פתרון לינארית 2, אונ' עברית, תשס"א, מועד ב, שאלה 7
ידוע שמטריצות דומות <=> צורת ז'ורדן שלהן זהה. נראה של [math]\displaystyle{ A,B }[/math] יש אותה צורת ז'ורדן, ולכן הן בהכרח דומות:
ל-[math]\displaystyle{ A }[/math] יש [math]\displaystyle{ n }[/math] ע"ע שונים בשדה, ולכן הפ"א שלה הוא מהצורה [math]\displaystyle{ (x-\lambda_1)(x-\lambda_2)...(x-\lambda_n) }[/math].
ידוע שאם הפ"א מתפרק לגורמים לינאריים, אזי הפ"מ=פ"א, ולכן גם הפ"מ הוא מהצורה דלעיל.
ל-[math]\displaystyle{ B }[/math] יש אותו הפ"א, [math]\displaystyle{ (x-\lambda_1)(x-\lambda_2)...(x-\lambda_n) }[/math], ולכן גם הפ"מ שלה הוא הביטוי הנ"ל. (מאותו הנימוק עבור [math]\displaystyle{ A }[/math])
קיבלנו שגם ל-[math]\displaystyle{ B }[/math] יש [math]\displaystyle{ n }[/math] ע"ע שונים ב-F.
(החזקה של הגורם [math]\displaystyle{ \ x-\lambda_i }[/math] בפולינום המינימלי של A היא כגודל הבלוק הגדול ביותר המתאים ל- [math]\displaystyle{ \lambda_i }[/math] בצורת ז'ורדן של המטריצה.
אבל אצלנו כל החזקות הנ"ל שוות 1, ולכן כל הבלוקים בצורת ז'ורדן הם מסדר 1.)
הריבוי האלגברי של ע"ע [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] בפולינום האופייני הוא סכום הגדלים של הבלוקים המתאימים ל- [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] בצורת ז'ורדן.
בשאלה שלנו כל הריבויים הנ"ל שווים 1, ולכן יש בדיוק בלוק ז'ורדן אחד לכל ע"ע, והוא מסדר 1.
לכן צורת ז'ורדן של A ושל B היא [math]\displaystyle{ J=\begin{pmatrix} J_1(\lambda_1) & & & \\ & J_1(\lambda_2)& & \\ & &... & \\ & & & J_1(\lambda_n) \end{pmatrix} }[/math]
צורת ז'ורדן שלהן זהה, ולכן הן דומות. מש"ל.
(כפי שנועם ציין, למעשה הראינו פה ששתי המטריצות לכסינות ודומות לאותה מטר׳ אלכסונית. ז׳ורדן מיותר.)