משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/3.5.11

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

את רשימת המשפטים לאינטגרלים לא אמיתיים מסוג II לא סיימנו בהרצאה הקודמת ולכן השלמנו אותו ב-3.5.11. חלק זה מופיע בסיכום ההרצאה הקודמת ולא בדף הנוכחי.

אינטגרל לא אמיתי, סוג II (המשך)

דוגמה

\int\limits_0^{2\pi}\frac{\sin(x)}{\sqrt x\sqrt{|x-\pi|}^3}\mathrm dx - מתכנס או מתבדר?

נסמן f(x)=\frac{\sin(x)}{\sqrt x\sqrt{|x-\pi|}^3}. לפונקציה יש נקודת אי רציפות סליקה באפס כי \lim_{x\to0^+}f(x)=\lim_{x\to0^+}\frac{\sin(x)}x\cdot\frac x\sqrt x\cdot\frac1{\sqrt{|x-\pi|}^3}=1\cdot0\cdot\frac1{\sqrt \pi^3}=0. כמו כן יש סינגולריות רק ב-\pi ונרשום: I_1:=\int\limits_0^\pi f\ \and\ I_2:=\int\limits_\pi^{2\pi} f.

f אי-שלילית בקטע [0,\pi]. לכן נגדיר g(x):=\frac1\sqrt{x-\pi} ונחשב \lim_{x\to\pi^-}\frac{f(x)}{g(x)}=\lim_{x\to\pi^-}\frac{\sin(x)}{\sqrt x(\pi-x)}=\frac1\sqrt\pi\lim_{x\to\pi^-}\frac{\sin(x)}{\pi-x}=\frac1\sqrt\pi\lim_{x\to\pi^-}\frac{\cos(x)}{-1}=\frac1\sqrt\pi\in\mathbb R ולכן I_1 מתכנס אם \int\limits_0^\pi g מתכנס, מה שאכן מתקיים: \int\limits_0^\pi g=\int\limits_0^\pi(\pi-x)^{-1/2}\mathrm dx=\left[-2\sqrt{\pi-x}\right]_{x=0}^\pi=2\sqrt\pi. באותו אופן אפשר להוכיח התכנסות I_2 (השוואה עם \frac{-1}\sqrt{x-\pi}). מכאן שאינטגרל הנתון מתכנס. \blacksquare



נושא שני:
סדרות וטורים של פונקציות

הגדרה: תהי \{f_n\}_{n=1}^\infty סדרת פונקציות המוגדרות כולן בקטע I. לכל x_0\in I נקבל סדרת מספרים \{f_n(x_0)\}_{n=1}^\infty ואפשר לדון ב-\lim_{n\to\infty} f_n(x_0). נגדיר את "תחום ההתכנסות" J\subseteq I של הסדרה כ-J:=\left\{x\in I:\lim_{n\to\infty}f_n(x)\in\mathbb R\right\}. כמו כן מוגדרת "פונקציה גבולית" f:J\to\mathbb R כך ש-f=\lim_{n\to\infty}f_n.

יש 2 נקודות מבט בהן ניתן להסתכל על סדרת פונקציות:

  1. סדרת פונקציות \{f_n\}_{n=1}^\infty היא פשוט אינסוף סדרות של מספרים \{f_n(x)\}_{n=1}^\infty, עם x\in I לכל סדרה. זהו מבט נקודתי.
  2. סדרת פונקציות היא, כשמה, סדרה של פונקציות ששואפות לפונקציה חדשה - הפונקציה הגבולית. זהו מבט פונקציונלי.

הגדרה: נניח שיש לנו סדרת פונקציות \{u_n\}_{n=1}^\infty על I. אפשר לבנות טור \sum_{n=1}^\infty u_n(x) כאשר התכנסות הטור נקבעת עפ"י הסכומים החלקיים S_N(x)=\sum_{n=1}^N u_n(x) וה-\{S_N\}_{N=1}^\infty סדרת פונקציות על I. תחום ההתכנסות ל-S_N, לפי ההגדרה, J=\left\{x\in I:\lim_{N\to\infty}S_N(x)=\sum_{n=1}^\infty u_n(x)\in\mathbb R\right\}. כמו כן הפונקציה הגבולית של הסדרה היא S(x)=\lim_{N\to\infty}S_N(x).

דוגמאות

  1. \forall n\in\mathbb N:\ f_n(x)=x^n. זאת סדרת פונקציות על \mathbb R ומתקיים f(x)=\lim_{n\to\infty}x^n=\begin{cases}0&|x|<1\\1&x=1\\\text{undefined}&\text{else}\end{cases}. לפיכך תחום ההתכנסות הוא הקטע J=(-1,1]. נשים לב כי יש לפונקציה הגבולית נקודת אי-רציפות ב-x=1 אעפ"י שכל ה-f_n רציפות בנקודה זו.
  2. נחשב את הפונקציה הגבולית עבור f_n(x)=\frac{n^2x}{1+(nx)^2}. עבור x=0 מתקיים \forall n:\ f_n(0)=0. עבור x\ne0 נקבל \lim_{n\to\infty}\frac{n^2x}{1+(nx)^2}=\lim\frac x{\frac1{n^2}+x^2}=\frac1x. לכן הפונקציה הגבולית היא f(x)=\begin{cases}0&x=0\\\frac1x&x\ne0\end{cases}.
  3. הטור הנדסי \sum_{n=0}^\infty x^n שווה ל-\begin{cases}\frac1{1-x}&|x|<1\\\text{undefined}&\text{else}\end{cases}. תחום ההתכנסות הוא (-1,1).
  4. נבדוק למה שווה הטור \sum_{n=1}^\infty nx^n עבור |x|<1:
    \begin{align}\sum_{n=1}^\infty nx^n&=\left(x+x^2+x^3+\dots\right)+\left(x^2+x^3+\dots\right)+\left(x^3+\dots\right)+\dots\\&=\frac x{1-x}+\frac{x^2}{1-x}+\frac{x^3}{1-x}+\dots\\&=\frac x{1-x}\sum_{n=0}^\infty x^n\\&=\frac x{(1-x)^2}\end{align}
    \blacksquare
    גישה אחרת (מבט פונקציונלי): נגדיר S(x)=\sum_{n=1}^\infty x^n=\frac1{1-x}. אם יש צדק בעולם S'(x)=\sum_{n=1}^\infty nx^{n-1} ולכן \sum_{n=1}^\infty nx^n=S(x)=x\cdot S'(x)=x\cdot\frac1{(1-x)^2}, אלא שאנו זקוקים למשפט כדי להצדיק את גזירת הטור איבר-איבר אינסוף פעמים (כלומר משפט האומר ש-\left(\sum_{n=1}^\infty f_n(x)\right)'=\sum_{n=1}^\infty f_n'(x)), ועוד לא הוכחנו כזה דבר (אך נעיר שזה נכון).
  5. נגדיר f_n(x)=\frac{\sin\left(n^2x\right)}n. לכן הפונקציה הגבולית היא f(x)=\lim_{n\to\infty}\sin\left(n^2x\right)\frac1n=0. אם יש צדק בעולם אז f_n(x)\to0\implies f_n'(x)\to0'=0, אלא שצדק נמצא בחלל ובפרט f_n'(x)=n\cos\left(n^2x\right) ולכן \lim_{n\to\infty}f_n'(x) לא קיים לאף x\in\mathbb R.
  6. נתבונן בטור S(x)=\sum_{n=0}^\infty\frac{x^n}{n!} ונוכיח כי \forall x\in\mathbb R:\ S(x)=e^x. נעשה זאת באמצעות טורי טיילור: e^x=P_N(x)+R_N(x) וכבר הראנו בקורס אינפי 1 ש-\forall x\in\mathbb R:\ P_N(x)=\sum_{n=0}^N\frac{x^n}{n!}\ \and\ R_N(x)=\frac{f^{(N+1)}(c)}{(N+1)!}x^{N+1}=\frac{e^c}{(N+1)!}x^{N+1} עבור c כלשהו בין 0 ל-x. כעת הטור הנתון מקיים S(x)=\lim{N\to\infty}P_N(x)=\lim_{N\to\infty} e^x-R_N(x). כדי להראות ש-S(x)=e^x נותר להוכיח ש-\lim_{N\to\infty}R_N(x)=0. ובכן נקח x\in\mathbb R כרצונינו ונשים לב כי \forall N:\ 0\le|R_N(x)|\le\frac{e^{|x|}|x|^{N+1}}{(N+1)!}=e^{|x|}\frac{|x|}1\frac{|x|}2\frac{|x|}3\cdots\frac{|x|}{\lfloor x\rfloor}\frac{|x|}{\lfloor x\rfloor+1}\cdots\frac{|x|}{\lfloor x\rfloor+(N+1-\lfloor x\rfloor)}\to0
    וכך הוכחנו בעזרת המבט הנקודתי. \blacksquare עתה ננסה להוכיח גם מנקודת מבט פונקציונלית: S(x)=1+x+\frac{x^2}{2!}+\frac{x^3}{3!}+\frac{x^4}{4!}+\dots ולכן S'(x)=0+1+x+\frac{x^2}{2!}+\frac{x^3}{3!}+\dots=S(x). נגדיר f(x)=S(x)\cdot e^{-x} ולכן f'(x)=S'(x)e^{-x}+S(x)\left(-e^{-x}\right)=S(x)e^{-x}-S(x)e^{-x}=0 ומכאן ש-f פונקציה קבועה. נסמן c=f(x) ונובע ש-S(x)=f(x)e^x=ce^x. מהגדרת S נובע כי S(0)=1 ז"א 1=S(0)=ce^0=c, ומכאן נובע ש-S(x)=e^x ובפרט e=e^1=\sum_{n=0}^\infty\frac1{n!}. ו"הוכחנו" את הטענה (לצערנו גזרנו טור אינסופי איבר-איבר, אבל כאמור, אין לנו משפט שאומר שזה נכון).




טענה: e אינו רציונלי.

הוכחה: נניח בשלילה ש-e רצינלי ונסמן e=\frac pq עבור p,q\in\mathbb N. לכן q!e=(q-1)!p\in\mathbb N, אבל q!e=\underbrace{q!+q!+\frac{q!}{2!}+\frac{q!}{3!}+\dots+\frac{q!}{q!}}_{\in\mathbb N}+\underbrace{\frac1{q+1}+\frac1{(q+1)(q+2)}+\dots}_{<\sum_{n=1}^\infty\frac1{q^n}=\frac1{q-1}<1}, כלומר q!e הוא מספר טבעי השווה למספר טבעי ועוד מספר לא שלם, בסתירה. \blacksquare


הגדרה: תהי \{f_n\} סדרת פונקציות בקטע I כך שלכל x\in I קיים הגבול f(x)=\lim_{n\to\infty} f_n(x). ניתן שתי הגדרות שקולות לשאיפה של f_n ל-f במידה ושווה ב-I:

  • לכל \varepsilon>0 קיים n_0\in\mathbb N כך שאם n>n_0 אז |f(x)-f_n(x)|<\varepsilon לכל x\in I.
  • \lim_{n\to\infty}\sup_{x\in I} |f(x)-f_n(x)|=0.