88-211 תשעו סמסטר א
מרצים:
- פרופ' מיכאל מגרל (דף הקורס באתר של פרופ' מגרל).
- פרופ' עוזי וישנה (דף הקורס באתר של פרופ' וישנה).
מתרגלים: שירה גילת, תומר באואר, אורלי בארשבסקי, תמר נחשוני
מייל: כאן
קישורים
- דף תרגילים, כולל [math]\displaystyle{ \ \Longleftarrow }[/math]שאלות ותשובות [math]\displaystyle{ \ \Longrightarrow }[/math].
- ספרות מומלצת
- מערכי תרגול
- תקצירי הרצאות
הודעות
ציוני בוחן 2
טבלת הציונים נמצאת כאן.
רשימת משפטים למבחן לקבוצה 01
בקובץ הזה מופיעה רשימה של משפטים למבחן לקבוצה של פרופ' מגרל.
ציוני בוחן 1 ופתרונות
ציוני הבוחן בקבוצה של פרופ' וישנה ובקבוצה של פרופ' מגרל (לפי ארבע ספרות אחרונות).
פתרון הבוחן בקבוצה של פרופ' וישנה ובקבוצה של פרופ' מגרל.
בוחן 2
הבוחן השני הוא עבודה אותה עליכם לפתור לבד ולהגיש עד ה28.1.16.
העבודה מצורפת כאן.
בהצלחה!
שימו לב לכך ששאלה 4 הפכה להיות שאלת בונוס. הסבר לגבי הסימונים שם:
- [math]\displaystyle{ \mathbb{Z}\oplus\mathbb{Z}=\mathbb{Z}\times\mathbb{Z} }[/math], עם אותן פעולות. ההבדל בין הסימונים מתבטא במקרה האינסופי, כלומר כשיש אינסוף חבורות ולוקחים להן סכום ישר או מכפלה ישרה.
- [math]\displaystyle{ \mathbb{Z}\left(4,6\right)=\left\langle\left(4,6\right)\right\rangle=\left\{\left(4n,6n\right)\middle|n\in\mathbb{Z}\right\} }[/math]
בהצלחה, --גיא (שיחה) 19:01, 21 בינואר 2016 (UTC)
תיקון לעבודה
שימו לב לתיקונים בשאלה 5: בסעיף ב', מותר (וצריך) להניח שהחבורות [math]\displaystyle{ G }[/math], [math]\displaystyle{ H }[/math] ו-[math]\displaystyle{ K }[/math] הן אבליות, וב"סכום ישר" הכוונה לסכום ישר פנימי (כפי שכתוב בקובץ המעודכן). --גיא (שיחה) 19:14, 10 בינואר 2016 (UTC)
תאריכי בחנים
בוחן ראשון לקבוצה 88-211-03 נקבע לתאריך 7.12.2015 בשעה 15:00 בכיתה 6, בניין 305. באותו יום התרגול גם יעבור לשם.
בוחן ראשון לשאר הקבוצות בתאריך 8.12.2015 בשעה 10:00.
ציון הקורס
את תרגילי הבית יש לפתור; אין חובת הגשה. במהלך הסמסטר יתקיימו שני בחנים. ההשתתפות חובה. ציון הבחנים יקבע את ציון התרגיל, שיהיה 20% מציון הקורס.
בחינה
הבחינה בסוף הסמסטר תהווה 80%; בחומר סגור. עליכם להבין את המושגים העיקריים שנלמדים בקורס, להכיר את האובייקטים והבניות המרכזיות, ולדעת להוכיח את הטענות החשובות.
קישורים מגניבים
הינה דוגמא מגניבה לשימוש בתמורות, שכל מתמטיקאי צריך להכיר:
הצפנת RSA- או: הינה דוגמא לשימוש בפונקציית אוילר ומשפט לגרנז' בחיי היום יום:)