הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/20.2.11"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הוכחה)
(הוכחה)
שורה 128: שורה 128:
 
לפי ההגדרות <math>M_i\ge M_i^+,M_i^-</math> ולפיכך {{left|<math>\begin{align}\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)&\ge M_i\Delta x_i-\Big(M_i(x_i'-x_{i-1})+M_i(x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i'-x_{i-1}+x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i-x_{i-1})\Big)\\&=0\end{align}</math>}}
 
לפי ההגדרות <math>M_i\ge M_i^+,M_i^-</math> ולפיכך {{left|<math>\begin{align}\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)&\ge M_i\Delta x_i-\Big(M_i(x_i'-x_{i-1})+M_i(x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i'-x_{i-1}+x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i-x_{i-1})\Big)\\&=0\end{align}</math>}}
  
{{הערה|את ההמשך עשינו ב[[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/22.2.11|הרצאה השנייה]]:}}
+
{{הערה|את ההמשך עשינו ב[[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/22.2.11|הרצאה שאחריה]]:}}
  
כמו כן, <math>\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)\le M_i(x_i-x_{i-1})-[m_i(x_i-x_i'))=M_i(x_i-x_{i-1})-m_i(x_i-x_{i-1})=(M_i-m_i)(x_i-x_{i-1})\le\Omega(x_i-x_{i-1})\le\Omega\lambda(P)\cdot1</math>
+
כמו כן,
 +
{{left|<math>\begin{align}\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)&\le M_i(x_i-x_{i-1})-m_i(x_i-x_{i-1})\\&=(M_i-m_i)(x_i-x_{i-1})\\&\le\Omega(x_i-x_{i-1})\\&\le\underbrace{r}_{=1}\lambda(P)\Omega\end{align}</math>}}
  
מקרה כללי: Q מתקבלת מ-P ע"י הוספת r נקודות. נוסיף אותן אחת אחת. הסכום העליון יורד, אבל לא יותר מאשר <math>\Omega\lambda(P)</math>. לכן מיד נסיק <math>0\le\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)\le r\Omega\lambda(P)</math>.
+
מקרה כללי: Q מתקבלת מ-P ע"י הוספת r נקודות. נוסיף אותן אחת אחת. הסכום העליון יורד, אבל לא יותר מאשר <math>\Omega\lambda(P)</math> בכל אחת מ-r המפעמים. לכן מיד נסיק <math>0\le\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)\le r\Omega\lambda(P)</math>.
  
 
ההוכחה לסכום תחתון דומה. {{משל}}
 
ההוכחה לסכום תחתון דומה. {{משל}}
 +
 +
===מסקנה 1===
 +
נקח f כנ"ל ונניח ש-P ו-Q הן שתי חלוקות כלשהן של <math>[a,b]</math>. אזי <math>\underline S(f,P)\le\overline S(f,Q)</math>.
 +
====הוכחה====
 +
נבנה עידון משותף, ז"א <math>R=P\cup Q</math>. לפי משפט 2 מתקיים <math>\underline S(f,P)\le\underline S(f,R)\le \overline S(f,R)\le\overline S(f,Q)</math>. {{משל}}
 +
 +
===מסקנה 2===
 +
עבור f כנ"ל מתקיים <math>\underline\int_a^b f(x)dx\le\overline{\int}_a^b f(x)dx</math>.
 +
====הוכחה====
 +
מסקנה 1 אומרת שלכ שתי חלוקות P,Q של <math>[a,b]</math> מתקיים <math>\underline S(f,P)\le\overline S(f,Q)</math> ולכן <math>\sup_P\underline S(f,P)\le\inf_Q\overline S(f,Q)</math>. כמו כן, לפי ההגדרה <math>\underline\int_a^b f(x)dx=\sup_Q\underline S(f,Q)</math> ו-<math>\inf_P\overline S(f,P)=\overline{\int}_a^b f(x)dx</math>. {{משל}}

גרסה מ־12:33, 23 בפברואר 2011

אינטגרציה

הגדרה שגוייה: אינטגרל הוא לא השטח שמתחת לגרף. עם זאת, האינטגרל נותן אינדיקציה טובה לשטח זה.

דוגמת חישוב (ידני) של שטח שמתחת לגרף

נתון הגרף (1). נחשב את השטח שמתחת לו. לצורך כך נחשב תחילה את השטח של המלבנים הגדולים והמלבנים הקטנים (החוסמים והחסומים).

ברור שסכום שטחי המלבנים גדול משטח הגרף. נחלק את הקטע [0,1]:

0=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=1

(באופן כללי x_k=k/n)

מעל כל תת קטע קטן [x_{k-1},x_k] נבנה "מלבן חוסם" שגובהו \left({k\over n}\right)^2=x_k^2. ביחד מלבנים אלו יוצרים שטח חוסם \overline S:=\sum_{k=1}^n\frac1n\left({k\over n}\right)^2=\frac1{n^3}\sum_{k=1}^nk^2=\frac{n(n+1)(2n+1)}{6n^3}

כמו כן, מעל כל קטע קטן [x_{k-1},x_k] נבנה "מלבן חסום" שגובהו \left({k-1\over n}\right)^2=x_{k-1}^2 ביחד מלבנים אלה מהווים שטח חסום \underline S:=\frac1n\sum_{k=1}^n\left({k-1\over n}\right)^2=\frac1{n^3}\sum_{k=1}^n(k-1)^2=\frac1{n^3}\sum_{k=1}^{n-1}k^2=\frac{n(n+1)(2n+1)}{6n^3}

כעת אם A מציין את השטח שמתחת לגרף בוודאי ש-\underline S\le A\le\overline S, ז"א \frac{n(n+1)(2n+1)}{6n^3}\le A\le\frac{n(n+1)(2n+1)}{6n^3}. הדבר נכון לכל n\in\mathbb N ולכן נוכל להשאיף את n\to\infty ולקבל \frac13\le A\le\frac13, לכן A=\frac13. \blacksquare



הגדרה: תהי f(x) מוגדרת בקטע I. נאמר שהפונקציה F(x) קדומה ל-f ב-I אם \forall x\in I:\ F'(x)=f(x).

דוגמה: אם f(x)=x^2 אז F(x)=\frac{x^3}3.

משפט 0

אם F(x) ו-G(x) קדומות ל-f(x) בקטע I אז קיים קבוע c כך ש-F(x)=G(x)+c

הוכחה

נגדיר H(x)=F(x)-G(x) ולכן \forall x\in I:\ H'(x)=F'(x)-G'(x)=f(x)-f(x)=0. לפי תוצאה ממשפט לגרנג' F(x)-G(x)=H(x)=c\implies F(x)=G(x)+c. \blacksquare



הגדרה: תהי f(x)\ge0 רציפה בקטע [a,b]. נסמן ב-\int\limits_a^b f(x)dx את השטח שמתחת לגרף.

המשפט היסודי של חשבון אינטגרלי (בצורה אינטואיטיבית)

תהי f(x)\ge0 מוגדרת ורציפה ב-[a,b].

  1. לכל x\in[a,b] נגדיר A(x)=\int\limits_a^x f(t)dt אזי \forall x\in[a,b]:\ f(x)=A'(x).
  2. אם F(x) קדומה ל-f(x) ב-[a,b] אז \int\limits_a^bf(t)dt=F(b)-F(a).

הוכחה

  1. גרף (3). רואים ש-A(a)=0 וננסה להוכיח ש-A(b)=\int\limits_a^bf(t)dt. יהי x נתון. כעת לפי ההגדרה A'(x)=\lim_{\Delta x\to0}\frac{A(x+\Delta x)-A(x)}{\Delta x}. בציור: A(x+\Delta x)-A(x) = שטח הארובה, \Delta x = בסיס הארובה, לכן \frac{A(x+\Delta x)-A(x)}{\Delta x} = הגובה הממוצע של הארובה. לכן A'(x) = הגובה הממוצע כאשר \Delta x\to0 =f(x). \blacksquare
  2. נתונה פונקציה קדומה F(x). מחלק 1 ידוע גם ש-A(x) פונקציה קדומה. לפי משפט 0 יש קבוע c כך ש-F(x)=A(x)+c. לכן F(b)-F(a)=A(b)+c-(\underbrace{A(a)}_{=0}+c)=A(b)=\int\limits_a^bf(x)dx. \blacksquare

האינטגרל לפי דרבו

הקדמה - הגדרות

תהי f(x) מוגדרת וחסומה ע"י m:=\inf f(x) ו- M:=\sup f(x) בקטע [a,b]. נגדיר את התנודה של f ע"י \Omega=M-m. כעת נגדיר חלוקה P של [a,b]:

a=x_0<x_1<\dots<x_n=b

עוד נגדיר לכל k את אורך תת קטע מספר k להיות \Delta x_k=x_k-x_{k-1} ואת הפרמטר של P להיות \lambda(P):=\max_{k=1}^n\Delta x_k.

לכל k כך ש-1\le k\le n נגדיר M_k:=\sup\{f(x):\ x_{k-1}\le x\le x_k\} וכן m_k:=\inf\{f(x):\ x_{k-1}\le x\le x_k\}.

גרף (4).

בהתאם לכך נגדיר:

  • שטח חוסם - הסכום העליון: \overline S(f,P)=\sum_{k=1}^n M_k\Delta x_k
  • שטח חסום - הסכום התחתון: \underline S(A,P)=\sum_{k=1}^n m_k\Delta x_k

משפט 1

בסימונים הנ"ל, עבור כל חלוקה P מתקיים m(b-a)\le\underline S(f,P)\le\overline S(f,P)\le M(b-a).

הוכחה

\sum_{k=1}^n\Delta x_k = סכום כל הרווחים בין n נקודות החלוקה = b-a \sum_{k=1}^n m\Delta x_k = m(b-a)
לכל k מתקיים m\le m_k. \sum_{k=1}^n m_k\Delta x_k=\underline S(f,P) \le
\sum_{k=1}^n M_k \Delta x_k=\overline S(f,P) \le
\sum_{k=1}^n M\Delta x_k \le
M(b-a) =

\blacksquare

נשים לב כי לפי משפט 1 המספרים \overline S(f,P),\underline S(f,P) חסומים מלעיל ומלרע באופן ב"ת (בלתי תלוי) ב-P (אבל בוודאי תלוי ב-f).

לכן מוגדרים היטב ה"אינטגרל העליון" \overline{\int}_a^b f(x)dx:=\inf_P \overline S(f,P) ו"האינטגרל התחתון" \underline\int_a^b f(x)dx:=\sup_P \underline S(f,P).

הגדרת האינטגרל לפי דרבו

תהי f(x) מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. נאמר ש-f אינטגרבילית לפי דרבו ב-[a,b] אם \underline\int_a^b f(x)dx=\overline{\int}_a^b f(x)dx ואם הם שווים אז נגדיר \int\limits_a^b f(x)dx להיות הערך המשותף של \underline\int f ו-\overline{\int} f.

דוגמה

בקטע [a,b] כלשהו נגדיר את פונקצית דיריכלה D(x)=\begin{cases}q&x\in\mathbb Q\\0&x\not\in\mathbb Q\end{cases}. נקח חלוקה כלשהי ל-[a,b]: a=x_0<x_1<\dots<x_n=b.

לכל k מתקיים M_k=\sup\{f(x):\ x_{k-1}\le x\le x_k\}=1 וכן m_k=\inf\{f(x):\ x_{k-1}\le x\le x_k\}=0. לכן \overline S(f,P)=\sum_{k=1}^n M_k\Delta x_k=\sum_{k=1}^n 1\Delta x_k=b-a ואילו \underline S(f,P)=\sum_{k=1}^n m_k\Delta x_k=\sum_{k=1}^n 0\Delta x_k=0.

מכאן \underline\int_a^b f(x)dx=\sup_P \underline S(f,P)=0 ו-\overline{\int}_a^b f(x)dx=\inf_P \overline S(f,P)=b-a. הם לא שווים ולכן f לא אינטגרבילית. \blacksquare



הגדרה: תהי P חלוקה של קטע [a,b]. חלוקה Q של [a,b] נקראת עידון או העדנה של P אם Q מכילה את כל נקודות החלוקה של P ועוד נקודות.

משפט 2

תהי f(x) מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. תהי P חלוקה של [a,b] ו-Q עידון של P ע"י הוספת r נקודות. אז

0\le\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)\le r\lambda(P)\Omega

0\le\underline S(f,Q)-\underline S(f,P)\le r\lambda(P)\Omega

(נזכיר ש-\lambda(P)=\max_{1\le k\le n}\Delta x_k ו-\Omega=\sup_{x\in[a,b]} f(x)-\inf_{x\in[a,b]} f(x))

כלומר, הסכום העליון יורד והסכום התחתון עולה ע"י עידון אבל השינוי בהם קטן מ-r\lambda(P)\Omega.

הוכחה

מקרה ראשון: r=1. ז"א Q מתקבלת מ-P ע"י הוספת נקודה אחת x_i' כך ש-x_{i-1}<x_i'<x_i עבור i כלשהו. בהתאם לכך נגדיר M_i^-:=\sup\{f(x):\ x_{i-1}\le x\le x_i'\} ו-M_i^+:=\sup\{f(x):\ x_i'\le x\le x_i\}. כמו כן, לא שינינו כל תת קטע [x_{k-1},x_k] עבור k\not=i כלשהו. לכן \overline S(f,P)-\overline S(f,Q)=M_i\Delta x_i-\Big(M_i^-(x_i'-x_{i-1})+M_i^+(x_i-x_i')\Big)

לפי ההגדרות M_i\ge M_i^+,M_i^- ולפיכך
\begin{align}\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)&\ge M_i\Delta x_i-\Big(M_i(x_i'-x_{i-1})+M_i(x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i'-x_{i-1}+x_i-x_i')\Big)\\&=M_i\Big(\Delta x_i-(x_i-x_{i-1})\Big)\\&=0\end{align}

את ההמשך עשינו בהרצאה שאחריה:

כמו כן,

\begin{align}\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)&\le M_i(x_i-x_{i-1})-m_i(x_i-x_{i-1})\\&=(M_i-m_i)(x_i-x_{i-1})\\&\le\Omega(x_i-x_{i-1})\\&\le\underbrace{r}_{=1}\lambda(P)\Omega\end{align}

מקרה כללי: Q מתקבלת מ-P ע"י הוספת r נקודות. נוסיף אותן אחת אחת. הסכום העליון יורד, אבל לא יותר מאשר \Omega\lambda(P) בכל אחת מ-r המפעמים. לכן מיד נסיק 0\le\overline S(f,P)-\overline S(f,Q)\le r\Omega\lambda(P).

ההוכחה לסכום תחתון דומה. \blacksquare

מסקנה 1

נקח f כנ"ל ונניח ש-P ו-Q הן שתי חלוקות כלשהן של [a,b]. אזי \underline S(f,P)\le\overline S(f,Q).

הוכחה

נבנה עידון משותף, ז"א R=P\cup Q. לפי משפט 2 מתקיים \underline S(f,P)\le\underline S(f,R)\le \overline S(f,R)\le\overline S(f,Q). \blacksquare

מסקנה 2

עבור f כנ"ל מתקיים \underline\int_a^b f(x)dx\le\overline{\int}_a^b f(x)dx.

הוכחה

מסקנה 1 אומרת שלכ שתי חלוקות P,Q של [a,b] מתקיים \underline S(f,P)\le\overline S(f,Q) ולכן \sup_P\underline S(f,P)\le\inf_Q\overline S(f,Q). כמו כן, לפי ההגדרה \underline\int_a^b f(x)dx=\sup_Q\underline S(f,Q) ו-\inf_P\overline S(f,P)=\overline{\int}_a^b f(x)dx. \blacksquare