<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Anna+%3A%29</id>
	<title>Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Anna+%3A%29"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Anna_:)"/>
	<updated>2026-04-11T23:40:20Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.39.4</generator>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19793</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19793"/>
		<updated>2012-02-13T19:43:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* החומר לבחינה */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;br /&gt;
:: אין טעות בפתרון. איזה מעבר בפתרון אינו ברור? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:58, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל ממשה ירדן  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, תרגיל מהספר של משה ירדן. אודה לבדיקת ההנחה שלי. &lt;br /&gt;
השאלה: תהיינה f:X--&amp;gt;Y ו g:Y--&amp;gt;X העתקות. מה תוכל ללמד מהתנאי g*f=Idx על f ועל g? (כאשר * מסמנת הרכבה) &lt;br /&gt;
האם נוכל ללמוד שהן הפיכות?&lt;br /&gt;
:: פונקציית זהות היא פונק&#039; חח&amp;quot;ע ועל (הפיכה). לכן, לפי טענה שהראינו והוכחנו בכיתה, f - חח&amp;quot;ע ו- g - על. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:25, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה: העתקה חד חד ערכית מקבוצה על עצמה נקראת תמורה. הוכח שמספר התמורות של קבוצה בת N איברים הוא !N.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. האם זה מכיוון שלכל איבר אני יכולה להגדיר N איברים שונים. לדוג&#039; בקבוצה 1,2,3 אני יכולה להגדיר ל-1 את 1 את 2 ואת 3. ואז במידה והגדרתי לאחד את אחד יש לי 2 אופציות להגדיר את 2-ל 2/3 וכך הלאה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. N איברים לא יכול להיות במובן של א0 לדוג&#039; נכון? זה לא תופס באינסופיות. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפשר להרחיב את הגדרת העצרת גם אינסופיים. אבל אם בשאלה מדברים על N איברים, מדובר במספר סופי של איברים. אחרת היו אומרים שהקבוצה מעוצמה N. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:29, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על הגדרות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרבה מן ההגדרות אתם אומרים תהי קבוצה כלשהי A ואז תת קבוצה A&#039; ולאחר מכן אתם מגדירים על תת הקבוצה לדוג&#039; את אוסף כל התמונות של אברי A&#039;. &lt;br /&gt;
האם יש סיבה כלשהי שבה יש צורך להסתכל על תתי קבוצות ולא על הקבוצות עצמן? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השאלה כללית מדי. אשמח לראות דוגמא כלשהי.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:31, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת החח&amp;quot;ע: לא הבנתי למה צריך את הנוסחה הזאת? אי אפשר פשוט להוציא שורש שלישי ולומר ש X1=X2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: באופן כללי - לא, ייתכן שיש עוד שורשים. במקרה שהחזקה היא 3, כן, היה אפשר לקחת שורש שלישי בשני האגפים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ד&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
בחרתם להפעיל F על A/B על מנת לקבל את B ולהוכיח שהפונקציה היא על ושבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל הטווח. &lt;br /&gt;
הרציונאל בבחירה זו היה בעצם לבחור את ההופכי של הפונקציה? (אני מקווה שאני מדייקת בניסוח) זה כדי להבין את המוטיבציה בעצם לבחירה הזאת.. &lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: המטרה היא למצוא מקור. אפשר להסתכל על זה כמציאת הפונקציה ההופכית. בתרגיל זה אפשר לשים לב על הגדרת הפונקציה ועל ההעובדה שהיא הופכית לעצמה. אם לצייר מעין דיאגרמה של תחום וטווח של הפונקציה התכונה הזאת די בולטת. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות למבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי שתעלו פיתרונות למבחן ולתרגיל 12?&lt;br /&gt;
תודה רבה ושבת שלום&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרונות של ת&amp;quot;ב 12 כבר כמה ימים באתר. נחשוב על המבחן --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:12, 10 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלמה של צורן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין נאבד לגמרי בשאלות שצריך להשתמש בלמה של צורן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח אם תענו לי על מספר שאלות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. איך אני מזהה שמדובר בתרגיל שצריך לפתור בעזרת הלמה של צורן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אפשר להסביר את השלבים בפירוט בדרך להוכחת תרגיל כלשהו באמצעות הלמה (איך אני בוחר קס&amp;quot;ח מתאים וכו&#039;...)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המון תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: 1. בתרגולים ובתרגילי הבית נתנו שפע של שאלות שפותרים בעזרת הלמה של צורן. כמו כן, לא חייבים להשתמש בלמה של צורן אם יש דרך אחרת לפתור שאלה&lt;br /&gt;
:: 2. יש הרבה תרגילים שונים, אבל האלגוריתם בדרך כלל נשמר. שוב, הסברתי אותו הרבה פעמים בתרגולים (אם לא היית, אפשר להזות אותו מהתרגילים: מגדירים קבוצות והיחס (ברוב המקרים לפי השאלה קל להבין מהו הקס&amp;quot;ח הדרוש); בודקים שקיימת שרשרת לא ריקה בקס&amp;quot;ח זה; בודקים שלכל שרשרת יש חסם מלעיל; מכאן, לפי הלמה של צורן, מסיכים כי יש איבר מקסימלי. בדרך כלל יש גם שלב אחרון (תלוי בשאלה) שאותו עושים בשלילה ומקבלים סתירה בגלל המקסימליות שקיבלנו מהלמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: איני יכול להסביר איך בדיוק בוחרים קס&amp;quot;ח ואיך בדיוק בודקים שקיימת שרשרת וכו&#039;, הכל תלוי בשאלה. שוב, יש לכם בסיס נתונים רחב כדי ללמוד את ההגיון של השיטה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה יהיה מבנה המבחן? כמה זמן הוא יהיה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כמו המבחן לדוגמא - שעתיים וחצי, בחירה של 4 שאלות מתוך 5. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם תענו לי על השאלה הבאה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל שתי פונקציות g:N-&amp;gt;N ,f:N-&amp;gt;N נגדיר יחס R באופן הבא: fRg אם ורק אם קיים m שייך ל N כך ש: לכל f(n)&amp;lt;=g(n) ,n&amp;gt;=m&lt;br /&gt;
האם היחס הוא יחס סדר חלקי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכי שהיחס הוא יחס סדר חלקי, יש לבדוק את רפלקסיביות, טרנזיטיביות ואנטי-סימטריות. באיזה חלק יש בעיה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדי להוכיח אנטי-סימטריות רשמתי:(f(n)=g(n) , f(n)&amp;lt;=g(n) and f(n)&amp;gt;=g(n&lt;br /&gt;
האם זה מספיק?&lt;br /&gt;
והוכחת טרנזיטיביות היא גם כל כך טריוויאלית ?                                &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחר יש לנו שיעור חזרה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי כן. לא שמעתי על שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 4 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.למה מותר להחליף את א0 בחזקת א0 ב-2 בחזקת א0? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי שתי העוצמות הן &amp;lt;math&amp;gt;\alef&amp;lt;/math&amp;gt;. את ההוכחה ראיתם בהרצאות, כמו כן אפשר למצוא אותה בספר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot; של ברגר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אני לא כל כך מבינה אילו מן המעברים נחשבים &amp;quot;חוקיים&amp;quot; ואיזה לא. &lt;br /&gt;
יש לך אולי במקרה משהו שמרכז את החוקים שניתן להשתמש בהם במסגרת הארתמטיקה שתוכל להעלות לאתר או משהו בסגנון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את כל החוקים החוקיים נתתי בתרגול, הם כוללים חוקי חיבור, כפל והעלת בחזקה. כמו כן, אפשר למצוא אותם בספרים שונים בתורת הקבוצות מתחת לכותרת: אריתמטיקה של עוצמות, חשבון העוצמות וכד&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות למבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתפרסמו תשובות למבחן לדוגמא כדי שנוכל לבדוק את התשובות שלנו? &lt;br /&gt;
ממש יעזור...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרפת לבקשה. בבקשה תעלו את התשובות כדי שנוכל לבדוק את עצמינו!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פונקציה g על (מעל שלמים), זה גורר שהרכבה g*f היא על?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זה לא חשוב מעל איזו קבוצה מוגדרת פונקציה g. התשובה היא - לא בהכרח, כי אני צריך לדעת משהו על פונקציה f. אם גם f על, אז הרכבת הפונקציות g(f) גם היא על. אפשר לצייר את זה סכמאטית, זה אמור לעזור לחוש מה קורה כאן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:29, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 5 במבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם לא לכל המבחן, אפשר אולי פתרון לשאלה 5? או רמז לפחות (לסעיף ב&#039;)? מאוד יעזור לי להבין את השאלה, לפחות איזה כיוון...&lt;br /&gt;
:: בקבוצות תרגול שלי פתרתי שאלה מאוד דומה, רק שם חילקנו לקבוצות זרות בעלות עוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\alef_0&amp;lt;/math&amp;gt; כל אחת. עושים את זה ע&amp;quot;י שומוש בלמה של צורן. מגדירים קבוצה של כבוצות זרות בעוצמה הרצויה, מגדירים יחס סדר הכלה אז לכל שרשרת מוצאים חסם מלעיל ומקבלים שיש איבר מקסימלי. שלב אחרון זה להראות שאיבר המקסימלי הוא קבוצה עצמה. זוהי הדרך של פתרון. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:38, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מחלקות שקילות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,&lt;br /&gt;
בהרצאה הוכחנו שיחס מודולו n הוא יחס שקילות. ולאחר מכן העלנו את השאלה: מהן מחלקות השקילות?&lt;br /&gt;
בשלב זה נלקחה דוג&#039;- מודולו 3 ואמרנו שיש רק 3 מחלקות שקילות שונות. &lt;br /&gt;
הדילמה שלי בנושא היא: השאלה הרי מנוסחת בצורה כללית- עבור מודלו n. איך אני יודעת שמותר לי להעיד על פעולת יחס ספציפית עבור מודולו 3 במקרה זה? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: סליחה, אך לא הבנתי את השאלה. את יכולה לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנסה: &lt;br /&gt;
הוכח בהרצאה שמודולו n הוא יחס שקילות. לאחר מכן רצינו למצוא מהן מחלקות השקילות של מודולו n . בשלב זה בהרצאה המרצה לקח לדוג&#039; את n=3 והראה שקיימות שלוש מחלקות שקילות 0,1,2. &lt;br /&gt;
השאלה היא: הוכחנו הרי עבור היחס הכללי מודולו n שהוא אכן יחס שקילות. אך בדוג&#039; מצאנו מחלקות שקילות עבור n ספציפי (במקרה הזה שווה 3). כשמדברים איתי על מציאת מחלקות שקילות תחת יחס מסויים- איך יהיה אפשר לדעת אם מותר לי למצוא מחלקות שקילות של דוג&#039; ספציפית (מודלו 3, קבוצה ספציפית- הקבוצה הריקה למשל) ולא לנסח &amp;quot;תשובה כללית&amp;quot; למחלקות השקילות תחת יחס זה. (מקווה שיותר ברור..)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אם את מתבקשת למצוא את מחלקות השקילות של היחס הנתון, יש למצוא את כל המחלקות באופן כללי. אם את לא יודעת לעשות את זה, תמצאי אותם עבור איזושהי דוגמא פשוטה. ברור שזה לא ייתן את כל הניקוד. דרך אגב, במקרה של היחס מודולו n, מחלקות השקילות הן: [0], [1], [2],... [n-1]. &lt;br /&gt;
--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:05, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 מבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר הסבר איך לפתור את תרגיל 3 מתוך המבחן לדוגמא ?&lt;br /&gt;
ממש יעזור , בבקשה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרון של סעיף א&#039; הוא ישירות לפי ההגדרה. איפה בדיוק הבעיה? כדי לפתור את סעיף ב&#039; (וגם ג&#039;) יש להבין מה זה מחלקת שקילות ביחס זה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:29, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הסה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 אני לא מצליחה לבנות דיאגרמת הסה עם הזוגות הסדורים ע&amp;quot;פ ההגדרה של קבוצת P (מהמבחן לדוגמא) יש איזשהו כיוון או רמז שיוכל לעזור לי ? איך אני יודעת לקשר חיצים בין הזוגות של קבוצת P&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: צריך לבדוק האם כל זוג של מספרים נמצאים ביחס הנתון. למשל, 1 ו- 2 אינם ביחס, 1 ו-3 כן ביחס, 1 ו- 4 גם כן ביחס וכו&#039;. החצים כאן הם מ- 1 ל- 3, מ- 1 ל- 4. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:04, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אוי איזה פדיחה ואני ניסיתי לבנות דיגרמה של הזוגות הסדורים ששייכים ליחס...ואתה מסביר למעשה שצריך לבנות את הדיארמה עם מספרים בודדים, רק כדי לדעת שהבנתי נכון - לדוגמא למספר 6 אין אף חץ ממנו אך יש אליו? זה נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: נכון. רק תשים לב ואם תחבר את כולם לכולם, יהיו יותר מדי חצים. לדוגמא: 1R3 וגם 3R5, לכן לא מציירים חץ מ-1 ל-5, למרות שגם 1R5. כשהסברתי בתרגול איך בונים את הדיאגראמה, אמרתי שבונים אותה לפי קומות, כך שהחצים יכולים להיות בין הקומות (שכבות) ואסור שאיברים באותה השכבה יהיו מחוברים. דרך זו אינה הכרחית, אך עוזרת לא לטעות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:11, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחס סדר חלקי  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם כדי להוכיח שמתקיים יחס סדר חלקי מספיק להוכיח &lt;br /&gt;
אי רפלקסיבי, אנטי סימטרי וטרנזטיבי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זוהי הגדרה של יחס סדר חזק. יחס סדר חלקי הוא יחס רפלקסיבי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:12, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אני לא מצליחה למצוא מחלקות שקילות... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתון: {A={1,2,3,4,5,6,7,8,9&lt;br /&gt;
E=((a1,b1),(a2,b1))=E&lt;br /&gt;
שייכים ל (A*A)*(A*A)&lt;br /&gt;
כך ש: &lt;br /&gt;
(a1-a2)|2 &amp;amp; 3|(b1-b2)&lt;br /&gt;
צריך למצוא מחלקות שקילות [(1,6)].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 3 במבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דרך לפתרון שאלה 3 סעיף ב&#039;ו-ג&#039;? אני מניחה שהתשובה בסעיף ג&#039; היא שעוצמתה א, אבל זה רק אינטואיציה ואני לא בטוחה לגבי זה. &lt;br /&gt;
תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה המבחן מחר ובאיזה שעה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ועוד שאלה הסטודנטים שנגשים למועד מיוחד ציון התרגיל נשמר מהפעם הקודמת?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: צריך לשאול את מזכירות הפקולטה איך עושים את זה. מבחן מתחיל ב- 12 ונמשך 2:30. החדרים מופיעים במידע אישי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:23, 13 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
מיקום הבחינה הוא כנראה בניין 304 אולם 1 או 2(השואל)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== החומר לבחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני שואל בתור נבחן למועד מיוחד - האם הבחינה של מי שלקח מועד מיוחד שונה מזו של מי שלמד את הקורס בסמסטר זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החומר לבחינה בכל מקרה, הוא רק מהסילבוס שפורסם? כלומר, אין קומבינטוריקה ועיקרון הכלה-הדחה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה!&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19745</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19745"/>
		<updated>2012-02-12T22:17:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* שאלה 5 במבחן לדוגמא */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;br /&gt;
:: אין טעות בפתרון. איזה מעבר בפתרון אינו ברור? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:58, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל ממשה ירדן  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, תרגיל מהספר של משה ירדן. אודה לבדיקת ההנחה שלי. &lt;br /&gt;
השאלה: תהיינה f:X--&amp;gt;Y ו g:Y--&amp;gt;X העתקות. מה תוכל ללמד מהתנאי g*f=Idx על f ועל g? (כאשר * מסמנת הרכבה) &lt;br /&gt;
האם נוכל ללמוד שהן הפיכות?&lt;br /&gt;
:: פונקציית זהות היא פונק&#039; חח&amp;quot;ע ועל (הפיכה). לכן, לפי טענה שהראינו והוכחנו בכיתה, f - חח&amp;quot;ע ו- g - על. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:25, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה: העתקה חד חד ערכית מקבוצה על עצמה נקראת תמורה. הוכח שמספר התמורות של קבוצה בת N איברים הוא !N.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. האם זה מכיוון שלכל איבר אני יכולה להגדיר N איברים שונים. לדוג&#039; בקבוצה 1,2,3 אני יכולה להגדיר ל-1 את 1 את 2 ואת 3. ואז במידה והגדרתי לאחד את אחד יש לי 2 אופציות להגדיר את 2-ל 2/3 וכך הלאה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. N איברים לא יכול להיות במובן של א0 לדוג&#039; נכון? זה לא תופס באינסופיות. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפשר להרחיב את הגדרת העצרת גם אינסופיים. אבל אם בשאלה מדברים על N איברים, מדובר במספר סופי של איברים. אחרת היו אומרים שהקבוצה מעוצמה N. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:29, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על הגדרות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרבה מן ההגדרות אתם אומרים תהי קבוצה כלשהי A ואז תת קבוצה A&#039; ולאחר מכן אתם מגדירים על תת הקבוצה לדוג&#039; את אוסף כל התמונות של אברי A&#039;. &lt;br /&gt;
האם יש סיבה כלשהי שבה יש צורך להסתכל על תתי קבוצות ולא על הקבוצות עצמן? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השאלה כללית מדי. אשמח לראות דוגמא כלשהי.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:31, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת החח&amp;quot;ע: לא הבנתי למה צריך את הנוסחה הזאת? אי אפשר פשוט להוציא שורש שלישי ולומר ש X1=X2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: באופן כללי - לא, ייתכן שיש עוד שורשים. במקרה שהחזקה היא 3, כן, היה אפשר לקחת שורש שלישי בשני האגפים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ד&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
בחרתם להפעיל F על A/B על מנת לקבל את B ולהוכיח שהפונקציה היא על ושבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל הטווח. &lt;br /&gt;
הרציונאל בבחירה זו היה בעצם לבחור את ההופכי של הפונקציה? (אני מקווה שאני מדייקת בניסוח) זה כדי להבין את המוטיבציה בעצם לבחירה הזאת.. &lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: המטרה היא למצוא מקור. אפשר להסתכל על זה כמציאת הפונקציה ההופכית. בתרגיל זה אפשר לשים לב על הגדרת הפונקציה ועל ההעובדה שהיא הופכית לעצמה. אם לצייר מעין דיאגרמה של תחום וטווח של הפונקציה התכונה הזאת די בולטת. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות למבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי שתעלו פיתרונות למבחן ולתרגיל 12?&lt;br /&gt;
תודה רבה ושבת שלום&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרונות של ת&amp;quot;ב 12 כבר כמה ימים באתר. נחשוב על המבחן --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:12, 10 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלמה של צורן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין נאבד לגמרי בשאלות שצריך להשתמש בלמה של צורן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח אם תענו לי על מספר שאלות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. איך אני מזהה שמדובר בתרגיל שצריך לפתור בעזרת הלמה של צורן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אפשר להסביר את השלבים בפירוט בדרך להוכחת תרגיל כלשהו באמצעות הלמה (איך אני בוחר קס&amp;quot;ח מתאים וכו&#039;...)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המון תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: 1. בתרגולים ובתרגילי הבית נתנו שפע של שאלות שפותרים בעזרת הלמה של צורן. כמו כן, לא חייבים להשתמש בלמה של צורן אם יש דרך אחרת לפתור שאלה&lt;br /&gt;
:: 2. יש הרבה תרגילים שונים, אבל האלגוריתם בדרך כלל נשמר. שוב, הסברתי אותו הרבה פעמים בתרגולים (אם לא היית, אפשר להזות אותו מהתרגילים: מגדירים קבוצות והיחס (ברוב המקרים לפי השאלה קל להבין מהו הקס&amp;quot;ח הדרוש); בודקים שקיימת שרשרת לא ריקה בקס&amp;quot;ח זה; בודקים שלכל שרשרת יש חסם מלעיל; מכאן, לפי הלמה של צורן, מסיכים כי יש איבר מקסימלי. בדרך כלל יש גם שלב אחרון (תלוי בשאלה) שאותו עושים בשלילה ומקבלים סתירה בגלל המקסימליות שקיבלנו מהלמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: איני יכול להסביר איך בדיוק בוחרים קס&amp;quot;ח ואיך בדיוק בודקים שקיימת שרשרת וכו&#039;, הכל תלוי בשאלה. שוב, יש לכם בסיס נתונים רחב כדי ללמוד את ההגיון של השיטה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה יהיה מבנה המבחן? כמה זמן הוא יהיה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כמו המבחן לדוגמא - שעתיים וחצי, בחירה של 4 שאלות מתוך 5. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם תענו לי על השאלה הבאה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל שתי פונקציות g:N-&amp;gt;N ,f:N-&amp;gt;N נגדיר יחס R באופן הבא: fRg אם ורק אם קיים m שייך ל N כך ש: לכל f(n)&amp;lt;=g(n) ,n&amp;gt;=m&lt;br /&gt;
האם היחס הוא יחס סדר חלקי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכי שהיחס הוא יחס סדר חלקי, יש לבדוק את רפלקסיביות, טרנזיטיביות ואנטי-סימטריות. באיזה חלק יש בעיה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדי להוכיח אנטי-סימטריות רשמתי:(f(n)=g(n) , f(n)&amp;lt;=g(n) and f(n)&amp;gt;=g(n&lt;br /&gt;
האם זה מספיק?&lt;br /&gt;
והוכחת טרנזיטיביות היא גם כל כך טריוויאלית ?                                &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחר יש לנו שיעור חזרה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי כן. לא שמעתי על שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 4 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.למה מותר להחליף את א0 בחזקת א0 ב-2 בחזקת א0? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי שתי העוצמות הן &amp;lt;math&amp;gt;\alef&amp;lt;/math&amp;gt;. את ההוכחה ראיתם בהרצאות, כמו כן אפשר למצוא אותה בספר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot; של ברגר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אני לא כל כך מבינה אילו מן המעברים נחשבים &amp;quot;חוקיים&amp;quot; ואיזה לא. &lt;br /&gt;
יש לך אולי במקרה משהו שמרכז את החוקים שניתן להשתמש בהם במסגרת הארתמטיקה שתוכל להעלות לאתר או משהו בסגנון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את כל החוקים החוקיים נתתי בתרגול, הם כוללים חוקי חיבור, כפל והעלת בחזקה. כמו כן, אפשר למצוא אותם בספרים שונים בתורת הקבוצות מתחת לכותרת: אריתמטיקה של עוצמות, חשבון העוצמות וכד&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות למבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתפרסמו תשובות למבחן לדוגמא כדי שנוכל לבדוק את התשובות שלנו? &lt;br /&gt;
ממש יעזור...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרפת לבקשה. בבקשה תעלו את התשובות כדי שנוכל לבדוק את עצמינו!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פונקציה g על (מעל שלמים), זה גורר שהרכבה g*f היא על?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זה לא חשוב מעל איזו קבוצה מוגדרת פונקציה g. התשובה היא - לא בהכרח, כי אני צריך לדעת משהו על פונקציה f. אם גם f על, אז הרכבת הפונקציות g(f) גם היא על. אפשר לצייר את זה סכמאטית, זה אמור לעזור לחוש מה קורה כאן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:29, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 5 במבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם לא לכל המבחן, אפשר אולי פתרון לשאלה 5? או רמז לפחות (לסעיף ב&#039;)? מאוד יעזור לי להבין את השאלה, לפחות איזה כיוון...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19744</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה תשעב סמסטר חורף/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=19744"/>
		<updated>2012-02-12T21:57:46Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* פתרונות למבחן לדוגמא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל בית 1 ==&lt;br /&gt;
==== בקשר לתרגיל 1 ====&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני מוכיח שלמות - כמו בתרגיל 5? מה אני צריך להוכיח כדי שזה ייחשב שלמות?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
::צריך להראות שניתן לבטא את הקשרים &amp;lt;math&amp;gt;\neg&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\and&amp;lt;/math&amp;gt; על ידי קשר &amp;lt;math&amp;gt;\downarrow&amp;lt;/math&amp;gt;.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:04, 5 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדעתי הטענה- לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם. לא מביאה בהכרח למסקנה &amp;quot;קיימים שני אנשים )שונים( עם אותו שם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
זאת מכיוון שכביכול לא בהכרח קיים איש עם שם. לא הבנתי מה הכוונה ב- &amp;quot;הגדירו אילו אנשים ושמות קיימים בעולם, ואז הגדירו את הפרדיקטים N,R,P &amp;quot; &lt;br /&gt;
במקרה זה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אחרי שמסבירים במילים למה אתם חושבים שהטענה אינה נכונה, רצוי שתביאו דוגמא לכך. כלומר, תגדירו מהו עולם הדיון שלכם ומהם הפרדיקטים שמתארים את הטענה. במילים אחרות, יש למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==== שאלה כללית ====&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (\lnot\exists y)(P(x)\land Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ו- &amp;lt;math&amp;gt;(\exists x) (P(x)\land (\lnot\exists y)Q(y,x))&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהי המשמעות של הביטוי? מה אתה רוצה לבטא? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנא, העלה את שיעורי הבית כבר היום, ובכל יום רביעי. אם זה מיום חמישי אחר הצהריים אין לנו מספיק זמן עד ליום ג&#039;. תודה&lt;br /&gt;
:: הגשת תרגילי הבית עד יום חמישי, כך שיש לכם בדיוק שבוע. נשתדל להעלות קודם. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== צורת כתיבה וסדר פעולות. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התברר לי(כך נראה) ש &amp;lt;math&amp;gt;\lnot \exists(x) P(x)&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל &amp;lt;math&amp;gt;\lnot (\exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
אם כן, שאלה אחרת: האם &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; פירושו &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הביטוים &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists(x))&amp;lt;/math&amp;gt; ו- &amp;lt;math&amp;gt;\forall(x)&amp;lt;/math&amp;gt; הם ביטויים חסרי משמעות.&lt;br /&gt;
::לא קיים x.... שמקיים את מה? ששיך לקבוצה? מה התכונה שלו? אותו הדבר לגבי &amp;quot;לכל&amp;quot;.&lt;br /&gt;
::אפשר להגיד ש- &amp;lt;math&amp;gt;(\lnot \exists P(x))&amp;lt;/math&amp;gt; שקול ל- &amp;lt;math&amp;gt;\forall (\lnot P(x))&amp;lt;/math&amp;gt;--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:48, 23 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה אחת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירצוני להעיר כי לא ניתן להוכיח כי יש את הדוגמה הנגדית:&lt;br /&gt;
A=(a,b) B=(b,a)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: מה בדיוק אומרת הדוגמא שנתת? האם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{a,b} \right\}, B=\left\{{b,a} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;? אם כן, אז הקבוצות שוות.&lt;br /&gt;
: אם התכוונת &amp;lt;math&amp;gt;A=\left\{{(a,b)\}, B=\{(b,a)} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; אז &amp;lt;math&amp;gt; A \times B=\left\{ {((a,b),(b,a))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;B\times A = \left\{{((b,a),(a,b))} \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;, כלומר המכפלות שונות.&lt;br /&gt;
: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:50, 3 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי פישוט ביטויים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, &lt;br /&gt;
את: (A∩B)∪(C ∩D) אפשר לכתוב פשוט כ(A∩B) או לחלופין כ-(C ∩D) מכיוון ששתיהן מוכלות ב- (A∩B)∪(C ∩D)? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא, זה לא נכון, כי לא ידוע ש- (A∩B)=(C∩D). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:11, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1.א, תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה טריוויאלי ש-&amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt; הוא יחס טרנזיטיבי ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt;? או שצריך להוכיח את זה- אם כן אז מה ההגדרה של &amp;lt;math&amp;gt;&amp;lt;&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: כן, אפשר לא להוכיח את נטרנזיטיביות של &amp;quot;גדול או שווה&amp;quot; ו-&amp;quot;קטן ושווה&amp;quot; על מספרים טבעיים, שלמים רציונליים וממשיים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:02, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;(A\times A)\setminus R\cup I_A=((A\times A)\setminus R)\cup I_A&amp;lt;/math&amp;gt;? (סדר פעולות)&lt;br /&gt;
:: כן, אם אין סוגריים אז מבצעים לפי סדר הפעולות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:50, 7 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יחס סדר הכוונה ליחס סדר חלקי?. תודה&lt;br /&gt;
:יחס סדר = יחס סדר חלקי. יחס סדר מלא = סדר לינארי. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 14:49, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרון תרגיל 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי יעלה פתרון תרגיל 5 לאתר?? האם זה יעשה לפני הבוחן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כבר הועלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:30, 9 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 6 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון שהועלה לא בדיוק מובן לי.&lt;br /&gt;
מדוע אפשר להגדיר &amp;lt;math&amp;gt;2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt; יחסים מעל &amp;lt;math&amp;gt;A&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי זהו מספר תת-קבוצות של &amp;lt;math&amp;gt;A\times A&amp;lt;/math&amp;gt;, כיוון שכל תת-קבוצה כזו היא יחס מ- A ל- A.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;|A\times A|= |A|\cdot |A| = 81&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;\left| P(A\times A) \right| = 2^{81}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:24, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר נוסף לתרגיל 6 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון שאלה 4.ב, הבנתי שהדוגמה הנגדית לא מוכיחה ש&amp;lt;math&amp;gt;R&amp;lt;/math&amp;gt; אינו יחס שקילות.&lt;br /&gt;
למה לא מספיקה הדוגמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה תרגיל מדובר. בתרגיל 6 כבר לא מדברים על יחסי שקילות, אלא על יחסי סדר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוונתי לא לתרגיל בית. התכוונתי לתרגיל בדף שלך באתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: רציתי להראות שזה נכון באופן כללי, לכל קבוצה B. אבל כן, אפשר להסתפק בדוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:25, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא בטוחה שהפנמתי את הקשר של יחס בכלל ויחס שקילות בפרט למכפלה הקרטזית. לדוג&#039; בתרגיל 5 שאלה 4: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. ניתן לומר ש E,G,F מוכלות ב- AXB (המכפלה הקרטזית)? (לפי הגדרת היחס)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא! היחס E מוגדר על קבוצה A לכן הוא מוכל ב- AxA. גם עבור F זה לא נכון. רק G אכן מוכל ב- AxB. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אם כן, האם  יכולה לייצג לצורך העניין E יחס שקילות של שמות פרטיים. F יחס שקילות של שוויון ו- G יחס שקילות שונה לחלוטין? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפילו אם 1 היה נכון, לא הבנתי מה הרעיון כאן? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3. במידה וכך הדבר, איך אני יכולה להסיק מקיום תנאי שקילות בקבוצה E וקבוצה F לקבוצה G -הרי G עשוייה לייצג יחס שקילות שונה לחלוטין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אשמח לתת תשובה נרחבת אם תתני לי הסבר מפורט יותר כולל דוגמאות מה את רוצה לבדוק. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:36, 11 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לתשובה נרחבת עד כמה שניתן, תודה רבה :) !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סדר פעולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו סדר הפעולות עבור &amp;lt;math&amp;gt;P(A)\setminus\{A\}\setminus\{\varnothing\}&amp;lt;/math&amp;gt;?(מתוך תרגיל 4)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לפי הסדר הרשום. קודם נפחית מ- &amp;lt;math&amp;gt;P\left( A \right)&amp;lt;/math&amp;gt; את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ A \right\}&amp;lt;/math&amp;gt; ואחר כך, ממה שנשאר, נפחית את &amp;lt;math&amp;gt;\left\{ \emptyset  \right\}&amp;lt;/math&amp;gt;.  --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:42, 15 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טווח ותמונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, אני נתקלת בהגדרות שונות למה זה טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם אפשר לקבל הגדרה מדויקת למהו טווח. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להבדל בין טווח לתמונה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולהבין מה הכוונה שמבקשים ממני את תמונת התחום של פונקציה? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הגדרות מדויקות תוכל למצוא בספר הקורס שלנו: ש. ברגר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot;, כרך 1, עמ&#039; 62.&lt;br /&gt;
:: אם  &amp;lt;math&amp;gt;f : A \to B&amp;lt;/math&amp;gt;  אז A היא תחום, B - טווח. תמונת הפונקציה, C, היא תת-קבוצה של B כך ש- &amp;lt;math&amp;gt;C =\{{f(a) | \forall a\in A\}}&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:20, 22 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
אז בעצם לא חייב שלכל איבר בטווח יהיה מקור, כן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא. אחרת כל פונקציות היו אוטומטית &amp;quot;על&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:09, 23 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3 סעיף ב&#039; c  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתשובות בדיאגרמה מחברים את 9 עם 15,אנחנו מבינות שזה קשור להגדרת היחס שם, אבל איך בדיוק זה בא לידי ביטוי?&lt;br /&gt;
:: תודה על ההערה. הייתה טעות בדיאגרמת הסה, הטעות תוקנה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:20, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הי.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הי, תוכל להגדיר מה זה יחס סדר חלקי ויחס סדר מלא ויחס סדר חזק ויחס סדר חלש ומה ההבדל בינהם?&lt;br /&gt;
הסתבכתי לגמרי, כל הרצאה, ספר או ויקיפדיה ממציא משהו אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אנחנו לא הגדרנו יחס סדר חלש. כל השאר:&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חלקי - יחס שמקיים רפלקסיביות, אנטי-סימטריות וטרנזיטיביות (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן או שווה&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר חזק - כמו יחס סדר חלקי, רק אנטי-רפלקסיבי (בדומה לפעולה &amp;quot;קטן&amp;quot; במספרים ממשיים).&lt;br /&gt;
:: יחס סדר מלא (או ליניארי) זהו יחס סדר בו כל שני איברים ניתנים להשוואה.&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:03, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רשמתם בתשובות באתר כי סעיף א&#039; שאלה 3 אינה פונקציה...עם דוגמה -1 אני לא ממש מבינה למה? מפני שמדובר בארך מוחלט ובמקרה כזה מתקבל 1..כאילו יוצא שהיא לא חח&amp;quot;ע אבל למה היא לא פונקציה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את בהחלט צודקת. התשובה על סעיף א&#039; לא הייתה קשורה לשאלה (הרי אפילו בניסוח השאלה היה כתוב שכל הביטויים הן פונקציות). תוקן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:36, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
הפונקציה הראשונה שהגדרתי לוקחת זוג סדור של מספרים טבעיים (a,b) ושולחת את הa לa שלילי ואת הb משאירה כפי שהוא.&lt;br /&gt;
הפונקציה השנייה לוקחת את הזוג (אחד שלילי ואחד חיובי) ומסדרת אותו בזוג סדור כך שהמינימום במקום הראשון בערך מוחלט והמקסימום במקום השני כפי שהוא.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא: בפונקציה השנייה אני צריכה לדאוג גם לכל שאר הזוגות של תת קבוצות של מספרים שלמים ופשוט לזרוק אותם למקום אחר. &lt;br /&gt;
איך אני מגדירה את שאר האיברים (אלו שעדיין לא טיפלתי בהעברה שלהם) ? (יוצא לי המון קבוצות) איך אפשר לכתוב את זה באופן אלגנטי..תודה.&lt;br /&gt;
:כותבים משהו כמו: אם בקבוצה יש שני איברים, אחד חיובי ואחד שלילי, אז מגדירים ... אחרת מגדירים ...--[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:46, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
מה אני עושה עם המקרה של הזוג (0,0)? &lt;br /&gt;
לאן אפשר לשלוח את כל השאר כדי שזה לא יפריע?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8: שאלה 1 סעיף 3  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שצריך להשתמש בפונקצייה המאפיינת שנותנת ערכי 0 ו-1. &lt;br /&gt;
אבל מפה אני תקועה...אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:רמז: תמונה הפוכה. --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 17:44, 4 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איזומורפיזם בין קבוצות סדורות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם קיימות אינסוף העתקות  &amp;lt;math&amp;gt; f:[1,15] \rightarrow [0,10]&amp;lt;/math&amp;gt; שהן חח&amp;quot;ע, על ומקיימות &amp;lt;math&amp;gt;\forall x_1,x_2 \in [1,15]: (x_1&amp;lt;x_2\rightarrow f(x_1)&amp;lt;f(x_2))&amp;lt;/math&amp;gt; (שומרות סדר)? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי שכן, אבל איך מוצאים תבנית ליצירת אינסוף כאלה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כאשר מדברים על אינסוף יש לדייק באיזה אינסוף מדובר. בכל מקרה, הבנייה הבאה, למשל, מקיימת את הדרוש: &amp;lt;math&amp;gt;f(x) = \frac{5}{7}\cdot (x-1) \cdot \frac{x^i}{15^i},\ \ \ \forall i\ge 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:57, 8 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::תודה רבה! אני טוען שמספר האיזומורפיזמים כאלה בין קבוצות מעוצמה &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt; הוא בדיוק &amp;lt;math&amp;gt;\mu&amp;lt;/math&amp;gt;, עבור &amp;lt;math&amp;gt;\mu &amp;gt; \aleph_0&amp;lt;/math&amp;gt;. יש לנו כלים להוכיח(/להפריך) את זה? (ויש בדיוק איזו&#039; 1 כזה בין קב&#039; סופיות)&lt;br /&gt;
:::: באופן כללי אני לא בטוח שהטענה נכונה, אך אחרי השבוע הזה יהיו לכם את כל הכלים כדי לענות על השאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה מס&#039; 2- א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרעיון הוא בעצם שהפונקציה לוקחת b קבוע וa כלשהו מהקבוצה. ולכן הזוגות הסדורים אף פעם לא יראו אותו דבר אם מדובר על aים שונים מכיוון שהם היחידים שמשפיעים פה (כי לקחתי את b קבוע)? הבנתי נכון?&lt;br /&gt;
:: כן, הרעיון נכון. אני רק מקווה שההוכחות ייכתבו בצורה פורמלית יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:43, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת הטרנזטיביות בחלוקה למקרים: במקרה הראשון יודעים שמתקיים או a קטן שווה ל-c או c קטן שווה לe אם זה או זה או זה למה מותר לאחד את זה לאי שוויון אחד ולומר שa קטן שווה לC קטן שווה לe באותו אי שוויון?&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי את השאלה. אולי אפשר לנסח אותה אחרת? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:47, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכיוון ב&#039;: הוכחת אנטי סימטריות. &lt;br /&gt;
לא הבנתי איך מXRopY מסיקים ש(x,y)שייך לR? &lt;br /&gt;
ולמה צריך את Z ואי אפשר לדבר ישירות על שוויון y ו-x? &lt;br /&gt;
:: לא מסיקים מ- &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt; ש- &amp;lt;math&amp;gt;xRy&amp;lt;/math&amp;gt; - כי זאת הנחה שלנו (הנחנו את זה בהתחלת ההוכחה של אנטי-סימטריות). להיפך, מההנחה ש- &amp;lt;math&amp;gt;yRx&amp;lt;/math&amp;gt; נובע כי &amp;lt;math&amp;gt;xR^{op}y&amp;lt;/math&amp;gt;. לגבי השאלה השנייה - כן, אפשר היה להסתדר בלי z ולהסיק כי &amp;lt;math&amp;gt;x=y&amp;lt;/math&amp;gt; מהעובדה ש- &amp;lt;math&amp;gt;(x,y) \in I&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:56, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8 שאלה 1 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
זה לא משנה לאן אני שולחת את הפונקציה G במקרה &amp;quot;האחר&amp;quot;. העיקר שיהיה בתחום של הטבעיים. זאת מכיוון שכל עוד מה שהגדרתי נתן לי זהות של A. כל שאר הדברים שהכנסתי (כל שאר הזוגות- לדוג&#039; זוגות עם 2 איברים שלילים) בין אם יתנו זהות ובין אם לא..זה לא רלוונטי בעצם? אני יכולה לשלוח אותם לכל זוג סדור שקיים בטבעים?&lt;br /&gt;
:: כן. זה גם נכון לכל הקבוצות האפשריות שמכילות יותר או פחות משני איברים שאחד מהם שלישי והשני חיובי. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:10, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחה שהפונקציה היא &amp;quot;על&amp;quot;- אפשר לציין שN מוכל בZ ולהתבסס על זה?&lt;br /&gt;
:: לא כל פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f:\Z\to\N&amp;lt;/math&amp;gt; היא פונקציה &amp;quot;על&amp;quot;, למרות ש- &amp;lt;math&amp;gt;\N\subset\Z&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:02, 11 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה אין ציון שלי בקובץ? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש ליד הת.ז שלי קובייה ריקה&lt;br /&gt;
:: קשה לענות על השאלה הזאת. כדי לבדוק את זה נצטרך לדעת את השם ואת תעודת הזהות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:: זו בעיה אישית, ולכן עדיף שתפנו למתרגל שלכם בדואר אלקטרוני ולא דרך הפורום. על מנת לשמור על פרטיותכם, המענו מכתיבת תעודת הזהות שלכם כאן (אם כי אף אחד לא מונע ממכם לעשות זאת). --[[משתמש:Ufirst|אוריה]] 20:33, 23 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9, שאלה 2 סעיף א&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, חשבנו להתחיל ולעבוד על השלילה של הטענה. &lt;br /&gt;
האם השלילה הלוגית של המשפט:&amp;quot;אם העוצמה של A שווה לעוצמה של B אז קיימת פונקציה f חח&amp;quot;ע מA ל-B שהיא לא על&amp;quot;&lt;br /&gt;
היא: &amp;quot;אם קיימת פונקציה f לא חח&amp;quot;ע ועל אז העוצמה של A לא שווה לעוצמה של B&amp;quot;? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השלילה לא נכונה. אך לא הבנתי משהו אחר - האם אתם רוצים להפריך את הטענה? אם כן אז בדרך כלל קל יותר למצוא דוגמא נגדית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:25, 17 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
כן, לא מובן לנו. הרי אם הקבוצות שוות עוצמה זה אומר שקיימת פונקציה חח&amp;quot;ע לכל אחד מהצדדים על פי קנטור. &lt;br /&gt;
כך שבאינטואיציה נראה שמדובר על הפרכה. אך לא הבנו איזה דוג&#039; נגדית יש למצוא כדי להפריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: תחשבו על קבוצות סופיות --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:03, 18 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9- שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,  צריך להראות שהעוצמות שקולות ועל כן אם חושבים על פונקציה חח&amp;quot;ע ועל מ&amp;lt;1 ,0&amp;gt;*N ל-N &lt;br /&gt;
והפונקציה מוגדרת כך שאת הזוגות (n,0) לוקחת ל2n ואת (n,1) ל2n-1 &lt;br /&gt;
בהוכחת ה&amp;quot;על&amp;quot; אי אפשר פשוט לומר שהטבעיים מורכבים מזוגיים ואי זוגיים (הרי האיבר השני בזוג הסדור הוא סה&amp;quot;כ קבוע ועל כן לא משחק תפקיד) ועל כן לכל N יהיה מקור זוגי/לא זוגי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני קצת מתקשה בכתיבה פורמלית של הוכחות &amp;quot;על&amp;quot;. אודה לעזרתך,&lt;br /&gt;
תודה מראש :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שפונקציה &amp;quot;על&amp;quot; יש לקחת איבר כלשהו בתמונה ולהראות שיש לו מקור. במקרה שמתואר כאן, יש לקחת &amp;lt;math&amp;gt;n\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; כלשהו ולכתוב מהו המקור כאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt; וכאשר &amp;lt;math&amp;gt;n=2k+1,\ \exist k\in\N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__זה אומר שלצורך העניין המקור של 2n במקרה שציינתי הוא פשוט 2n/2? &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
:: למיטב הבנתי זה יהיה (n,0).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש סיכוי כלשהו שהבודק יספיק להחזיר את תרגיל 9 לפני הבוחן הקרוב?&lt;br /&gt;
:: ההגשה עד הלילה היום. זה אומר שהבודק יקבל תרגילים רק ביום ראשון. הסיכוי שהוא יספיק לבדוק עד יום חמישי הבא זניח. אך אפשר לשאול את המתרגלים לגבי נכונות של התשובות שלכם. חוץ מזה הפתרון לתרגיל 9 יעלה לאתר היום מאוחר יותר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:22, 19 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נאמר שמגדירים פונקציה (בתשובות שנותנת תוצאת חלוקה ב2 ואת השארית, בדוגמא שנתתם עם 7 לא ברור לי איפה רושמים השארית? או  שמאפסים אותה? זה לא אמור להיות (3,1) לפי איך שהגדרתם?&lt;br /&gt;
ולמה הפונקציה מוגדרת כ(f(k ולא של x ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף כשעשיתם הרכבה f*g למה במקום בו שארית 1 זה לא  &lt;br /&gt;
2x-y+1/2,1 כאילו מאיפה מקבלים -1&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: הקובץ תוקן. לא הבנתי את השאלה האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:55, 25 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11, שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
אם לא, האם בכל זאת מותר לומר ש&amp;lt;math&amp;gt;|\mathbb N^{2012}|=|\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N|&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:: &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb N^{2012}=\mathbb N\times\mathbb N\times\cdots\times\mathbb N&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:41, 30 בינואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתקיימו שיעורי חזרה נוספים על אלו של רון עדין? תודה.&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי לא. נודיע אם יהיו שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:03, 4 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בחינה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1.&lt;br /&gt;
p&amp;amp;~q)imlies ~r)&lt;br /&gt;
התשובה היא (p or r)&amp;amp; ~(~q &amp;amp;r)~ ולא כפי שהמרצה רשם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: בשאלה 1 רשום: &amp;lt;math&amp;gt;(p \or \neg q) \to \neg r&amp;lt;/math&amp;gt; ולא מה שרשמת. לא הבנתי מה ואיפה רשם המרצה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2.&lt;br /&gt;
האם אפשר להוכיח בשלילה את טרנזיטיביות,כלומר B XOR D אינסופית אזי B XOR C אינסופית וגם D XOR C אינסופית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: לא הבנתי על איזה שאלה 2 מדובר. מה זה XOR אינסופית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:12, 7 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 שאלה 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאנו X אפס שהוא חסם עליון של B. מדוע הוא איבר ראשון בקבוצת חסמי המלעיל של B? הוא לא אמור להיות האיבר הראשון ב-B עצמה? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: האיבר הראשון הוא האיבר הקטן ביותר בקבוצה. הוא לא יכול להיות גם חסם מלעיל של אותה הקבוצה (פרט למקרה שבקבוצה יש סה&amp;quot;כ איבר אחד). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 13:54, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-לכן לא הבנתי את הפיתרון של התרגיל. יש טעות בפיתרון?&lt;br /&gt;
:: אין טעות בפתרון. איזה מעבר בפתרון אינו ברור? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:58, 8 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל ממשה ירדן  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, תרגיל מהספר של משה ירדן. אודה לבדיקת ההנחה שלי. &lt;br /&gt;
השאלה: תהיינה f:X--&amp;gt;Y ו g:Y--&amp;gt;X העתקות. מה תוכל ללמד מהתנאי g*f=Idx על f ועל g? (כאשר * מסמנת הרכבה) &lt;br /&gt;
האם נוכל ללמוד שהן הפיכות?&lt;br /&gt;
:: פונקציית זהות היא פונק&#039; חח&amp;quot;ע ועל (הפיכה). לכן, לפי טענה שהראינו והוכחנו בכיתה, f - חח&amp;quot;ע ו- g - על. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:25, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה: העתקה חד חד ערכית מקבוצה על עצמה נקראת תמורה. הוכח שמספר התמורות של קבוצה בת N איברים הוא !N.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. האם זה מכיוון שלכל איבר אני יכולה להגדיר N איברים שונים. לדוג&#039; בקבוצה 1,2,3 אני יכולה להגדיר ל-1 את 1 את 2 ואת 3. ואז במידה והגדרתי לאחד את אחד יש לי 2 אופציות להגדיר את 2-ל 2/3 וכך הלאה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. N איברים לא יכול להיות במובן של א0 לדוג&#039; נכון? זה לא תופס באינסופיות. &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: אפשר להרחיב את הגדרת העצרת גם אינסופיים. אבל אם בשאלה מדברים על N איברים, מדובר במספר סופי של איברים. אחרת היו אומרים שהקבוצה מעוצמה N. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:29, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על הגדרות  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרבה מן ההגדרות אתם אומרים תהי קבוצה כלשהי A ואז תת קבוצה A&#039; ולאחר מכן אתם מגדירים על תת הקבוצה לדוג&#039; את אוסף כל התמונות של אברי A&#039;. &lt;br /&gt;
האם יש סיבה כלשהי שבה יש צורך להסתכל על תתי קבוצות ולא על הקבוצות עצמן? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: השאלה כללית מדי. אשמח לראות דוגמא כלשהי.--[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:31, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ב&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת החח&amp;quot;ע: לא הבנתי למה צריך את הנוסחה הזאת? אי אפשר פשוט להוציא שורש שלישי ולומר ש X1=X2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: באופן כללי - לא, ייתכן שיש עוד שורשים. במקרה שהחזקה היא 3, כן, היה אפשר לקחת שורש שלישי בשני האגפים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:30, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 3 סעיף ד&#039;  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
בחרתם להפעיל F על A/B על מנת לקבל את B ולהוכיח שהפונקציה היא על ושבעצם אנחנו יכולים להגיע לכל הטווח. &lt;br /&gt;
הרציונאל בבחירה זו היה בעצם לבחור את ההופכי של הפונקציה? (אני מקווה שאני מדייקת בניסוח) זה כדי להבין את המוטיבציה בעצם לבחירה הזאת.. &lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: המטרה היא למצוא מקור. אפשר להסתכל על זה כמציאת הפונקציה ההופכית. בתרגיל זה אפשר לשים לב על הגדרת הפונקציה ועל ההעובדה שהיא הופכית לעצמה. אם לצייר מעין דיאגרמה של תחום וטווח של הפונקציה התכונה הזאת די בולטת. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 9 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות למבחן לדוגמא ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי שתעלו פיתרונות למבחן ולתרגיל 12?&lt;br /&gt;
תודה רבה ושבת שלום&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: פתרונות של ת&amp;quot;ב 12 כבר כמה ימים באתר. נחשוב על המבחן --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:12, 10 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלמה של צורן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין נאבד לגמרי בשאלות שצריך להשתמש בלמה של צורן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח אם תענו לי על מספר שאלות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. איך אני מזהה שמדובר בתרגיל שצריך לפתור בעזרת הלמה של צורן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אפשר להסביר את השלבים בפירוט בדרך להוכחת תרגיל כלשהו באמצעות הלמה (איך אני בוחר קס&amp;quot;ח מתאים וכו&#039;...)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
המון תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: 1. בתרגולים ובתרגילי הבית נתנו שפע של שאלות שפותרים בעזרת הלמה של צורן. כמו כן, לא חייבים להשתמש בלמה של צורן אם יש דרך אחרת לפתור שאלה&lt;br /&gt;
:: 2. יש הרבה תרגילים שונים, אבל האלגוריתם בדרך כלל נשמר. שוב, הסברתי אותו הרבה פעמים בתרגולים (אם לא היית, אפשר להזות אותו מהתרגילים: מגדירים קבוצות והיחס (ברוב המקרים לפי השאלה קל להבין מהו הקס&amp;quot;ח הדרוש); בודקים שקיימת שרשרת לא ריקה בקס&amp;quot;ח זה; בודקים שלכל שרשרת יש חסם מלעיל; מכאן, לפי הלמה של צורן, מסיכים כי יש איבר מקסימלי. בדרך כלל יש גם שלב אחרון (תלוי בשאלה) שאותו עושים בשלילה ומקבלים סתירה בגלל המקסימליות שקיבלנו מהלמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: איני יכול להסביר איך בדיוק בוחרים קס&amp;quot;ח ואיך בדיוק בודקים שקיימת שרשרת וכו&#039;, הכל תלוי בשאלה. שוב, יש לכם בסיס נתונים רחב כדי ללמוד את ההגיון של השיטה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 20:14, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה יהיה מבנה המבחן? כמה זמן הוא יהיה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כמו המבחן לדוגמא - שעתיים וחצי, בחירה של 4 שאלות מתוך 5. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 17:22, 11 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח אם תענו לי על השאלה הבאה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל שתי פונקציות g:N-&amp;gt;N ,f:N-&amp;gt;N נגדיר יחס R באופן הבא: fRg אם ורק אם קיים m שייך ל N כך ש: לכל f(n)&amp;lt;=g(n) ,n&amp;gt;=m&lt;br /&gt;
האם היחס הוא יחס סדר חלקי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כדי להוכי שהיחס הוא יחס סדר חלקי, יש לבדוק את רפלקסיביות, טרנזיטיביות ואנטי-סימטריות. באיזה חלק יש בעיה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדי להוכיח אנטי-סימטריות רשמתי:(f(n)=g(n) , f(n)&amp;lt;=g(n) and f(n)&amp;gt;=g(n&lt;br /&gt;
האם זה מספיק?&lt;br /&gt;
והוכחת טרנזיטיביות היא גם כל כך טריוויאלית ?                                &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחר יש לנו שיעור חזרה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: למיטב ידיעתי כן. לא שמעתי על שינויים בנושא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 00:36, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 10 שאלה 4 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.למה מותר להחליף את א0 בחזקת א0 ב-2 בחזקת א0? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: כי שתי העוצמות הן &amp;lt;math&amp;gt;\alef&amp;lt;/math&amp;gt;. את ההוכחה ראיתם בהרצאות, כמו כן אפשר למצוא אותה בספר &amp;quot;תורת הקבוצות&amp;quot; של ברגר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. אני לא כל כך מבינה אילו מן המעברים נחשבים &amp;quot;חוקיים&amp;quot; ואיזה לא. &lt;br /&gt;
יש לך אולי במקרה משהו שמרכז את החוקים שניתן להשתמש בהם במסגרת הארתמטיקה שתוכל להעלות לאתר או משהו בסגנון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: את כל החוקים החוקיים נתתי בתרגול, הם כוללים חוקי חיבור, כפל והעלת בחזקה. כמו כן, אפשר למצוא אותם בספרים שונים בתורת הקבוצות מתחת לכותרת: אריתמטיקה של עוצמות, חשבון העוצמות וכד&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:11, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות למבחן לדוגמא  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יתפרסמו תשובות למבחן לדוגמא כדי שנוכל לבדוק את התשובות שלנו? &lt;br /&gt;
ממש יעזור...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרפת לבקשה. בבקשה תעלו את התשובות כדי שנוכל לבדוק את עצמינו!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== משפט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פונקציה g על (מעל שלמים), זה גורר שהרכבה g*f היא על?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: זה לא חשוב מעל איזו קבוצה מוגדרת פונקציה g. התשובה היא - לא בהכרח, כי אני צריך לדעת משהו על פונקציה f. אם גם f על, אז הרכבת הפונקציות g(f) גם היא על. אפשר לצייר את זה סכמאטית, זה אמור לעזור לחוש מה קורה כאן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:29, 12 בפברואר 2012 (IST)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-113_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_2_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=16421</id>
		<title>שיחה:88-113 לינארית 2 סמסטר א תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-113_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_2_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=16421"/>
		<updated>2011-11-28T12:57:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* תרגיל 4 שאלה 1 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איפה אפשר לראות את שיעורי הבית  ?&lt;br /&gt;
:בדף התרגילים, כמובן (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ריבוי של ע&amp;quot;ע ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך מוכיחים שריבוי אלגברי של ע&amp;quot;ע גדול מהריבוי הגיאומטרי שלו? (רמז יהיה נחמד)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אה, נניח שהריבוי הגיאומטרי של ע&amp;quot;ע a הוא r, אזי קיימים r וקטורים בת&amp;quot;ל ששייכים למרחב העצמי של a. נשלים אותם לבסיס B של המרחב שלנו. הפולינום האופייני של מטר&#039; דומות זהה (כי יש יותר ממספר בן מנייה ובפרט סופי של נקודות בהם הערכים שלהם שווים, לכן הם שווים זהותית, ובפרט יש להם אותם שורשים). נסתכל על המטר&#039; (או הע&amp;quot;ל) שלנו לפי בסיס B, יהיה לנו את השורש a לפחות r פעמים, זה נובע מדטרמיננטה של מטריצת בלוקים (ב r עמודות יהיו לנו וקטורים מהצורה a*ei)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ליכסון מטריצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אמרו לנו בתירגול שניתן ללכסן אופרטור מגודל N על N רק עם יש לנו N איברים עצמיים שונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה נכון גם עבור מטריצה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זו הייתה ההוכחה הראשונה בהרצאה ביום שלישי O_O&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:דבר ראשון, קל לראות באמצעות מטריצות מייצגות שההבדל בין העתקות לינאריות למטריצות הוא זניח. שנית, אין דבר כזה &amp;quot;איבר עצמי&amp;quot; אם הכוונה שלך היא לע&amp;quot;ע אז המשפט שאמרת לא נכון - לדוגמא אופרטור הזהות. אם התכוונת לו&amp;quot;ע המשפט גם לא נכון, הרי קיימים אינסוף ו&amp;quot;ע (על ידי כפל בקבועים). ניתן לדבר על סכום מימדי המרחבים העצמיים שצריך להיות שווה לN ואז יהיה משפט נכון (גם עבור מטריצות). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ליכסון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהרצאה הוכחנו שהמטריצה היחידה שניתנת לליכסון למטריצת היחידה היא מטריצת היחידה , האם זה אומר שמטריצת היחידה לכסינה או שלא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היא דומה למטריצה אלכסונית ע&amp;quot;י הכפלה ב I מימין ומשמאל... אז מסתמן שכן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה הפירוש של לטרנספורמציה אין ערכים עצמיים שונים - 0 ערכים עצמיים או ערך עצמי אחד?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כן, או שאין ערכים עצמיים או שיש אחד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 שאלה 5  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר רמז או הדרכה לפתרון ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מתי מעלים את תרגיל 2 ?  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?&lt;br /&gt;
מצטרף לשאלה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרף לשאלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז שלום,&lt;br /&gt;
רציתי לשאול באם תוכל לאפשר לי לשים פה קישור לבלוג שלי שמתעסק בספרות, מידע מדעי וטכנולוגיות. שלחתי לך מיילים אבל כנראה שהמיילים לא הגיעו כי לא ראיתי תגובה. אין בבלוג שלי שום דבר שעובר על זכויות יוצרים. סלבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 מתי מעלים את תרגיל 2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ,תרגילים 2 ו1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה ריבוב? למדנו על ריבוי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה אותו דבר, ריבוב אלגברי = ריבוי אלגברי, ריבוב גיאומטרי = ריבוי גיאומטרי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערכי תרגול ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם תוכלו בבקשה להוסיף מערכי תרגול גם ללינארית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות לשיעורי הבית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא העלו את הפתרון לתרגיל 5 בשיעורי בית 5?&lt;br /&gt;
התרגיל היחידי הבעייתי...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מותר בבוחן להשתמש בהגדרה השנייה של פ&amp;quot;א בלי הסבר? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(נוחה יותר כשהכל חיובי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולגריתם לשילוש מטריצה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בפתרון תרגיל 2 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוציאו קצת לפני סוף הפירוק לגורמים לינארים להוציא (1+ג) {ג=למדה} עשו את הפעולה אך כתבו כאילו הוציאו (1-ג) ואז נוצר ערך עצמי מיותר הפולינום האופייני היה (1+ג)(1-ג)(ג-8) במקום (ג-8)2^(1+ג)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== נוסחא לחישוב דטרמיננטה של מטריצה 3*3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הדטרמיננטה של המטריצה &amp;lt;math&amp;gt;\begin{pmatrix}&lt;br /&gt;
a &amp;amp; b &amp;amp; c \\ &lt;br /&gt;
d &amp;amp; e &amp;amp; f \\ &lt;br /&gt;
g &amp;amp; h &amp;amp; i&lt;br /&gt;
\end{pmatrix}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היא: a*e*i+b*f*g+c*d*h-c*e*g-b*d*i-a*f*h&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבודק :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להעלות את רמת התרגילים? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יותר הוכחות? הרמה הנוכחית בכלל לא מכינה אותנו למבחן.&lt;br /&gt;
(מישהו מהמתרגלים בכלל מנטר את הדף הזה? יהיה נחמד אם תאשרו)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרף לבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף א&#039;, הכוונה לע&amp;quot;ע של A, נכון?&lt;br /&gt;
לא למדנו ע&amp;quot;ע של סקלרים ;)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15201</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15201"/>
		<updated>2011-10-06T14:32:30Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* שאלה בקשר לציון */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::סיבכתם אותי לגמרי... איך מחושב הציון בסוף? האם הבוחן נחשב? כמה % ש&amp;quot;ב, מבחן ובוחן?&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תלמד עליו 10 דקות O_O&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר לקבל תרגול נוסף לפני המועד ב&#039; בבדידה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגול אחרון?&lt;br /&gt;
:כן. תתארגנו ותגידו מתי --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: ביום שני? עם הכרזה לכולם? איזה אימייל ופרסום בויקי? (כי אף אחד לא ממש עשה משהו...) --[[משתמש:ג.יפית|ג.יפית]] 10:26, 1 באוקטובר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:::תשלחו לקבוצה בגוגל גרופ.... בטח מישהו יגיב. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:::: אפשר לינק לקבוצה? לא מצאנו... :(&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן כללי, הלמה של צורן מתקיימת גם לגבי איבר מינימלי? הכוונה:&amp;quot; תהי A קבוצה סדורה חלקית. אם לכל שרשרת בתוכה קיים חסם מלרע, אז ב-A קיים איבר מינימלי.&amp;quot; באופן כללי זה נכון?&lt;br /&gt;
:כן. אפשר להוכיח את זה בקלות מהנוסח הרגיל של הלמה של צורן, פשוט לקחת את היחס ולהפוך את הסדר של כל הזוגות הסדורים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן הדמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה שתיים עם הלמה של צורן לאיבר מינימלי, החסם מלרע לשרשראות יהיה האיבר הראשון בשרשרת?&lt;br /&gt;
:לא. תנאי הלמה לא מתקיימים כיוון שיש שרשראות ללא חסם מלרע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דוגמא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר תשובות לשאלה 3 (קומבינטוריקה) כדי לראות אם צדקתי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א.2835&lt;br /&gt;
ב. n מתוך m+n&lt;br /&gt;
ג. אם זה משנה לך, 2.76 כפול 10 בחזקת 13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש טעות בא&#039; לדעתי , כי כמו שחישבת לא התייחסת לאפ&#039; שהמספר בנוי מאותה ספרה 7 פעמים לכן יש להוסיף 9 לתשובה שלך &lt;br /&gt;
כלומר 2844.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 2 מה זה אומר איחוד כללי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תדוה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד שיש n קבוצות בתוך S, אז האיחוד הכללי זה האיחוד של כל n הקבוצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התשובה לעיל נכונה אך לא מדויקת. הסיבה למושג &amp;quot;איחוד כללי&amp;quot; היא שמספר הקבוצות ב-S יכול להיות אינסופי. איבר שייך לאיחוד הכללי אם&amp;quot;ם הוא שייך לאחת מהקבוצות ב-S (לפחות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לא ממבחן. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כנראה לא הייתי בהרצאה או משהו, אבל איך מוכיחים שהעוצמה של הממשים שווה לעוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים?&lt;br /&gt;
:וגם לא קראת את מערכי התרגול, נכון? קבוצת החזקה של הטבעיים שקולה לאוסף הפונקציות מהטבעיים לקבוצה &amp;lt;math&amp;gt;\{0,1\}&amp;lt;/math&amp;gt; וזו שקולה לאוסף הסדרות הבינאריות. עוצמת הסדרות הבינאריות שווה לזו של הממשיים (שכן אפשר לייצג כל מספר בבסיס בינארי...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך תציג את פאי בבסיס בינארי? הכוונה כל ספרה מהמספר להציג באמצעות ארבע ספרות בינאריות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מאד בדומה לרישום בבסיס עשרוני. הספרות אחרי הנקודה מייצגות את חצי, רבע, שמינית, אחד חלקי שש-עשרה וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בנוגע לנכון באופן ריק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה נכון להגיד שהאיבר 1 מוכל בתוך כל קבוצה שרק נבחר כי זה נכון באופן ריק?&lt;br /&gt;
במילים אחרות לפי ההגדרה של A מוכל בB זה כל a השייך לA גורר a שייך לB &lt;br /&gt;
ועכשיו כל a השייך ל1 (שזהו שקר שכן 1 הוא לא קבוצה בכלל) גורר הכל בדיוק כמו פי?&lt;br /&gt;
אני בטוח שזה לא נכון כי בהרצאה כתוב את ההפך אבל אין לי מושג למה?&lt;br /&gt;
תודה רבה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יחס ההכלה הינו תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של אוסף קבוצות כלשהו. את התנאי הלוגי בודקים רק לגבי זוג סדור של קבוצות, הוא לא מוגדר לאחד בכלל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן לא יהיה שובך היונים?&lt;br /&gt;
לדוגמא שאלה 2 סעיף ד http://math-wiki.com/images/b/b6/10BdidaTestBSol.pdf לא חלק מהחומר?&lt;br /&gt;
:עקרון שובך היונים נלמד בהרצאה, ועשוי להיות במבחן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בתרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 5 שהעלתם משנה שעבר יש טעות בפיתרון (לדעתי) כתוב בשאלה 3 ש B2 מוגדרת להיות עבור {1,3} וגם ב B3 זה עבור {1,3} ולדעתי זה אמור להיות עבור {2,3} תוכלו לבדוק ולשנות אם צריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה! &lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
:זה נכון, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לפתרונות תרגיל 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה מספר 2 בתרגיל מספר 4 בפתרונות יש לי קצת בעיה עם ההגדרה של g היא מוגדרת להיות תמונות של איברי y לפי f אבל Y מוכלת בB והפונקציה f עובדת מA לB במילים אחרות איברי y לא בהכרח מקורות של f(y) &lt;br /&gt;
תודה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 3 שאלה 1 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, אפשר בבקשה את הפתרונות של תרגיל 3 בשיעורי הבית?&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; כאשר אומרים של- R יש מקסימום הכוונה שהמקסימות הוא בתוך יחס הסדר של R או ביחס סדר על היחס R?&lt;br /&gt;
לדוגמא: &amp;lt;math&amp;gt;R= \left \{ (1,1)(2,2)(3,3)(2,1)(3,1) \right \}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;A= \left \{ 1,2,3 \right \}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אז 1 הוא מקסימום ב-R? או שהכוונה שיש יחס סדר על R שלפיו איבר ב-R הוא מקסימום?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון סופי בקורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוכלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית?&lt;br /&gt;
90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרף ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה בעצם עושה הפונקציה הריקה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הראו לנו בהרצאה פונקציה fi מה היא עושה בעצם? זה לא למעשה יחס ריק זאת אומרת התחום והמולט תחום לא מתייחסים זה אל זה?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר הסבר לפיתוח בינארי של מספרים בין 0 ל1 לדוגמא למה חצי שווה ל0.1 ולמה רבע שווה ל0.01 מה החוקיות פה?&lt;br /&gt;
בנוסף בהרצאה אמרו לנו שאם יש לנו שתי קבוצות כך שהחיתוך בינהם לא זר נניח A ו B ואנחנו רוצים למצוא את העוצמה של AUB אמרו לנו שנמצא את העוצמה של A*{0}UB*{1} ושהעוצמה הזאת שווה לעוצמה של האיחוד בין A ו B ולא הבנתי כל כך למה?&lt;br /&gt;
יש מצב לעזרה בבניית פונקציה חח&amp;quot;ע ועל בין שתי הקבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אנסה לעזור:&lt;br /&gt;
:א) (phi(n עבור n טבעי מוגדר להיות מספר המספרים הקטנים מ n וזרים לו... לא יכול לזרוק כרגע שימוש, אבל היא די נפוצה בתורת המספרים (ובמיוחד בחידות של project euler :-) ............ אוי, רגע, אתה מתכוון לקבוצה הריקה? הקבוצה הריקה היא יחס, ובפרט היא פונקציה אם התחום הוא הקבוצה הריקה בעצמה.&lt;br /&gt;
:ב) כמו שאתה יכול לייצג מספרים טבעיים בייצוג בינארי - כל אפס שאתה מוסיף, המספר מוכפל ב 2, כך אתה יכול לייצג גם מספרים לא שלמים - ככל שאתה זז ימינה המספר קטן פי 2 (אגב, כך בערך מייצגים מספרים במחשב, תחפש על floating-point representation או משהו כזה)&lt;br /&gt;
:ג) חיבור עוצמות אינסופיות מוגדר ע&amp;quot;י איחוד קבוצות זרות - כדי לגרום לקבוצות לא זרות &amp;quot;להיות זרות&amp;quot; ושתוכל להסתכל על סכום העוצמות שלהם, אתה תוסיף לכל איבר ב A אפס מימין ולאיבר ב B אחד משמאל ואז הן בטוח זרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן מועד א&#039; שגיאה בפתרון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 1 ב&#039; , בסוף בסוף רשום שהקבוצה שמכילה את X לא שווה ל A ורשום שזה גורר ש הקבוצה שמכילה את הקבוצה שמכילה את X לא שייכת לקבוצה שמכילה את A . אולי זה נכון לא בדקתי אבל אני יודע שזה לא תורם למשפט הסיום .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זאת אומרת קבוצת החזקה של זוגות סדורים כמו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(1,1)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קבוצת החזקה מוגדרת על קבוצה A כך ש &amp;lt;math&amp;gt;P(A) = \{B \subset A\}&amp;lt;/math&amp;gt;, אם אתה מתכוון למקרה בו &amp;lt;math&amp;gt;A = {(x,y) \in R^{2}}&amp;lt;/math&amp;gt; אז קבוצת החזקה של A תיהיה קבוצה שבתוכה קבוצות שבתוכן זוגות סדורים מ R^2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא הבנתי מה השאלה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה יהיה בתרגול? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנחנו נעשה מבחן דמה אחר, או את זה שהעלת לאתר?&lt;br /&gt;
:מבחן דמה אחר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה, מתי, כמה? תרגול ביום ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, באיזה בניין/חדר התרגול? מתחילים בעשר עד כמה שהבנתי...&lt;br /&gt;
תודה!~&lt;br /&gt;
:בניין מתמטיקה, נראה באיזה חדר לפי כמות האנשים שתגיע. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==  ציון סופי בקורס   ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוקלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית? 90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהקשר למה שנאמר קודם , אם לא היה בוחן המבחן היה 90 אחוז ?! זה לא נשמע הגיוני ...&lt;br /&gt;
:ברור שזה מוריד לרוב התלמידים. זה מכיוון שציון התרגיל לא משקף ידע בקורס. לא יעזור לשאול את זה שוב ושוב... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא משקף ידע?!? באלגברה לינארית זה כן משקף?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 תשנו את השיכלול..!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אתם צודקים, אני אבקש שגם בלינארית נשנה את השקלול על מנת שיהיה אחיד עם בדידה (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אל תשנו בליניארית !!!! בגלל גחמות פרטיות של כאלו או אחרים !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השעה והמיקום של המבחן מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי ואיפה המבחן מחר? כמו פעם קודמת? תודה ^^&lt;br /&gt;
: לא חשוב, הגיע המייל &amp;gt;&amp;lt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות מבחן דמה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1 זה לכל x שייך ל A ולא מוכל ב A המקיים את התנאי כי מדובר בפונק׳ השולחת לקבוצת המנה של A&lt;br /&gt;
האם זאת טעות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2009 מועד א&#039; שאלה 4..זה היה במבחן היום !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וגם שאלה 2 הייתה באחד המבחנים ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והבנתי שפתרו באחד התרגולים את הלמה של צורן שהייתה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15176</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15176"/>
		<updated>2011-10-05T06:55:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* השעה והמיקום של המבחן מחר */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תלמד עליו 10 דקות O_O&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר לקבל תרגול נוסף לפני המועד ב&#039; בבדידה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגול אחרון?&lt;br /&gt;
:כן. תתארגנו ותגידו מתי --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: ביום שני? עם הכרזה לכולם? איזה אימייל ופרסום בויקי? (כי אף אחד לא ממש עשה משהו...) --[[משתמש:ג.יפית|ג.יפית]] 10:26, 1 באוקטובר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:::תשלחו לקבוצה בגוגל גרופ.... בטח מישהו יגיב. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:::: אפשר לינק לקבוצה? לא מצאנו... :(&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן כללי, הלמה של צורן מתקיימת גם לגבי איבר מינימלי? הכוונה:&amp;quot; תהי A קבוצה סדורה חלקית. אם לכל שרשרת בתוכה קיים חסם מלרע, אז ב-A קיים איבר מינימלי.&amp;quot; באופן כללי זה נכון?&lt;br /&gt;
:כן. אפשר להוכיח את זה בקלות מהנוסח הרגיל של הלמה של צורן, פשוט לקחת את היחס ולהפוך את הסדר של כל הזוגות הסדורים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן הדמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה שתיים עם הלמה של צורן לאיבר מינימלי, החסם מלרע לשרשראות יהיה האיבר הראשון בשרשרת?&lt;br /&gt;
:לא. תנאי הלמה לא מתקיימים כיוון שיש שרשראות ללא חסם מלרע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דוגמא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר תשובות לשאלה 3 (קומבינטוריקה) כדי לראות אם צדקתי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א.2835&lt;br /&gt;
ב. n מתוך m+n&lt;br /&gt;
ג. אם זה משנה לך, 2.76 כפול 10 בחזקת 13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש טעות בא&#039; לדעתי , כי כמו שחישבת לא התייחסת לאפ&#039; שהמספר בנוי מאותה ספרה 7 פעמים לכן יש להוסיף 9 לתשובה שלך &lt;br /&gt;
כלומר 2844.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 2 מה זה אומר איחוד כללי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תדוה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד שיש n קבוצות בתוך S, אז האיחוד הכללי זה האיחוד של כל n הקבוצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התשובה לעיל נכונה אך לא מדויקת. הסיבה למושג &amp;quot;איחוד כללי&amp;quot; היא שמספר הקבוצות ב-S יכול להיות אינסופי. איבר שייך לאיחוד הכללי אם&amp;quot;ם הוא שייך לאחת מהקבוצות ב-S (לפחות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לא ממבחן. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כנראה לא הייתי בהרצאה או משהו, אבל איך מוכיחים שהעוצמה של הממשים שווה לעוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים?&lt;br /&gt;
:וגם לא קראת את מערכי התרגול, נכון? קבוצת החזקה של הטבעיים שקולה לאוסף הפונקציות מהטבעיים לקבוצה &amp;lt;math&amp;gt;\{0,1\}&amp;lt;/math&amp;gt; וזו שקולה לאוסף הסדרות הבינאריות. עוצמת הסדרות הבינאריות שווה לזו של הממשיים (שכן אפשר לייצג כל מספר בבסיס בינארי...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך תציג את פאי בבסיס בינארי? הכוונה כל ספרה מהמספר להציג באמצעות ארבע ספרות בינאריות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מאד בדומה לרישום בבסיס עשרוני. הספרות אחרי הנקודה מייצגות את חצי, רבע, שמינית, אחד חלקי שש-עשרה וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בנוגע לנכון באופן ריק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה נכון להגיד שהאיבר 1 מוכל בתוך כל קבוצה שרק נבחר כי זה נכון באופן ריק?&lt;br /&gt;
במילים אחרות לפי ההגדרה של A מוכל בB זה כל a השייך לA גורר a שייך לB &lt;br /&gt;
ועכשיו כל a השייך ל1 (שזהו שקר שכן 1 הוא לא קבוצה בכלל) גורר הכל בדיוק כמו פי?&lt;br /&gt;
אני בטוח שזה לא נכון כי בהרצאה כתוב את ההפך אבל אין לי מושג למה?&lt;br /&gt;
תודה רבה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יחס ההכלה הינו תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של אוסף קבוצות כלשהו. את התנאי הלוגי בודקים רק לגבי זוג סדור של קבוצות, הוא לא מוגדר לאחד בכלל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן לא יהיה שובך היונים?&lt;br /&gt;
לדוגמא שאלה 2 סעיף ד http://math-wiki.com/images/b/b6/10BdidaTestBSol.pdf לא חלק מהחומר?&lt;br /&gt;
:עקרון שובך היונים נלמד בהרצאה, ועשוי להיות במבחן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בתרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 5 שהעלתם משנה שעבר יש טעות בפיתרון (לדעתי) כתוב בשאלה 3 ש B2 מוגדרת להיות עבור {1,3} וגם ב B3 זה עבור {1,3} ולדעתי זה אמור להיות עבור {2,3} תוכלו לבדוק ולשנות אם צריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה! &lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
:זה נכון, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לפתרונות תרגיל 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה מספר 2 בתרגיל מספר 4 בפתרונות יש לי קצת בעיה עם ההגדרה של g היא מוגדרת להיות תמונות של איברי y לפי f אבל Y מוכלת בB והפונקציה f עובדת מA לB במילים אחרות איברי y לא בהכרח מקורות של f(y) &lt;br /&gt;
תודה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 3 שאלה 1 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, אפשר בבקשה את הפתרונות של תרגיל 3 בשיעורי הבית?&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; כאשר אומרים של- R יש מקסימום הכוונה שהמקסימות הוא בתוך יחס הסדר של R או ביחס סדר על היחס R?&lt;br /&gt;
לדוגמא: &amp;lt;math&amp;gt;R= \left \{ (1,1)(2,2)(3,3)(2,1)(3,1) \right \}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;A= \left \{ 1,2,3 \right \}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אז 1 הוא מקסימום ב-R? או שהכוונה שיש יחס סדר על R שלפיו איבר ב-R הוא מקסימום?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון סופי בקורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוכלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית?&lt;br /&gt;
90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרף ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה בעצם עושה הפונקציה הריקה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הראו לנו בהרצאה פונקציה fi מה היא עושה בעצם? זה לא למעשה יחס ריק זאת אומרת התחום והמולט תחום לא מתייחסים זה אל זה?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר הסבר לפיתוח בינארי של מספרים בין 0 ל1 לדוגמא למה חצי שווה ל0.1 ולמה רבע שווה ל0.01 מה החוקיות פה?&lt;br /&gt;
בנוסף בהרצאה אמרו לנו שאם יש לנו שתי קבוצות כך שהחיתוך בינהם לא זר נניח A ו B ואנחנו רוצים למצוא את העוצמה של AUB אמרו לנו שנמצא את העוצמה של A*{0}UB*{1} ושהעוצמה הזאת שווה לעוצמה של האיחוד בין A ו B ולא הבנתי כל כך למה?&lt;br /&gt;
יש מצב לעזרה בבניית פונקציה חח&amp;quot;ע ועל בין שתי הקבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אנסה לעזור:&lt;br /&gt;
:א) (phi(n עבור n טבעי מוגדר להיות מספר המספרים הקטנים מ n וזרים לו... לא יכול לזרוק כרגע שימוש, אבל היא די נפוצה בתורת המספרים (ובמיוחד בחידות של project euler :-) ............ אוי, רגע, אתה מתכוון לקבוצה הריקה? הקבוצה הריקה היא יחס, ובפרט היא פונקציה אם התחום הוא הקבוצה הריקה בעצמה.&lt;br /&gt;
:ב) כמו שאתה יכול לייצג מספרים טבעיים בייצוג בינארי - כל אפס שאתה מוסיף, המספר מוכפל ב 2, כך אתה יכול לייצג גם מספרים לא שלמים - ככל שאתה זז ימינה המספר קטן פי 2 (אגב, כך בערך מייצגים מספרים במחשב, תחפש על floating-point representation או משהו כזה)&lt;br /&gt;
:ג) חיבור עוצמות אינסופיות מוגדר ע&amp;quot;י איחוד קבוצות זרות - כדי לגרום לקבוצות לא זרות &amp;quot;להיות זרות&amp;quot; ושתוכל להסתכל על סכום העוצמות שלהם, אתה תוסיף לכל איבר ב A אפס מימין ולאיבר ב B אחד משמאל ואז הן בטוח זרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן מועד א&#039; שגיאה בפתרון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 1 ב&#039; , בסוף בסוף רשום שהקבוצה שמכילה את X לא שווה ל A ורשום שזה גורר ש הקבוצה שמכילה את הקבוצה שמכילה את X לא שייכת לקבוצה שמכילה את A . אולי זה נכון לא בדקתי אבל אני יודע שזה לא תורם למשפט הסיום .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זאת אומרת קבוצת החזקה של זוגות סדורים כמו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(1,1)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קבוצת החזקה מוגדרת על קבוצה A כך ש &amp;lt;math&amp;gt;P(A) = \{B \subset A\}&amp;lt;/math&amp;gt;, אם אתה מתכוון למקרה בו &amp;lt;math&amp;gt;A = {(x,y) \in R^{2}}&amp;lt;/math&amp;gt; אז קבוצת החזקה של A תיהיה קבוצה שבתוכה קבוצות שבתוכן זוגות סדורים מ R^2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא הבנתי מה השאלה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה יהיה בתרגול? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנחנו נעשה מבחן דמה אחר, או את זה שהעלת לאתר?&lt;br /&gt;
:מבחן דמה אחר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה, מתי, כמה? תרגול ביום ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, באיזה בניין/חדר התרגול? מתחילים בעשר עד כמה שהבנתי...&lt;br /&gt;
תודה!~&lt;br /&gt;
:בניין מתמטיקה, נראה באיזה חדר לפי כמות האנשים שתגיע. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==  ציון סופי בקורס   ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוקלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית? 90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהקשר למה שנאמר קודם , אם לא היה בוחן המבחן היה 90 אחוז ?! זה לא נשמע הגיוני ...&lt;br /&gt;
:ברור שזה מוריד לרוב התלמידים. זה מכיוון שציון התרגיל לא משקף ידע בקורס. לא יעזור לשאול את זה שוב ושוב... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא משקף ידע?!? באלגברה לינארית זה כן משקף?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 תשנו את השיכלול..!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אתם צודקים, אני אבקש שגם בלינארית נשנה את השקלול על מנת שיהיה אחיד עם בדידה (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אל תשנו בליניארית !!!! בגלל גחמות פרטיות של כאלו או אחרים !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השעה והמיקום של המבחן מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי ואיפה המבחן מחר? כמו פעם קודמת? תודה ^^&lt;br /&gt;
: לא חשוב, הגיע המייל &amp;gt;&amp;lt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות מבחן דמה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 1 זה לכל x שייך ל A ולא מוכל ב A המקיים את התנאי כי מדובר בפונק׳ השולחת לקבוצת המנה של A&lt;br /&gt;
האם זאת טעות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן דמה 2 בקומבינטוריה&lt;br /&gt;
שצריך לבחור 5 קלפים מתוך 13 כך שלא יהיו זוג שלמים עוקבים&lt;br /&gt;
אז למה אי אפשר לפתור את זה כמו שפתרו את שאלה 6 בתרגיל 5 משנה שעברה ?&lt;br /&gt;
בכמה דרכים ניתן לבחור K שלמים מתוך הקבוצה {1,,,,n} כל שלא יהיו אף זוג שלמים עוקבים&lt;br /&gt;
לנוחותך הנה הפתרון http://www.math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf&lt;br /&gt;
תודה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15170</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15170"/>
		<updated>2011-10-04T16:47:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* השעה והמיקום של המבחן מחר */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תלמד עליו 10 דקות O_O&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר לקבל תרגול נוסף לפני המועד ב&#039; בבדידה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגול אחרון?&lt;br /&gt;
:כן. תתארגנו ותגידו מתי --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: ביום שני? עם הכרזה לכולם? איזה אימייל ופרסום בויקי? (כי אף אחד לא ממש עשה משהו...) --[[משתמש:ג.יפית|ג.יפית]] 10:26, 1 באוקטובר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:::תשלחו לקבוצה בגוגל גרופ.... בטח מישהו יגיב. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:::: אפשר לינק לקבוצה? לא מצאנו... :(&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן כללי, הלמה של צורן מתקיימת גם לגבי איבר מינימלי? הכוונה:&amp;quot; תהי A קבוצה סדורה חלקית. אם לכל שרשרת בתוכה קיים חסם מלרע, אז ב-A קיים איבר מינימלי.&amp;quot; באופן כללי זה נכון?&lt;br /&gt;
:כן. אפשר להוכיח את זה בקלות מהנוסח הרגיל של הלמה של צורן, פשוט לקחת את היחס ולהפוך את הסדר של כל הזוגות הסדורים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן הדמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה שתיים עם הלמה של צורן לאיבר מינימלי, החסם מלרע לשרשראות יהיה האיבר הראשון בשרשרת?&lt;br /&gt;
:לא. תנאי הלמה לא מתקיימים כיוון שיש שרשראות ללא חסם מלרע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דוגמא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר תשובות לשאלה 3 (קומבינטוריקה) כדי לראות אם צדקתי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א.2835&lt;br /&gt;
ב. n מתוך m+n&lt;br /&gt;
ג. אם זה משנה לך, 2.76 כפול 10 בחזקת 13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש טעות בא&#039; לדעתי , כי כמו שחישבת לא התייחסת לאפ&#039; שהמספר בנוי מאותה ספרה 7 פעמים לכן יש להוסיף 9 לתשובה שלך &lt;br /&gt;
כלומר 2844.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 2 מה זה אומר איחוד כללי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תדוה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד שיש n קבוצות בתוך S, אז האיחוד הכללי זה האיחוד של כל n הקבוצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התשובה לעיל נכונה אך לא מדויקת. הסיבה למושג &amp;quot;איחוד כללי&amp;quot; היא שמספר הקבוצות ב-S יכול להיות אינסופי. איבר שייך לאיחוד הכללי אם&amp;quot;ם הוא שייך לאחת מהקבוצות ב-S (לפחות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לא ממבחן. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כנראה לא הייתי בהרצאה או משהו, אבל איך מוכיחים שהעוצמה של הממשים שווה לעוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים?&lt;br /&gt;
:וגם לא קראת את מערכי התרגול, נכון? קבוצת החזקה של הטבעיים שקולה לאוסף הפונקציות מהטבעיים לקבוצה &amp;lt;math&amp;gt;\{0,1\}&amp;lt;/math&amp;gt; וזו שקולה לאוסף הסדרות הבינאריות. עוצמת הסדרות הבינאריות שווה לזו של הממשיים (שכן אפשר לייצג כל מספר בבסיס בינארי...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך תציג את פאי בבסיס בינארי? הכוונה כל ספרה מהמספר להציג באמצעות ארבע ספרות בינאריות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מאד בדומה לרישום בבסיס עשרוני. הספרות אחרי הנקודה מייצגות את חצי, רבע, שמינית, אחד חלקי שש-עשרה וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בנוגע לנכון באופן ריק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה נכון להגיד שהאיבר 1 מוכל בתוך כל קבוצה שרק נבחר כי זה נכון באופן ריק?&lt;br /&gt;
במילים אחרות לפי ההגדרה של A מוכל בB זה כל a השייך לA גורר a שייך לB &lt;br /&gt;
ועכשיו כל a השייך ל1 (שזהו שקר שכן 1 הוא לא קבוצה בכלל) גורר הכל בדיוק כמו פי?&lt;br /&gt;
אני בטוח שזה לא נכון כי בהרצאה כתוב את ההפך אבל אין לי מושג למה?&lt;br /&gt;
תודה רבה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יחס ההכלה הינו תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של אוסף קבוצות כלשהו. את התנאי הלוגי בודקים רק לגבי זוג סדור של קבוצות, הוא לא מוגדר לאחד בכלל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן לא יהיה שובך היונים?&lt;br /&gt;
לדוגמא שאלה 2 סעיף ד http://math-wiki.com/images/b/b6/10BdidaTestBSol.pdf לא חלק מהחומר?&lt;br /&gt;
:עקרון שובך היונים נלמד בהרצאה, ועשוי להיות במבחן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בתרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 5 שהעלתם משנה שעבר יש טעות בפיתרון (לדעתי) כתוב בשאלה 3 ש B2 מוגדרת להיות עבור {1,3} וגם ב B3 זה עבור {1,3} ולדעתי זה אמור להיות עבור {2,3} תוכלו לבדוק ולשנות אם צריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה! &lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
:זה נכון, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לפתרונות תרגיל 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה מספר 2 בתרגיל מספר 4 בפתרונות יש לי קצת בעיה עם ההגדרה של g היא מוגדרת להיות תמונות של איברי y לפי f אבל Y מוכלת בB והפונקציה f עובדת מA לB במילים אחרות איברי y לא בהכרח מקורות של f(y) &lt;br /&gt;
תודה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 3 שאלה 1 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, אפשר בבקשה את הפתרונות של תרגיל 3 בשיעורי הבית?&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; כאשר אומרים של- R יש מקסימום הכוונה שהמקסימות הוא בתוך יחס הסדר של R או ביחס סדר על היחס R?&lt;br /&gt;
לדוגמא: &amp;lt;math&amp;gt;R= \left \{ (1,1)(2,2)(3,3)(2,1)(3,1) \right \}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;A= \left \{ 1,2,3 \right \}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אז 1 הוא מקסימום ב-R? או שהכוונה שיש יחס סדר על R שלפיו איבר ב-R הוא מקסימום?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון סופי בקורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוכלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית?&lt;br /&gt;
90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצטרף ...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה בעצם עושה הפונקציה הריקה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הראו לנו בהרצאה פונקציה fi מה היא עושה בעצם? זה לא למעשה יחס ריק זאת אומרת התחום והמולט תחום לא מתייחסים זה אל זה?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר הסבר לפיתוח בינארי של מספרים בין 0 ל1 לדוגמא למה חצי שווה ל0.1 ולמה רבע שווה ל0.01 מה החוקיות פה?&lt;br /&gt;
בנוסף בהרצאה אמרו לנו שאם יש לנו שתי קבוצות כך שהחיתוך בינהם לא זר נניח A ו B ואנחנו רוצים למצוא את העוצמה של AUB אמרו לנו שנמצא את העוצמה של A*{0}UB*{1} ושהעוצמה הזאת שווה לעוצמה של האיחוד בין A ו B ולא הבנתי כל כך למה?&lt;br /&gt;
יש מצב לעזרה בבניית פונקציה חח&amp;quot;ע ועל בין שתי הקבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אנסה לעזור:&lt;br /&gt;
:א) (phi(n עבור n טבעי מוגדר להיות מספר המספרים הקטנים מ n וזרים לו... לא יכול לזרוק כרגע שימוש, אבל היא די נפוצה בתורת המספרים (ובמיוחד בחידות של project euler :-) ............ אוי, רגע, אתה מתכוון לקבוצה הריקה? הקבוצה הריקה היא יחס, ובפרט היא פונקציה אם התחום הוא הקבוצה הריקה בעצמה.&lt;br /&gt;
:ב) כמו שאתה יכול לייצג מספרים טבעיים בייצוג בינארי - כל אפס שאתה מוסיף, המספר מוכפל ב 2, כך אתה יכול לייצג גם מספרים לא שלמים - ככל שאתה זז ימינה המספר קטן פי 2 (אגב, כך בערך מייצגים מספרים במחשב, תחפש על floating-point representation או משהו כזה)&lt;br /&gt;
:ג) חיבור עוצמות אינסופיות מוגדר ע&amp;quot;י איחוד קבוצות זרות - כדי לגרום לקבוצות לא זרות &amp;quot;להיות זרות&amp;quot; ושתוכל להסתכל על סכום העוצמות שלהם, אתה תוסיף לכל איבר ב A אפס מימין ולאיבר ב B אחד משמאל ואז הן בטוח זרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן מועד א&#039; שגיאה בפתרון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 1 ב&#039; , בסוף בסוף רשום שהקבוצה שמכילה את X לא שווה ל A ורשום שזה גורר ש הקבוצה שמכילה את הקבוצה שמכילה את X לא שייכת לקבוצה שמכילה את A . אולי זה נכון לא בדקתי אבל אני יודע שזה לא תורם למשפט הסיום .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זאת אומרת קבוצת החזקה של זוגות סדורים כמו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(1,1)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קבוצת החזקה מוגדרת על קבוצה A כך ש &amp;lt;math&amp;gt;P(A) = \{B \subset A\}&amp;lt;/math&amp;gt;, אם אתה מתכוון למקרה בו &amp;lt;math&amp;gt;A = {(x,y) \in R^{2}}&amp;lt;/math&amp;gt; אז קבוצת החזקה של A תיהיה קבוצה שבתוכה קבוצות שבתוכן זוגות סדורים מ R^2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא הבנתי מה השאלה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה יהיה בתרגול? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנחנו נעשה מבחן דמה אחר, או את זה שהעלת לאתר?&lt;br /&gt;
:מבחן דמה אחר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה, מתי, כמה? תרגול ביום ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, באיזה בניין/חדר התרגול? מתחילים בעשר עד כמה שהבנתי...&lt;br /&gt;
תודה!~&lt;br /&gt;
:בניין מתמטיקה, נראה באיזה חדר לפי כמות האנשים שתגיע. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==  ציון סופי בקורס   ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוקלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית? 90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהקשר למה שנאמר קודם , אם לא היה בוחן המבחן היה 90 אחוז ?! זה לא נשמע הגיוני ...&lt;br /&gt;
:ברור שזה מוריד לרוב התלמידים. זה מכיוון שציון התרגיל לא משקף ידע בקורס. לא יעזור לשאול את זה שוב ושוב... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא משקף ידע?!? באלגברה לינארית זה כן משקף?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 תשנו את השיכלול..!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אתם צודקים, אני אבקש שגם בלינארית נשנה את השקלול על מנת שיהיה אחיד עם בדידה (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אל תשנו בליניארית !!!! בגלל גחמות פרטיות של כאלו או אחרים !&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השעה והמיקום של המבחן מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי ואיפה המבחן מחר? כמו פעם קודמת? תודה ^^&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15130</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15130"/>
		<updated>2011-10-02T21:19:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* איפה, מתי, כמה? תרגול ביום ג&amp;#039; */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר לקבל תרגול נוסף לפני המועד ב&#039; בבדידה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגול אחרון?&lt;br /&gt;
:כן. תתארגנו ותגידו מתי --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:: ביום שני? עם הכרזה לכולם? איזה אימייל ופרסום בויקי? (כי אף אחד לא ממש עשה משהו...) --[[משתמש:ג.יפית|ג.יפית]] 10:26, 1 באוקטובר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
:::תשלחו לקבוצה בגוגל גרופ.... בטח מישהו יגיב. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:::: אפשר לינק לקבוצה? לא מצאנו... :(&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן כללי, הלמה של צורן מתקיימת גם לגבי איבר מינימלי? הכוונה:&amp;quot; תהי A קבוצה סדורה חלקית. אם לכל שרשרת בתוכה קיים חסם מלרע, אז ב-A קיים איבר מינימלי.&amp;quot; באופן כללי זה נכון?&lt;br /&gt;
:כן. אפשר להוכיח את זה בקלות מהנוסח הרגיל של הלמה של צורן, פשוט לקחת את היחס ולהפוך את הסדר של כל הזוגות הסדורים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן הדמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה שתיים עם הלמה של צורן לאיבר מינימלי, החסם מלרע לשרשראות יהיה האיבר הראשון בשרשרת?&lt;br /&gt;
:לא. תנאי הלמה לא מתקיימים כיוון שיש שרשראות ללא חסם מלרע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דוגמא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר תשובות לשאלה 3 (קומבינטוריקה) כדי לראות אם צדקתי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א.2835&lt;br /&gt;
ב. n מתוך m+n&lt;br /&gt;
ג. אם זה משנה לך, 2.76 כפול 10 בחזקת 13&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בשאלה 2 מה זה אומר איחוד כללי? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תדוה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נגיד שיש n קבוצות בתוך S, אז האיחוד הכללי זה האיחוד של כל n הקבוצות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:התשובה לעיל נכונה אך לא מדויקת. הסיבה למושג &amp;quot;איחוד כללי&amp;quot; היא שמספר הקבוצות ב-S יכול להיות אינסופי. איבר שייך לאיחוד הכללי אם&amp;quot;ם הוא שייך לאחת מהקבוצות ב-S (לפחות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לא ממבחן. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כנראה לא הייתי בהרצאה או משהו, אבל איך מוכיחים שהעוצמה של הממשים שווה לעוצמה של קבוצת החזקה של הטבעיים?&lt;br /&gt;
:וגם לא קראת את מערכי התרגול, נכון? קבוצת החזקה של הטבעיים שקולה לאוסף הפונקציות מהטבעיים לקבוצה &amp;lt;math&amp;gt;\{0,1\}&amp;lt;/math&amp;gt; וזו שקולה לאוסף הסדרות הבינאריות. עוצמת הסדרות הבינאריות שווה לזו של הממשיים (שכן אפשר לייצג כל מספר בבסיס בינארי...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::איך תציג את פאי בבסיס בינארי? הכוונה כל ספרה מהמספר להציג באמצעות ארבע ספרות בינאריות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מאד בדומה לרישום בבסיס עשרוני. הספרות אחרי הנקודה מייצגות את חצי, רבע, שמינית, אחד חלקי שש-עשרה וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בנוגע לנכון באופן ריק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם זה נכון להגיד שהאיבר 1 מוכל בתוך כל קבוצה שרק נבחר כי זה נכון באופן ריק?&lt;br /&gt;
במילים אחרות לפי ההגדרה של A מוכל בB זה כל a השייך לA גורר a שייך לB &lt;br /&gt;
ועכשיו כל a השייך ל1 (שזהו שקר שכן 1 הוא לא קבוצה בכלל) גורר הכל בדיוק כמו פי?&lt;br /&gt;
אני בטוח שזה לא נכון כי בהרצאה כתוב את ההפך אבל אין לי מושג למה?&lt;br /&gt;
תודה רבה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יחס ההכלה הינו תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של אוסף קבוצות כלשהו. את התנאי הלוגי בודקים רק לגבי זוג סדור של קבוצות, הוא לא מוגדר לאחד בכלל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן לא יהיה שובך היונים?&lt;br /&gt;
לדוגמא שאלה 2 סעיף ד http://math-wiki.com/images/b/b6/10BdidaTestBSol.pdf לא חלק מהחומר?&lt;br /&gt;
:עקרון שובך היונים נלמד בהרצאה, ועשוי להיות במבחן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעות בתרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 5 שהעלתם משנה שעבר יש טעות בפיתרון (לדעתי) כתוב בשאלה 3 ש B2 מוגדרת להיות עבור {1,3} וגם ב B3 זה עבור {1,3} ולדעתי זה אמור להיות עבור {2,3} תוכלו לבדוק ולשנות אם צריך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה! &lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
:זה נכון, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לפתרונות תרגיל 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה מספר 2 בתרגיל מספר 4 בפתרונות יש לי קצת בעיה עם ההגדרה של g היא מוגדרת להיות תמונות של איברי y לפי f אבל Y מוכלת בB והפונקציה f עובדת מA לB במילים אחרות איברי y לא בהכרח מקורות של f(y) &lt;br /&gt;
תודה לעוזרים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 3 שאלה 1 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, אפשר בבקשה את הפתרונות של תרגיל 3 בשיעורי הבית?&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; כאשר אומרים של- R יש מקסימום הכוונה שהמקסימות הוא בתוך יחס הסדר של R או ביחס סדר על היחס R?&lt;br /&gt;
לדוגמא: &amp;lt;math&amp;gt;R= \left \{ (1,1)(2,2)(3,3)(2,1)(3,1) \right \}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;A= \left \{ 1,2,3 \right \}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אז 1 הוא מקסימום ב-R? או שהכוונה שיש יחס סדר על R שלפיו איבר ב-R הוא מקסימום?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציון סופי בקורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה הציון הסופי לא משוכלל 80% מבחן ו20% תרגילים {ואם הבוחן עוזר אז 80 10 10} כמו בלינארית?&lt;br /&gt;
90% מבחן ו10%תרגילים זה שיכלול שמוריד את הציון לרוב הסטודנטים!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה בעצם עושה הפונקציה הריקה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הראו לנו בהרצאה פונקציה fi מה היא עושה בעצם? זה לא למעשה יחס ריק זאת אומרת התחום והמולט תחום לא מתייחסים זה אל זה?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר הסבר לפיתוח בינארי של מספרים בין 0 ל1 לדוגמא למה חצי שווה ל0.1 ולמה רבע שווה ל0.01 מה החוקיות פה?&lt;br /&gt;
בנוסף בהרצאה אמרו לנו שאם יש לנו שתי קבוצות כך שהחיתוך בינהם לא זר נניח A ו B ואנחנו רוצים למצוא את העוצמה של AUB אמרו לנו שנמצא את העוצמה של A*{0}UB*{1} ושהעוצמה הזאת שווה לעוצמה של האיחוד בין A ו B ולא הבנתי כל כך למה?&lt;br /&gt;
יש מצב לעזרה בבניית פונקציה חח&amp;quot;ע ועל בין שתי הקבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן מועד א&#039; שגיאה בפתרון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 1 ב&#039; , בסוף בסוף רשום שהקבוצה שמכילה את X לא שווה ל A ורשום שזה גורר ש הקבוצה שמכילה את הקבוצה שמכילה את X לא שייכת לקבוצה שמכילה את A . אולי זה נכון לא בדקתי אבל אני יודע שזה לא תורם למשפט הסיום .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זאת אומרת קבוצת החזקה של זוגות סדורים כמו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(1,1)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קבוצת החזקה מוגדרת על קבוצה A כך ש &amp;lt;math&amp;gt;P(A) = {B \subset A}&amp;lt;/math&amp;gt;, אם אתה מתכוון למקרה בו &amp;lt;math&amp;gt;A = {(x,y) \in R^{2}}&amp;lt;/math&amp;gt; אז קבוצת החזקה של A תיהיה קבוצה שבתוכה קבוצות שבתוכן זוגות סדורים מ R^2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה יהיה בתרגול? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אנחנו נעשה מבחן דמה אחר, או את זה שהעלת לאתר?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איפה, מתי, כמה? תרגול ביום ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארז, באיזה בניין/חדר התרגול? מתחילים בעשר עד כמה שהבנתי...&lt;br /&gt;
תודה!~&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15054</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=15054"/>
		<updated>2011-09-27T13:48:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* ציוני תרגיל סופיים */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מה אתה אומר ? ללמוד אותו ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אכן כתוב שהמבחן הוא 80%, לכן הבוחן בעצם כן מוריד (כי בשיטה שהמבחן הוא 80% הבוחן משפיע ) לכן יותר הוגן להוסיף את שיטת החישוב של 20 אחוז תרגיל ו80 אחוז מבחן(למה אי אפשר להוסיף אותה ?) .&lt;br /&gt;
:מה שרשום שם זו הדרך הפרקטית בה אנו מאפשרים לבוחן להעלות נקודות. הבוחן לא מוריד, אלא העובדה שציון התרגיל הוא 10 אחוז בלבד למרות שאתם מעוניינים שהוא יהיה 20% (למרות שהוא לא...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח בשלילה שהבוחן לא מוריד, כלומר אם הבוחן לא היה קיים הציון לא היה יותר גבוהה(הבוחן לא משפיע לרעה )  .&lt;br /&gt;
נסתכל על המקרה בו הבוחן לא קיים נותרנו עם מבחן ותרגיל .&lt;br /&gt;
עכשיו המבחן לפי האתר הוא 80 אחוז לכן נותרו 20 אחוז לש&amp;quot;ב . &lt;br /&gt;
קיימים ציונים (בש&amp;quot;ב בבוחן ובמבחן ) עבורם הציון הנ&amp;quot;ל יותר גבוה גם משיטת החישוב עם הבוחן (10 אחוז בוחן 10 אחוז ש&amp;quot;ב ו80 מבחן ) וגם בלעדיו (90 אחוז מבחן ו10 אחוז ש&amp;quot;ב ) &lt;br /&gt;
בסתירה לכך שהבוחן אינו מוריד . מש&amp;quot;ל. (במילים אחרות רק בגלל שהבוחן קיים לא קיימת שיטה של 80 אחוז מבחן ו20 אחוז תרגיל ולכן הוא מוריד(גם אם הוא אינו מופיע בחישוב )   )&lt;br /&gt;
:אם הבוחן לא היה קיים, לא היה רשום 80 אחוז באתר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הפרכה:&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה בלינארית {שיש בוחן והוא מגן}- הציון הוא 80% מבחן ו20 אחוז תרגיל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;br /&gt;
:יש קישורים לקורסי תורת הקבוצות ולבן גוריון לצורך תרגילים נוספים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע ליחסים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יחס מלא על קבוצה סופית בהכרח אומר שיהיה מינימום?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 , שאלה 2, סעיף ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבנייה של היחס אפשר לפרק את השלמים לשתי קבוצות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלמים חיוביים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושלמים שליליים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי נקבל את ציוני התרגיל הסופיים? אנחנו רוצים לדעת מה הציון הסופי כדי לדעת אם לגשת למועד ב&#039;&lt;br /&gt;
:מצטרפת לשאלה. בלינארית קיבלנו מזמן, וממש רוצים לדעת, לגשת למועד ב&#039; או לא, וכמה צריך להוציא כדי לעבור... תודה!&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%9F:%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99&amp;diff=14988</id>
		<title>מתכון:טופי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%9F:%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99&amp;diff=14988"/>
		<updated>2011-09-22T19:39:04Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): /* הוכחה */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;===צ&amp;quot;ל===&lt;br /&gt;
טופי&lt;br /&gt;
===נתונים===&lt;br /&gt;
*מקל וניל (לא חובה)&lt;br /&gt;
*175 גרם סוכר&lt;br /&gt;
*250 גרם שמנת 38 אחוז&lt;br /&gt;
*85 גרם גלוקוזה (אפשר גם בלי זה, אם אי אפשר להשיג)&lt;br /&gt;
*20 גרם חמאה (וכל המרבה הרי זה משמין ומשובח)&lt;br /&gt;
*3 גרם מלח (דיוק פה חשוב, אפשר לעלות ל3.5 לקבל טעם קצת מלוח ונעים, יותר מזה עשוי להיות מלוח מידי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הוכחה===&lt;br /&gt;
*שופכים את השמנת לסיר&lt;br /&gt;
*פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים שבו אל תוך השמנת. זורקים את המקל גם לסיר&lt;br /&gt;
*מוסיפים את החמאה ומלח&lt;br /&gt;
*מרתיחים את השמנת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*מבשלים את הסוכר והגלוקוזה לקרמל - אסור לערבב, מותר מידי פעם קצת להזיז סוכר ממקום למקום, מותר להזיז את הסיר/מחבת.&lt;br /&gt;
*הסוכר ינמס, יש להשתדל במידת האפשר שהוא ינמס באופן אחיד, אחרת חלק ישרף&lt;br /&gt;
*לאחר שהסוכר נמס ואין מכיל סוכר בצורת גרגירים יותר (וכאשר הוא בצבע כתום בהיר, לאחר מכן יהיה לזה טעם שרוף מידי), מוסיפים את השמנת הרותחת. שלב זה יש לבצע בזהירות כי קרמל זה ממש חם (160 מעלות) ומאד דביק. השמנת קרה יחסית לקרמל וזה גורם לתסיסה.&lt;br /&gt;
*יש לערבב מעל האש עד שמגיע לרמת סמיכות טובה (עדין מאד נוזלי, אחר שזה יתקרר זה יתקשה פי כמה. עניין של נסיון...)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
על מנת להוסיף טעמים, אפשר להוסיף קקאו, אפשר להמיס שוקולד ולערבב עם השמנת לפני שמערבבים עם הסוכר המומס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מ.ש.ל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה שרצינו להכין? P:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה רבה רבה ארז D: האמת, בחיים לא הייתי חושבת שמכינים טופי מקרמל :) אני עד עכשיו הכנתי קרמל סתם ככה, וסבתא הייתה מכינה בטעמים ומפסלת מזה צורות... אני מקדישה את מחר לטופי :)--[[משתמש:Anna :)|Anna :)]] 22:39, 22 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14974</id>
		<title>משתמש:Anna :)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14974"/>
		<updated>2011-09-21T06:50:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&#039;&#039;&#039;מתכון לקרמל (במיוחד בשביל אסף D:)&#039;&#039;&#039;==&lt;br /&gt;
=== חומרים: === &lt;br /&gt;
כוס סוכר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3/4 כוס מים רותחים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3-4 טיפות חומצת לימון או חומץ יין&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== אופן ההכנה: ===&lt;br /&gt;
מערבבים את המים ואת הסוכר, עד שכל הסוכר נמס (כן אסף, כל הסוכר נמס, לא עד שנמאס לך לערבב). מוסיפים את החומצה או החומץ (בשביל שהקרמל יצא שקוף, אחרת הוא יהיה צהוב. חומצה מוסיפה גם טיפה חמיצות לטעם, חומץ יין לא, אבל חומץ יין הוא בעל ריח חזק יותר) ומבשלים על אש חזקה עד להופעת קצף לבן. מוציאים את הקצף (לא אוכלים אותו אסף, ומוציאים עם כפית ולא עם הידיים!!), סוגרים את הסיר עם מכסה מתאים (כי כבר למדנו ש&amp;quot;לכל סיר קיים מכסה...&amp;quot;) ומבשלים עד למוכנות. איך בודקים שהקרמל מוכן? לוקחים כפית מהתמיסה (שאמורה להיות צמיגית), מכניסים למים קרים ומוציאים, הקרמל אמור להתקשות מיד. אם הוא לא מתקשה (ואפשר לקלף אותו והוא... כמו גבינה מותכת כזאת) - הוא עוד לא מוכן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהקרמל מוכן, ניתן להוסיף לו צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אחרים (קרמל בטעם ריבה זה טעים!).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מורחים צלחת בשכבה דקה של שמן (כדי שלא ידבק) ושופכים את הקרמל. זהירות, חם מאוד!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לאפקט פצפצים דוקרני (כמו שאכלת אצלי) - שופכים את הקרמל הרותח למים קפואים. זהירות פיצוץ!&lt;br /&gt;
*אפשר לעצב את הקרמל לצורות, או לעשות סוכריה על מקל :) טובלים את המקל בקרמל ומסובבים P:&lt;br /&gt;
*אם יש לך שטיחון סיליקון וכפפות גומי עבות, תשפוך את הקרמל על השטיחון, חכה שיצטנן קצת ותרגיש חופשי לפסל XD הכפפות הן כי מעצבים קרמל בטמפ&#039; של כ-70 מעלות צלסיוס, אז זה חם טיפה ;)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14973</id>
		<title>משתמש:Anna :)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14973"/>
		<updated>2011-09-21T06:49:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&#039;&#039;&#039;מתכון לקרמל (במיוחד בשביל אסף D:)&#039;&#039;&#039;==&lt;br /&gt;
=== חומרים: === &lt;br /&gt;
כוס סוכר&lt;br /&gt;
3/4 כוס מים רותחים&lt;br /&gt;
3-4 טיפות חומצת לימון או חומץ יין&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== אופן ההכנה: ===&lt;br /&gt;
מערבבים את המים ואת הסוכר, עד שכל הסוכר נמס (כן אסף, כל הסוכר נמס, לא עד שנמאס לך לערבב). מוסיפים את החומצה או החומץ (בשביל שהקרמל יצא שקוף, אחרת הוא יהיה צהוב. חומצה מוסיפה גם טיפה חמיצות לטעם, חומץ יין לא, אבל חומץ יין הוא בעל ריח חזק יותר) ומבשלים על אש חזקה עד להופעת קצף לבן. מוציאים את הקצף (לא אוכלים אותו אסף, ומוציאים עם כפית ולא עם הידיים!!), סוגרים את הסיר עם מכסה מתאים (כי כבר למדנו ש&amp;quot;לכל סיר קיים מכסה...&amp;quot;) ומבשלים עד למוכנות. איך בודקים שהקרמל מוכן? לוקחים כפית מהתמיסה (שאמורה להיות צמיגית), מכניסים למים קרים ומוציאים, הקרמל אמור להתקשות מיד. אם הוא לא מתקשה (ואפשר לקלף אותו והוא... כמו גבינה מותכת כזאת) - הוא עוד לא מוכן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהקרמל מוכן, ניתן להוסיף לו צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אחרים (קרמל בטעם ריבה זה טעים!).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מורחים צלחת בשכבה דקה של שמן (כדי שלא ידבק) ושופכים את הקרמל. זהירות, חם מאוד!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לאפקט פצפצים דוקרני (כמו שאכלת אצלי) - שופכים את הקרמל הרותח למים קפואים. זהירות פיצוץ!&lt;br /&gt;
*אפשר לעצב את הקרמל לצורות, או לעשות סוכריה על מקל :) טובלים את המקל בקרמל ומסובבים P:&lt;br /&gt;
*אם יש לך שטיחון סיליקון וכפפות גומי עבות, תשפוך את הקרמל על השטיחון, חכה שיצטנן קצת ותרגיש חופשי לפסל XD הכפפות הן כי מעצבים קרמל בטמפ&#039; של כ-70 מעלות צלסיוס, אז זה חם טיפה ;)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14972</id>
		<title>משתמש:Anna :)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14972"/>
		<updated>2011-09-21T06:49:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;==&#039;&#039;&#039;מתכון לקרמל (במיוחד בשביל אסף D:)&#039;&#039;&#039;==&lt;br /&gt;
=== חומרים: === &lt;br /&gt;
כוס סוכר&lt;br /&gt;
3/4 כוס מים רותחים&lt;br /&gt;
3-4 טיפות חומצת לימון או חומץ יין&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== אופן ההכנה: ===&lt;br /&gt;
מערבבים את המים ואת הסוכר, עד שכל הסוכר נמס (כן אסף, כל הסוכר נמס, לא עד שנמאס לך לערבב). מוסיפים את החומצה או החומץ (בשביל שהקרמל יצא שקוף, אחרת הוא יהיה צהוב. חומצה מוסיפה גם טיפה חמיצות לטעם, חומץ יין לא, אבל חומץ יין הוא בעל ריח חזק יותר) ומבשלים על אש חזקה עד להופעת קצף לבן. מוציאים את הקצף (לא אוכלים אותו אסף, ומוציאים עם כפית ולא עם הידיים!!), סוגרים את הסיר עם מכסה מתאים (כי כבר למדנו ש&amp;quot;לכל סיר קיים מכסה...&amp;quot;) ומבשלים עד למוכנות. איך בודקים שהקרמל מוכן? לוקחים כפית מהתמיסה (שאמורה להיות צמיגית), מכניסים למים קרים ומוציאים, הקרמל אמור להתקשות מיד. אם הוא לא מתקשה (ואפשר לקלף אותו והוא... כמו גבינה מותכת כזאת) - הוא עוד לא מוכן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהקרמל מוכן, ניתן להוסיף לו צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אחרים (קרמל בטעם ריבה זה טעים!).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מורחים צלחת בשכבה דקה של שמן (כדי שלא ידבק) ושופכים את הקרמל. זהירות, חם מאוד!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לאפקט פצפצים דוקרני (כמו שאכלת אצלי) - שופכים את הקרמל הרותח מים קפואים. זהירות פיצוץ!&lt;br /&gt;
*אפשר לעצב את הקרמל לצורות, או לעשות סוכריה על מקל :) טובלים את המקל בקרמל ומסובבים P:&lt;br /&gt;
*אם יש לך שטיחון סיליקון וכפפות גומי עבות, תשפוך את הקרמל על השטיחון, חכה שיצטנן קצת ותרגיש חופשי לפסל XD הכפפות הן כי מעצבים קרמל בטמפ&#039; של כ-70 מעלות צלסיוס, אז זה חם טיפה ;)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14971</id>
		<title>משתמש:Anna :)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14971"/>
		<updated>2011-09-21T06:38:30Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;מתכון לקרמל (במיוחד בשביל אסף D:)&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומרים: == &lt;br /&gt;
כוס סוכר&lt;br /&gt;
3/4 כוס מים רותחים&lt;br /&gt;
3-4 טיפות חומצת לימון או חומץ יין&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אופן ההכנה: ==&lt;br /&gt;
מערבבים את המים ואת הסוכר, עד שכל הסוכר נמס (כן אסף, כל הסוכר נמס, לא עד שנמאס לך לערבב). מוסיפים את החומצה או החומץ (בשביל שהקרמל יצא שקוף, אחרת הוא יהיה צהוב. חומצה מוסיפה גם טיפה חמיצות לטעם, חומץ יין לא, אבל חומץ יין הוא בעל ריח חזק יותר) ומבשלים על אש חזקה עד להופעת קצף לבן. מוציאים את הקצף (לא אוכלים אותו אסף, ומוציאים עם כפית ולא עם הידיים!!), סוגרים את הסיר עם מכסה מתאים (כי כבר למדנו ש&amp;quot;לכל סיר קיים מכסה...&amp;quot;) ומבשלים עד למוכנות. איך בודקים שהקרמל מוכן? לוקחים כפית מהתמיסה (שאמורה להיות צמיגית), מכניסים למים קרים ומוציאים, הקרמל אמור להתקשות מיד. אם הוא לא מתקשה (ואפשר לקלף אותו והוא... כמו גבינה מותכת כזאת) - הוא עוד לא מוכן.&lt;br /&gt;
כשהקרמל מוכן, ניתן להוסיף לו צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אחרים (קרמל בטעם ריבה זה טעים!).&lt;br /&gt;
מורחים צלחת בשכבה דקה של שמן (כדי שלא ידבק) ושופכים את הקרמל. זהירות, חם מאוד!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
*לאפקט פצפצים דוקרני (כמו שאכלת אצלי) - שופכים את הקרמל הרותח מים קפואים. זהירות פיצוץ!&lt;br /&gt;
*אפשר לעצב את הקרמל לצורות, או לעשות סוכריה על מקל :) טובלים את המקל בקרמל ומסובבים P:&lt;br /&gt;
*אם יש לך שטיחון סיליקון וכפפות גומי עבות, תשפוך את הקרמל על השטיחון, חכה שיצטנן קצת ותרגיש חופשי לפסל XD הכפפות הן כי מעצבים קרמל בטמפ&#039; של כ-70 מעלות צלסיוס, אז זה חם טיפה ;)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14786</id>
		<title>משתמש:Anna :)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Anna_:)&amp;diff=14786"/>
		<updated>2011-09-13T17:55:59Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Anna :): יצירת דף עם התוכן &amp;quot;יום מתכנתים שמח לכולם!  זה ה-13 בספטמבר כי זה היום ה-256 בשנה (אהם יעל אהם) D: תהנו לכם :)&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;יום מתכנתים שמח לכולם!&lt;br /&gt;
 זה ה-13 בספטמבר כי זה היום ה-256 בשנה (אהם יעל אהם) D:&lt;br /&gt;
תהנו לכם :)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Anna :)</name></author>
	</entry>
</feed>