משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/1.5.11

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

את משפט 10 לא סיימנו בהרצאה הקודמת ולכן השלמנו אותו ב-1.5.11. חלק זה מופיע בסיכום ההרצאה הקודמת ולא בדף הנוכחי.

אינטגרל לא אמיתי, סוג I (המשך)

תזכורת: עד כאן דיברנו רק על אינטגרלים מהסוג \int\limits_a^\infty f. כמובן שיש מקבילית גמורה לאינטגרלים האלה: \int\limits_{-\infty}^b f. כמובן שאפשר לתרגם את כל המשפטים שלנו למקרה זה.

הגדרה: תהי f מוגדרת בכל \mathbb R. נאמר שהיא אינטגרבילית מקומית אם היא אינטגרבילית בכל קטע סופי [a,b]. למשל, אם f רציפה למקוטעין ב-\mathbb R אז היא אינטגרבילית מקומית.

תזכורת: תהי f מוגדרת ואינטגרבילית מקומית. הגדרנו \int\limits_{-\infty}^\infty f להיות \int\limits_{-\infty}^a f+\int\limits_a^\infty f בתנאי ששני האינטגרלים התכנסים. אם אפילו אחד מהם מתבדר נאמר ש-\int\limits_{-\infty}^\infty f מתבדר. נבדוק שההגדרה בלתי תלוייה ב-a. ובכן בה"כ נבחר b>a ונבדוק את שתי הטענות הבאות:

  • שני האינטגרלים \int\limits_{-\infty}^a f,\int\limits_a^\infty f מתכנסים אם"ם שני האינטגרלים \int\limits_{-\infty}^b f,\int\limits_b^\infty f מתכנסים.
    עפ"י משפט 2 \int\limits_a^\infty f מתכנס אם"ם \int\limits_b^\infty f מתכנס. באותו אופן \int\limits_{-\infty}^b f מתכנס אם"ם \int\limits_{-\infty}^a f מתכנס, לכן הטענה מתקיימת.
  • נוכיח שבמקרה שהאינטגרלים מתכנסים \int\limits_{-\infty}^a f+\int\limits_a^\infty f אז הם שווים ל-\int\limits_{-\infty}^b f+\int\limits_{-\infty}^b f.
    ובכן עפ"י משפט 2 \int\limits_{-\infty}^b f=\int\limits_{-\infty}^a f+\int\limits_a^b f וגם \int\limits_b^\infty f=\int\limits_a^\infty f-\int\limits_a^b f. נחבר את התוצאות ונקבל את הטענה.

אינטגרל לא אמיתי, סוג II

מדובר באינטגרל על קטע סגור של פונקציה לא חסומה.

הגדרה: תהי f מוגדרת בקטע (a,b]. נאמר ש-f אינטגרבילית מקומית בקטע זה אם לכל c כך ש-a<c<b f אינטגרבילית בקטע [c,b] (למשל, אם f רציפה למקוטעין ב-(a,b]). לכן נגדיר \int\limits_a^b f=\lim_{R\to a^+}\int\limits_R^b f אם הגבול קיים. אם כן אומרים שהאינטגרל \int\limits_a^b f מתכנס או ש-f אינטגרבילית בקטע (a,b]. אם אין גבול אומרים ש-\int\limits_a^b f מתבדר.

דוגמאות

  1. נקח p>0 ונתבונן באינטגרל הלא אמיתי \int\limits_0^1\frac{\mathrm dx}{x^p}. עבור p=1 נקבל \lim_{R\to0^+}\int\limits_R^1\frac{\mathrm dx}x=\lim_{R\to0^+}[\ln|x|]_{x=R}^1=\lim_{R\to0^+}-\ln(R)=\infty והאינטגרל מתבדר. עבור p\ne1 נקבל \lim_{R\to0^+}\int\limits_R^1\frac{\mathrm dx}{x^p}=\lim_{R\to0^+}\left[\frac{x^{-p+1}}{-p+1}\right]_{x=R}^1=\lim_{R\to0^+}\frac1{1-p}-\frac{R^{-p+1}}{-p+1}=\begin{cases}\frac1{1-p}&p<1\\\infty&\text{else}\end{cases}.
  2. \int\limits_0^\frac12\frac{\mathrm dx}{x(\ln(x))^2}. נציב y=\ln(x) וכן \mathrm dy=\frac{\mathrm dx}x לקבל \lim_{R\to0^+}\int\limits_{\ln(R)}^\frac12\frac{\mathrm dy}{y^2}=\lim_{R\to0^+}-\frac1{\ln(1/2)}+\frac1{\ln(R)}=-\frac1{\ln(1/2)} כלומר מתכנס.
  3. דרך כתיבה מקוצרת: \int\limits_0^1\frac{\mathrm dx}\sqrt x=\int\limits_0^1 x^{-\frac12}\mathrm dx=\left[\frac{x^{1/2}}{1/2}\right]_{x=0}^1=2.

לגבי משפטי התכנסות יש אנלוגיות למשפטים שהוכחנו עבור אינטגרל לא אמיתי מסוג ראשון. נרשום אותם ללא הוכחה.

משפט 1

אם f ו-g אינטגרביליות ב-(a,b] ואם c קבוע אז f+cg אינטגרבילית בקטע (a,b] ומתקיים \int\limits_a^bf+cg=\int\limits_a^b f+c\int\limits_a^b g.

משפט 2

עבור a<c<b f אינטגרבילית בקטע (a,b] אם"ם היא אינטגרבילית בקטע (a,c] ואם כן \int\limits_a^b f=\int\limits_a^c f+\int\limits_c^b f.

משפט 3

תהי f מוגדרת ומונוטונית בקטע (a,b] אזי \lim_{x\to a^+} f(x) קיים אם"ם f חסומה בקטע (a,b].

מסקנה

עבור f אינטגרבילית מקומית ב-(a,b] כך ש-f(x)\ge0 האינטגרל \int\limits_a^b f מתכנס אם"ם האינטגרלים החלקיים \int\limits_c^b f חסומים כאשר c\to a^+.

משפט 4 (מבחן ההשוואה)

נניח שב-(a,b] הפונקציות f,g אינטגרביליות מקומית וכן 0\le f(x)\le g(x).

  • אם \int\limits_a^b g מתכנס אז \int\limits_a^b f מתכנס.
  • אם \int\limits_a^b f מתבדר אז \int\limits_a^b g מתבדר.