Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T18:49:58Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

-> מה טוטוטו ?! מה אתה רכבת?! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

כיוון ? לך ימינה... [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T18:49:47Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 */

88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T18:32:18Z

ScoobyDoo: /* שאלה חשובה */

[[88-112 אלגברה לינארית 1]]
==קישורים וחומר עזר==
*[[שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב|שאלות ותשובות בדף השיחה]]
*[[88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב/תרגילים|תרגילי בית]]

* [[מדיה: linear.pdf|חוברת הקורס אלגברה לינארית של ד"ר בועז צבאן]]
* [[88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב/העשרה|העשרה]]
* [[אלגברה לינארית 1 - מערך תרגול|מערכי תרגול]]

==שאלה חשובה==
ח'ברה, זה סקובי! תגידו, אם אני אגלה לכם מי אני, אתם תרביצו לי חזק או חלש ?! אני רוצה לדעת אם זה משתלם... חח ;) [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T18:32:05Z

ScoobyDoo: /* קישורים וחומר עזר */

88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T18:21:17Z

ScoobyDoo: /* קישורים וחומר עזר */

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:56:24Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 ,11 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

-> מה טוטוטו ?! מה אתה רכבת?! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

כן.. לך ימינה. [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:56:09Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 ,11 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

-> מה טוטוטו ?! מה אתה רכבת?! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]] 20:56, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

כן.. לך ימינה. [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:55:38Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

כן.. לך ימינה. [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:55:24Z

ScoobyDoo: /* תרגיל 5 שאלה 10 */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

כן.. לך ימינה. [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]] 20:55, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:55:00Z

ScoobyDoo: /* ציונים בלינארית */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]]

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

שיחה:88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעב

2012-08-18T17:54:15Z

ScoobyDoo: /* ציונים בלינארית */

{{הוראות דף שיחה}}

=שאלות=

== תשובה במשוואה מרוכבת ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
האם פתרון של משוואה מרוכבת יכול לצאת עם שורש i ?

תשובה: הפתרון (או פתרונות) למשוואה מרוכבת צריך להיות מוצג בצורה <math>a+bi</math> כאשר <math>a,b\in \mathbb{R}</math>.

בלי שורש <math>i</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:02, 16 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 בתרגיל 1, טקסט לא מובן ==

האם הנקודה האחרונה היא (t,4)?
אם כן, האם צריך לבטא בעזרת הפרמטר t ?

תשובה: אכן, הנקודה האחרונה היא <math>(t,4)</math>.
יש לבטא את התשובה באמצעות <math>t</math> ולשים לב לאפשרויות השונות שיכולות להיות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

== מערכת משוואות ==

האם אני חייב לפתור את המערכת משוואות בעזרת מטריצה או שאני יכול לפתור אותן בדרך הישנה כמו שמלמדים בתיכון (בדרך של הצבה). (שאלות 7-9)

תשובה: המטרה היא לתרגל דירוג מטריצות, אז כן, צריך להשתמש במטריצות. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 1 שאלה 9 ==

אין שום הבדל בין שאלה 8 ל9 מבחינת דרך הפיתרון (רק השדה שונה) . צריך לפתור את שאלה 9 בדרך שונה משאלה 8? או לפתור אותה בדיוק כמו שאלה 8?

תשובה:
אני לא יכול להגיד באיזה דרך צריך לפתור.

צריך לפתור את שאלה 9 ולהגיע לתשובה נכונה.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 עובדת בשאלה 9, אז תשתמש באותה דרך.

אם נראה לך שאותה דרך של שאלה 8 לא עובדת, אז תשתמש בדרך אחרת.

--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== כמה שאלות לגבי התרגילים ==

1. האם אני צריך להראות את צורת הפתרון הסופי כאשר יש אינסוף פתרונות?
2. האם אני יכול להניח ב8 ש <math>b</math> שונה מאפס?
3. איך אני אמור לפתור את 9 אם אני לא יודע אם a גדול או קטן מ7 (מבחינת מודול)

כמה תשובות:

1) כן.

2) לא. אבל אתה יכול להפריד למקרים.

3) זה לא ממש אמור לשנות לך. <math>a</math> הוא איבר של <math>\mathbb{Z}_7</math>. בכל מקרה במודולו <math>7</math> הוא שווה לאחד מ
<math>\{0,1,\ldots,6\}</math>
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל בית 1 - שאלה 9 ==

האם אפשר להבין מכך שהמשתנים נמצאים במשוואות הנתונות שהם בין 0 ל-6 (כלומר a, a+3, a^2, b נמצאים בתחום הזה)?

תשובה: כל מספר שלם (כולל <math>a^2,a+3 </math> וכו') שווה במודולו 7 למספר בין 0 ל 6.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:27, 19 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

רק לוודאות: כשכתוב לפתור את מערכת המשוואות עם הפרמטר הכוונה למצוא פיתרון יחיד? או שהכוונה מתי אינסוף פתרונות וכו'...

תשובה: לפתור את המערכת אומר:

1) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש פתרון יחיד - ולמצוא את הפתרון.

2) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים אין פתרון.

3) למצוא עבור איזה ערכים של הפרמטר/ים יש אינסוף פתרונות - ולמצוא את הפתרון הכללי.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

איך אמורים לפתור את התרגיל הזה? צריך גם לחשוב על מספרים שיהיו בשדה וגם על החיבור והכפל שלהם..

:תשובה: כן. צריך לקחת ארבעה מספרים או סימנים כלשהם (<math>\{0,1,2,3\}</math> או <math>\{a,b,c,d\}</math> - זה לא באמת משנה) ולהגדיר על ארבעת האיברים האלה כפל וחיבור כך שכל האקסיומות של שדה מתקיימות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:29, 20 ביולי 2012 (IDT)

אבל לא משנה איך מסדרים את האיברים, יצא לנו או שדה על mod 4 - סתירה (4 לא ראשוני), או (שני איברים ניטרלים לכפל או לחיבור).

:שדה עם 4 איברים לא אומר שכל האיברים שונים. שני איברים נייטרלים לחיבור אומר שהקבוצה היא לא שדה רק אם שניהם שונים, אותו דבר לגבי כפל. [[משתמש:אלמוג אלפסה|אלמוג אלפסה]] 09:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

::לא ייתכנו שני איברים נייטרלים לפעולה אחת. קל להוכיח שאיבר נייטרלי לפעולה הוא יחיד (מה יהיה סכום איברים נייטרלים שונים לחיבור?). אבל הפעולות לא חייבות להיות כמו Z ארבע, יש הרבה מאד דרכים להגדיר את הפעולות בין האיברים. אחת הדרכים תתן שדה. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

אבל לא יכולים להיות איברים כפולים בשדה, כי שדה זה קבוצה, ובקבוצה מורידים איברים כפולים

== רק להיות בטוח ==

כשאומרים פתירת מערכת מעל שדה כלשהו(נגיד Z 7), מתכוונים שרק הנעלמים שייכים לאותו השדה או שגם הפרמטרים?
:הכל שייך לשדה. כלומר, אם מבקשים ממך לפתור את 31x=3 מעל Z7, קודם הייתי מוצא מה הערך של 31 ב-z7 ואז ממשיך...
::אבל אם נגיד אתה מחלק 3 ב 37, אז יוצא לך מספר לא שלם, אז איך אתה יכול לפתור אותו מעל Z7?
:::אתה יכול לפרק 37=a*7+b כאשר a מקסימלי. במקרה כזה, ב-z7, שלושים ושבע יהיה שקול ל-b.
::::לא ממש הבנתי.. נגיד 4X = 25 מעל Z11, למה יהיה שווה X?
:::::לכל מספר בשדה יש הופכי, אתה כופל בהופכי בשני הצדדים. בדוגמא שהבאת, ההופכי של 4 הוא 3 (שכן 12=1 מודולו 11). לכן איקס שווה ל75=9 מודולו 11. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== שאלה לגבי דירוג משוואות ב12 ==

חובה לדרג את המשוואות או שאפשר פשוט להביא את המקרים של a בשדה?
:לדרג, זה מה שלומדים בתרגיל הזה --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== תרגיל2- שאלה 2 סעיפים ב' ו-ג' ==

ב':אני חושב שאמור להיות שהעמודה ה-J שווה לעמודה ה-I של A כי ה-1 הוא האיבר ה-I בעמודה J
ואותו הדבר לגבי סעיף ג':שורה i שווה לשורהJ של A

תשובה: אתה צודק, יתוקן בקרוב.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

עלתה גרסא מתוקנת. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:29, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

מה הכוונה במטריצות סגורות לכפל? לא זכור לי שעברנו על זה בתרגיל/הרצאה.

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

כלומר השאלה היא בעצם אם אכפול שתי מטריצות סקלריות, האם אקבל מטריצה סקלרית?
האם צריך להוכיח/להפריך את התשובה, כי השאלה שואלת רק אילו סגורות ואילו לא.
:כמובן שיש להוכיח/להפריך --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]]

== שאלה 2 חלק שני ==

בשאלה 2 אני צריך להניח שמיספר השורות ב A שווה למיספר העמודות ב E? או שזה ברור?

תשובה: כן. <math>A,E_{i,j}\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> .--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:34, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בשעורי בית 2 ==

בשאלה 3 סעיף ג', שואלים עברו אילו ערכי a , b המטריצה הפיכה, ומה ההפיכה עבור ערכים אלו.

עכשיו אני הצחלתי להגיע לאילו ערכי a ,b '''אין''' הפיכה.. אז מה להגיד שעבור כל ערך שהוא לא מה שמצאתי יש הפיכה??

כי ביקשו עבור ערכי a,b ספציפיים..

תשובה: אין בעיה להגיד שעבור כל <math>a,b</math> פרט למקרים מסוימים המטריצה הפיכה.

אבל בשביל המקרים שהיא הפיכה צריך למצוא את ההופכית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:43, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ש"ב 2 ==

בסעיפים א' ו ב' של התרגיל היה צריך להוכיח האם משהו עם הקבוצה שווה להופכי שלה.
עכשיו בסעיף האחרון שאלו האם A בהכרח הופכית, וגיליתי שלא בהכרח...

אז זה אומר שסעיפים א' ו ב' לא נכונים?

תשובה: אם ל<math>A</math> אין בהכרח הופכי אז באמת א' וב' הם מיידית לא נכונים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:46, 24 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 4 סעיף ג ==

האים מטריצה ריבועית עם 4 איברים שכולם 1 נחשבת למטריצת האפס?

תשובה: מטריצת האפס היא המטריצה שכל הערכים בה הם <math>0</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 24 ביולי 2012 (IDT)

== הגדרות לשאלה 7 ==

היות וכמה אנשים שאלו אותי היום. אני כותב כאן את ההגדרות הרלוונטיות לשאלה 7.

מטריצה <math>A</math> נקראת

1)משולשית עליונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>j<i</math>.

2)משולשית תחתונה אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i<j</math>.

3) משולשית אם היא משולשית עליונה או תחתונה.

4) אלכסונית אם <math>A_{i,j}=0</math> עבור <math>i\neq j</math>.

5) סקלרית אם <math>A=c\cdot I</math> כאשר <math>c\in \mathbb{F}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:55, 24 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 5 ==

מה זה אומר אחד חלקי טראס איי?
1/tr(A)?

תשובה: אם <math>A\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> אז <math>tr(A)\in \mathbb{F}</math>.

לכן, אם <math>tr(A)\neq 0</math> קיים לו הופכי. ההופכי הוא <math>\frac{1}{tr(A)}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:27, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 ==

האם העובדה שנתון A^2=-I פירוש הדבר שקיימת אחת כזאת (מגודל nXn)?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הכוונה בסעיף ג'? איך אני יכול להוכיח שA כזאת היא בהכרח הפיכה?

תשובה: אם תצליח למצוא הופכי זה אומר שהיא בהכרח הפיכה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:24, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 3 בתרגיל 2 ==

בסעיף ג', אני יודע שהמטריצה לא הפיכה ל a=0 וגם b=0 , אבל אני לא יודע אם זה המקרה היחיד.
אפשר כיוון ?

רמז: במקום לנסות לחפש מתי המטריצה לא הפיכה, תנסה למצוא את ההופכית שלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:33, 25 ביולי 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 4 תרגיל 2 ==

בסעיף א' האם הככונה למצוא 3 מטריצות ספיציפיות המקיימות את הדרישות או למצוא מטריצה A המקיימת את הדרישות לכל B ו C

תשובה: למצוא שלוש מטריצות ספציפיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:26, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 מטריצות הפיכות ==

מותר בכפל מטריצות להפוך AxB)x(BxA) ל Ax(BxB)xA?

תשובה: כן.

<math>(A\cdot(B\cdot B))\cdot A = A\cdot((B\cdot B)\cdot A) = (A\cdot B)\cdot(B \cdot A)</math>.

זה נובע מחוק הקיבוץ (אסוציאטיביות) של כפל מטריצות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:30, 25 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 2 סעיף ד׳ ==

באגף ימין, איך אפשר לכפול איבר במטריצה?

תשובה: <math>a_{j,k}\in \mathbb{F}</math>. זה כפל של סקלר במטריצה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 25 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 ==

עפ"י חוק בפילוג בשדה F , אז (סיגמה של אברי מטריצה משדה F כפול סקלר s מ F) שווה (לסיגמה של s כפול אותם אברים ) ?

תשובה: כן. אם <math>s,a_0,\ldots,a_n\in \mathbb{F}</math> אז

<math>s \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n a_i = \displaystyle\sum\limits_{i=0}^n (sa_i)</math>

אפשר להוכיח את זה באמצעות פילוג ואינדוקציה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:07, 26 ביולי 2012 (IDT)

אבל אני לא צריך להוכיח נכון ?

תשובה: לא צריך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 27 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 5 א ==

לא הבנתי איך להוכיח את זה כי זה ברור

== תרגיל 2 - חיבור מטריצות -מופיע במספר שאלות ==

איך אני מחבר מטריצות?
נגיד נתון לי A ו B מעל שדה F 3*3
אז החיבור שלהם A+B - למה הוא שווה?
ואיך מבצעים את זה?

לדוגמא זה מופיע בשאלה 5 ב' ושאלה 4 סעף ג'

תשובה: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:56, 28 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 7 ==

כשאני מוכיח שיש סגירות במטריצות סקלריות אני יכול להשתמש בלי להוכיח את חוק החילוף לכפל של סקלרים(aA=Aa כאשר a סקלר בשדה F וA מטריצה במרחב <math>F^{n*n}</math>?
--[[משתמש:Avital|Avital]] 22:58, 27 ביולי 2012 (IDT)

תשובה: אפשר להסתמך על החוק הזה בלי להוכיח אותו.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 4 סעיף ג' ==

כתוב שצריך לתת דוגמא למטריצות A ו- B הפיכות כך ש- A+B!=0 (לא שווה )

מה הכוונה בהפיכות ?- שהן אחת הופכית של השנייה ? או שני מטריצות הופכיות שלא קשורות אחת לשנייה ?

ומה הכוונה ב- A+B ? איך מחברים מטריצות ?

תשובה: כל אחת מהן הפיכה ואין להן בהכרח קשר אחת עם השניה.

לגבי חיבור מטריצות: אם <math>A,B\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> אז

<math>[A+B]_{i,j}=A_{i,j}+B_{i,j}</math>.

זה פשוט חיבור איבר איבר.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:07, 28 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 2 שאלה 7 ==

מה הכוונה -אילו מקבוצות המטריצות הריבועיות סגורות לכפל?

מה הכוונה '''סגורות לכפל''' ?

תשובה: להגיד שקבוצה <math>X</math> של מטריצות סגורה לכפל זה אומר ש:

אם <math>A,B\in X</math> אז <math>AB\in X</math>

(מכפלה של מטריצות מהקבוצה נמצאת בקבוצה).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 1 תרגיל 3 ==

האם אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר שראינו בהרצאה? (כלומר עם שלושת התנאים: W ת"מ אם"ם W לא ריקה וגם W סגורה לכפל בסקלר וחיבור).

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:03, 29 ביולי 2012 (IDT)

== שאלה 6 א' בתרגיל 2 ==

בשאלה זו ניתן להגיד כי A כפול A במינוס 1 =I, כלומר A הפיכה, מכיוון שמזכירים את A במינוס אחד ?
אם לא מה אומר A במינוס אחד ?

תשובה: אתה לא יכול להניח ש <math>A</math> הפיכה רק בגלל שכתוב בסעיף א' (וב') <math>A^{-1}</math>.

אתה כן יכול לומר שאם <math>A</math> לא בהכרח הפיכה אז ברור ש א' וב' לא נכונים כי עבור <math>A</math> לא הפיכה, <math>A^{-1}</math> לא קיים בכלל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:06, 30 ביולי 2012 (IDT)

== דחוףף ==

יש לי הארכת זמן ולא קיבלתי מייל לאן אני צריך ללכת כדי להראות שיש לי הארכת זמן ,מישהו יכול להגיד לי לאן ללכת ועם מה? למי להתקשר?

== שדה אינסופי ==

האם אפשר להניח בלי הוכחה שchar(F)=0 => השדה F אינסופי?

תשובה: כן. (למרות שאני מקווה שאתם יודעים איך להוכיח את זה). --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 23:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

נתבונן בקבוצה 1,1+1,1+1+1,1+1+1+1....

(1 הוא 1 של השדה)

בגלל סגירות לחיבור, כל האיברים נמצאים בשדה. המאפיין הוא אפס, לכן לא משנה כמה פעמים נחבר נקבל איברים שונים. מכאן כבר שיש אינסוף איברים בשדה F, והוא אינסופי.

== תרגיל 3 -טעות בשאלה 4 ג' ==

בשאלה 4 ג'.
צריך להניח בנוסף ש <math>A \neq \emptyset</math>.

גרסא מתוקנת תעלה בהמשך היום.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

שלום,
בתרגיל 3 שאלה 2 מה סדר הפעולות באגפים הימניים? משמאל לימין או שהחיבור בסוף?
תודה מראש :)

תשובה: החיבור בסוף.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:42, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== בוחן 7.8 ==

מה מבנה הבוחן בשלישי? כמה שאלות וכמה נקודות לשאלה???

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

כל הסעיפים מכילים את אותם ביטוים משני הצדדים. צריך להוכיח עבור שני סעיפים ולהפריך עבור השנים האחרים ?

תשובה: אני לא רוצה להגיד כמה סעיפים נכונים וכמה לא.

זה נכון שבגלל שכל הסעיפים קשורים, זה יכול להקל עליכם קצת.

למשל, אם הצלחת להוכיח את א' זה מייד אומר שב' לא נכון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:29, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== כיתות לימוד מחר ==

שלום, באילו כיתות אנו לומדים מחר?

תשובה:
שימו לב לשינוי הכתות באופן חד פעמי ליום חמישי 2/8/12

ההרצאות במקום הרגיל ב 604 61/62

התרגיל של אפי יתקיים בכיתה 403/2 בשעה 13

שירה 404/102

ארז 404/114

איתמר 404/115
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:24, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 3 ==

עוד לא הבנתי מה ההבדל בין (sp(A+B לבין (B או sp(A ובין spA + spB לבין spA איחוד spB
מישהו יכול להסביר לי עם דוגמה??

תשובה:

<math>A \cup B</math> זאת קבוצה שמכילה את כל איברי <math>A</math> ו <math>B</math> (האיחוד שלהם).
<math>A+B</math> זאת קבוצה של כל האיברים שהם חיבור של משהו מ <math>A</math> ומשהו מ <math>B</math>.

דוגמא:

אם <math>A = \{(1,2), (3,4)\}</math> ו <math>B= \{(5,6)\}</math>

אז

<math>A \cup B = \{(1,2) , (3,4) , (5,6)\}</math>

אבל

<math>A+B = \{(6,8), (8,10)\}</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:35, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע ומה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB??

לא הגדרנו את החיבור רק עבור מרחבים ווקטוריים? [[משתמש:Avichai|Avichai]] 17:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:אתה יכול להכליל את זה, כך ש-A+B היא קבוצה של איברים ששווים לסכום של איבר כלשהו מ-A עם איבר כלשהו מ-B. הגדרה זו תופסת גם עבור קבוצות כלשהן שאינן מרחבים וקטוריים, כל עוד מוגדרת פעולת חיבור מתאימה.

== תרגיל 3 שאלה 3 סעיף ב ==

האם SPAN של (1,0)איחוד (0,1) יוצר את המישור (Rבריבוע) או שווה לצירים בילבד

תשובה: <math> span(\{(1,0),(0,1)\})</math> יוצר את המישור.

כל וקטור במישור <math>(a,b)</math> הוא צירוף לינארי <math>(a,b) = a(1,0) + b(0,1)</math> ולכן

<math>(a,b) \in span(\{(1,0),(0,1)\})</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתי לך!!!! אייי ! חח אל תשכח את הדוריטוס ;)

== שאלה ==

אם למטריצה יש שורת אפסים זה אומר שאין לה בסיס??

תשובה: אתה צריך להסביר את השאלה יותר טוב.

בסיס יש למרחב וקטורי (לכל מרחב וקטורי).

מטריצה (אחת) היא לא מרחב וקטורי (אלא אם כן היא מטריצת האפס).

מה המרחב הוקטורי שאתה מדבר עליו?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשאלה 7 ב למע' המשוואות מתקבלת שורת אפסים (אחרי שהפכתי אותה למטריצה) אז השאלה היא האם יש לה בסיס

תשובה: למרחב הפתרונות של כל מערכת משוואות הומוגנית יש בסיס. (כמו לכל מרחב וקטורי).

לכן, גם לפתרונות של המערכת בשאלה יש בסיס. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 2 ==

האם בשביל להוכיח ששני תתי מרחבים הם שונים מספיק לתת דוגמה שהם שונים או שצריך להוכיח שלא משנה מה תציב הם יהיו שונים

תשובה:
הטיעון
<math>U \cap (V+W) = U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> יהיה שוויון.

הטיעון <math>U \cap (V+W) \neq U \cap V + U \cap W</math> נכון אם לכל הצבה שהיא של מרחבים <math>U,V,W</math> לא יהיה שוויון.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 10:43, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עונה על השאלה תודה

== שאלה כללית ==

האם הספאן של (1,0) פלוס (של מ"ו) הספאן של (0,1) שווה לספאן של (1,0) (0,1)? האם זה אומר שחיבור הספאנים הנ"ל פורש את R^2?

הוא כבר ענה על זה, תראה 3 שאלות למעלה

== שאלה 1 ==

אפשר להשתמש בקריטריון המקוצר?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אז מה הקטע של התרגיל? פשוט אומרים לפי הקריטריון המקוצר...?

תשובה: אולי אנחנו מדברים על דברים שונים.

כשאני אומר שאפשר להשתמש בקריטריון המקוצר אני מתכוון שאפשר להשתשמש במשפט שראיתם בהרצאה שאומר:

<math>W</math> תת מרחב וקטורי אם ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים.

1) <math>W \neq \emptyset</math>.

2) <math>u,v \in W \Rightarrow u+v \in W</math>.

3)<math>u \in W, \quad \alpha \in \mathbb{F} \Rightarrow \alpha u \in W</math>.

בהינתן המשפט הזה, צריך לעשות עוד קצת עבודה כדי להוכיח את מה שכתוב בתרגיל.
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:36, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:בכיתה לימדת אותנו שבמקום 2 ו 3 צריך שיתקיים <math>u,v \in W \Rightarrow u+ \alpha v \in W</math>.

::זה שקול, פשוט בתנאי הנ"ל תקח פעם אחת alpha=0 ופעם אחרת u=0 ותקבל את הנדרש.

אז זה כל מה שצריך לרשום?

בגדול, כן. רק שימו לב שבפתרון שלכם (במיוחד בהוכחה שהנתונים בשאלה 1 <math>\Leftarrow</math> מרחב וקטורי) אתם משתמשים רק בנתונים שיש לכם. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:15, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 3 שאלה 6 ==

אם אני רוצה להפריך טענות, אני צריך להביא בתור דוגמא U ו V מסויימים ו B1 ו B2 מסויימים ולהראות שזה לא מתקיים?

כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 16:13, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== חומר לבוחן ==

עד איפה החומר לבוחן ביום שלישי? עד איזה חומר ללמוד? ועד איזה שיעור זה ? תודה!

תשובה: עד החומר שלמדתם ביום חמישי 26/7 (כולל) שזה אומר:

שדות, מערכות משוואות לינאריות, מטריצות, כפל מטריצות והפיכות מטריצות.

מרחבים וקטוריים, כולל בסיס ומימד כולל משפט השלישי חינם (נדמה לי שלא כולל משפט המימדים).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

אם לדוגמא אני במ"ו מעל שדה Z5 לדוגמא, אז האם גם המספרים בוקטורים הם מתוך השדה?
לדוגמא בשדה הנ״ל יכול להיות לי הוקטור (7,3,9)?

תשובה: אם אתה מסתכל על המרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> אז כן, המספרים בוקטורים הם מתוך השדה.

למשל: במרחב <math>(\mathbb{Z}_5)^3</math>

מתקיים ש <math>(7,3,9) = (2,3,4)</math> כי הכל במודולו <math>5</math>.

אבל <math>(\mathbb{Z}_5)^n</math> הוא לא המרחב היחיד מעל <math>\mathbb{Z}_5</math>, יש עוד ( נגיד מטריצות עם ערכים מ <math>\mathbb{Z}_5</math>.)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:45, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מתכוון לכך שיהיה V מ"ו מעל שדה Z5. אז זה אומר שגם המספרים בוקטורים חייבים להיות מעל Z5?
:ודאי. למשל אם (7,3,9) וקטור כנ"ל, אתה מתייחס ל-7,3,9 כאיברים של Z5.

מה זאת אומרת להתייחס לוקטור 7,3,9 כאיברים של Z5? ב Z5 אין 7 ו 9.

ב <math>\mathbb{Z}_5</math> מתקיים <math>7=2</math> ו <math>9=4</math> (כי את כל המספרים מחשבים במודולו <math>5</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

'''מה ההבדל בין spA + spB לבין spA איחוד spB???'''
:בחיבור אתה מקבל קבוצה בה כל האיברים הם תוצאה של חיבור של איבר מהקבוצה הראשונה עם איבר מהקבוצה השנייה, בעוד שבאיחוד אתה תקבל קבוצה של איברים שנמצאים לפחות באחת הקבוצות. זה לא אותו דבר, ולמעשה במקרה שלנו האיחוד שכתבת מוכל בתוך החיבור (וזאת משום שכל אחד מהנפרשים מכיל את ווקטור האפס, ובפרט וקטור האפס עם כל וקטור אחר יהיה שווה לאותו וקטור אחר). אם אתה רוצה לראות שלעתים הם גם שונים, תקח <math>A=(1,0); B=(0,1)</math> מעל הממשיים ותפתח

== תרגיל 3 ==

לאיתמר,
עכשיו גיליתי שהיום שכחתי להגיש את תרגיל 3. יש משהו שאפשר לעשות? יעזור אם אסרוק את כל הדפים ואשלח לך במייל?

בתודה מראש, אביחי מרמור: avichai@elmar.co.il. [[משתמש:Avichai|Avichai]] 23:16, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== בבוחן יהיו שאלות כמו שאלות 1,2 בתרגיל 4 ==

???

תשובה: הנושאים שמכוסים על ידי תרגילים 1,2 נמצאים בחומר לבוחן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

1. אבל למדנו את זה אחרי היום שבו אמרו שעד אז זה החומר למבחן..

2. יש עוד שאלות בתרגילים שזה לבוחן?

תשובה:

1) דברים יסודיים לגבי מרחבים וקטוריים (כולל בסיס ומימד) נמצאים בחומר לבוחן.

תרגילים 1-2 עוסקים בטכניקות עבודה עם מ"ו, בלי משפט המימדים, בלי מטריצות מעבר בין בסיסים,בלי דרגה של מטריצה, לכן זה בחומר.

2) לא (אני מצטער שהתשובה הזאת מגיעה אחרי שכבר עשיתם את הבוחן).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== פתירת מערכת משוואות מעל Zp ==

<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki>
אם אני פותר מערכת מעל Zp.
האם אני יכול להמיר למטריצה ולדרג כאילו אני בR ורק בסוף לעשות modp על התוצאה?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 09:29, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 ==

אין שאלה 4 בתרגיל 4 - שכחתם להוסיף או שיש רק 8 תרגילים?

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

צריך להוכיח שקיים וקטור. האם אפשר להניח בשלילה שלכל וקטור הטענה לא נכונה, ואז לתת דוגמה נגדית ספציפית כדי לקבל סתירה או שצריך בכלליות? תודה מראש

תשובה: אפשר להניח בשלילה שהטענה לא נכונה, ואז לכל וקטור <math>v \in \mathbb{R}^n</math> מתקיים <math>A^{k-1}v = 0</math>.

אם כשאתה כותב "דוגמא נגדית ספציפית" אתה מתכוון, לבחור <math>A</math> ו <math>v</math> מסוימים, אז לא ייתן סתירה.

כי בשאלה ישנו כבר <math>A</math> נתון בשאלה (שאנחנו אמנם לא יודעים מהו) ודווקא בשבילו צריך להראות שלא ייתכן

<math>A^{k-1}v=0 \quad \forall v \in \mathbb{R}^n</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 - שאלה 6 לא מובנת ==

לא הבנתי בשאלה 6 למה הכוונה "קטן גדול או קטן מ...", תוכלו להסביר מה צריך למצוא?

תשובה: אתה צודק, צריך להיות כתוב: קטן, גדול, או שווה ל...

כלומר צריך למצוא איזה מהבאים מתקיים

* <math>dim(U_1 \cap U_2) = dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) < dim(U_1 \cap U_3)</math>

* <math>dim(U_1 \cap U_2) > dim(U_1 \cap U_3)</math>--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 5 ==

האם בשאלה5 U וW תתי מרחב או שהם רק קבוצות המוכלות בV?

(תלמיד) - לדעתי ניתן להסיק שהם ת"מ כי בנתון יש dim U וגם dim W, לכן הם מ"ו ובפרט ת"מ של V --[[משתמש:גיא|גיא]] 19:12, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובה: נכון. הם תתי מרחבים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 1 סעיף ב' בלינארית ==

אני עשיתי מערכת עם שתי משוואות, ע"י הצבה של איקסים לפי הנתונים, והגעתי למשוואות של המקדמים לפי הבסיס.
דירגתי מצאתי פתרון כללי והוצאתי את הפרמטרים וקיבלתי בסיס למשהו, אין לי מושג למה ואיך אני מגיע ממנו לבסיס של W ?

למה דילגתם עליי? מה זה כי אני שחור?
סתם הצלחתי תודה בכל מקרה

תשובה: דילגתי כי לשאלה שלך היה קצת יותר קשה לכתוב תשובה.

בדיוק עמדתי להעלות את התשובה הזאת (בכל מקרה אני שמח שהצלחת):

* הגעת למערכת משוואות על מקדמי הפולינומים - כל פולינום שמקדמיו פותרים את המשוואה נמצא ב <math>W</math>.

* דירגת ומצאת פתרון כללי - כל פולינום שמקדמיו הם מהפתרון הכללי נמצא ב <math>W</math>.

* הוצאת את הפרמטרים וקיבלת בסיס - קיבלת בסיס עבור וקטור המקדמים של פולינומים שנמצאים ב <math>W</math>.

מכאן אני מקווה שברור מה הבסיס של <math>W</math> צריך להיות.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:41, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה :)

== שאלה 2 ==

מערכת משוואות ליניאריות זה שיש מיקדמי אלפה אחד אלפה שתיים אלפה שלוש או שצריך לצמצם אותם ולהגיע למשוואה שיש בה רק X,Y,Z,W?

תשובה: צריך להגיע לתשובה שיש בה רק <math>x,y,z,w</math>.

כלומר התשובה לסעיפים א' ו ג' צריכה להיות מערכת משוואות ב <math>x,y,z,w</math> בלבד.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית ==

האם ה dim של 0 (שהוא תת מרחב) שווה ל 1 או 0?

תשובה: <math>dim\{0\}=0</math> כי הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> ויש בו 0 איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:27, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למה ה dim של 0 זה אפס? הרי בבסיס של 0 יש איבר, והוא אפס (הוא פורש אותו)?

תשובה: <math> \{0\}</math> הוא לא בסיס כי הוא תלוי לינארית.

הבסיס של <math>\{0\}</math> הוא <math>\emptyset</math> (קבוצה ריקה) ובה יש <math>0</math> איברים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 12:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה 7 תרגיל 4 ==

נתון ש A^k-1 שונה מאפס.. נכפיל ב A משני הצדדים נקבל A^k שונה מאפס.. בסתירה לנתון שהוא שווה לאפס.

אם A שווה לאפס, אז זה סתירה לנתון ש A^k-1 שונה מאפס (כי 0 בחזקת הכל זה אפס)

???

תשובה: <math>A^{k-1}\neq 0</math> לא גורר ש <math>A^k \neq 0</math>.

באופן כללי <math>B \neq C</math> לא גורר ש <math>AB \neq AC</math>.

וזה מפני ש <math>AB = AC</math> לא גורר ש <math>B=C</math>. (הייתה כזאת שאלה בתרגיל 2)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:35, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 6 ==

בשאלה זו, מספיק לתת דוגמה של תתי מרחבים שעונים על כל הדרישות בשאלה ואז ע"פ הנתונים שנתתי, אפשר למצוא האם (dim(u1 ^ u2 גדול, קטן או שווה ל - (dim(u1^u3 ? כי הרי התשובה הנכונה נכונה לכל דוגמה שאתן אז אפשר לתת דוגמה אחת כדי לראות מה נכון? זה פתרון אפשרי לשאלה?

תשובה: צריך להוכיח שאחד המקרים מתקיים ואי אפשר להסתפק בדוגמא.

זה נכון שהתשובה הנכונה נכונה לכל דוגמא, אבל אתה לא יכול להניח את זה כשאתה פותר (זה כמו להתבסס בדרך על מה שרוצים להוכיח).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 4 ;) ==

לא הצלחתי את תרגיל 4 שאלה 4.. אפשר רמז לפיתרון?! ;)
S.D

תשובה: נניח ש <math>V</math> ממימד גדול מ <math>5</math> אז ברור ש <math>[I]_C^B \in \mathbb{F}^{k\times k}</math> כש <math>k \geq5</math>.

עכשיו תנסה להציב <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_7</math> ו <math>\mathbb{F} = \mathbb{Z}_5</math> ותראה מה קורה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 00:21, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל רגע אין שאלה 4 בתרגיל 4.

זה שאין שאלה לא אומר שאין רמזים.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:48, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== חיתוך מרחבים ==

על מנת למצוא בסיס של חיתוך מרחבים אני שם את הבסיסים של שניהם במטריצה אחת ומדרג עד לקבלת בתל ?
כי כשאני עושה ככה אני מקבל מימד יותר גדול מהמרחבים המקורים והחיץתוך אמור להיות מוכל בהם..

תשובה: זאת לא השיטה. ככה מוצאים בסיס של סכום.

כדי למצוא בסיס של חיתוך שני מרחבים, אם המרחבים נתונים ע"י וקטורים פורשים אתה צריך להשוות את ה span שלהם ולפתור את המשוואה שנוצרת.

עשו כזאת דוגמא בתרגול.

כלומר, כותבים צירוף לינארי כללי של מרחב אחד, משווים אותו לצירוף לינארי כללי של מרחב שני ופותרים את מקדמי הצירוף.

אני מקווה שזה ברור.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:32, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ז"א שאם הבסיס שלי הוא x,y ו הבסיס השני הוא w,t
אז אני צריך לעשות ax+by=dw+et
אבל את מי אני צריך לבודד ואת מי למצוא בעזרת מי?

תשובה: לפי הסימונים שלך אתה מקבל מערכת משוואות (הומוגנית) עם נעלמים a,b,d,e.
אתה צריך לפתור את המערכת הזאת (למעשה מספיק למצוא רק למה שווים a,b או d,e).

ואז להציב את התשובה (הפתרון הכללי) בתוך הצירוף הלינארי - ואז תקבל את האיבר הכללי של החיתוך.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה

== שאלה 2 סעיף ב ==

אני מקבל רק משוואה 1 שהיא רק עם X,Y,Z,W אז אני צריך בסעיף ב לישתמש רק בה? או שבסעיף ב להישתמש גם במשוואות שיש בהם את הסקלרים?

תשובה: המרחב הוא בדיוק אותם <math>(x,y,z,w)</math> שפותרים את המשוואה שמצאת בסיף א'. אז אתה משתמש בתוצאה של סעיף א'.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה ==

נניח u,w מוכלים ב v אז סכום ישר שלהם הוא בהכרח תת מרחב ?

*(לא מתרגל/מרצה) הוכחנו בהרצאה כי סכום של תתי מרחבים (באופן כללי) הוא ת"מ. אם הסכום הישר מוגדר (כלומר החיתוך הוא וקטור האפס) אז הוא גם כן תת מרחב (מדובר במקרה פרטי).

תשובה: נכון, סכום ישר הוא תמיד תת מרחב והוא שווה לסכום הרגיל. (רק שלא כל סכום רגיל הוא גם סכום ישר).
--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== שאלה כללית לגבי שוויון תתי מרחבים ==

אם שני תתי מרחבים שווים, מה זה אומר על המימדים שלהם ועל הבסיסים שלהם?
ז״א אם U=W (תתי מרחבים) האם זה גורר בהכרח dimU=dimW ושהבסיסים שווים?

תשובה: שוויון של תתי מרחבים הוא שוויון קבוצות.

זאת אותה קבוצה אז בוודאי שיש להם אותו מימד. וכל בסיס של <math>U</math> הוא גם בסיס של <math>W</math> ולהפך.

(שים לב שיש יותר מבסיס אחד לכל מרחב,לכן אם <math>B</math> בסיס של <math>U</math> ו <math>C</math> בסיס של <math>W</math>, אז
<math>U=W</math> לא אומר ש <math>B=C</math>).--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:47, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 4 שאלה 7 סעיף ב' ==

האם אני יכול להכפיל צירוף לינארי בסעיף ב' בA בחזקת K-1 (שהרי לא שווה ל0) ואז בצורה כזאת להראות שזה לא יכול להתקיים שהאיברים תלויים
לינארית (הנחתי בשלילה שהם ת"ל ובצורה כזאת אני רוצה להגיע לסתירה) אני יכול לעשות פעולה כזאת?

תשובה: האיברים <math>\{v,Av,\ldots,A^{k-1}v\}</math> הם וקטורים בגודל <math>n \times 1</math>.

צירוף לינארי שלהם הוא וקטור בגודל <math>n \times 1</math>.

לכן מותר להכפיל אותו משמאל במטריצה שיש לה <math>n</math> עמודות

או מימין במטריצה שיש לה שורה אחת.

אני מקווה שזה עונה על השאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

== ליניארית, תרגיל 4 שאלה מס' 2 ==

לא ממש הבנתי איזה צורת תשובה אני אמור לכתוב בסעיפים א'-ג'..
איזו מערכת משוואת אני אמור למצוא? מהצורה: X שווה לביטוי עם אלפא 1 וכו', או אלפא 1 שווה לביטוי עם X, Y...?
ובסעיף ב', איזה מערכת משוואת לפתור אם התנאי שיצא לי בא' הוא משוואה אחת?

תשובה: בסעיפים א' ,ג' אתה אמור לקבל כתשובה מערכת משוואות עם נעלמים <math>x,y,z,w</math>

נגיד משהו מהצורה

<math>x+y+z+w=0</math>

<math>x+2y+3z+4w=0</math>.

לגבי סעיף ב', מערכת משוואות עם משוואה אחת אי אפשר לפתור?--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 22:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אמרתיי לך !

== תרגיל 4 שאלה 7 ==

בשאלה 7 k חייב להיות קטן או שווה ל-n?

תשובה: אם השאלה היא האם אפשר להניח ש <math>k \leq n</math>, אז התשובה היא לא. זה לא נתון בשאלה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:06, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ==

1. מה הכוונה "מטריצה סטנדרטית של T"? האם הכוונה למטריצה המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי?

2. בשאלה 3, A היא מטריצה מייצגת של T?

תשובה: 1) כן.

2) כן. --[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:46, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה המטריצה המייצגת של T בבסיס הסטנדרטי??

תשובה: הבסיס הסטנדרטי של <math>\mathbb{R}^3</math> הוא <math>S=\{e_1,e_2,e_3\}=\{(1,0,0),(0,1,0),(0,0,1)\}</math>.

המטריצה המייצגת של <math>T</math> בבסיס הסטנדרטי היא <math>[T]^S_S</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 08:55, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 11ג ==

אני חושב שיש טעות בשאלה כי אם V=R^2 ו- (y,x)=T(x,y
אז T^2 עדיין שווה ל-I אבל וקטורים כמו (1,2) לא שייכים ל-U+W
ולכן הטענה לא נכונה
: <math>(1,2)=(3/2,3/2)+(-1/2,1/2)</math> ולכן הוא שייך לסכום תתי המרחבים --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 00:08, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 3 ==

בשאלה 3 בהתחלה הוקטורים ש-T עובדת עליהם הם וקטורי שורה, ובסעיף ב היא עובדת גם על וקטורי עמודה. האם זה משנה? כלומר, העתקה לינארית הפועלת על וקטורי שורה תפעל גם על וקטורי עמודה באותה צורה?

תשובה: בדר"כ לא טורחים להבדיל בין וקטורי שורה לעמודה, מדובר באיברים של <math>\mathbb{F}^n</math>. ואפשר להתייחס אליהם בתור וקטורי שורה או וקטורי עמודה.

גם במקרה שלנו אפשר לחשוב על <math>T</math> כאילו היא עובדת על וקטורי שורה או עמודה, זה לא באמת משנה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 17:21, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 5 ==

האם מה שצריך למצוא בעצם זה את <math>[T]^B_C</math> ?

תשובה: כן.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:52, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5- שאלה 6- סעיף א' ==

מה הכוונה ביחס לבסיסים שונים?
האם הכונה היא מכל בסיס של v לכל בסיס של w או מבסיס ספציפי של v לבסיס כלשהו של w ?

תשובה: מכל בסיס של <math>V</math> לכל בסיס של <math>W</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 21:53, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 2 ב׳ ==

אם הוכחתי ש T היא חחע, ניתן להשתמש במשפט
Dim(r3)=dim(r3) אז T חחע <=> T על
כדי להוכיח שT היא על?
:כן.--[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 6 ==

צריך להוכיח בעצם שלכל בסיס E ל V ולכל בסיס S ל W מתקיים <math>RANK[T]^E_E = RANK[T]^S_S</math> ?
:לא בדיוק. צריך להוכיח שלכל בסיסים A B של V ו C D של W מתקיים <math>RANK[T]^B_D = RANK[T]^A_C</math> --[[משתמש:שירה ג|שירה ג]] 09:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

בנתונים נתון ש-S הע"ל, אך בסעיף א' יש להוכיח זאת. האם זה לא אמור להיות בנתונים?

תשובה: נניח שזה לא נתון.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 14:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

חחחחחחחח

== ציוני בוחן בלינארית ==

הקישור לציונים לא עובד. ניתן לתקן את הבעיה?

תוקן.

== תרגיל 5 שאלה 9 ==

האם <math>M_2(\mathbb R)</math> הוא מרחב הוקטורים מגודל 2x1 או המטריצות מגודל 2x2? בשאלה 8 אלו מטריצות, ובשאלה 6 <math>M_{2x2}(\mathbb R)</math> הם המטריצות...
:{{לא מתרגל}} מדובר על מטריצות.

תשובה: נכון. שני הסימונים מייצגים מטריצות <math>2\times 2</math>.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:42, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 7 ==

האם צריך להוכיח כי T הע"ל?

תשובה: לא צריך להוכיח. כפל במטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 18:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

כן אבל אם לדוגמא ייתנו שאלה על "אולי הע"ל" במבחן שמכפילה וקטור במטריצה, נצטרך להוכיח שזה אכן הע"ל או פשוט לרשום שכפל מטריצה תמיד מהווה העתקה לינארית?

תשובה: אפשר פשוט לכתוב שכפל במטריצה הוא תמיד העתקה לינארית.

(למרות שלהוכיח את זה לוקח שתי שורות)--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 20:10, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

לעצלנים שבינינו זה יעזור ;)

== שאלה ==

ממש לא הבנתי מה זה ker ו im של T כמו למשל ששואלים בשאלה 4 ,אני הבנתי את ההגדרות אבל לא הבנתי בתכלס איך פותרים
,אפשר דוגמה טובה שתוכל להסביר לי??

-> תקח העתקה לינארית ותמצא לה גרעין ותמונה. הגרעין זה ker והתמונה זה Im

== שאלה כללית ==

איך מכפילים מטריצה מגודל 2X2 במטריצה מגודל 3X3?? אפשר דוגמא???

לא מכפילים

סבבה תודה

== תרגיל 5 שאלה 8 ==

לאילו בסיסים סטנדרטיים בדיוק הכוונה בשאלה 8?(מה הבסיס הסטנדרטי של מרחב פולינומים?)

1,x,x^2

או שאפשר להעביר את הפולינומים למקדמים שלהם (אחרי שמציבים 0 ו 1) ואז אפשר להשתמש בבסיס הסטנדטי הרגיל של R3..

== תרגיל 5 שאלה 6 א' ==

האם ניתן להשתמש במשפט שהוכחנו בהרצאה שדרגת המטריצה המייצגת שווה למימד מרחב התמונות של ההעתקה הלינארית?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בכל משפט שראיתם בהרצאה.--[[משתמש:איתמר שטיין|איתמר שטיין]] 13:59, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== ציונים בלינארית ==

איפה יש ציונים???

-> היו ציונים... אבל בגלל שהם לא היו שלכם הייתם קטנוניים והתלוננתם עליהם.. אז חסמו אותי.. ועכשיו אין ציונים! [[משתמש:ScoobyDoo|ScoobyDoo]] 20:54, 18 באוגוסט 2012 (IDT)

== תרגיל 5 שאלה 10 ,11 ==

1.מה זה חזקת העתקות לינאריות?
2.מה מסמן הI בשאלה 11?

1. הרכבה של הע"ל, במקום לרשום ToToToT(הרכבה) רושמים פשוט T^4
2.העתקת היחידה. I(x,y,z) = (x,y,z.

== תרגיל 5 שאלה 10 ==

אפשר כיוון לפתרון של א'?

שיחת משתמש:ארז שיינר

2012-08-18T17:41:46Z

ScoobyDoo: /* טרולים */

== הוראות הפעלה ==

ארז, אני מציע להרגיל את משתמשי האתר בכמה מנהגים שישפרו את יעילות התקשורת. (1) להרשם; (2) למסור פרט או שניים על עצמך בדף המשתמש (מתרגל? סטודנט? באיזה קורס?); (3) לחתום על הודעות; (4) ללמוד את אמנות ההזחה; (5) סטודנטים - לכתוב בדפי שיחה בלבד; (6) להוסיף הודעות בסוף הדף ולא בתחילתו. מה דעתך? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] 22:26, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

:מסכים על הכל, פרט לעניין של הודעות בסוף הדף. אמנם זה נהוג כך בוויקפדיה, אך נוח יותר לראות את ההודעות הכי עדכניות מבלי להצטרך לגלול עד סוף העמוד.
:דבר שני, לגבי הרגל הסטודנטים- עד כה הייתי מאד רך איתם ובלבד שישתמשו באתר. אני בהחלט גמיש לכל הצעת הטמעה.

בהמשך להצעות של עוזי ו. הנה עוד כמה הצעות שכבר הסכמת עליהן, למזער את סדרי גודל השאלות וזאת ע"י חלוקה לנושאים בשאלות,למשל - שאלות בנושא טורים, בנושא סדרות,בנושא פונקציות באינפי 1.

אז הנה כבר התחלתי עם [[שיחה:88-113 לינארית 2 סמסטר ב תשעב|ההודעה הזאת]].מה דעתך? בנוסף,אני היום קצת אעבוד על דטרמיננטות אני מקווה, אז תצפה לעדכון שם :) שאני אמשיך לדווח לך על נזקים פוטנציאליים או שאתה תראה לבד? יום טוב.--[[משתמש:Arielipi|Arielipi]] 09:53, 27 במרץ 2012 (IST)

== השינויים החדשים באתר ==

[[שיחה:עמוד ראשי#השינויים החדשים באתר]]. תודה, 20:29, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

== שולח לך הודעה ==

מעצמך...

== העלאת קבצים ==

ארז, דף "העלאת קובץ לשרת" אומר שאפשר להעלות רק קבצי תמונה. עד לא מזמן אפשר היה להעלות גם PDF-ים ו-XLS-ים. האם זה שינוי שאתה עשית? עוזי ו. 17:04, 16 בפברואר 2011 (IST)

== בקשה ==

בהרצאה ובתרגול הראשונים של אינפי 2 ניסיתי לסכם את הקורס במחשב במקום במחברת: [[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/20.2.11|תקציר ההרצאה]], [[משתמש:אור שחף/133 - תרגול/20.2.11|תקציר התרגול]] (עדיין לא תיקנתי בעיות).

אני עדיין לא בטוח אם אני אמשיך לסכם ככה, אבל בכל מקרה אני רוצה לשאול אותך אם זה בסדר שאני אעלה את הסיכומים לאתר כי שמירת התקצירים ושליחתם לקוראים צורכת זיכרון ורוחב פס, שאולי יעלו יותר מדי כסף.

תודה, [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 19:20, 20 בפברואר 2011 (IST)
9
:אתה יותר ממוזמן לעשות את זה, רוחב הפס והמקום באתר בלתי מוגבלים עקרונית (לפי התוכנית שרכשתי) --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 10:26, 21 בפברואר 2011 (IST)
::אתה בטוח? לפני דקה הופנתי לדף [http://74.126.30.121/ep/503.shtml הזה]. [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 15:17, 21 בפברואר 2011 (IST)
:::... זה רק אומר שכנראה שהשרת הזה לא משהו, בזמן האחרון הוא קצת מפשל, אם הבעייה תשנה תעדכן אותי בבקשה ואני אצור איתם קשר. בכל אופן, העסקה שלי איתם בלתי מוגבלת, כמובן שזה רק תיאורטי הרי כל שרת מוגבל. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 20:08, 21 בפברואר 2011 (IST)

== סקריפטים אישיים ==

בוויקיפדיה כל משתמש יכול לכתוב לעצמו קובץ javascript שירוץ בכל דף באתר ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D ראה כאן]). ניסיתי לכתוב [[משתמש:אור שחף/common.js|סקריפט]] באתר הזה, אבל למרות שהדף מציג את אותו הטקסט כמו בוויקיפדיה ("הערה: לאחר השמירה, עליכם לנקות את זיכרון המטמון (Cache) של הדפדפן כדי להבחין בשינויים..."), משום מה הסקריפטים לא עובדים. תוכל בבקשה לנסות לתקן את זה? (אפשר לשאול שאלות [http://www.mediawiki.org/wiki/Project:Support_desk כאן]).

נ.ב. אני מניח שאתה כבר יודע, אבל כשמנסים לערוך דף מבלי להתנתק מהחשבון זה לא עובד. גיליתי שאפשר לפתור את זה ע"י הוספת <code dir="ltr" style="font-size:1.2em;">&internaledit=true</code> בסוף הכתובת של הקישורים לדפי עריכה.

תודה רבה, [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 19:12, 2 במאי 2011 (IDT)

:אבדוק את נושא הסקריפטים, ואתקן. לא הבנתי את הכוונה של הנ.ב. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 13:39, 4 במאי 2011 (IDT)
::תודה. לגבי הנ.ב., כשאני לוחץ על לשונית עריכה בראש הדף ואני מחובר לחשבון אני לא מופנה לדף העריכה, אלא מופיע [http://up352.siz.co.il/up2/q31ydnjnmbhz.png חלון] שמציע לפתוח קובץ (זה קורה בשני המחשבים שלי ובכל הדפדפנים). אם אני מנותק מהחשבון זה עובד כרגיל, ואם מוסיפים לסוף כתובת הקישור <code dir="ltr" style="font-size:1.2em;">&internaledit=true</code> זה גם עובד (לדוגמה, אם יש לנו {{ltr|1=<code><a href="/index.php?title=%D7...%D7%A8&action=edit">edit</a></code>}} ניתן לתקן זאת ע"י שינויי ל-{{ltr|1=<code><a href="/index.php?title=%D7...%D7%A8&action=edit'''&internaledit=true'''">edit</a></code>}}). [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 19:14, 4 במאי 2011 (IDT)

== http://en.wikipedia.org/wiki/Greatest_common_divisor ==

הייתה לי תחושה שצדקתי - divisor ולא divider :) [אם זה לא המקום המתאים - איפה לכתוב, להבא?]
:צודק, למדתי משהו חדש. ואין בעייה לשלוח לי פה הודעות או למייל (בקרוב יהיה ניתן לשלוח הודעות למייל דרך הויקי...) --[[משתמש:ארז שיינר|שיינר]]

== סיכומי סטודנטים - אלגברה מופשטת 1 ==

הי ארז, העלתי את הסיכומים: 6 מגה עבור הרצאות 1-8 ו-400 קילו עבור הרצאה 9 (את הכיווץ הצלחתי לעשות בעצמי). אבל את הקבצים אני לא מצליח להעלות לאתר - הוא אומר ש"סיומת הקובץ אינה מתאימה לסוג ה־MIME.". לבינתיים העלתי את הקבצים לשרת חיצוני. בכל מקרה, האם מה שהאתר כותב מעיד שיש בעיה כלשהי בקבצים? אני מצליח לפתוח אותם ללא בעיה... [[משתמש:gordo6|גל]].
:{{הערה|(לא ארז)}} תבדוק אם בסוף השם שנתת לקובץ כתוב "{{ltr|'''.pdf'''}}" (או כל סיומת אחרת, בהתאם לסוג הקובץ). למשל: "סיכומי אלגברה מופשטת 1.pdf". [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 19:42, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

== מתי עולה תכנית הבישול שתשתתף בה? ==

ומה שמה?<
:בואו לאכול איתי. אמרו שישודר בסביבות נובמבר (ערוץ אחד) --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]
::נובמבר כבר עבר, והגרסה הבריטית מסרבת להיגמר.

== ארז היקר ==

מאוד נהניתי ללמוד אצלך, שני דברים: אי אפשר לדעת מה התפרסם מתי.
דבר שני - בתרגיל אינפי 1 שנתת לנו, האם מותר להעלות בריבוע משוואה אם כל הביטויים תחת ערך מוחלט(אמרנו בכיתה שמכיוון שהכל אי-שלילי אפשר)?
:תודה רבה (: באיזה הקשר מה התפרסם מתי, אתה מתכוון לתרגיל? יש תרגיל להגשה כל שבוע, כך שלא ממש משנה מתי הוא מתפרסם. שנית, אכן אם שני האגפים של משוואה אי שליליים המשוואה נכונה אם"ם (אם ורק אם) היא נכונה כאשר מעלים את שני האגפים בריבוע. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 22:50, 3 בנובמבר 2011 (IST)

::ניסוח די טיפשי שלי. התאריכים של הפוסטים לא בולטים בכלל - ובחלקם לא קיימים. אי אפשר לדעת מה מעודכן וממתי.
::בתרגיל 4א - אתה רוצה הסברים בנוסף להגדרות או שזה מספיק(אני הולך על ניסוח מלולי=הגדרות משוואתיות נניח שאני מחליט שאיקס צריך להיות בין 3 לארבע - אני צריך להסביר למה?)

:::תלוי איזה פוסטים. בכל מקרה, לכל דף יש "הצגת היסטוריה" המאפשרת לראות בדיוק מה הוסף מתי ועל ידי מי. כאשר אני כותב דברים, אני מוסיף להם זמן אם יש לו משמעות.

:::הסבר מילולי מדוייק מתקבל (אם איקס בין 3 ל4 אז הוא מחליף סימן כך וכך פעמים ולכן אי השיוויון מתקיים). --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 18:48, 4 בנובמבר 2011 (IST)

== הוספת עמוד ==

שלום ארז, יצרתי דף לקורס [[88-369 חקר ביצועים]] על מנת להעלות אליו את ההרצאות והתרגולים.

אשמח אם תוסיף אותו לרשימת הקורסים בדף הראשי ולקורסים הפעילים בצד ימין.

תודה, --[[משתמש:Ohad Abarbanel|Ohad Abarbanel]] 09:35, 22 בנובמבר 2011 (IST)

== אנא מחק את example.jpg ==

--[[משתמש:עמנואל|עמנואל]] • [[שיחת משתמש:עמנואל|שיחה]] • {{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}} • 13:32, 18 בדצמבר 2011 (IST)
:מחקתי. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== לאטך ==

שימוש בפקודה \: למרווח בינוני מחזיר שגיאה.

אגב, בוידאו (כן... צפיתי בו) כתוב בסוף in every step of the way. אתה בטוח בנכונות הלשונית של זה?

:אין לי דרך לתקן בזמן הקרוב את החלק של הלאטך. בגדול זה נס שהוא עובד שקרה ביום בו התקנתי את הויקי, ואני לא מתעסק איתו לכן (: [בגדול זה יהיה נכון כל עוד אני נשאר על השרת הזה ולא משתדרג לVPS].

:לגבי האנגלית, אני לא בטוח, אני כנראה הייתי מנסח את זה אחרת. אבל כיוון שמדובר בקרדיט לא הרגשתי בנוח לנסח את זה בעצמי --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== בעיה לשונית ==

"פתרון מבחנים" זה שם רע. צריך להיות "מבחנים פתורים".
http://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D

== ועוד בענייני לשון ==

אם אתה יודע ליצור בוט החלפות, שקול ליצור כמה שנחוצים: תת הסדרה (-> התת-סדרה) מופיע הרבה פעמים, למשל. (http://math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&redirs=0&search=%22%D7%AA%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94%22&fulltext=Search&ns0=1)

----אתה מודע לכך שאמורים להגיד תת-הסדרה ולא התת-סדרה נכון? בית-הספר ולא הבית-ספר...בית-החולים ולא הבית-חולים.
למה?ככה!
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA
בהצלחה!
:בדוק היטב לפני שתתקן אחרים. התת-סדרה כמו האי-זוגי.

סדרת-בת, סדרת-הבת או הסדרת-בת? אי-זוגי זה משהו אחר. תת-הסדרה ולא התת-סדרה.
:ה הידיעה מופיעה בסומך בצירופי סמיכות במקום בנסמך, אבל ביטויים כגון "תת־סדרה", "אי־זוגי" וכו׳ אינם צירופי סמיכות. ב[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuation/Pages/P35.aspx אתר האקדמיה] מופיעות הדוגמאות "השלושה־עשר" ו"אבי־אבות־הטומאה", ורק הביטוי השני כולל צירוף סמיכות. לפיכך, הביטוי "התת־סדרה" תקני. בברכה, [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 17:38, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== עמודת ניווט ==

ארז, איך עורכים את עמודת הניווט הימנית ("עמוד ראשי", "שינויים אחרונים" וכו')? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] 00:50, 1 במרץ 2012 (IST)

:עורכים את הערך [[מדיה ויקי:sidebar]]. שים לב שחלק מהשמות שם הם שמות מערכת באנגלית, שהאתר מתרגם לעברית. יש שם מספיק דוגמאות לערכים שאני הוספתי או שיניתי. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== העלאת קובץ .djvu לאתר ==

הי,

המרצה באינפי (4) שלח לי ספר עם חומר שכלול בסילבוסים של אינפי 3-4. בעקרון הוא הציע אותו לכל הסטודנטים בכיתה, אז כבר חשבתי להעלות אותו לאתר הקורס (כדי שיהיה נוח יותר לכולם). העניין הוא שהספר הוא בפורמט djvu. האם יש דרך להעלות את הקובץ הזה לאתר? ניסיתי להמירו ל-pdf, אבל אני עובד על מקינטוש והאתרים/התוכנות שיש עבור מערכת ההפעלה שלי לא עובדות טוב...

תודה, [[משתמש:gordo6|גל]].
:תשלח לי למייל אני אטפל בזה--[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]
::נשלח למייל שלך כפי שהוא מופיע באתר המחלקה. תודה.

== פונק' מרוכבות ==

תוכל להוסיף קישור לקורס פונק' מרוכבות בדף הראשי? ידוע לי שיש בסרגל בצד, אבל עדיין מעצבן שאין בדף הראשי עצמו... לי זה לא נותן לערוך שם... תודה, [[משתמש:gordo6|גל]].
:הוספתי. אני גם אחזור אליך עם הקובץ ששלחת לי --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]
::תודה :)

== הסברים למערכי תרגול ==

איך מתחילים בזה?ניסיתי לחשוב על דרך להסביר דטרמיננטה לפי תמורות, לא הצלחתי לחשוב על דרך לנסח את זה.
:היי אריאל. שני דברים: 1. אתה יכול להשאיר את ההקדמה לי (הסבר של מטרת הדטרמיננטה בראייה ארוכת טווח) 2. מבחינה טכנית, הרעיון של התמורות הוא לבחור בדיוק איבר אחד מכל שורה ואיבר אחד מכל עמודה. התמורות נותנות לך את כל האפשרויות לעשות בחירה כזו... --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

-בודאי, נתתי דוגמה ספציפית, אבל באופן כללי ההסבר המקדים של הנושא פשוט יתאר מה ואיך אנחנו עושים עם זה? תודה.
:כן --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

:: אז סידרתי את זה, מה דעתך על ההסבר?

== בדיקה ב[[מדיה ויקי:common.css]] ==

שלום, ארז. אני מעוניין להוסיף כמה תוספות משניות בעיצוב האתר, מה שאמור להיות אפשרי בעזרת הדף [[מדיה ויקי:common.css]]. תוכל בבקשה להוסיף את הקוד הבא לשם, גם כדי ליישמו וגם כדי לבדוק את האפשרות של שינויים אחרים?
<pre style="direction:ltr;text-align:left;">
.targable:target {
background-color:#DEF;
}
</pre>
תודה, [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 17:54, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

:הוספתי לך הרשאות מנהל מערכת. זה מספיק? --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]
::כן, תודה רבה! [[משתמש:אור שחף|אור שחף]][[שיחת משתמש:אור שחף|שיחה]] 23:03, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

== "ייתכן שאתר זה נפגע" ==
כשמחפשים את האתר בגוגל, עולה לגביו הערה "ייתכן שאתר זה נפגע". לחיצה על הערה זו שולחת לדף פירוט [http://support.google.com/websearch/bin/answer.py?hl=iw&ei=0NMcUMMpoq3RBajCgXA&answer=190597&?sa=X&ved=0CFUQpwgwAA זה]. אני מניח שזו סתם אזהרת שווא, אבל אני מציע שתנסה לבדוק את האתר בכל זאת...
תודה, [[משתמש:Gordo6|גל]].
:האמת שכבר אמרו לי, והאמת שגם אני חשבתי שזו אזהרת שווא, אבל עכשיו ששלחת בדקתי את זה לעומק ומסתבר שיש שם קטע רציני. יש שם איזה קישור לאתר אחר, שכרגע אין לי עוד מושג איך זה קורה. אני אתקן את זה ואבקש מגוגל לעשות סריקה חדשה. תודה רבה, --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]

== טרולים ==

יש מישהו שכל הזמן עורך את הדף של לינארית 1 בשביל הבדיחות הפרטיות שלו. [http://math-wiki.com/index.php?title=88-112_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_1_%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&action=history קישור להיסטוריה של הדף]. [[משתמש:Anon|Anon]] 10:50, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
: ונראה לי שהוא זה שהעלה קובץ של הציונים של הבוחן, אז מחקתי את הקישור מהדף. [[משתמש:Anon|Anon]] 12:48, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

==סקובידו: "וואף וואף"==
שלום, שמי סקובי וברצוני לדעת מדוע חסמת אותי?
לא עשיתי כלום!! ממש לא בסדר מצידך.. חסמת בלי לבדוק!
בחור בשם "אנון" נכנס לי למשתמש והפליל אותי סתם!! הנה המשתמש שלו:
[[משתמש:Anon|Anon]]
הבחור הזה פרץ לי למשתמש ועשה שטויות! בבקשה תטפל בזה..
אני יודע על זה כי ריחרחתי בסביבה, והרחתי משהו לא טוב... יש לזה ריח של תלתל בחזה!
תודה מראש, סקובי