונה מ־11:30, 3 באוקטובר 2010

{n \choose k} = {n!\over k!(n-k)!}

תוכן עניינים

הוראות

כאן המקום לשאול שאלות. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על [עריכה] (משמאל לכותרת "שאלות"), להוסיף בתחילת הדף את השורה הבאה:

== כותרת לשאלה ==

לכתוב מתחתיה את שאלתכם, וללחוץ על שמירה למטה מימין

הודעה חשובה !!! - יש להגיש את התרגילים הנוספים (13 , ו 14 כרשות למי שמגיש ) עד ,וכולל , 16.9.2010 ! למשל לתא הבודקת הילה הלוי בכר , או לתומר ביום רביעי או לניר ביום חמישי - בתרגולי החזרה . אנא הודיעו למי שאתם יודעים שלא יגיע לתרגולים אלו . תודה:)

ארכיון

ארכיון 1 - תרגיל 1

ארכיון 2 - תרגיל 2

ארכיון 3 - תרגיל 3

ארכיון 4 - תרגיל 4

ארכיון 5 - לקראת המבחן


שאלות

המבחן=

באיזה בניין וחדר יהיה המועד ב' בבדידה?

הפגישה

באיזה שעה הפגישה והיכן?

פקטור

היה פקטור במבחן?

תשובה

כן

חלוקת הציון

כיצד מחלקים את הציון? כמו בלינארית או שהבוחן ייחשב לכולם? ואם כן באיזה אופן? תודה מראש, גל.

ציונים

מישהו יודע מתי יהיו ציונים?

שאלה חשובה ממבחן

בכמה דרכים ניתן לחלק 40 עטים ממוספרים (1,2,...,40) בין 30 סטודנטים?

לא הבנתי את השאלה:

  • האם צריך לחלק את כל ה-40, כך שיהיו 10 סטודנטים שיקבלו 2 עטים? או לחלק רק 30 עטים?
  • האם מותר שחלק מהסטודנטים יקבלו 0 עטים? למשל - כל העטים לסטודנט אחד?

אגב, תשובה סופית של השאלה תעזור לי מאוד, בשביל לבדוק את עצמי.

תשובה (לא מתרגל)

כל האפשרויות הללו תופסות. אני הייתי פותר את השאלה כך: עבור כל עט יש שלושים אפשרויות, ולכן בסה"כ יש 30^{40} אפשרויות. האם זה פתרון נכון?

אני מניח שהכוונה ל40 עטים ספציפיים, כלומר לא יכול להיות שעט מספר 2 יהיה אצל שני תלמידים.
נו?תסתכל על זה כך - לעט 1 יש 30 אפשרויות (תלמיד 1 עד תלמיד 30) וגם לעט 2 יש 30 אפשרויות וגם ... וגם לעט 40 יש 30 אפשרויות. ולכן בסה"כ התשובה שציינתי מתקיימת
צודק, טעות שלי.

הוכחת יחס בפרט

אם נתונה קבוצה B סופית ודי קטנה (כ-5 איברים) ואומרים יהי R יחס על B, הוכיחו ש-R יחס סדר חלקי (או שקילות, לא משנה). האם אני יכולה לכתוב בצורה מפורשת את R ופשוט לכתוב בצורה מפורשת למה היא טרנזטיבית, רפלקסיבית ואנטי סימטרית (או סימטרית), או שאני חייבת לעשות את זה באופן כללי ולא מפורש?

2007 מועד ב'

קישור: http://www.bis.org.il/download_Img.asp?file_name=278200810428508.pdf

בשאלה 1 צריך לרשום בצורת CNF ו-DNF שתי פונקציות שהן ביטוי לוגי. אין לי מושג על מה מדובר, אבל זה לא בחומר - נכון?

שאלה 2 על דטרמיננטות - אני אמורה לדעת לפתור אותה ושאלה דומה יכולה להופיע במבחן מועד ב'? (אני עם אפי, למדנו דטרמיננטות שיעור אחד)

בשאלה 4-ג',ד' ובשאלה 5 צריך להסביר משהו או רק לתת תשובה סופית?

מבחן 2007 מועד א'

קישור: http://www.bis.org.il/download_Img.asp?file_name=208200823203518.pdf

בחלק II שאלה 3 (שצריך להוכיח באינדוקציה), הבדיקה עבור n=1 יצאה לא נכונה! יש טעות בתרגיל או שאני טועה?

בבקשה תענו!

דרך אגב, כל חלק III הוא לא בחומר, נכון?

אה ועוד משהו: יש למישהו פתרונות של המבחן הזה? או לפחות פתרונות סופיים? אם מישהו פתר אותו, אז שיכתוב פה ונשווה :).

במיוחד חשובה לי השאלה בקומבינטוריקה: 1-ב', יצא לי 208.

בקשה לפקטור

המבחן היה ברמה קשה מאוד אז נשמח לקבל פקטור. תודה!

  אני בטוח שבגלל שביקשת יהיה פקטור :) (לא שאני מתנגד )
מצטרפת!
מצתרף, וזה בלי קשר לבעיות הרבות שהיו, הפסקת חשמל, בעיות בתופס, ועוד.. או לפחות שיקימו מועד מיוחד כדי שהמועד ב' לא תיהיה ההזדמנות האחרונה, זה די מלחיץ, וגם באמת שהתנאים והרמה לא היו בסדר, בהצלחה לכל מי שהולך למועד ב'

שאלות על הפתרון

בשאלה של התמורות, קבעתם את A להיות הקבוצה שבה איבר זוגי מסויים מופיע במקומו, ואז חישבתם את הסכום של כל הקבוצות האלו. אבל זה בעצם החיתוך של המשלימים, אז צריך לעשות את סך כל האפשרויות פחות הסכום שיצא, לא? ולגבי השאלה עם השוויון בין הסיגמות, אתם יכולים לכתוב את הפיתרון? (הוא לא מופיע). תודה!

פתרון המבחן

שלום. אתם יכולים בבקשה לפרסם את הפתרון של המבחן? תודה!

הצלחה במועד ב'

שלום. אני נבחנתי במועד א' ונראה לי שנכשלתי ככה שגם בסופי יהיה לי ציון נכשל. אבל זה בכלל לא אומר שבמהלך כל הקורס ישבתי עם פה פעור ולא הבנתי מילה. עכשיו אני צריכה לגשת למועד ב', ובו אני רוצה להצליח. לא להצליח 80, אלא להצליח 100 לפחות. אני מוכנה לחרוש בשביל זה כמה שצריך, ואפילו יותר. אבל אני רוצה שהחרישה תהיה יעילה כמה שאפשר. אז מתרגלים, בתור מי שהצליחו באיזה קורס או שניים, בבקשה תספרו מנסיונכם, מהי הדרך הכי אפקטיבית ללמוד למבחן? מה ייתן לי את מירב הסיכויים לקבל 100?


תודה מראש!


אני עדיין מחכה לתשובה, בבקשה...

אני לא בטוח שהם עוד עוכבים אחרי הדף הזה, אבל אולי אם תשאל את השאלה בדף השיחה של אחד המתרגלים הם יענו לך (למשל שיחת משתמש:ארז שיינר ושיחת משתמש:Adam Chapman. את רשימת כל מפעילי המערכת (רובם מתרגלים) תמצא כאן). אור שחף, שיחה, 00:36, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
תודה לך :)

תשובה

  • קודם כל יש לוודא שיש לך את כל החומר מההרצאות ושאת מבינה כל דבר ודבר שנעשה בהרצאה (אחר כך כנ"ל לגבי התרגילים)
  • יש לעבור על מבחן מועד א' ולוודא שאת מבינה בדיוק איפה טעית, ואיך היית מקבלת 100 אם היית נגשת אליו.
  • יש לפתור את כל תרגילי השנה ומבחנים משנים קודמות, דבר ראשון מבלי להסתכל בפתרונות, ולאחר מכן לוודא שפתרת נכון
  • תנסי לקבוע שעת קבלה עם המתרגל שלך או מתרגל אחר בקורס שלך (עדיף באמצעות המייל, לא כולם עוקבים אחרי הדף הזה בשלב זה, כמו שאור ציין).
  • אני אציין שמה שאמרתי הוא כללי מכיוון שאיני מתרגל בדידה ולכן איני יכול לכוון יותר למקצוע הזה. הכוונה נוספת תוכלי לקבל ממתרגלי בדידה.

בהצלחה,

ארז שיינר 00:52, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה רבה!!
מבין הדברים שכתבת, משנה מה אעשה קודם ומה אחר כך? ובשביל מה שעת קבלה?
שעת קבלה לשאול שאלות (אם יש) וגם להתייעץ לגבי הלימודים ספציפית לקורס. לגבי הסדר, אני חושב שנוח לעבוד לפי נושאים הרצאה-תרגול-תרגיל בית (כלומר להבין את ההרצאה בנושא ואז את התרגול בנושא ואז תרגיל בית בנושא ואז לעבור לנושא הבא). אחרי שיש שליטה בחומר עוברים למבחנים ודברים דומים.

עוד 2 שאלות קצרות ואחרונות בהחלט!

יש לי עוד 2 שאלות קצרות שאפשר לענות עליהם עם תשובה סופית בלבד.

האם P(AxB)=P(A)xP(B)?
נניח A=}1,2,3,{. מספר היחסים על A הוא 2 בחזקת 9 (לפי תשובה לשאלה קודמת), נכון? ומספר יחסים השקילות על A, איך מחשבים את זה? מחשבים אז זה בצורה אחרת, על ידי מספר מחלקות השקילות האפשריות נכון? המחלקות האפשריות הן 1,2,3; 12,3; 1,23; 2,13; 123; כלומר 5? או שיש לי טעות? תודה!

תשובה

התשובה היא לא. P(A \times B) = P(A) \times P(B) זה שקר ברוב המקרים. אם A=\{1,2\} וB=\{3,4\} אז \{(1,3),(2,4)\} \in P(A \times B) \setminus P(A) \times P(B). הכי טוב להבין זאת דרך עוצמות. |P(A \times 
B)|=2^{|A| \cdot |B|}, |P(A) \times P(B)|=2^{|A|+|B|}.

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -לא. נניח בשלילה שזה נכון, אזי:

עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): 2^{|A|\cdot|B|} = עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): |\mathcal P(A\times B)|
קיימות A ו-B כך ש: עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): 2^{|A|+|B|} עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): \not=
עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): 2^{|A|}\cdot2^{|B|} =
עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג): |\mathcal P(A)\times\mathcal P(B)| =

בסתירה לכך שאם שתי קבוצות שוות אז עוצמתן שווה. אור שחף, שיחה, 14:38, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה! ובקשר לשאלה השנייה, עם מספר היחסים על A, צדקתי או שיש לי טעות? תודה
לא משנה כבר, בהצלחה!

2 שאלות, אם מתרגל עדיין נמצא פה..

-אם יש נוסחת נסיגה לא הומוגנית, שהאיבר החופשי שלה, במקום להיות מחובר מהצורה a^n*q(n) הוא פשוט מספר ללא n, לדוגמה 4, (כלומר: נוסחת נסיגה לדוגמה תהיה an=an-1+an-2+4) מה מציבים בנוסחת הנסיגה? פשוט k ללא n? או 4 בחזקת n כפול k? כי אם מציבים ביטוי ללא n, יש בעיה שהיא- מה להציב בan-1 וכו'. -אם אפשר עזרה נוספת בנוגעלשאלה הנל, תודה

תשובה

אם משוואת ההפרשים היא משהו בסגנון f(n+k)=a_1 f(n+k-1)+\dots+a_k f(n)+c כאשר c הוא קבוע (דהיינו מספר שלא תלוי בn) אז מחפשים פיתרון פרטי של משוואת ההפרשים שיהיה פונקציה קבועה, למשל h(n)=b ואז פותרים את המשוואהb=a_1 b+\dots+a_k b+c ומקבלים פיתרון b=\frac{c}{1-(a_1+\dots+a_k)} וממשיכים באלגוריתם לפיתרון נוסחת הנסיגה כרגיל. Adam Chapman 12:55, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה!

עוד אפשרות

אם לא בא לך לזכור את כל המקרים אפשר להפוך את 4 ל- (1^n)*4

שאלה לסיום

למדנו את הכלל-a כפול b= למקסימום של הערכים. האם אפשר להסיק: תהי k עוצמה. מכפלת k בעצמה שווה לk?

תשובה

ראשית להבהיר, למדנו את המשפט הזה לגבי עוצמות אינסופיות, עבור סופיות כמובן שזה לא עובד. ושנית המכפלה תהיה שווה ל-k רק אם העוצמה קטנה או שווה ל-k

שיבוצי הכיתות

בניין 605

הקבוצה של אפי:
חדר 101: מסטודנט אבני תומר עד מלמד שירן
חדר 102: מסטודנט מרזוק חופית עד שרקנסקי אלה

הקבוצה של שי:
חדר 103: מסטודנט אבוטבול עומר עד כרמל רום
חדר 104: מסטודנט לביא גל עד שרעבי רועי

חוקי עוצמות

אחד החוקים שכתוב לי במחברת הוא שעבור עוצמות a,b,d מתקיים: אם a<b אז a^d<b^d. השאלה היא מהן העוצמות a,b,d, האם זה גם עבור עוצמות סופיות?

השאלה היא בהמשך לדוגמה נגדית שמישהו נתן: 2<3 אבל 2 בחזקת א0 שווה 3 בחזקת א0.

תשובה

כנראה זה קטן שווה, גם אם d=0 יש שוויון

כן, כנראה. תודה. בכל מקרה, תשובה חד משמעית ממתרגל תעזור. אולי אפשר ממש להגיד מתי קורה השוויון, ואז להגביל a,b,d כך שהוא לא יקרה אף פעם?
אני לא מתרגל, אבל לפי דעתי אם זה גדול ממש זה לא תורם יותר מדי, לעומת זאת אם זה גדול שווה זה מראה על קיום פונ' חחע מצד אחד ופונ' על מצד שני.

תשובת מתרגל

אני כן מתרגל, והאמת היא שאם קבוצות מקיימות |A| \leq |B| אם ורק אם קיימת פונקצייה על מB ל A שזה קורה אם ורק אם יש פונקצייה חח"ע מA לB. המשמעות של |A| < |B| היא שקיימת פונקצייה על מB לA אך לא קיימת פונקצייה על מA לB, שזה קורה אם ורק אם קיימת פונקצייה חח"ע מA לB אך לא קיימת פונקצייה חח"ע מB לA. בהצלחה במבחן היום! Adam Chapman 12:28, 5 בספטמבר 2010 (IDT)


טעות שלי, החוק באמת כתוב עם שווה גם במחברת.

מתי המבחן?

בשלוש וחצי או ארבע? האם התשובה היא ב100 אחוז? תודה!

בארבע, זה הרי מה שנכתב כאן ובמערכת המידע האישי...

ואיפה?

שוב, מערכת מידע אישי ולפי מספר קורס 88195 (ולאחר מכן 08 עבור אפי 11 עבור שי) תוכל לראות באיזה חדר אתה משובץ

שאלה 1, סעיף 4 בדף רקורסיה

שלום רב,

אם מבקשים ממני את מספר תתי הקבוצות של \{1,...,n\} שבהן יש מספרים עוקבים (ביחס רקורסיה), האם מותר לי לפתור כך:

" עפ"י הסעיף הקודם (סעיף 3) קיבלנו שמספר האפשרויות לתתי הקבוצות של הקבוצה הנתונה בהן אין מספרים עוקבים בכלל הוא f(n)=f(n-1)+f(n-2). מכיוון שלכל תת קבוצה יש שתי אפשרויות (שתכיל עוקבים או שלא תכיל עוקביים) ויש בסה"כ 2^n תתי קבוצות אז נגדיר g(n) להיות מספר הקבוצות בהן יש מספרים עוקבים ולכן g(n)=2^n-f(n)=2^n-f(n-1)-f(n-2)?"

אם לא, איך אני יכול לפתור? תודה, גל.

תרגיל 2

איפה התשובות של שאלות 8,9? (http://www.math-wiki.com/images/1/1d/10BdidaTargil2Sol.pdf)

אפשר עזרה בשאלה 3 2008 מועד ב' סעיף ב'?

אני כבר ממש מיואש, כל פונקציה שאני בונה יוצאת לא חחע ולא על! זאת שאלה ממש קשה, אבל גם ממש חשובה למבחן, אז אפשר, בבקשה, פתרון או הכוונה? תודה!

תשובה

בשאלה הזו לא מצפים ממך לבנות פונקציה כי אם להשתמש בחוקים אלמנטריים שאתה יודע בחשבון עוצמות. ההוכחה שמצופה מכם היא כזו:

מצד אחד 2^\lambda>\lambda ולכן (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda. מאידך, 2 \leq k \leq 2^\lambda ולכן 2^\lambda \leq k^\lambda \leq (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda ולכן k^\lambda=2^\lambda.Adam Chapman 19:33, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אני פשוט לא מאמין, סתם ישבתי לי ובניתי פונקציות..
בכל מקרה, לא הבנתי אף אחד מהשלבים שעשית! קראתי שוב לאט, ובטוח גם אם הפתרון שלך נכון אז חסר בו פירוט הכרחי באיזשהו מקום- איך אתה יודע שK בחזקת גימל שווה ל2 בחזקת גימל?
כי 2^\lambda \leq k^\lambda \leq 2^\lambda


לימדו אתכם בהרצאה שאם k אינסופית אזי לכל \lambda<k מתקיים k^\lambda=k. גם לימדו אתכם בהרצאה שאם עוצמה k קטנה מקיימת \gamma \leq k \leq \gamma אז k=\gamma. אלו הם שני החוקים שהשתמשתי בהם בהוכחה הנ"ל. Adam Chapman 19:48, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
לא!!! התכוונתי לאיך אתה יודע את כל אחד מ2 השלבים האלה! ברור לי שאם אתה יודע שאחד גדול מהשני והשני גדול מהראשון אז על פי קנטור ברנשטיין יש שוויון!!את התוצאה 2^\lambda \leq k^\lambda \leq 2^\lambda פשוט המצאת. כמו כן פשוט כתבת שאם2^\lambda>\lambda אז (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda וש 2^\lambda>\lambda אז (2^\lambda)^\lambda=2^\lambdaבלי להסביר! מאיפה הבנת את הדברים האלה?? אתה יכול להסביר בבקשה למה K בחזקת גימל גדול מ2 בחזקת גימל ולמה להפך?? תודה


לימדו בהרצאה שאם k אינסופית אזי לכל \lambda<k מתקיים k^\lambda=k. במשפט הזה תחליף את k ב-2^\lambda (אינסופי כי \lambda אינסופית נתון). ידוע ש- \lambda<2^\lambda לפי קנטור. לכן לפי המשפט הזה, (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda.
חוץ מזה, ידוע שכאשר a,b,c עוצמות: אם a<b, אז a^c<b^c ולכן אם נתון 2 \leq k \leq 2^\lambda אז 2^\lambda \leq k^\lambda \leq (2^\lambda)^\lambda=2^\lambda (העלינו הכל בחזקת \lambda והשיוויון ממה שהוכחנו קודם). זהו עכשיו לפי קנטור ברנשטיין מ.ש.ל. אגב אני לא מתרגלת אבל מקווה שעזרתי.
תודה על העזרה, אדם, אני ממש לא רוצה להעליב, אבל אי אפשר להבין כשישר כותבים תוצאה. אבל נראה לי שיש פה טעות, כי למשל למשפט אם a<b, אז a^c<b^c אני יכול לתת דוגמה נגדית. ודבר שני, אני ממש לא זוכר שלמדנו בהרצאה את מה שאת ואדם אמרתם שלמדנו. תודה
איזו דוגמה נגדית? (שים לב ש-c זו עוצמה, לא משלים. הסימונים שהשתמשתי בהם הם לא משהו..) אם אתה עם אפי, אז החוק הזה כתוב לך בעמוד האחרון שלפני קומבינטוריקה (מצחיק, הרגע שמתי לב שכל התרגיל הזה הוא חוק מספר 8 שכתוב שם במדוייק).
את מה שאדם כתב אין לי במחברת. בכלל, בקושי יש חוקים שלמדנו על עוצמות כלשהן (כשלא ידוע מהי העוצמה). אם הייתה רשימה של כל החוקים האלו זה היה כ-ל-כ-ך עוזר!
למשל, 2 בחזקת א0 שווה ל3 בחזקת א0, לא?
וואלה, נראה לי שאתה צודק... אז אולי החוק הזה הוא אם a,b,c עוצמות אינסופיות? לא יודעת. יש איזה מתרגל שיכול לעזור פה?

תשובת מתרגל (אע"פ שהתשובת המתרגל כבר רשומה למעלה)

אני מתרגל, ואין לי מושג מי היה המתרגל או המרצה שלכם, חברה, אך נדמה לי שלא רשמתם במחברתכם את כל מה שנאמר בהרצאות או בתרגולים. אני נתתי את רשימת החוקים של חשבון עוצמות גם בתרגול שלי וגם בתרגול העזר של הקורס. שני החוקים שרשמתי למעלה (בפרט הראשון) הם נכונים ונוסחם הוא בדיוק מה שניסחתי לכם למעלה. בהצלחה במבחן! Adam Chapman 12:31, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

בעיות ענקיות עם הרכבת פונקציות... -עזרה בבקשה..-

זהו המשך לשאלה ששאלתי קודם, השאלה. אני ממש, ממש תקוע, בסעיף א' כיוון שמאלה, ובסעיף ב' שני הכיוונים (אדם, כנראה שלא הבנתי את הפתרון שלך). למשל ב-ב', אם f חחע, אז לפי מה שהבנתי (וגם בדקתי את זה!) היא הפיכה משמאל ולא מימין. לכן קיימת פו' כך ש hf=id. אבל זה ממש בעייתי ולא עוזר לפתור את הבעיה, כי צריך להוכיח שלכל תמונה של פי, כלומר לכל gf, קיים מקור g, אבל איך אפשר להוכיח את זה, הרי גם אם נרכיב את ההופכי של f משמאל, יצא hgf, שזה לא נותן כלום! מה עושים? (אם אפשר תשובה מפורטת גם לזה וגם לסעיפים\כיוונים האחרים) תודה רבה!

תשובה

אכן הייתה לי טעות בהקלדה אך כדאי שתקרא את התשובה שרשמתי למטה שוב.

עכשיו אולי אוסיף משהו שיסייע להבנה:

אם אתה רוצה להוכיח שפי היא על אתה צריך לקחת איבר בטווח ולהראות שיש לו מקור ,כלומר איזשהו g כך שgf שווה לאיבר בטווח שלקחת. אף אחד לא אומר לך שהאיבר בטווח הוא מן הצורה gf. זה מה שאתה צריך להוכיח!

אתה צריל לקחת איבר כללי בטווח, אותו \psi ומראה שקיימת g כך ש\psi=g \circ f. זה מה שעשיתי בוהכחה למטה. אני ממליץ לך לקרוא אותה שוב.79.180.9.140 19:16, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

לא הבנתי את המשפט:"לכל פונקציה \psi \in C^A יש מקור g=\psi \circ h \in C^B לפי פונקציה \Phi, כי \Phi(g)=g \circ f=\psi \circ h \circ f=\psi", באמת שלא הבנתי למה G שווה לפסי הרכבה H ומה זה אומר "לפי פונקציה פי". אפשר הסבר קצת מפורט יותר? תודה!
אתה צריך להראות שקיימת g כך ש\psi=g \circ f. לא נתונה לך g שאתה צריך להוכיח שהיא g=\psi \circ h \in C^B. אתה יכול לבחור איזו g שאתה רוצה. אתה רק צריך להסביר למה אותה g שבחרת היא מקור לפסי. אני בחרתי את g להיות הפונקציה \psi \circ h והראיתי שהיא אכן מקור לפסי. מכיוון שפסי הוא שרירותי זה אומר שהראיתי שלכל פסי שרירותי קיים מקור, ולכן פי היא על. כדי להראות שקיים מקור לאיבר אתה צריך לציין את המקור הפוטנציאלי ולהראות שהוא אכן מקור. המקור הוא לא מ שנתון לך. Adam Chapman 19:42, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אבל איך אתה יכול לדעת שg יכולה להיות מורכבת מפונקציה פסי ומהפונקציה h? ובאותה צורה, איך זה שאתה בוחר "פסי שרירותי" אם אתה קובע שהפסי הזה הוא הרכבה של g ושל f? אשמח לתשובה מפורטת ומובנת הפעם, שלא אצטרך לשבור את הראש כדי לנסות להבין אותה! תודה רבה!
g יכולה להיות פסי הרכבה h משום שהמקור של פסי צריך להיות פונקציה מB לC ופסי הרכבה h הינה פונקציה מB לC. אני אכן בחרתי פסי שרירותי לא קבעתי שהוא הרכבה של g על f. אני בחרתי פסי שרירותי הראיתי שניתן למצוא לו מקור. מהו אותו מקור? אותו מקור הוא פסי הרכבה h. לכל פונקציה פסי מA לB, התמונה של פסי הרכבה h היא פסי ותמונה של פי מכילה את כל הפונקציות מB לC, דהיינו פי היא על.

שמע, ידידי, אין לי מושג איך לסייע לך מעבר לכך. כל מה שאני יכול לומר זה שאני ממליץ לך להוכיח כתרגיל שהפונקציה f: \mathbb{Z} \rightarrow \mathbb{Z} שמקיימת לכל x \in \mathbb{Z}, f(x)=x+1 היא על, ואז תראה שמבחינה אלגוריתמית אין הבדל בין ההוכחה הזו להוכחה שרשמתי לך למעלה. בהצלחה במבחן! Adam Chapman 12:42, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הפרכה בעזרת דוגמה

בתרגיל 2 שאלה 5.ב, למה אי אפשר לתת דוגמה בשביל להפריך טרנזטיביות? הרי אם מראים שקיים B מסויים מאוד שעבורו אין טרנזטיביות, אז כבר R לא טרנזטיבי...לא?

השאלה: http://www.math-wiki.com/images/8/87/10BdidaTargil2.pdf

התשובה: http://www.math-wiki.com/images/1/1d/10BdidaTargil2Sol.pdf

תשובה

כן. אפשר לעשות גם את זה. אני לא חושב שעבור B ספציפי להראות שאין טרנזיטיביות יותר קצר מלהראות פשוט שאין טרנזיטיביות. מספיקה העובד שB מכיל שני איברים שונים. Adam Chapman 19:25, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה 1ג מועד א 2008

שלום רב, האם ההוכחה שלי לשאלה 1ג נכונה?

" נניח בשלילה שהחיתוך המתבקש אינו שווה לקבוצה ובה הקבוצה הריקה, ולכן משום שהקבוצה הריקה היא איבר המשותף לכל קבוצות החזקה קיימת קבוצה X\in P(A) ושמקיימת גם X\in P(B) (נשים לב שקבוצה זו שונה מהקבוצה הריקה)....... בסוף נקבל ש- X\subseteq A \bigcap B ולכן החיתוך אינו קבוצה ריקה, וזו סתירה?"

כמובן שעם פירוט של כל השלבים באמצע. תודה מראש, גל.

אישור

תשובה נכונה בהחלט. Adam Chapman 18:52, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה

מהי עוצמת הקבוצה של קבוצות שאינן סופיות ואינן קו-סופיות (שהמשלים שלהן אינו סופי) מתוך הטבעיים? האם זה א כי קבוצה של קבוצות אינסופיות? או לא? תודה!

תשובה

התשובה היא \aleph אך לא כי "קבוצה של קבוצות אינסופיות". הקבוצה \{\mathbb{N},\mathbb{R}\} היא קבוצה של קבוצות אינסופיות המכילה שני איברים בדיוק. בלי קשר, כפי שלמדנו, המונח "אינסופי" הוא בעל משמעות מאוד רחבה בקורס הזה ולא ניתן להיעזר במונח הזה כדי לטעון אמיתות של תשובה מדוייקת כמו \aleph .

העוצמה של הסופיות היא \aleph_0 וזו גם העוצמה של הקוסופיות. העוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים היא \aleph. אחד מן החוקים שלימדנו אתכם לגבי חשבון עוצמות הוא שכשלוקחים קבוצה אינסופית ומפחיתים ממנה תת-קבוצה בעוצמה קטנה ממש ממנה אז העוצמה לא קטנה, ולכן אחרי שמפחיתים את תת-הקבוצות הסופיות ותת הקבוצות הקוסופיות מכלל תת-הקבוצות של הטבעיים נשארים עם קבוצה שעוצמתה \aleph. Adam Chapman 18:45, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

למה העוצמה של הסופיות היא \aleph_0 וזו גם העוצמה של הקוסופיות?
אהה. הנחתי שאת זה עברנו אם הגענו כבר לשאלה מה הגודל של ההפחתה. OK, אז ככה:

הגודל של תת-הקבוצות בגודל k (סופי) הוא לפחות \aleph_0 מצד אחד, ומאידך הוא אינו עולה על \aleph_0^k, ומכיוון שלk סופי מקבלים שמספר תת הקבוצות בגודל k הוא \aleph_0. כעת, קבוצת התת-קבוצות הסופיות היא איחוד זר של קבוצת תת הקבוצות מגודל אחד עם תת הקבוצות מגודל 2 וכו'. דהיינו, הגודל של קבוצת תת הקבוצות הסופיות הוא \aleph_0 \cdot \aleph_0, שזה בעצם (לפי מה שלמדנו) \aleph_0.

יש התאמה חח"ע ועל בין הקבוצות הקוסופיות לקבוצות הסופיות ע"י שליחת קבוצה למשלימה, ולכן עוצמת תת הקבוצות הקו-סופיות גם היא \aleph_0.Adam Chapman 19:04, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה רבה!!

פרטים בקשר למבחן

בחלק מהמקומות כתוב שהמבחן ב4 ובחלק 3 וחצי, אפשר שעה (וגם מיקום, אם אפשר) סופיים? תודה!

הרכבה ריקה

אם S=\{(a,b)\} ו-R=\{(b,c)\} אז S הרכבה R זו קבוצה ריקה, או "לא קיים"?

תשובה

"לא קיים" זה מונח בעייתי. מונח יותר נכון הוא "לא מוגדר". בהינתן יחסים R בין A לB וS בין C לD, ההרכבה S \circ R מוגדרת אם B=C. (כמו בפונקציות) במקרה שהצגת למעלה אני מניח שהתכוונת שS וR הם יחסים על A כלשהי שמכילה את a, b וc, ואז התשובה היא באמת קבוצה ריקה. Adam Chapman 18:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה. אני התכוונתי ש-S יחס מ-A ל-B ו-R יחס מ-B ל-C, אם כך התשובה פה היא לא מוגדר, אם הבנתי נכון.
הבנת נכון.Adam Chapman 18:57, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

סריג

אפשר בבקשה דוגמה לסריג?

תשובה

\{a,b,c,d \} עם היחס סדר חלקי "<" כדלקמן : a>b,a>c,b>d,c>d.

Adam Chapman 18:31, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

לפי ההגדרה, לכל שני איברים צריך להיות סופרימום ואינפימום. אתה יכול בבקשה לכתוב מהם לכל שני איברים?
אם תיקח שני איברים שאחד גדול מהשני תקבל שהסופרימום הוא הגדול בין השנים והאינפימום הוא הקטן בין השניים. הקושיה היחידה שנותרה היא מה קורה בין c לb ובמקרה זה האינפימום הוא d והסופרימום הוא a. Adam Chapman 18:56, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אה, נראה לי שהבנתי. תודה. אבל "<" הוא לא יחס סדר חלקי, לא? (למשל אין רפלקסיביות)
"<" מעל המספרים הטבעיים הוא יחס סדר מלא (ולכן גם יחס סדר חלקי). פה הוא רק סימון. במקומו יכולתי לרשום R או כל דבר אחר. סתם נוח לי לרשום "<" כי אז ברור מה "כיוון" הסדר (כדי למנוע בלבול מקסימלי-מינימלי).Adam Chapman 19:36, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אבל איך? הרי אין רפלקסיביות...

תשובה לשאלות על התשובה

נו! כשכתבתי ">" יחס סדר חלקי התכוונתי שהוא מקיים רפלקסיביות+ את היחסים שרשמתי+את היחסים שמקבלים מתוך היחסים שרשמתי בהינתן הטרנזיטיביות של היחס. אם אתה רוצה שארשום את כל הזוגות בצורה מפורטת אז הנה: R=\{(a,a),(b,b),(c,c),(d,d),(b,a),(c,a),(d,a),(d,c),(d,b)\}. מקווה שזה יסייע להבנה.Adam Chapman 19:56, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

וואו, זה מבלבל. תודה וסליחה על ההטרחה.

שאלה על אחת השאלות פה

מה זה: "מספר היחסים על קבוצה בעלת n איברים"? מה הכוונה?

מספר היחסים מA לA (למשל "קטן מ" בקבוצה של מספרים)
תודה. הכוונה לכל יחס אפשרי? אז יש אינסוף! למשל: קטן, גדול, מקיים a-b \in Z, מקיים a^2=b ועוד ועוד ועוד... נראה לי שלא הבנתי.
ולמה זה הגודל של P(A \times A)?
העובדה שרשמת שלוש נקודות לא את הופכת הרשימה לאינסופית. יחס, כפי שלמדתם, הוא תת קבוצה של A\times A. הרי בין כל זוג סדור של איברים מהקבוצה יכול להתקיים היחס או לא להתקיים. היחס הוא הקבוצה של כל הזוגות הסדורים בינהם מתקיים היחס. בפרט, כל קבוצה המוכלת בA\times A מהווה יחס אחד. אוסף כל היחסים הינו אוסף כל תתי הקבוצות הנ"ל וזה בדיוק P(A\times A). ארז שיינר 15:15, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
אההה.. הבנתי. תודה! (ומה שאני רשמתי הוא אמנם אינסופי, כי למשל a^n=b לכל n \in N הוא יחס נפרד, אבל יש שם יחסים שקולים כי הקבוצה סופית).
בדיוק, ומעל קבוצה אינסופית כמו השלמים בהחלט יש אינסוף יחסים. ארז שיינר 15:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה 3 2008 מועד ב' סעיף ב'

אני לא מאמין, כתבתי עכשיו עשרות שורות של הפתרון שלי כדי לשאול אם הוא נכון, אבל זה נמחק לי =[. אז פשוט אשאל, אם אפשר, בבקשה, פתרון נכון לשאלה 3 סעיף ב', איזה פונקציה חח"ע ועל אפשר לעשות? זו שאלה קשה אז אני בטוח שיש עוד הרבה שירצו גם פתרון. תודה!!

אני גם בדיוק עושה אותה אבל יש לי דרך תיאורטית שאני לא בטוח שהיא נכונה. הרי יודעים שK בין 2 ל2 בחזקת ג, אם מראים שבשני מקרי הקצה של K הוא שווה ל2 בחזקת ג זה לא מספיק כדי להוכיח שוויון תמידי? זה קצת מוזר שלסעיף הזהיש 5 נקודות ולסעיף הראשון יש 10, הוא הרבה יותר קל
מצטערת בשבילך שהכל נמחק, בפעם הבאה אחרי כל כמה שורות תעתיק את כל מה שכתבת ואז תוכל להדביק במקרה הצורך.

שאלה 2 מועד ב' 2008

יש לי פתרון אבל אשמח מאם מישהו (עדיף מתרגל) ייתן את הפתרון כדי שאני אהיה בטוח, אני אנסה לכתוב את הפתרון שלי כאן: (-1)^n*{1519-101n \choose 20}{1519 \choose 20} + \sum_{n=1}^{14} שיאללה אני לא מאמין שהצלחתי לכתוב את זה

אני לא מתרגל, יצא לי דומה לשלך רק שהכנסתי את הגורם הראשון לתוך הסכום, וגם נראה לי שצריך להוסיף כמה פעמים כל חיתוך של קבוצות מופיע, למשל יש 2 מתוך 20 פעמים חיתוך 2 Ai ים (אם עשית את זה בעיקרון הכלה והדחה וצריך לצאת בערך כמו שלך רק עם i מתוך 20 בתוך הסכום
כן כן שמתי לב לזה עכשיו, כתבתי את החלק של הכמה יש מתוך בדף אבל התלהבתי כל כך שהצלחתי לכתוב את זה באתר ששכחתי להוסיף, התוצאה שלי היא כזאת:
((-1)^n*{1519-101n \choose 20}*{20 \choose n}){1519 \choose 20} + \sum_{n=1}^{14}

האמת שעכשיו אני לא בטוח אם זה צריך להיות {1519-101n \choose 20} או {1519-101n \choose 20-n}

איך להוכיח (2008 מועד ב' שאלה 1 א')

האם אפשר להוכיח ככה, או שיש דרך אחרת? נניח f(x1,u1)=f(x2,u2) וכן f(x1,u1)={v1 (muchal-be) u1 | x1 (shayach-le) v1}, f(x2,u2)=cmo-x1,u1 ולכן לכל V1, V2 שמוכלים בU1, U2 מתקיים V1=V2 ולכן U1=U2 וגם x1=x2? משהו לא נכון בהוכחה הזאת נכון? אז איך מוכיחים? תודה!

תשובה+הערות כתיבה

1)אם רוצים לרשום לכתוב "}" אז כותבים }\ ואם רוצים לכתוב "{" אז כותבים {\.

2) "מוכל ב" כותבים (כשצד שמאל מוכל בצד ימין) subseteq\ וכשצד ימין מוכל בצד שמאל supseteq\. מוכל ממש זה אותה פקודה רק בלי הeq.

3) "שייך" ל רושמים (כשצד שמאל שייך לצד ימין) כin\ וכשצד ימין שייך לשמאל רושמים ni\.

עכשיו לגבי התשובה:

התשובה שלך איננה נכונה משום שאתה מנסה להוכיח טענה שהיא שקרית, דהיינו ניתן לתת לה דוגמאות נגדיות. A כוללת לפחות שני איברים שונים, נסמנם x1 וx2. כעת f(x_1,\{x_2\})=\emptyset=f(x_2,\{x_1\}), משמע f לא חח"ע. Adam Chapman 18:54, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלות 2א+ב מועד ב 2009

שלום רב, כיצד עליי לנמק בפתרון השאלה 2א? התחלתי את הפתרון כך:

"ישנם n מספרים בקבוצה ולכן סך כל האפשרויות לתמורות שונות הוא n!. כמו כן קיבלנו שתי אפשרויות:

1. n לפני n-1

2. n אחרי n-1"

השאלה שלי היא איך אני מנמק לאחר מכן שקיימות 0.5n! תמורות כנדרש:

1. "...לכן לכל תמורה שתי אפשרויות ולכן בסה"כ יש 0.5n! תמורות שעונות לתנאי זה".

2. "כעת נגדיר A קבוצת כל התמורות העונות על תנאי 1, B קבוצת כל התמורות העונות על תנאי 2. כמו כן נגדיר פונקציה f:A->B ע"י לכל x ב-A יתקיים שf(x)=yכאשר y היא התמורה בה איברי x מופיעים בסדר הפוך (כלומר התמורה 1,2 תהפוך ל-2,1). פונקציה זו חח"ע ועל ולכן |A|=|B| ומכיוון שהחיתוך ביניהם זר הרי שאפשר לומר ש-|A|+|B|=2|A|=|C| (כאשר C היא קבוצת כל התמורות). נציב |C|=n! ונקבל את העוצמה הדרושה של A...".

הבעיה היא שדרך 1 נקראית לי לא מפורטת מספיק ודרך 2 היא די ארוכה. בסעיף א זה עוד נסבל אבל בסעיף ב זה בכלל נורא כי כבר קיימות 6 אפשרויות (ואז עליי לבנות 6 פונקציות) אז איך עליי לנמק את מה שאמרתי? תודה מראש, גל.

תשובה

אני לא מתרגל אך יש לי את הפתרון שאדם כתב באחד התרגולים שלו. כמו שאמרת, יש סך הכל n! אפשרויות לסדר את המספרים. ניתן לחלק מספר זה של אפשרויות ל2 חלקים: חלק ראשון הוא האפשרויות שn-1 מופיע לפני n והחלק השני הוא ההפוך- n מופיע לפני n-1, ניתן לראות כי 2 חלקים אלה הם שווים, נניח אתה בודק את מספר האפשרויות בהן n-1 מופיע לפני n, אז מספר האפשרויות ההפוך הוא אותו מספר כיוון שהפעם החלפת בכל אפשרות בין n לn-1, ולכן התוצאה היא 0.5n!. בסעיף ב' אתה משתמש בתוצאה של סעיף א' ואתה יודע שהיא מתחלקת ל-3 אפשרויות ובאותו אופן כמו בסעיף א' גם 3 אפשרויות אלה הן שוות ולכן בסך הכל התוצאה היא 1/6n!. אני שוב אומר שאני לא מתרגל אבל זאת הדרך בה אדם פתר את התרגיל הזה

הערונת

אתה מתכוון ל6 אפשרויות ולא שלוש (כל אפשרות שקולה לתמורה על שלושה איברים ומסםר התמורות על 3 איברים הוא 6), ולכן התוצאה שרשמת שהיא שישית ממספר התמורות על n איברים היא נכונה. Adam Chapman 18:09, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תשובה להערונת

התכוונתי שיש 3 אפשרויות כאשר יודעים כבר שn מופיע לפני n-1, 3 אפשרויות אלה הן כאשר n-2 מופיע לפני שניהם, בניהם או אחרי שניהם (זה המספר שמחפשים), ובאותו אופן כמו בסעיף הקודם, גם פה 3 האפשרויות האלה שוות, ולכן כל אחת מהן שווה ל1/6n! וסכומן שווה ל0.5n! :) אבל תאכלס אפשר לעשות את זה שוב מההתחלה כשלא מתייחסים לסעיף א' ויש n! אפשרויות סך הכל ואז מחלקים את זה ל!3 אפשרויות שוות, כלומר 6.

סבבה, זו גם דרך. רק עשה לי טובה, במקרים כאלה במבחן, אם אתה מניח הנחות יסוד כאלו, כמו שאתה מדבר על "אפשרויות כאשר יודעים כבר שn מופיע לפני n-1, 3", אז רשום זאת! אל תיתן לבודק לנחש את זה, כי זה עלול להוריד נקודות. מספיק שרשמת את שתי המילים האלו וזה כבר ניקוד מלא. בהצלחה במבחן! Adam Chapman 12:48, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה קצרצרה נוספת

מספר היחסים על קבוצה בעלת n איברים, זה בעצם מספר הפונקציות מA לA, כלומר n בחזקת n? או משהו אחר? תודה!

תשובה

מספר היחסים על קבוצה A בת n איברים היא הגודל של P(A \times A), שהיינו 2^{n^2}. Adam Chapman 11:57, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה קצרה מאוד על עוצמות

קבוצת כל הפונקציות מהטבעיים לקבוצת תת הקבוצות של הטבעיים, מהי עוצמתה? לפי החישוב שלי, הקבוצה שווה לP)N( בחזקת N, כלומר העוצמה שווה ל-א בחזקת א0. אך מהי העוצמה א בחזקת א0? א? או יותר, 2 בחזקת א? איך אפשר לדעת את זה? תודה רבה!

תשובה

ישנן כמה נוסחאות לגבי עוצמות אינסופיות שצריך לדעת. אחת מהן היא שאם k אינסופית ו\lambda<k אזי k^\lambda=k. Adam Chapman 11:29, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

3 שאלות על הרכבת פונקציות

-אם g*f=Id אז g(f(x))=x או ש f(g(x))=x? כי ניתקלתי בבעיה שקשורה לזה (השאלה השניה). -אפשר להגיד ש אם F חחע אז F הפיכה משמאל ואם F על אז היא הפיכה מימין, נכון? -איך מוכיחים את מה שצריך להוכיח בשאלה 2 במבחן 2007 מועד א' (http://math-wiki.com/images/4/4f/BdidaExamMoedA2007.pdf) ?

ב-א', הוכחתי את הכיוון משמאל לימין, ע"י כך שאם g1*f=g2*f אז בגלל שf הפיכה מימין אז נרכיב את f-1 מימין ואז g1=g2. בכיוון השני נתקעתי.
ב-ב', לא הצלחתי בכלל. התחלתי ככה: צריך להוכיח שf חחע, כלומר או שנוכיח שאם f(a1)=f(a2) אז a1=a2 או שנוכיח שהיא הפיכה משמאל (לא בטוח מה עדיף). הפונקציה הזאת שמסומנת בסימון של קבוצה ריקה היא על ולכן והפיכה מימין, ולכן O*h=Id ולכן (ופה נתקעתי, לא הייתי בטוח O(h(x))=x ולכן (?) h(x)*f=x ופה יש משהו לא הגיוני. אפשר עזרה? תודה!

תשובה

אם g*f=Id אז g(f(x))=x.

בקשר לשאלה במבחן הנ"ל, הפיתרון הפשוט (לדעתי) של הסעיף הוא כדלקמן:

כיוון אחד

1) אם f חח"ע אזי היא הפיכה משמאל ע"י איזושהי פונקציה שנסמנה h : B \rightarrow A.

2) כעת, לכל פונקציה \psi \in C^A יש מקור g=\psi \circ h \in C^B לפי פונקציה \Phi, כי \Phi(g)=g \circ f=\psi \circ h \circ f=\psi ולכן \Phi על.

כיוון שני

1) אם f לא חח"ע אז קיימים a_1,a_2 \in A שונים כך שf(a_1)=f(a_2).

2) לכן לכל g \in C^B, הפונקציה \Phi(g)=g \circ f מקיימת g \circ f(a_1)=g \circ f(a_2).

3) אולם, קיימות הפונקציות h \in C^A כך שh(a_1) \neq h(a_2), כי C מכילה לפחות שני איברים, וכתצואה מכך \Phi איננה על.

Adam Chapman 11:25, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אם F חחע אז היא הפיכה משמאל, לא מימין, לא?

צודק, רשמתי את ה"הפיכה מימין" כשהתכוונתי להפיכה משמאל, וגם השתמשתי בה כהפיכה משמאל כך שהמילה "ימין" צריכה פשוט להיות מוחלפת ב"משמאל". אשנה זאת מיד.79.180.9.140 19:11, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה (קצת מוזרה, אבל מבלבלת) על איחוד קבוצות

נניח שX שייך לA חיתוך B חיתוך C. אני יכול להגיד בוודאות ש X שייך ל

(AחיתוךBחיתוךC) איחוד (AחיתוךBחיתוךC'(משלים)) איחוד (AחיתוךB'חיתוךC') איחוד (A'חיתוךB'חיתוךC)? האם זה נכון בטוח בגלל שאחד מהגורמים באיחוד הוא A חיתוך B חיתוך C? תודה!

תשובה

כן. ניתן לומר זאת בודאות כי אחד הגורמים באיחוד הוא הוא A חיתוך B חיתוך C.

Adam Chapman 10:49, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה רבה אני מאוד מעריך את כל העזרה שלך!!

עזרה (מבחן 2009 מועד ב' שאלה 7 ב'2 .)

הוכחתי את 1, ע"י חילוק למקרים, אם C=100 אז A וB יכולים להיות מ1 עד 99, 99 בריבוע אפשרויות, אם C=98 אז יש 98 בריבוע אפשרויות וכך הלאה ומקבלים את הסכום הדרוש. אבל לא משנה איך אני מנסה להסתכל על זה, אני לא רואה איך העוצמה של S שווה לתוצאה שכתובה ב2. אפשר עזרה לפני המבחן? תודה רבה!!

תשובה

את חלק ב' מוכיחים באופן קומבינטורי. כשיש לנו שלישיה סדורה (a,b,c) כך שa<b \wedge a<c אז קורה אחד (ואחד בלבד) משלושת הדברים הבאים:1) b=c או 2) b<c או 3) b>c. כל המקרים ב1) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת שני איברים מתוך 100, הצבת הקטן מבין השניים באינדקס הראשון והצבת הגדול מבין השניים באינדקסים השני והשלישי; כל המקרים ב2) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת 3 איברים מתוך מאה, הצבת הקטן ביותר באינדקס הראשון, הצבת האמצעי באינדקס השני והצבת הגדול ביותר באינדקס השלישי; כל המקרים ב3) מכוסים באופן חח"ע ועל על-ידי בחירת 3 איברים מתוך מאה, הצבת הקטןביותר באינדקס הראשון, הצבת הגדול ביותר באינדקס השני והצבת האמצעי באינדקס השלישי. עקב כך, מקבלים את הנוסחה הרשומה בטופס המבחן בסעיף ב'.Adam Chapman 10:46, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה

איחוד או חיתוך

סליחה שאני שואלת המון שאלות..

איך מוכיחים שאם X מוכלת ב-A חיתוך B אז X מוכלת ב-A וגם X מוכלת ב-B? (במיוחד צריך לשים לב שההוכחה לא מתאימה גם לאיחוד במקום חיתוך, בשונה מההוכחה אצלי במחברת)

שוב, תודה מראש!

שאלות זה טוב

אם X \subseteq A \bigcap B אז לכל x \in X מתקיים x \in A \bigcap B, דהיינו x \in A וגם x \in B. מכיוון שלכל x \in X מתקיים x \in A אז X \subseteq A, ומכיוון שלכל x \in X מתקיים x \in B אז X \subseteq B. Adam Chapman 00:16, 4 בספטמבר 2010 (IDT)


תודה רבה, אבל: אם X \subseteq A \bigcup B אז לכל x \in X מתקיים x \in A \bigcup B, דהיינו x \in A או x \in B. לכל x \in X מתקיים x \in A ואז*** X \subseteq A, או x \in B ואז*** X \subseteq B.
מה שמסומן ב-*** כמובן לא נכון, אבל איך מסבירים את זה שהדבר נכון רק עבור חיתוך ולא איחוד?
כל x\in X מקיים x\in A -או- x\in B. בפרט, מאד ייתכן שקיים x\in X כך שx\notin A. אתה שינית לוגית את המשפט - במקום לומר 'כל איבר שייך לA או B' אמרת 'כל האיברים שייכים לA או כל האיברים שייכים לB'. ארז שיינר 01:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
באמת שיניתי לוגית את המשפט בלי לשים לב! אם כך, רק אם לכל x \in X מתקיים x \in A אז X \subseteq A, ובאיחוד זה לא לכל x. הבנתי, תודה לכם!

הוכחה טריוויאלית

מהי הדרך הנכונה ביותר להוכיח שאם P(A) מוכל (או שווה) ב(ל)-P(B) אז A מוכל (או שווה) ב(ל)-B?

(פשוט ההוכחה אצלי במחברת לא ברורה לי)

תשובה

אם P(A) \subseteq P(B) אז לכל X \in P(A) מתקיים X \in P(B). בפרט, A \in P(A) ולכן A \in P(B), כלומר A \subseteq B. Adam Chapman 23:57, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

אהה, תודה!

יחסים

האם האיבר הקטן ביותר הוא תמיד המינימלי היחיד? (כשהוא קיים)

תשובה

כן Adam Chapman 23:32, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה!