88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/תרגילים/תרגיל 4/פתרון

מתוך Math-Wiki
גרסה מ־10:54, 20 במאי 2012 מאת OfirSh (שיחה | תרומות) (←‏3)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

הפעם יש קצת יותר עבודה, אז נתחיל יותר מוקדם (:

1

לצורכי נוחיות נסמן [math]\displaystyle{ l(x):=\sqrt{(f'(x))^{2}+1} }[/math],

מכיוון שהפונקציה [math]\displaystyle{ f(x) }[/math] גזירה ברציפות, אזי [math]\displaystyle{ l(x) }[/math] מוגדרת ורציפה בקטע הפתוח [math]\displaystyle{ (0,1] }[/math].

א

אנו רוצים להוכיח שאורך העקומה [math]\displaystyle{ f }[/math] הינו אינסופי [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] עלינו להראות כי: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty }[/math].

לפי הנתון: [math]\displaystyle{ f'(x) }[/math] מוגדרת ורציפה בקטע [math]\displaystyle{ (0,1] }[/math], ועל כן היא אינטגרבילית בו.

[math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}\int_{a}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}(f(1)-f(a))=-\infty }[/math]

מכיוון שהפונקציה אינה מתכנסת, אזי היא גם לא מתכנסת בהחלט ולכן בהכרח: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}|f'(x)|dx=\infty }[/math]

נבחין כי מתקיים - [math]\displaystyle{ l(x)=\sqrt{(f'(x))^{2}+1}\geq \sqrt{(f'(x))^{2}}=|f'(x)|\geq 0 }[/math]

ולכן, לפי מבחן ההשוואה הראשון: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty }[/math].


ב

במקרה זה עלינו לנקוט גישה קצת שונה.

נניח בשלילה שהאורך העקומה הינו סופי, כלומר קיים [math]\displaystyle{ M \in \mathbb{R} }[/math], כך שמתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=M }[/math].

[math]\displaystyle{ f }[/math] אינה חסומה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] קיים [math]\displaystyle{ y \in (0,1] }[/math] כך שמתקיים: [math]\displaystyle{ |f(y)-f(1)|\gt M }[/math].

מכיוון ש[math]\displaystyle{ l(x) }[/math] חיובית ממש לכל אורכה, אזי לכל [math]\displaystyle{ a,b \in (0,1] }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{a}^{b}l(x)dx\gt 0 }[/math].

(זה לא ממש שיא הפורמליות) ועל כן:

[math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx\gt \int_{y}^{1}l(x)dx\geq \int_{y}^{1}|f'(x)|dx\geq |\int_{y}^{1}f'(x)dx|=|f(1)-f(y)|\gt M }[/math]

סתירה.

2

א

נפצל את האינטגרל לשניים (את האמת זה סתם לצורך הפורמליות):

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx=\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx+\int_{1}^{e^{2}}e^{-ln^{2}x}dx }[/math]

האינטגרל השני מתכנס כי הפונקציה רציפה בקטע הסגור ולכן אינטגרבילית בו.


נבדוק את ההתכנסות של האינטגרל הראשון:

ידוע כי עבור כל [math]\displaystyle{ x\geq e^{2} }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ ln^{2}(x)\geq 2ln(x) }[/math]

ומכאן שמתקיים, [math]\displaystyle{ e^{-ln^{2}x}\leq \frac{1}{x^{2}} }[/math].

ולפי מבחן ההשוואה הראשון, האינטגרל [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} }[/math] מתכנס ולכן גם [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx }[/math].


הראנו ששני החלקים מתכנסים ולכן האינטגרל מתכנס.

ב

השאלה הופיעה בתרגילי בית משנים קודמות: ראו שאלה 7

ג

האינטגרל מתכנס לפי מבחן דיריכלה

[math]\displaystyle{ g(x)=cosx }[/math], הינה פונקציה רציפה והאינטגרל שלה חסום בכל קטע סופי.

[math]\displaystyle{ f(x)=\frac{1}{x} }[/math] הינה פונקציה רציפה מונוטונית יורדת ששואפת ל0.

ולכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים להפעלת המבחן.

ד

מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{|cosx|}{x}dx\geq\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx }[/math],

ולכן האינטגרל מתבדר לפי מבחן ההשוואה הראשון (לפי סעיף ה').

ה

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x+1}{2x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{2x}+\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x}{2x}dx }[/math]

האינטגרל הוא סכום של אינטגרל מתבדר ואינטגרל מתכנס (לפי דיריכלה), ולכן האינטגרל מתבדר.

ו

מכיוון שיש לכאורה שני אינטגרלים בעייתים, נפצל את הביטוי לשניים ונוכיח התכנסות של כל אחד מהם בנפרד:

[math]\displaystyle{ \int_{0}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx+\int_{0}^{1}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx }[/math]


האינטגרל השני: נראה שבעצם מדובר באינטגרל אמיתי, כי יש גבול בנק' הבעייתית 0.

[math]\displaystyle{ \lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x \cdot arctanx}={l'Hôpital}=\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}= }[/math]

[math]\displaystyle{ \lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=\lim_{x \to 0}\frac{x^{2}}{x+(x^{2}+1)arctanx}=l'Hôpital=\lim_{x \to 0}\frac{2x}{2+2xarctanx}=0 }[/math]


האינטגרל הראשון:

לפי מבחן ההשוואה הגבולי עם האינטגרל [math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} }[/math].

[math]\displaystyle{ \lim_{x \to \infty}\frac{\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}}{\frac{1}{x^{2}}}=\lim_{x \to \infty}\frac{x^{3}-x^{2}arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\frac{2}{\pi} }[/math]

שני האינטגרלים מתכנסים, ולכן גם סמוכם מתכנס.

3

א

מופיע בתרגילי בית משנים קודמות: ראו פתרון לשאלה 6

ב

ג

4

שאלה זו (במלואה) הופיעה בתרגיל בית קודמים: ראו פתרון לתרגיל 2

5

נתון כי [math]\displaystyle{ f(x) }[/math] פונקציה רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] יש לה פונקציה קדומה [math]\displaystyle{ F(x) }[/math]

לפי נוסחאת ניוטון-לייבניץ' מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{a}^{b}f(x)dx=F(b)-F(a) }[/math]

ידוע כי [math]\displaystyle{ \int_{0}^{\infty}f(x)dx=\infty }[/math], ולכן: [math]\displaystyle{ \lim_{x \to \infty}F(x)=\infty }[/math]


לכן נוכל לכתוב את האינטגרל הלא אמיתי שאנו צריכים לחשב בצורה הבאה:

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{f(x)}{F(x)-F(0)}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx }[/math]


אך לפני שנחשב את האינטגרל עלינו להסביר מדוע בכלל ניתן לדבר עליו:

[math]\displaystyle{ f(x) }[/math] רציפה וחיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] לכל [math]\displaystyle{ a,b\in[0,\infty) }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(b)-F(a)=\int_{a}^{b}f(x)dx\gt 0 }[/math],

ובפרט לכל [math]\displaystyle{ x\geq 1 }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(x)-F(0)\gt 0 }[/math].

[math]\displaystyle{ F(x) }[/math] גזירה ולכן רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] רציפה וחיובית.

מכיוון ששתי הפונקציות רציפות ו[math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] חיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ \frac{f(x)}{F(x)-F(0)} }[/math] רציפה, ולכן אינטגרבילית על כל קטע סופי על הישר.

וכאן סיימנו להראות שניתן לדבר על האינטגרל הלא אמיתי.


כעת נוכל לחשב את האינטגרל עצמו:

לטעמי נוחות בלבד נסמן: [math]\displaystyle{ a:=F(1)-F(0) }[/math]

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx=\begin{Bmatrix} t=F(x)-F(0)\\ dt=F'(x)dx \end{Bmatrix}=\int_{a}^{\infty}\frac{dt}{t}=\lim_{b \to \infty}ln(F(b)-F(0))-ln(F(a)-F(0))=\infty }[/math]

וסיימנו (: