משתמש:אור שחף/133 - תרגול/27.3.11: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "=אינטגרציה {{הערה|(המשך)}}= עד כה דיברנו על אינטגרלים של פונקציות רציונליות (בפרט פולינומים), ...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
===דוגמה 1=== | ===דוגמה 1=== | ||
חשבו | |||
<ol> | |||
<li><math>\int\frac{\mathrm dx}{x\left(\sqrt x+\sqrt[5]{x^2}\right)}</math> | |||
====פתרון==== | |||
נרשום את האינטגרל כ-<math>\int\frac{\mathrm dx}{x\left(\left(x^{1/10}\right)^5+\left(x^{1/10}\right)^4\right)}</math>. מתבקשת ההצבה <math>y=x^{1/10}\implies y^{10}=x\implies10y^9\mathrm dy=\mathrm dx</math> ולכן נקבל <math>\int=\int\frac{10y^9\mathrm dy}{y^{10}\left(y^5+y^4\right)}</math> ומכאן קל למצוא את הפתרון. {{משל}}</li> | |||
<li><math>\int\frac{x^2+\sqrt{1+x}}\sqrt[3]{1+x}\mathrm dx</math> | |||
====פתרון==== | |||
נגדיר <math>y=(1+x)^{1/6}\implies (6y^5+y)\mathrm dy=\mathrm dx</math>. נקבל <math>\int=\int\frac{\left(y^6-1\right)^2+y^3}{y^2}6y^5\mathrm dy=\int\left(\left(y^6-1\right)^2+y^3\right)6y^3\mathrm dy=\dots</math>. {{משל}}</li> | |||
</ol> | |||
==הצבות טריגונומטריות== | ==הצבות טריגונומטריות== | ||
כאשר יש פונקציה מהצורה <math>\sqrt{a^2-b^2x^2}</math>. | כאשר יש פונקציה מהצורה <math>\sqrt{a^2-b^2x^2}</math>. | ||
===דוגמה 2=== | ===דוגמה 2=== | ||
<ol> | |||
<li><math>\int\frac{\mathrm dx}{x^2\sqrt{x^2+4}}</math> | |||
====פתרון==== | |||
נעזר במשלש ישר זווית: גרף (1) <math>\sqrt{x^2+4}</math> חייב להיות אורך היתר. ההצבה המתבקשת היא <math>\tan(y)=\frac x2\iff x=2\tan(y)\implies\mathrm dx=\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)}</math>. נקבל {{left|<math>\begin{align}\int&=\int\frac{\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)}}{4\tan^2(y)\sqrt{4\tan^2(y)+4}}\\&=\int\frac{\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)}}{8\frac{\sin^2(y)}{\cos^2(y)}\sec(y)}\\&=\frac14\int\frac{\cos(y)}{\sin^2(y)}\mathrm dy\end{align}</math>}}נציב <math>t=\sin(y)\implies\mathrm dt=\cos(y)\mathrm dt</math> אזי <math>\int=\frac14\int\frac{\mathrm dt}{t^2}=-\frac14\frac1t+c=\dots</math>. {{משל}}</li> | |||
<li><math>\int\frac\sqrt{9-4x^2}x\mathrm dx</math> | |||
====פתרון==== | |||
שוב נבנה משולש גרף 2. מתבקשת ההצבה <math>\sin(y)=\frac{2x}3\implies \mathrm dx=\frac32\cos(y)\mathrm dy</math> אזי {{left|<math>\begin{align}\int&=\int\frac{3\cos(y)}{\frac32\sin(y)}\cdot\frac32\cos(y)\mathrm dy\\&=3\int\frac{1-\sin^2(y)}{\sin(y)}\mathrm dy\\&=3\int\csc(y)\mathrm dy-3\int\sin(y)\mathrm dy\\&=\dots\end{align}</math>}}נותר לפתור <math>\int\csc(y)\mathrm dy=\int\frac{\sin(y)}{\sin^2(y)}\mathrm dy=\int\frac{-\mathrm dt}{1-t^2}</math> עבור <math>t=\cos(y)</math>. מכאן נותר רק לפתור בשברים חלקיים. {{משל}}</li> | |||
<li><math>\int\frac{\mathrm dx}{\left(4(x-3)^2-9\right)^\frac32}</math> | |||
====פתרון==== | |||
ראשית נציב <math>y=x-3\implies \int=\int\frac{\mathrm dy}{\left(4y^3-9\right)^\frac32}</math>. נציב <math>\sin(z)=\frac3{2y}\implies y=\frac3{2\sin(z)}\ \and\ \tan(z)=\frac3\sqrt{(2y)^2-3^2}</math> נקבל: <math>\int=\int\frac{-\frac32\frac{\cos(z)}{\sin^2(z)}}{(3\cot(z))^3}\mathrm dz=-\frac1{18}\int\frac{\sin(z)}{\cos^2(z)}\mathrm dz</math> את האינטגרל הנ"ל קל לפתור ע"י הצבה <math>t=\cos(z)</math> ואז <math>\int=\frac1{18}\int\frac{\mathrm dt}{t^2}=\dots</math>. {{משל}}</li> | |||
</ol> | |||
==הצבות מיוחדות== | ==הצבות מיוחדות== | ||
ההצבה האוניברסלית: תמיד ניתן להציב <math>x=2\arctan(y)\iff y=\tan\left(\frac x2\right)</math> ולכן <math>\sin(x)=\frac{2y}{1+y^2}</math> וגם <math>\cos(x)=\frac{1-y^2}{1+y^2}</math>. | ההצבה האוניברסלית: תמיד ניתן להציב <math>x=2\arctan(y)\iff y=\tan\left(\frac x2\right)</math> ולכן <math>\sin(x)=\frac{2y}{1+y^2}</math> וגם <math>\cos(x)=\frac{1-y^2}{1+y^2}</math>. | ||
===דוגמה 3=== | ===דוגמה 3=== | ||
פתור את האינטגרלים הבאים באמצעות ההצבה האוניברסלית: | פתור את האינטגרלים הבאים באמצעות ההצבה האוניברסלית: | ||
<ol> | |||
<li><math>\int\csc(x)\mathrm dx</math> | |||
====פתרון==== | |||
<math>\int=\int\frac1\frac{2y}{1+y^2}\cdot2\cdot\frac1{1+y^2}\mathrm dy=\int\frac{\mathrm dy}y=\ln\left|\tan\left(\frac x2\right)\right|+c</math>{{משל}}</li> | |||
<li><math>\int\frac{\mathrm dx}{(x-2)\sqrt{x+2}}</math> | |||
====פתרון==== | |||
נציב <math>y=\sqrt{x+2}\implies\mathrm dx=2y\mathrm dy</math> לפיכך <math>\int=\int\frac{2y}{y\left(y^2-4\right)}\mathrm dy=\dots</math>. {{משל}} | |||
אם יש ביטוי מהצורה <math>\sqrt{c+bx+ | '''מסכנה''': כאשר יש ביטוי מהצורה <math>\sqrt[n]{ax+b}</math> ננסה להציב <math>y^n=ax+b</math>.</li> | ||
</ol> | |||
---- | |||
אם יש ביטוי מהצורה <math>\sqrt{c+bx+x^2}</math> כאשר הפולינום אי פריק נציב <math>(y-x)^2=c+bx+x^2</math>. אם הפולינום בשורש כן פריק ושורשיו <math>\alpha,\ \beta</math> נציב <math>c+bx+x^2=(\beta-y)^2</math> או <math>c+bx+x^2=(\alpha-y)^2</math>. | |||
===דוגמה 4=== | ===דוגמה 4=== | ||
נחשב <math>\int\frac{\mathrm dx}{x\sqrt{x^2+x+2}}</math> ====פתרון==== הפולינום שבשורש אי פריק, לכן נגדיר y עבורו <math>(y-x)^2=x^2+x+2\implies y=x+\sqrt{x^2+x+2}\ \and\ x=\frac{y^2-2}{1+2y}\implies\mathrm dx=\dots=\frac{2(y^2+y+2)}{(1+2y)^2}\mathrm dy</math> ואז <math>\int=\frac{\frac{2(y^2+y+2)}{(1+2y)^2}\mathrm dy}{\frac{y^2-2}{1+2y}\frac{y^2+y+2}{1+2y}}=2\int\frac{\mathrm dy}{y^2-2}</math> | נחשב <math>\int\frac{\mathrm dx}{x\sqrt{x^2+x+2}}</math> | ||
====פתרון==== | |||
הפולינום שבשורש אי פריק, לכן נגדיר y עבורו {{left|<math>\begin{align}&(y-x)^2=x^2+x+2\\\implies&y=x+\sqrt{x^2+x+2}\ \and\ x=\frac{y^2-2}{1+2y}\\\implies&\mathrm dx=\dots=\frac{2(y^2+y+2)}{(1+2y)^2}\mathrm dy\end{align}</math>}}ואז <math>\int=\frac{\frac{2(y^2+y+2)}{(1+2y)^2}\mathrm dy}{\frac{y^2-2}{1+2y}\frac{y^2+y+2}{1+2y}}=2\int\frac{\mathrm dy}{y^2-2}</math>. {{משל}} |
גרסה מ־20:36, 17 באפריל 2011
אינטגרציה (המשך)
עד כה דיברנו על אינטגרלים של פונקציות רציונליות (בפרט פולינומים), פונקציות טריגונומטריות וכו'.
עתה נדבר על פונקציות לא רציונליות.
דוגמה 1
חשבו
- [math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{x\left(\sqrt x+\sqrt[5]{x^2}\right)} }[/math]
פתרון
נרשום את האינטגרל כ-[math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{x\left(\left(x^{1/10}\right)^5+\left(x^{1/10}\right)^4\right)} }[/math]. מתבקשת ההצבה [math]\displaystyle{ y=x^{1/10}\implies y^{10}=x\implies10y^9\mathrm dy=\mathrm dx }[/math] ולכן נקבל [math]\displaystyle{ \int=\int\frac{10y^9\mathrm dy}{y^{10}\left(y^5+y^4\right)} }[/math] ומכאן קל למצוא את הפתרון. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math] - [math]\displaystyle{ \int\frac{x^2+\sqrt{1+x}}\sqrt[3]{1+x}\mathrm dx }[/math]
פתרון
נגדיר [math]\displaystyle{ y=(1+x)^{1/6}\implies (6y^5+y)\mathrm dy=\mathrm dx }[/math]. נקבל [math]\displaystyle{ \int=\int\frac{\left(y^6-1\right)^2+y^3}{y^2}6y^5\mathrm dy=\int\left(\left(y^6-1\right)^2+y^3\right)6y^3\mathrm dy=\dots }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]
הצבות טריגונומטריות
כאשר יש פונקציה מהצורה [math]\displaystyle{ \sqrt{a^2-b^2x^2} }[/math].
דוגמה 2
- [math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{x^2\sqrt{x^2+4}} }[/math]
פתרון
נעזר במשלש ישר זווית: גרף (1) [math]\displaystyle{ \sqrt{x^2+4} }[/math] חייב להיות אורך היתר. ההצבה המתבקשת היא [math]\displaystyle{ \tan(y)=\frac x2\iff x=2\tan(y)\implies\mathrm dx=\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)} }[/math]. נקבל[math]\displaystyle{ \begin{align}\int&=\int\frac{\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)}}{4\tan^2(y)\sqrt{4\tan^2(y)+4}}\\&=\int\frac{\frac{2\mathrm dy}{\cos^2(y)}}{8\frac{\sin^2(y)}{\cos^2(y)}\sec(y)}\\&=\frac14\int\frac{\cos(y)}{\sin^2(y)}\mathrm dy\end{align} }[/math]נציב [math]\displaystyle{ t=\sin(y)\implies\mathrm dt=\cos(y)\mathrm dt }[/math] אזי [math]\displaystyle{ \int=\frac14\int\frac{\mathrm dt}{t^2}=-\frac14\frac1t+c=\dots }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math] - [math]\displaystyle{ \int\frac\sqrt{9-4x^2}x\mathrm dx }[/math]
פתרון
שוב נבנה משולש גרף 2. מתבקשת ההצבה [math]\displaystyle{ \sin(y)=\frac{2x}3\implies \mathrm dx=\frac32\cos(y)\mathrm dy }[/math] אזי[math]\displaystyle{ \begin{align}\int&=\int\frac{3\cos(y)}{\frac32\sin(y)}\cdot\frac32\cos(y)\mathrm dy\\&=3\int\frac{1-\sin^2(y)}{\sin(y)}\mathrm dy\\&=3\int\csc(y)\mathrm dy-3\int\sin(y)\mathrm dy\\&=\dots\end{align} }[/math]נותר לפתור [math]\displaystyle{ \int\csc(y)\mathrm dy=\int\frac{\sin(y)}{\sin^2(y)}\mathrm dy=\int\frac{-\mathrm dt}{1-t^2} }[/math] עבור [math]\displaystyle{ t=\cos(y) }[/math]. מכאן נותר רק לפתור בשברים חלקיים. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math] - [math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{\left(4(x-3)^2-9\right)^\frac32} }[/math]
פתרון
ראשית נציב [math]\displaystyle{ y=x-3\implies \int=\int\frac{\mathrm dy}{\left(4y^3-9\right)^\frac32} }[/math]. נציב [math]\displaystyle{ \sin(z)=\frac3{2y}\implies y=\frac3{2\sin(z)}\ \and\ \tan(z)=\frac3\sqrt{(2y)^2-3^2} }[/math] נקבל: [math]\displaystyle{ \int=\int\frac{-\frac32\frac{\cos(z)}{\sin^2(z)}}{(3\cot(z))^3}\mathrm dz=-\frac1{18}\int\frac{\sin(z)}{\cos^2(z)}\mathrm dz }[/math] את האינטגרל הנ"ל קל לפתור ע"י הצבה [math]\displaystyle{ t=\cos(z) }[/math] ואז [math]\displaystyle{ \int=\frac1{18}\int\frac{\mathrm dt}{t^2}=\dots }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]
הצבות מיוחדות
ההצבה האוניברסלית: תמיד ניתן להציב [math]\displaystyle{ x=2\arctan(y)\iff y=\tan\left(\frac x2\right) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ \sin(x)=\frac{2y}{1+y^2} }[/math] וגם [math]\displaystyle{ \cos(x)=\frac{1-y^2}{1+y^2} }[/math].
דוגמה 3
פתור את האינטגרלים הבאים באמצעות ההצבה האוניברסלית:
- [math]\displaystyle{ \int\csc(x)\mathrm dx }[/math]
פתרון
[math]\displaystyle{ \int=\int\frac1\frac{2y}{1+y^2}\cdot2\cdot\frac1{1+y^2}\mathrm dy=\int\frac{\mathrm dy}y=\ln\left|\tan\left(\frac x2\right)\right|+c }[/math][math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math] - [math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{(x-2)\sqrt{x+2}} }[/math]
פתרון
נציב [math]\displaystyle{ y=\sqrt{x+2}\implies\mathrm dx=2y\mathrm dy }[/math] לפיכך [math]\displaystyle{ \int=\int\frac{2y}{y\left(y^2-4\right)}\mathrm dy=\dots }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]
מסכנה: כאשר יש ביטוי מהצורה [math]\displaystyle{ \sqrt[n]{ax+b} }[/math] ננסה להציב [math]\displaystyle{ y^n=ax+b }[/math].
אם יש ביטוי מהצורה [math]\displaystyle{ \sqrt{c+bx+x^2} }[/math] כאשר הפולינום אי פריק נציב [math]\displaystyle{ (y-x)^2=c+bx+x^2 }[/math]. אם הפולינום בשורש כן פריק ושורשיו [math]\displaystyle{ \alpha,\ \beta }[/math] נציב [math]\displaystyle{ c+bx+x^2=(\beta-y)^2 }[/math] או [math]\displaystyle{ c+bx+x^2=(\alpha-y)^2 }[/math].
דוגמה 4
נחשב [math]\displaystyle{ \int\frac{\mathrm dx}{x\sqrt{x^2+x+2}} }[/math]
פתרון
הפולינום שבשורש אי פריק, לכן נגדיר y עבורו
ואז [math]\displaystyle{ \int=\frac{\frac{2(y^2+y+2)}{(1+2y)^2}\mathrm dy}{\frac{y^2-2}{1+2y}\frac{y^2+y+2}{1+2y}}=2\int\frac{\mathrm dy}{y^2-2} }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]