הצגת המקור של הדף "תרגול 1 תשעז"

חזרה ל[[83-116, בדידה 1 להנדסה, מערכי תרגול|דף מערכי התרגול]].

סיכום הנושא המלא של שני התרגולים הראשונים נמצא בדף [[88-101 חשיבה מתמטית]].

==קַשָּרִים, הצרנה וטבלאות אמת==

=== אטומים ===

הגדרה (לא פורמאלית): השפה העברית מורכבת ממשפטים. המקבילה בשפה המתמטית נקראת "פסוק".ה'''אטומים''' הם חלק מאבני היסוד של הפסוקים.
לדוגמא: הפסוק "שנת הלימודים החלה ויש 5 קורסים בשנה א'"  מורכב משני אטומים- "שנת הלימודים החלה" ו"יש 5 קורסים בשנה א'" (שני האטומים מקשורים ע"י ו' החיבור)

על מנת לבנות פסוקים יותר מורכבים משתמשים בקשרים.

=== קשרים ===

הגדרה: יהיו A,B אטומים (או פרדיקטים) היכולים להיות אמת (1) או שקר (0) אזי הקשרים 
* <math>A\to  B</math>  - "גרירה" (חד כיוונית)
* <math>A \or B</math> "או" 
* <math>A\and B</math> "וגם"
* <math>\neg A</math> "שלילה"
מוגדרים ע"י טבלאת האמת הבאה:

{| border="1" align="center" style="text-align:center;"
| <math>\neg A</math>
|<math>A\and B</math>
|<math>A \or B</math>
|<math>A \to B</math>
|<math>B</math>
|<math>A</math>
|-
|1
|0
|0
|1
|0
|0
|-
|1
|0
|1
|1
|1
|0
|-
|0
|0
|1
|0
|0
|1
|-
|0
|1
|1
|1
|1
|1
|-

|}

הערה: קשר נוסף שהינו נפוץ בתחום המתמטקיה והוא גרירה דו-כיוונית (ידוע בכינויו אם ורק אם, אמ"מ).
הגדרתו פשוטה (נובעת משמו..) והיא מוגדרת ע"י קשר הגרירה החד כיווני. 
<math>A\leftrightarrow B := (A\rightarrow B)\and(B\rightarrow A)</math>

דוגמאות מילוליות:
* '''אם''' נסיים את החומר של השיעור '''אז''' נגמור מוקדם. אם נסיים את החומר וגם לא נגמור מוקדם אז הפסוק יקבל ערך F. אם לא נסיים את החומר וגם לא נגמור מוקדם אז הפסוק יקבל ערך T.
* אינדוקציה לומדים בתיכון '''וגם''' זה קל. הפסוק יקבל ערך T רק אם האטומים המרכיבים אותו יקבלו ערך T (כלומר שניהם יתקיימו)
* 3 הוא מספר ראשוני '''או''' 5 הוא מספר ראשוני. הפסוק הזה מקבל ערך T כיוון ש 3/5 מספר ראשוני. גם הפסוק  "3 הוא מספר ראשוני '''או''' 4 הוא מספר ראשוני" הוא בעל ערך T.
* מספר (טבעי) מסוים n ניתן להצגה בעזרת 2 ספרות (בבסיס עשרוני) <math>\leftrightarrow</math> המספר n קטן מ 100. הפסוק יקבל ערך T רק אם שני התנאים יתקיימו ביחד. במילים אחרות, אם אחד מתקיים גם השני. במילים אחרות, אם אחד לא מתקיים אז השני גם לא מתקיים.

====הגדרה==== 
'''הנה כמה הגדרות המשמשות בתואר מתמטי:'''
*כאשר אומרים ש B הוא תנאי הכרחי ל A פירושו הוא <math>A \to B</math>
*כאשר אומרים ש B הוא תנאי מספיק ל A פירושו הוא <math>B \to A</math>
*כאשר אומרים ש B הוא תנאי הכרחי ומספיק ל A פירושו הוא <math>B \leftrightarrow A</math>

====תרגיל====
השלם את המשפט הבא: כדי שירד גשם _____ שיהיו עננים בשמים. לכן אם נסמן ע"י "יש עננים בשמים = A", "יורד גשם = B" נקבל "A____B".

פיתרון: הכרחי, <math>\leftarrow </math>

==טאוטולוגיות==
הגדרה : טאוטולוגיה הינה ביטוי שנכון תמיד ללא תלות בערכים שמציבים בו.
למשל <math>A \or \neg A</math> 

הגדרה: נאמר שביטוי <math>A</math> שקול טאוטולוגית לביטוי <math>B</math> (ונסמן <math>A \equiv B</math>)
אם הביטוי <math>A \iff B</math> הינו טאוטולוגיה (במילים: A קורה אמ"מ B קורה)

====תכונות הקשרים====
* קיבוציות <math>(A\land B) \land C \equiv A\land (B \land C), (A\lor B) \lor C \equiv A\lor (B \lor C)  </math>
* חילופיות <math>A\land B \equiv B\land A, A\lor B \equiv B\lor A</math> 
* פילוג <math>A\lor (B\land C)\equiv (A\lor B)\land (A\lor C), A\land (B\lor C)\equiv (A\land B)\lor (A\land C)</math> 
* כללי דה מורגן  <math>\neg (A \lor B) \equiv \neg A \land \neg B, \neg (A \land B) \equiv \neg A \lor \neg B</math>.

=== הצרנה ===

הצרנה- כתיבת רעיון בעזרת ניסוח פורמאלי

דוגמא: נצרין את המשפט: "אם יש בגרות בשעה חופפת לקורס אז הוא מתבטל ". נגדיר <math>A</math> = יש בגרות בשעה שחופפת לקורס. <math>B</math>= הקורס מתבטל. המשפט אומר <math>A\to B </math>. כלומר בגרות בשעה חופפת לקורס זה תנאי מספיק לכך שהקורס מתבטל. שימו לב שזהו לא תנאי הכרחי כי יתכן שהקורס יתבטל מסיבות אחרות.

הצרן: למדתי היטב למבחן, ואף על פי כן נכשלתי בו.

פתרון: נסמן A למדתי לבמחן, B נכשלתי במבחן אזי ההצרנה היא <math>A\land B</math>

הצרן: אם כדור הארץ שטוח אז הסוס שלי שחור.

פתרון: נסמן A = כדור הארץ שטוח, B = הסוס שלי שחור. ונקבל <math>A\rightarrow B</math>.

הצרן: "ערן לובש חולצה סגולה בכל פעם שהוא לובש מכנסיים בצבע שחור"

פתרון: נסמן A ערן לובש חולצה סגולה. נסמן B ערך לובש מכנסיים שחורות.
ההצרנה <math>B\to A</math>

הצרן: "כאשר אני עייף ורעב אני נעשה עצבני, או שאני הולך לישון; אבל אם אני עצבני ולא עייף, אז אני רעב".

פתרון:  נסמן A אני עייף, B אני רעב, C אני עצבני, D אני הולך לישון
ההצרנה <math>[(A\land B)\to (C\lor D)]\and[(C \land \lnot A)\to  B]</math>

====תרגיל====
האם המשפטים הבאים שקולים:

א. אם אייל שמח אז ענת גבוהה, ואם ענת גבוהה אז צחי חמוד.

ב. כאשר אייל שמח אז צחי חמוד.

פיתרון: לא, בעזרת הצרנה וטבלת אמת. אייל לא שמח, ענת גבוהה וצחי לא חמוד נותן <math>T</math> בשני ו<math>F</math> בראשון.


הוכח את הבאים:
* <math>A \equiv A</math>
* <math>\ (A\rightarrow B) \equiv ((\neg A) \vee B)</math>.
* <math>\ (A \leftrightarrow B) \equiv ((A \wedge B)\vee((\neg A)\wedge (\neg B)</math>.
* <math>\ (A \leftrightarrow B) \equiv (A \rightarrow B) \wedge (B \rightarrow A)</math>.
* <math>\ (A \rightarrow B) \equiv ((\neg B) \rightarrow (\neg A))</math>.

דוגמא מילולית:

* מי שלא לומד בסמסטר נכשל במבחן אמ"מ מי שלא נכשל במבחן למד בסמסטר

===גרירה טאטולוגית===
הביטוי <math>A\Rightarrow B</math> נקרא גרירה טאטולוגית ופירושו: הפסוק <math>A\rightarrow B</math> הינו טאוטולוגיה. לכן כשנדרשים להוכיח משפט מהצורה הזו נראה שאם A נכון אז גם B נכון. או במילים אחרות: נניח שA נכון ונוכיח שגם B נכון.

====תרגיל====
רשום נכון או לא נכון:

א. כאשר יורד גשם, יש עננים או שיש ברז כיבוי אש פתוח.

ב. אם אין ברז כיבוי אש פתוח אז יורד גשם.

מסקנה: יש עננים אמ"ם יורד גשם.

פתרון: לא נכון: יורד גשם, אין עננים ויש ברז כיבוי אש פתוח. א+ב מקבלים ערך <math>T</math> והמסקנה <math>F</math>

====תרגיל====
רשום נכון או לא נכון:

א. כאשר יורד גשם, יש עננים או שיש ברז כיבוי אש פתוח.

ב. אם אין ברז כיבוי אש פתוח אז יורד גשם.

מסקנה: אם אין ברז כיבוי אש פתוח אז יש עננים.

פתרון: נכון. נניח שאין ברז כיבוי אש פתוח. לכן לפי ב יורד גשם. כעת מסעיף א יש עננים או ברז פתוח, ובצירוף לזה שהנחנו שאין ברז פתוח נותר שיש עננים.


===דרכי הוכחה===
הוכח שהפסוקים הבאים הינם טאוטולוגיות:
*<math>(A\rightarrow B) \iff (\neg B \rightarrow \neg A)</math>
*<math>A \iff(\neg A \rightarrow F)</math>
*<math>(A\lor B) \iff(\neg A \rightarrow B)</math>


(נהוג להחליף ביטויים מהצורה הזו בביטויים השקולים להם כי הם נוחים יותר להוכחה מידי פעם.)

דוגמאות מילוליות:
* בשביל להוכיח את הטענה ש "אם מישהו יכתוב בדיחה במבחן במקום תשובה אז הוא יקבל ניקוד חלקי" ניתן להוכיח באופן שקול כי " אם מישהו לא קיבל ניקוד חלקי במבחן אז זה אומר שהוא לא כתב בדיחה במבחן במקום תשובה" 
* בשביל להוכיח את הטענה ש "הגובה שלי נמוך מ- 3 מטר" אפשר להוכיח באופן שקול כי הגובה שלי לפחות 3 מטר ולהגיע לסתירה. למשל הטיעון הבא: "אם הגובה שלי לפחות 3 מטר, אז הראש שלי היה נוגע בתקרה. כיוון שהוא לא נוגע בתקרה, זו סתירה ולכן איני בגובה 3 מטר"