לדלג לתוכן
שינוי מצב סרגל צד
Math-Wiki
חיפוש
יצירת חשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
שיחה
תרומות
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
העלאת קובץ
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
עריכת הדף "
סילבוסים
" (פסקה)
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== 88-599 פריצות דרך במתמטיקה == # מהי מתמטיקה? מהי הוכחה? דוגמאות לטיעונים שאינם הוכחה ולהוכחות שגויות בספרות. # המתמטיקה של ימי קדם: המתמטיקה המצרית והמתמטיקה הבבלית ויחסן למערכות המספרים; לוח פלימפטון 332; המתמטיקה הסינית. # העידן הקלאסי: אסכולת פיתגורס, מספרים רציונליים, ניסוח גאומטרי של מושג המספר. מספרים בני בניה. תור הזהב של המתמטיקה ההליניסטית: אודוקסוס, אוקלידס וה"יסודות", ארכימדס, אפולוניוס, אסכולת אלכסנדריה והספריה הגדולה. # דמדומי העידן הקלאסי: תלמי, דיופנטוס והפתרון הפרמטרי למשוואות דיופנטיות, היפטיה. # הודו: הצגת האפס והמספרים השליליים. פתרון משוואות באמצעות נעלמים. ספרו של Bakhshali, אריבהרטה, ברהמגופטה, בהסקרה השני. # תור הזהב של המתמטיקה האיסלאמית: אל-חווזירמי והאלגברה. אבו-ופא והטריגונומטריה. עומר כיאם ופתרון המשוואה ממעלה שלישית. אל-קאשי. # הרנסנס המוקדם: העברים כגורם מעבר. האקדמיה של טולדו. פתרון המשוואות האלגבריות ממעלה עד 4. שצפיונה דל פרו, טרטליה, קרדנו וה- Ars Magna, פרארי; חיוניותם של פתרונות מרוכבים. # גיבוש הרעיונות המתמטיים בשנים 1550-1625: בומבלי, ויאטה, סטבין, נאפייר והלוגריתמים. # האסטרונומיה ברנסנס: קופרניקוס, טיכו ברהה, קפלר וגלילאו. # המאה ה-17 באירופה (בפרט בצרפת ובאנגליה): דקארט והגאומטריה הקרטזית, פסקל וההסתברות, פרמה וכל דבר; המשפט האחרון של פרמה, הקלקולוס, ניוטון ולייבניץ. # שיא התקופה הקלאסית: אוילר, פונקציית זטא, בעיות טופולוגיות ואינווריאנטים, בעיית הגשרים של קניגסברג. נוסחת אוילר, לגרנז'. # מתמטיקה בראשית המאה ה-19: גאוס, גלואה. חוסר האפשרות לפתור משוואות, ותורת החבורות. קושי. שוב המשפט האחרון של פרמה. # גאומטריה לא אוקלידית. התפתחות מאוחרת במאה ה-19: רימן, מרחבים וקטוריים וטרנספורמציות של אלה (קיילי, המילטון, לי, קליין), קנטור (1845-1918) וקבוצות אינסופיות. # בעיית ארבעת הצבעים. # הילברט ובעיות הילברט (פריס, 1900). פתרון הבעיה השלישית של הילברט. # הבעיה השניה של הילברט – יסוד תורת הקבוצות. האקסיומות של צרמלו-פרנקל. עוצמות. גדל, פונקציות רקורסיביות וניתנות-לחישוב. אקסיומת הבחירה. # עידן הפרדוקסים. כיוונים חדשים במאה העשרים. מתמטיקה חישובית. סיבוכיות. # בעיות המילניום.
תקציר:
לתשומת לבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך ל־Math-Wiki. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים (אפשר לעיין בדף
Math-Wiki:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)