https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=D.fishgoldMath-Wiki - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T23:06:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.4https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:D.fishgold&diff=14711שיחת משתמש:D.fishgold2011-09-09T09:58:30Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>אם מחקת על מנת שלא יוכלו לקרוא את מה שכתבת מחקת לא טוב, שכן בהיסטוריה של הדף אפשר לראות את כל הגרסאות --<font size='4'>[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]</font><br />
:מחקתי כי מצאתי מקום אחר לשים בו את הדברים. אני אעדיף אם תמחק את ההסטוריה...</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:D.fishgold&diff=14686משתמש:D.fishgold2011-09-08T11:25:40Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14685דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-08T11:25:34Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14684דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-08T11:25:20Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14683דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-08T11:24:33Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%97%D7%A4%D7%A5/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=14682דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין2011-09-08T11:24:19Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99&diff=14681דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי2011-09-08T11:23:52Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A2&diff=14680דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע2011-09-08T11:23:09Z<p>D.fishgold: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14679דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-08T10:35:23Z<p>D.fishgold: /* מבוא */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=פרק א - שירה=<br />
<br />
==מבוא==<br />
<br />
בפרק זה נדבר בעיקר על שירה שנכתבה בעברית בארץ ישראל בעת החדשה (מאז העליה הראשונה).<br />
<br />
שתי תקופות היו לפני כן:<br />
<br />
תקופה אחת - פיוטי ארץ ישראל במאות 5-6. לא מחשיבים אותם כי הם כולם שירי קודש ולא חול - זה דת ולא ספרות.<br />
<br />
השניה - תור הזהב בספרד (המאה ה 10 עד 1492)<br />
<br />
<br />
נלמד 5 שירים של ביאליק כי הוא "מיוחד"<br />
<br />
בנוסף עוד 10 שירים של משוררים שונים.<br />
<br />
קבוצה נוספת של שירים - 5 שירים משירת ימי הביניים שלא נכללים בעת החדשה<br />
<br />
בסך הכל 20 שירים.<br />
<br />
<br />
לידע כללי:<br />
<br />
את השירה העברית החדשה אנחנו מחלקים לדורות:<br />
*דור ביאליק - טשרנחובסקי, אורי צבי גרינברג, משוררים שנולדו בחו"ל, הגיעו לא"י אבל כתבו שירה עם מטענים של חו"ל.<br />
*דור אלתרמן - לאה גולדברג, שלונסקי, משוררים שנולדו בחו"ל, אבל הגיעו יותר צעירים לארץ ישראל והתערו בארץ, כתבו עליה<br />
*דור נתן זך - נתן זך נלחם בקודמיו, הוא פרסם מניפסט נגד שירת אלתרמן. הם נקראו השירה הצעירה - צעירים מורדים בשנות ה 50 של המאה ה 20<br />
*דור יונה וולך - הדור הזה עוד לא הגיע למשרד החינוך ",למה אין שירים שלו בבגרות". מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ. זה דור של שנות ה 80 של המאה שעברה. דור שהוביל תכנים מהפכניים בתחום הנשיות, בתחום הדת<br />
*דור שעדין לא מוגדר כי אין לנו פרספקטיבה לאחור בשביל להגדיר את הדור.<br />
<br />
==שירת ימי הביניים==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ישנה בחיק ילדות/ריה"ל|ישנה בחיק ילדות/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבי במזרח/ריה"ל|לבי במזרח/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כתנות פסים/ר' משה בן עזרא|כתנות פסים/ר' משה בן עזרא]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הים ביני ובינך/שמואל הנגיד|הים ביני ובינך/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד|מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
==שירת ביאליק==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע|הקיץ גווע]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - על השחיטה/ביאליק|על השחיטה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לנתיבך הנעלם/ביאליק|לנתיבך הנעלם]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי|זריתי לרוח אנחתי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבדי/ביאליק|לבדי]]<br />
<br />
==שירת המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירח/נתן אלתרמן|ירח/נתן אלתרמן]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג|מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג|שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי|ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - רק על עצמי/רחל|רק על עצמי/רחל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון|שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירושה/חיים גורי|ירושה/חיים גורי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - צפור שניה/נתן זך|צפור שניה/נתן זך]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כל שושנה/זלדה|כל שושנה/זלדה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי|משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי]]<br />
<br />
=פרק ב - סיפור קצר=<br />
==קבוצה א - עגנון==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - האדונית והרוכל/ש"י עגנון|האדונית והרוכל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - פרנהיים/ש"י עגנון|פרנהיים]]<br />
<br />
==קבוצה ב - סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - העיוורת/יעקב שטיינברג|העיוורת/יעקב שטיינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - דבורה בארון/פראדל|דבורה בארון/פראדל]]<br />
<br />
==קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השניה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור אהבה/אהרון אפלפלד|סיפור אהבה/אהרון אפלפלד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל|סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל]]<br />
<br />
==קבוצה ד - סיפור מתורגם==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כינורו של רוטשילד/צ'כוב|כינורו של רוטשילד/צ'כוב]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר|יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הגן המפליג למרחקים/אידה פינק|הגן המפליג למרחקים/אידה פינק]]<br />
<br />
=פרק ג - דרמה=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - אנטיגונה/סופוקלס|דרמה קלאסית - אנטיגונה/סופוקלס]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין|דרמה מודרנית - חפץ/חנוך לוין]]<br />
<br />
=פרק ד - רומנים ונובלות=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור פשוט/ש"י עגנון|רומן עברי - סיפור פשוט/ש"י עגנון]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14678דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-08T10:32:58Z<p>D.fishgold: /* לסיכום */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
==עקרון הגבלת השלטון==<br />
<br />
שלטון משמעו עוצמה, כלומר כוח שהעם העניק לשלטון בתחומים רבים. בדמוקרטיה השלטון אחראי כלפי העם, אך גם מוגבל, נתון לפיקוח ולביקורת.<br />
<br />
עוצמת השלטון מחייבת הגבלה, צמצום הכוח של השלטון או של הממשלה.<br />
<br />
כדי למנוע עריצות, כדי להגן על זכויות האדם והאזרח, כדי ליצור דמוקרטיה מוגנת, כדי שהאדם בדמוקרטיה ירגיש הגנה מירבית מגבילים את כוחו של השלטון באמצעים הבאים:<br />
*הפרדת רשויות<br />
*בחירות<br />
*בחירות<br />
*מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים ובלתי פורמליים<br />
*חוקה<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
במדינות הדמוקרטיות זכויות הקבוצה הן לא אחידות. קיימות 3 גישות ביחס להכרה בזכויותיהם של מיעוטים הרוצים לשמר את זהותם וצביונם:<br />
===הגישה הליברלית הקיצונית===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות ייחודיות של המיעוט וכופה על חבריו להטמע בחברה השלטת. המדיניות בגישה זו היא לדכא כל פלורליזם תרבותי ואתני - צרפת.<br />
===הגישה הליברלית המתונה===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות הייחודיות של קבוצות מיעוט, אך היא אינה כופה על המיעוטים להטמע בתרבות השלטת. הם יכולים להתארגן ולפעול, להקים ארגונים משלהם, מוסדות חינוך, אך המימון הוא לא מימון ממלכתי, אלא התקציב על ידי הקבוצה.<br />
===גישה המכירה בזכויות קבוצה===<br />
המדינה מכירה בזכויות קבוצות המיעוט, היא מכירה בזכות של הקבוצה לשמור על קיומה וזהותה. המדינה מעניקה למיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו וברוב המדינות הללו זכויות אלו מובטחות בחוקה או בחוקים.<br />
====דוגמא -מדינת ישראל====<br />
מדינת ישראל נחשבת כמדינה המעניקה זכויות קבוצתיות. הזכויות הן:<br />
*מערכת חינוך אוטונומית, כלומר תכנית לימודים המתאימה לקבוצת המיעוט, מורים שמוכשרים ללמד קבוצת מיעוט, תכנית לימודים המאפשרת השתלבות באקדמיה<br />
*חופש לשון - שפת המיעוט היא תהיה השפה המדוברת והמוכרת במוסדות החינוך שלהם, לדוגמא בתי הספר של הערבים ושל הדרוזים מנוהלים בשפה הערבית<br />
*חופש דת - המדינה מאפשרת לכל עדה (קבוצת מיעוט) לקבל ימי שבתון על פי דתה, להקים מוסדות כגון בתי דין (לעדה הערבית לדוגמא), טקסי הנישואים על פי ועל ידי מנהיגי הדת שלהם, הכרה בפולחן הדת<br />
<br />
בגישה של הכרת זכויות קבוצה מדינת ישראל היא שמתקצבת את כל מה שקשור לזכויות הנ"ל.<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14677דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-08T10:32:40Z<p>D.fishgold: /* עקרונות */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
==עקרון הגבלת השלטון<br />
<br />
שלטון משמעו עוצמה, כלומר כוח שהעם העניק לשלטון בתחומים רבים. בדמוקרטיה השלטון אחראי כלפי העם, אך גם מוגבל, נתון לפיקוח ולביקורת.<br />
<br />
עוצמת השלטון מחייבת הגבלה, צמצום הכוח של השלטון או של הממשלה.<br />
<br />
כדי למנוע עריצות, כדי להגן על זכויות האדם והאזרח, כדי ליצור דמוקרטיה מוגנת, כדי שהאדם בדמוקרטיה ירגיש הגנה מירבית מגבילים את כוחו של השלטון באמצעים הבאים:<br />
*הפרדת רשויות<br />
*בחירות<br />
*בחירות<br />
*מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים ובלתי פורמליים<br />
*חוקה<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
במדינות הדמוקרטיות זכויות הקבוצה הן לא אחידות. קיימות 3 גישות ביחס להכרה בזכויותיהם של מיעוטים הרוצים לשמר את זהותם וצביונם:<br />
===הגישה הליברלית הקיצונית===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות ייחודיות של המיעוט וכופה על חבריו להטמע בחברה השלטת. המדיניות בגישה זו היא לדכא כל פלורליזם תרבותי ואתני - צרפת.<br />
===הגישה הליברלית המתונה===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות הייחודיות של קבוצות מיעוט, אך היא אינה כופה על המיעוטים להטמע בתרבות השלטת. הם יכולים להתארגן ולפעול, להקים ארגונים משלהם, מוסדות חינוך, אך המימון הוא לא מימון ממלכתי, אלא התקציב על ידי הקבוצה.<br />
===גישה המכירה בזכויות קבוצה===<br />
המדינה מכירה בזכויות קבוצות המיעוט, היא מכירה בזכות של הקבוצה לשמור על קיומה וזהותה. המדינה מעניקה למיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו וברוב המדינות הללו זכויות אלו מובטחות בחוקה או בחוקים.<br />
====דוגמא -מדינת ישראל====<br />
מדינת ישראל נחשבת כמדינה המעניקה זכויות קבוצתיות. הזכויות הן:<br />
*מערכת חינוך אוטונומית, כלומר תכנית לימודים המתאימה לקבוצת המיעוט, מורים שמוכשרים ללמד קבוצת מיעוט, תכנית לימודים המאפשרת השתלבות באקדמיה<br />
*חופש לשון - שפת המיעוט היא תהיה השפה המדוברת והמוכרת במוסדות החינוך שלהם, לדוגמא בתי הספר של הערבים ושל הדרוזים מנוהלים בשפה הערבית<br />
*חופש דת - המדינה מאפשרת לכל עדה (קבוצת מיעוט) לקבל ימי שבתון על פי דתה, להקים מוסדות כגון בתי דין (לעדה הערבית לדוגמא), טקסי הנישואים על פי ועל ידי מנהיגי הדת שלהם, הכרה בפולחן הדת<br />
<br />
בגישה של הכרת זכויות קבוצה מדינת ישראל היא שמתקצבת את כל מה שקשור לזכויות הנ"ל.<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14676דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-08T10:29:59Z<p>D.fishgold: /* זכויות קבוצה (מיעוט) */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
במדינות הדמוקרטיות זכויות הקבוצה הן לא אחידות. קיימות 3 גישות ביחס להכרה בזכויותיהם של מיעוטים הרוצים לשמר את זהותם וצביונם:<br />
===הגישה הליברלית הקיצונית===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות ייחודיות של המיעוט וכופה על חבריו להטמע בחברה השלטת. המדיניות בגישה זו היא לדכא כל פלורליזם תרבותי ואתני - צרפת.<br />
===הגישה הליברלית המתונה===<br />
זוהי גישה שאינה מכירה בזכויות הייחודיות של קבוצות מיעוט, אך היא אינה כופה על המיעוטים להטמע בתרבות השלטת. הם יכולים להתארגן ולפעול, להקים ארגונים משלהם, מוסדות חינוך, אך המימון הוא לא מימון ממלכתי, אלא התקציב על ידי הקבוצה.<br />
===גישה המכירה בזכויות קבוצה===<br />
המדינה מכירה בזכויות קבוצות המיעוט, היא מכירה בזכות של הקבוצה לשמור על קיומה וזהותה. המדינה מעניקה למיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו וברוב המדינות הללו זכויות אלו מובטחות בחוקה או בחוקים.<br />
====דוגמא -מדינת ישראל====<br />
מדינת ישראל נחשבת כמדינה המעניקה זכויות קבוצתיות. הזכויות הן:<br />
*מערכת חינוך אוטונומית, כלומר תכנית לימודים המתאימה לקבוצת המיעוט, מורים שמוכשרים ללמד קבוצת מיעוט, תכנית לימודים המאפשרת השתלבות באקדמיה<br />
*חופש לשון - שפת המיעוט היא תהיה השפה המדוברת והמוכרת במוסדות החינוך שלהם, לדוגמא בתי הספר של הערבים ושל הדרוזים מנוהלים בשפה הערבית<br />
*חופש דת - המדינה מאפשרת לכל עדה (קבוצת מיעוט) לקבל ימי שבתון על פי דתה, להקים מוסדות כגון בתי דין (לעדה הערבית לדוגמא), טקסי הנישואים על פי ועל ידי מנהיגי הדת שלהם, הכרה בפולחן הדת<br />
<br />
בגישה של הכרת זכויות קבוצה מדינת ישראל היא שמתקצבת את כל מה שקשור לזכויות הנ"ל.<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99&diff=14675דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי2011-09-08T10:28:03Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|חזרה]]<br />
<br />
<br />
זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי<br />
<br />
וַיִּרְוֶה הַחוֹל דִּמְעַת עֵינִי;<br />
<br />
הָרוּחַ! אִם תִּמְצָא אֶת-אָחִי<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ – אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.<br />
<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ: בִּי נָבַע מְקוֹר אוֹרָה –<br />
<br />
וַיִּיבַשׁ נְטָפִים נְטָפִים;<br />
<br />
בִּלְבָבִי שַׁלְהֶבֶת יָקָדָה –<br />
<br />
וַתִּדְעַךְ רְשָׁפִים רְשָׁפִים.<br />
<br />
<br />
וְעַתָּה מַעְיָנִי כְּמוֹ פֶצַע:<br />
<br />
רַק שׁוֹתֵת וּמְטַפְטֵף לִפְעָמִים;<br />
<br />
וּלְבָבִי עוֹד יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר<br />
<br />
מְגוֹלָל בָּאֵפֶר וּבְדָמִים –<br />
<br />
==הכותרת==<br />
<br />
בכותרת מסתתרת תמונה מטאפורית, אימג', פיגורה. הפיגורה היא מעולם הצמחים - צמח מפזר בעזרת הרוח את האבקנים שלו כדי להתרבות. על התמונה הזאת מתאר הדובר את העולם שלו - אני מפזר את הכאב שלי סתם, בניגוד לפרח שמפזר את האבקנים שלו כדי להתעצם, להתרבות, להמשיך את הקיום שלו. אצל הפרח זה חיובי, אצלי זה שלילי. הרוח הופכת להיות ביטוי לסתמיות.<br />
<br />
<br />
<br />
==נושא השיר==<br />
הדובר מבטא כאב עמוק. הוא מבקש מישהו שיאזין לכאבו. הכאב נגרם בגלל אבדן כושר היצירה. המשורר איבד את ההשראה שלו, את היכולת שלו ליצור שירים.<br />
<br />
<br />
הדובר נעזר בכמה תמונות פיגורטיביות כדי לבטא את כאבו:<br />
<br />
===בית א===<br />
<br />
הדובר מפזר את האנחות שלו לכל עבר (לרוח), משקה את החול בדמעות שלו, אבל בניגוד לפרח שהרוח והגשם מסייעים לו לצמוח, אצל הדובר המשורר לא קורה שום דבר. השיר הוא שיר ארספואטי. הדובר חש כאב, חויה לירית שאמורה להתרגם לשיר, אבל הוא חא מצליח ליצור יצירה. הוא פונה אל הרוח ומבקש ממנה למצוא את אחיו, מישהו שיאזין לכאבו. הפניה מעידה על כאב, על חוסר סיכוי להגשמה, על בדידות, כי הרוח היא שליח מופשט (כמו אלגברה). ודאי היא לא תוכל למלא את השליחות. האח הוא דמות כללית, אנונימית. כל הפניה לרוח מלכתחילה היא מטאפורית, בעצם הדובר מדבר לעצמו.<br />
<br />
יש פה פניה מטאפורית לרוח (מונולוג פנימי). התפקיד של הרוח כאן הוא להניע את ה"הפריה" (במטאפורת הצמח) - היא מפזרת את האבקנים ורק כך תוכל להתרחש ההתרבות של הצמח.<br />
<br />
הרוח לגבי הדובר צריכה למלא תפקיד מרכזי - שליח, אבל זה שליח מטאפורי, הוא בלתי אפשרי מכמה בחינות<br />
*כי זו שליחות מטאפורית, הרוח לא שליח למטרות האלה<br />
*השליחות היא כללית מדי - מי זה אותו "אחי" שנמצא איפשהו בעולם ויכול להבין את הדובר? הדובר עצמו לא יודע אז איך הרוח תדע?<br />
<br />
הרוח מתפקדת בשתי משמעויות - רוח פיזית ורוח מנטלית הרמה של מדעי הרוח אוי אורלי. יכול להיות שהמובן השני קשור לנושא של יובש רוחני של הדובר - הוא לא מסוגל לכתוב שירה<br />
<br />
הדובר שולח את הרוח קודם כל כדי למצוא את אחיו במובן של אדם קרוב שיכול להזדהות וגם כדי להגיד לו "אוד עשן הנני" - מטאפורה שנותנת ביטוי למצב הרגשי של הדובר - הוא גם כואב וגם לא מסוגל להפיק מעצמו יצירה וזו שליחות שנועדה לכשלון.<br />
<br />
===בית ב===<br />
<br />
הבית השני ממשיך את הדברים שהרוח אמורה לומר לאח. הקורא שומע את הדברים מפי הדובר, בעצם כל השיר הוא מונולוג פנימי של הדובר עם עצמו. הוא אמנם מכוון את הדברים לרוח, אבל רק ברמה המטאפורית. הנקודה החשובה היא שהשיר אינו מציע שום פתרון לבעיית הדובר.<br />
<br />
בית ב מציג תמונה מטאפורית שלמה שמתחברת למטאפורה של "אוד עשן". אוד עשן זאת מטאפורה שמתארת את המצב של הדובר בהווה - "הנני". בבית ב הדובר מתאר את מצבו בעבר - "בי נבע מקור-אורה". מקור אורה זה מעיין נובע של אור. זה פעמיים מטאפורה - כי המעיין נובע בתוכו (זו מטאפורה בתוך מטאפורה! we have to go deeper!). המצב בהווה - וייבש נטפים נטפים . זה תיאור המצב בהווה דרך מטאפורת המעיין.<br />
<br />
המחצית השניה של בית ב חוזרת על התמונה המטאפורית של המחצית הראשונה אבל בהבדל אחד - מקור אורה הופך לשלהבת והמלה נבע הופכת ליקדה<br />
<br />
====סיכום====<br />
בית ב מציג את כוח היצירה של הדובר בעבר ע"י מטאפורות מלאות עצמה - מקור אור, שלהבת. כוח היצירה פעל בו בחוזקה, נבע, יקד. היום נותרו רק שרידים - נטפים, רשפים...<br />
החזרה המרובעת בשורות 2,4 שהמשמעות שלהן דברים קטנים שמסמלים סיום, כדי להדגיש עד כמה מעט נותר מאותו כוח עצום<br />
<br />
===בית ג===<br />
<br />
המשך הדברים שהדובר אומר לרוח להגיד לאח והאח באופן כללי זה הנמען כמובן.<br />
<br />
הדובר ממשיך את אותן תמונות מטאפוריות. כל הבית השלישי מתאר זמן הווה - ועתה. הוא מתאר את המצב של שלושת התמונות המטאפוריות בהווה:<br />
*המעיין מדומה לפצע ("כמו") שותת ומטפטף לפעמים - זה פצע שלא החלים, שיוצא ממנו עדיין "דברים" אבל לא חיוביים, מעט חולה. יש זרזיף שמטפטף ומענה כמו פצע - זה לא טוב, זה לא כיף לדובר<br />
*השלהבת היא רק אוד עשן במסתור. מגולל - הוא עטוף באפר ובדמים<br />
*המטאפורה השלישית של צמח שמרתבה לא מופיעה ישירות בבית ג, אבל הקורא מבין שפעולת ההפריה, ההתרבות אינה קיימת עבור הדובר. הצמח מצליח לפזר את האבקנים, להשקות עם הגשם ולהתרבות, אבל האנחות של הדובר והדמעות שלו אינם הופכים לשירים ולכן הדובר מרגיש פצוע, חולה.<br />
<br />
בסוף השיר הפצע מתחבר לדמעת עיני. שניהם יחד יוצרים קונוטציה לצירוף הכבול לזרות מלח על הפצעים שיושב בבסיס של השיר הזה<br />
<br />
במקום פעולת הפריה יש פעולה אחרת - זריעת מלח על הפצעים - הדמעות שנופלות על האנחות זה כמו לזרות מלח על הפצעים.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14674דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-08T10:18:57Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]<br />
<br />
<br />
דברים שחסרים<br />
<br />
באזרחות:<br />
*דמוקרטיה מהותית ופורמלית<br />
*חירות ושוויון כערכי יסוד<br />
*הגישה הליברלית והסוציאל-דמוקרטית<br />
*האמנה החברתית<br />
*זכויות האזרח<br />
*עקרון שלטון העם<br />
<br />
בספרות:<br />
*חפץ<br />
*חלק מהקיץ גווע</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14673דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-08T10:14:44Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14632דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:16:08Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14631דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:12:11Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div> אם אני מגלה שמישהו הדליף את זה למישהו מחוץ לכתה אני מוחק הכל<br />
מצד שני אתם מוזמנים לבקש ממני רשות לשלוח את זה למישהו אחר<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14630דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T10:11:09Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
<br />
דברים שחסרים:<br />
*דמוקרטיה מהותית ופורמלית<br />
*חירות ושוויון כערכי יסוד<br />
*הגישה הליברלית והסוציאל-דמוקרטית<br />
*האמנה החברתית<br />
*זכויות האזרח<br />
*עקרון שלטון העם<br />
<br />
<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14629דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:10:35Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div> אם אני מגלה שמישהו הדליף את זה למישהו מחוץ לכתה אני מוחק הכל<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14628דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:10:23Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div> אם אני מגלה שמישהו הדליף את זה למישהו מחוץ לכתה אני מוחק הכל<br />
<br />
<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14627דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:10:07Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>אם אני מגלה שמישהו הדליף את זה למישהו מחוץ לכתה אני מוחק הכל<br />
<br />
<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A2&diff=14626דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע2011-09-07T10:09:42Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|חזרה]]<br />
<br />
<br />
הַקַיִץ גוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם<br />
<br />
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָמָן<br />
<br />
שֶל-שַלֶכֶת הַגַנִים וְשֶל-עָבֵי עַרְבָיִם<br />
<br />
הַמִתְבּוֹסְסוֹת בְדָמָן.<br />
<br />
<br />
וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס. רַק טַיָלִים יְחִידִים<br />
<br />
וְטַיָלוֹת יְחִידוֹת<br />
<br />
יִשְאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה<br />
<br />
בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת.<br />
<br />
<br />
וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר<br />
<br />
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:<br />
<br />
"בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?<br />
<br />
צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."<br />
<br />
<br />
<br />
==החויה הלירית בשיר==<br />
<br />
האני הדובר בשיר מרגיש כאב גדול, עצב בתקופה של סיום הקיץ וחורף מתקרב.<br />
<br />
הסיטואציה בשיר היא שהדובר ברגעים אלה מתבונן בשקיעה שצובעת באדום את העננות בשמיים. זה קורה עכשיו, ברגע זה.<br />
<br />
הדובר בשיר מנסה להעביר את התחושה של הרגע בכמה דרכים:<br />
*הקיץ - גווע, מסתיים<br />
*היום - השקיעה שמסיימת את היום<br />
*החיים-מוות - סיום החיים, גווע, מתבוססות, מתייתם<br />
השיר עוסק בסיום הקיץ, ולתוך הנושא הזה מתחברים שני סיומים נוספים - הסיום של היום והסיום של החיים. הוא מרגיש שהוא מתבונן בשקיעה האחרונה של הקיץ וכל כך קשה לו להפרד מהקיץ שהוא מרגיש כאילו החיים באופן כללי מסתיימים עם הקיץ.<br />
<br />
===הערה===<br />
הכותרת - הקיץ גווע.<br />
בכותרת יש לשון פיגורטיבית מסוג האנשה. ההאנשה הזאת מעניקה לקיץ דמות אנושית שתמשיך לאורך הבית הראשון<br />
<br />
<br />
==הבית הראשון==<br />
<br />
הבית הראשון מתמקד בתיאור הקיץ. אופי התיאור נותן ביטוי לרגשות העמוקים של הדובר ביחס לקיץ:<br />
<br />
===תחביר===<br />
מבחינת התחביר הבית הראשון הוא משפט אחד ארוך, מחובר. הנושא והנשוא מופיעים בראש. אחר כך הדובר נותן את הצבעים, ביחד וברצף - זהב, כתם וארגמן, ורק בסוף המשפט הוא מזכיר את הגופים אליהם שייכים הצבעים. מבנה כזה של משפט נוצר כדי להעמיד בפני הקורא את מראה השקיעה, את הערבוב של הצבעים. המשפט נותן תחושה לקורא כאילו הוא עומד בזה הרגע מול השקיעה ורואה את קשת הצבעים החמים והחזקים האלה<br />
<br />
===רובד פיגורטיבי===<br />
- האנשה - הקיץ גווע במקום הקיץ מסתיים.<br />
<br />
גווע -> מתבוססות בדמן- ביטוי שמתאר מוות היראוי תוך כדי מלחמה מלא עוצמה,הדר, צבעים אדומים חמים.<br />
<br />
האנשה: הקיץ הוא כמו - מלך - לוחם עז שמת בשדה קרב.<br />
<br />
זהב - מתכת יקרה, כתם- אבן יקרה מאבני החושן וארגמן:- שם לבד יקר ומלכותי.<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
==השוואה בין בית א לבית ג==<br />
<br />
בשיר יש שלושה בתים:<br />
*הראשון מתמקד בקיץ המשמעותי לדובר<br />
*הבית השני מתמקד בהתרוקנות הכללית אחרי שהקיץ החשוב הזה מסתיים<br />
*הבית השלישי כתוב בעתיד קרוב (חוץ מ"ומתייתם הלב"). הוא מתייחס לבוא החורף השגרתי והמשעמם<br />
<br />
<br />
בין בית א לבית ג יש ניגוד עמוק בנושא המרכזי - קיץ וחורף. הדובר משתמש בכל האמצעים האומנותיים כדי להדגיש את הניגוד הזה.<br />
*הבית הראשון עתיר בפיגורות, בבית האחרון יש רק פיגורה אחת: "על החלון ידפק בדממה". זה אוקסימורון (ידפק, דממה). האוקסימורון הזה מתאר את החורף כמו גנב שמתגנב בסתר, בניגוד לקיץ המלכותי והשולט.<br />
*הבדל נוסף בין שני הבתים - הקיץ מתואר בעושר (זהב, כתם וארגמן) ואילו החורף מתואר עם סממני עוני - נעליים קרועות, טלאי על האדרת, מאכל תפוחים...<br />
*הקיץ מתואר בצבעים חמים, עזים - צהוב, כתום, אדום. החורף מתואר בצבע אפור של סגריר וחום של תפוחי אדמה.<br />
*הקיץ מתואר בעצמה, נראה למרחוק, שולט בשמיים, בארץ. החורף מתואר בתנועה של התגנבות, בצורה מינורית, שולית.<br />
*הקיץ מתואר במשפט אחד, מתנגן. החורף מתואר בסדרה של משפטים קצרים שמעצבת אותו כמשהו פרוזאי, שגרתי, משעמם.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99&diff=14625דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי2011-09-07T10:09:19Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|חזרה]]<br />
<br />
<br />
זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי<br />
<br />
וַיִּרְוֶה הַחוֹל דִּמְעַת עֵינִי;<br />
<br />
הָרוּחַ! אִם תִּמְצָא אֶת-אָחִי<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ – אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.<br />
<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ: בִּי נָבַע מְקוֹר אוֹרָה –<br />
<br />
וַיִּיבַשׁ נְטָפִים נְטָפִים;<br />
<br />
בִּלְבָבִי שַׁלְהֶבֶת יָקָדָה –<br />
<br />
וַתִּדְעַךְ רְשָׁפִים רְשָׁפִים.<br />
<br />
<br />
וְעַתָּה מַעְיָנִי כְּמוֹ פֶצַע:<br />
<br />
רַק שׁוֹתֵת וּמְטַפְטֵף לִפְעָמִים;<br />
<br />
וּלְבָבִי עוֹד יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר<br />
<br />
מְגוֹלָל בָּאֵפֶר וּבְדָמִים –<br />
<br />
==הכותרת==<br />
<br />
בכותרת מסתתרת תמונה מטאפורית, אימג', פיגורה. הפיגורה היא מעולם הצמחים - צמח מפזר בעזרת הרוח את האבקנים שלו כדי להתרבות. על התמונה הזאת מתאר הדובר את העולם שלו - אני מפזר את הכאב שלי סתם, בניגוד לפרח שמפזר את האבקנים שלו כדי להתעצם, להתרבות, להמשיך את הקיום שלו. אצל הפרח זה חיובי, אצלי זה שלילי. הרוח הופכת להיות ביטוי לסתמיות.<br />
<br />
<br />
<br />
==נושא השיר==<br />
הדובר מבטא כאב עמוק. הוא מבקש מישהו שיאזין לכאבו. הכאב נגרם בגלל אבדן כושר היצירה. המשורר איבד את ההשראה שלו, את היכולת שלו ליצור שירים.<br />
<br />
<br />
הדובר נעזר בכמה תמונות פיגורטיביות כדי לבטא את כאבו:<br />
<br />
===בית א===<br />
הדובר מפזר את האנחות שלו לכל עבר (לרוח), משקה את החול בדמעות שלו, אבל בניגוד לפרח שהרוח והגשם מסייעים לו לצמוח, אצל הדובר המשורר לא קורה שום דבר. השיר הוא שיר ארספואטי. הדובר חש כאב, חויה לירית שאמורה להתרגם לשיר, אבל הוא חא מצליח ליצור יצירה. הוא פונה אל הרוח ומבקש ממנה למצוא את אחיו, מישהו שיאזין לכאבו. הפניה מעידה על כאב, על חוסר סיכוי להגשמה, על בדידות, כי הרוח היא שליח מופשט (כמו אלגברה). ודאי היא לא תוכל למלא את השליחות. האח הוא דמות כללית, אנונימית. כל הפניה לרוח מלכתחילה היא מטאפורית, בעצם הדובר מדבר לעצמו.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99&diff=14624דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי2011-09-07T10:08:39Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>זָרִיתִי לָרוּחַ אַנְחָתִי<br />
<br />
וַיִּרְוֶה הַחוֹל דִּמְעַת עֵינִי;<br />
<br />
הָרוּחַ! אִם תִּמְצָא אֶת-אָחִי<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ – אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.<br />
<br />
<br />
אֱמָר-לוֹ: בִּי נָבַע מְקוֹר אוֹרָה –<br />
<br />
וַיִּיבַשׁ נְטָפִים נְטָפִים;<br />
<br />
בִּלְבָבִי שַׁלְהֶבֶת יָקָדָה –<br />
<br />
וַתִּדְעַךְ רְשָׁפִים רְשָׁפִים.<br />
<br />
<br />
וְעַתָּה מַעְיָנִי כְּמוֹ פֶצַע:<br />
<br />
רַק שׁוֹתֵת וּמְטַפְטֵף לִפְעָמִים;<br />
<br />
וּלְבָבִי עוֹד יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר<br />
<br />
מְגוֹלָל בָּאֵפֶר וּבְדָמִים –<br />
<br />
==הכותרת==<br />
<br />
בכותרת מסתתרת תמונה מטאפורית, אימג', פיגורה. הפיגורה היא מעולם הצמחים - צמח מפזר בעזרת הרוח את האבקנים שלו כדי להתרבות. על התמונה הזאת מתאר הדובר את העולם שלו - אני מפזר את הכאב שלי סתם, בניגוד לפרח שמפזר את האבקנים שלו כדי להתעצם, להתרבות, להמשיך את הקיום שלו. אצל הפרח זה חיובי, אצלי זה שלילי. הרוח הופכת להיות ביטוי לסתמיות.<br />
<br />
<br />
<br />
==נושא השיר==<br />
הדובר מבטא כאב עמוק. הוא מבקש מישהו שיאזין לכאבו. הכאב נגרם בגלל אבדן כושר היצירה. המשורר איבד את ההשראה שלו, את היכולת שלו ליצור שירים.<br />
<br />
<br />
הדובר נעזר בכמה תמונות פיגורטיביות כדי לבטא את כאבו:<br />
<br />
===בית א===<br />
הדובר מפזר את האנחות שלו לכל עבר (לרוח), משקה את החול בדמעות שלו, אבל בניגוד לפרח שהרוח והגשם מסייעים לו לצמוח, אצל הדובר המשורר לא קורה שום דבר. השיר הוא שיר ארספואטי. הדובר חש כאב, חויה לירית שאמורה להתרגם לשיר, אבל הוא חא מצליח ליצור יצירה. הוא פונה אל הרוח ומבקש ממנה למצוא את אחיו, מישהו שיאזין לכאבו. הפניה מעידה על כאב, על חוסר סיכוי להגשמה, על בדידות, כי הרוח היא שליח מופשט (כמו אלגברה). ודאי היא לא תוכל למלא את השליחות. האח הוא דמות כללית, אנונימית. כל הפניה לרוח מלכתחילה היא מטאפורית, בעצם הדובר מדבר לעצמו.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A2&diff=14623דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע2011-09-07T10:06:43Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>הַקַיִץ גוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם<br />
<br />
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָמָן<br />
<br />
שֶל-שַלֶכֶת הַגַנִים וְשֶל-עָבֵי עַרְבָיִם<br />
<br />
הַמִתְבּוֹסְסוֹת בְדָמָן.<br />
<br />
<br />
וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס. רַק טַיָלִים יְחִידִים<br />
<br />
וְטַיָלוֹת יְחִידוֹת<br />
<br />
יִשְאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה<br />
<br />
בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת.<br />
<br />
<br />
וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר<br />
<br />
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:<br />
<br />
"בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?<br />
<br />
צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."<br />
<br />
<br />
<br />
==החויה הלירית בשיר==<br />
<br />
האני הדובר בשיר מרגיש כאב גדול, עצב בתקופה של סיום הקיץ וחורף מתקרב.<br />
<br />
הסיטואציה בשיר היא שהדובר ברגעים אלה מתבונן בשקיעה שצובעת באדום את העננות בשמיים. זה קורה עכשיו, ברגע זה.<br />
<br />
הדובר בשיר מנסה להעביר את התחושה של הרגע בכמה דרכים:<br />
*הקיץ - גווע, מסתיים<br />
*היום - השקיעה שמסיימת את היום<br />
*החיים-מוות - סיום החיים, גווע, מתבוססות, מתייתם<br />
השיר עוסק בסיום הקיץ, ולתוך הנושא הזה מתחברים שני סיומים נוספים - הסיום של היום והסיום של החיים. הוא מרגיש שהוא מתבונן בשקיעה האחרונה של הקיץ וכל כך קשה לו להפרד מהקיץ שהוא מרגיש כאילו החיים באופן כללי מסתיימים עם הקיץ.<br />
<br />
===הערה===<br />
הכותרת - הקיץ גווע.<br />
בכותרת יש לשון פיגורטיבית מסוג האנשה. ההאנשה הזאת מעניקה לקיץ דמות אנושית שתמשיך לאורך הבית הראשון<br />
<br />
<br />
==הבית הראשון==<br />
<br />
הבית הראשון מתמקד בתיאור הקיץ. אופי התיאור נותן ביטוי לרגשות העמוקים של הדובר ביחס לקיץ:<br />
<br />
===תחביר===<br />
מבחינת התחביר הבית הראשון הוא משפט אחד ארוך, מחובר. הנושא והנשוא מופיעים בראש. אחר כך הדובר נותן את הצבעים, ביחד וברצף - זהב, כתם וארגמן, ורק בסוף המשפט הוא מזכיר את הגופים אליהם שייכים הצבעים. מבנה כזה של משפט נוצר כדי להעמיד בפני הקורא את מראה השקיעה, את הערבוב של הצבעים. המשפט נותן תחושה לקורא כאילו הוא עומד בזה הרגע מול השקיעה ורואה את קשת הצבעים החמים והחזקים האלה<br />
<br />
===רובד פיגורטיבי===<br />
- האנשה - הקיץ גווע במקום הקיץ מסתיים.<br />
<br />
גווע -> מתבוססות בדמן- ביטוי שמתאר מוות היראוי תוך כדי מלחמה מלא עוצמה,הדר, צבעים אדומים חמים.<br />
<br />
האנשה: הקיץ הוא כמו - מלך - לוחם עז שמת בשדה קרב.<br />
<br />
זהב - מתכת יקרה, כתם- אבן יקרה מאבני החושן וארגמן:- שם לבד יקר ומלכותי.<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
==השוואה בין בית א לבית ג==<br />
<br />
בשיר יש שלושה בתים:<br />
*הראשון מתמקד בקיץ המשמעותי לדובר<br />
*הבית השני מתמקד בהתרוקנות הכללית אחרי שהקיץ החשוב הזה מסתיים<br />
*הבית השלישי כתוב בעתיד קרוב (חוץ מ"ומתייתם הלב"). הוא מתייחס לבוא החורף השגרתי והמשעמם<br />
<br />
<br />
בין בית א לבית ג יש ניגוד עמוק בנושא המרכזי - קיץ וחורף. הדובר משתמש בכל האמצעים האומנותיים כדי להדגיש את הניגוד הזה.<br />
*הבית הראשון עתיר בפיגורות, בבית האחרון יש רק פיגורה אחת: "על החלון ידפק בדממה". זה אוקסימורון (ידפק, דממה). האוקסימורון הזה מתאר את החורף כמו גנב שמתגנב בסתר, בניגוד לקיץ המלכותי והשולט.<br />
*הבדל נוסף בין שני הבתים - הקיץ מתואר בעושר (זהב, כתם וארגמן) ואילו החורף מתואר עם סממני עוני - נעליים קרועות, טלאי על האדרת, מאכל תפוחים...<br />
*הקיץ מתואר בצבעים חמים, עזים - צהוב, כתום, אדום. החורף מתואר בצבע אפור של סגריר וחום של תפוחי אדמה.<br />
*הקיץ מתואר בעצמה, נראה למרחוק, שולט בשמיים, בארץ. החורף מתואר בתנועה של התגנבות, בצורה מינורית, שולית.<br />
*הקיץ מתואר במשפט אחד, מתנגן. החורף מתואר בסדרה של משפטים קצרים שמעצבת אותו כמשהו פרוזאי, שגרתי, משעמם.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14621דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T10:00:47Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[משתמש:D.fishgold|חזרה]]<br />
<br />
אם אני מגלה שמישהו הדליף את זה למישהו מחוץ לכתה אני מוחק הכל<br />
<br />
<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14620דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:59:55Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
<br />
דברים שחסרים:<br />
*דמוקרטיה מהותית ופורמלית<br />
*חירות ושוויון כערכי יסוד<br />
*הגישה הליברלית והסוציאל-דמוקרטית<br />
*האמנה החברתית<br />
*זכויות האזרח<br />
*עקרון שלטון העם<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14619דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:58:30Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>=דברים שחסרים=<br />
<br />
*דמוקרטיה מהותית ופורמלית<br />
*חירות ושוויון כערכי יסוד<br />
*הגישה הליברלית והסוציאל-דמוקרטית<br />
*האמנה החברתית<br />
*זכויות האזרח<br />
*עקרון שלטון העם<br />
<br />
=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14618דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:57:24Z<p>D.fishgold: /* חובות האזרח */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==<br />
<br />
במדינה דמוקרטית חלות חובות אזרח. החובות נחלקות לחובות שמקורן בחוק המדינה וכן ישנן חובות מוסריות שלא נובעות מתוקף החוק, אלא מתוקף של אכפתיות ומודעות.<br />
<br />
יש להבחין בחובות הבאות:<br />
===החובות שמקורן בחוק===<br />
*לשלם מיסים על פי חוק, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ממלכתי.<br />
*לציית לחוקי המדינה. חוק זה כולל נאמנות למדינה. אזרח ישראלי חייב להמנע מסיוע למדינה או לארגון שמוגדר כאויב<br />
*שירות צבאי. חובת שירות הבטחון. שר הבטחון בסמכותו יכול לפתור מחובת שירות מסיבות רפואיות, דתיות ומצפוניות, נישואים או לידה.<br />
<br />
<br />
===חובות אזרח מתוקף אזרחות טובה===<br />
במדינה דמקורטית האדם הוא מרכיב חשוב בחברה. מעבר לחובותיו החוקיות של האדם, מבוססת האזרחות בחברה הדמוקרטית על דברים שמרגיש האזרח שהוא חלק חשוב ביותר, אף על פי שזה לא מתוקף החוק.<br />
*האזרח יפעיל שיקול דעת וימסור מידע על דברים לא נאותים שנעשו בחברה על מנת שהחברה תפעל בצורה מוסרית<br />
*חובת האזרח לנסות לשכנע את האזרחים לפעילות התנדבותית, לפעילות אזרחית, לפעילות פוליטית.<br />
*לסיכום - האזרח הטוב בדמוקרטיה הוא בעל הכרה אזרחית ומחוייבות אישית פנימית לחברה ולמדינה</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14617דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:55:59Z<p>D.fishgold: /* זכויות קבוצה (מיעוט) */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
מיעוטים הם קבוצות שיש להן מרכיבים ייחודיים, הן אתניים והן פוליטיים. אנו מבחינים בין שתי קבוצות מיעוט:<br />
*מיעוט המאובחן על בסיס מין, גזע, מפלגה<br />
*מיעוט המאופיין על ידי מאחד תרבותי, דתי, אתני, לאומי.<br />
<br />
זכויות קבוצה מתייחסות בעיקר למיעוט מהסוג השני, כלומר למיעוט התרבותי, הדתי, הלאומי, האתני, והמשותף ביניהם הוא השאיפה לשמר את הייחוד.<br />
<br />
===זכויות קבוצה בדמוקרטיה===<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14616דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:54:51Z<p>D.fishgold: /* זכויות האזרח */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
===זכויות פוליטיות===<br />
<br />
זכותו של כל אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרת הקבוצה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים או פוליטיים.<br />
<br />
זכות זו של האזרח מבטאת את ההיבט החברתי פוליטי של חופש ההתאגדות.<br />
<br />
ריבוי התארגנות מחזק את שלטון העם.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
===זכויות חברתיות===<br />
<br />
====הזכות לדיור====<br />
====הזכות לרמת חיים נאותה====<br />
====הזכות לחינוך====<br />
====הזכות לטיפול רפואי====<br />
====זכויות עובדים ותנאי תעסוקה====<br />
זוהי הזכות החברתית לעבודה. היא כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה, הבטחת שכר, עוול שנעשה על ידי המעסיק (במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי זכות חופש השביתה)<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14615דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:52:45Z<p>D.fishgold: /* זכויות האדם הטבעיות */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
===הזכות לחיים ובטחון===<br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
===הזכות לקניין===<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
*קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
*קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
===הזכות לשוויון===<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
*שוויון בפני החוק<br />
*שוויון פוליטי<br />
*שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
===הזכות להליך הוגן===<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
*אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
*אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
*אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
*זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
*זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
*זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
*זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
*זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
===הזכות לכבוד===<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
*הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
*הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
===הזכות לחירות===<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
====חופש המחשבה והדעה====<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
====חופש המצפון====<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
====חופש ההתאגדות====<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
====חופש דת====<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
====חופש מדת====<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
====חופש התנועה====<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
====חופש העיסוק====<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
====חופש העיתונות====<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
====חופש ההפגנה====<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
====חופש הביטוי====<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
====זכות הציבור לדעת====<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
====חירות המידע====<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14614דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:48:05Z<p>D.fishgold: /* זכויות האדם הטבעיות */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:<br />
<br />
*הזכות לחיים ובטחון <br />
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.<br />
<br />
*הזכות לקניין<br />
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.<br />
<br />
ישנם שני סוגי קניינים:<br />
**קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים<br />
**קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.<br />
<br />
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.<br />
<br />
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''<br />
<br />
*הזכות לשוויון<br />
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.<br />
<br />
שוויון משמעו:<br />
**שוויון בפני החוק<br />
**שוויון פוליטי<br />
**שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי<br />
<br />
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.<br />
<br />
====מדיניות ההבחנה====<br />
מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.<br />
<br />
במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.<br />
<br />
====העדפה מתקנת====<br />
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.<br />
<br />
*הזכות להליך הוגן<br />
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.<br />
<br />
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:<br />
**אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט <br />
**אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר<br />
**אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)<br />
**זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)<br />
**זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)<br />
**זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)<br />
**זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט<br />
**זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים<br />
<br />
*הזכות לכבוד<br />
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.<br />
<br />
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:<br />
**הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.<br />
**הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.<br />
<br />
*הזכות לחירות<br />
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.<br />
<br />
כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.<br />
<br />
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:<br />
<br />
**חופש המחשבה והדעה<br />
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.<br />
<br />
**חופש המצפון<br />
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.<br />
<br />
**חופש ההתאגדות<br />
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).<br />
<br />
**חופש דת<br />
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן<br />
<br />
**חופש מדת<br />
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות<br />
<br />
**חופש התנועה<br />
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.<br />
<br />
**חופש העיסוק<br />
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.<br />
<br />
**חופש העיתונות<br />
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון. <br />
<br />
**חופש ההפגנה<br />
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).<br />
<br />
**חופש הביטוי<br />
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש<br />
<br />
**זכות הציבור לדעת<br />
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם <br />
<br />
**חירות המידע<br />
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14613דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:41:00Z<p>D.fishgold: /* עקרון הפלורליזם */</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
===הגדרה===<br />
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן<br />
<br />
===פלורליזם בתחומים שונים===<br />
<br />
*פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים<br />
*בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...<br />
*פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...<br />
*פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)<br />
*פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות<br />
<br />
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:<br />
*סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה<br />
*הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.<br />
<br />
===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?===<br />
*הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית<br />
*הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.<br />
<br />
===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם===<br />
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.<br />
<br />
*עקרון הסובלנות<br />
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו.<br />
הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.<br />
<br />
*עקרון ההסכמיות<br />
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים.<br />
במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=14612דן פישגולד - סיכומים באזרחות2011-09-07T09:38:23Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "=עקרונות= ==עקרון הכרעת הרוב== עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצב..."</p>
<hr />
<div>=עקרונות=<br />
<br />
==עקרון הכרעת הרוב==<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.<br />
<br />
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.<br />
<br />
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:<br />
<br />
*שלטון העם<br />
*עקרון הגבלת השלטון (בחירות)<br />
<br />
<br />
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, '''אבל''' מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו<br />
<br />
'''בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב'''<br />
<br />
===הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב===<br />
*עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.<br />
*ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.<br />
*מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם<br />
<br />
===הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי===<br />
*במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.<br />
*מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו<br />
<br />
===לסיכום===<br />
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.<br />
<br />
<br />
==עקרון הפלורליזם==<br />
<br />
=זכויות וחובות=<br />
<br />
==זכויות האדם הטבעיות==<br />
<br />
==זכויות האזרח==<br />
<br />
==זכויות קבוצה (מיעוט)==<br />
<br />
==חובות האזרח==</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14611דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-07T09:30:11Z<p>D.fishgold: /* פרק א - שירה */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=פרק א - שירה=<br />
<br />
==מבוא==<br />
<br />
בפרק זה נדבר בעיקר על שירה שנכתבה בעברית בארץ ישראל בעת החדשה (מאז העליה הראשונה).<br />
<br />
שתי תקופות היו לפני כן:<br />
<br />
תקופה אחת - פיוטי ארץ ישראל במאות 5-6. לא מחשיבים אותם כי הם כולם שירי קודש ולא חול - זה דת ולא ספרות.<br />
<br />
השניה - תור הזהב בספרד (המאה ה 10 עד 1492)<br />
<br />
<br />
נלמד 5 שירים של ביאליק כי הוא "מיוחד"<br />
<br />
בנוסף עוד 10 שירים של משוררים שונים.<br />
<br />
קבוצה נוספת של שירים - 5 שירים משירת ימי הביניים שלא נכללים בעת החדשה<br />
<br />
בסך הכל 20 שירים.<br />
<br />
<br />
לידע כללי:<br />
את השירה העברית החדשה אנחנו מחלקים לדורות:<br />
<br />
א. דור ביאליק - טשרנחובסקי, אורי צבי גרינברג, משוררים שנולדו בחו"ל, הגיעו לא"י אבל כתבו שירה עם מטענים של חו"ל.<br />
<br />
ב. דור אלתרמן - לאה גולדברג, שלונסקי, משוררים שנולדו בחו"ל, אבל הגיעו יותר צעירים לארץ ישראל והתערו בארץ, כתבו עליה<br />
<br />
ג. דור נתן זך - נתן זך נלחם בקודמיו, הוא פרסם מניפסט נגד שירת אלתרמן. הם נקראו השירה הצעירה - צעירים מורדים בשנות ה 50 של המאה ה 20<br />
<br />
ד. דור יונה וולך - הדור הזה עוד לא הגיע למשרד החינוך ",למה אין שירים שלו בבגרות". מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ. זה דור של שנות ה 80 של המאה שעברה. דור שהוביל תכנים מהפכניים בתחום הנשיות, בתחום הדת<br />
<br />
ה. דור שעדין לא מוגדר כי אין לנו פרספקטיבה לאחור בשביל להגדיר את הדור.<br />
<br />
<br />
==שירת ימי הביניים==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ישנה בחיק ילדות/ריה"ל|ישנה בחיק ילדות/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבי במזרח/ריה"ל|לבי במזרח/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כתנות פסים/ר' משה בן עזרא|כתנות פסים/ר' משה בן עזרא]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הים ביני ובינך/שמואל הנגיד|הים ביני ובינך/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד|מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
==שירת ביאליק==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע|הקיץ גווע]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - על השחיטה/ביאליק|על השחיטה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לנתיבך הנעלם/ביאליק|לנתיבך הנעלם]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי|זריתי לרוח אנחתי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבדי/ביאליק|לבדי]]<br />
<br />
==שירת המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירח/נתן אלתרמן|ירח/נתן אלתרמן]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג|מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג|שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי|ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - רק על עצמי/רחל|רק על עצמי/רחל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון|שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירושה/חיים גורי|ירושה/חיים גורי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - צפור שניה/נתן זך|צפור שניה/נתן זך]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כל שושנה/זלדה|כל שושנה/זלדה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי|משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי]]<br />
<br />
=פרק ב - סיפור קצר=<br />
==קבוצה א - עגנון==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - האדונית והרוכל/ש"י עגנון|האדונית והרוכל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - פרנהיים/ש"י עגנון|פרנהיים]]<br />
<br />
==קבוצה ב - סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - העיוורת/יעקב שטיינברג|העיוורת/יעקב שטיינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - דבורה בארון/פראדל|דבורה בארון/פראדל]]<br />
<br />
==קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השניה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור אהבה/אהרון אפלפלד|סיפור אהבה/אהרון אפלפלד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל|סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל]]<br />
<br />
==קבוצה ד - סיפור מתורגם==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כינורו של רוטשילד/צ'כוב|כינורו של רוטשילד/צ'כוב]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר|יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הגן המפליג למרחקים/אידה פינק|הגן המפליג למרחקים/אידה פינק]]<br />
<br />
=פרק ג - דרמה=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - אנטיגונה/סופוקלס|דרמה קלאסית - אנטיגונה/סופוקלס]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין|דרמה מודרנית - חפץ/חנוך לוין]]<br />
<br />
=פרק ד - רומנים ונובלות=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור פשוט/ש"י עגנון|רומן עברי - סיפור פשוט/ש"י עגנון]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14610דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-07T09:29:34Z<p>D.fishgold: /* פרק א - שירה */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=פרק א - שירה=<br />
<br />
בפרק זה נדבר בעיקר על שירה שנכתבה בעברית בארץ ישראל בעת החדשה (מאז העליה הראשונה).<br />
<br />
שתי תקופות היו לפני כן:<br />
<br />
תקופה אחת - פיוטי ארץ ישראל במאות 5-6. לא מחשיבים אותם כי הם כולם שירי קודש ולא חול - זה דת ולא ספרות.<br />
<br />
השניה - תור הזהב בספרד (המאה ה 10 עד 1492)<br />
<br />
<br />
נלמד 5 שירים של ביאליק כי הוא "מיוחד"<br />
<br />
בנוסף עוד 10 שירים של משוררים שונים.<br />
<br />
קבוצה נוספת של שירים - 5 שירים משירת ימי הביניים שלא נכללים בעת החדשה<br />
<br />
בסך הכל 20 שירים.<br />
<br />
<br />
לידע כללי:<br />
את השירה העברית החדשה אנחנו מחלקים לדורות:<br />
<br />
א. דור ביאליק - טשרנחובסקי, אורי צבי גרינברג, משוררים שנולדו בחו"ל, הגיעו לא"י אבל כתבו שירה עם מטענים של חו"ל.<br />
<br />
ב. דור אלתרמן - לאה גולדברג, שלונסקי, משוררים שנולדו בחו"ל, אבל הגיעו יותר צעירים לארץ ישראל והתערו בארץ, כתבו עליה<br />
<br />
ג. דור נתן זך - נתן זך נלחם בקודמיו, הוא פרסם מניפסט נגד שירת אלתרמן. הם נקראו השירה הצעירה - צעירים מורדים בשנות ה 50 של המאה ה 20<br />
<br />
ד. דור יונה וולך - הדור הזה עוד לא הגיע למשרד החינוך ",למה אין שירים שלו בבגרות". מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ. זה דור של שנות ה 80 של המאה שעברה. דור שהוביל תכנים מהפכניים בתחום הנשיות, בתחום הדת<br />
<br />
ה. דור שעדין לא מוגדר כי אין לנו פרספקטיבה לאחור בשביל להגדיר את הדור.<br />
<br />
<br />
==שירת ימי הביניים==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ישנה בחיק ילדות/ריה"ל|ישנה בחיק ילדות/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבי במזרח/ריה"ל|לבי במזרח/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כתנות פסים/ר' משה בן עזרא|כתנות פסים/ר' משה בן עזרא]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הים ביני ובינך/שמואל הנגיד|הים ביני ובינך/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד|מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
==שירת ביאליק==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע|הקיץ גווע]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - על השחיטה/ביאליק|על השחיטה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לנתיבך הנעלם/ביאליק|לנתיבך הנעלם]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי|זריתי לרוח אנחתי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבדי/ביאליק|לבדי]]<br />
<br />
==שירת המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירח/נתן אלתרמן|ירח/נתן אלתרמן]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג|מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג|שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי|ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - רק על עצמי/רחל|רק על עצמי/רחל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון|שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירושה/חיים גורי|ירושה/חיים גורי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - צפור שניה/נתן זך|צפור שניה/נתן זך]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כל שושנה/זלדה|כל שושנה/זלדה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי|משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי]]<br />
<br />
=פרק ב - סיפור קצר=<br />
==קבוצה א - עגנון==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - האדונית והרוכל/ש"י עגנון|האדונית והרוכל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - פרנהיים/ש"י עגנון|פרנהיים]]<br />
<br />
==קבוצה ב - סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - העיוורת/יעקב שטיינברג|העיוורת/יעקב שטיינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - דבורה בארון/פראדל|דבורה בארון/פראדל]]<br />
<br />
==קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השניה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור אהבה/אהרון אפלפלד|סיפור אהבה/אהרון אפלפלד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל|סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל]]<br />
<br />
==קבוצה ד - סיפור מתורגם==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כינורו של רוטשילד/צ'כוב|כינורו של רוטשילד/צ'כוב]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר|יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הגן המפליג למרחקים/אידה פינק|הגן המפליג למרחקים/אידה פינק]]<br />
<br />
=פרק ג - דרמה=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - אנטיגונה/סופוקלס|דרמה קלאסית - אנטיגונה/סופוקלס]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין|דרמה מודרנית - חפץ/חנוך לוין]]<br />
<br />
=פרק ד - רומנים ונובלות=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור פשוט/ש"י עגנון|רומן עברי - סיפור פשוט/ש"י עגנון]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%99&diff=14609דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי2011-09-07T09:26:10Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "בכותרת מסתתרת תמונה מטאפורית, אימג', פיגורה. הפיגורה היא מעולם הצמחים - צמח מפזר בעזרת הרוח ..."</p>
<hr />
<div>בכותרת מסתתרת תמונה מטאפורית, אימג', פיגורה. הפיגורה היא מעולם הצמחים - צמח מפזר בעזרת הרוח את האבקנים שלו כדי להתרבות. על התמונה הזאת מתאר הדובר את העולם שלו - אני מפזר את הכאב שלי סתם, בניגוד לפרח שמפזר את האבקנים שלו כדי להתעצם, להתרבות, להמשיך את הקיום שלו. אצל הפרח זה חיובי, אצלי זה שלילי. הרוח הופכת להיות ביטוי לסתמיות.<br />
<br />
<br />
<br />
נושא השיר<br />
<br />
הדובר מבטא כאב עמוק. הוא מבקש מישהו שיאזין לכאבו. הכאב נגרם בגלל אבדן כושר היצירה. המשורר איבד את ההשראה שלו, את היכולת שלו ליצור שירים.<br />
<br />
<br />
<br />
הדובר נעזר בכמה תמונות פיגורטיביות כדי לבטא את כאבו:<br />
<br />
בית א<br />
הדובר מפזר את האנחות שלו לכל עבר (לרוח), משקה את החול בדמעות שלו, אבל בניגוד לפרח שהרוח והגשם מסייעים לו לצמוח, אצל הדובר המשורר לא קורה שום דבר. השיר הוא שיר ארספואטי. הדובר חש כאב, חויה לירית שאמורה להתרגם לשיר, אבל הוא חא מצליח ליצור יצירה. הוא פונה אל הרוח ומבקש ממנה למצוא את אחיו, מישהו שיאזין לכאבו. הפניה מעידה על כאב, על חוסר סיכוי להגשמה, על בדידות, כי הרוח היא שליח מופשט (כמו אלגברה). ודאי היא לא תוכל למלא את השליחות. האח הוא דמות כללית, אנונימית. כל הפניה לרוח מלכתחילה היא מטאפורית, בעצם הדובר מדבר לעצמו.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7_-_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A2&diff=14608דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע2011-09-07T09:25:43Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "- החויה הלירית בשיר האני הדובר בשיר מרגיש כאב גדול, עצב בתקופה של סיום הקיץ וחורף מתקרב. הס..."</p>
<hr />
<div>- החויה הלירית בשיר<br />
<br />
האני הדובר בשיר מרגיש כאב גדול, עצב בתקופה של סיום הקיץ וחורף מתקרב.<br />
הסיטואציה בשיר היא שהדובר ברגעים אלה מתבונן בשקיעה שצובעת באדום את העננות בשמיים. זה קורה עכשיו, ברגע זה.<br />
הדובר בשיר מנסה להעביר את התחושה של הרגע בכמה דרכים.<br />
הקיץ - גווע, מסתיים<br />
היום - השקיעה שמסיימת את היום<br />
החיים-מוות - סיום החיים, גווע, מתבוססות, מתייתם<br />
השיר עוסק בסיום הקיץ, ולתוך הנושא הזה מתחברים שני סיומים נוספים - הסיום של היום והסיום של החיים. הוא מרגיש שהוא מתבונן בשקיעה האחרונה של הקיץ וכל כך קשה לו להפרד מהקיץ שהוא מרגיש כאילו החיים באופן כללי מסתיימים עם הקיץ.<br />
<br />
הערה:<br />
הכותרת - הקיץ גווע.<br />
בכותרת יש לשון פיגורטיבית מסוג האנשה. ההאנשה הזאת מעניקה לקיץ דמות אנושית שתמשיך לאורך הבית הראשון<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הבית הראשון מתמקד בתיאור הקיץ. אופי התיאור נותן ביטוי לרגשות העמוקים של הדובר ביחס לקיץ:<br />
*מבחינת התחביר הבית הראשון הוא משפט אחד ארוך, מחובר. הנושא והנשוא מופיעים בראש. אחר כך הדובר נותן את הצבעים, ביחד וברצף - זהב, כתם וארגמן, ורק בסוף המשפט הוא מזכיר את הגופים אליהם שייכים הצבעים.<br />
מבנה כזה של משפט נוצר כדי להעמיד בפני הקורא את מראה השקיעה, את הערבוב של הצבעים. המשפט נותן תחושה לקורא כאילו הוא עומד בזה הרגע מול השקיעה ורואה את קשת הצבעים החמים והחזקים האלה<br />
*רובד פיגורטיבי<br />
- האנשה - הקיץ גווע במקום הקיץ מסתיים. <br />
גווע -> מתבוססות בדמן- ביטוי שמתאר מוות היראוי תוך כדי מלחמה מלא עוצמה,הדר, צבעים אדומים חמים.<br />
האנשה: הקיץ הוא כמו - מלך - לוחם עז שמת בשדה קרב.<br />
זהב - מתכת יקרה, כתם- אבן יקרה מאבני החושן וארגמן:- שם לבד יקר ומלכותי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''להשלים'''<br />
<br />
<br />
<br />
השוואה בין בית א לבית ג<br />
<br />
בשיר יש שלושה בתים:<br />
הראשון מתמקד בקיץ המשמעותי לדובר<br />
הבית השני מתמקד בהתרוקנות הכללית אחרי שהקיץ החשוב הזה מסתיים<br />
הבית השלישי כתוב בעתיד קרוב (חוץ מ"ומתייתם הלב"). הוא מתייחס לבוא החורף השגרתי והמשעמם<br />
<br />
בין בית א לבית ג יש ניגוד עמוק בנושא המרכזי - קיץ וחורף. הדובר משתמש בכל האמצעים האומנותיים כדי להדגיש את הניגוד הזה.<br />
הבית הראשון עתיר בפיגורות, בבית האחרון יש רק פיגורה אחת: "על החלון ידפק בדממה". זה אוקסימורון (ידפק, דממה). האוקסימורון הזה מתאר את החורף כמו גנב שמתגנב בסתר, בניגוד לקיץ המלכותי והשולט.<br />
<br />
הבדל נוסף בין שני הבתים - הקיץ מתואר בעושר (זהב, כתם וארגמן) ואילו החורף מתואר עם סממני עוני - נעליים קרועות, טלאי על האדרת, מאכל תפוחים...<br />
<br />
הקיץ מתואר בצבעים חמים, עזים - צהוב, כתום, אדום.<br />
החורף מתואר בצבע אפור של סגריר וחום של תפוחי אדמה.<br />
הקיץ מתואר בעצמה, נראה למרחוק, שולט בשמיים, בארץ. החורף מתואר בתנועה של התגנבות, בצורה מינורית, שולית.<br />
הקיץ מתואר במשפט אחד, מתנגן. החורף מתואר בסדרה של משפטים קצרים שמעצבת אותו כמשהו פרוזאי, שגרתי, משעמם.</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14607דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-07T09:23:53Z<p>D.fishgold: /* שירת ביאליק */</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=פרק א - שירה=<br />
==שירת ימי הביניים==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ישנה בחיק ילדות/ריה"ל|ישנה בחיק ילדות/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבי במזרח/ריה"ל|לבי במזרח/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כתנות פסים/ר' משה בן עזרא|כתנות פסים/ר' משה בן עזרא]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הים ביני ובינך/שמואל הנגיד|הים ביני ובינך/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד|מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
==שירת ביאליק==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - הקיץ גווע|הקיץ גווע]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - על השחיטה/ביאליק|על השחיטה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לנתיבך הנעלם/ביאליק|לנתיבך הנעלם]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ביאליק - זריתי לרוח אנחתי|זריתי לרוח אנחתי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבדי/ביאליק|לבדי]]<br />
<br />
==שירת המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירח/נתן אלתרמן|ירח/נתן אלתרמן]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג|מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג|שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי|ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - רק על עצמי/רחל|רק על עצמי/רחל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון|שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירושה/חיים גורי|ירושה/חיים גורי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - צפור שניה/נתן זך|צפור שניה/נתן זך]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כל שושנה/זלדה|כל שושנה/זלדה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי|משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי]]<br />
<br />
=פרק ב - סיפור קצר=<br />
==קבוצה א - עגנון==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - האדונית והרוכל/ש"י עגנון|האדונית והרוכל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - פרנהיים/ש"י עגנון|פרנהיים]]<br />
<br />
==קבוצה ב - סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - העיוורת/יעקב שטיינברג|העיוורת/יעקב שטיינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - דבורה בארון/פראדל|דבורה בארון/פראדל]]<br />
<br />
==קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השניה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור אהבה/אהרון אפלפלד|סיפור אהבה/אהרון אפלפלד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל|סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל]]<br />
<br />
==קבוצה ד - סיפור מתורגם==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כינורו של רוטשילד/צ'כוב|כינורו של רוטשילד/צ'כוב]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר|יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הגן המפליג למרחקים/אידה פינק|הגן המפליג למרחקים/אידה פינק]]<br />
<br />
=פרק ג - דרמה=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - אנטיגונה/סופוקלס|דרמה קלאסית - אנטיגונה/סופוקלס]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין|דרמה מודרנית - חפץ/חנוך לוין]]<br />
<br />
=פרק ד - רומנים ונובלות=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור פשוט/ש"י עגנון|רומן עברי - סיפור פשוט/ש"י עגנון]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%97%D7%A4%D7%A5/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=14606דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין2011-09-07T09:22:54Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|חזרה]]<br />
<br />
להשלים</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_-_%D7%97%D7%A4%D7%A5/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=14605דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין2011-09-07T09:22:27Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "להשלים"</p>
<hr />
<div>להשלים</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=14604דן פישגולד - סיכומים בספרות2011-09-07T09:22:03Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "חזרה =פרק א - שירה= ==שירת ימי הביניים== [[דן פישגולד - סיכומים בס..."</p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|חזרה]]<br />
<br />
=פרק א - שירה=<br />
==שירת ימי הביניים==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ישנה בחיק ילדות/ריה"ל|ישנה בחיק ילדות/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבי במזרח/ריה"ל|לבי במזרח/ריה"ל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כתנות פסים/ר' משה בן עזרא|כתנות פסים/ר' משה בן עזרא]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הים ביני ובינך/שמואל הנגיד|הים ביני ובינך/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד|מת האב ומת אלול/שמואל הנגיד]]<br />
<br />
==שירת ביאליק==<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הקיץ גווע/ביאליק|הקיץ גווע]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - על השחיטה/ביאליק|על השחיטה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לנתיבך הנעלם/ביאליק|לנתיבך הנעלם]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - זריתי לרוח אנחתי/ביאליק|זריתי לרוח אנחתי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - לבדי/ביאליק|לבדי]]<br />
<br />
==שירת המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירח/נתן אלתרמן|ירח/נתן אלתרמן]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג|מחלוני וגם מחלונך/לאה גולדברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג|שיר אמי והנחל/אורי צבי גרינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי|ראי אדמה/שאול טשרנחובסקי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - רק על עצמי/רחל|רק על עצמי/רחל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון|שיר זהרה אלפסיה/ארז ביטון]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - ירושה/חיים גורי|ירושה/חיים גורי]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - צפור שניה/נתן זך|צפור שניה/נתן זך]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כל שושנה/זלדה|כל שושנה/זלדה]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי|משלושה או ארבעה בחדר/יהודה עמיחי]]<br />
<br />
=פרק ב - סיפור קצר=<br />
==קבוצה א - עגנון==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - האדונית והרוכל/ש"י עגנון|האדונית והרוכל]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - פרנהיים/ש"י עגנון|פרנהיים]]<br />
<br />
==קבוצה ב - סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - העיוורת/יעקב שטיינברג|העיוורת/יעקב שטיינברג]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - דבורה בארון/פראדל|דבורה בארון/פראדל]]<br />
<br />
==קבוצה ג - סיפור עברי מהמחצית השניה של המאה ה 20==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור אהבה/אהרון אפלפלד|סיפור אהבה/אהרון אפלפלד]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל|סיפור בלי כתובת/יהודית הנדל]]<br />
<br />
==קבוצה ד - סיפור מתורגם==<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - כינורו של רוטשילד/צ'כוב|כינורו של רוטשילד/צ'כוב]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר|יום נפלא לדגי בננה/סלינג'ר]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - הגן המפליג למרחקים/אידה פינק|הגן המפליג למרחקים/אידה פינק]]<br />
<br />
=פרק ג - דרמה=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - אנטיגונה/סופוקלס|דרמה קלאסית - אנטיגונה/סופוקלס]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - חפץ/חנוך לוין|דרמה מודרנית - חפץ/חנוך לוין]]<br />
<br />
=פרק ד - רומנים ונובלות=<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות - סיפור פשוט/ש"י עגנון|רומן עברי - סיפור פשוט/ש"י עגנון]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14602דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T09:04:20Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[משתמש:D.fishgold|חזרה]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%A8&diff=14601דן פישגולד - סיכומים לבצפר2011-09-07T08:58:18Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "חזרה <br/><br/> ספרות <br/> [[דן פישגולד - סיכומים באזר..."</p>
<hr />
<div>[[משתמש:D.fishgold|חזרה]]<br />
<br/><br/><br />
[[דן פישגולד - סיכומים בספרות|ספרות]]<br />
<br/><br />
[[דן פישגולד - סיכומים באזרחות|אזרחות]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:D.fishgold&diff=14600משתמש:D.fishgold2011-09-07T08:56:16Z<p>D.fishgold: </p>
<hr />
<div>[[דן פישגולד - סיכומים לבצפר|סיכומים לבצפר]]</div>D.fishgoldhttps://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:D.fishgold&diff=14599משתמש:D.fishgold2011-09-07T08:55:32Z<p>D.fishgold: יצירת דף עם התוכן "סיכומים לבצפר"</p>
<hr />
<div>[[משתמש:D.fishgold - סיכומים לבצפר|סיכומים לבצפר]]</div>D.fishgold