הבדלים בין גרסאות בדף "88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 4"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(פונקציות)
שורה 3: שורה 3:
 
==פונקציות==
 
==פונקציות==
 
'''הגדרה:''' יהיו A,B קבוצות וR יחס בינהן. אזי:
 
'''הגדרה:''' יהיו A,B קבוצות וR יחס בינהן. אזי:
*התחום של R הינו <math>dom(R)=\{a\in A|\exists b\in B:(a,b)\in R\}</math>
+
*התחום של R הינו <math>dom(R)=\{a\in A|\exists b\in B:(a,b)\in R\}=\{(*,\;),(*,\;)\dots \}</math>
 
*התמונה של R הינה <math>im(R)=\{b\in B|\exists a\in A:(a,b)\in R\}</math>
 
*התמונה של R הינה <math>im(R)=\{b\in B|\exists a\in A:(a,b)\in R\}</math>
  

גרסה מ־14:37, 23 ביולי 2013

חזרה למערכי התרגול

פונקציות

הגדרה: יהיו A,B קבוצות וR יחס בינהן. אזי:

  • התחום של R הינו dom(R)=\{a\in A|\exists b\in B:(a,b)\in R\}=\{(*,\;),(*,\;)\dots \}
  • התמונה של R הינה im(R)=\{b\in B|\exists a\in A:(a,b)\in R\}

דוגמא.

  • אם R יחס מלא על A אזי האיחוד של התמונה והתחום שווה A
  • R=\{(1,a),(2,b),(3,a)\} אזי התחום הוא dom(R)=\{1,2,3\} והתמונה הינה im(R)=\{a,b\}

הגדרה:

  • יחס R נקרא חד ערכי אם [(x,b)\in R] \and [(x,d) \in R] \rightarrow (d=b)
  • יחס R נקרא חד-חד ערכי אם [(x,b)\in R] \and [(y,b) \in R] \rightarrow (x=y) (כלומר, היחס ההופכי הינו חד ערכי)
  • יחס R נקרא על אם \forall b\in B:\exists a\in A:(a,b)\in R כלומר im(R)=B
  • יחס R מ-A ל-B נקרא שלם אם \forall a\in A:\exists b\in B:(a,b)\in R

הגדרה:

יחס חד ערכי ושלם נקרא פונקציה; נסמן במקרה זה (a,b)\in R\leftrightarrow b=R(a). (נהוג להניח כי מסתכלים על הפונקציה מהתחום שלה אל קבוצה כלשהי, זה נקרא תחום הגדרה.)

דוגמאות:

  • f:\mathbb{Z}\rightarrow\mathbb{Z} כאשר f(p)=p^2 (אינה חח"ע ואינה על)
  • f:\mathbb{Z}\rightarrow\mathbb{Z} כאשר f(p)=p. זו נקראת פונקצית הזהות והיא חח"ע וגם על
  • f:\mathbb{R}\rightarrow\mathbb{Z} כאשר f(x)=[x] מוגדר להיות הערך השלם הקרוב ביותר ל-x (במקרה של חצי לוקחים את הגבוה). זו פונקציה על שאינה חח"ע
  • f:\mathbb{Z}_2\rightarrow\mathbb{Z}_3 כאשר לוקחים את 0 ל0 ואת 1 ל1. זו פונקציה חח"ע שאינה על. (כל פונקציה היא על לתמונה של עצמה.)
  • D:\mathbb{R}\rightarrow\mathbb{R} פונקצית דיריכליי: על כל מספר רציונאלי מקבלת 1 ועל כל מספר אי רציונאלי מקבלת אפס.

תרגיל. יהיו A וB קבוצות סופיות בעלות עוצמה זהה. הוכח שכל פונקציה מA לB הינה על אם"ם היא חח"ע

הוכחה. נניח שהפונקציה חח"ע. נזכר שפונקציה הינה יחס, ונספור את הזוגות הסדורים שהיא מכילה; מכיוון שהתחום של הפונקציה הוא A מספר הזוגות הוא בדיוק מספר האיברים בA (מתוך חד ערכיות והעובדה שזה תחום). לכל איבר בA קיים זוג יחיד בפונקציה. אם היה זוג שהיה מקבל את אותו איבר בB זו הייתה סתירה לח"ע ולכן מספר האיברים מB שמופיעים בזוגות הוא כמספר האיברים בA. מכיוון שעוצמת הקבוצות זהה, כל האיברים מB מופיעים בזוג ולכן הפונקציה על.

נניח שהפונקציה על. אם היא לא הייתה חח"ע היה איבר בB שחוזר על עצמו בזוגות לעיל ולכן מספר האיברים המופיע בB היה לכל היותר מספר האיברים בA פחות אחד בסתירה.

תרגיל. יהיו A וB קבוצות אינסופיות. האם כל פונקציה בינהן היא על אם"ם היא חח"ע?

פתרון. לא. דוגמא: פונקצית הערך השלם על ואינה חח"ע

תרגיל.

  • נניח f \circ g חח"ע. הוכח/הפרך: f חח"ע, g חח"ע
  • נניח f \circ g על. הוכח/הפרך: f על, g על


פתרון.

נניח f \circ g חח"ע. נניח בשלילה ש-g אינה חח"ע. לכן קיימים x,y כך ש g(x)=g(y) אבל x\neq y. אבל, f\circ g (x) = f(g(x))=f(g(y))=f\circ g(y) בסתירה לחח"ע של ההרכבה, ולכן g חח"ע.

לגבי f ניתן דוגמא נגדית: (e^x)^2


נניח f \circ g על. נסמן f \circ g : A\rightarrow B אזי לכל איבר b\in B קיים איבר a\in A כך ש f(g(a))=b. לכן עבור f לכל b קיים g(a) שנותן את b תחת f ולכן f על.

דוגמא נגדית ל g: נביט בפונקציות מהטבעיים לטבעיים. g(n)=2n, והפונקציה f מוגדרת כ f(2n)=n ו f(2n+1)=n. ההרכבה הינה פונקצית הזהות שהיא בפרט על, אבל g אינה על כיוון שהאי זוגיים כלל לא נמצאים בתמונה שלה.


הגדרה: פונקצית הזהות על A הינה פונקציה מA לעצמו השולחת כל איבר לעצמו. נהוג לסמנה בid_A. פונקציה f:A\rightarrow B נקראת הפיכה אם קיימת לה הופכית - פונקציה f^{-1}:B\rightarrow A כך שמתקיים f\circ f^{-1} = id_B וגם f^{-1}\circ f = id_A.

הערה: זכרו שפונקציה היא יחס. הפונקציה ההופכית שלה היא היחס ההופכי מטבע הדברים. על מנת שהיחס ההופכי יהיה פונקציה הוא צריך להיות ח"ע ושהתחום שלו יהיה כל B. תנאים אלה מתממשים רק אם f הינה חח"ע ועל.