88-101 חשיבה מתמטית - הגדרות והוכחות - היסטוריית גרסאות

עוזי ו.: /* שגיאות נפוצות */

2021-07-16T10:05:37Z

שגיאות נפוצות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 16 ביולי 2021
שורה 160:		שורה 160:
	שגיאה נוספת, הנובעת מחוסר הבנה או חוסר תשומת לב, היא שימוש ב"טאוטולוגיות" שגויות.		שגיאה נוספת, הנובעת מחוסר הבנה או חוסר תשומת לב, היא שימוש ב"טאוטולוגיות" שגויות.
	* כל החתולים צהובים. רוצים להראות ש-c חתול. לשם כך מראים שהוא צהוב.		* כל החתולים צהובים. רוצים להראות ש-c חתול. לשם כך מראים שהוא צהוב.
	* רוצים להפריך את הטענה שלפיה כל החולצות אדומות. מצביעים בארשת נצחון על ~~כובע~~ אדום.		* רוצים להפריך את הטענה שלפיה כל החולצות אדומות. מצביעים בארשת נצחון על בגד אדום, ושוכחים לבדוק שזו חולצה.
	* הפעלת תנאי מספיק כאילו היה הכרחי: אם הוא יודע אלגברה לינארית, סימן שהוא חכם. הוא אינו יודע אלגברה לינארית, ומכאן שאינו חכם.		* הפעלת תנאי מספיק כאילו היה הכרחי: אם הוא יודע אלגברה לינארית, סימן שהוא חכם. הוא אינו יודע אלגברה לינארית, ומכאן שאינו חכם.
	* רוצים להוכיח שכל הסוסים שחורים. רוזיננטה הוא סוס. הבה נוכיח שהוא שחור.		* רוצים להוכיח שכל הסוסים שחורים. רוזיננטה הוא סוס. הבה נוכיח שהוא שחור.
	* קריאה סלקטיבית: כשהפסוק הלוגי נעשה ארוך ומסובך (אם לכל x קיים y כך ש..., אז ...), יש נטיה לשלוף קטע ממנו ולהתייחס אליו בלבד. זיכרו שגזירה במספריים אינה אופרטור חוקי בלוגיקה.		* קריאה סלקטיבית: כשהפסוק הלוגי נעשה ארוך ומסובך (אם לכל x קיים y כך ש..., אז ...), יש נטיה לשלוף קטע ממנו ולהתייחס אליו בלבד. זיכרו שגזירה במספריים אינה אופרטור חוקי בלוגיקה.

עוזי ו.: /* הוכחות */

2015-02-05T22:18:20Z

הוכחות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:18, 5 בפברואר 2015
שורה 53:		שורה 53:
	== הוכחות ==		== הוכחות ==

	עד כאן עסקנו במבנה הצורני של טענות: בתרגום לשפה פורמלית, בפסוקים שקולים וכדומה. עיקר העניין במתמטיקה אינו בטענות סתם, אלא בטענות '''נכונות'''; ולא בטענות נכונות סתם, אלא באלו שאפשר '''להוכיח'''. אם כך, עלינו ללמוד להוכיח טענות: כיצד מוכיחים, כיצד כותבים הוכחה, כיצד בודקים הוכחה, ומהן השגיאות הנפוצות שמהן יש להמנע. התשובה שניתן כאן לשאלות האלה היא חלקית ועל קצה המזלג, ותגע ברעיונות הבסיסיים בלבד. ככל שתלמדו מושגים מתקדמים ותורות חדשות, תלמדו גם טכניקות מתקדמות להוכחת טענות. ראו [http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/MathWriting.html כאן] רשימה קצרה בנושא כתיבה מתמטית.		עד כאן עסקנו במבנה הצורני של טענות: בתרגום לשפה פורמלית, בפסוקים שקולים וכדומה. עיקר העניין במתמטיקה אינו בטענות סתם, אלא בטענות '''נכונות'''; ולא בטענות נכונות סתם, אלא באלו שאפשר '''להוכיח'''. אם כך, עלינו ללמוד להוכיח טענות: כיצד מוכיחים, כיצד כותבים הוכחה, כיצד בודקים הוכחה, ומהן השגיאות הנפוצות שמהן יש להמנע. התשובה שניתן כאן לשאלות האלה היא חלקית ועל קצה המזלג, ותגע ברעיונות הבסיסיים בלבד. ככל שתלמדו מושגים מתקדמים ותורות חדשות, תלמדו גם טכניקות מתקדמות להוכחת טענות. ראו [http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/MathWriting.html כאן] רשימה קצרה בנושא כתיבה מתמטית. דבר אחד חשוב לזכור מן הרגע הראשון: הוכחות מתמטיות כותבים '''בעברית תקנית'''. מותר להשתמש בסימנים מתמטיים לפי הצורך, אבל בלי הקפדה על שפה תקינה, על פיסוק נכון ועל בניה שיטתית של הפסקאות, אי אפשר יהיה להבין את ההוכחות שלכם.

	פסוק שיש לו הוכחה מתמטית נקרא '''משפט'''. המשפטים מבוססים על משפטים קודמים להם וכן הלאה, עד שמגיעים אל האקסיומות היסודיות. בכל תורה מתמטית יש אקסיומות (למעט הלוגיקה הפסוקית, שבה אין בהן צורך). חלק מן הפסוקים האמיתיים שפגשנו קודם לכן נחשבים ל'''אקסיומות''' בכל מערכת מתמטית.		פסוק שיש לו הוכחה מתמטית נקרא '''משפט'''. המשפטים מבוססים על משפטים קודמים להם וכן הלאה, עד שמגיעים אל האקסיומות היסודיות. בכל תורה מתמטית יש אקסיומות (למעט הלוגיקה הפסוקית, שבה אין בהן צורך). חלק מן הפסוקים האמיתיים שפגשנו קודם לכן נחשבים ל'''אקסיומות''' בכל מערכת מתמטית.

עוזי ו.: /* הוכחת טענות מכומתות */

2014-07-09T22:27:39Z

הוכחת טענות מכומתות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:27, 9 ביולי 2014
שורה 114:		שורה 114:
	'''תרגילים'''.		'''תרגילים'''.
	* השתמש בפרדיקט <math>\ P(x,y)</math> (אדם x חובב חיות מסוג y) כדי להצרין את הטענה "כל אדם החובב חיות, חובב לפחות שני סוגים שלהן". מה יש לעשות כדי להוכיח טענה כזו? מה יש לעשות כדי להפריך אותה?		* השתמש בפרדיקט <math>\ P(x,y)</math> (אדם x חובב חיות מסוג y) כדי להצרין את הטענה "כל אדם החובב חיות, חובב לפחות שני סוגים שלהן". מה יש לעשות כדי להוכיח טענה כזו? מה יש לעשות כדי להפריך אותה?
	* מרחב הוא קומפקטי אם לכל כיסוי פתוח שלו, יש תת-כיסוי סופי. לצורך העניין אין זה חשוב מהו כיסוי פתוח של מרחב, מהו תת-כיסוי, ומתי תת-כיסוי הוא סופי; נעיר רק שכל תת-כיסוי הוא בעצמו כיסוי, והתכונה "a הוא תת-כיסוי של b" היא פרדיקט דו-מקומי (אם תרצו, אתם יכולים להצרין את כל הנתונים האלה). קבע אלו ~~מההגדרות~~ הבאות ~~שקולות~~:		* מרחב הוא קומפקטי אם לכל כיסוי פתוח שלו, יש תת-כיסוי סופי. לצורך העניין אין זה חשוב מהו כיסוי פתוח של מרחב, מהו תת-כיסוי, ומתי תת-כיסוי הוא סופי; נעיר רק שכל תת-כיסוי הוא בעצמו כיסוי, והתכונה "a הוא תת-כיסוי של b" היא פרדיקט דו-מקומי (אם תרצו, אתם יכולים להצרין את כל הנתונים האלה). קבע אלו מהטענות הבאות נכונה:
	** המרחב K הוא קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי סופי.		** המרחב K הוא קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי סופי.
	** המרחב K הוא קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי פתוח שיש לו תת-כיסוי סופי.		** המרחב K הוא קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי פתוח שיש לו תת-כיסוי סופי.
	** המרחב K אינו קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי פתוח שאין לו תת-כיסוי סופי.		** המרחב K אינו קומפקטי אם ורק אם יש לו כיסוי פתוח שאין לו תת-כיסוי סופי.
	** ~~גם כאשר ההגדרה באחד הסעיפים הקודמים~~ אינה שקולה ~~מבחינה לוגית, על-פי הפרדיקטים שניסחתם, לכאורה~~ יתכן שההגדרות כן שקולות, משום שיש תכונות נוספות של כיסויים פתוחים שלא לקחתם בחשבון. אלו תכונות של כיסויים פתוחים יספיקו כדי לקבוע בכל מקרה שההגדרות ~~באמת אינן~~ שקולות?		** בחר אחת מההגדרות החלופיות שהוצעו לעיל, שלכאורה אינה שקולה לקומפקטיות. יתכן שההגדרות שקולות בכל זאת, משום שיש תכונות נוספות של כיסויים פתוחים שלא לקחתם בחשבון. אלו תכונות של כיסויים פתוחים יספיקו כדי לקבוע בכל מקרה שההגדרות שקולות?

	* '''דוגמא'''. לפני המאפיה עומדים בתור אינסוף אנשים - ראשון, שני, שלישי וכן הלאה. האם אפשר לחלק לאנשים אינסוף כובעים, כך שכל חובש כובע גבוה לפחות כמו חובש הכובע שלפניו, או כך שכל חובש כובע נמוך לפחות כמו חובש הכובע שלפניו? (לפני שתגשו לפתור את השאלה, שימו לב לכך שהטענה "אפשר לחלק לאנשים אינסוף כובעים, כך שכל חובש כובע גבוה לפחות כמו חובש הכובע שלפניו, או נמוך לפחות כמו חובש הכובע שלפניו" היא טריוויאלית ואינה שקולה לטענה שאנו מנסים להוכיח).		* '''דוגמא'''. לפני המאפיה עומדים בתור אינסוף אנשים - ראשון, שני, שלישי וכן הלאה. האם אפשר לחלק לאנשים אינסוף כובעים, כך שכל חובש כובע גבוה לפחות כמו חובש הכובע שלפניו, או כך שכל חובש כובע נמוך לפחות כמו חובש הכובע שלפניו? (לפני שתגשו לפתור את השאלה, שימו לב לכך שהטענה "אפשר לחלק לאנשים אינסוף כובעים, כך שכל חובש כובע גבוה לפחות כמו חובש הכובע שלפניו, או נמוך לפחות כמו חובש הכובע שלפניו" היא טריוויאלית ואינה שקולה לטענה שאנו מנסים להוכיח).

עוזי ו.: /* שיטות לפתרון בעיות מתמטיות */

2014-07-09T22:24:06Z

שיטות לפתרון בעיות מתמטיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:24, 9 ביולי 2014
שורה 137:		שורה 137:
	אין שיטות בטוחות לפתרון בעיות מתמטיות (בעיות שיש שיטה לפתרונן הן, למעשה, פתורות). בכל זאת, יש לא מעט רעיונות כלליים ואסטרטגיות שיסייעו לכם לתקוף שאלות הוכחה ביעילות. חלק מהעצות סותרות זו את זו; אבל ממילא כל אחת מהן ישימה במקרים אחרים.		אין שיטות בטוחות לפתרון בעיות מתמטיות (בעיות שיש שיטה לפתרונן הן, למעשה, פתורות). בכל זאת, יש לא מעט רעיונות כלליים ואסטרטגיות שיסייעו לכם לתקוף שאלות הוכחה ביעילות. חלק מהעצות סותרות זו את זו; אבל ממילא כל אחת מהן ישימה במקרים אחרים.

	* '''הבינו את השאלה'''. אין טעם להתחיל לפתור בעיה לפני שהבנתם את המושגים המופיעים בה, ואת הטענה שיש להוכיח.		* '''הבינו את השאלה'''. אין טעם להתחיל לפתור בעיה לפני שהבנתם את המושגים המופיעים בה ואת הטענה שיש להוכיח.
	* '''האם זה הגיוני בכלל?'''. לפני שאתם מנסים להוכיח טענה, נסו להפריך אותה! כשלון נסיונות ההפרכה יעזור לכם להבין מדוע הטענה נכונה אחרי הכל.		* '''האם זה הגיוני בכלל?''' לפני שאתם מנסים להוכיח טענה, נסו להפריך אותה! כשלון נסיונות ההפרכה יעזור לכם להבין מדוע הטענה נכונה אחרי הכל.
	* '''השוו לבעיות דומות'''.		* '''השוו לבעיות דומות'''. לפעמים אפשר לאמץ את השיטה מן הבעיה האחרת כפי שהיא; בפעמים אחרות, הבנת הסיבה לכך שהשיטה אינה עובדת יכולה לסייע בגילוי האלטרנטיבות.
	* '''השוו את הנתונים למסקנות'''. לפעמים יש רק מספר דרכים מצומצם להגיע מן הנתונים אל המטרה.		* '''השוו את הנתונים למסקנות'''. לפעמים יש רק מספר דרכים מצומצם להגיע מן הנתונים אל המטרה.
	* '''תכננו לפני שאתם כותבים'''. אין טעם למלא עמוד וחצי בתאור מדוקדק של הצעד הראשון בפתרון, כשאין לכם מושג איך להמשיך משם.		* '''תכננו לפני שאתם כותבים'''. אין טעם למלא עמוד וחצי בתאור מדוקדק של הצעד הראשון בפתרון, כשאין לכם מושג איך להמשיך משם.

עוזי ו.: /* הפרכה */

2013-09-07T19:20:22Z

הפרכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:20, 7 בספטמבר 2013
שורה 132:		שורה 132:

	'''הוכח או הפרך''': שאלה כמו "הוכח או הפרך - אם p ראשוני אז הוא אי-זוגי" שואלת למעשה "נכון לא נכון - אם p ראשוני אז הוא אי-זוגי", וגם רומזת מה יש לעשות בשני המקרים: אם הטענה נכונה, יש לספק לה הוכחה, ואם היא לא נכונה, יש להפריך אותה, כמעט תמיד באמצעות דוגמא נגדית ("טענה זו אינה נכונה משום ש-p=2 הוא ראשוני אבל אינו אי-זוגי"). פעמים רבות הטענה היא מהצורה "לכל a, מתקיים <math>\ Q(a)</math>". דוגמא שבה הטענה מתקיימת אינה יכולה לבוא במקום הוכחה, משום שהטענה היא ש-<math>\ Q(a)</math> '''לכל a''' ולא רק עבור a נחמדים במיוחד; מצד שני, כדי להפריך טענה כזו, אין שום צורך להראות שהיא נכשלת לכל a; מספיק למצוא a מסויים שעבורו היא נכשלת. כמובן, אם <math>\ Q(a)</math> נכונה לפעמים ושגויה לפעמים, אז הטענה "לכל a מתקיים <math>\ Q(a)</math>" שגויה (ולא "שגויה לפעמים!").		'''הוכח או הפרך''': שאלה כמו "הוכח או הפרך - אם p ראשוני אז הוא אי-זוגי" שואלת למעשה "נכון לא נכון - אם p ראשוני אז הוא אי-זוגי", וגם רומזת מה יש לעשות בשני המקרים: אם הטענה נכונה, יש לספק לה הוכחה, ואם היא לא נכונה, יש להפריך אותה, כמעט תמיד באמצעות דוגמא נגדית ("טענה זו אינה נכונה משום ש-p=2 הוא ראשוני אבל אינו אי-זוגי"). פעמים רבות הטענה היא מהצורה "לכל a, מתקיים <math>\ Q(a)</math>". דוגמא שבה הטענה מתקיימת אינה יכולה לבוא במקום הוכחה, משום שהטענה היא ש-<math>\ Q(a)</math> '''לכל a''' ולא רק עבור a נחמדים במיוחד; מצד שני, כדי להפריך טענה כזו, אין שום צורך להראות שהיא נכשלת לכל a; מספיק למצוא a מסויים שעבורו היא נכשלת. כמובן, אם <math>\ Q(a)</math> נכונה לפעמים ושגויה לפעמים, אז הטענה "לכל a מתקיים <math>\ Q(a)</math>" שגויה (ולא "שגויה לפעמים!").

			=== שיטות לפתרון בעיות מתמטיות ===

			אין שיטות בטוחות לפתרון בעיות מתמטיות (בעיות שיש שיטה לפתרונן הן, למעשה, פתורות). בכל זאת, יש לא מעט רעיונות כלליים ואסטרטגיות שיסייעו לכם לתקוף שאלות הוכחה ביעילות. חלק מהעצות סותרות זו את זו; אבל ממילא כל אחת מהן ישימה במקרים אחרים.

			* '''הבינו את השאלה'''. אין טעם להתחיל לפתור בעיה לפני שהבנתם את המושגים המופיעים בה, ואת הטענה שיש להוכיח.
			* '''האם זה הגיוני בכלל?'''. לפני שאתם מנסים להוכיח טענה, נסו להפריך אותה! כשלון נסיונות ההפרכה יעזור לכם להבין מדוע הטענה נכונה אחרי הכל.
			* '''השוו לבעיות דומות'''.
			* '''השוו את הנתונים למסקנות'''. לפעמים יש רק מספר דרכים מצומצם להגיע מן הנתונים אל המטרה.
			* '''תכננו לפני שאתם כותבים'''. אין טעם למלא עמוד וחצי בתאור מדוקדק של הצעד הראשון בפתרון, כשאין לכם מושג איך להמשיך משם.
			* '''שחקו עם הפרטים'''. נסו להחליש את הטענה על-ידי החלשת המסקנה או חיזוק ההנחות. עשו זאת באופן מתון, כדי שהבעיה המוחלשת לא תהיה חסרת ערך.
			* '''בנו השערות ביניים'''. חישבו כך - אם הייתי יודע שהמצב הוא כך-וכך, הייתי יכול להוכיח את הטענה בעזרת נימוק כזה-וכזה; כעת - האם השערת הביניים נובעת מן ההנחות?
			* '''הדגימו'''. כדי להבין טוב יותר את הבעיה, נסו להפעיל אותה על דוגמא טיפוסית.
			* '''כיתבו בשפה ברורה'''. שימוש נאות בשפה הוא תנאי להעברת מידע, לא רק מכם אל המתרגל או המרצה, אלא גם מכם אל עצמכם בעוד זמן-מה.
			* '''דייקו'''. הוכחה תקינה צריכה להיות מדוייקת בכל פרטיה.

	=== שגיאות נפוצות ===		=== שגיאות נפוצות ===

עוזי ו.: /* הוכחה בדרך השלילה */

2013-08-26T21:16:57Z

הוכחה בדרך השלילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:16, 26 באוגוסט 2013
שורה 76:		שורה 76:
	===הוכחה בדרך השלילה===		===הוכחה בדרך השלילה===

	הוכחה בדרך השלילה נבנית על הטאוטולוגיה הפשוטה <math>A \equiv (\neg A \rightarrow F)</math>. ~~לכן~~, ~~כאשר אנו מעוניינים~~ להוכיח ~~בדרך השלילה~~, ~~אנו מניחים את השלילה של~~ הטענה ~~שלנו וגוזרים ממנה סתירה~~.		הוכחה בדרך השלילה נבנית על הטאוטולוגיה הפשוטה <math>A \equiv (\neg A \rightarrow F)</math>. כלומר, כדי להוכיח טענה A, מספיק להוכיח ששלילת הטענה הזו מביאה לסתירה, F. כשנתקעים בהוכחה, לפעמים מועיל להניח שהמסקנה שאליה רוצים להגיע אינה נכונה, על-מנת שיהיה קל יותר ליצור מסקנות ביניים חדשות, עד שנגיע לסתירה המיוחלת.

	דוגמא:		דוגמא:

עוזי ו. ב־21:03, 26 באוגוסט 2013

2013-08-26T21:03:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:03, 26 באוגוסט 2013
שורה 1:		שורה 1:
	זהו '''החלק השלישי''' של [[88-101 חשיבה מתמטית\|המבוא לחשיבה מתמטית]].		זהו '''החלק השלישי''' (והאחרון) של [[88-101 חשיבה מתמטית\|המבוא לחשיבה מתמטית]].

	== הגדרות ==		== הגדרות ==

עוזי ו.: יצירת דף עם התוכן "זהו '''החלק השלישי''' של המבוא לחשיבה מתמטית. == הגדרות == הגדרות הן אחד הד..."

2013-08-26T21:02:49Z

יצירת דף עם התוכן "זהו '''החלק השלישי''' של המבוא לחשיבה מתמטית. == הגדרות == הגדרות הן אחד הד..."

הצגת שינויים