<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A2%D7%A0%D7%AA</id>
	<title>Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A2%D7%A0%D7%AA"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%A0%D7%AA"/>
	<updated>2026-04-22T03:23:02Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.39.4</generator>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19655</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19655"/>
		<updated>2012-02-10T09:03:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;ענת: /* תשובות למבחן לדוגמא */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;br /&gt;
:: אין טעות בפתרון. איזה מעבר בפתרון אינו ברור? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:58, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל ממשה ירדן  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, תרגיל מהספר של משה ירדן. אודה לבדיקת ההנחה שלי. &lt;br /&gt;
השאלה: תהיינה f:X--&amp;gt;Y ו g:Y--&amp;gt;X העתקות. מה תוכל ללמד מהתנאי g*f=Idx על f ועל g? (כאשר * מסמנת הרכבה) &lt;br /&gt;
האם נוכל ללמוד שהן הפיכות?&lt;br /&gt;
:: פונקציית זהות היא פונק&#039; חח&amp;quot;ע ועל (הפיכה). לכן, לפי טענה שהראינו והוכחנו בכיתה, f - חח&amp;quot;ע ו- g - על. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:25, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה: העתקה חד חד ערכית מקבוצה על עצמה נקראת תמורה. הוכח שמספר התמורות של קבוצה בת N איברים הוא !N.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. האם זה מכיוון שלכל איבר אני יכולה להגדיר N איברים שונים. לדוג&#039; בקבוצה 1,2,3 אני יכולה להגדיר ל-1 את 1 את 2 ואת 3. ואז במידה והגדרתי לאחד את אחד יש לי 2 אופציות להגדיר את 2-ל 2/3 וכך הלאה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. N איברים לא יכול להיות במובן של א0 לדוג&#039; נכון? זה לא תופס באינסופיות. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפשר להרחיב את הגדרת העצרת גם אינסופיים. אבל אם בשאלה מדברים על N איברים, מדובר במספר סופי של איברים. אחרת היו אומרים שהקבוצה מעוצמה N. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:29, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על הגדרות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרבה מן ההגדרות אתם אומרים תהי קבוצה כלשהי A ואז תת קבוצה A&#039; ולאחר מכן אתם מגדירים על תת הקבוצה לדוג&#039; את אוסף כל התמונות של אברי A&#039;. &lt;br /&gt;
האם יש סיבה כלשהי שבה יש צורך להסתכל על תתי קבוצות ולא על הקבוצות עצמן? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השאלה כללית מדי. אשמח לראות דוגמא כלשהי.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:31, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת החח&amp;quot;ע: לא הבנתי למה צריך את הנוסחה הזאת? אי אפשר פשוט להוציא שורש שלישי ולומר ש X1=X2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: באופן כללי - לא, ייתכן שיש עוד שורשים. במקרה שהחזקה היא 3, כן, היה אפשר לקחת שורש שלישי בשני האגפים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ד&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
בחרתם להפעיל F על A/B על מנת לקבל את B ולהוכיח שהפונקציה היא על ושבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל הטווח. &lt;br /&gt;
הרציונאל בבחירה זו היה בעצם לבחור את ההופכי של הפונקציה? (אני מקווה שאני מדייקת בניסוח) זה כדי להבין את המוטיבציה בעצם לבחירה הזאת.. &lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: המטרה היא למצוא מקור. אפשר להסתכל על זה כמציאת הפונקציה ההופכית. בתרגיל זה אפשר לשים לב על הגדרת הפונקציה ועל ההעובדה שהיא הופכית לעצמה. אם לצייר מעין דיאגרמה של תחום וטווח של הפונקציה התכונה הזאת די בולטת. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות למבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי שתעלו פיתרונות למבחן ולתרגיל 12?&lt;br /&gt;
תודה רבה ושבת שלום&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>ענת</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19597</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19597"/>
		<updated>2012-02-08T12:48:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;ענת: /* תרגיל 11 שאלה 9 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>ענת</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19595</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19595"/>
		<updated>2012-02-08T11:23:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;ענת: /* תרגיל 11 שאלה 9 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>ענת</name></author>
	</entry>
</feed>