הבדלים בין גרסאות בדף "תקציר פיזיקה למתמטיקאים, סמסטר ב תשע״ג"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
להבא, אלא אם צוין אחרת, נסמן:
 
להבא, אלא אם צוין אחרת, נסמן:
* <math>\vec r, \vec v, \vec a</math> פונקציות המיקום, המהירות והתאוצה כפונקציה של הזמן <math>t</math> בהתאמה.
+
* <math>\vec r, \vec v, \vec a, m</math> הן המיקום, המהירות, התאוצה והמסה כפונקציה של הזמן <math>t</math> בהתאמה.
 
* לכל פונקציה <math>f</math> של הזמן נסמן <math>f_0=f(0)</math> ערך הפונקציה בזמן ההתחלה.
 
* לכל פונקציה <math>f</math> של הזמן נסמן <math>f_0=f(0)</math> ערך הפונקציה בזמן ההתחלה.
* לכל וקטור <math>\vec u</math> נסמן כ־<math>u=\left|\vec u\right|</math> את גודלו וכ־<math>\hat u=\sgn\!\left(\vec u\right)</math> את כיוונו.
+
* לכל וקטור <math>\vec u</math> נסמן כ־<math>u=|\vec u|</math> את גודלו וכ־<math>\hat u=\sgn(\vec u)</math> את כיוונו.
  
 
== הקדמה ==
 
== הקדמה ==
שורה 52: שורה 52:
  
 
== קינמטיקה ==
 
== קינמטיקה ==
* <math>\vec v=\dot\vec r\ \and\ \vec a=\dot\vec v\ \and\ \omega=\dot\theta</math>.
+
* <math>\vec v=\dot\vec r\ \and\ \vec a=\dot\vec v</math>.
 +
* '''התדירות הזוויתית:''' <math>\omega:=\dot\theta</math>.
 +
* '''התנע:''' <math>\vec p=m\vec v</math>.
 
* '''תנועה במהירות קבועה:''' <math>\vec v(t)\equiv\vec v_0</math>. אזי <math>\vec r=\vec v_0t+\vec r_0</math>.
 
* '''תנועה במהירות קבועה:''' <math>\vec v(t)\equiv\vec v_0</math>. אזי <math>\vec r=\vec v_0t+\vec r_0</math>.
 
* '''תנועה בתאוצה קבועה:''' <math>\vec a(t)\equiv\vec a_0</math>. אזי <math>\vec v=\vec a_0t+\vec v_0</math> ו־<math>\vec r=\frac\vec a2 t^2+\vec v_0t+\vec r_0</math>.
 
* '''תנועה בתאוצה קבועה:''' <math>\vec a(t)\equiv\vec a_0</math>. אזי <math>\vec v=\vec a_0t+\vec v_0</math> ו־<math>\vec r=\frac\vec a2 t^2+\vec v_0t+\vec r_0</math>.
שורה 60: שורה 62:
 
::* '''התדירות''' מוגדרת כ־<math>f:=\frac\omega{2\pi}</math>.
 
::* '''התדירות''' מוגדרת כ־<math>f:=\frac\omega{2\pi}</math>.
 
::* '''זמן המחזור''' מוגדר כ־<math>T:=f^{-1}=\frac{2\pi}\omega</math>.
 
::* '''זמן המחזור''' מוגדר כ־<math>T:=f^{-1}=\frac{2\pi}\omega</math>.
 +
 +
== מכניקה ==
 +
=== חוקי התנועה של ניוטון ===
 +
# גוף שלא פועלים עליו כוחות ינוע במהירות וכיוון קבועים: <math>\vec v\equiv\text{const.}</math>.
 +
# גוף שמסתו <math>m</math> ופועל עליו כוח <math>\vec F=\dot\vec p</math>.
 +
# אם גוף 1 מפעיל כוח <math>\vec F_{21}</math> על גוף 2 אז גוף 2 יפעיל כוח <math>\vec F_{12}=-\vec F_{21}</math> על גוף 1.
 +
 +
=== כוחות נפוצים ===
 +
* '''כוח אלסטי:''' נתון קפיץ שקצה אחד שלו מקובע וקצהו השני נמצא בנקודה <math>\vec r_\text{loose}</math> במצב רפוי ובנקודה <math>\vec r</math> בזמן הנוכחי. אזי מופעל על קצהו השני כוח <math>\vec F=-k\Delta x\sgn(\vec r-\vec r_\text{loose})</math> כאשר <math>k>0</math> הוא ''קבוע האלסטיות של הקפיץ'' ו־<math>\Delta x</math> השינוי באורך הקפיץ לעומת המצב הרפוי.
 +
:* '''מתנד (אוסצילטור) הרמוני:''' מערכת מכנית שבה פועל על גוף נתון כוח פרופורציוני להעתק הגוף ובכיוון מנוגד לו. המערכת הנ״ל היא דוגמה למערכת כזו.
 +
:* {{הערה|דוגמה:}} אם נניח שלקצה ההשני מחובר גוף החופשי לנוע בציר ה־<math>x</math> וש־<math>x_0=0</math> היא הנקודה בה הקפיץ רפוי אזי משוואת הכוחות בציר ה־<math>x</math> על הגוף תהא <math>F_x=-kx=m\ddot x</math> ולכן <math>x(t)=A\sin(\omega t+\phi)</math> כש־<math>m</math> מסת הגוף, <math>\omega=\sqrt\frac km</math>, <math>A</math> היא ''משרעת'' התנודה. את המשרעת ואת <math>\phi</math> ניתן למצוא עפ״י תנאי התחלה.
 +
* '''כוח מתיחות:''' בהנתן חוט מתוח שקצה אחד שלו מקובע מופעל על הקצה השני כוח <math>\vec T=-T\hat\mathbf n</math> כאשר <math>\hat\mathbf n</math> וקטור יחידה בכיוון החוט (כלומר, ככיוון הווקטור המתחיל בקצה הראשון ונגמר בקצה השני), ו־<math>T</math> גודל הניתן לחישוב. בד״כ מניחים שאורך החוט קבוע.
 +
* '''כוח נורמלי:''' משטח מפעיל כוח <math>\vec N</math> על גוף המונח עליו שכיוונו ניצב לפני המשטח בנקודת המגע בין הגוף למשטח.
 +
* '''כוח הכובד:''' בקרבת כדה״א מופעל כוח הגרביטציה <math>-mg\hat\mathbf z</math> כאשר <math>m</math> מסת הגוף ו־<math>\hat\mathbf z</math> וקטור יחידה בכיוון מעלה.
 +
 +
=== חוקי השימור ===
 +
תהא מערכת ובה הגופים <math>1,2,\dots,n</math>. נסמן את הכוח השקול של הכוחות החיצוניים למערכת הפועלים על גוף <math>i</math> כ־<math>\vec F_{ie}</math>. מסת הגוף <math>i</math> מסומנת <math>m_i</math>, מיקומו <math>\vec r_i</math> והתנע שלו – <math>\vec p_i</math>.
 +
* '''המסה הכוללת''' של המערכת מוגדרת כ־<math>M:=\sum_{i=1}^n m_i</math>.
 +
* '''מרכז המסה''' של המערכת מוגדר כ־<math>\vec R:=\frac{\sum_{i=1}^n m_i\vec r_i}M</math>.
 +
* '''התנע הכולל''' של המערכת מוגדר כ־<math>\vec p:=\sum_{i=1}^n\vec p_i</math>. אם המסות קבועות אז הוא שווה ל־<math>M\dot\vec R</math>.
 +
* לפי החוק השלישי של ניוטון <math>\dot\vec p=\sum_{i=1}^n\dot\vec p_i=\sum_{i=1}^n\vec F_{ie}</math>.
 +
* '''חוק שימור התנע:''' אם שקול הכוחות החיצוניים הוא <math>\vec 0</math> אז <math>\dot\vec p=0</math>, כלומר התנע הכולל קבוע.
 +
:* אם התנע קבוע אז מרכז המסה ינוע במהירות קבועה (בגודל ובכיוון).

גרסה מ־19:54, 29 באפריל 2013

להבא, אלא אם צוין אחרת, נסמן:

  • \vec r, \vec v, \vec a, m הן המיקום, המהירות, התאוצה והמסה כפונקציה של הזמן t בהתאמה.
  • לכל פונקציה f של הזמן נסמן f_0=f(0) ערך הפונקציה בזמן ההתחלה.
  • לכל וקטור \vec u נסמן כ־u=|\vec u| את גודלו וכ־\hat u=\sgn(\vec u) את כיוונו.

הקדמה

יחידות

  • זמן – שנייה: \mathrm s
  • מרחק – מטר: \mathrm m
  • מסה – קילוגרם: \mathrm{kg}
  • כוח – ניוטון: \mathrm{N=\frac{kg\cdot m}{s^2}}
  • אנרגיה – ג׳אול: \mathrm{J=\frac{kg\cdot m^2}{s^2}=N\cdot m}
  • תדירות – הרץ: \mathrm{Hz=s^{-1}}

קבועים

  • גודל תאוצת הכובד בקרבת כדה״א: g\approx9.8\mathrm\frac ms

תזכורות ונוסחאות

  • מכפלה וקטורית: \vec u\times\vec v:=\begin{pmatrix}u_yv_z-u_zv_y\\u_zv_x-u_xv_z\\u_xv_y-u_yv_x\end{pmatrix}\simeq\begin{vmatrix}\hat\mathbf x&\hat\mathbf y&\hat\mathbf z\\u_x&u_y&u_z\\v_x&v_y&v_z\end{vmatrix}
  • גרדיאנט: \nabla f:=\frac{\partial f}{\partial x}\hat\mathbf x+\frac{\partial f}{\partial y}\hat\mathbf y+\frac{\partial f}{\partial z}\hat\mathbf z
  • דיברגנץ: \nabla\cdot F:=\frac{\mathrm dF_x}{\mathrm dx}+\frac{\mathrm dF_y}{\mathrm dy}+\frac{\mathrm dF_z}{\mathrm dz}
  • רוטור/קרל: \nabla\times F=\left(\frac{\partial F_z}{\partial y}-\frac{\partial F_y}{\partial z}\right)\hat\mathbf x+\left(\frac{\partial F_x}{\partial z}-\frac{\partial F_z}{\partial x}\right)\hat\mathbf y+\left(\frac{\partial F_y}{\partial x}-\frac{\partial F_x}{\partial y}\right)\hat\mathbf z
  • לפלסיאן: \nabla^2f:=\nabla\cdot\nabla f=\frac{\partial^2 f}{\partial x^2}+\frac{\partial^2 f}{\partial y^2}+\frac{\partial^2 f}{\partial z^2}

קואורדינטות

עבור x,y,z\in(-\infty,\infty)\ \and\ r,\rho\in[0,\infty)\ \and\ \theta\in(-\pi,\pi]\ \and\ \varphi\in\left[-\frac\pi2,\frac\pi2\right] קואורדינטות כפונקציות של הזמן מתקיים:

מ־↓ ל־← קרטזיות גליליות כדוריות
קרטזיות \begin{array}{l} \rho=\sqrt{x^2+y^2}\\\theta=\mbox{atan2}(y,x)\\z=z\end{array} \begin{array}{l} r=\sqrt{x^2+y^2+z^2}\\\theta=\mbox{atan2}(y,x)\\\varphi=\arccos(z/r)\end{array}
גליליות \begin{array}{l} x=\rho\cos(\theta)\\y=\rho\sin(\theta)\\z=z\end{array} \begin{array}{l} r=\sqrt{\rho^2+z^2}\\\theta=\theta\\\varphi=\arctan(\rho/z)\end{array}
כדוריות \begin{array}{l} x=r\sin(\varphi)\cos(\theta)\\y=r\sin(\varphi)\sin(\theta)\\z=r\cos(\varphi)\end{array} \begin{array}{l} \rho=r\sin(\varphi)\\\theta=\theta\\z=r\cos(\varphi)\end{array}

כאשר \mbox{Im}(\arctan)=\left[-\frac\pi2,\frac\pi2\right] ו־\mbox{atan2}(y,x):=\begin{cases}\arctan(y/x)&x>0\\\arctan(y/x)+\sgn(y)\pi&x<0\\\sgn(y)\frac\pi2&x=0\ \and y\ne0\\\text{undefined}&x=y=0\end{cases}.

כמו כן, \mathrm dx\mathrm dy\mathrm dz=\rho\mathrm d\rho\mathrm d\theta\mathrm dz=r^2\sin(\varphi)\mathrm dr\mathrm d\varphi\mathrm d\theta.

קינמטיקה

  • \vec v=\dot\vec r\ \and\ \vec a=\dot\vec v.
  • התדירות הזוויתית: \omega:=\dot\theta.
  • התנע: \vec p=m\vec v.
  • תנועה במהירות קבועה: \vec v(t)\equiv\vec v_0. אזי \vec r=\vec v_0t+\vec r_0.
  • תנועה בתאוצה קבועה: \vec a(t)\equiv\vec a_0. אזי \vec v=\vec a_0t+\vec v_0 ו־\vec r=\frac\vec a2 t^2+\vec v_0t+\vec r_0.
  • תנועה בגודל מהירות קבוע: |\vec v|\equiv\text{const.}. זה קורה אם״ם \vec a\perp\vec v.
  • תנועה כללית במעגל: אם תנועת הגוף במעגל המונח על המישור xy שרדיוסו R אזי \vec r=R\begin{pmatrix}\cos(\theta)\\\sin(\theta)\\0\end{pmatrix}, \vec v=\omega R\begin{pmatrix}-\sin(\theta)\\\cos(\theta)\\0\end{pmatrix}, ו־\vec a=\vec a_R+\vec a_T כאשר \vec a_R=-\omega^2 R\begin{pmatrix}\cos(\theta)\\\sin(\theta)\\0\end{pmatrix}=-\omega^2\vec r נקראת התאוצה הרדיאלית והיא אחראית לשינוי בכיוון המהירות ו־\vec a_T=\dot\omega R\begin{pmatrix}-\sin(\theta)\\\cos(\theta)\\0\end{pmatrix}=\frac\dot\omega\omega\vec v נקראת התאוצה הטנגנטית/משיקית והיא אחראית לשינוי בגודל המהירות. אם נסמן \vec\omega:=\omega\hat\mathbf z נקבל \vec v=\vec\omega\times\vec r ו־\vec a_R=\vec\omega\times\vec v\ \and\ \vec a_T=\dot\vec\omega\times\vec r.
  • תנועה קצובה במעגל: תנועת גוף במעגל כנ״ל כך ש־\omega(t)\equiv\text{const.}. לכן \theta=\omega t+\theta_0 ו־\vec a_T=\vec0\ \and\ a_R=\frac{v^2}R. התאוצה נקראת צנטריפטלית.
  • התדירות מוגדרת כ־f:=\frac\omega{2\pi}.
  • זמן המחזור מוגדר כ־T:=f^{-1}=\frac{2\pi}\omega.

מכניקה

חוקי התנועה של ניוטון

  1. גוף שלא פועלים עליו כוחות ינוע במהירות וכיוון קבועים: \vec v\equiv\text{const.}.
  2. גוף שמסתו m ופועל עליו כוח \vec F=\dot\vec p.
  3. אם גוף 1 מפעיל כוח \vec F_{21} על גוף 2 אז גוף 2 יפעיל כוח \vec F_{12}=-\vec F_{21} על גוף 1.

כוחות נפוצים

  • כוח אלסטי: נתון קפיץ שקצה אחד שלו מקובע וקצהו השני נמצא בנקודה \vec r_\text{loose} במצב רפוי ובנקודה \vec r בזמן הנוכחי. אזי מופעל על קצהו השני כוח \vec F=-k\Delta x\sgn(\vec r-\vec r_\text{loose}) כאשר k>0 הוא קבוע האלסטיות של הקפיץ ו־\Delta x השינוי באורך הקפיץ לעומת המצב הרפוי.
  • מתנד (אוסצילטור) הרמוני: מערכת מכנית שבה פועל על גוף נתון כוח פרופורציוני להעתק הגוף ובכיוון מנוגד לו. המערכת הנ״ל היא דוגמה למערכת כזו.
  • דוגמה: אם נניח שלקצה ההשני מחובר גוף החופשי לנוע בציר ה־x וש־x_0=0 היא הנקודה בה הקפיץ רפוי אזי משוואת הכוחות בציר ה־x על הגוף תהא F_x=-kx=m\ddot x ולכן x(t)=A\sin(\omega t+\phi) כש־m מסת הגוף, \omega=\sqrt\frac km, A היא משרעת התנודה. את המשרעת ואת \phi ניתן למצוא עפ״י תנאי התחלה.
  • כוח מתיחות: בהנתן חוט מתוח שקצה אחד שלו מקובע מופעל על הקצה השני כוח \vec T=-T\hat\mathbf n כאשר \hat\mathbf n וקטור יחידה בכיוון החוט (כלומר, ככיוון הווקטור המתחיל בקצה הראשון ונגמר בקצה השני), ו־T גודל הניתן לחישוב. בד״כ מניחים שאורך החוט קבוע.
  • כוח נורמלי: משטח מפעיל כוח \vec N על גוף המונח עליו שכיוונו ניצב לפני המשטח בנקודת המגע בין הגוף למשטח.
  • כוח הכובד: בקרבת כדה״א מופעל כוח הגרביטציה -mg\hat\mathbf z כאשר m מסת הגוף ו־\hat\mathbf z וקטור יחידה בכיוון מעלה.

חוקי השימור

תהא מערכת ובה הגופים 1,2,\dots,n. נסמן את הכוח השקול של הכוחות החיצוניים למערכת הפועלים על גוף i כ־\vec F_{ie}. מסת הגוף i מסומנת m_i, מיקומו \vec r_i והתנע שלו – \vec p_i.

  • המסה הכוללת של המערכת מוגדרת כ־M:=\sum_{i=1}^n m_i.
  • מרכז המסה של המערכת מוגדר כ־\vec R:=\frac{\sum_{i=1}^n m_i\vec r_i}M.
  • התנע הכולל של המערכת מוגדר כ־\vec p:=\sum_{i=1}^n\vec p_i. אם המסות קבועות אז הוא שווה ל־M\dot\vec R.
  • לפי החוק השלישי של ניוטון \dot\vec p=\sum_{i=1}^n\dot\vec p_i=\sum_{i=1}^n\vec F_{ie}.
  • חוק שימור התנע: אם שקול הכוחות החיצוניים הוא \vec 0 אז \dot\vec p=0, כלומר התנע הכולל קבוע.
  • אם התנע קבוע אז מרכז המסה ינוע במהירות קבועה (בגודל ובכיוון).