Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]

שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעד

2014-01-10T21:22:57Z

Omer rosler: /* הפתרון של שאלה 2 בתרגיל 9 של ד"ר ביתן */ פסקה חדשה

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== שאלה על תרגיל 1 מהמערכת של moodle ==

אני נכנסתי אל תוך המערכת ורציתי לראות אילו תרגילים קיבלנו בתור ש"ב
כאשר שנכנסתי בפעם השנייה לתרגיל1 המערכת אומרת ומציעה אופצייה "המשך את הניסיון האחרון "
השאלה שלי היא אם אני אלחץ על הכפתור-אני לא יוכל יותר להיכנס כמה פעמיים שאני ארצה עד לפני סוף הגשה?
אשמח לתשובה

* אתה יכול להיכנס כמה פעמים שאתה רוצה עד שאתה מגיש.

כשאתה מגיש את התרגיל המערכת מודיעה לך בצורה ברורה שזו הגשה סופית ולא תוכל לשנות יותר ושואלת אותך האם אתה בטוח שאתה רוצה להגיש.

חוץ מזה, את תרגיל 1 ספציפית המערכת נותנת לכם להגיש כמה פעמים שאתם רוצים - בדיוק בשביל זה. אל תפחדו לעשות טעויות השבוע, תשחקו עם המערכת כדי להכיר אותה.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:10, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

== הארכת מועד ההגשה באינפי ==

שלום,

אני תלמיד של ד"ר הורוביץ שלא הספיק להשלים את שיעורי הבית במועד שצוין (29/10 18:00).
במהלך סוף השבוע , אתר ה"מודל" היה מושבת וכתוצאה מכך רבים נאלצו להמתין, דבר שגזל את זמן הכנת השיעורים.
בנוסף, תרגילי הבית של המרצים האחרים (ביתן ואגרונובסקי) הוארכו לעוד מספר ימים.

לאחראים על האתר , אנא מכם האריכו את מועד ההגשה לעוד מספר ימים.

תודה

== שתיי שאלות ==

1. למה בין כל שניי מספרים, קיים מספר רציונלי?
2. איך מוכיחים שלכל מספר ממשי x, קיימת סדרת רציונליים שמתכנסת אליו? ולמה ניתן לבחור את הסדרה עולה או יורדת?

תודה מראש!!!!

*תשובה:
1. זה לא משפט טריוויאלי. מוכיחים אותו עם עקרון ארכימדס.

בסיכומי הרצאות שנמצאות [[סיכומי הרצאות - אינפי 1|כאן]] עקרון ארכימדס מופיע בסוף ההרצאה הראשונה וההוכחה לטענה מופיעה בתחילת ההרצאה השניה.

אם יש דברים לא ברורים בהוכחה שם תשאל שוב ואני אענה.

2. אחרי שאתה כבר יודע שבין כל שני מספרים קיים מספר רציונאלי אתה עושה ככה:
נניח ש <math>x</math> זה המספר הממשי שלנו. אז קיים מספר רציונאלי <math>x\leq q_1 \leq x+1</math>
זה האיבר הראשון של הסדרה.

עכשיו נבחר מספר רציונאלי <math>q_2</math> כך ש <math>x \leq q_2 \leq x+ \frac{1}{2}</math> זה האיבר השני.

וכך הלאה נבחר את <math>q_n</math> כך ש <math>x \leq q_n \leq x+ \frac{1}{n}</math>.

אז נקבל שהסדרה <math>q_n</math> היא סדרה של רציונאלים שמתכנסת ל <math>x</math>.

אפשר להכריח את הסדרה להיות יורדת, אם למשל בוחרים

<math>x+\frac{1}{2} \leq q_1 \leq x+1</math>

<math>x+\frac{1}{3} \leq q_2 \leq x+\frac{1}{2}</math>

וכן הלאה

<math>x+\frac{1}{n+1} \leq q_n \leq x+\frac{1}{n}</math>.

ובדומה אפשר להכריח אותה להיות עולה אם בוחרים

<math>x-\frac{1}{n} \leq q_n \leq x-\frac{1}{n+1}</math>.

מקווה שזה ברור
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 06:32, 7 בנובמבר 2013 (EST)

'''תודה רבה על התשובה...בכל אופן יש לי שאלה לגבי ההוכחה שהצעת כאן. בהחלט נראה שהסדרות שנתת כאן מתכנסות ל-x. אבל לא אמורים להוכיח את זה איכשהו? מה שכתבת מהווה הוכחה? כי זה נראה לי כמו לטעון שהסדרה 1 חלקי n מתכנסת ל-0, מבלי להוכיח זאת. אפשר להוכיח את מה שכתבת איכשהו? זו צריכה להיות הוכחה בכתיב אפסילון, לא?'''

* תשובה: נכון. זה לא מהווה הוכחה שזה מתכנס. כדי להוכיח צריך באמת להשתמש בכתיב <math>\epsilon</math> וכו'. אבל את זה קל לעשות במקרה הזה.
בשלב מסוים נתחיל להשמיט טיעונים כאלה שקל להשלים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 07:33, 11 בנובמבר 2013 (EST)

== ש"ב ==

אני תלמיד של ד"ר ביתן ובתשובות בשיעורי הבית מספר 3 רשמתי בתשובה 1- והוא רשם לי טעות ושהתשובה הנכונה היא -1 האם אפשר בבקשה לתקן לי את הציון?

* כן, תשלח לי מייל (Steinita@walla.com) עם השם שלך וכתובת המייל שאיתה נרשמת ל moodle.

בפעם הבאה תלחץ LeftCntrl+Shift לפני הזנת תשובה מספרית כדי שזה יהיה משמאל לימין.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 01:05, 8 בנובמבר 2013 (EST)

== שאלה לגבי הוכחת המשפט : מתכנסת ==>חסומה ==

הוכחתי את המשפט כך:
נניח an מתכנסת לגבול L

לכן לכל e>o קיים n0 טבעי כך שלכל n>n0 :

zz |an-L|<e zz לכן zz L-e<an<L+e zz.

ניקח את zz M = max{a1,a2,...,an0,L+e} zz ו- zz m = min{a1,a2,...,L-e} zz

לכן לכל n טבעי מתקיים: zz m<an<M zz.

ראיתי פתרון לשאלה הזו שבה בחרו את אפסילון להיות 1.

( זה הפתרון: http://math-wiki.com/images/2/21/Sol3Infi12011.pdf#page=1&zoom=auto,0,810 )

בהוכחה שלי, כפי שניתן לראות, לא בחרתי אפסילון ספציפי.

הבדל נוסף בין הפתרון שלי לפתרון המצורף, הוא שכתוב שם, "קיים n0 כך ש...", ואז כתוב: "ניקח n1>n0...".

גם את זה לא עשיתי...עבדתי רק עם n0.

האם ההבדלים שניי ההבדלים הללו בין הפתרון שלי לפתרון המצורף הם הבדלים מהותיים? או שגם הפתרון שלי קביל?

אם יש משמעות להבדלים הללו, אשמח להסבר.
:: לגבי n1 שהופיע שם נראה לי שהוא פשוט נובע מכך שהגדרת הגבול שהתייחסו אליה שם היא .... לכל <math>n>n_0</math> ולא גדול או שווה. בהנחה שעובדים עם ההגדרה השקולה להתכנסות שבה יש גדול או שווה אפשר לעבוד רק עם n0.
לגבי השאלה השניה קבוצה היא חסומה אם קיים.... לאור העובדה שבהגדרת הגבול יש את העניין של לכל אפסילון צריך לבחור אפסילון מסויים זה יכול להיות אחד וזה יכול להיות אפסילון שרירותי אבל מה שבטוח משתמשים כאן בכך שאם טענה מסוימת מתקיימת לכל איבר בקבוצה לא ריקה אז קיים איבר בקבוצה שהטענה מתקיימת לגביו. לצורך הענין אם בהגדרת הגבול היה רשום לכל אפסילון ששייך לקבוצה מסוימת ולא היה ברור אם הקבוצה ריקה או לא אי אפשר היה לעבור מטענת לכל לטענת קיים. בקיצור 1 לא חשוב אבל צריך להגיד משהו על המעבר בין לכל לקיים.--[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 11:57, 10 בנובמבר 2013 (EST)

== תרגיל-רוני ביתן:ההוכחה בין שאלה 8 לשאלה 9 ==

האם זה לא נובע ישירות ממשפט בולצאנו ווירשטראס?

*לא שאני רואה. אני אסביר שוב מה הטענה אומרת: ברור שקבוצת הגבולות החלקיים חסומה. ולכן ברור שיש לה חסם עליון ותחתון
אבל זה בכלל לא ברור למה החסמים העליון והתחתון עצמם הם גבולות חלקיים (למה שתהיה סדרה שמתכנסת אליהם?)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 07:41, 11 בנובמבר 2013 (EST)

== תרגיל 4 של רוני ביתן שאלה 10 ==

ניסיתי לשלול אפשרויות בעזרת מקרה פרטי של סדרה מתכנסת,האם קיימת דרך של הוכחה המסתמכת על המשפטים שלמדנו?

*לשלול אפשרויות בעזרת מקרים פרטיים זה רעיון טוב. אבל כל טענה נכונה שיש בתרגילי הבית - אפשר להוכיח אותה ישירות בעזרת הכלים שיש לכם (בלי להסתמך על זה ששוללים את כל האחרים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 07:36, 11 בנובמבר 2013 (EST)

-אני אנסח מחדש,מהי דרך ההוכחה לתרגיל הזה,מה הפתרון כביכול

* תשובה: נראה לי שהכי נוח לחשוב על זה בצורה טופולגית.

אתה יודע שגבולות חלקיים של <math>a_n</math> זה נקודות הצטברות של הקבוצה. הגבול החלקי העליון זאת נקודת ההצטברות הכי גדולה.

לקחת את <math>-a_n</math> זה פשוט לעשות שיקוף סביב <math>0</math>. ואז קל להבין מה יוצא הגבול העליון של <math>a_n</math>.

מה שכתבתי כאן זה לא הוכחה כמובן, רק האינטואיציה - הוכחה מלאה תופיע בתשובות על התרגיל.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 03:33, 15 בנובמבר 2013 (EST)

== דיוק אחרי הנקודה העשרונית בכתיבת תשובות ==

בתרגיל החמישי של ד"ר ביתן יש מספר גבולות שהם חזקות של e, שאחד מהם יוצא מספר הקטן מ-0.01 וכתוב דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה, אז פשוט לכתוב 0?
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] ([[שיחת משתמש:Omer rosler|שיחה]]) 15:19, 17 בנובמבר 2013 (EST)

*תשובה: אם יוצאת לך תשובה קטנה מ <math>0.01</math> אז גם <math>0</math> וגם <math>0.01</math> יתקבלו ע"י המערכת.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 01:01, 18 בנובמבר 2013 (EST)

== האם מבחני ההתכנסות דו כיווניים? ==

למשל,אם ידוע שטור An מתכנס אז האם אני יכול לאמר שהגבול של |An+1\An| קטן מ1?(לפי מבחן דלמבר)

* לא, למשל <math>\displaystyle\sum_{n=1}^{\infty}\frac{1}{n^2}</math> מתכנס אבל הגבול של <math>\frac{a_{n+1}}{a_n}</math> הוא 1.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 01:02, 18 בנובמבר 2013 (EST)

== קריטריון קושי להתכנסות סדרה ==

האם אני יכול לעשות בקריטריון קושי על נוסחת נסיגה רדוקציה של |Am-An| ל|An+1-An|? מכיוון שm תמיד גדול או שווה לn+1 (עבור m גדול מn(

* אם הבנתי אותך נכון - אז כן.

במילים אחרות: אם אתה יודע שקריטריון קושי מתקיים. אתה יודע גם שלכל <math>\epsilon>0</math> , החל משלב מסוים בסדרה מתקיים
<math>|a_{n+1}-a_n|<\epsilon</math>.

'''אבל''': ההפך לא נכון. אם אתה יודע שלכל <math>\epsilon>0</math> , החל משלב מסוים בסדרה מתקיים
<math>|a_{n+1}-a_n|<\epsilon</math> - זה לא אומר שקריטריון קושי מתקיים וזה לא אומר שהסדרה מתכנסת.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 01:06, 18 בנובמבר 2013 (EST)

== תרגיל 6 של רוני ביתן שאלה 1 ==

השאלה הזו הופיעה בתרגיל הקודם עבור טור חיובי,אפשרי להשתמש במה שידוע לנו על הטור החיובי לגבי הטור הכללי?(האם קיימת דרך הוכחה כזו)

* אתה יכול להניח שאתה יודע שזה נכון עבור טורים חיוביים. אבל שים לב שזה נכון עבור טורים חיוביים לפי מבחן ההשוואה.

ומבחן ההשוואה לא עובד בשביל טורים כללים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 03:57, 19 בנובמבר 2013 (EST)

== שאלה ==

נתון:
<math>\lim_{n->\infty}a_n{}=a</math>
הוכח:
<math>\lim_{n->\infty}\sqrt{a_n{}}=\sqrt{a}</math>.

ארשום את ההוכחה. יש לי שאלה לגבי מעבר מסוים בהוכחה:
<math>\left | \sqrt{a_n{}} \right -\sqrt{a}|=\left | (\sqrt{a_n{}}-\sqrt{a})(\sqrt{a_n{}}</math>
משום מה זה לא ממיר לי את מה שכתבתי לשפה מתמטית..

* כי יש לך טעות. נראה לי שזה מה שרצית.
<math>\left | \sqrt{a_n{}} -\sqrt{a}|=\right | (\sqrt{a_n{}}-\sqrt{a})(\sqrt{a_n{}}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 02:06, 24 בנובמבר 2013 (EST)

== תרגיל 6 של רוני ביתן שאלה 13 ==

האם הכוונה בתרגיל ל !(2n) כלומר ...(2n)*(2n-1)*(2n-2) או לפעמיים !n ?

* הכוונה <math>(2n)!</math> - תיקנתי גם בתרגיל. תודה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 02:03, 24 בנובמבר 2013 (EST)

== איך אני עושה קו שבר ב-latex הזה? ==

איך אני עושה קו שבר ב-latex הזה?

* {מכנה}{מונה}frac\

למשל <math>\frac{1}{n}</math>.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 14:22, 25 בנובמבר 2013 (EST)

== שאלה ==

איפה אפשר למצוא תרגילים כהכנה לבוחן?

*תשובה: קיבצתי כאן קישורים לבחנים משנים קודמות שנמצאים ב math-wiki (חלק מהם זה פתרונות).

http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%93%D7%9E%D7%97/%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90

http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F/%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90

http://www.math-wiki.com/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F_1_-_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_-_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92

http://www.math-wiki.com/images/7/70/11Infi1CSBohan1.pdf

http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%93%D7%9E%D7%97/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F_1

http://www.math-wiki.com/images/f/fc/11Infi1CSBohan2.pdf

http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%93%D7%9E%D7%97/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F_2

http://www.math-wiki.com/images/2/23/10Infi1Bohan.pdf

http://www.math-wiki.com/images/6/6b/10Infi1BohanSol.pdf

בנוסף יש את ספר אינפי של בועז צבאן שמכיל הרבה תרגילים לא טריוויאלים

http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/Pdf/infi.pdf

== המייל של איתמר לגבי הבוחן ==

לא קיבלתי את המייל של איתמר על הבוחן,תוכל לשלוח לי אותו שוב?
kod404@walla.com

*תשובה: אני מניח שאתה מקבוצת התיכוניסטים? כל מה שכתבתי במייל כתוב [[88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעד|כאן]] בהודעות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 03:12, 3 בדצמבר 2013 (EST)

== שאלה ==

1. כיצד אני מחשב את סכום הטור הבא:

<math>\sum_{i=0}^{\infty }0.18^i</math>??

2. מה בדיוק הנוסחה לסכום סדרה הנדסית?

3. כיצד הנוסחה משתנה כאשר הסכימה מתחילה החל מ-<math>i</math> שגדול מ-0?

* הנוסחא לסכום סדרה הנדסית שהאיבר הראשון שלה הוא <math>a_1</math> מנתה <math>q</math> ויש בה <math>n</math> איברים היא:

<math>a_1\frac{1-q^n}{1-q}</math>. ולכן הנוסחא לסכום טור הנדסי מתכנס (כלומר כאשר <math>|q|<1</math>) היא <math>a_1\frac{1}{1-q}</math>.

במקרה שאתה הצגת <math>q=0.18</math> ו <math>a_1=1</math>. אם מתחילים לסכום ממספר אחר זה משנה את <math>a_1</math>.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 02:57, 9 בדצמבר 2013 (EST)

== תרגיל 7 שאלה 6 דר' הורוביץ ==

בפתרון במודל כתוב שהטור
<math>\sum (-1)^{n+1}\cdot \frac{1}{n+(-1)^{n}}</math>
מתכנס בהחלט אבל ממבחן ההשוואה יצא לי ש-
<math>\sum \frac{1}{n+(-1)^{n}}</math>
גדול\שווה <math>\frac{1}{n+1}</math>
שמתבדר ולכן הטור המקורי לא מתכנס בהחלט.
האם ייתכן שיש טעות בתשובות?
תודה
::נכון מאוד. אכן יש טעות וטוב שאתם עוקבים. הטור כמובן מתכנס בתנאי אבל לא בהחלט. --[[משתמש:מני ש.|מני]] ([[שיחת משתמש:מני ש.|שיחה]]) 14:28, 14 בדצמבר 2013 (EST)

== גבול בנקודה ==

אם מימין להפוגציה יש גבול שהוא אינסוף
ומשמול יש מינוס אנסוף
זה נחשב שאין גבול או שיש גבול?

* אין גבול.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] ([[שיחת משתמש:איתמר שטיין|שיחה]]) 08:54, 29 בדצמבר 2013 (EST)

== שאלה ==

שלום, קוראים לי דניאל טל ואני תלמיד של ד"ר הורוביץ ושכחתי את המחברת שלי בכיתת התרגול של לואי,
יכול להיות שלואי ראתה את המחברת ולקחה אותה?

== תרגיל 10 (ד"ר ביתן), שאלה 2 ==

שלום,
כשכותבים בשאלה "קטע I", האם מתכוונים בהכרח לקטע סופי או שיכול להיות שהכוונה גם לקטע אינסופי?
תודה ושבת שלום.

== הפתרון של שאלה 2 בתרגיל 9 של ד"ר ביתן ==

כתוב בפתרון שהגבול של <math>\frac{ln(\frac{x}{2})}{\frac{x}{2}}</math> כאשר x שואף לאינסוף הוא 1, וזה לא נכון הגבול הוא 0 והפתרון של התרגיל הוא e^0=1 במקום e^0.5 כפי שכתבתם (ניתן גם לבדוק את זה בקלות)
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] ([[שיחת משתמש:Omer rosler|שיחה]]) 16:22, 10 בינואר 2014 (EST)

שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעד

2013-11-17T20:30:27Z

Omer rosler: /* דיוק אחרי הנקודה העשרונית בכתיבת תשובות */

שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעד

2013-11-17T20:19:17Z

Omer rosler: /* דיוק אחרי הנקודה העשרונית בכתיבת תשובות */ פסקה חדשה

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-08-03T15:23:56Z

Omer rosler: /* תרגיל 4 שאלה 6 סעיף ד' */ פסקה חדשה

{{הוראות דף שיחה}}

=הודעות=
1. לכל השואלים על שאלה 1- בטעות המספור של הקובץ שהעלתי קפץ -העליתי קובץ עם מספור מתוקן ( גם בטופס התשובות) [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

=שאלות=

== שאלה על החלק השלישי של תרגיל הבית ==
בחלק השלישי של התרגילים יש שני משפטים:

1. לכל איש עם שם יש מישהו אחר עם אותו שם

2. קיימים שני אנשים שונים עם אותו שם

השאלה שלי : האם לפי משפט 1 חייבים להתקיים שני אנשים עם שם ?

הסבירו בהרצאה שאם נאמר את המשפט:

"כל מי ששמח מקבל גלידה".

מהמשפט הזה אי אפשר להסיק שיש בהכרח מישהו שמח.

ולכן אם לא בהכרח קיימים שני אנשים עם שם.

אז לא נכון לומר שמשפט 1 גורר את משפט 2.

כיוון שיכול להיות שלא קיימים שני אנשים עם שם .

ולכן לא בהכרח קיימים שני אנשים עם אותו שם .

כלומר אמת (משפט 1)גורר שקר (משפט 2) ולכן יש סתירה.

האם אני צודק ?

:צודק בהחלט. אפשר לתאר עולם עם אנשים בלי שמות ואז 1 נכון באופן ריק ו-2 הוא שקר. -[[משתמש:ofekgillon10|אופק גילון]]

== שאלה שלישית בחלק השלישי ==

מה הקטע עם הצנצנת?

:תבדוק את ערך האמת של החלקים שמשתתפים בגרירה הזאת וזה יעזור לך להגיע לפתרון. -[[משתמש: ofekgillon10|אופק גילון]] (לא מתרגל או מרצה)

== שאלה ==

בחלק הראשון של תרגיל 1, בזוג המשפטים האחרון, איפה צריך למקם את הפסיקים (סוגריים)?
תודה מראש.

:סביב של זוג של "וגם" --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 21:04, 11 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 1 חלק 2 ==

בקשר לתשובה החמישית- מופיע הביטוי "... אף... לא..."
האם הביטוי הזה מציין שלילה אחת או כפולה? הוא מקביל לביטוי "אין"?
במילים אחרות, האם אני יכול להחליף את המשפט "יש מאכל, שאף שף לא מכין טעים" במשפט "יש מאכל, שאין שף המכין אותו טעים"?

:כן, אתה יכול להחליף. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 10:24, 12 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה!

== תרגיל 2 שאלה 6 ==

בתרגיל כתוב x שייך לR, ולא ברור אם מדובר ביחס R מעל לקבוצה כלשהי או בממשיים פשוט? תודה!

:משער שמדובר ב- <math>\mathbb{R}</math> כיוון שאין פה אף אזכור ליחס. חוץ מזה, גם <math>\mathbb{Z}</math> כתוב שם בתור סתם Z -[[משתמש:ofekgillon10|אופק]] (לא מרצה או מתרגל)

כן, הכוונה היא לקבוצת המספרים הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א' שאלה 6 ==

האם קיים מצב שתת הקבוצה F תהיה הקבוצה הריקה?
ואם כן, מהו החיתוך הכללי של An כש-n שייך ל-F?

כן, בהחלט ייתכן כי תת הקבוצה F תהיה ריקה.
באופן כללי, חיתוך מעל הקבוצה הריקה (כלומר, שקבוצת האינדקסים היא הקבוצה הריקה) הוא הקבוצה האוניברסלית.
במקרה שלנו, ניתן להניח שהקבוצה האוניברסלית (הקבוצה שבתוכה כל הדיון מתרחש) היא קבוצת הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א שאלה 8 ==

האם הכוונה בתרגיל ש R,S הם יחסים על אותה קבוצה?

כן [[משתמש:גילי|גילי]]

==תרגיל בית 3 שאלה 10==

בחלק מהסעיפים זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון (תלוי בגדלים של A,B). דוגמה לכך היא סעיף ג' שכן אם B בת איבר אחד אז ברור שיש פונקציה על מ-A ל-B אבל אם B סופית ויש בה יותר איברים אז לא קיימת פונקציה כזאת. מה אמורים לענות במקרים האלה?

הטענה בסעיף זה אומרת שלכל שתי קבוצות A,B, בהינתן ש A,B אינן ריקות בהכרח קיימת פונקציה על מ A ל B.
ומה שצריך לקבוע זה אם הטענה נכונה או לא. עצם העובדה שאמרת שיש מקרים בהם למרות ש A,B הן קבוצות לא ריקות, לא קיימת פונקציה על מ A ל B, משמעה שהטענה לא נכונה. [[משתמש:גילי|גילי]]

בקובץ שיעורי הבית מופיעות פעולות כמו: "dom() ו- "IM()
מה הן אומרות?

:תחום ותמונה כפי שראינו [[מדיה:12BdidaLec6.pdf|הרצאה 6]]. dom הוא הdomain כלומר התחום, הוא קבוצת האיברים עליה הפונקציה פועלת. im הוא image כלומר התמונה, הוא קבוצת האיברים המתקבלים על ידי הפעלת הפונקציה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שיעור השלמה ב1/8/13 ==

אני כנראה לא אוכל להגיע לשיעור השלמה, מתי ואיך יהיה אפשר להשלים אותו?
:כמו את כל שאר ההשלמות פינקי, באמצעות הmath-wiki.com --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

:: אפשר לדעת איזה הרצאה מתייחסת לחומר שיהיה בשיעור?

== תרגיל 3 - שאלה 6 ==

מתכוונים בR לקבוצת הממשיים או למשהו אחר?
ועל איזה יחס שקילות מדברים? למי הכוונה?

היחס מוגדר על קבוצת החזקה של קבוצת הממשיים.
לגבי ההגרדה שלו, ההגדרה של יחס על קבוצה C, היא פשוט הקביעה לגבי כל זוג סדור של איברים מ C אם הוא שייך ליחס או לא.
במקרה שלנו, מוגדר בשאלה בדיוק מתי זוג סדור של איברים בקבוצת החזקה (כלומר, זוג סדור של תתי קבוצות של הממשיים) שייך ליחס. [[משתמש:גילי|גילי]]

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

אם יצא לי שמשהו הוא יחס שקילות אז לסמן יחס שקילות או לסמן טרנזטיבי, סימטרי, רפלקסיבי ושקילות?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 19:31, 25 ביולי 2013 (IDT)

: כן, תסמן את כל האפשרויות [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה ]]

== תרגיל בית 3 שאלה 9 סעיף ג ==

לא מצויין לכל x,y ששייך ל NxN כך ש x לא שווה ל y. כי אם לא מופיעה ההערה ניתן להניח כי הפונקציה היא לא חח"ע כיוון ש 1=(1,2) וגם 1=(1,1), אודה לתשובה!!!!

השאלה היא האם הפונקציה חח"ע והרגע הראית דוגמה נגדית, מה זה אומר?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 11:55, 26 ביולי 2013 (IDT)

כלומר, אם הבנתי נכון אם לא מצויינת לי ההערה הזאת אני יכולה להניח מצב ש x=y? ואז להראות כי הפונקציה היא לא חח"ע?
: גם בלי ההנחה שהם שווים אפשר להגיע לדוגמא נגדית. בכל אופן כלא מצוין בשאלה הכוונה <math>\forall (x,y)\in \mathbb{N}\times \mathbb{N}</math> [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה ]]

==תרגיל 3 שאלה 10, סעיפים ו' וז',==
יש משמעות לתנאי שימו לב שהפונקציה g צריכה לשלוח על איבר ב A לזוג סדור ששיך ל <math>A\times B</math> [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

==תרגיל 3 שאלה 1==
Y היא תת קבוצה של X. בנוסף, R הוא יחס על X ו-S הוא יחס על Y (כשאר יש קשור בין S ל-R כפי שמופיע בשאלה) [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

== הרצאות מצולמות ==

שאלה לארז - האם תוסיפו עוד הרצאות מצולמות? ( כרגע יש באתר עד מבוא לפונקציות) זה ממש עוזר!!!
:תודה!!!

::כן. היום כבר הקלטתי הרצאה נוספת, אערוך אותה ואפרסם בערב. אשתדל להדביק את הפער מול ההרצאה בימים הקרובים --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== בוחן ==

חומר לבוחן - עד איזה נושא יהיה הבוחן?
:הוא יהיה עד פונקציות (כולל) [[מתשמש:אחיה בר-און|אחיה]]

== חומר לבוחן ==

אפשר לכתוב בפירוט מה החומר לבוחן?
תודה:)
:'''הכל''' עד פונקציות, כולל. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה 9 ב ==

הראיתי שהטענה נכונה אבל צריך לחזור על תהליך מסוים k פעמים, לכן האם אני יכול לכתוב "נחזור על הפעולה עד ש..." או שאני צריך להוכיח באינדוקציה?
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 13:16, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

:אין 9ב בבדידה, התכוונת ללינארית, לא? (זה הגיוני כי זה נשמע כמו השיטה להוכיח שמסלול הוא תמיד בת"ל) --[[משתמש:Ofekgillon10|Ofekgillon10]] 17:56, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 סעיף ד' ==

לא הבנתי מה כתוב שם עם האיחוד, B איחוד עם מה שווה ל-A? תודה מראש
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 18:23, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-08-03T10:48:48Z

Omer rosler: /* שאלה 9 ב */

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-08-03T10:16:42Z

Omer rosler: /* שאלה 9 ב */ פסקה חדשה

{{הוראות דף שיחה}}

=הודעות=
1. לכל השואלים על שאלה 1- בטעות המספור של הקובץ שהעלתי קפץ -העליתי קובץ עם מספור מתוקן ( גם בטופס התשובות) [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

=שאלות=

== שאלה על החלק השלישי של תרגיל הבית ==
בחלק השלישי של התרגילים יש שני משפטים:

1. לכל איש עם שם יש מישהו אחר עם אותו שם

2. קיימים שני אנשים שונים עם אותו שם

השאלה שלי : האם לפי משפט 1 חייבים להתקיים שני אנשים עם שם ?

הסבירו בהרצאה שאם נאמר את המשפט:

"כל מי ששמח מקבל גלידה".

מהמשפט הזה אי אפשר להסיק שיש בהכרח מישהו שמח.

ולכן אם לא בהכרח קיימים שני אנשים עם שם.

אז לא נכון לומר שמשפט 1 גורר את משפט 2.

כיוון שיכול להיות שלא קיימים שני אנשים עם שם .

ולכן לא בהכרח קיימים שני אנשים עם אותו שם .

כלומר אמת (משפט 1)גורר שקר (משפט 2) ולכן יש סתירה.

האם אני צודק ?

:צודק בהחלט. אפשר לתאר עולם עם אנשים בלי שמות ואז 1 נכון באופן ריק ו-2 הוא שקר. -[[משתמש:ofekgillon10|אופק גילון]]

== שאלה שלישית בחלק השלישי ==

מה הקטע עם הצנצנת?

:תבדוק את ערך האמת של החלקים שמשתתפים בגרירה הזאת וזה יעזור לך להגיע לפתרון. -[[משתמש: ofekgillon10|אופק גילון]] (לא מתרגל או מרצה)

== שאלה ==

בחלק הראשון של תרגיל 1, בזוג המשפטים האחרון, איפה צריך למקם את הפסיקים (סוגריים)?
תודה מראש.

:סביב של זוג של "וגם" --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 21:04, 11 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 1 חלק 2 ==

בקשר לתשובה החמישית- מופיע הביטוי "... אף... לא..."
האם הביטוי הזה מציין שלילה אחת או כפולה? הוא מקביל לביטוי "אין"?
במילים אחרות, האם אני יכול להחליף את המשפט "יש מאכל, שאף שף לא מכין טעים" במשפט "יש מאכל, שאין שף המכין אותו טעים"?

:כן, אתה יכול להחליף. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 10:24, 12 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה!

== תרגיל 2 שאלה 6 ==

בתרגיל כתוב x שייך לR, ולא ברור אם מדובר ביחס R מעל לקבוצה כלשהי או בממשיים פשוט? תודה!

:משער שמדובר ב- <math>\mathbb{R}</math> כיוון שאין פה אף אזכור ליחס. חוץ מזה, גם <math>\mathbb{Z}</math> כתוב שם בתור סתם Z -[[משתמש:ofekgillon10|אופק]] (לא מרצה או מתרגל)

כן, הכוונה היא לקבוצת המספרים הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א' שאלה 6 ==

האם קיים מצב שתת הקבוצה F תהיה הקבוצה הריקה?
ואם כן, מהו החיתוך הכללי של An כש-n שייך ל-F?

כן, בהחלט ייתכן כי תת הקבוצה F תהיה ריקה.
באופן כללי, חיתוך מעל הקבוצה הריקה (כלומר, שקבוצת האינדקסים היא הקבוצה הריקה) הוא הקבוצה האוניברסלית.
במקרה שלנו, ניתן להניח שהקבוצה האוניברסלית (הקבוצה שבתוכה כל הדיון מתרחש) היא קבוצת הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א שאלה 8 ==

האם הכוונה בתרגיל ש R,S הם יחסים על אותה קבוצה?

כן [[משתמש:גילי|גילי]]

==תרגיל בית 3 שאלה 10==

בחלק מהסעיפים זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון (תלוי בגדלים של A,B). דוגמה לכך היא סעיף ג' שכן אם B בת איבר אחד אז ברור שיש פונקציה על מ-A ל-B אבל אם B סופית ויש בה יותר איברים אז לא קיימת פונקציה כזאת. מה אמורים לענות במקרים האלה?

הטענה בסעיף זה אומרת שלכל שתי קבוצות A,B, בהינתן ש A,B אינן ריקות בהכרח קיימת פונקציה על מ A ל B.
ומה שצריך לקבוע זה אם הטענה נכונה או לא. עצם העובדה שאמרת שיש מקרים בהם למרות ש A,B הן קבוצות לא ריקות, לא קיימת פונקציה על מ A ל B, משמעה שהטענה לא נכונה. [[משתמש:גילי|גילי]]

בקובץ שיעורי הבית מופיעות פעולות כמו: "dom() ו- "IM()
מה הן אומרות?

:תחום ותמונה כפי שראינו [[מדיה:12BdidaLec6.pdf|הרצאה 6]]. dom הוא הdomain כלומר התחום, הוא קבוצת האיברים עליה הפונקציה פועלת. im הוא image כלומר התמונה, הוא קבוצת האיברים המתקבלים על ידי הפעלת הפונקציה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שיעור השלמה ב1/8/13 ==

אני כנראה לא אוכל להגיע לשיעור השלמה, מתי ואיך יהיה אפשר להשלים אותו?
:כמו את כל שאר ההשלמות פינקי, באמצעות הmath-wiki.com --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

:: אפשר לדעת איזה הרצאה מתייחסת לחומר שיהיה בשיעור?

== תרגיל 3 - שאלה 6 ==

מתכוונים בR לקבוצת הממשיים או למשהו אחר?
ועל איזה יחס שקילות מדברים? למי הכוונה?

היחס מוגדר על קבוצת החזקה של קבוצת הממשיים.
לגבי ההגרדה שלו, ההגדרה של יחס על קבוצה C, היא פשוט הקביעה לגבי כל זוג סדור של איברים מ C אם הוא שייך ליחס או לא.
במקרה שלנו, מוגדר בשאלה בדיוק מתי זוג סדור של איברים בקבוצת החזקה (כלומר, זוג סדור של תתי קבוצות של הממשיים) שייך ליחס. [[משתמש:גילי|גילי]]

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

אם יצא לי שמשהו הוא יחס שקילות אז לסמן יחס שקילות או לסמן טרנזטיבי, סימטרי, רפלקסיבי ושקילות?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 19:31, 25 ביולי 2013 (IDT)

: כן, תסמן את כל האפשרויות [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה ]]

== תרגיל בית 3 שאלה 9 סעיף ג ==

לא מצויין לכל x,y ששייך ל NxN כך ש x לא שווה ל y. כי אם לא מופיעה ההערה ניתן להניח כי הפונקציה היא לא חח"ע כיוון ש 1=(1,2) וגם 1=(1,1), אודה לתשובה!!!!

השאלה היא האם הפונקציה חח"ע והרגע הראית דוגמה נגדית, מה זה אומר?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 11:55, 26 ביולי 2013 (IDT)

כלומר, אם הבנתי נכון אם לא מצויינת לי ההערה הזאת אני יכולה להניח מצב ש x=y? ואז להראות כי הפונקציה היא לא חח"ע?
: גם בלי ההנחה שהם שווים אפשר להגיע לדוגמא נגדית. בכל אופן כלא מצוין בשאלה הכוונה <math>\forall (x,y)\in \mathbb{N}\times \mathbb{N}</math> [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה ]]

==תרגיל 3 שאלה 10, סעיפים ו' וז',==
יש משמעות לתנאי שימו לב שהפונקציה g צריכה לשלוח על איבר ב A לזוג סדור ששיך ל <math>A\times B</math> [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

==תרגיל 3 שאלה 1==
Y היא תת קבוצה של X. בנוסף, R הוא יחס על X ו-S הוא יחס על Y (כשאר יש קשור בין S ל-R כפי שמופיע בשאלה) [[משתמש:אחיה בר-און|אחיה]]

== הרצאות מצולמות ==

שאלה לארז - האם תוסיפו עוד הרצאות מצולמות? ( כרגע יש באתר עד מבוא לפונקציות) זה ממש עוזר!!!
:תודה!!!

::כן. היום כבר הקלטתי הרצאה נוספת, אערוך אותה ואפרסם בערב. אשתדל להדביק את הפער מול ההרצאה בימים הקרובים --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== בוחן ==

חומר לבוחן - עד איזה נושא יהיה הבוחן?
:הוא יהיה עד פונקציות (כולל) [[מתשמש:אחיה בר-און|אחיה]]

== חומר לבוחן ==

אפשר לכתוב בפירוט מה החומר לבוחן?
תודה:)
:'''הכל''' עד פונקציות, כולל. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה 9 ב ==

הראיתי שהטענה נכונה אבל צריך לחזור על תהליך מסוים k פעמים, לכן האם אני יכול לכתוב "נחזור על הפעולה עד ש..." או שמא אני צריך להוכיח באינדוקציה?
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 13:16, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-26T08:55:58Z

Omer rosler: /* תרגיל בית 3 שאלה 9 סעיף ג */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== שאלה על החלק השלישי של תרגיל הבית ==
בחלק השלישי של התרגילים יש שני משפטים:

1. לכל איש עם שם יש מישהו אחר עם אותו שם

2. קיימים שני אנשים שונים עם אותו שם

השאלה שלי : האם לפי משפט 1 חייבים להתקיים שני אנשים עם שם ?

הסבירו בהרצאה שאם נאמר את המשפט:

"כל מי ששמח מקבל גלידה".

מהמשפט הזה אי אפשר להסיק שיש בהכרח מישהו שמח.

ולכן אם לא בהכרח קיימים שני אנשים עם שם.

אז לא נכון לומר שמשפט 1 גורר את משפט 2.

כיוון שיכול להיות שלא קיימים שני אנשים עם שם .

ולכן לא בהכרח קיימים שני אנשים עם אותו שם .

כלומר אמת (משפט 1)גורר שקר (משפט 2) ולכן יש סתירה.

האם אני צודק ?

:צודק בהחלט. אפשר לתאר עולם עם אנשים בלי שמות ואז 1 נכון באופן ריק ו-2 הוא שקר. -[[משתמש:ofekgillon10|אופק גילון]]

== שאלה שלישית בחלק השלישי ==

מה הקטע עם הצנצנת?

:תבדוק את ערך האמת של החלקים שמשתתפים בגרירה הזאת וזה יעזור לך להגיע לפתרון. -[[משתמש: ofekgillon10|אופק גילון]] (לא מתרגל או מרצה)

== שאלה ==

בחלק הראשון של תרגיל 1, בזוג המשפטים האחרון, איפה צריך למקם את הפסיקים (סוגריים)?
תודה מראש.

:סביב של זוג של "וגם" --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 21:04, 11 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 1 חלק 2 ==

בקשר לתשובה החמישית- מופיע הביטוי "... אף... לא..."
האם הביטוי הזה מציין שלילה אחת או כפולה? הוא מקביל לביטוי "אין"?
במילים אחרות, האם אני יכול להחליף את המשפט "יש מאכל, שאף שף לא מכין טעים" במשפט "יש מאכל, שאין שף המכין אותו טעים"?

:כן, אתה יכול להחליף. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 10:24, 12 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה!

== תרגיל 2 שאלה 6 ==

בתרגיל כתוב x שייך לR, ולא ברור אם מדובר ביחס R מעל לקבוצה כלשהי או בממשיים פשוט? תודה!

:משער שמדובר ב- <math>\mathbb{R}</math> כיוון שאין פה אף אזכור ליחס. חוץ מזה, גם <math>\mathbb{Z}</math> כתוב שם בתור סתם Z -[[משתמש:ofekgillon10|אופק]] (לא מרצה או מתרגל)

כן, הכוונה היא לקבוצת המספרים הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א' שאלה 6 ==

האם קיים מצב שתת הקבוצה F תהיה הקבוצה הריקה?
ואם כן, מהו החיתוך הכללי של An כש-n שייך ל-F?

כן, בהחלט ייתכן כי תת הקבוצה F תהיה ריקה.
באופן כללי, חיתוך מעל הקבוצה הריקה (כלומר, שקבוצת האינדקסים היא הקבוצה הריקה) הוא הקבוצה האוניברסלית.
במקרה שלנו, ניתן להניח שהקבוצה האוניברסלית (הקבוצה שבתוכה כל הדיון מתרחש) היא קבוצת הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א שאלה 8 ==

האם הכוונה בתרגיל ש R,S הם יחסים על אותה קבוצה?

כן [[משתמש:גילי|גילי]]

==תרגיל בית 3 שאלה 10==

בחלק מהסעיפים זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון (תלוי בגדלים של A,B). דוגמה לכך היא סעיף ג' שכן אם B בת איבר אחד אז ברור שיש פונקציה על מ-A ל-B אבל אם B סופית ויש בה יותר איברים אז לא קיימת פונקציה כזאת. מה אמורים לענות במקרים האלה?

הטענה בסעיף זה אומרת שלכל שתי קבוצות A,B, בהינתן ש A,B אינן ריקות בהכרח קיימת פונקציה על מ A ל B.
ומה שצריך לקבוע זה אם הטענה נכונה או לא. עצם העובדה שאמרת שיש מקרים בהם למרות ש A,B הן קבוצות לא ריקות, לא קיימת פונקציה על מ A ל B, משמעה שהטענה לא נכונה. [[משתמש:גילי|גילי]]

בקובץ שיעורי הבית מופיעות פעולות כמו: "dom() ו- "IM()
מה הן אומרות?

:תחום ותמונה כפי שראינו [[מדיה:12BdidaLec6.pdf|הרצאה 6]]. dom הוא הdomain כלומר התחום, הוא קבוצת האיברים עליה הפונקציה פועלת. im הוא image כלומר התמונה, הוא קבוצת האיברים המתקבלים על ידי הפעלת הפונקציה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שיעור השלמה ב1/8/13 ==

אני כנראה לא אוכל להגיע לשיעור השלמה, מתי ואיך יהיה אפשר להשלים אותו?
:כמו את כל שאר ההשלמות פינקי, באמצעות הmath-wiki.com --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

:: אפשר לדעת איזה הרצאה מתייחסת לחומר שיהיה בשיעור?

== תרגיל 3 - שאלה 6 ==

מתכוונים בR לקבוצת הממשיים או למשהו אחר?
ועל איזה יחס שקילות מדברים? למי הכוונה?

היחס מוגדר על קבוצת החזקה של קבוצת הממשיים.
לגבי ההגרדה שלו, ההגדרה של יחס על קבוצה C, היא פשוט הקביעה לגבי כל זוג סדור של איברים מ C אם הוא שייך ליחס או לא.
במקרה שלנו, מוגדר בשאלה בדיוק מתי זוג סדור של איברים בקבוצת החזקה (כלומר, זוג סדור של תתי קבוצות של הממשיים) שייך ליחס. [[משתמש:גילי|גילי]]

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

אם יצא לי שמשהו הוא יחס שקילות אז לסמן יחס שקילות או לסמן טרנזטיבי, סימטרי, רפלקסיבי ושקילות?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 19:31, 25 ביולי 2013 (IDT)

== תרגיל בית 3 שאלה 9 סעיף ג ==

לא מצויין לכל x,y ששייך ל NxN כך ש x לא שווה ל y. כי אם לא מופיעה ההערה ניתן להניח כי הפונקציה היא לא חח"ע כיוון ש 1=(1,2) וגם 1=(1,1), אודה לתשובה!!!!

השאלה היא האם הפונקציה חח"ע והרגע הראית דוגמה נגדית, מה זה אומר?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 11:55, 26 ביולי 2013 (IDT)

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-26T08:55:46Z

Omer rosler: /* תרגיל בית 3 שאלה 9 סעיף ג */

שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-25T16:31:43Z

Omer rosler: /* תרגיל 3 שאלה 2 */ פסקה חדשה

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== שאלה על החלק השלישי של תרגיל הבית ==
בחלק השלישי של התרגילים יש שני משפטים:

1. לכל איש עם שם יש מישהו אחר עם אותו שם

2. קיימים שני אנשים שונים עם אותו שם

השאלה שלי : האם לפי משפט 1 חייבים להתקיים שני אנשים עם שם ?

הסבירו בהרצאה שאם נאמר את המשפט:

"כל מי ששמח מקבל גלידה".

מהמשפט הזה אי אפשר להסיק שיש בהכרח מישהו שמח.

ולכן אם לא בהכרח קיימים שני אנשים עם שם.

אז לא נכון לומר שמשפט 1 גורר את משפט 2.

כיוון שיכול להיות שלא קיימים שני אנשים עם שם .

ולכן לא בהכרח קיימים שני אנשים עם אותו שם .

כלומר אמת (משפט 1)גורר שקר (משפט 2) ולכן יש סתירה.

האם אני צודק ?

:צודק בהחלט. אפשר לתאר עולם עם אנשים בלי שמות ואז 1 נכון באופן ריק ו-2 הוא שקר. -[[משתמש:ofekgillon10|אופק גילון]]

== שאלה שלישית בחלק השלישי ==

מה הקטע עם הצנצנת?

:תבדוק את ערך האמת של החלקים שמשתתפים בגרירה הזאת וזה יעזור לך להגיע לפתרון. -[[משתמש: ofekgillon10|אופק גילון]] (לא מתרגל או מרצה)

== שאלה ==

בחלק הראשון של תרגיל 1, בזוג המשפטים האחרון, איפה צריך למקם את הפסיקים (סוגריים)?
תודה מראש.

:סביב של זוג של "וגם" --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 21:04, 11 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 1 חלק 2 ==

בקשר לתשובה החמישית- מופיע הביטוי "... אף... לא..."
האם הביטוי הזה מציין שלילה אחת או כפולה? הוא מקביל לביטוי "אין"?
במילים אחרות, האם אני יכול להחליף את המשפט "יש מאכל, שאף שף לא מכין טעים" במשפט "יש מאכל, שאין שף המכין אותו טעים"?

:כן, אתה יכול להחליף. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 10:24, 12 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה!

== תרגיל 2 שאלה 6 ==

בתרגיל כתוב x שייך לR, ולא ברור אם מדובר ביחס R מעל לקבוצה כלשהי או בממשיים פשוט? תודה!

:משער שמדובר ב- <math>\mathbb{R}</math> כיוון שאין פה אף אזכור ליחס. חוץ מזה, גם <math>\mathbb{Z}</math> כתוב שם בתור סתם Z -[[משתמש:ofekgillon10|אופק]] (לא מרצה או מתרגל)

כן, הכוונה היא לקבוצת המספרים הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א' שאלה 6 ==

האם קיים מצב שתת הקבוצה F תהיה הקבוצה הריקה?
ואם כן, מהו החיתוך הכללי של An כש-n שייך ל-F?

כן, בהחלט ייתכן כי תת הקבוצה F תהיה ריקה.
באופן כללי, חיתוך מעל הקבוצה הריקה (כלומר, שקבוצת האינדקסים היא הקבוצה הריקה) הוא הקבוצה האוניברסלית.
במקרה שלנו, ניתן להניח שהקבוצה האוניברסלית (הקבוצה שבתוכה כל הדיון מתרחש) היא קבוצת הממשיים. [[משתמש:גילי|גילי]]

== חלק א שאלה 8 ==

האם הכוונה בתרגיל ש R,S הם יחסים על אותה קבוצה?

כן [[משתמש:גילי|גילי]]

==תרגיל בית 3 שאלה 10==

בחלק מהסעיפים זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון (תלוי בגדלים של A,B). דוגמה לכך היא סעיף ג' שכן אם B בת איבר אחד אז ברור שיש פונקציה על מ-A ל-B אבל אם B סופית ויש בה יותר איברים אז לא קיימת פונקציה כזאת. מה אמורים לענות במקרים האלה?

הטענה בסעיף זה אומרת שלכל שתי קבוצות A,B, בהינתן ש A,B אינן ריקות בהכרח קיימת פונקציה על מ A ל B.
ומה שצריך לקבוע זה אם הטענה נכונה או לא. עצם העובדה שאמרת שיש מקרים בהם למרות ש A,B הן קבוצות לא ריקות, לא קיימת פונקציה על מ A ל B, משמעה שהטענה לא נכונה. [[משתמש:גילי|גילי]]

בקובץ שיעורי הבית מופיעות פעולות כמו: "dom() ו- "IM()
מה הן אומרות?

:תחום ותמונה כפי שראינו [[מדיה:12BdidaLec6.pdf|הרצאה 6]]. dom הוא הdomain כלומר התחום, הוא קבוצת האיברים עליה הפונקציה פועלת. im הוא image כלומר התמונה, הוא קבוצת האיברים המתקבלים על ידי הפעלת הפונקציה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שיעור השלמה ב1/8/13 ==

אני כנראה לא אוכל להגיע לשיעור השלמה, מתי ואיך יהיה אפשר להשלים אותו?
:כמו את כל שאר ההשלמות פינקי, באמצעות הmath-wiki.com --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל 3 - שאלה 6 ==

מתכוונים בR לקבוצת הממשיים או למשהו אחר?
ועל איזה יחס שקילות מדברים? למי הכוונה?

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

אם יצא לי שמשהו הוא יחס שקילות אז לסמן יחס שקילות או לסמן טרנזטיבי, סימטרי, רפלקסיבי ושקילות?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 19:31, 25 ביולי 2013 (IDT)

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-19T20:33:38Z

Omer rosler: /* תרגיל 1 שאלה 2 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== שאלה מתרגיל הבית (תרגיל 1) ==

בתרגיל הבית ישנה מטלה:
בנו שדה בן 4 איברים. ציינו מהם האיברים הניטרליים לחיבור וכפל.

לא הבנתי כיצד לענות על השאלה ואני לא יודע אפילו מהיכן להתחיל.

:שדה הינו אוסף של איברים, עם פעולות חיבור וכפל בינהם כך שמתקיימים תוכנות מסוימות (חילוף, פילוג, קיבוציות, וכדומה). את רשימת התכונות ניתן למצוא בהגדרה של [[שדה]].
:ידוע לפי התכונות שבשדה יש איבר נייטלי לחיבור ואיבר נייטרלי לכפל, נקרא להם אחד ואפס. לשני האיברים הנותרים נקרא a,b.
:כך, עליך להגדיר פעולות כפל וחיבור בין האיברים, וחשוב לזכור שהתוצאה '''חייבת להיות בשדה'''. למשל ניתן להגדיר כי <math>1+1=0</math>, ואולי <math>a\cdot b = 1</math>.
:ניתן לרשום את פעולות הכפל והחיבור בטבלאות כמו שראינו בהרצאה.
:דבר אחרון, יש להוכיח כי הפעולות שהגדרת אכן תואמות את כל התכונות של ה[[שדה]]. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 19:41, 9 ביולי 2013 (IDT)

== תשובות לשאלות ==

יש אפשרות לתת תשובות סופיות או אופציה לתשובה אפשרית לשאלות?
כדי שנוכל לדעת אם צדקנו.. תודה:)

:ארז אמר שכל שבוע יעלו פתרונות של תרגיל הבית מהשבוע הקודם. (אני לא מרצה/מתרגל אז נא לקחת את התשובה שלי בערבון מוגבל)

== תרגיל 1 ==

איך אפשר להראות קיבוץ ופילוג כדי להוכיח שקבוצה היא שדה? צריך להראות את זה על כל האיברים? או שאפשר פשוט להגיד שאני משתמש בכפל וחיבור רגילים רק עם מודולו וזה מספיק? תודה מראש
:תלוי. אם אלה המספרים הרגילים עם הפעולות הרגילות אין צורך להוכיח בשנית. אם אתה ממציא איברים חדשים ופעולות עליהם (כמו a,b) אז כן צריך להראות לכל האיברים. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 11:47, 10 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה מס' 7 ==

יצא לי בשאלה 7א מטריצה עם המון 13, השורה הראשונה נראתה (26 13 13- 13), זה נכון או שלא הבנתי את פעולת הכפל?
ב-7ב יצא לי שזו מטריצה זהה לזו המקורית, זה נכון?

תודה למי שעונה...:)

:יצא לי כמוך ב-7ב אבל ב-7א יצא לי מטריצת האפס..

:גם לי יצא מטריצת האפס ב-א' וב-ב' יצאה לי המטריצה המקורית

: *אני שאלתי את השאלה* תראו, כתבתי תוכנית שמכפילה מטריצות ויצא לי <math>\begin{pmatrix} -2 &0 &-2 &-6 \\ -24 &28 &-26 &58 \\ -7 &19 &-13 &44 \\ 13 &-13 &13 &26 \end{pmatrix}</math>
:אז בחישובים אין לי טעות, השאלה היא אם לא הבנתי את הפעולה עצמה.

::לרשותך תוכנה שכופלת מטריצות: [http://www.bluebit.gr/matrix-calculator/matrix_multiplication.aspx כלי עזר לכפל מטריצות- bluebit]
::כפל מטריצות מתבצע בצורה הבאה: כדי לגלות את האיבר בשורה ה- i ובעמודה ה- j של AB אנחנו נעבור על השורה ה- i של A ועל העמודה ה- j של B, נכפול איבר-איבר (איבר ראשון בשורה ה- i של A כפול איבר ראשון בעמודה ה- j של B, אח"כ אותו דבר על האיבר השני בשורה i של A ועמודה j של B וכך הלאה...) אחרי זה נסכום את כל מה שיצא, וזה יהיה האיבר במקום ה-i,j ב-A*B. -[[משתמש:ofekgillon10| אופק גילון]]

::: עכשיו הבנתי את הכפל, תודה רבה :)

== דוגמא לתרגיל 9 ==

אפשר דוגמא להוכחה בתרגיל 9, כי לא בדיוק תרגלנו את זה או עברנו על דבר כזה בהרצאה.
אם מישהו מוכן לכתוב איך מוכיחים ש"מטריצה משולשית עליונה" סגורה לכפל (או לא), הוא יעזור מאוד. תודה.

* דבר ראשון, אתה צודק שעוד לא ראינו כל כך דוגמאות לזה. ביום ראשון תראו בעזרת ה' יותר דוגמאות להוכחות כאלה.

עכשיו בקשר לשאלה עצמה - לפי ההגדרה מטריצה משולשית עליונה היא מטריצה שבה <math>A_{i,j}=0</math> כאשר <math>j<i</math>.

כלומר (אם אתה מחליט שאתה רוצה להוכיח ולא להפריך) אתה רוצה להוכיח שאם <math>A,B</math> מקיימות את התנאי הזה אז גם <math>AB</math> מקיימת אותו

עכשיו, לפי הגדרת כפל אתה יודע למה שווה <math>(AB)_{i,j}</math>. אתה צריך להראות שאם <math>j<i</math> אז זה שווה ל <math>0</math>.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:35, 11 ביולי 2013 (IDT)

:זה ברור, השאלה היא איך ההוכחה מתבצעת - באיזו דרך. באופן כללי הצלחתי להפוך את הטענה לטענה הבאה: בכל עבור כל שורה <math>i</math> ועמודה <math>j</math>, מובטח שכאשר <math>i>j</math> יהיו אפסים באופן הבא: עד ההגעה ל"אלכסון הראשי" במטריצה הראשונה, האפסים במכפלה ילקחו ממנה, ומן ההגעה האפסים ילקחו מהמטריצה השנייה (מקווה שהבהרתי את עצמי). אבל איך אני מוכיח שבכל המכפלות יש <math>0</math>?

* אני לא בטוח שהבנתי את המשפט "להוכיח שבכל המכפלות יש <math>0</math>." (באיזה מכפלות?). לפי מה שאתה כותב כאן, יש לך כמעט את התשובה ביד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 19:01, 11 ביולי 2013 (IDT)

:הכוונה היא שאחד מהגורמים במכפלה הוא <math>0</math> בכל אחת מהמכפלות <math>\sum_{k=0}^{l}A_{i,k}B_{k,j}</math> ולכן גם הסכום הוא <math>0</math>, ומכאן שערך כל אחד מהתאים עבור <math>i>j</math> הוא גם <math>0</math> ולכן הטענה נכונה.

* אתה הרי יודע ש <math>A,B</math> הם מטריצות משולשיות עליונות ולכן אתה יודע שהרבה מהאיברים שלהם הם <math>0</math>.

אתה רק צריך להסביר למה לכל <math>k</math> שהוא בין <math>1</math> ל <math>l</math> אחד מהגורמים במכפלה שכתבת <math>A_{i,k}</math> או <math>B_{k,j}</math> (או שניהם כמובן) יהיה <math>0</math>. יש לך ממש את התשובה, זה רק עוד טיעון קטן.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:47, 12 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 4 ==

בוקר טוב !

בשאלה ארבע ישנה מערכת משוואות עם פרמטר b. האם ידוע לנו אודות הפרמטר? האם הוא שונה מאפס? או שהאם הוא יכול להיות גם שווה?

תודה ושבת שלום!

* לא ידוע כלום. יכול להיות שווה ויכול להיות שונה (כמובן שאתה יכול לחלק את התשובה שלך לפי המצבים השונים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:48, 12 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 8ד' ==

בשאלה 8ד' שכתוב <math>A_{j,k}</math> האם הכוונה היא ל-<math>[A]_{j,k}</math> (סקלר)?
--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 12:02, 12 ביולי 2013 (IDT)

* כן, זה סקלר. האיבר ה <math>j,k</math> של <math>A</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:49, 12 ביולי 2013 (IDT)

== mod 2 ==

אפשר בmod 2 את הדבר הבא?
שבגלל ש-1=1
cis 240=cis60 *cis 180=-1*cis 60=1*cis 60=cis60

:מה זה מוד 2? אנו מכירים את השדה <math>\mathbb{Z}_2</math> שמכיל את האיברים 0 ו-1 בלבד. אין קשר בינו לבין מספרים מרוכבים. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 19:48, 12 ביולי 2013 (IDT)

== שאלות תרגיל 1 ==

בשאלה 7 בסעיף ב׳ קיבלתי שעבור חזקות אי זוגיות המטריצה שמתקבלת שווה למטריצה בהתחלה. האם צריך להוכיח את התכונה? או שמספיק לרשום אותה במילים?
בשאלה 8 בסעיפים ב׳ ו-ד׳ כתוב Ek,l האם זוהי מטריצה אחרת ואם כן מה ידוע עליה?
:לגבי שאלה 7, פשוט תכתוב שהמטריצה בחזקת 2013 שווה למטריצה אחרת בחזקת 2012 ואז למקורית בחזקת 2011, ואז לרשום שבגלל שהמטריצה חזרה להיות מקורית יש מחזוריות - בכל 2 הכפלות המטריצה חוזרת לעצמה. לגבי שאלה 8, ידוע שלמטריצה <math>E_{k,l}</math> יש 1 במיקום ה-<math>k,l</math> ובכל שאר המקומות אפסים. -[[משתמש:The Yair| יאיר]] (אני לא מרצה / מתרגל אז נא לקחת את התשובה בעירבון מוגבל).

בשאלה 7 אתה לא חייב להוכיח את התכונה, כל דרך שבה תסביר למה שווה המטריצה בחזקת 2013 זה בסדר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:05, 14 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה מתרגיל הבית (תרגיל 1) ==

בתרגיל הבית ישנה תרגיל 4:אני לא יודע כלום על משתנים a b
ולא הבנתי כיצד לענות על השאלה ואני לא יודע אפילו מהיכן להתחיל.
אשמח לקבל אולי דוגמא לפתרון תרגיל דומה שמכיל משתנים וגם מסדר MOD או הסבר שיעזור לי לפתור את זה

:a,b הם פרמטרים. בעצם אתה צריך לפתור 3 משוואות ב-3 נעלמים כאשר a,b פרמטרים, ממש כמו בתיכון. ההבדל היחיד פה הוא שאתה ב- <math>\mathbb{Z}_7</math> ולכן עליך לדאוג לכך שאתה משתמש רק באיברי השדה. ככה אם תקבל מצב של a+6+4 (סתם דוגמה), אתה צריך להמיר את זה ל- a+3 ולא a+10. הנה קישור לאלגוריתם לדירוג מטריצה שיכול לעזור : [[מדיה:10Linear1Gauss.pdf|אלגוריתם לדירוג מטריצות]], מקווה שזה עוזר.- [[משתמש:ofekgillon10|אופק]]

== תרגיל 5 ==

איך אני אמור למצוא מערכת משוואות עבור 121 פתרונות בתרגיל כזה או למשל עבור N פתרונות אחרים?
אם אפשר אני זקוק לדוגמה או הסבר.

:'''משפט:''' למערכת משוואות מעל שדה עם מאפיין <math>p\neq0</math> ועם n משתנים חופשיים, יהיו <math>p^n</math> פתרונות.(ההיגיון הוא שלכל משתנה חופשי יש לי p אפשרויות להציב בו) --[[משתמש:Ofekgillon10|Ofekgillon10]] 21:03, 13 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 2 ==

בשאלה 2, האם מספיק למצוא את טבלאות החיבור והכפל של השדה, או שחייבים להוכיח שכל התכונות מתקיימות. אם כן, יש דרך לעשות את זה מלבד לעבור על כל האיברים ולהראות?

* צריך גם להוכיח שזה שדה. את הקיום של רוב התכונות קל לראות מהטבלאות. גם את התכונות שלא קל לראות מהטבלאות לא בהכרח צריך לעבור על '''כל''' המקרים הקיימים - כי יכול להיות שקל מאוד להסביר את חלקם. אבל כן, עבור חלק מהתכונות צריך לעבור על חלק מהאפשרויות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:08, 14 ביולי 2013 (IDT)

== שאלה 4 ==

אם לאחר דירוג המטריציה יצא לי שורת אפסים אחת כאשר אני נמצא מעל Z7 אז יש לי 7 פתרונות אפשריים?
והאם אני רושם את התשובה באופן הבא:
פתרון אחד...
אין פתרון...
7 פתרונות...
?

* כן. אם מעל <math>\mathbb{Z}_7</math> יש משתנה אחד חופשי אז יש <math>7</math> פתרונות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 18 ביולי 2013 (IDT)

::אז בעצם בתשובה אני רושם : אם a=2,5 וגם b=0 יש 7 פתרונות ולא אינסוף פתרונות?

:::מספר הפתרונות שווה למספר האיברים בשדה בחזקת מספר המשתנים החופשיים. מעל שדה סופי לא ייתכנו איסוף פתרונות, ולכן אסור לרשום זאת. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל 1 שאלה 2 ==

למדנו בהרצאה (למרות שלא כתבנו) משפט שאומר כי לכל p ראשוני קיים שדה אחד ויחיד בעל <math>p^n</math> איברים.
אם מניחים כי קיים שדה בעל 4 איברים, אפשר להראות כי הכפל והחיבור שלו יכולים להיות מוגדרים בדרך אחת בלבד, לכן זה חייב להיות השדה ללא הוכחת כל התכונות של שדה. כי אם הקבוצה {0,1,a,b} עם הפעולות שהגדרנו לא שדה אז זו סתירה למשפט (הפעולות לא יכולות להיות מוגדרות אחרת כי זו סתירה לתכונות של שדה).
האם זו הוכחה מספקת לשאלה 2?--[[משתמש:Omer rosler|Omer rosler]] 23:33, 19 ביולי 2013 (IDT)

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-19T20:32:44Z

Omer rosler: /* תרגיל 1 שאלה 2 */ פסקה חדשה

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-12T09:02:35Z

Omer rosler: /* שאלה 8ד' */

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעג

2013-07-12T09:01:35Z

Omer rosler: /* שאלה 8ד' */ פסקה חדשה