הבדלים בין גרסאות בדף "תקציר תורת המספרים, סמסטר א תשע״ג"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "בקורס זה <math>\mathbb N=\{0,1,2,\dots\}</math> ו־<math>\mathbb N^+=\{1,2,\dots\}</math>. כמו כן, אלא אם צוין אחרת, <math>A^+:=A\cap\math...")
(אין הבדלים)

גרסה מ־21:45, 21 בדצמבר 2012

בקורס זה \mathbb N=\{0,1,2,\dots\} ו־\mathbb N^+=\{1,2,\dots\}. כמו כן, אלא אם צוין אחרת, A^+:=A\cap\mathbb N^+ וכל המשתנים והנעלמים שלמים.

  • משפט פיאנו: קיימת קבוצה בודדה \mathbb N שעבורה יש פונקציה S:\mathbb N\to\mathbb N המקיימת את אקסיומות פיאנו: S חח״ע, 0\not\in\mbox{Im}(S), 0\in\mathbb N ואם K\subseteq\mathbb N מקיימת 0\in K\ \and\ (x\in K\iff S(x)\in K) אזי K=\mathbb N.
  • \mathbb Z\setminus\{0\} מחולק לשלוש קבוצות: יחידות – U:=\{\pm1\}, ראשוניים – \mathcal P:=\{p\in\mathbb Z\setminus U:\ \forall ab=p:\ a\in U\ \or\ b\in U\} ופריקים – \mathbb Z\setminus\{0\}\setminus U\setminus\mathcal P.
  • לכל a\in\mathbb N^+ ו־b קיים זוג יחיד של שארית r ומנה q כך ש־b=qa+r,\ 0\le r<a.
  • המשפט הבסיסי של האתריתמטיקה: כל מספר ב־\mathbb Z\setminus\{0,\pm1\} ניתן לפירוק יחיד (עד כדי סדר ההכפלה) של גורמים ראשוניים.
  • למת אוקלידס: יהי p\in\mathcal P. אם p\mid ab אז p\mid a\ \or\ p\mid b.
  • יהיו p\in\mathcal P^+,\ a,m\in\mathbb N^+. נסמן p^m\mid\!\mid a אם p^m\mid a\ \and\ p^{m+1}\nmid a.
  • נניח ש־a ו/או b שונים מ־0. אזי קיים d\in\mathbb N^+ יחיד (הנקרא מחלק משותף מקסימלי של a,b ומסומן \gcd(a,b)=(a,b)) עבורו d\mid a,b ואם d'\in\mathbb Z כך ש־d'\mid a,b אזי d'\mid d.
  • אם a\mid b,c אזי \forall x,y\in\mathbb Z:\ a\mid xb+yc.
  • (a,b)=\min\{xa+yb:\ x,y\in\mathbb Z\}^+.
  • a\mathbb Z+b\mathbb Z=(a,b)\mathbb Z.
  • אם a,b זרים ו־a\mid bc אזי a\mid c.
  • אם \forall i:\ p_i\in\mathcal P\ \and\ k_i,m_i\in\mathbb N אזי \left(\prod_i p_i^{k_i},\prod_i p_i^{m_i}\right)=\prod_i p_i^{\min\{k_i,m_i\}}.
  • אלגוריתם אוקלידס: נניח b\ne0 ונרצה לחשב (a,b) כאשר a>b. אם r שארית החלוקה של a ב־b אזי (a,b)=(b,r). נמשיך כך עד שנקבל (x,0)=x. ניתן להעזר באלגוריתם גם כדי לפתור את ax+by=(a,b): נסמן r_{-1}=a, r_0=b ולכן בתהליך החישוב של (a,b) עם האלגוריתם נקבל \forall0\le i\le k:\ r_{i-1}=r_iq_{i+1}+r_{i+1} כאשר r_{k+1}=(a,b). לפיכך:
    \begin{align}r_{k+1}&=r_{k-1}-r_kq_{k+1}\\&=r_{k-1}-(r_{k-2}-r_{k-1}q_k)q_{k+1}\\&=r_{k-1}(1+q_kq_{k+1})-r_{k-2}q_{k+1}\\&=\dots\\&=r_0y-r_{-1}(-x)\\&=ax+by\end{align}
  • משוואה דיאופנטית ב־2 משתנים: נרצה לפתור ax+by=c כאשר x,y משתנים והשאר קבועים. נחלק למקרים:
  • 0\ne(a,b)\nmid c: אין פתרון.
  • (a,b)=1: ניתן לפתור ax_0+by_0=1 ע״י אלגוריתם אוקלידס (כמפורט בהמשך הסעיף). הפתרון הכללי הוא x=cx_0+bk, y=cy_0-ak לכל k.
  • 1\ne(a,b)\mid c: נחלק את אגפי המשוואה ב־(a,b) ונקבל משוואה חדשה מהמקרה הקודם.
  • אם בפרט (a,b)=c אז ניתן לפתור גם באמצעות אלגוריתם אוקלידס.
  • נאמר ש־a,b חופפים מודולו m>1 (ונסמן a\equiv b\pmod m) אם m\mid a-b. \equiv מגדיר יחס שקילות כאשר \bar a=[a]=a+m\mathbb Z מחלקת השקילות של a ו־\mathbb Z_m קבוצת מחלקות השקילות.
  • אם m>1,\ k\ne0 ו־ka\equiv kb\pmod m אז a\equiv b\pmod{m/(k,m)}.
  • יהי \bar a\in\mathbb Z_m. (a,m)=1 אם״ם \bar a הפיך. ניתן למצוא את ההופכי ל־\bar a ע״י פתירת ax+my=1, ואז \bar a^{-1}=\bar x.
  • U_m:=\{\bar a\in\mathbb Z_m:\ (a,m)=1\}\subset\mathbb Z_m.
  • פונקציית אוילר היא \varphi:\mathbb N^+\to\mathbb N^+ עבורה \varphi(1):=1,\ \varphi(m):=|U_m|.
  • משפט אוילר: אם (m,n)=1 אז \varphi(mn)=\varphi(m)\varphi(n).
  • מערכת מלאה מודולו m היא קבוצה \{a_i\}_{i=1}^m\subseteq\mathbb Z עבורה \forall a:\ \exists i:\ a\equiv a_i\pmod m. קיים i כנ״ל יחיד לכל a. באופן שקול, המערכת מלאה מודולו m אם \mathbb Z_m=\{\bar a_i\}_{i=1}^m.
  • אם \{a_i\}_{i=1}^m מלאה מודולו m, (\alpha,m)=1 ו־k שלם אזי \{\alpha a_i+k\}_{i=1}^m מלאה מודולו m.
  • מערכת מצומצמת מודולו m היא קבוצה \{a_i\}_{i=1}^{\varphi(m)} כך ש־\forall\bar a\in U_m:\ \exists i:\ a\equiv a_i\pmod m.
  • אם \{a_i\}_{i=1}^{\varphi(m)} מצומצמת מודולו m ו־(\alpha,m)=1 אז \{\alpha a_i\}_{i=1}^{\varphi(m)} מצומצמת מודולו m.