הבדלים בין גרסאות בדף "תרגול 10 תשעז"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
'''הערה:'''
 
עבור <math>A</math> קבוצה ויחס סדר חלקי עליה. נסמן <math>(A,\leq )</math>  את הקבוצה עם היחס
 
 
 
'''הגדרות.''' יהיו A קבוצה, B קבוצה המוכלת בה וR יחס סדר חלקי:
 
*חסם מלעיל של B הוא איבר <math>x\in A</math> כך שמתקיים <math>\forall y\in B:(y,x)\in R </math>
 
*חסם מלרע של B הוא איבר <math>x\in A</math> כך שמתקיים <math>\forall y\in B:(x,y)\in R </math>
 
*החסם העליון (סופרמום) של B הינו המינימום של קבוצת חסמי המלעיל (אם קיים). מסומן <math>sup(B)</math>
 
*החסם התחתון (אינפימום) של B הינו המקסימום של קבוצת חסמי המלרע (אם קיים). מסומן <math>inf(B)</math>
 
 
=== דוגמאות ===
 
 
'''דוגמא'''
 
עבור <math>\{A_i\}_{i\in I}</math> אוסף קבוצות. החסם העליון שלה הוא (ביחס להכלה) הוא
 
<math>\cup _{i\in I} A_i </math>
 
 
'''דוגמא.'''
 
 
נביט בקבוצה <math>A=\{1,2,3,4,5\}</math> ונגדיר עליה יחס סדר חלקי:
 
 
<math>R=\{(1,1),(2,2),(3,3),(4,4),(5,5),(2,4),(1,2),(1,4),(3,2),(3,4),(5,2),(5,4)\}</math>
 
 
(הזוגיים 'גדולים' מכל אי הזוגיים ומהזוגיים הקטנים מהם)
 
 
נביט בתת הקבוצה המכילה את המספרים האי זוגיים בלבד <math>B=\{1,3,5\}</math>. קבוצת חסמי המלעיל של B הינה <math>\{2,4\}</math>. המינימום של קבוצה זו הוא 2 ולכן הוא החסם העליון של B. אין חסם מלרע ל-B ולכן בוודאי אין לה חסם תחתון.
 
 
'''הגדרה.''' יהי R יחס סדר חלקי על A. אם לכל שני איברים a,b בA מתקיים <math>[(a,b)\in R]\or[(b,a)\in R]</math> אזי R נקרא '''יחס סדר מלא'''.
 
 
למשל: היחס 'קטן שווה' על השלמים/הממשיים הוא יחס סדר מלא.
 
שימו לב כי זו דוגמא ליחס סדר בלי איברים מינימליים או מקסימליים.
 
 
 
===יחסי שקילות===
 
===יחסי שקילות===
 
הגדרה: תהא A קבוצה ו-R יחס עליה. R יקרה יחס שקילות אם הוא
 
הגדרה: תהא A קבוצה ו-R יחס עליה. R יקרה יחס שקילות אם הוא

גרסה מ־08:54, 20 ביוני 2017

יחסי שקילות

הגדרה: תהא A קבוצה ו-R יחס עליה. R יקרה יחס שקילות אם הוא

  1. רפלקסיבי
  2. סימטרי
  3. טרנזיטיבי

סימון מקובל:

אם R יחס שקילות מסמנים גם x \sim y עבור (x,y)\in R

וכן נסמן (A,\sim) את הקבוצה עם יחס השקילות

דוגמא נוספת:

נגדיר יחס שקילות R על \mathbb{Z} ע"י 3|(x-y) \Leftrightarrow xRy

טענה: R אכן יחס שקילות

הוכחה:

1. רפלקסיביות - נניח \forall x\in \mathbb{Z}:3|0=x-x לכן xRx

2. סימטריות - נניח (x,y)\in R אזי 3|(x-y) ולכן גם 3|(y-x)=-(x-y)

3. טרנזיטיביות - נניח [(x,y)\in R] \and [(y,z)\in R] אזי 3|(x-y)\and 3|(y-z) ולכן גם 3|(z-x)=(z-y)+(y-x)

הגדרה: תהא A קבוצה. חלוקה של A היא חלוקה של A לקבוצות זרות. באופן פורמלי קיימות תת קבוצות \{A_i\}_{i\in I} כך ש:

  • \forall i\in I: A_i \neq \emptyset
  • \cup _{i\in I} A_i =A כלומר האיחוד של כל תתי הקבוצות שווה לקבוצה כולה
  • הקבוצות A_i הן זרות זו לו = החיתוך בין כל שתי תתי קבוצות הוא ריק (\forall i\not= j\in I : A_i\cap A_j = \phi )

הגדרה:

יהא R יחס שקילות על A אזי

  1. לכל x\in A מוגדרת מחלקת השקילות של x להיות \bar{x}=[x]_R:=\{y\in A | (x,y)\in R\}
  2. קבוצת המנה מוגדרת A/R := \{ [x]_R | x\in A\}


למשל, בדוגמא הראשונה A_1,A_2,A_3 הן מחלקות השקילות. קבוצת המנה היא A/R=\{A_1,A_2,A_3\}

בדוגמא השניה מחלקת השקילות של 0 היא [0]_R=\{ 0 \pm 3 \pm 6 \dots \} וקבוצת המנה היא \mathbb{Z}/R= \{[0]_R,[1]_R,[2]_R\} (כלומר כל השאריות האפשריות בחלוקה ב-3).


משפט: יהא R יחס שקילות על A אזי

  1. לכל x,y\in A מתקיים [x]=[y] או [x]\cap [y] =\phi (כלומר מחלקות השקילות זרות)
  2. A=\bigcup_{[x]\in A/R}[x] כלומר (איחוד מחלקות השקילות תתן את כל A)

הערה: זה בדיוק אומר שמיחס שקילות ניתן להגיע לחלוקה של A


מסקנה: תהא A קבוצה אזי יש התאמה {R יחס שקילות על A } \leftrightarrow {חלוקות של A}

חידוד: מהותו העיקרית של יחס שקילויות הוא לשים לב לשקילות מסוימת בין אברים שונים (כמו שיוויון) ולצמצם את החזרות המיותרות על ידי קיבוץ כל האיברים השקולים לקבוצה אחת.