<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99</id>
	<title>Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99"/>
	<updated>2026-04-18T01:57:54Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.39.4</generator>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23095</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23095"/>
		<updated>2012-05-24T06:51:19Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגיל 8 שאלה 4 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 ש&amp;quot;ב 8.. ==&lt;br /&gt;
בסעיף ב&#039; איך להראות את השורשים? ישנם אינסוף שורשים..?&lt;br /&gt;
יש דרך לא נומרית למצוא את השורשים? ואם לא אז 2 מספיקים?..&lt;br /&gt;
: אם יהיה שרטוט ויהיה ברור איך מצאת את השורשים - 2 מספיק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:34, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מריץ את השורת קוד שכתובה בתרגיל 3.. ולא פועל ההרצה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
nops(1..10,x-2..10,x^2-3*x+1..10);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכלו לבדוק את זה? האם בטוח שזה נכון..  ניסיתי מספר פעמים לכתוב את הקוד..&lt;br /&gt;
: תודה! אכן יש טעות, העליתי קובץ מתוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:31, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 4 ב לא ברורים הגבולות של x,y אפשר הסבר \&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: &amp;lt;math&amp;gt;\{0&amp;lt;x&amp;lt;1\} \and \{0&amp;lt;y&amp;lt;1\}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:23, 24 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חסר 0 בשבר ה-2?.. 9. כתוב..הכוונה ל-0.9?&lt;br /&gt;
: ננסה לכתוב ככה במטלב ותגלה שזה בסדר, אפשר להתחיל לכתוב החל מהנקודה העשרונית אם החלק השלם שווה ל- 0. הרבה מחשבונים גם מקבלים מספרים בתבנית זו. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:48, 24 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איזה פקודה מחשב לי פונקציה עבור נקודה מסוימת? &lt;br /&gt;
עבור פונקציה מסובכת שכתבתי. אני רוצה לבדוק מה הערך עבור x=1 לדוגמה..&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23093</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23093"/>
		<updated>2012-05-24T06:27:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגיל 8 שאלה 4 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 ש&amp;quot;ב 8.. ==&lt;br /&gt;
בסעיף ב&#039; איך להראות את השורשים? ישנם אינסוף שורשים..?&lt;br /&gt;
יש דרך לא נומרית למצוא את השורשים? ואם לא אז 2 מספיקים?..&lt;br /&gt;
: אם יהיה שרטוט ויהיה ברור איך מצאת את השורשים - 2 מספיק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:34, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מריץ את השורת קוד שכתובה בתרגיל 3.. ולא פועל ההרצה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
nops(1..10,x-2..10,x^2-3*x+1..10);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכלו לבדוק את זה? האם בטוח שזה נכון..  ניסיתי מספר פעמים לכתוב את הקוד..&lt;br /&gt;
: תודה! אכן יש טעות, העליתי קובץ מתוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:31, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 4 ב לא ברורים הגבולות של x,y אפשר הסבר \&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: &amp;lt;math&amp;gt;\{0&amp;lt;x&amp;lt;1\} \and \{0&amp;lt;y&amp;lt;1\}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:23, 24 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חסר 0 בשבר ה-2?.. 9. כתוב..הכוונה ל-0.9?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23073</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23073"/>
		<updated>2012-05-23T20:04:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגיל 8 שאלה 3 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 ש&amp;quot;ב 8.. ==&lt;br /&gt;
בסעיף ב&#039; איך להראות את השורשים? ישנם אינסוף שורשים..?&lt;br /&gt;
יש דרך לא נומרית למצוא את השורשים? ואם לא אז 2 מספיקים?..&lt;br /&gt;
: אם יהיה שרטוט ויהיה ברור איך מצאת את השורשים - 2 מספיק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:34, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מריץ את השורת קוד שכתובה בתרגיל 3.. ולא פועל ההרצה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
nops(1..10,x-2..10,x^2-3*x+1..10);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכלו לבדוק את זה? האם בטוח שזה נכון..  ניסיתי מספר פעמים לכתוב את הקוד..&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23071</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23071"/>
		<updated>2012-05-23T19:28:15Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגול */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל 1 ש&amp;quot;ב 8..&lt;br /&gt;
בסעיף ב&#039; איך להראות את השורשים? ישנם אינסוף שורשים..?&lt;br /&gt;
יש דרך לא נומרית למצוא את השורשים? ואם לא אז 2 מספיקים?..&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23070</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23070"/>
		<updated>2012-05-23T19:03:29Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגול */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגול ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לעלות את דף התרגול האחרון בשביל ש&amp;quot;ב 8?..&lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העלתם אצל גרישה.. איך פותחים את הקובץ? אם איזה סוג תוכנה?..&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23069</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23069"/>
		<updated>2012-05-23T18:54:57Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגול */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי ההדרכה: &lt;br /&gt;
כתוב לכתוב פונקציה שמחשבת עיגול הכי קטן עם מרכז נתון ? מה הכוונה מרכז נתון ? הרי המרכז אינו נתון לי ! נתונה רק קבוצות הנקודות לא?&lt;br /&gt;
וגם, איך נתונה קבוצת הנקודות ? האם היא נתונה במטריצה של 2 שורות (בכל עמודה יש ערך X ו Y, כמו שהיה בתרגיל קודם) ? או אחרת?&lt;br /&gt;
ומהו ריבוע  [0,1] על [0,1] ? האם הכוונה לריבוע (צורה גאומטרית) , או להעלות בריבוע את המספרים שמגריל rand ?&lt;br /&gt;
: צריך למצוא את מיקום המרכז, כך ששטח העיגול יהיה מינימאלי.לא חשוב איך מעבירים לך את קבוצת הנקודות, עדיף אם תממש את זה בגרסה n-מימדית, אבל גם אם המימוש יהיה דו-מימדי (כפי שזה כתוב בשאלה) זה גם בסדר. ריבוע [0,1] על [0,1] הוא ריבוע שכל צד שלו באורך 1 (בין 0 ל-1). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז לא ברור למה בשאלה כתוב מרכז נתון, אם הוא לא נתון.. (שהרי צריך למצוא אותו)&lt;br /&gt;
עדיין לא ברור לי ההכונה בדיוק. כדי להעביר מעגל שיחסום את כל הנקודות, אני צריך לחפש את שתי הנקודות עם הרחוקות ביותר אחת מהשניה. נקודת האמצע שביניהם אני יקבע להיות מרכז המעגל. וכך יוצא שכל הנקודות בפנים. לא הבנתי איך המינימום נכנס פה ?&lt;br /&gt;
זו פונקציה של הרדיוס אולי ? או של המרכז עצמו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אני חוזר. בהינתן מרכז (x,y) צריך למצוא רדיוס של המעגל שמכיל את כל הנקודות. חיפוש רדיוס זאת למעשה הפונקציה שלך, שיש לה שני קלטים - כל הנקודות ומרכז המעגל. המטרה היא למזער את הרדיוס ע&amp;quot;י בחירה נכונה של מרכז המעגל.&lt;br /&gt;
: אני מסכים שיש דרך אחרת לפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים פתרון שמשתמש בחיפוש מינימום (fminsearch). אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבדוק האם הדרך האנליטית שאתה מציע יתלכד עם הפתרון של בעיית אופטימיזציה (חיפוש מינימום). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:39, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== empty matrix ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;C=rand(2,4);&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;diag(C,4)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מימדיו הם 0 1 ולא 0 0?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== disp ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה צריך לשים סוגריים מרובעות כשרוצים להשתמש בnum2str? (זה מופיע במצגת ככה)&lt;br /&gt;
: אפשר להביא דוגמא שלמה? או לפחות להגיד באיזו מצגת מדובר? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:02, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפקודה הזו במצגת לא ברורה לי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
function z=xy(V) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
z=sum(V.^2);&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה היא עושה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: אם לא ברור מה עושה דוגמא כזו או אחרת, מומלץ להעתיק אותה למטלב ולהפעיל. זה מאוד עוזר לנסות לבצע משהו ולא רק להסתכל על הקוד. הפקודה מחשבת סכום ריבועים של איברי הוקטור (במקרה ו- V מטריצה, מחשבים סכומים שלי עמודות). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:00, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תחביר של fminsearch ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי הדרך לעשות מצביע לפונקציה שמקבלת &#039;&#039;&#039;כמה משתנים&#039;&#039;&#039;, ואז להפעיל fminsearch ? שמתי לב שמצגת השתדלתם כל הזמן לעשות שהפונקציה מקבלת וקטור . נגיד (function(V. ואז התחביר יהיה ([fminsearch(@f, [1,1.&lt;br /&gt;
אבל אם הפונקציה מקבלת שתי משתנים , מהו התחביר לעשות לה fminsearch ומצביע ? הכוונה היא שהפונקציה מקבלת ממש שתי משתנים, ולא וקטור אחד שמכיל את הכל, כמו שאתם עשיתם..&lt;br /&gt;
: למה אתה צריך שני משתנים נפרדים - תעשה עם וקטור של משתנים כמו בדוגמאות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:21, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מציירים מעגל ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מצייר מעגל בהינתן מרכז, ורדיוס ? (באיזה פונקציה להשתמש )&lt;br /&gt;
וריבוע - מה הדרך הנכונה לצייר אותו? אני לא רוצה להשתמש ב fill כי הוא ממלא הכל בצבע.. ו plot לא מותח לי לי את כל הקווים.. אז איזה פונקציה מתאימה לזה? אני מעוניין שהם יוצגו בגרף אחד&lt;br /&gt;
: למדנו את הפונקציות לשרטוט גרפים גם בקואורדינאטות קרטזיות, גם בקוטביות וגם פונקציות סימבוליות. מעגלים ואליפסות כבר היו לנו גם בתרגולים, גם בתרגילי בית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:23, 22 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל עם גבולות תלויים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עושים שיש לי אינטגרל כפול כאשר הגבולות האינטגרל הפנימי תלויים באינטגרל החיצוני ? איך מכניסים את זה למטלב ? אין שום דוגמא על כך במצגת. דוגמא אחת תעזור . תודה!&lt;br /&gt;
: יש דוגמאות בקבצים נוספים. אנחנו מעלים לא רק מצגת אלא גם דוגמאות נוספות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:38, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סליחה שאני מתלונן בעצם לא סליחה,למה המבוגרים קיבלו 130? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והתיכוניסטים לא?כאילו WTF&lt;br /&gt;
: כנראה היו לנו סיבות לכך. תשמור על תקינות השפה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 06:42, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 7 שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאו לי שני ערכים   0.1761 0.3529- הם  x y או שזה הערכים רק של x בנגזרת לפי x?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והערך השלישי זה z במינימום נכון?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא יכול לגלות לך תשובות לפני שהגשת את העבודה. אבל אם אתה מחפש מינימום לפונקציה של מספר משתנים אז מן הסתם תקבל בתור תשובה וקטור של אותו מספר רכיבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:19, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי מה ביקשתם בשאלה 2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
: מקרה זה x ו- y הם פרמטרים. a ו- b משתנים. צריך למצוא מינימום של פונקציה בהינתן פרמטרים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:24, 23 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגול ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לעלות את דף התרגול האחרון בשביל ש&amp;quot;ב 8?..&lt;br /&gt;
תודה!&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19875</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19875"/>
		<updated>2012-02-15T07:57:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;br /&gt;
:: אין טעות בפתרון. איזה מעבר בפתרון אינו ברור? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:58, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל ממשה ירדן  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, תרגיל מהספר של משה ירדן. אודה לבדיקת ההנחה שלי. &lt;br /&gt;
השאלה: תהיינה f:X--&amp;gt;Y ו g:Y--&amp;gt;X העתקות. מה תוכל ללמד מהתנאי g*f=Idx על f ועל g? (כאשר * מסמנת הרכבה) &lt;br /&gt;
האם נוכל ללמוד שהן הפיכות?&lt;br /&gt;
:: פונקציית זהות היא פונק&#039; חח&amp;quot;ע ועל (הפיכה). לכן, לפי טענה שהראינו והוכחנו בכיתה, f - חח&amp;quot;ע ו- g - על. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:25, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה: העתקה חד חד ערכית מקבוצה על עצמה נקראת תמורה. הוכח שמספר התמורות של קבוצה בת N איברים הוא !N.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. האם זה מכיוון שלכל איבר אני יכולה להגדיר N איברים שונים. לדוג&#039; בקבוצה 1,2,3 אני יכולה להגדיר ל-1 את 1 את 2 ואת 3. ואז במידה והגדרתי לאחד את אחד יש לי 2 אופציות להגדיר את 2-ל 2/3 וכך הלאה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. N איברים לא יכול להיות במובן של א0 לדוג&#039; נכון? זה לא תופס באינסופיות. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפשר להרחיב את הגדרת העצרת גם אינסופיים. אבל אם בשאלה מדברים על N איברים, מדובר במספר סופי של איברים. אחרת היו אומרים שהקבוצה מעוצמה N. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:29, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על הגדרות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרבה מן ההגדרות אתם אומרים תהי קבוצה כלשהי A ואז תת קבוצה A&#039; ולאחר מכן אתם מגדירים על תת הקבוצה לדוג&#039; את אוסף כל התמונות של אברי A&#039;. &lt;br /&gt;
האם יש סיבה כלשהי שבה יש צורך להסתכל על תתי קבוצות ולא על הקבוצות עצמן? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השאלה כללית מדי. אשמח לראות דוגמא כלשהי.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:31, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת החח&amp;quot;ע: לא הבנתי למה צריך את הנוסחה הזאת? אי אפשר פשוט להוציא שורש שלישי ולומר ש X1=X2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: באופן כללי - לא, ייתכן שיש עוד שורשים. במקרה שהחזקה היא 3, כן, היה אפשר לקחת שורש שלישי בשני האגפים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ד&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
בחרתם להפעיל F על A/B על מנת לקבל את B ולהוכיח שהפונקציה היא על ושבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל הטווח. &lt;br /&gt;
הרציונאל בבחירה זו היה בעצם לבחור את ההופכי של הפונקציה? (אני מקווה שאני מדייקת בניסוח) זה כדי להבין את המוטיבציה בעצם לבחירה הזאת.. &lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: המטרה היא למצוא מקור. אפשר להסתכל על זה כמציאת הפונקציה ההופכית. בתרגיל זה אפשר לשים לב על הגדרת הפונקציה ועל ההעובדה שהיא הופכית לעצמה. אם לצייר מעין דיאגרמה של תחום וטווח של הפונקציה התכונה הזאת די בולטת. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות למבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי שתעלו פיתרונות למבחן ולתרגיל 12?&lt;br /&gt;
תודה רבה ושבת שלום&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרונות של ת&amp;quot;ב 12 כבר כמה ימים באתר. נחשוב על המבחן --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:12, 10 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלמה של צורן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין נאבד לגמרי בשאלות שצריך להשתמש בלמה של צורן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח אם תענו לי על מספר שאלות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. איך אני מזהה שמדובר בתרגיל שצריך לפתור בעזרת הלמה של צורן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אפשר להסביר את השלבים בפירוט בדרך להוכחת תרגיל כלשהו באמצעות הלמה (איך אני בוחר קס&amp;quot;ח מתאים וכו&#039;...)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המון תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: 1. בתרגולים ובתרגילי הבית נתנו שפע של שאלות שפותרים בעזרת הלמה של צורן. כמו כן, לא חייבים להשתמש בלמה של צורן אם יש דרך אחרת לפתור שאלה&lt;br /&gt;
:: 2. יש הרבה תרגילים שונים, אבל האלגוריתם בדרך כלל נשמר. שוב, הסברתי אותו הרבה פעמים בתרגולים (אם לא היית, אפשר להזות אותו מהתרגילים: מגדירים קבוצות והיחס (ברוב המקרים לפי השאלה קל להבין מהו הקס&amp;quot;ח הדרוש); בודקים שקיימת שרשרת לא ריקה בקס&amp;quot;ח זה; בודקים שלכל שרשרת יש חסם מלעיל; מכאן, לפי הלמה של צורן, מסיכים כי יש איבר מקסימלי. בדרך כלל יש גם שלב אחרון (תלוי בשאלה) שאותו עושים בשלילה ומקבלים סתירה בגלל המקסימליות שקיבלנו מהלמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: איני יכול להסביר איך בדיוק בוחרים קס&amp;quot;ח ואיך בדיוק בודקים שקיימת שרשרת וכו&#039;, הכל תלוי בשאלה. שוב, יש לכם בסיס נתונים רחב כדי ללמוד את ההגיון של השיטה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה יהיה מבנה המבחן? כמה זמן הוא יהיה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כמו המבחן לדוגמא - שעתיים וחצי, בחירה של 4 שאלות מתוך 5. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם תענו לי על השאלה הבאה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל שתי פונקציות g:N-&amp;gt;N ,f:N-&amp;gt;N נגדיר יחס R באופן הבא: fRg אם ורק אם קיים m שייך ל N כך ש: לכל f(n)&amp;lt;=g(n) ,n&amp;gt;=m&lt;br /&gt;
האם היחס הוא יחס סדר חלקי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכי שהיחס הוא יחס סדר חלקי, יש לבדוק את רפלקסיביות, טרנזיטיביות ואנטי-סימטריות. באיזה חלק יש בעיה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדי להוכיח אנטי-סימטריות רשמתי:(f(n)=g(n) , f(n)&amp;lt;=g(n) and f(n)&amp;gt;=g(n&lt;br /&gt;
האם זה מספיק?&lt;br /&gt;
והוכחת טרנזיטיביות היא גם כל כך טריוויאלית ?                                &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחר יש לנו שיעור חזרה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי כן. לא שמעתי על שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 4 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.למה מותר להחליף את א0 בחזקת א0 ב-2 בחזקת א0? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי שתי העוצמות הן &amp;lt;math&amp;gt;\alef&amp;lt;/math&amp;gt;. את ההוכחה ראיתם בהרצאות, כמו כן אפשר למצוא אותה בספר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot; של ברגר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אני לא כל כך מבינה אילו מן המעברים נחשבים &amp;quot;חוקיים&amp;quot; ואיזה לא. &lt;br /&gt;
יש לך אולי במקרה משהו שמרכז את החוקים שניתן להשתמש בהם במסגרת הארתמטיקה שתוכל להעלות לאתר או משהו בסגנון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את כל החוקים החוקיים נתתי בתרגול, הם כוללים חוקי חיבור, כפל והעלת בחזקה. כמו כן, אפשר למצוא אותם בספרים שונים בתורת הקבוצות מתחת לכותרת: אריתמטיקה של עוצמות, חשבון העוצמות וכד&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות למבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתפרסמו תשובות למבחן לדוגמא כדי שנוכל לבדוק את התשובות שלנו? &lt;br /&gt;
ממש יעזור...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרפת לבקשה. בבקשה תעלו את התשובות כדי שנוכל לבדוק את עצמינו!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פונקציה g על (מעל שלמים), זה גורר שהרכבה g*f היא על?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זה לא חשוב מעל איזו קבוצה מוגדרת פונקציה g. התשובה היא - לא בהכרח, כי אני צריך לדעת משהו על פונקציה f. אם גם f על, אז הרכבת הפונקציות g(f) גם היא על. אפשר לצייר את זה סכמאטית, זה אמור לעזור לחוש מה קורה כאן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:29, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 5 במבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם לא לכל המבחן, אפשר אולי פתרון לשאלה 5? או רמז לפחות (לסעיף ב&#039;)? מאוד יעזור לי להבין את השאלה, לפחות איזה כיוון...&lt;br /&gt;
:: בקבוצות תרגול שלי פתרתי שאלה מאוד דומה, רק שם חילקנו לקבוצות זרות בעלות עוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\alef_0&amp;lt;/math&amp;gt; כל אחת. עושים את זה ע&amp;quot;י שומוש בלמה של צורן. מגדירים קבוצה של כבוצות זרות בעוצמה הרצויה, מגדירים יחס סדר הכלה אז לכל שרשרת מוצאים חסם מלעיל ומקבלים שיש איבר מקסימלי. שלב אחרון זה להראות שאיבר המקסימלי הוא קבוצה עצמה. זוהי הדרך של פתרון. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:38, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מחלקות שקילות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,&lt;br /&gt;
בהרצאה הוכחנו שיחס מודולו n הוא יחס שקילות. ולאחר מכן העלנו את השאלה: מהן מחלקות השקילות?&lt;br /&gt;
בשלב זה נלקחה דוג&#039;- מודולו 3 ואמרנו שיש רק 3 מחלקות שקילות שונות. &lt;br /&gt;
הדילמה שלי בנושא היא: השאלה הרי מנוסחת בצורה כללית- עבור מודלו n. איך אני יודעת שמותר לי להעיד על פעולת יחס ספציפית עבור מודולו 3 במקרה זה? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: סליחה, אך לא הבנתי את השאלה. את יכולה לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנסה: &lt;br /&gt;
הוכח בהרצאה שמודולו n הוא יחס שקילות. לאחר מכן רצינו למצוא מהן מחלקות השקילות של מודולו n . בשלב זה בהרצאה המרצה לקח לדוג&#039; את n=3 והראה שקיימות שלוש מחלקות שקילות 0,1,2. &lt;br /&gt;
השאלה היא: הוכחנו הרי עבור היחס הכללי מודולו n שהוא אכן יחס שקילות. אך בדוג&#039; מצאנו מחלקות שקילות עבור n ספציפי (במקרה הזה שווה 3). כשמדברים איתי על מציאת מחלקות שקילות תחת יחס מסויים- איך יהיה אפשר לדעת אם מותר לי למצוא מחלקות שקילות של דוג&#039; ספציפית (מודלו 3, קבוצה ספציפית- הקבוצה הריקה למשל) ולא לנסח &amp;quot;תשובה כללית&amp;quot; למחלקות השקילות תחת יחס זה. (מקווה שיותר ברור..)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אם את מתבקשת למצוא את מחלקות השקילות של היחס הנתון, יש למצוא את כל המחלקות באופן כללי. אם את לא יודעת לעשות את זה, תמצאי אותם עבור איזושהי דוגמא פשוטה. ברור שזה לא ייתן את כל הניקוד. דרך אגב, במקרה של היחס מודולו n, מחלקות השקילות הן: [0], [1], [2],... [n-1]. &lt;br /&gt;
--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:05, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 מבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר הסבר איך לפתור את תרגיל 3 מתוך המבחן לדוגמא ?&lt;br /&gt;
ממש יעזור , בבקשה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרון של סעיף א&#039; הוא ישירות לפי ההגדרה. איפה בדיוק הבעיה? כדי לפתור את סעיף ב&#039; (וגם ג&#039;) יש להבין מה זה מחלקת שקילות ביחס זה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:29, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הסה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 אני לא מצליחה לבנות דיאגרמת הסה עם הזוגות הסדורים ע&amp;quot;פ ההגדרה של קבוצת P (מהמבחן לדוגמא) יש איזשהו כיוון או רמז שיוכל לעזור לי ? איך אני יודעת לקשר חיצים בין הזוגות של קבוצת P&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: צריך לבדוק האם כל זוג של מספרים נמצאים ביחס הנתון. למשל, 1 ו- 2 אינם ביחס, 1 ו-3 כן ביחס, 1 ו- 4 גם כן ביחס וכו&#039;. החצים כאן הם מ- 1 ל- 3, מ- 1 ל- 4. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:04, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוי איזה פדיחה ואני ניסיתי לבנות דיגרמה של הזוגות הסדורים ששייכים ליחס...ואתה מסביר למעשה שצריך לבנות את הדיארמה עם מספרים בודדים, רק כדי לדעת שהבנתי נכון - לדוגמא למספר 6 אין אף חץ ממנו אך יש אליו? זה נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: נכון. רק תשים לב ואם תחבר את כולם לכולם, יהיו יותר מדי חצים. לדוגמא: 1R3 וגם 3R5, לכן לא מציירים חץ מ-1 ל-5, למרות שגם 1R5. כשהסברתי בתרגול איך בונים את הדיאגראמה, אמרתי שבונים אותה לפי קומות, כך שהחצים יכולים להיות בין הקומות (שכבות) ואסור שאיברים באותה השכבה יהיו מחוברים. דרך זו אינה הכרחית, אך עוזרת לא לטעות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:11, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחס סדר חלקי  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם כדי להוכיח שמתקיים יחס סדר חלקי מספיק להוכיח &lt;br /&gt;
אי רפלקסיבי, אנטי סימטרי וטרנזטיבי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זוהי הגדרה של יחס סדר חזק. יחס סדר חלקי הוא יחס רפלקסיבי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:12, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אני לא מצליחה למצוא מחלקות שקילות... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתון: {A={1,2,3,4,5,6,7,8,9&lt;br /&gt;
E=((a1,b1),(a2,b1))=E&lt;br /&gt;
שייכים ל (A*A)*(A*A)&lt;br /&gt;
כך ש: &lt;br /&gt;
(a1-a2)|2 &amp;amp; 3|(b1-b2)&lt;br /&gt;
צריך למצוא מחלקות שקילות [(1,6)].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 3 במבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דרך לפתרון שאלה 3 סעיף ב&#039;ו-ג&#039;? אני מניחה שהתשובה בסעיף ג&#039; היא שעוצמתה א, אבל זה רק אינטואיציה ואני לא בטוחה לגבי זה. &lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה המבחן מחר ובאיזה שעה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ועוד שאלה הסטודנטים שנגשים למועד מיוחד ציון התרגיל נשמר מהפעם הקודמת?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: צריך לשאול את מזכירות הפקולטה איך עושים את זה. מבחן מתחיל ב- 12 ונמשך 2:30. החדרים מופיעים במידע אישי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:23, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
מיקום הבחינה הוא כנראה בניין 304 אולם 1 או 2(השואל)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== החומר לבחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני שואל בתור נבחן למועד מיוחד - האם הבחינה של מי שלקח מועד מיוחד שונה מזו של מי שלמד את הקורס בסמסטר זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החומר לבחינה בכל מקרה, הוא רק מהסילבוס שפורסם? כלומר, אין קומבינטוריקה ועיקרון הכלה-הדחה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: עבדנו לפי סילאבוס. המבחן זהה לכולם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:37, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכלו לפרסם פתרונות סופיים או פתרונות מלאים למבחן? תודה!&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-112_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=19582</id>
		<title>שיחה:88-112 לינארית 1 סמסטר א תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-112_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=19582"/>
		<updated>2012-02-07T20:19:23Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* שאלה ממבחן */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 סמסטר א תשעב/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 סמסטר א תשעב/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 סמסטר א תשעב/ארכיון 3|ארכיון 3]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להסביר איפה יהיה השיעור חזרה לא בדיוק הבנתי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה(כאילו מה זה חדר המחלקה?)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בנין מתמטיקה, קומה 2, חדר מימין&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== גרעין  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום, &lt;br /&gt;
שאני צריכה להוכיח (ker (T שונה מ &amp;lt;0&amp;gt; (בסוגריים מסולסלות) מספיק שאני מראה שיש איבר בקרנל ששונה מאפס?  &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
::כן. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 10:52, 3 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפיכות של מטריצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם הוכחתי שכפל AB=I, האם זה מראה שA בהכרח הפיכה? או שמא אני צריך להוכיח גם שBA=I ??&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה ושבת שלום :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::זה נכון רק עבור מטריצות ריבועיות. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 14:14, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל זאת לא השאלה... לא, לא חייבים, ניתן להניח בשלילה שA אינה הפיכה ואז יוצא שהדט&#039; של A היא 0 ומכאן שהדט&#039; של AB גם 0 ומכיוון ש-AB=I אז הדט של AB חייב להיות שווה לדט&#039; של I שהיא n (טבעי) ולכן יש סתירה --&amp;gt; A הפיכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::יופי. אבל דטרמיננטה מוגדרת רק עבור מטריצות ריבועיות! מה שמחזיר אותנו לתשובתי המקורית...--[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 19:46, 6 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהיו A,B מטריצות מגודל n*n צ&amp;quot;ל: dimcspanAB=dimcspanB-dim(nullA^cspanB התחלתי את הפיתרון בשימוש משפט המימדים ולפני תנאי  dimnullA+rankA=n והגעתי לזה rankA&amp;gt;=dimcspan-dim(nullA^cspanB  האם זה הכיוון או שממש לא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על שדות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עבור שדה כלשהו &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb F&amp;lt;/math&amp;gt;, האם יש משמעות ל-&amp;lt;math&amp;gt;1/2&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
כוונתי לאיבר &amp;lt;math&amp;gt;(1_\mathbb F+1_\mathbb F)^-1&amp;lt;/math&amp;gt;, כך שיתנהג כמו &amp;lt;math&amp;gt;1/2&amp;lt;/math&amp;gt;. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא בהכרח קיים כזה, למשל בשדה ממאפיין 2. מעבר לזה יש לזה שימוש בהוכחות לעיתים, למשל שפונקציה זוגית וגם אי זוגית היא בהכרח פונקצית האפס (שוב, מעל שדה שאינו ממאפיין 2) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן ברביעי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יפרסמו שעות ומיקום הבחינה ברביעי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפט ההגדרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גיליתי שהסתבכתי לגמרי עם המשפט הזה (העתקות ליניאריות, כמובן). מה המשפט בדיוק? תודה רבה, אריאל.&lt;br /&gt;
::המשפט מופיע בעמ&#039; 54 לאחר תרגיל 1.26. אפשר לקרוא אותו ואם יש עליו שאלות ספציפיות אשמח לענות.  --[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:52, 5 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מימד מרחב השורות/עמודות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם מבקשים ממני להוכיח שמימד מרחב השורות והעמודות של מטריצה כלשהי שווים, זה בסדר אם לקחתי פשוט מטריצה כללית כלשהי מגדול mxn, והראתי שאחרי דירוג מתקבלים או עמודות אפס או שורות אפס...&lt;br /&gt;
פילגתי את המקרים לפי m&amp;gt;n, m&amp;lt;n, m=n. ואז הגעתי למסקנה הדרושה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זוהי הוכחה ? או שיש דרך אחרת שצריך לגשת לתרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
::לא כ&amp;quot;כ ברור לי האם השאלה כאן היא על הוכחת המשפט הכללי: &amp;lt;math&amp;gt;dim(R(A))=dim(C(A))&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם כן אז בתרגיל 11.4 בעמ&#039; 48 יש הצעה להוכחת המשפט שנראית די אלגנטית. קצת קשה לי להגיד אם ההוכחה שלך טובה כי היא לא ברורה לי. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:59, 5 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אנסה להסביר את ההוכחה, כי סתם מעניין אותי להבין למה היא לא תקפה :)&lt;br /&gt;
לקחתי מטריצה מגודל mxn. מטריצה כללית כמובן בלי שום הגבלות. לאחר מכן דירגתי אותה. ישנם שלוש אפשרויות שונות לדירוג:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
m&amp;lt;n : ואז יש יותר עמודות ולכן יש עמודות אפסים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
n&amp;lt;m : ואז יש יותר שורות ולכן יש שורות אפסים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
m=n : ומכאן פשיטא שמדובר בכך ש : dim (r(A)) = dim (c(A)) .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכאן אנחנו מקבלים סוג של מטריצה שנראת כמו מטריצת הזהות ומתחתיה כמה שורות של אפשים ( או עמודות) ואין הם תורמים לבסיס, לכן הם לא תורמים גם למימד. מכן שהמימד שווה למטריצה היחידה שנוצרת - בעצם כמות העמודות/שורות בת&amp;quot;ל...::&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטער על הניסוח של ההוכחה, אבל זה נראה לי פשוט מדי, לא כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה ולילה טוב :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
--[[משתמש:Dvir1352|Dvir1352]] 23:04, 5 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
::הדירוג שאתה מדבר עליו הוא דירוג שורות או דירוג עמודות? לא ברורה לי הטענה:&amp;quot; m&amp;lt;n : ואז יש יותר עמודות ולכן יש שורות אפסים.&amp;quot;&lt;br /&gt;
למשל במטריצה עם שורה אחת ושתי עמודות &amp;lt;math&amp;gt;(34)&amp;lt;/math&amp;gt; יש יותר עמודות משורות והיא מדורגת שורה ואין בה שורות אפסים. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 23:11, 5 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot; m&amp;lt;n : ואז יש יותר עמודות ולכן יש שורות אפסים.&amp;quot;(התכוונתי יותר עמודות ולכן יש &#039;&#039;&#039;עמודות&#039;&#039;&#039; אפסים) m זה השורות וn העמודות... אם m גדול מn ז&amp;quot;א שאחרי דירוג (דירוג מטריצה עד לקנונית הכוונה) נקבל מצב בו יש (ע&amp;quot;פ הגדרת המטריצה המדורגת קנונית) שורות שבה כמו מן מדרגות יש אחדים ואחר כך אפסים... &lt;br /&gt;
אם ישנם יותר שורות מעמודות, יהיו שורות אפסים, ושוב מאחר והם לא תורמים למימד מימד השורות שווה למימד העמודות...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סורי על הניסוח הכושל D: תודה רבה!&lt;br /&gt;
--[[משתמש:Dvir1352|Dvir1352]] 23:40, 5 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
::אוקיי אני מסכים שבדירוג הקנוני השורות שאינן שורות אפסים מהוות בסיס למרחב השורות. עדיין לא הבנתי איך רואים שמספרן כמספר עמודות הבת&amp;quot;ל. נראה לי שבפורום זה קצת קשה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 00:39, 6 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טוב, תודה, אנסה להגיע ביום שלישי ולהסביר את טענתי :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מתכונן למבחן ==&lt;br /&gt;
במבחן הזה[http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/LinearAlgebra/Exams/TAU/LA1_Alesker_2011_06_MA.pdf], שאלה 2 ב&#039;. חשבתי על פתרון ואני לא בטוח אם הוא נכון! בניתי העתקה לינארית ממרחב המטריצות הריבועיות אל F (סקלרים) שהיא העתקה לינארית: [http://latex.codecogs.com/gif.latex?\\T:F^{nxn}%20\to%20F%20\\T(X)=tr(PX)].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה שאנחנו צריכים למצוא מהשאלה זה מימד הגרעין של אותה העתקה, ולפי משפט הדרגה הוא שווה למימד של מרחב המט&#039; פחות מימד התמונה. ולכן הוא שווה ל &amp;lt;math&amp;gt;n^2-1&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון הזה נכון? ובנוסף, יש פתרון קל וקצר יותר?&lt;br /&gt;
::זה נראה לי הפתרון הקצר ביותר (האמת שקשה לי לחשוב בכלל על פתרון אחר). בכל מקרה חסר משהו בפתרון והוא להראות שמימד התמונה=1. מכיון שהתמונה היא ת&amp;quot;מ של &amp;lt;math&amp;gt;\Bbb R&amp;lt;/math&amp;gt; מ&amp;quot;ל שההעתקה אינה העתקת האפס. זה נכון כי &amp;lt;math&amp;gt;P^{-1}&amp;lt;/math&amp;gt; מועתקת ל &amp;lt;math&amp;gt;n\neq 0&amp;lt;/math&amp;gt; וזה משלים את ההוכחה.&lt;br /&gt;
צריך להשתמש בכך ש&amp;lt;math&amp;gt;P&amp;lt;/math&amp;gt; הפיכה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 11:24, 6 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מני, אני מרפרף על כל מני מבחנים, וממש קשה למצוא שאלות ממש קשות, אתה יכול להפנות אותי לכמה?&lt;br /&gt;
::מצטער. אין לי מאגר סודי של מבחנים. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 12:38, 6 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר למימדים של תתי מרחב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם לכל שני תתי מרחבים W,V&lt;br /&gt;
Dim(W)+Dim(V)&amp;gt;=Dim(V+W)&lt;br /&gt;
?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אני לא טועה זה צריך להיות dim(v+w)=dim(v)+dim(w)-dim(u^w)  ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה משפט המימדים באופן כללי אני מדבר על כל שני תתי מרחב&lt;br /&gt;
::אכן אי השוויון מתקיים ואפשר לראות אותו ע&amp;quot;י משפט המימדים.--[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:18, 6 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה מהמבחן ==&lt;br /&gt;
חלק א&#039;, שאלה 2: [http://math-wiki.com/images/8/8d/11Linear1testA.pdf] יש מספר דרכים דיי גדול לפתור שאלה זו, יש לי פתרון דיי קצר, אבל אני לא בטוח אם היו מקבלים אותו:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;AB=I&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;|AB|=|I|=n&amp;lt;/math&amp;gt; מכיוון ו-n טבעי אז הדט&#039; שונה מ-0, ולכן בהכרח &amp;lt;math&amp;gt;|A|\neq 0&amp;lt;/math&amp;gt; וגם &amp;lt;math&amp;gt;|B|\neq 0&amp;lt;/math&amp;gt; אז B הפיכה ולכן קיימת מט&#039; C כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;BC=I&amp;lt;/math&amp;gt;. נכפול משמאל ב-A: &amp;lt;math&amp;gt;C=IC=ABC=AI=A&amp;lt;/math&amp;gt; ויוצא ש- &amp;lt;math&amp;gt;BA=I&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז זה פתרון שהיה מתקבל במבחן?&lt;br /&gt;
:: אני גם לא בטוח שהיו מקבלים אותו כי לא למדנו דטרמיננטות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שתי דרכים אופציונליות: א. (סקיצה של הוכחה) אם &amp;lt;math&amp;gt;AB=I&amp;lt;/math&amp;gt; ניתן להוכיח ש &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt; אינה שקולת שורה למטריצה עם שורת אפסים בשל השוויון &amp;lt;math&amp;gt;AB=I&amp;lt;/math&amp;gt;. כעת הצורה הקנונית של מטריצה ריבועית היא I או שיש בה שורת אפסים (אחת או יותר) לכן לפי הנ&amp;quot;ל הצורה הקנונית של A היא I. לכן קיימת מטריצה הפיכה C (מכפלת מטריצות שורה אלמנטריות) כך ש &amp;lt;math&amp;gt;CA=I&amp;lt;/math&amp;gt;. להוכיח ש&amp;lt;math&amp;gt;B=C&amp;lt;/math&amp;gt; אפשר בדרך שתוארה קודם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב.לטובת מי ששאל אותי בשעות קבלה בהקשר של העתקות ליניאריות &amp;lt;math&amp;gt;AB=I &amp;lt;/math&amp;gt; גורר ש &amp;lt;math&amp;gt;T_AT_B=I&amp;lt;/math&amp;gt; לכן ההעתקה הליניארית  &amp;lt;math&amp;gt;T_B&amp;lt;/math&amp;gt; חח&amp;quot;ע וההעתקה   &amp;lt;math&amp;gt;T_A&amp;lt;/math&amp;gt; על אבל שתי העתקות הן מ&amp;lt;math&amp;gt;F^n&amp;lt;/math&amp;gt; לעצמו ולכן חח&amp;quot;ע שקול לעל. מכאן למשל   &amp;lt;math&amp;gt;T_A&amp;lt;/math&amp;gt; חח&amp;quot;ע ולכן יש לה גם הופכית שמאלית אבל בדומה להוכחה א ניתן להראות שההופכית הימנית שוה לשמאלית ומכאן &amp;lt;math&amp;gt;T_BT_A=I&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;BA=I&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
ג. ראינו בכיתה (בשיעור האחרון לפני שיעור החזרה לדעתי)&lt;br /&gt;
עוד הוכחה באמצעות העתקות ליניאריות. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 18:03, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1)אני כן למדתי דטרמיננטות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2) כל עוד לא אמרו לי להוכיח דט&#039; מותר להשתמש בכל משפט שקיים, אפילו מאלגברה לינארית 2. (אני זוכר שאיזה מרצה/ מתרגל אמר את זה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3)אין לי מושג מה &amp;quot;אנחנו למדנו&amp;quot; כי אני למדתי את זה בקיץ ואני עושה מועד ג&#039;, אז בבקשה תרחיב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני יכול גם במקום זה פשוט לכתוב שבגלל ששורות AB בת&amp;quot;ל וגם &amp;lt;math&amp;gt;F^n=R(AB)\subseteq R(B)\subseteq F^n&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן שורות B פורשות את המרחב וגם מספרן הוא n ולכן בסיס ולכן בת&amp;quot;ל ולכן B הפיכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה מבנה המבחן האם הוא כמו המבחן של רזניקוב משנה שעברה?&lt;br /&gt;
::יש 3 שאלות ללא בחירה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 17:51, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה!!!&lt;br /&gt;
נ.ב כמה זמן זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מהחוברת של בועז צבאן: עמוד 42 תרגיל 7.17 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להוכיח שקילות בין שני תנאים:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. &amp;lt;math&amp;gt;B&amp;lt;/math&amp;gt; בסיס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. &amp;lt;math&amp;gt;0_V \in B&amp;lt;/math&amp;gt; ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אפשר להוכיח בין שני התנאים? הרי אם &amp;lt;math&amp;gt;0_V \in B&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt;B&amp;lt;/math&amp;gt; לא בסיס...&lt;br /&gt;
::זו שאלה שיש בה טעות. פתרנו אותה בתרגול אמור להיות רשום 0 לא שייך לB. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 17:50, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אורך המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמה זמן הוא המבחן והאם בשביל תוספת הזמן אני צריך להביא את האישור המקורי או שאפשר העתק?&lt;br /&gt;
::אני לא בטוח לגבי הזמן. בכל מקרה תשאל את מלי. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:05, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מציאת בסיס של קבוצה סופית נפרשת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
במידה ונתונים לי ווקטורים  {S = {v1, v2, v3 כאשר מבצעים (Span(S.&lt;br /&gt;
במידה ורשמתי את הווקטורים הנתונים v1, v2,v3 כעמודות במטריצה ודרגתי (לפי הדירוג שורות הרגיל), (כגון שמראש נתבקשתי לבדוק האם ווקטור כל שהוא נמצא במרחב הנפרש ע&amp;quot;י קבוצה זו שאז אני רושם את הווקטורים כעמודות ואת הווקטור אותו אני בעמודת הפתרונות ובודק האם קיים צירוף ליניארי וכו&#039;). האם ניתן מהמצב המדורג למצוא את הבסיס של המרחב?&lt;br /&gt;
מקווה שהשאלה ברורה..&lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר דירוג מט&#039; (ששורותיה הם S) מקבלים מט&#039; שכל אחד מוקטורי השורה שלה שווים  לצ&amp;quot;ל מסויים (ויחיד) של איברי S כך שהסקלר של אותה מספר השורה שונה מ-0 (&amp;lt;math&amp;gt;u_i=\alpha_1v_1+...+\alpha_iv_i+...+\alpha_nv_n&amp;lt;/math&amp;gt; וגם &amp;lt;math&amp;gt;\alpha_i\neq0&amp;lt;/math&amp;gt;). בכל מקרה, מה שיוצא לך בשורות לאחר הדירוג הקנוני אלו הם וקטורים בת&amp;quot;ל, לא בהכרח יוצא שהדירוג הקנוני הוא I ולכן לא בהכרח זהו בסיס של המרחב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא בטוח שהסברתי את עצמי כראוי.&lt;br /&gt;
כשכתבתי למצוא את הבסיס של המרחב התכוונתי לתת מרחב של F^n אליו שייכים הווקטורים v1-v3; כלומר span של קבוצה תמיד פורש מרחב ווקטורי ולמצוא בסיס הכוונה למצוא קבוצה בת&amp;quot;ל מקסימלית הפורשת את אותו מרחב שה-span של קבוצת הווקטורים הנתונה נותן (יתכן ומרחב זה יהיה חלקי ל- F^n )  במצב כזה מה שידוע לי שניתן לעשות זה לרשום את הווקטורים של הקבוצה הנתונה כווקטורי שורה במטריצה ולדרג, הווקטורים שהתקבלו הם הבסיס של תת המרחב הנפרש ע&amp;quot;י קבוצה זו. השאלת אליה התכוונתי היא, כאשר רשמתי את הווקטורים של הקבוצה הנתונה, כעמודות במטריצה (כגון במצב שתיארתי בשאלה המקורית) ודירגתי (דרוג שורות רגיל), האם אני יכול להסיק על הבסיס של תת המרחב? (כמו שהייתי יכול להסיק אם הייתי רושם את הווקטורים כשורות במטריצה ומדרג).&lt;br /&gt;
מקווה שעכשיו זה יותר ברור.. תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה עמודות מט&#039;, אז זה יעבוד רק אם הם בת&amp;quot;ל, אחרת צריך לשים אותם בשורות המט&#039;, זה כי אתה עושה פעולות שורה ולכן צ&amp;quot;ל של הוקטורים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/LinearAlgebra/Exams/LA1_68b.pdf&lt;br /&gt;
אני מנסה לפתור את סעיף ג&#039;..&lt;br /&gt;
חשבתי על כך שבעצם דרוש לנו: ImT=KerR מסעיף קודם קיבלתי ש.. 2 =(dim(kerT &lt;br /&gt;
כך שלפי דעתי יש בעצם 2 אפשרויות לT ולכן מימד V הוא 2..&lt;br /&gt;
שינוי לאן שולחים את שני הוקטורים השייכים לImT.. יש 2 אפשרויות לוקטורים ב-kerT&lt;br /&gt;
או שיש אפשרות לשלוח את שניהם לאותו וקטור ואז המימד בכלל 4..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לעזרה איך פותרים!&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=18420</id>
		<title>שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=18420"/>
		<updated>2012-01-14T13:17:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* תרגיל 10 שאלה 3 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 1| ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 2| ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר להגדרת גבול של פונקצייה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אישית לא מבין את ההגדרה אבל יודע לעבוד איתה אלגברית וטכנית האם זה מספיק? כאילו אפשר לא להבין אותה ופשוט לפתור טכנית? תודה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בהתחלה פותרים טכנית, ולאט לאט מבינים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תרגיל 8 שאלה 2 מתמטיקאים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להוכיח שיש גבול? אפשר להשתמש באריתמטיקה?&lt;br /&gt;
או אפשר ישר להשתמש בהגדרה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 4 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מנסה להוכיח את קריטריון קושי בסעיף א,&lt;br /&gt;
הגעתי למצב הזה:&lt;br /&gt;
(10m)/(10^m)&amp;lt; אפסילון&lt;br /&gt;
מה עושים  עכשיו??&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אפשר לומר כי פולינומיאלי חלקי אקספוננציאלי שואף לאפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן 3 - תיכונסיטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך הבוחן יהיה ב12/1 ? אין לנו שיעור ביום הזה בכלל ..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל  9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסימון [*] מסמן את החלק השלם נכון?&lt;br /&gt;
:כן--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיפים א&#039; וב&#039; מקבלים גבולות חד צדדים במובן הרחב. האם באי קיום של גבול הכוונה היא גבול במובן-הצר (לא במובן-הרחב)? [[משתמש:Noim1234|Noy]] 15:42, 30 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
:כן --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה אומר &amp;lt;math&amp;gt;[x]&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:הערך השלם. המספר השלם הכי קרוב --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::הגדרה לא-טובה (אפילו אינטואיטיבית היא שגוייה). אם השואל תיכוניסט - floor מבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::למען הסר ספק (לכולם, ולא רק לתיכוניסטים): הערך השלם של &amp;lt;math&amp;gt;x&amp;lt;/math&amp;gt; הוא המספר השלם הגדול ביותר כך שהוא קטן או שווה ל-&amp;lt;math&amp;gt;x&amp;lt;/math&amp;gt;. כלומר, &amp;lt;math&amp;gt;k \in \mathbb{Z}&amp;lt;/math&amp;gt; כך ש: &amp;lt;math&amp;gt;k \leq x &amp;lt;k+1&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טורים- מציאת סכומים- פירוק לשברים חלקיים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, מובן לי מבחינה טכנית איך מבצעים את זה. אך מבחינה הגיונית. מדוע כאשר מוצאים סכום של טור ורוצים לפרק לשברים חלקיים מוצאים את הגורמים המאפסים למשוואה&lt;br /&gt;
ואז מכאן מסיקים מהו המונה בכל אחד מהשברים החלקיים? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אנחנו יודעים שכל ביטוי מהצורה הזו ניתן לפירוק לשברים חלקיים (זה משפט שלא הוכחנו). לכן קיימים קבועים המקיימים את המשוואה לכל n שנציב. מכאן מותר לנו להציב ערכים כרצוננו על מנת למצוא את הקבועים של השברים החלקיים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: למה צריך להוכיח אותו? אנו יוצאים לרגע מנקודת הנחה שיש כזה, ואז מוצאים אותו במפורש - ובכך מוכיחים קיום. זה לא שחסרה כאן מהותית ההוכחה שתמיד ניתן לעשות את זה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לגבולות של פונקציות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לוקחים תמיד את הדלתא המינימלית שמא מה יקרה? תודה&lt;br /&gt;
:כי צריך ש&#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; התנאים ייתקימו. כיוון שאנו בוחרים תנאים מהסוג &amp;quot;כל האיקסים שקרובים עד כדי מרחק חצי&amp;quot; מנקודה מסוימת, בוודאי קבוצה זו כוללת את כל האיקסים שקרובים עד כדי מרחק רבע... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על ערך מוחלט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם תמיד |x-1|&amp;gt;|sqrt(x) -1&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשני האגפים זה ערך מוחלט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה זה נכון&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אם איקס גדול מאחד, אז שני האגפים חיוביים, וזה נכון כי השורש של איקס קטן מאיקס. אם איקס קטן מאחד, שני האגפים שליליים וזה נכון כי השורש של איקס גדול מאיקס. אם איקס שווה אחד, שני האגפים שווים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל שבע שאלה 1ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ישבתי שעות וניסיתי את כל הדרכים האפשריות לבדיקה אם הסדרה שואפת לאפס או לא...&lt;br /&gt;
אני לא מצליח להיפטר מהשורשים בלי להסתבך אחרי זה במשהו לא פתיר...&lt;br /&gt;
אפשר רמז בבקשה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:מדמח, כן? צריך לחלק סה&amp;quot;כ בחזקה הגבוהה ביותר בריבוע (כך שתיכנס לשורש...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם ניתן להניח שתוצאות שורש הן התוצאה החיובית?&lt;br /&gt;
שורש 4 יהיה רק 2?(באופן כללי ובפרט לשאלה 1)&lt;br /&gt;
 ::כן, שורש 4 הוא 2. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 22:54, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא ברור לי עבור איזה ערך &amp;lt;math&amp;gt;k\in\mathbb{R}\cup\{\pm\infty\}&amp;lt;/math&amp;gt; צריך לחשב את &amp;lt;math&amp;gt;\lim_{x\to k}f(x)&amp;lt;/math&amp;gt;. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בתרגיל 9, שאלה 3 אין אזכור ל-k.. אז מה בעצם השאלה?... אם השאלה היא: באיזה נקודות יש לחשב את הגבול של הפונקציה הנתונה, אז בעיקרון - יש לחשב בכל הנקודות. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 22:57, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בבקשה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 7 סעיף c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר יש לי ביטוי sin(1/x) לדוגמא אני בסה&amp;quot;כ צריך להציב את הערך שאיקס שואף אליו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אפשר להציב את הערך אם הפונקציה מוגדרת שם... למשל, בביטוי &amp;lt;math&amp;gt;\sin(\frac{1}{x})&amp;lt;/math&amp;gt; לא נוכל להציב אפס... --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 23:00, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 2 לאנשי המדמ&amp;quot;ח == &lt;br /&gt;
שלום רב, &lt;br /&gt;
רציתי להתעניין האם בשאלה 2 צריך להגיע לסכום מדוייק , או סכום שנע בין מספרים (או קטן מ) &lt;br /&gt;
וזאת ע&amp;quot;פ לייבניץ&#039; (נראלי שזאת הדרך היחידה לפתור את השאלה) &lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:רשום בשאלה באיזה דיוק צריך למצוא את הסכום... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם בהכרח &amp;lt;math&amp;gt;{L}\in \mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; או שהוא יכול להיות אינסוף \ מינוס אינסוף?&lt;br /&gt;
::הכוונה היתה רק  &amp;lt;math&amp;gt;{L}\in \mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 08:41, 5 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 6(א) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך לחשב גבול כאשר &amp;lt;math&amp;gt;x\to \frac{\pi}{2}&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.שאלה כללית: הא אפשר להצטמצם מראש ולחשב ב-&amp;lt;math&amp;gt;0&amp;lt;x&amp;lt;\pi&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, מה הסיבה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. האם יש צורך להסביר את זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
::לא צריך לחשב גבול אלא להוכיח שהוא לא קיים. כשמגדירים קיום גבול בנקודה &amp;lt;math&amp;gt;a&amp;lt;/math&amp;gt; מדברים מראש על קיום סביבה מנוקבת שבה הפונקציה מוגדרת. אחרת מראש אין מה לדבר על גבול. מההגדרה הראשונית הזו וכן מהמשך הגדרת הגבול צריך להיות ברור מדוע מותר להצטמצם מראש. למשל בהנחה שכן רוצים להוכיח שקיים גבול אז בהתאמת הדלתא שתתאים לאפסילון נצטרך פרט לאילוצים אחרים להוסיף את האילוץ שנבע מהצמום שרצינו לעשות. נניח במקרה זה מראש &amp;lt;math&amp;gt;\delta&amp;lt;/math&amp;gt; אם היתה בכלל קיימת עבור &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\epsilon&amp;lt;/math&amp;gt; היתה צריכה לקיים את האילוץ &amp;lt;math&amp;gt;\delta&amp;lt;\frac{\pi}{2}&amp;lt;/math&amp;gt;. אני חושב שאפשר מראש להצהיר על צמצום התחום ואפשר לותר על ההסבר כל עוד מבינים למה זה מותר. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 15:37, 5 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן השורש- טורים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
במקרה שאני מפעילה את מבחן השורש על 2 מקרים: מקרה זוגי ומקרה אי זוגי ובשני המקרים יוצא לי גבול ממשי אך במקרה אחד הגבול גדול מ-1 ובמקרה השני הוא קטן מ-1.&lt;br /&gt;
ניתן לומר שהטור מתבדר, נכון?&lt;br /&gt;
::נכון מאד. הסיבה היא שבמבחן השורש של קושי מה שמעניין הוא &amp;lt;math&amp;gt;\lim\sup&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
ולכן אם יש גבול חלקי גדול מ1 אז גם &amp;lt;math&amp;gt;\lim\sup&amp;gt;1&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 15:40, 5 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שיצאו לי שני גבולות חד צדדים שונים או שהגבול בכל המקרים האלו חייב להיות יחיד?&lt;br /&gt;
:: יכול להיות שהגבול לא יהיה קיים ושיהיה אפשר להפריך באמצעות גבולות חד צדדיים. יש לבדוק את זה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 15:41, 5 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חידה נחמדה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנה חידה נחמדה שחשבתי עליה: [פתרתי, החידה בשבילכם]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יהיו g,f פונקציות ממשיות. נניח ש g מוגדרת בסביבה מנוקבת של a. נסמן &amp;lt;math&amp;gt;L_0 = \lim_{x \to a} g(x)&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
נניח ש f מוגדרת בסביבה של &amp;lt;math&amp;gt;L_0&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכח\הפרך: &amp;lt;math&amp;gt;\lim_{x \to a} f(g(x)) = \lim_{x \to L_0} f(x)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה אם נתון ש g רציפה ב a?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה אם נתון ש g רציפה בסביבה של a?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שלום בקשר לתרגיל 7 שאלה 5 A ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני יכול להוכיח שהטור בערך מוחלט אינו מתכנס ע&amp;quot;י קושי?זה נראה לי הרבה יותר פשוט מהדרך באתר. תודה&lt;br /&gt;
:: אפשר להשתמש בקושי. אבל, במקרה זה צריך לחשב את הגבול &amp;lt;math&amp;gt;\frac{3^n}{\sqrt[n]{(n!)^3}}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
והוא מהצורה אינסוף חלקי אינסוף כך שאני לא בטוח שזה יותר קל. למרות שניתן להוכיח שהגבול הזה יוצא אפילו אינסוף. (המונה שואף לאינסוף מהר יותר מהמכנה). נראה לי שצריך להפעיל שיקולים דומים לאלה שמופיעים בפתרון גם אם מנסים לפתור באמצעות קושי. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 12:54, 6 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הסוגריים בשאלה מתייחסים לערך שלם או סתם סוגריים רגילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
::סוגריים רגילים. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 12:39, 6 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן תיכוניסטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יודע באיזו שעה הבוחן ביום חמישי?&lt;br /&gt;
בנוסף אפשר לעלות את הפתרון לתרגיל 9 לפני הבוחן? (למרות שיש כאלו שצריכים להגיש אותו ביום זה).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5 C ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערב טוב, &lt;br /&gt;
אני חושבת שבהנחה האינדוקטיבית איפה שרשמתם כי התנאי n&amp;gt;2 זה לא בדיוק נכון כי הדבר לא מתקיים עבור n=3 לדוגמא..אז אולי עדיף להגיד שזה מתקיים החל מn&amp;gt;=4 ..&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
::נכון מאד. תודה על התיקון. זה אכן מתקיים לכל n&amp;gt;=4&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]] 23:15, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5 C ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכלו בנוסף להוסיף גם הסבר בקצרה לאינדוקציה בתרגיל זה. &lt;br /&gt;
בנסיון לפתור אותו נראה לי שההוכחה קצת פחות טרוויאלית. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
::בסיס האינדוקציה הוא &amp;lt;math&amp;gt;n=4&amp;lt;/math&amp;gt;. מניחים ש &amp;lt;math&amp;gt;2^n\geq n^2&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
ורוצים להוכיח ש &amp;lt;math&amp;gt;2^{n+1}\geq (n+1)^2&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
מההנחת האינדוקציה מקבלים ש &amp;lt;math&amp;gt;2^{n+1}\geq 2n^2&amp;lt;/math&amp;gt; אפשר  להראות  שכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n\geq 4&amp;lt;/math&amp;gt; מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;2n^2\geq (n+1)^2&amp;lt;/math&amp;gt;  ע&amp;quot;י פתרון אי השויון הריבועי &amp;lt;math&amp;gt;2n^2\geq (n+1)^2&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:מני ש.|מני]] 23:48, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סיווג נקודות אי רציפות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאומרים שהגבולות של הפונקציה קיימים, הכוונה היא לא במובן הרחב, נכון?&lt;br /&gt;
:נכון. באופן כללי אם הפונקציה לא חסומה באף סביבה של הנקודה, זו אי רציפות ממין שני וזהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5 סעיף d  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצא לי אמנם אחד חלקי e אך אני לא בטוחה שהפיתוח נכון- כלומר הדרך. יצא לי 1 פחות 1 חלקי n+1. ולא אחד פחות 1 חלקי n כפי שרשמתם. התוצאה אותה תוצאה אך אשמח אם תבדקו שוב שהדרך שצוינה בתשובות אכן נכונה.&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
::יצא לך נכון. תודה על התיקון. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 12:40, 9 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== רציפות במ&amp;quot;ש ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכח(/הפרך): &amp;lt;math&amp;gt; \sqrt[\alpha]{x}&amp;lt;/math&amp;gt; רציפה במ&amp;quot;ש בתחום הגדרתה לכל &amp;lt;math&amp;gt;\alpha&amp;gt;1&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אפשר לגזור על מנת לטפל בחלק האינסופי, ומשפט קנטור בחלק הסופי--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 10 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנתון על רציפות לא מיותר?&lt;br /&gt;
::לא. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 10:49, 10 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערה על תרגיל 7, 5.a ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהערה &amp;quot;חשוב&amp;quot;: אני חושב שצריך להיות &amp;quot;...&amp;lt;math&amp;gt;\liminf_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_{n}}&amp;gt;1&amp;lt;/math&amp;gt;&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקום &amp;quot;...&amp;lt;math&amp;gt;\limsup_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_{n}}&amp;gt;1&amp;lt;/math&amp;gt;&amp;quot;&lt;br /&gt;
::נכון.--[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:49, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== העלאת פתרונות של מבחנים (או שאלות) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתירגול נאמר כי ניתן להעלות פתרונות של תרגילים ומבחנים לויקי (ולקבל &amp;quot;בונוס מיוחד&amp;quot;, אני רוצה להשלים סט של טושים של מרצים\מתרגלים).&lt;br /&gt;
איפה אפשר להעלות אותם?&lt;br /&gt;
:בשבוע הקרוב אני אבנה דרך מסודרת לכתיבת פתרונות למבחנים אשר במאגר המבחנים (שהועלה עתה לאוויר). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1) אפשר פשוט לכתוב &amp;lt;math&amp;gt;\forall n \in \mathbb{N}: b_n=sgn(a_n)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2) אפשר להחליף את ה-0 כאשר &amp;lt;math&amp;gt;a_n=0&amp;lt;/math&amp;gt; בכל מספר אחר, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן,נכון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בדקתי את הפתרון של התרגיל ויש שמה טעות לא התייחסו לסימון [] &lt;br /&gt;
וכשמתייחסים לזה קל למצוא דוגמא נגדית ששואפת ל &amp;lt;math&amp;gt;-1&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסדר קראתי את השאלה למעלה &lt;br /&gt;
תוכלו להשתמש בסימונים חד משמעיים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הסימון [ ] לכל אורך התרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי\האם הוא מסמן:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. החלק השלם כלומר השלם המקסימלי שקטן מהמספר בסוגריים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. עיגול לשלם הקרוב ביותר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ג. סתם מסמן סוגריים רגילים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בשאלות 2,6: הסוגריים מסמנות את הערך השלם. &lt;br /&gt;
::עיגול לשלם הקרוב ביותר לרוב לא מסומן כך... לפחות לא בקורס הנוכחי. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 23:17, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל כתוב כמה פעמים הביטוי &amp;lt;math&amp;gt; ln x^2&amp;lt;/math&amp;gt;. הכוונה ל- &amp;lt;math&amp;gt;ln(x^2)&amp;lt;/math&amp;gt; או ל- &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;(ln x)^2&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\log{x^2}&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\log(x^2)&amp;lt;/math&amp;gt;; &lt;br /&gt;
::ואילו &amp;lt;math&amp;gt;(\log{x})^2&amp;lt;/math&amp;gt; שקול, בכתיבה נטולת הסוגריים, ל- &amp;lt;math&amp;gt;\log ^2 x&amp;lt;/math&amp;gt;...--[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 23:24, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה... :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לכתוב את הציון בבוחן על החלק הפנימי של הכריכה, במקום החיצוני?&lt;br /&gt;
:מאוחר מידי (אצל התיכוניסטים) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אם אפשר רק ביקורת בונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם יש אפשרות כשמעלים את הפתרונות באינפי, כשעוברים משורה של מילים לשורה של מתמטיקה אם אפשר לרדת שורה ולכתוב את זה בשורה נפרדת כי זה ממש מייאש לנסות להבין כשיש לך מילים-מתמטיקה-מילים-מתמטיקה באותה שורה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 8 תרגיל 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעצם אמור לצאת ע&amp;quot;פ ההוכחה שתמיד יהיה מינימום לפונקציה... אבל מקסימום לא חייב. האם אני טועה? השתמשתי במשפט ויירשטראס השני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף b מותר להשתמש בכך שאם הפונ&#039; שלנו זוגית אז מציאת נקודת אי רציפות מכל סוג שהוא גוררת שגם המינוס של נקודה (-x0) זו היא אותה סוג אי רציפות?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=17445</id>
		<title>שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=17445"/>
		<updated>2011-12-25T15:55:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* בוחן 2 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 1| ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל שהוכח במערכי תרגול - גבולות חלקיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערכי תרגול יש תרגיל (לו מצורפת הוכחה): מצא סדרה שקבוצת הגבולות החלקיים שלה מהווה את כל המספרים הממשיים.&lt;br /&gt;
העניין הוא שמכיוון שאת איברי סדרה ניתן לשים בקבוצה ולכן עוצמת הקבוצה היא אלף אפס (סדרה היא בת מניה) ואם יוצרים קבוצה של גבולות חלקיים של סדרה, ובקבוצה הזו אמורים להיות כל המספרים הממשיים אז עוצמת הקבוצה היא אלף, משמע יש בה יותר איברים מאשר בסדרה. זה לא מתחבר לי. (אבקש שתסבירו לי את הטעות שלי ולא את ההוכחה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לגבולות חלקיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחרי שמצאתי גבולות חלקיים ע&amp;quot;י הצבת n זוגי וn אי זוגי איך אני מוכיח שהם הגבולות החלקיים היחידים? הדוגמא בכתה של בחירת סביבה כללית של גבול ולהראות שיש שם מספר סופי של איברים לא ברורה לי אם אפשר הסבר נוסף ודוגמא טובה  תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יהי M גבול חלקי של הסדרה , אזי קיימת תת-סדרה &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k}}}&amp;lt;/math&amp;gt; של הסדרה המקורית, המתכנסת אליו. היא בהכרח מכילה כמות אינסופית של איברים במקומות זוגיים, או אינסוף איברים במקומות האי זוגיים [אחרת בתת סדרה יש מספר סופי של איברים. סתירה]. ניקח את תת- תת-הסדרה &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k_{m}}}}&amp;lt;/math&amp;gt; של אותם אינסוף איברים. סדרה זו היא גם תת סדרה של האיברים במקומות האי זוגיים\זוגיים ולכן מתכנסת לגבול L שהוא הגבול של האיברים במקומות האי זוגיים\זוגיים. אבל בגלל ש &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k}}}&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנסת, אז כל תת סדרה שלה מתכנסת לאותו הגבול M. קיבלנו M=L [כי הגבול של &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k_{m}}}}&amp;lt;/math&amp;gt; מוגדר היטב]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תאריכי הבחנים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למחלקת מתמיקה באוניברסיטת בר אין שלום&lt;br /&gt;
יש משהו שמאוד מאוד מפריע לי בהתלנות ואני מרגיש שאני מוכרח לספר, גם לא תוכלו לעשות שום דבר בנידון ואני מאוד מאוד מקווה שתוכלו:&lt;br /&gt;
אני חושב שתאריכי הבחנים הם פשוט בדיחה.&lt;br /&gt;
בחנים לתיכוניסטים כשיש חופש מהלימודים?!?!? סליחה על המילה אבל זו פשוט שערוריה !!&lt;br /&gt;
בזמן החופש מהלימודים אנחנו רוצים לצאת, להנות, לטייל עם המשפחה ועם תנועות הנוער, לטוס , ובעיקר לנוח מהלימודים.אני חושב &lt;br /&gt;
שזה ממש לא הזמן המתאים לבוחן כי זה גורם לנו להפסיד המון המווון המון.&lt;br /&gt;
אל תשכחו שלמרות שאנחנו סטודנטים אנחנו גם ילדים !!!&lt;br /&gt;
בתודה, ובתקווה לקבלת מענה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין חופש מהלימודים בחנוכה באוניברסיטה (הלימודים מפסיקים אחרי ארבע). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון אבל יש חופש מהלימודים !! ואנחנו רוצים לנצל אותו בלחפוש ולנוח ולטייל ולא בללמוד לבחנים או לעשות אותם&lt;br /&gt;
בבקשה תבינו אותנו !!!!!!!!!!!!!! תדחו את הבחנים לאחחרי החופש ! לשבוע אחריו! במילא אנחנו מותרים על מלא דברים ביומיום..אז גם בחנוכה ?!&lt;br /&gt;
אני חוזר, למרות שאנחנו סטודנטים אנחנו ילדים וכמה שאנחנו רוצים תתואר הזה אנחנו רוצים גם לחיווות !!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף :&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה הכוונה הוכח במפורש - עפ&amp;quot;י הגדרה? &lt;br /&gt;
האם אני יכול להוכיח שהסדרה אינה סדרת קושי (ולכן היא לא מתכנסת במובן הצר) + מונוטנית עולה = שואפת לאינסוף?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:באיזו שאלה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הרחבה לאריתמטיקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניסיתי לשווא להוכיח עפ&amp;quot;י הגדרה ש&amp;lt;math&amp;gt;lim a_n^{limb_n}=lim a_n^{b_n}&amp;lt;/math&amp;gt;   (כאשר הגבולות קיימים). איך עושים את זה? (או מפריכים)&lt;br /&gt;
:: לאחר שתלמדו על פונקציות רציפות ותוכיחו שפונקצית ln רציפה, התשובה לשאלה תהיה יותר ברורה.&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 5 שאלה 5 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקשר לרמז שם : איך אני מוכיח באינדוקציה לא מוצא הנחה טובה כדי להחמיר איתה בk+1 זה פשוט לא מסתדר אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: אפשר להסתכל בפתרונות.  :--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.על מנת להוכיח ש-0 הוא הגבול החלקי היחיד. מספיק לי להוכיח (בדומה להוכחה בכיתה) שקיימת סביבה של L&lt;br /&gt;
(0,2L) כך שב-+R אי זוגיים אין לי כלל איברים ובזוגיים יש לי n0 איברים? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. יכולתי לצורך העניין לקחת דוג&#039; מספרית נגיד הסביבה של 2 ולהסיק באותה הדרך על (0,4) למשל?&lt;br /&gt;
:: יש שוני מהותי בין התרגיל הזה לבין התרגיל שהיה בכיתה. בתרגיל שהיה בכיתה (אם אני זוכר אותו נכון)&lt;br /&gt;
היו שני גבולות חלקיים אחד 0 (למעשה  כל האיברים במקומות האי זוגים היו אפס , או שזה היו דוקא האיברים במקומות הזוגיים אני לא זוכר) והשני אינסוף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח שהזוגיים שאפו לאינסוף אז ידענו מהגדרת שאיפה לאינסוף שכמעט כל איברי תת הסדרה הזו  בקרן &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;(2L,\infty)&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן הסקנו שיש בסה&amp;quot;כ לכל היותר מספר סופי של איברים בקטע (0,2L). המצב בתרגיל הזה שונה מאד גם האי זוגיים וגם הזוגים שואפים לאפס. לכן ההוכחה ההיא פשוט לא תעבוד, הטיעון שצינתי קודם ממש אינו נכון במקרה זה וצריך לקחת סביבת אפסילון אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להיעזר בעובדה שבמקומות האי זוגיים הסדרה זהותית אפס ובמקומות הזוגיים סדרה מונוטונית יורדת לאפס&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שהאיבר הראשון שלה הוא &amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^2&amp;lt;/math&amp;gt; ברור שאם היה בכלל איזשהו גבול חלקי אחר הוא היה צריך להיות בין 0 ל &amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^2&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן מספיק להראות שלא קיים גבול חלקי L בטווח זה. מכיון שסדרת  הזוגיים שואפת לאפס ניתן להסיק שלכל L בטווח זה קיים  n0 יחיד כך ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^{2(n_0+1)}\leq L\leq 2(\frac{4}{5})^{2n_0}&amp;lt;/math&amp;gt; מזה אפשר להסיק שקיימת סביבת אפסילון  לL שאין בה בכלל איברים מאיברי הסדרה ולכן L אינו גבול חלקי.--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות לתרגיל 5 באינפי לאנשי מדעי המחשב  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום רב, &lt;br /&gt;
מדוע לא פורסמו התשובות לשאלות של תרגיל 5 במדעי המחשב? &lt;br /&gt;
איך נוכל להשוות וכן איך נוכל ללמוד עבור הבוחן שיש שבוע הבא?&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
:תרגיל חמש עוד לא הוגש, כעת עוד לא נכתבו פתרונות. תלמדו מהחומר שכן יש, ואתם מוזמנים לשאול שאלות במקרה ומשהו לא ברור --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערכי התרגול, אינפי1, חסמים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום ארז,&lt;br /&gt;
אני חושב שבמערכי התרגול של חסמים בהוכחת המשפט על חסם עליון חסר טקסט. הטקסט מסתים &amp;quot;מכיוון שאפ &amp;quot; ..&lt;br /&gt;
עיונך. =].&lt;br /&gt;
:אביט בזה, תודה --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן מדמ&amp;quot;ח ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הבוחן הקרוב יכלול שאלות מתרגיל 2 - חסמים? (כן אנחנו יודעים שחייב לדעת חסמים בשביל סדרות, זה רק בשביל למקד קצת יותר).&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 , שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם מותר השימוש במשפט סדרה שלא מתכנסת ל0 הטור שלה מתבדר?&lt;br /&gt;
::כן.--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר ל-ln ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם  ln(n שואף לאינסוף? ו1 חלקי הביטוי הזה שואף ל0?&lt;br /&gt;
ומה קורה במקרה של n =1 ? n  מתייחסים אליו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:(לא מתרגל): כן, (ln(n שואפת לאינסוף, כי יהי M ממשי, ניקח N = e^M וכל n טבעי שגדול מ N מתקיים ln(n)&amp;gt;M . 1 חלקי הביטוי הזה מתכנס ל 0 כי נראה לי שמשפט כזה היה בשיעורי בית (בכ&amp;quot;מ ממש קל להוכיח שאם סדרה מתכנסת לאינסוף אז ה&amp;quot;הופכית&amp;quot; שלה מתכנסת ל 0). עבור n=1 הביטוי לא מוגדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום רב,&lt;br /&gt;
הבנתי כי הבוחן יכלול שאלות מתריול חמש,&lt;br /&gt;
תוכל בבקשה להעלות פתרונות של התרגול? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:הועלו פתרונות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== [מדמ&amp;quot;ח] תרגיל 5 שאלה 2 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה אמנם לא משנה את הפתרון אבל בשלב האחרון בתשובה ששמתם, האיבר האחרון במונה הוא &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &amp;lt;math&amp;gt;1 / (n ^ 10)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא אמור להיות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &amp;lt;math&amp;gt;1 / (n ^ 1.5)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:צודק, הרי כפלנו את המונה ואת המכנה ב &amp;lt;math&amp;gt;\frac{1}{n^{5/2}}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 4 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את הפתרון נראלי שהם דילגו על מספר שלבים ולא הכלילו את הINF בפתרונם&lt;br /&gt;
:מראים שם, שאם ניקח תת-סדרה &#039;&#039;&#039;מתכנסת&#039;&#039;&#039; של &amp;lt;math&amp;gt;a_n&amp;lt;/math&amp;gt;, אזי הגבול שלה יהיה גדול או שווה ל &amp;lt;math&amp;gt;-\limsup(-a_n)&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
:כמו כן, מצאנו תת סדרה ספציפית המתכנסת לגבול זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ביחד, יוצא שזה הגבול החלקי הכי קטן של &amp;lt;math&amp;gt;a_n&amp;lt;/math&amp;gt; או במילים אחרות, &amp;lt;math&amp;gt;\liminf(a_n)=-\limsup(-a_n)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== [מדמ&amp;quot;ח] תרגיל 5 שאלה 4 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניסיתי שעות להבין את הפתרון ללא הצלחה.&lt;br /&gt;
נראה כאילו בכל שורה מגיעים למסקנות לפי חוקים שלא למדנו בכלל או למסקנות לא הגיוניות בכלל (למשל את הסוגריים בפתרון נראה לי שאפשר להפריך).&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר מה בדיוק הולך שם? &lt;br /&gt;
(עם תקווה קלושה לתגובה עוד היום ^_^)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על  טורים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם אפשר לכתוב בפוסט הזה את המשפטים כמו אם שני טורים מתכנסים אז הסכום של שניהם גם מתכנס וכן הלאה? האם מכפלת טורים מתכנסים גם היא טור שמתכנס? פשוט אני לא מוצא את זה בשום מקום תודה..&lt;br /&gt;
:סכום של טורים מתכנסים מתכנס, מכפלה &#039;&#039;&#039;בקבוע&#039;&#039;&#039; של טור מתכנס היא מתכנסת. מכפלת טורים היא דבר לא מוגדר, אם אתה כופל איבר איבר אז זה מתכנס אם הטורים חיוביים, ואם לא זה לא חייב להתכנס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם הראתי ע&amp;quot;פ כלל מסויים שהוא מתכנס וע&amp;quot;פ כלל מסויים אחר או אולי אותו כלל שהוא מתבדר זה אומר שהיא אפשר להסיק כלום לגביו? תודה&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שמהתבדרות הטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; לא ניתן להסיק שהטור השני שבשאלה מתבדר מספיקה דוגמא נגדית לטור א&#039; שמתבדר אבל שהטור  ב&#039; מתכנס. באופן דומה תספיק דוגמא נגדית אחרת... בשביל להוכיח שלא ניתן להסיק מהתבדרות סוג א&#039; את התכנסות סוג ב&#039;. --[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מני היקר אני באמת לא מבין איך אתה מסיק מהשאלה שצריך רק שתי דוגמאות נגדיות ולא הוכחה כללית כי הרי הדוגמאות מראות רק לסדרות ספציפיות ולא לכל הסדרות.. תודה....&lt;br /&gt;
:: אם השאלה היתה: &amp;quot;הוכח שמהתבדרות הטור החיובי &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; ניתן להסיק שהטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר&amp;quot;, מה היה צריך להוכיח?  שאם יש טור חיובי &#039;&#039;&#039;כלשהו&#039;&#039;&#039; &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; המתבדר אז גם  &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם מבקשים להוכיח &#039;&#039;&#039;שלא&#039;&#039;&#039; ניתן להסיק את זה אז המשמעות היא שדווקא צריך למצוא דוגמא נגדית. כנ&amp;quot;ל לגבי &#039;&#039;&#039;אי&#039;&#039;&#039; האפשרות להסיק שאם&lt;br /&gt;
שאם יש טור חיובי כלשהו &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; המתבדר אז  &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס.&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]] 16:41, 21 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי איך הכיוון &amp;lt;math&amp;gt;=&amp;gt;&amp;lt;/math&amp;gt; מתקיים. &lt;br /&gt;
הרי אפשר להציב &amp;lt;math&amp;gt;a_n=\frac{1}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; ו &amp;lt;math&amp;gt;b_n=(-1)^{n+1}&amp;lt;/math&amp;gt; ובמקרה זה הטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_nb_n&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס לפי לייבניץ ואילו הטור &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty |a_n|&amp;lt;/math&amp;gt; אינו מתכנס.&lt;br /&gt;
לפי הבנתי הדבר צריך להתקיים &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt; חסומה.&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
--[[משתמש:רן|רן]]--&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכיוון שאתה מדבר עליו דורש שהטור יתכנס &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה חסומה. הדוגמא שלך לא סותרת את הטענה, כי הטור &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty b_n \frac{1}{n}&amp;lt;/math&amp;gt;=&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty b_n a_n&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
לא מתכנס &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה חסומה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt;. למשל, הוא מתבדר עבור הסדרה הקבועה &amp;lt;math&amp;gt;b_n=1&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 22:48, 21 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הבדלים בהגדרת הגבול ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההגדרה שבמערכי התרגול שונה מההגדרה של ד&amp;quot;ר שיין (מניחים שהפונ&#039; מוגדרת על כל הסביבה, ולא רק שזאת נקודת הצטברות). &lt;br /&gt;
האם במבחן מותר יהיה להשתמש בכל אחת מההגדרות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 מדעי המחשב קריטריון קושי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 4 - האם הכוונה לשימוש במבחן ההתכנסות של קושי?&lt;br /&gt;
אם לא, האם ניתן להעלות סיכום למערכי התרגול של קריטריון קושי (+דוגמא :))?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא מבחן קושי. הכוונה היא להראות שסדרת הסכומים החלקיים הינה סדרת קושי - זה נקרא קריטריון קושי להתכנסות טורים. בשפה של טורים זה נראה כך:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:טור מקיים את קריטריון קושי אם לכל אפסילון גדול מאפס, קיים מקום בסדרה כך שהחל ממנו והלאה, לכל m&amp;gt;n שנבחר מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;\Big|\sum_{i=n}^ma_i\Big|&amp;lt;\epsilon&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר לבוחן תיכוניסטים ב - 28/12 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתרגלים יקרים חג שמח, מהו החומר לבוחן התיכוניסטים שיתקיים ב - 28/12?&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
:תרגילים 4,5,6 --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בש&amp;quot;ב 5 נתתם משפט על גבולות חלקיים שפותר את תרגיל 2 בקלות. האם בבוחן ניתן להשתמש בו?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15094</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15094"/>
		<updated>2011-09-30T09:20:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* לגבי המבחן */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר לקבל תרגול נוסף לפני המועד ב&#039; בבדידה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגול אחרון?&lt;br /&gt;
:כן. תתארגנו ותגידו מתי --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן כללי, הלמה של צורן מתקיימת גם לגבי איבר מינימלי? הכוונה:&amp;quot; תהי A קבוצה סדורה חלקית. אם לכל שרשרת בתוכה קיים חסם מלרע, אז ב-A קיים איבר מינימלי.&amp;quot; באופן כללי זה נכון?&lt;br /&gt;
:כן. אפשר להוכיח את זה בקלות מהנוסח הרגיל של הלמה של צורן, פשוט לקחת את היחס ולהפוך את הסדר של כל הזוגות הסדורים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן הדמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה שתיים עם הלמה של צורן לאיבר מינימלי, החסם מלרע לשרשראות יהיה האיבר הראשון בשרשרת?&lt;br /&gt;
:לא. תנאי הלמה לא מתקיימים כיוון שיש שרשראות ללא חסם מלרע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר תשובות לשאלה 3 (קומבינטוריקה) כדי לראות אם צדקתי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א.2835&lt;br /&gt;
ב. n מתוך m+n&lt;br /&gt;
ג. אם זה משנה לך, 2.76 כפול 10 בחזקת 13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 2 מה זה אומר איחוד כללי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תדוה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד שיש n קבוצות בתוך S, אז האיחוד הכללי זה האיחוד של כל n הקבוצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התשובה לעיל נכונה אך לא מדויקת. הסיבה למושג &amp;quot;איחוד כללי&amp;quot; היא שמספר הקבוצות ב-S יכול להיות אינסופי. איבר שייך לאיחוד הכללי אם&amp;quot;ם הוא שייך לאחת מהקבוצות ב-S (לפחות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לא ממבחן. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כנראה לא הייתי בהרצאה או משהו, אבל איך מוכיחים שהעוצמה של הממשים שווה לעוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים?&lt;br /&gt;
:וגם לא קראת את מערכי התרגול, נכון? קבוצת החזקה של הטבעיים שקולה לאוסף הפונקציות מהטבעיים לקבוצה &amp;lt;math&amp;gt;\{0,1\}&amp;lt;/math&amp;gt; וזו שקולה לאוסף הסדרות הבינאריות. עוצמת הסדרות הבינאריות שווה לזו של הממשיים (שכן אפשר לייצג כל מספר בבסיס בינארי...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך תציג את פאי בבסיס בינארי? הכוונה כל ספרה מהמספר להציג באמצעות ארבע ספרות בינאריות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מאד בדומה לרישום בבסיס עשרוני. הספרות אחרי הנקודה מייצגות את חצי, רבע, שמינית, אחד חלקי שש-עשרה וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בנוגע לנכון באופן ריק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה נכון להגיד שהאיבר 1 מוכל בתוך כל קבוצה שרק נבחר כי זה נכון באופן ריק?&lt;br /&gt;
במילים אחרות לפי ההגדרה של A מוכל בB זה כל a השייך לA גורר a שייך לB &lt;br /&gt;
ועכשיו כל a השייך ל1 (שזהו שקר שכן 1 הוא לא קבוצה בכלל) גורר הכל בדיוק כמו פי?&lt;br /&gt;
אני בטוח שזה לא נכון כי בהרצאה כתוב את ההפך אבל אין לי מושג למה?&lt;br /&gt;
תודה רבה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יחס ההכלה הינו תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של אוסף קבוצות כלשהו. את התנאי הלוגי בודקים רק לגבי זוג סדור של קבוצות, הוא לא מוגדר לאחד בכלל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן לא יהיה שובך היונים?&lt;br /&gt;
לדוגמא שאלה 2 סעיף ד http://math-wiki.com/images/b/b6/10BdidaTestBSol.pdf לא חלק מהחומר?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-112_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_1_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14870</id>
		<title>שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-112_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_1_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14870"/>
		<updated>2011-09-17T12:02:28Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/ארכיון 3|ארכיון 3]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/ארכיון 4|ארכיון 4]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/ארכיון 5|ארכיון 5]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==למת ההחלפה של שטייניץ==&lt;br /&gt;
[[מדיה:שטייניץ.pdf|לבקשתכם]].&lt;br /&gt;
(עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להעלות הוכחה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם אפשר להעלות את ההוכחה שדרגת העמודות של מטריצה שווה לדרגת השורות של מטריצה?&lt;br /&gt;
זה מאוד יעזור תודה רבה&lt;br /&gt;
:נכתוב ונעלה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::אני רואה שזה מופיע בחוברת, תרגיל 11.4 בעמוד 48 --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
אבל לא הצלחתי אותו... זאת אומרת הגעתי לכך שדרגת השורות קטנה שווה לK אבל למה זה גורר שהיא שווה לK?&lt;br /&gt;
וחוץ מזה הממ במשפט של אם אחת מהמטריצות הפיכה אז rank(AB)=MIN{rank(A),rank(B)} איך אני מוכיח שהדרגה של הלא הפיכה מביניהם היא הקטנה מבין שתי הדרגות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אם הגעת לזה ש (rR(A) &amp;lt;= rC(A מצבך טוב. פשוט תעשה שיחלוף ומאותו משפט בדיוק תקבל (rC(A) = rR(A^t) &amp;lt;= rC(A^t) = rR(A ובסה&amp;quot;כ קיבלנו (rC(A) = rR(A.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח ש T(x,y,z)העתקה ליניארית? ( הוא עובר ל(x2+y2,y2+z2,x2+z2) )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:חוץ מבדיקה ישירה של ההגדרה, ניתן לשים לב כי בשדה הנתון בשאלה &amp;lt;math&amp;gt;\forall x:x^2=x&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך אפשר להשתמש בבדיקה הישירה לפי ההגדרה במקרה הזה כאן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::&amp;lt;math&amp;gt;[(x_1+x_2)^2+(y_1+y_2)^2,...,...]=[x_1^2+x_2^2+y_1^2+y_2^2,...,...]&amp;lt;/math&amp;gt; ושוב, מוכיחים את זה עפ&amp;quot;י תכונות השדה &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{Z}_2&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אז זה לא נכון שבמבחן 1 1ב המשוואות &#039;לא לינאריות&#039;... ([http://math-wiki.com/images/9/93/88-112-2011S13b.pdf כאן])&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יותר מ-לא נכון זה פשוט לא רלוונטי. מה שרלונטי זה ש x=-y=z=-x וש x=-x מעל שדה זה ב-0 וב-1. (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שעות קבלה==&lt;br /&gt;
ארז, יש מחר שעות קבלה?&lt;br /&gt;
:כן, אני אהיה מ12 במקביל ליפית, ואשאר אחרי כן לענות על שאלות בנושא לינארית. (אם יהיה רוב גדול אוכל לעשות לינארית החל מ12 במקום בדידה.) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 1 א במבחן 2 שהבאתם בלינאירת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הייתי יכול לפתור את זה ע&amp;quot;פ המשפט השלישי חינם? לבחור בסיס לU להגיד שמספר האיברים בו שווה למספר האיברים בV וגם להגיד שזה בת&amp;quot;ל ולכן הוא גם בסיס לV ולכן U=V?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
על איזו שאלה אתה מדבר? עבדנו בסדר שונה (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== במבחן 2 מועד ב התרגיל עם DIMU=DIMV צ&amp;quot;ל U=V ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא מוצאת את זה משום מה... העלתי את השיעור לתירגולים, תאמר לי עמוד ותרגיל.&lt;br /&gt;
(עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::במועד ב שהעליתם לאתר של השנה שעברה שאלה 1 א&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אההה, חשבתי מהשיעור חזרה... אני אסתכל(עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעייני מהות ההוכחה היא ב-99% המשפט השלישי חינם ולכן לא ניתן להשתמש, אבל כרונולוגית הוא בא אחרי, כך שיתכן שיקבלו את זה. בתנאיי מבחן הייתי שואלת את המרצה.  (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש מחר (שלישי) שיעור חזרה כלשהו? והאם נוכל לקבל קצת מידע לגבי מבנה המבחן? תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כן. עם אלי מצרי. לא קיבלתם איזו הודעה? בכל מקרה, תוכלו לקבל ממנו מידע לגבי מבנה המבחן מחר. (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובאיזה שעה מתחיל השיעור?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בפתרון תרגיל 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש טעות בתרגיל 9 שאלה 3&lt;br /&gt;
לפי מה שמצאתם 1,1,0,0 נשלח למטריצה 2,3,3,8 כשהוא צריך להישלח למטריצה 1,1,1,3&lt;br /&gt;
גם כתוב שם מטריצה מE לSW אבל מי זו E?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות 10- 11 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם ניתן להעלות פתרונות לתרגילים 10 ו-11. (אפילו שיהיו בינתיים רק הפתרונות , בלי הדרך, עד שתכתבו אותם בצורה מלאה)&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בוצע (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בש&amp;quot;ב תרגיל 11&lt;br /&gt;
השאלה שלא מהספר..&lt;br /&gt;
האם מותר לשנות את השורה ה-i לשורת אפסים מכיוון שהיא לא משנה את הסיגמה הרצויה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
או שפשוט תחליף אותה בשורה ה-k... (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר להע&amp;quot;ל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך מוכיחים שפונ&#039; כלשהי היא הע&amp;quot;ל?&lt;br /&gt;
:לפי הקריטריון המקוצר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::מה של תמ&amp;quot;ו? איך משתמשים בזה כאן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לא. זה של בדיקה האם פונקציה היא העתקה לינארית--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::ארז תהייה בריא עדיין לא ענית לי על השאלה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא קריטריון מקוצר לבדיקת ת&amp;quot;מ אלא קריטריון מקוצר לבדיקת לנאריות של פונקציה:  האם &amp;lt;math&amp;gt;T(x+ky)=T(x)+kT(y)&amp;lt;/math&amp;gt; לכל x,y מהמ&amp;quot;ו וסקלר k מהשדה&lt;br /&gt;
(עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מטרי&#039; בלוקים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד A מסדר nxn אז A סכום ישר 0 היא מסדר 2nx2n או (n+1)x(n+1)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תלוי בגודל מטריצת האפס--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::מערך תירגול שיעור 4 תרגיל 2.9 סעיף ז&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה זו המטריצה במ&amp;quot;ו היא מגודל nxn עם &#039;&#039;&#039;בלוק ימני תחתון A מגודל kxk&#039;&#039;&#039; (ולא nxn כפי שציינת) עבור k&amp;lt;n, לכן מטריצת האפס כאן היא מגודל (n-k)x(n-k) והסכום הישר ביניהן היא מטריצה nxn במ&amp;quot;ו. (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתל ופורשת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחנו בכיתה שבתל מקסימלית היא פורשת ושפורשת מינימלית היא בתל, או שנצטרך להוכיח את המשפט בזמן המבחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ייתכן ותתבקשו להוכיח, ייתכן ותוכלו להסתמך. תשאלו את הבוחן --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה מימד של צירוף לינארי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערכי התירגול כתוב איזה חידה (חידה מטופשת: אם ניקח את המימד של צירוף לינארי נקבל מנה טעימה. מהי?)&lt;br /&gt;
:רמז:צירוף לינארי הינו סכום. איך תאמר באנגלית? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::sum. so?&lt;br /&gt;
:::לא שאלתי מה הפיתרון של החידה וגם ככה לא הבנתי את הרמז רק שאלתי מה זאת אומרת מימד של צירוף לינארי?? זה dim(span())a?&lt;br /&gt;
::::אין כזה דבר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::אז dimsum חחח זה טיפה מצחיק&lt;br /&gt;
:::מה מצחיק? O_O&lt;br /&gt;
::::מה זה dimsum בכלל? יש כזה מאכל??&lt;br /&gt;
:::::דים-סאם, זה אוכל אסייתי. מי שזה לא מצחיק אותו מוזמן לא לצחוק! --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== העתקה איזומורפיזם. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איזה פעולות עליי לעשות כדי להוכיח שהעתקה לינארית מסויימת היא איזומורפיזם?&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:להראות חחע ועל. אם זו העתקה לינארית בין מרחבים ממימדים זהים אז מספיק להראות חחע או על והשני נובע ממשפט הדרגה. אם המרחבים ממימדים שונים, זה לא איזומורפיזם--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעור חזרה מחר יום שלישי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי השיעור מחר מתחיל ומתי הוא נגמר? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרף לשאלה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נשמח לדעת גם באיזה בניין וכתה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה נוספת - האם המתרגלים יהיו מחר בחדר מלגאים לענות על שאלות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מימד של סכום תמ&amp;quot;וים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אם יש לי שני תת מרחבים U,V (שניהם תמ&amp;quot;וים של W ) ואני יודע מחישובים שהמימד של הסכום שלהם שווה 4 (dim(u+v)=4)והתבקשתי למצוא בסיס , האם אני יכול להגיד שהיות והמימד של הסכום שווה למימד של מרחב הפולינומים שמדרגה שלוש ומטה אזי הקב&#039; {1,x,x^2} מהווה בסיס ל U+V ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ומה אם הם בכלל לא תתי מרחבים של מרחב פולינומים? או שהם תתי מרחבים של מרחב הפולינומים עד דרגה 70, אבל נפרשים ע&amp;quot;י &amp;lt;math&amp;gt;x^{70},x^{56},x,x^{12}&amp;lt;/math&amp;gt;? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיוויון מימדים לא מעיד על שוויון בסיסים! (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר למצוא איזומורפיזם בין U+V למרחב הנפרש ע&amp;quot;י 4 וקטורים בת&amp;quot;ל של כל מרחב וקטורי [:-)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל לא ביקשו ממך למצוא בסיס איזומורפי אלא את הבסיס עצמו (עדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הייתי שמח אם הייתם יכולים להעלות רשימה של משפטים, מכיוון שכל שיעור כתוב עשר פעמים את המילה משפט אבל קשה שלא לפספס אותם, אז אם אפשר להעלות את הרשימה של המשפטים החשובים זה היה מאוד עוזר --[[משתמש:Elad546|Elad546]] 23:34, 29 באוגוסט 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש רשימת משפטים של אורי אלברטון , כשאתה נכנס לליניארית 1 תחפש את זה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה :) אלה כל המשפטים?? --[[מיוחד:תרומות/217.132.99.239|217.132.99.239]] 15:36, 30 באוגוסט 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:אם תקרא תראה שזה מקורס מקביל בתל אביב --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אני פשוט לא רוצה לפספס משהו&lt;br /&gt;
::פשוט לא הבנתי זה לא כל המשפטים אם ככה?? --[[מיוחד:תרומות/217.132.99.239|217.132.99.239]] 17:44, 30 באוגוסט 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:::אני לא יודע אם זה כל המשפטים או לא. המשפטים שנלמדו מופיעים בסיכומי ההרצאה שכתבתם, על זה אתם צריכים להסתמך --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הוכחה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה להוכיח את משפט המימדים. מהם הנתונים איתם אני מתחיל?&lt;br /&gt;
:אם אתה רוצה להוכיח משהו אתה צריך לדעת מהו. ההגדרה וההוכחה כתובים במערכי התרגול--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::ארז אם כבר העלת את זה אז ההוכחה שם לא ממש מובנת אם אתה יכול לפרט יותר אני ישמח&lt;br /&gt;
:::איזה חלק ספציפית אינו מובן שם? אני אסביר אותו שוב --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מתי מחר המבחן?וגם כמה שאלות הוא? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: מצטרף.. אין לי מושג מתי להגיע מחר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פרטים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*המבחן מחר בשעה 15:30 (זו השעה בה הוא מתחיל, כמובן שחייבים להגיע קודם ולהיות ישובים ומוכנים כבר)&lt;br /&gt;
*יש להצטייד בת&amp;quot;ז או תעודה מזהה אחרת כמו דרכון או רב קו&lt;br /&gt;
*יש לכתוב בעט בלבד &#039;&#039;&#039;לא עפרונות&#039;&#039;&#039;. אין לכתוב בעט אדום.&lt;br /&gt;
*אין חומר עזר מלבד מחשבון פשוט&lt;br /&gt;
*כיתות:&lt;br /&gt;
**קב&#039; של אלי מצרי בניין 605 כיתות 101 , 102&lt;br /&gt;
**קב&#039; של מיטל בניין 605 כיתה 11,   12&lt;br /&gt;
**קב&#039; המבוגרים   605/13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר להוכיח שמימד השורות שווה למימד העמודות ככה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם מימד השורות הוא מימד השורות שיש בהן איבר פותח בצורה המדורגת, ומימד העמודות הוא מס&#039; העמודות שיש בהן איבר ציר, אי אפשר להגיד שהדברים האלה שווים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא, כי איך אתה מוכיח שמספר העמודות שיש בהן איבר ציר הוא מימד מרחב העמודות? יש להוכיח את זה כפי שראיתם בכיתה (כמו תרגיל 11.4 בחוברת בעמוד 48) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== המבחנים באתר של צבאן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני חייב לדעת דחוף אם המבחנים של צבאן 2004 2005 הם ברמה טובה (יחסית לרמה שצריך להיות)?&lt;br /&gt;
תגידו לי דחוף שאני יהיה רגוע&lt;br /&gt;
:המבחן שונה , הפורמט אינו אמריקאי השנה --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::רגע, אז מה מבנה המבחן!? (XD)  האמת, מבאס שאין אמריקאי... זה חצי מהנקודות ב 5 דקות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לא שזה יעזור הרבה, כמה שעות לפני המבחן, אבל רק שתדע שאמריקאי זה לא כ&amp;quot;כ מהיר,&lt;br /&gt;
:::ואם לא אמריקאי, אז זה כנראה 3 מתוך 4.. (לא מתרגל)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אמריקאי זה הרבה יותר מהיר משאלות פתוחות... זה בד&amp;quot;כ רק שליטה במשפטים פשוטים... לא שאני מצפה שד&amp;quot;ר אלי מצרי יעשה לנו חיים פשוטים :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== המבחן==&lt;br /&gt;
אתם יכולים להעלות קובץ תשובות?&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ויש מצב שיהיה פקטור?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 4 במבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניסיתי להוכיח... ואז נתקלתי בזה שאני צריך להניח ש V נפרש מעל F כך ש char(F)!=2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל במקרה ש char(F)=2 הטענה לא נכונה בעליל (לדוגמא T העתקת הזהות). תאורטית הייתי יכול לכתוב במבחן שהטענה לא נכונה וזהו? (XD) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:זה נכון לסעיף ג&#039; אבל לא לסעיף ב&#039;, וזו אכן טעות במבחן. במקרה כזה צריך לשאול את הבוחן (אם אתה מזהה את זה בזמן המבחן) ואז הוא מיידע את כולם בכיתה, אי אפשר פשוט להגיד שמה שצריך להוכיח לא נכון. מצד שני, במקרה הזה להראות שזה לא נכון שקול ברמת הקושי ללהראות שזה כן נכון אם המאפיין שונה מאפס וכנראה שהיית מקבל את הנקודות כך או כך. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם יכולים להעלות תשובות סופיות למבחן ??&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:במבחן באמת כתבתי בצד הערה שהנחתי char(F)!=2 כי (אם char(F)=2) אז הטענה לא תיהיה נכונה :-) (ההוא עם &amp;quot;התשובות הסופיות&amp;quot;, למה אתה נדחף לשאלה שלי!?)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה היה בטעות תרגע..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה התוצאות של המבחן?? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתבת לפני שעה שאתה מעלה ולא העלית..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי מקבלים ציונים של המבחן בכלל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש מצב לפרסם את הציונים כמו שפירסמו את הציון של הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך אני נרשם למועד ב בלינארית? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אם אני לא טועה, הנכשלים רשומים אוטומטית, ומי שקיבל מעל 65 (סופי נדמה לי) צריך להירשם בתקופה של 10 ימים שמסתיימת שבוע לפני המועד ב&#039;. תקנו אותי אם אני טועה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה צפייה בציונים עולה כסף? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לצפות במחברת באונ&#039; בחינם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא עברתי את הבחינה עצמה אבל אחרי שקלול הציון עם ה-20 אחוז מהשיעורי בית וה-80 אחוז מהציון של הבחינה יוצא לי ציון עובר.&lt;br /&gt;
זה אומר שעברתי את הקורס?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, הציון הסופי הוא הקובע. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מחברות הבחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הייתי רוצה לראות את מחברות הבחינה הבדוקות שלי עם הטעויות. כיצד אני עושה זאת?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא יודע איך אפשר, מחר אני אדבר עם מלי לגבי זה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היה פקטור במועד א? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון מבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו ציון עובר? אם אני עושה מועד ב ונכשל (כאשר יש לי ציון עובד ב 4א) אז נכשלתי בקורס? כלומר לוקחים את הציון הטוב או את האחרון?&lt;br /&gt;
:ציון עובר הינו 60. לוקחים תמיד את הציון האחרון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך נרשמים למועד של סמסטר א&#039;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(במקום מועד ב&#039;)&lt;br /&gt;
:אני לא יודע שזה אפשרי. תשאלו את המזכירות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::בלתי אפשרי, אם התכוונת למועד ג&#039;, זאת בתנאי שתברר עם המזכירות. לעשות מועד של סמסטר א&#039; ידרוש ממך לעשות את הקורס מחדש, בנוסף לכך שתצטרך אישור של האוניברסיטה להתחיל את הלימודים כסטודנט מן המניין וכן לעשות את הקורס פעם נוספת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך אני מערער? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אפשר לענות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה פרסמו רק את ציוני התרגיל הסופיים של הקבוצה של עדי ניב ואת של שאר הקבוצות לא???&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אפליה אחי/אחותי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:גם השאר יפרסמו בקרוב --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם מיטל חזרה כבר מחו&amp;quot;ל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם קיבלתי ציון סופי 58 וחצי יש מצב שמיטל תעגל לי ל60?? והאם יש דרך להשיג אותה פרט לאימייל?&lt;br /&gt;
:אין דרך להשיג אותה פרט למייל. היא עוד לא חזרה, אני חושב שהיא חוזרת בשבוע הבא. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== נקודות זכות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כמה שווה הקורס הזה מבחינתך נקודות זכות ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:נקודת זכות בבר אילן הינה שנה שנתית. מכיוון שזה סמסטר אחד, קח את מספר שעות הלימוד (הרצאה וגם תרגול) ותחלק ב2. מכיוון שיום שקול לסמסטר שלם מסתבר שהקורס הוא 6 שעות ולכן שווה 3 נקודות. באופן דומה בדידה שווה ל2.5 נקודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז אם נגיד אני אקבל X בקורס הזה כמה זה שווה בפועל ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם Y הוא סה&amp;quot;כ הנקודות שתלמד בתואר אז &amp;lt;math&amp;gt;\frac{3}{Y}\cdot X&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למישהו יש מושג כמה נקודות בערך אנחנו נלמד במהלך התואר ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:פרופסור פייגל אמר כ73&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מתכון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, הבאת את המתכון לעוגיות אבל מה עם השוקולד טופי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ציפוי = שוקולד 70% Guanaja של valrhona. בבפנים יש טופי ביתי. צריך לדעת להכין פרלינים (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::מאוד עזרת ארז! איך מכינים טופי ביתי? תפרסם את המתכון בבקשה! או שזה סוד תעשייתי? P:&lt;br /&gt;
:::אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::מאיזה שדה נקטפו פולי הקקאו ששימשו להכנת מרחב השוקולדים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה (משפט) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מותר לי להשתמש בביטוי הבא כמשפט?:&lt;br /&gt;
rank(AB)=&amp;lt;rank(B &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואגב מתי מועד ב&#039; בלינארית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:מותר להשתמש במשפט חוץ מכאשר אסור. ואני לא יודע מתי המועד --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תשע שאלה 6 ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 אני פתרתי את השאלה לפי מטריצה מייצגת לפי איברי הבסיס הסטנדרטי אבל בתשובות &lt;br /&gt;
הראו לפי משפט המימדים אבל הם הניחו שim  של T הוא R מה שמבקשים לעשות בסעיף ג.&lt;br /&gt;
זה נכון לעשות כמו שהם עשו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:קשה להביא קישור?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:מי זה הם? אני כתבתי (: שימו לב כי לא היה צורך לנמק במבחן המקורי. לכן, אין משמעות לסדר התשובות. בכל אופן, ג&#039; מוכח שם ולכן ניתן להשתמש בו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון סופי בלינארית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך משוקלל הציון הסופי בלינארית?&lt;br /&gt;
0.8 ו0.2 או 0.9 ו0.1?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפי מה שהבנתי, לוקחים את האפשרות הגבוהה מבין השתיים שאמרת. (אל תסמוך עלי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;האם גם בבדידה לוקחים את האפשרות הגבוהה מבין השתיים??&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שתי שאלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*למלכה נגמרו הדפים שמפרטים על הקורסים והיא אמרה לי שזה רשום באתר.. מישהו יודע במקרה איפה??&lt;br /&gt;
*איך ניתן להשיג גיליון ציונים של הקורסים לפני ה25.9? (זה חשוב לי לבית ספר)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ממד של מרחב מוזר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהי &amp;lt;math&amp;gt;X&amp;lt;/math&amp;gt; קבוצת כל הישרים ב &amp;lt;math&amp;gt;R^2&amp;lt;/math&amp;gt;מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;x=a&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר a אי-רציונלי או אפס.  אנחנו יכולים לחשב את dimX?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:X נפרש מעל איזה שדה? איך מוגדרת פעולת החיבור והכפל בסקלר? מה זה וקטור האפס אצלך?&lt;br /&gt;
::מעל R. הכוונה היא לחיבור פונקציות.&lt;br /&gt;
::הוא בעצם מממד 1... (ולא ניתן לפרישה מעל Q?)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מעל R זה לא מרחב וקטורי. הרי אם תכפול שורש שתים בשורש שתים תקבל מספר רציונאלי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::אז מעל &amp;lt;math&amp;gt;\Z&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:::::משיקולי עוצמות המימד הינו אינסופי--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה נוספת לא קשורה לשאלה הקודמת ולכן יש לה כותרת אחרת...==&lt;br /&gt;
תראה פה בתחילת עמוד 4 http://www.math-wiki.com/images/9/93/88-112-2011S13b.pdf אין לי מושג למה למטריצה הזאת קיימים דווקא 2 אפשרויות ל Jו 4 ל i כאילו מה הסיבה???&lt;br /&gt;
:זו לא מטריצה אחת, אלא כמה מטריצה. הסיבה שיש רק 1 ו2 היא ששורות המטריצה נפרשות על ידי 2 הראשונות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך נרשמים למועד ב? אפשר לינק בבקשה.&lt;br /&gt;
מצאתי אבל זה לא נותן לי... &amp;quot;לא ניתן לבצע רישום למטלות לקורס זה עבורך &amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הוכחת משפט הדרגה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שבאתר הוכיחו שקבוצת הווקטורים u1 עד up הם בת&amp;quot;ל, אבל הבסיס מורכב מהתמונות של וקטורים אלו. אם אני מוכיח במבחן, צריך להוכיח שהתמונות של צי&amp;quot;ל בת&amp;quot;ל הוא בת&amp;quot;ל?&lt;br /&gt;
:זה פשוט לא נכון, כי מוכיחים שם כי התמונות הן בת&amp;quot;ל זו הקבוצה E. ברור שu1,..,up בת&amp;quot;ל, הרי הם איברי בסיס. ראה מהו הצירוף הלינארי בו הוגדרו הסקלרים a_1,...,a_p ואל תסתכל על השלב האחרון בו אנו מגלים שהם חייבים להיות אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:ובאופן כללי זה &#039;&#039;&#039;לא נכון&#039;&#039;&#039; להגיד כי צ&amp;quot;ל של תמונות של איברים בת&amp;quot;ל הוא בת&amp;quot;ל - ראה את העתקת האפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכל שם הפרכה או שטעיתי איפשהו בדרך?&lt;br /&gt;
:לא יודע, יש לך הפרכות לשלושת הסעיפים? אם כן נשמע אותן --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ראשון לוקחים A מ 2 על ל כך שהיא שווה E11 (מטריצה אלמנטרית)&lt;br /&gt;
:נכון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף שני גם מעל 2 על 2 B זאת הזהות וA היא E21&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התנאי &amp;lt;math&amp;gt;AA^t=0&amp;lt;/math&amp;gt; לא מתקיים, ולכן זו לא הפרכה טובה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף 3 אם V1 שווה לU1 וכך גם V2 שווה לU2 ?&lt;br /&gt;
:אז? החיתוך בינהם שונה מאפס והסכום שונה מאפס, איך זה הפרכה בדיוק? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על מרחבי שורה ועמודה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם יש לי מטריצה ששייכת ל  f^nXn  אז ניתן להסיק ישר שמרחב השורות והעמודות והאפס שלה&lt;br /&gt;
שייכים ל f^n &lt;br /&gt;
???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם בשאלה 2 ב http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/Pdf/lin1a63.pdf&lt;br /&gt;
ניתן להוכיח בשלילה את שני הצדדים,&lt;br /&gt;
ובהנחת השלילה.. אני מניח  שהקבוצה בתל גורר שהחיתוך שווה אפס ומראה שיוצא לי שהחיתוך שונה מאפס. &lt;br /&gt;
כמובן שגם לצד השני באופן זהה&lt;br /&gt;
זה הוכחה מקובלת?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14642</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14642"/>
		<updated>2011-09-07T11:29:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* יחסי שקילות.. */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14641</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14641"/>
		<updated>2011-09-07T11:24:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* יחסי שקילות.. */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14588</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14588"/>
		<updated>2011-09-06T18:37:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;רועי: /* שאלות */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>רועי</name></author>
	</entry>
</feed>