הבדלים בין גרסאות בדף "מדר קיץ תשעב/סיכומים/תקציר"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (משפטים חשובים)
(שיטות לפתרון מד״ר)
שורה 15: שורה 15:
 
* '''משוואת ריקרטי:''' מד״ר מהצורה <math>y'+f(x)y^2+g(x)y+h(x)=0</math>. הפתרון הכללי הוא מהצורה <math>y=\frac{ca(x)+b(x)}{cA(x)+B(x)}</math>. אם <math>y(x)=y_p(x)</math> פתרון אזי <math>y(x)=y_p(x)+\left(\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\int\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\mathrm dx\right)^{-1}</math> הפתרון הכללי.
 
* '''משוואת ריקרטי:''' מד״ר מהצורה <math>y'+f(x)y^2+g(x)y+h(x)=0</math>. הפתרון הכללי הוא מהצורה <math>y=\frac{ca(x)+b(x)}{cA(x)+B(x)}</math>. אם <math>y(x)=y_p(x)</math> פתרון אזי <math>y(x)=y_p(x)+\left(\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\int\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\mathrm dx\right)^{-1}</math> הפתרון הכללי.
 
* נתונה מד״ר <math>\sum_{k=0}^{n-1}p_k(x,y)(y')^k+(y')^n=0</math> ממעלה <math>n</math>. אזי קיימות פונקציות <math>f_k</math> שעבורן <math>\prod_{k=1}^n\Big(y'-f_k(x,y)\Big)=0</math>.
 
* נתונה מד״ר <math>\sum_{k=0}^{n-1}p_k(x,y)(y')^k+(y')^n=0</math> ממעלה <math>n</math>. אזי קיימות פונקציות <math>f_k</math> שעבורן <math>\prod_{k=1}^n\Big(y'-f_k(x,y)\Big)=0</math>.
* אם <math>F(y,y')=0</math> נציב <math>z=y'</math> ואז <math>x=\frac yz+\sim\!\!\!\!\!\!\!\int\frac y{z^2}\mathrm dz+a</math> עבור <math>a</math> יחיד שמקיים את המד״ר. בנוסף, אם <math>y=\varphi(t)</math> ו־<math>z=\psi(t)</math> אזי <math>x=\int\frac{\varphi_t'(t)}{\psi(t)}\mathrm dt</math>.
+
* אם <math>F(y,y')=0</math> נציב <math>z=y'</math> ואז <math>x=\frac yz+\sim\!\!\!\!\!\!\!\int\frac y{z^2}\mathrm dz+c</math>. בנוסף, אם <math>y=\varphi(t)</math> ו־<math>z=\psi(t)</math> אזי <math>x=\int\frac{\varphi_t'(t)}{\psi(t)}\mathrm dt</math>.
* אם <math>F(x,y')=0</math> נציב <math>z=y'</math> ואז <math>y=zx-\sim\!\!\!\!\!\!\!\int x\mathrm dz+a</math> עבור <math>a</math> יחיד שמקיים את המד״ר. בנוסף, אם <math>x=\varphi(t)</math> ו־<math>z=\psi(t)</math> אזי <math>y=\int\varphi_t'(t)\psi(t)\mathrm dt</math>.
+
* אם <math>F(x,y')=0</math> נציב <math>z=y'</math> ואז <math>y=zx-\sim\!\!\!\!\!\!\!\int x\mathrm dz+c</math>. בנוסף, אם <math>x=\varphi(t)</math> ו־<math>z=\psi(t)</math> אזי <math>y=\int\varphi_t'(t)\psi(t)\mathrm dt</math>.
 
* '''שיטת פיקארד:''' נתונה בעיית ההתחלה <math>\begin{cases}y'=f(x,y)\\y(x_0)=y_0\end{cases}</math>. נבחר פונקציה <math>\varphi_0</math> שעבורה <math>\varphi_0(x)\equiv y_0</math>, וניצור ממנה את סדרת הפונקציות המקיימת <math>\varphi_n(x)=y_0+\int\limits_{x_0}^x f(t,\varphi_{n-1}(t))\mathrm dt</math>. במידה והסדרה הנ״ל מוגדרת היטב (כלומר, כל האינטגרלים קיימים) <math>\varphi=\lim_{n\to\infty}\varphi_n</math> היא פתרון של הבעיה.
 
* '''שיטת פיקארד:''' נתונה בעיית ההתחלה <math>\begin{cases}y'=f(x,y)\\y(x_0)=y_0\end{cases}</math>. נבחר פונקציה <math>\varphi_0</math> שעבורה <math>\varphi_0(x)\equiv y_0</math>, וניצור ממנה את סדרת הפונקציות המקיימת <math>\varphi_n(x)=y_0+\int\limits_{x_0}^x f(t,\varphi_{n-1}(t))\mathrm dt</math>. במידה והסדרה הנ״ל מוגדרת היטב (כלומר, כל האינטגרלים קיימים) <math>\varphi=\lim_{n\to\infty}\varphi_n</math> היא פתרון של הבעיה.
 
* '''משוואת קלרו:''' נתונה המד״ר <math>y=xy'+\psi(y')</math>. אזי <math>y=cx+\psi(c),\quad c\in\mathbb R</math> או (כאשר <math>p:=y'</math>) <math>\begin{cases}x=-\psi_p'(p)\\y=-p\psi_p'(p)+\psi(p)\end{cases}</math>.
 
* '''משוואת קלרו:''' נתונה המד״ר <math>y=xy'+\psi(y')</math>. אזי <math>y=cx+\psi(c),\quad c\in\mathbb R</math> או (כאשר <math>p:=y'</math>) <math>\begin{cases}x=-\psi_p'(p)\\y=-p\psi_p'(p)+\psi(p)\end{cases}</math>.

גרסה מ־11:56, 13 באוגוסט 2012

משפטים חשובים

  • משפט הקיום והיחידות למד״ר מסדר 1 בצורה נורמלית: תהי \vec f(x,\vec y) פוקנציה וקטורית המקיימת את תנאי ליפשיץ ב־\vec y בתיבה B=[x_0-a,x_0+a]\times\prod_{k=1}^n[y_{0,k}-b_k,y_{0,k}+b_k], ונתונים תנאי ההתחלה \vec y(x_0)=\vec y_0. אזי למערכת יש פתרון אחד בדיוק בקטע |x-x_0|<\min\left(\{a\}\cup\left\{\frac{b_k}{\displaystyle\max_{(x,\vec y)\in B}|f_k(x,\vec y)|}:k\in\{1,\dots,n\}\right\}\right).
  • כל מד״ר מסדר n שקולה למערכת של n מד״ר מסדר 1: F\left(x,y,y',\dots,y^{(n)}\right)=0\iff\begin{cases}y_1=y'\\y_2=y_1'\\\vdots\\y_{n-1}=y_{n-2}'\\F(x,y,y_1,y_2,\dots,y_{n-1},y_{n-1}')=0\end{cases}. כמו כן, המערכת נורמלית/לינארית/לינארית־הומוגנית בהתאם למד״ר המקורית.

שיטות לפתרון מד״ר

מד״ר מסדר 1

  • מד״ר בצורה דיפרנציאלית עם משתנים מופרדים היא מהצורה M_1(x)N_1(y)\mathrm dx+M_2(x)N_2(y)\mathrm dx=0. אם \exists y_0:\ N_1(y_0)=0 אזי y\equiv0 פתרון, ואם \exists x_0:\ M_2(x_0)=0 אזי x\equiv0 פתרון. אחרת \int\frac{M_1(x)}{M_2(x)}\mathrm dx+\int\frac{N_2(y)}{N_1(y)}\mathrm dy=0.
  • נתונה מד״ר y'=f(ax+by). אז נציב z=ax+by ו־y'=\frac{z'-a}b.
    • הכללה: נתונה מד״ר y'=f\left(\frac{Ax+By+C}{ax+by+c}\right) . אם \begin{vmatrix}A&B\\a&b\end{vmatrix}\ne0 נציב \begin{cases}x=p+\alpha\\y=q+\beta\end{cases} כאשר \begin{pmatrix}A&B\\a&b\end{pmatrix}\begin{pmatrix}\alpha\\\beta\end{pmatrix}=-\begin{pmatrix}C\\c\end{pmatrix}. אחרת נבחר \lambda=\frac Aa=\frac Bb ונציב z=ax+by.
  • מד״ר הומוגנית: נתונה מד״ר y'=f\left(\frac yx\right). אזי נציב z=\frac yx ו־y'=z'x+z.
  • מד״ר לינארית: נתונה מד״ר y'+p(x)y=q(x). אם היא לינארית־הומוגנית אזי y=c\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int p(x)\mathrm dx}, ובכל מקרה y=\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int p(x)\mathrm dx}\int q(x)\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int p(x)\mathrm dx}\mathrm dx.
  • משוואת ברנולי: נתונה מד״ר y'+p(x)y=q(x)y^n,\quad n\ne0,1. נציב z=y^{1-n}, כאשר אם n>1 אז y\equiv0 פתרון רגולרי (כאשר הקבוע החופשי שואף ל־\pm\infty), אם 0<n<1 אז פתרון סינגולרי, ואם n<0 אז לא פתרון. הפתרונות הרגולריים: y=\sqrt[1-n]{\mathrm e^{-(1-n)\sim\!\!\!\!\int p(x)\mathrm dx}\int(1-n)q(x)\mathrm e^{(1-n)\sim\!\!\!\!\int p(x)\mathrm dx}\mathrm dx}.
  • מד״ר מהצורה P(x,y)\mathrm dx+Q(x,y)\mathrm dy=0 היא מדויקת אם״ם יש U כך ש־\mathrm dU שווה לאגף ימין, מה שמתרחש אם״ם \frac{\partial P}{\partial y}=\frac{\partial Q}{\partial x}.
    • אם המד״ר אינה מדויקת ניתן לנסות להכפיל אותה ב־\mu כך שתהפוך למדויקת. \mu תלויה רק ב־x אם״ם a=\frac{\frac{\partial P}{\partial y}-\frac{\partial Q}{\partial x}}Q תלויה רק ב־x, ואז \mu(x)=\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int a\mathrm dx}. היא תלויה רק ב־y אם״ם b=\frac{\frac{\partial Q}{\partial x}-\frac{\partial P}{\partial y}}P תלויה רק ב־y, ואז \mu(y)=\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int b\mathrm dy}.
  • משוואת ריקרטי: מד״ר מהצורה y'+f(x)y^2+g(x)y+h(x)=0. הפתרון הכללי הוא מהצורה y=\frac{ca(x)+b(x)}{cA(x)+B(x)}. אם y(x)=y_p(x) פתרון אזי y(x)=y_p(x)+\left(\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\int\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int(2f(x)y_p(x)+g(x))\mathrm dx}\mathrm dx\right)^{-1} הפתרון הכללי.
  • נתונה מד״ר \sum_{k=0}^{n-1}p_k(x,y)(y')^k+(y')^n=0 ממעלה n. אזי קיימות פונקציות f_k שעבורן \prod_{k=1}^n\Big(y'-f_k(x,y)\Big)=0.
  • אם F(y,y')=0 נציב z=y' ואז x=\frac yz+\sim\!\!\!\!\!\!\!\int\frac y{z^2}\mathrm dz+c. בנוסף, אם y=\varphi(t) ו־z=\psi(t) אזי x=\int\frac{\varphi_t'(t)}{\psi(t)}\mathrm dt.
  • אם F(x,y')=0 נציב z=y' ואז y=zx-\sim\!\!\!\!\!\!\!\int x\mathrm dz+c. בנוסף, אם x=\varphi(t) ו־z=\psi(t) אזי y=\int\varphi_t'(t)\psi(t)\mathrm dt.
  • שיטת פיקארד: נתונה בעיית ההתחלה \begin{cases}y'=f(x,y)\\y(x_0)=y_0\end{cases}. נבחר פונקציה \varphi_0 שעבורה \varphi_0(x)\equiv y_0, וניצור ממנה את סדרת הפונקציות המקיימת \varphi_n(x)=y_0+\int\limits_{x_0}^x f(t,\varphi_{n-1}(t))\mathrm dt. במידה והסדרה הנ״ל מוגדרת היטב (כלומר, כל האינטגרלים קיימים) \varphi=\lim_{n\to\infty}\varphi_n היא פתרון של הבעיה.
  • משוואת קלרו: נתונה המד״ר y=xy'+\psi(y'). אזי y=cx+\psi(c),\quad c\in\mathbb R או (כאשר p:=y') \begin{cases}x=-\psi_p'(p)\\y=-p\psi_p'(p)+\psi(p)\end{cases}.
  • משוואת לגראנז׳: נתונה המד״ר y=x\varphi(y')+\psi(y') עבור \varphi(y')\not\equiv y'. נציב p:=y' ואז p=\varphi(p)+\Big(x\varphi_p'(p)+\psi_p'(p)\Big)\frac{\mathrm dp}{\mathrm dx}. לפיכך x מקיים x=\mathrm e^{\sim\!\!\!\!\int\frac{\varphi_p'(p)}{p-\varphi(p)}\mathrm dp}\int\frac{\psi_p'(p)}{p-\varphi(p)}\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int\frac{\varphi_p'(p)}{p-\varphi(p)}\mathrm dp}\mathrm dp או \varphi(p)\equiv p (מקרה זה יש לבדוק בנפרד), ו־y מקיים y=x\varphi(p)+\psi(p).

מד״ר מסדר 2

  • בהנתן מד״ר y''=f(x,y') או y''=f(y,y') נציב z=y' ונקבל z'=f(x,z) או zz_y'=f(y,z), בהתאמה. מתקיים x=\int\frac{\mathrm dy}z=\frac yz+\int\frac y{z^2}\mathrm dz ו־y=\int z\mathrm dx.

מד״ר מכל סדר

מד״ר לינארית

בפרק זה המד״ר היא תמיד y^{(n)}+\sum_{k=0}^{n-1}a_k(x) y^{(k)}=f(x), וכן P_m(x),Q_m(x) הם פולינומים ממעלה m או פחות.

  • אם המד״ר לינארית־הומוגנית אז מרחב הפתרונות שלה הוא מרחב וקטורי.
    • אם בנוסף המד״ר מקיימת את משפט הקיום והיחידות אזי מרחב הפתרונות n מימדי.
  • ורונסקיאן: עבור קבוצת פונקציות y_1,\dots,y_n מגדירים W(y_1,\dots,y_n)(x)=W(x):=\begin{vmatrix}y_1(x)&\cdots&y_n(x)\\y_1'(x)&\cdots&y_n'(x)\\\vdots&\ddots&\vdots\\y_1^{(n-1)}(x)&\cdots&y_n^{(n-1)}(x)\end{vmatrix}.
    • אם y_1,\dots,y_n ת״ל אזי W(x)\equiv0.
    • אם y_1,\dots,y_n פתרונות של מד״ר לינארית־הומוגנית המקיימת את תנאי משפט הקיום והיחידות בתחום D וכן \exists x_0\in D:\ W(x_0)=0 אזי הם ת״ל.
  • משפט ליוביל: אם y_1,\dots,y_n פתרונות בת״ל של המד״ר והיא הומוגנית אזי \forall x:\ W(x)=W(x_0)\mathrm e^{-\sim\!\!\!\!\int\limits_{x_0}^x a_{n-1}(t)\mathrm dt}.
  • הפתרון הכללי של המד״ר הוא y=y_h+y_p, כאשר y_h הפתרון הכללי של המד״ר הלינארית־הומוגנית המתאימה ו־y_p פתרון פרטי כלשהו של המד״ר.
  • וריאציית הפרמטרים: נתונים y_1,\dots,y_n פתרונות בת״ל של המד״ר הלינארית־הומוגנית המתאימה. אזי הפתרון הכללי של המד״ר הוא \sum_{k=1}^n y_k(x)\int c_k'(x)\mathrm dx כאשר \begin{pmatrix}y_1(x)&\cdots&y_n(x)\\y_1'(x)&\cdots&y_n'(x)\\\vdots&\ddots&\vdots\\y_1^{(n-1)}(x)&\cdots&y_n^{(n-1)}(x)\end{pmatrix}\begin{pmatrix}c_1'\\c_2'\\\vdots\\c_n'\end{pmatrix}=\begin{pmatrix}0\\0\\\vdots\\f(x)\end{pmatrix}. באופן שקול: c_k'(x)=\frac{W_k(x)}{W(x)}, כאשר W_k(x)=\begin{vmatrix}y_1(x)&\cdots&y_{k-1}(x)&0&y_{k+1}(x)&\cdots&y_n(x)\\y_1'(x)&\cdots&y_{k-1}'(x)&0&y_{k+1}'(x)&\cdots&y_n'(x)\\\vdots&\ddots&\vdots&\vdots&\vdots&\ddots&\vdots\\y_1^{(n-1)}(x)&\cdots&y_{k-1}^{(n-1)}(x)&f(x)&y_{k+1}^{(n-1)}(x)&\cdots&y_n^{(n-1)}(x)\end{vmatrix}.
  • נניח שהמד״ר לינארית־הומוגנית עם מקדמים קבועים. אזי נציב y=\mathrm e^{rx}, ולכן y^{(k)}=r^k\mathrm e^{rx} וגם \sum_{k=0}^n a_k r^k=0. אם השורשים השונים זה מזה הם r_1,\dots,r_m והריבויים שלהם d_1,\dots,d_m בהתאמה אזי הפתרון הכללי הוא y=\sum_{k=1}^m\mathrm e^{r_kx}\sum_{i=0}^{d_k}c_{k,i}x^i. אם r_k אינו ממשי ניתן לכתוב r_k=\alpha+\beta\mathrm i ואז, כיוון ש־\overline{r_k} שורש עם אותו ריבוי, נציב C_1\mathrm e^{r_kx}+C_2\mathrm e^{\overline{r_k}x}=\mathrm e^{\alpha x}\Big(c_1\sin(\beta x)+c_2\cos(\beta x)\Big).
  • שיטת הניחוש/הבחירה/המקדמים הנעלמים: נניח שהמד״ר לינארית עם מקדמים קבועים וכן f(x)=P_m(x)\mathrm e^{\lambda x}, כאשר \lambda קבועה (יכולה להיות גם 0), והריבוי של \lambda ב־P_m(x) הוא d (במידה ו־\lambda לא שורש נאמר d=0). אזי קיים פתרון פרטי מהצורה x^dQ_m(x)\mathrm e^{\lambda x} כאשר \deg P_m=\deg Q_m. הערה: אם f(x)=g(x)+h(x) נוכל לפתור עבור g(x),h(x) בנפרד ולסכום את הפתרונות הפרטיים.