משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/5.6.11: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
(יצירת דף עם התוכן "=השתנות חסומה {{הערה|(המשך)}}= '''הגדרה:''' נתונה פונקציה f המוגדרת ב-<math>[a,b]</math> ותהי <math>P=\{x_0,x_1,\dot...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
=השתנות חסומה {{הערה|(המשך)}}=
=השתנות חסומה {{הערה|(המשך)}}=
'''הגדרה:''' נתונה פונקציה f המוגדרת ב-<math>[a,b]</math> ותהי <math>P=\{x_0,x_1,\dots,x_n\}</math> חלוקה של <math>[a,b]</math> (<math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math>). ההשתנות (וריאציה) של f לפי P מוגדרת כ-<math>v(f,P)=\sum_{i=1}^n |f(x_i)-f(x_{i-1})|</math>. כמו כן נגדיר את <math>\overset b\underset aV f</math>, המסומן גם כ-<math>\overset b\underset aT f</math> ונקרא "ההשתנות הכללית/כוללת של הפונקציה", בתור <math>\sup_P v(f,P)</math>. אם קבוצת כל ההשתנויות חסומה, כלומר ההשתנות הכללית סופית, נאמר של-f יש השתנות חסומה ב-<math>[a,b]</math>.
'''הגדרה:''' נתונה פונקציה f המוגדרת ב-<math>[a,b]</math> ותהי <math>P=\{x_0,x_1,\dots,x_n\}</math> חלוקה של <math>[a,b]</math> (<math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math>). ההשתנות (וריאציה) של f לפי P מוגדרת כ-<math>v(f,P)=\sum_{i=1}^n |f(x_i)-f(x_{i-1})|</math>. כמו כן נגדיר את <math>\overset b\underset aV f</math>, המסומן גם כ-<math>\overset b\underset aT f</math> ונקרא "ההשתנות הכללית/כוללת של הפונקציה", בתור <math>\sup_P v(f,P)</math>. אם קבוצת כל ההשתנויות חסומה, כלומר ההשתנות הכללית סופית, נאמר של-f יש השתנות חסומה ב-<math>[a,b]</math>.
'''דוגמה:''' ב[[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/17.5.11|אחת מההרצאות הקודמות]] הגדרנו פונקציה S רציפה שאין לה נגזרת באף נקודה. לפונקציה זו יש השתנות אינסופית בכל קטע ב-<math>\mathbb R</math>.


==משפט 1==
==משפט 1==
שורה 24: שורה 26:
|}
|}
תוצאה זו בלתי תלוייה בחלוקה P ולכן <math>\overset b\underset aV f=\sup_P v(f,P)\le g(b)-g(a)+h(b)-h(a)<\infty</math>. {{משל}}
תוצאה זו בלתי תלוייה בחלוקה P ולכן <math>\overset b\underset aV f=\sup_P v(f,P)\le g(b)-g(a)+h(b)-h(a)<\infty</math>. {{משל}}
==דוגמה==
ב[[משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/17.5.11|אחת מההרצאות הקודמות]] הגדרנו פונקציה S רציפה שאין לה נגזרת באף נקודה.


==משפט 2==
==משפט 2==

גרסה מ־17:40, 30 ביוני 2011

השתנות חסומה (המשך)

הגדרה: נתונה פונקציה f המוגדרת ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] ותהי [math]\displaystyle{ P=\{x_0,x_1,\dots,x_n\} }[/math] חלוקה של [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] ([math]\displaystyle{ a=x_0\lt x_1\lt \dots\lt x_n=b }[/math]). ההשתנות (וריאציה) של f לפי P מוגדרת כ-[math]\displaystyle{ v(f,P)=\sum_{i=1}^n |f(x_i)-f(x_{i-1})| }[/math]. כמו כן נגדיר את [math]\displaystyle{ \overset b\underset aV f }[/math], המסומן גם כ-[math]\displaystyle{ \overset b\underset aT f }[/math] ונקרא "ההשתנות הכללית/כוללת של הפונקציה", בתור [math]\displaystyle{ \sup_P v(f,P) }[/math]. אם קבוצת כל ההשתנויות חסומה, כלומר ההשתנות הכללית סופית, נאמר של-f יש השתנות חסומה ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math].

דוגמה: באחת מההרצאות הקודמות הגדרנו פונקציה S רציפה שאין לה נגזרת באף נקודה. לפונקציה זו יש השתנות אינסופית בכל קטע ב-[math]\displaystyle{ \mathbb R }[/math].

משפט 1

נניח ש-g ו-h הן פונקציות מונוטוניות עולות ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] ונגדיר [math]\displaystyle{ f=g-h }[/math] לכל נקודה ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math]. אזי f בעלת השתנות חסומה בקטע.

הוכחה

נבחר חלוקה כלשהי P של [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] שנקודותיה הן [math]\displaystyle{ a=x_0\lt x_1\lt \dots\lt x_n=b }[/math]. לכן

[math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ \sum_{k=1}^n\vert f(x_k)-f(x_{k-1})\vert }[/math] [math]\displaystyle{ = }[/math] [math]\displaystyle{ v(f,P) }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math]
[math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ \sum_{k=1}^n\vert g(x_k)-g(x_{k-1})-(h(x_k)-h(x_{k-1}))\vert }[/math] [math]\displaystyle{ = }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math]
[math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ \sum_{k=1}^n\vert g(x_k)-g(x_{k-1})\vert+\sum_{k=1}^n\vert h(x_k)-h(x_{k-1})\vert }[/math] [math]\displaystyle{ \le }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math]
g,h מונוטוניות עולות, לכן: [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ \sum_{k=1}^n(g(x_k)-g(x_{k-1}))+\sum_{k=1}^n(h(x_k)-h(x_{k-1})) }[/math] [math]\displaystyle{ = }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math]
הטורים הללו טלסקופיים. [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ g(b)-g(a)+h(b)-h(a) }[/math] [math]\displaystyle{ = }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math] [math]\displaystyle{ }[/math]

תוצאה זו בלתי תלוייה בחלוקה P ולכן [math]\displaystyle{ \overset b\underset aV f=\sup_P v(f,P)\le g(b)-g(a)+h(b)-h(a)\lt \infty }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]

משפט 2

תהי f מוגדרת ובעלת השתנות חסומה ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math]. אזי קיימות פונקציות עולות g,h ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] כך ש-[math]\displaystyle{ \forall x\in[a,b]:\ f(x)=g(x)-h(x) }[/math].

הקדמה להוכחה

לפני ההוכחה נגדיר כמה דברים:

תהי Q חלוקה של הקטע שנקודותיה הן [math]\displaystyle{ a=x_0\lt x_1\lt \dots\lt x_m=b }[/math]. כמו כן נגדיר לכל x את [math]\displaystyle{ x^+=\begin{cases}x&x\ge0\\0&x\lt 0\end{cases} }[/math] ו-[math]\displaystyle{ x^-=\begin{cases}0&x\gt 0\\-x&x\le 0\end{cases} }[/math]. לכן תמיד [math]\displaystyle{ x^+,x^-\ge 0 }[/math] ומתקיים [math]\displaystyle{ x=x^+-x^- }[/math] ו-[math]\displaystyle{ |x|=x^++x^- }[/math]. עתה נגדיר [math]\displaystyle{ p=\sum_{k=1}^m (f(x_k)-f(x_{k-1}))^+ }[/math] ו-[math]\displaystyle{ n=\sum_{k=1}^m (f(x_k)-f(x_{k-1}))^- }[/math]. לכן [math]\displaystyle{ v(f,Q)=p+n }[/math]. עוד נגדיר [math]\displaystyle{ P=\sup_Q p }[/math] ו-[math]\displaystyle{ N=\sup_Q n }[/math]. נסמן [math]\displaystyle{ T=\overset b\underset aV f }[/math] ו-[math]\displaystyle{ t=v(f,Q) }[/math], לכן מתקיים [math]\displaystyle{ t=p+n }[/math] ו-[math]\displaystyle{ T=\sup_Q t }[/math]. לבסוף נעיר שלכל Q מתקיים [math]\displaystyle{ t=p+n\le P+N }[/math] ולפיכך [math]\displaystyle{ T\le P+N }[/math]. לבסוף, נשים לב ש-[math]\displaystyle{ P,N\le T }[/math] (כי [math]\displaystyle{ n,p\ge0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ \sup p,\sup n\le\sup p+n }[/math]).

למה

בסימונים הנ"ל:

  1. [math]\displaystyle{ f(b)-f(a)=P-N }[/math]
  2. [math]\displaystyle{ T=P+N }[/math]
הוכחת הלמה
  1. מתקיים
    [math]\displaystyle{ \begin{align}p-n&=\sum_{k=1}^m (f(x_k)-f(x_{k-1}))^+-\sum_{k=1}^m (f(x_k)-f(x_{k-1}))^-\\&=\sum_{k=1}^m (f(x_k)-f(x_{k-1}))\\&=f(b)-f(a)\end{align} }[/math]
    נסיק ש-[math]\displaystyle{ p=f(b)-f(a)+n\le f(b)-f(a)+N }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ P=\sup_Q p\le f(b)-f(a)+N }[/math]. הראנו כבר ש-[math]\displaystyle{ N\le T\le\infty }[/math] ולכן מותר להעביר אגף: [math]\displaystyle{ P-N\le f(b)-f(a) }[/math]. כמו כן נסיק ש-[math]\displaystyle{ n=p-(f(b)-f(a))\le P-(f(b)-f(a)) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ N\le P-(f(b)-f(a)) }[/math]. עתה נעביר אגף לקבל [math]\displaystyle{ P-N\ge f(b)-f(a) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ P-N=f(b)-f(a) }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]
  2. מתקיים [math]\displaystyle{ T\ge t=p+n=p+p-(f(b)-f(a))=2p-(P-N) }[/math]. נעשה סופרימום על האגף הכי ימני ונקבל [math]\displaystyle{ T\ge 2P+N-P=N+P }[/math]. כבר הראנו ש-[math]\displaystyle{ T\le N+P }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ T=N+P }[/math]. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]

הוכחה

לכל [math]\displaystyle{ x\in[a,b] }[/math] נגדיר [math]\displaystyle{ g(x)=\overset x\underset aP f }[/math], כאשר [math]\displaystyle{ \overset x\underset aP f=\sup_Qp }[/math] כאשר כל Q היא חלוקה של הקטע [math]\displaystyle{ [a,x] }[/math]. באופן דומה נגדיר [math]\displaystyle{ h(x)=\overset x\underset aN f }[/math]. לפי סעיף 1 של הלמה, [math]\displaystyle{ \forall x\in[a,b]:\ f(x)-f(a)=\overset x\underset aP f-\overset x\underset aN f=g(x)-h(x) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ f(x)=g(x)-(h(x)-f(a)) }[/math]. לפי הגדרת g,h, ככל ש-x גדל כך גדל הקטע שבו מוגדרות החלוקות Q עבורן [math]\displaystyle{ g(x)=\sup_Q\sum_{k=1}^m(f(x_k)-f(x_{k-1}))^+ }[/math] ובאופן דומה עבור h. מכיוון ש-[math]\displaystyle{ (f(x_k)-f(x_{k-1}))^\pm\ge0 }[/math] ברור ש-g,h מונוטוניות עולות (ולכן גם [math]\displaystyle{ h-f(a) }[/math] מונוטונית עולה). [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]

מסקנה 1

תהי f מוגדרת ובעלת השתנות חסומה ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math]. אזי לכל [math]\displaystyle{ x_0\in[a,b) }[/math] קיים [math]\displaystyle{ \lim_{x\to x_0^+} f(x) }[/math] לכל [math]\displaystyle{ x_0\in(a,b] }[/math] קיים [math]\displaystyle{ \lim_{x\to x_0^-} f(x) }[/math].

הוכחה

נגדיר g,h עולות כך ש-[math]\displaystyle{ f=g-h }[/math]. קל לראות שהן חסומות ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] (כי הן מונוטוניות ומוגדרות בנקודות a,b) ולכן (ממשפט באינפי 1) קיימים להן גבולות חד צדדיים לכל נקודה בקטע. מאריתמתיקה של גבולות גם ל-f יש גבולות חד צדדים בקטע. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]

מסקנה 2

תהי f פונקציה בעלת השתנות חסומה ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math]. אזי f אינטגרבילית ב-[math]\displaystyle{ [a,b] }[/math].

הוכחה

תהנה g,h מונוטוניות כך ש-[math]\displaystyle{ f=g-h }[/math]. לפיכך הן אינטגרביליות בקטע ולכן גם הפרשן הוא פונקציה אינטגרבילית בקטע. [math]\displaystyle{ \blacksquare }[/math]