היטל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←1) |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
::<math>||v-\pi_W(v)||\leq ||v||</math> | ::<math>||v-\pi_W(v)||\leq ||v||</math> | ||
'''פתרון:''' | |||
ניקח בסיס אורתוגונלי <math>\{w_1,...,w_k\}</math> למרחב W, ונשלים אותו לבסיס אורתוגונלי <math>\{w_1,...,w_n\}</math> למרחב כולו. | |||
אזי | |||
::<math>||v-\pi_W(v)||=||\sum_{i=k+1}^n\frac{<v,w_i>}{<w_i,w_i>}w_i||=\sum_{i=k+1}^n|<v,w_i>|\leq \sum_{i=1}^n|<v,w_i>|=||v||</math> | |||
===2=== | ===2=== |
גרסה מ־09:16, 25 בדצמבר 2012
הגדרה
יהי V מרחב מכפלה פנימית, ויהיו W תת מרחב של V ו[math]\displaystyle{ v\in V }[/math] וקטור. ההגדרות הבאות למושג היטל v על המרחב W שקולות:
א. יהי [math]\displaystyle{ B=\{w_1,...,w_n\} }[/math] בסיס אורתוגונלי לתת המרחב W, אזי ההיטל הינו [math]\displaystyle{ \pi_W(v)=\sum_{i=1}^n \frac{\lt v,w_i\gt }{\lt w_i,w_i\gt }w_i }[/math] (התוצאה לא תלוייה בבחירת הבסיס)
ב. ההיטל הוא הוקטור [math]\displaystyle{ \pi_W(v)\in W }[/math] המקיים [math]\displaystyle{ v-\pi_W(v)\in W^\perp }[/math]
תרגילים
0
הוכח כי בהגדרה הראשונה להיטל, בחירת הבסיס אינה משנה (כלומר ההיטל נשאר זהה לכל בחירת בסיס).
1
יהי V מרחב מכפלה פנימית ויהי W תת מרחב. הוכיחו כי לכל [math]\displaystyle{ v\in V }[/math]
- [math]\displaystyle{ ||v-\pi_W(v)||\leq ||v|| }[/math]
פתרון:
ניקח בסיס אורתוגונלי [math]\displaystyle{ \{w_1,...,w_k\} }[/math] למרחב W, ונשלים אותו לבסיס אורתוגונלי [math]\displaystyle{ \{w_1,...,w_n\} }[/math] למרחב כולו.
אזי
- [math]\displaystyle{ ||v-\pi_W(v)||=||\sum_{i=k+1}^n\frac{\lt v,w_i\gt }{\lt w_i,w_i\gt }w_i||=\sum_{i=k+1}^n|\lt v,w_i\gt |\leq \sum_{i=1}^n|\lt v,w_i\gt |=||v|| }[/math]
2
יהי V מרחב מכפלה פנימית מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{C} }[/math] ממימד n ויהי [math]\displaystyle{ U\subseteq V }[/math] תת מרחב ממימד k
א. הוכיחו כי לכל בסיס אורתונורמלי [math]\displaystyle{ \{v_1,...,v_n\} }[/math] למרחב V מתקיים [math]\displaystyle{ \sum_{i=1}^n||\pi_U(v_i)||^2=k }[/math]
ב. יהי [math]\displaystyle{ S=\{s_1,...,s_n\} }[/math] בסיס כלשהו למרחב V ותהי [math]\displaystyle{ G_S }[/math] מטריצת הגראם של S. הוכיחו כי:
- [math]\displaystyle{ |G_S|\leq ||s_1||^2\cdot ||s_2||^2\cdots ||s_n||^2 }[/math]
פתרון:
א. ניקח בסיס אורתונורמלי כלשהו [math]\displaystyle{ \{u_1,...,u_k\} }[/math] לתת המרחב U
[math]\displaystyle{ \sum_{i=1}^n||\pi_U(v_i)||^2=\sum_{i=1}^n\lt \pi_U(v_i),\pi_U(v_i)\gt =\sum_{i=1}^n\Big(\lt \sum_{j=1}^k\lt v_i,u_j\gt u_j,\sum_{j=1}^k\lt v_i,u_j\gt u_j\gt \Big)= }[/math]
[math]\displaystyle{ =\sum_{i=1}^n\Big(\sum_{j=1}^k\lt \lt v_i,u_j\gt ,\lt v_i,u_j\gt \gt \Big)=\sum_{j=1}^k\Big(\sum_{i=1}^n\lt \lt u_j,v_i\gt ,\lt u_j,v_i\gt \gt \Big)= }[/math]
[math]\displaystyle{ =\sum_{j=1}^k\Big(\lt \sum_{i=1}^n\lt u_j,v_i\gt v_i,\sum_{i=1}^n\lt u_j,v_i\gt v_i\gt \Big)=\sum_{j=1}^k||\pi_V(u_j)||^2 }[/math]
אבל [math]\displaystyle{ \pi_V(u_j)=u_j }[/math] וכיוון שזה בסיס אורתונורמלי אורך כל איברי הבסיס הוא אחד, ולכן הסכום לעיל שווה בדיוק k.
ב.
ראשית, נפעיל אלגוריתם גרם-שמידט על מנת לקבל בסיס אורתוגונלי [math]\displaystyle{ W=\{w_1,...,w_n\} }[/math], כלומר נשתמש בנוסחאת הנסיגה:
- [math]\displaystyle{ w_1=s_1 }[/math]
- [math]\displaystyle{ w_i=s_i-\sum_{j=1}^{i-1}\frac{\lt s_i,w_j\gt }{\lt w_j,w_j\gt }w_j }[/math]
לכן קל לראות כי מטריצת המעבר בין הבסיסים [math]\displaystyle{ [I]^W_S }[/math] הינה מטריצה משולשית עליונה עם אחדות על האלכסון ולכן [math]\displaystyle{ |[I]^W_S|=1 }[/math]
לפי נוסחאת המעבר בין מטריצות גראם אנו מקבלים כי
- [math]\displaystyle{ G_S=\Big([I]^W_S\Big)^tG_W\overline{[I]^W_S} }[/math]
ולכן
- [math]\displaystyle{ |G_S|=|G_W| }[/math]
אבל W בסיס אורתוגונלי ולכן [math]\displaystyle{ |G_W|=||w_1||^2\cdots ||w_n||^2 }[/math]
ולכן כל שנותר להראות הוא כי [math]\displaystyle{ ||w_i||\leq ||s_i|| }[/math]
אכן, כפי שראינו בתרגיל קודם, אם מחסירים מוקטור היטלים שלו על תתי מרחבים, הנורמה קטנה.
3
יהי V מרחב מכפלה פנימית ויהיו [math]\displaystyle{ U,W\subseteq V }[/math] תתי מרחבים כך ש [math]\displaystyle{ \dim{U}=m, \dim{W}=k }[/math]
א. הוכיחו כי [math]\displaystyle{ \lt v,u\gt =\lt \pi_U(v),u\gt }[/math] לכל [math]\displaystyle{ u\in Y, v\in V }[/math]
ב. נגדיר אופרטור [math]\displaystyle{ P_U:U\rightarrow U }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ P_U(u)=\pi_U(\pi_W(u)) }[/math].
הוכיחו כי לכל שני וקטורים [math]\displaystyle{ u_1,u_2\in U }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ \lt P_U(u_1),u_2\gt =\lt u_1,P_U(u_2)\gt }[/math]