הצגת המקור של הדף "88-195 תשעג א"

==תרגיל 1==

[[מדיה:Bdida1A2012.doc|תרגיל 1]] להגשה ב-6 לנובמבר

[[מדיה:Bdida1sA2012.doc|תרגיל 1-פיתרון]] 


'''שימו לב!''' התרגיל קוצר ב-24/10 ב-20:30. אנא התעדכנו במידה והורדתם אותו לפני

'''לקבוצה של עדי:'''
שימו לב, לא סיימנו בתירגול את כל החומר הנידרש, נכסה אותו בתחילת התירגול הקרוב. התרגיל להגשה בשבוע שאחרי כך שזה לא ימנע ממכם הגשה.
בכל מקרה, המערך המלא מופיע באתר כך שאתם יכולים כבר לעיין בו.

'''הערה לתרגיל 1:'''

<math>(A\or B)\and C <=> (A\and C)\or (B\and C)</math> וכנל כש-C משמאל

<math>(A\and B)\or C <=> (A\or C)\and(B\or C)</math> וכנל כש-C משמאל

'''הערות לשאלה 6:'''

1.כאשר הפרדיקט <math>N(x)</math> אומר "הוא שם", הכוונה שהוא מחזיר אמת כאשר הוא מקבל אוייבקט <math>x</math> שהוא שם. אם רוצים לומר ש"קיים שם" אז כותבים <math>\exists_x N(x)</math>. אם רוצים להגיד שלכל שם קיים איש כך שהשם של האיש הוא השם הזה <math>\forall_x (N(x) \rightarrow \exists_y (P(y) \wedge R(y,x)))</math>. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 10:53, 28 באוקטובר 2012 (IST)

2.אסור להשתמש ביחס <math>\ne</math>. חישבו איזה קשר יכול לסייע לנו לבטא אי שוויון. עדי

3. ״לכל איש יש שם״ כמובן הכוונה ל-"לכל איש קיים שם כך שהשם הוא שמו של האיש"

4. דוגמאות נוספות לעיונכם:

א) קיים איש עם שם יחיד-

<math>\exists x \exists y : R(x,y)\wedge \forall z(R(x,z)\rightarrow (z=y)) </math>

ב) לא קיים איש שהוא שם

<math>\neg \exists x:P(x)\wedge N(x)</math>

ג) לכל איש עם שם קיים איש אחר עם אותו שם

<math>\forall x : \exists n : R(x,n)\rightarrow \exists y  R(y,n)\wedge \neg(x=y)</math>

==תרגיל 2==
[[מדיה:Bdida2A2012.doc|תרגיל 2]] להגשה ב-13 לנובמבר

[[מדיה:Bdida2SA2012.doc|תרגיל 2-פתרון]]

'''הגדרות ודוגמאות לאיחוד וחיתוך כלליים בקובץ תירגול מס' 2.

==תרגיל 3==
[[מדיה:Bdida3A2012v2.pdf|תרגיל 3]] להגשה ב-20 לנובמבר

[[מדיה:Bdida3SA2012.pdf|תרגיל 3-פתרון]]


הערה: שונתה שאלה 2 לשאלה אחרת. עמכם הסליחה. [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 20:13, 15 בנובמבר 2012 (IST)

==תרגיל 4==
[[מדיה:Bdida4A2012.pdf|תרגיל 4]] להגשה ב-27 לנובמבר

[[מדיה:Bdida4SA2012.pdf|תרגיל 4-פתרון]]

הגדרת הרכבת יחסים: בהינתן יחס <math>R</math> מ<math>A</math> ל<math>B</math> ויחס <math>S</math> מ<math>B</math> ל<math>C</math>, מגדירים יחס <math>S \circ R</math> מ<math>A</math> ל<math>C</math> שמכיל את הזוג <math>(a,c)</math> אם ורק אם קיים <math>b \in B</math> שעבורו <math>(a,b) \in R</math> וגם <math>(b,c) \in S</math>.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 18:11, 20 בנובמבר 2012 (IST)

הדרכה לשאלה 6 סעף ב:
כל יחס שקילות משרה חלוקה של הקבוצה למחלקות שקילות. במקרה זה ישנן שלוש מחלקות שקילות שבכל אחת מהן שלושה איברים. לצורך העניין נקרא להן מחלקת שקילות א, ב וג. צריך לחשב את מספר האופציות שניתן להרכיב את מחלקת שקילות א (שמכילה שלושה איברים). צריך לבחור עבורה איבר ראשון (כמה אופציות יש?), אז איבר שני (כמה עכשיו?) ושלישי. כעת, משום שאין חשיבות לסדר האיברים, צריך לחלק במספר האפשרויות שיש לסדר שלושה איברים (כלומר ב<math>3!=6</math>). כעת צריך לחשב כמה אופציות ניתן להרכיב את מחלקת שקילות ב בהינתן א. מחלקת שקילות ג תהייה פשוט שלושת האיברים שנותרו. כעת, מכיוון שאין חשיבות באמת לסדר מחלקות השקילות, צריך לחלק במספר האפשרויות שיש לסדר שלושה איברים (שוב, ב6). [[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 14:53, 25 בנובמבר 2012 (IST)

==תרגיל 5==
[[מדיה:Bdida5A2012.doc|תרגיל 5]] להגשה ב-4 לדצמבר 

[[מדיה:Bdida5SA2012.doc|תרגיל 5-פתרון]]

==תרגיל 6==
[[מדיה:Bdida6A2012.doc|תרגיל 6]] להגשה ב-11 לדצמבר

[[מדיה:Bdida6SA2012.doc|תרגיל 6-פתרון]]

==תרגיל 7==
[[מדיה:Bdida7Av22012.pdf|תרגיל 7]] להגשה ב-25 לדצמבר

הערה: בסעיפים הראשונים של שאלה 1 הכוונה היא לשוויון עוצמות. תיקון מועלה כעת.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 10:32, 20 בדצמבר 2012 (IST)

==תרגיל 8==
[[מדיה:Bdida8A2012.doc|תרגיל 8]] להגשה ב-1 לינואר

==תרגיל 9==
[[מדיה:Bdida9A2012.doc|תרגיל 9]] להגשה ב-8 לינואר

==תרגיל 10==
[[מדיה:Bdida10A2012.doc|תרגיל 10]] להגשה ב-15 לינואר