הבדלים בין גרסאות בדף "תרגול 12 תשעז"
שורה 12: | שורה 12: | ||
*יחס R מ-A ל-B נקרא '''על''' אם <math>\forall b\in B \exists a\in A:(a,b)\in R</math> כלומר <math>im(R)=B</math> | *יחס R מ-A ל-B נקרא '''על''' אם <math>\forall b\in B \exists a\in A:(a,b)\in R</math> כלומר <math>im(R)=B</math> | ||
*יחס R מ-A ל-B נקרא '''מלא''' אם <math>\forall a\in A \exists b\in B:(a,b)\in R</math> כלומר <math>dom(R)=A</math> | *יחס R מ-A ל-B נקרא '''מלא''' אם <math>\forall a\in A \exists b\in B:(a,b)\in R</math> כלומר <math>dom(R)=A</math> | ||
− | *יחס R נקרא '''חד ערכי''' אם <math>[(x,b)\in R] \and [(x,d) \in R] \rightarrow (d=b)</math> כלומר אין איבר | + | *יחס R נקרא '''חד ערכי''' אם <math>[(x,b)\in R] \and [(x,d) \in R] \rightarrow (d=b)</math> כלומר אין איבר מ A שמתאים ל-2 איברים שונים מ B. |
− | + | ||
'''הגדרה:''' | '''הגדרה:''' | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
(A נקרא תחום (הגדרה) של הפונקציה. ו B נקרא הטווח של הפונקציה) | (A נקרא תחום (הגדרה) של הפונקציה. ו B נקרא הטווח של הפונקציה) | ||
− | + | פונקציה נקראת '''חד-חד''' ערכי אם בנוסף היחס ההפוך הוא חד ערכי. | |
+ | |||
+ | כלומר: | ||
<math>f</math> חח"ע אמ"מ <math>f(x_1)=f(x_2)\Rightarrow x_1=x_2</math> אמ"מ <math>x_1\neq x_2 \Rightarrow f(x_1)\neq f(x_2)</math> | <math>f</math> חח"ע אמ"מ <math>f(x_1)=f(x_2)\Rightarrow x_1=x_2</math> אמ"מ <math>x_1\neq x_2 \Rightarrow f(x_1)\neq f(x_2)</math> |
גרסה מ־09:13, 1 בפברואר 2017
תוכן עניינים
פונקציות
הגדרה: יהיו A,B קבוצות וR יחס בינהן. אזי:
- התחום של R הינו
- התמונה של R הינה
הערה: ישירות מהגדרה מתקיים כי
דוגמא:
אזי התחום הוא
והתמונה הינה
הגדרה:
- יחס R מ-A ל-B נקרא על אם
כלומר
- יחס R מ-A ל-B נקרא מלא אם
כלומר
- יחס R נקרא חד ערכי אם
כלומר אין איבר מ A שמתאים ל-2 איברים שונים מ B.
הגדרה:
יחס חד ערכי ושלם נקרא פונקציה; נסמן במקרה זה .
ובאופן כללי
.
(A נקרא תחום (הגדרה) של הפונקציה. ו B נקרא הטווח של הפונקציה)
פונקציה נקראת חד-חד ערכי אם בנוסף היחס ההפוך הוא חד ערכי.
כלומר:
חח"ע אמ"מ
אמ"מ
הגדרה:
תהא A קבוצה. פונקציית הזהות היא פונקציה המקיימת
. נהוג לסמנה:
פונקציית הזהות היא חח"ע ועל.
למשל:
כאשר
( חח"ע ואינה על)
כאשר
( לא מוגדר כי
)
תרגיל
יהיו A ו-B קבוצות סופיות בעלות עוצמה זהה. הוכח שכל פונקציה מ-A ל-B הינה על אם"ם היא חח"ע
הוכחה:
נסמן . כאשר כל האיברים ב A שונים זה מזה וכנ"ל ל B
נניח חח"ע אזי
כיוון ש
ובשניהם יש אותו מספר איברים, מתקיים שיוון ולכן
על.
נניח על. נניח בשלילה ש
אינה חח"ע אזי
(כי יש שני איברים שנשלחים לאותו מקום)
ואז
אינה על -סתירה.
הערה: הדבר אינו נכון אם A וB קבוצות אינסופיות. (מצאו דוגמא)
הרכבת פונקציות
הגדרה:
יהיו שתי פונקציות אזי ההרכבה של
על
היא פונקציה
המוגדרת על ידי הכלל
הערה: אם מתיחסים לפונקציות כאל יחסים - מקבלים את ההגדרה של הרכבת יחסים.
משפט:
- אם
חח"ע אזי f חח"ע.
- אם
על אזי g על.
פונקציות הפיכות
הערה: לכל פונקציה מתקיים
וגם
הגדרה: תהי פונקציה
. פונקציה
תיקרא הפונקציה ההופכית ל-
אם
וגם
. במקרה זה נסמן את
על ידי
, ונאמר שהפונקציה
היא הפיכה.
תרגיל.
הוכח כי f הפיכה אם"ם היא חח"ע ועל.
הוכחה:
אם f הפיכה, אזי וגם
. מכיוון שהזהות הינה חח"ע ועל, נובע ש-f חח"ע ועל לפי המשפט הקודם.
אם f חח"ע ועל, אז נגדיר ע"י: עבור
קיים (כי f על) יחיד (כי f חח"ע)
כך ש
. נגדיר
. תרגיל: בדקו ש g ההופכית של f.