שיחה:88-101 חשיבה מתמטית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
שורה 30: שורה 30:


ארז, לא ברור לי הקשר בין הכותרת "הצרנת תכונות" לבין תוכן הסעיף שאחריה. סעיף ההצרנה שייך לפרק מאוחר יותר, תחשיב הפרדיקטים (הסדר הוא לוגיקת-קשרים, לוגיקת-פרדיקטים, לוגיקה מסדר ראשון; הצמדתי את שני האחרונים זה לזה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] 03:27, 10 ביולי 2011 (IDT)
ארז, לא ברור לי הקשר בין הכותרת "הצרנת תכונות" לבין תוכן הסעיף שאחריה. סעיף ההצרנה שייך לפרק מאוחר יותר, תחשיב הפרדיקטים (הסדר הוא לוגיקת-קשרים, לוגיקת-פרדיקטים, לוגיקה מסדר ראשון; הצמדתי את שני האחרונים זה לזה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] 03:27, 10 ביולי 2011 (IDT)
:את הכותרת אתה נתת, אני כנראה לא הבנתי אותה. תרגיש חופשי לשנות את סדר הדברים.
:כמו כן, רשמת את המשפט "בהצרנה מקצים לכל מרכיב בפסוק אטום שונה, ומרכיבים שונים - גם אם הם קרובים במשמעותם - מקבלים אטומים שונים. למשל, בדוגמא האחרונה, יש הבדל בין "חוסר תאבון" לבין "רעב"." אתה רושם שדברים שונים מקבלים אטומים שונים, אבל דווקא בדוגמא הם קיבלו את אותו אטום. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 12:19, 11 ביולי 2011 (IDT)

גרסה מ־09:19, 11 ביולי 2011

מקורות

דיונים

הערה: הניסוח "כך וכך קורה אם כך וכך נתון" הוא מבלבל ולא מקובל במתמטיקה. הניסוח המקובל, שהייתי רוצה שתלמידים יבינו עד סוף הקורס הוא "אם כך וכך נתון, אז כך וכך קורה" או "נניח שכך וכך. אזי כך וכך.". נראה קטנוני, אבל מדובר בכאלה שאפילו ההבדל הזה בין הדוגמאות שלכם לניסוחים בקורסים האחרים יבלבלו אותם.

עוד בעיה עם הניסוח "כך וכך קורה אם כך וכך נתון" היא, שבמתמטיקה הוא הרבה פעמים משמש להגדרה, כשהכוונה היא ל"אם ורק אם" (!). זו מוסכמה לא כתובה, שמקובלת מאד בהגדרות, ואני מעדיף אותה על פני הגישה המלאכותית "הגדרה: מספר הוא זוגי אם ורק אם הוא כפולה של שתיים".

אגב, ללואי: מתלמידי פילוסופיה דווקא כן הייתי מצפה שישלטו בכל ההתנסחויות, כיון שזה חלק מהותי בעבודתם (התנסחויות שונות סביב דברים שאי אפשר להבין - סליחה על הירידה...).

1. לא הבנתי את הדוג' הראשונה "שניהם צודקים" והדוג' השניה נראית לי קשה מדיי. מטרתנו בקורס היא להביא את התלמידים לרמה המינימלית הנדרשת במתמטיקה, ולתת רק דוגמאות שיכולות להעלות תלמידים לרמה הזאת, ולא לייאש אותם.

שניהם צודקים מבחינת השפה העברית, מכיוון שאין משמעות מתמטית למושג "יכול להיות ש...", אני מקווה שבע"פ זה יהיה ברור יותר ואולי אני אשנה ניסוח. לגבי הדוגמא השנייה, אני חושב לתת אותה פתורה ולא כתרגיל, כך שיעקבו אחרי ההגיון (ושוב, אני מקווה שבע"פ זה יהיה ברור יותר מאשר כך על הכתב בחופזה). --ארז שיינר 16:20, 15 בפברואר 2011 (IST)

2. כדאי לפתוח את הספר ולשאוב ממנו רעיונות. סוף סוף זהו ספר שמבוסס על נסיון בדברים כאלה, שלנו עדיין (כמעט ש)אין.

בוודאי, מיד כאשר שלחת את הספר פתחתי אותו ואני משתמש בו במהלך הכתיבה. --ארז שיינר 16:20, 15 בפברואר 2011 (IST)

הצעות לגבי מבנה הקורס (בניסוח עובדתי)

  • הבחנים יכללו דף נוסחאות הכולל את ההגדרות - פונקציה כתת קבוצה של מכפלה קרטזית, סדרה כפונקציה מהטבעיים, חיתוך, איחוד, הכלה, חבורה, שדה, מ"ו וכדומה ככל הנדרש. הדגש יהיה על ההסקה הלוגית מתוך ההגדרות, ולא על זכרון ההגדרות (שכן הדגש על זה נמצא בקורסים המקצועיים). --ארז שיינר 13:58, 15 בפברואר 2011 (IST)
  • שעת הקורס ביום תהיה קריטית- אנו מעוניינים שהתלמידים יהיו רעננים ובתחילת היום על מנת שיוכלו לעקוב ולהשתתף באופן אקטיבי, ולא ללמוד בבית בלבד. שעה מתאימה הינה 10 בתחילת יום הלימודים (כלומר שלא יהיה קורס לפני כן). --ארז שיינר 13:58, 15 בפברואר 2011 (IST)
  • הקורס יהיה מפוצל לשתי קבוצות על מנת לאפשר דיון אקטיבי. --ארז שיינר 13:58, 15 בפברואר 2011 (IST)

דוגמאות

  • "כל העתקה לינארית ממרחב וקטורי לעצמו היא איזומורפיזם, כי ידוע שכל מרחב וקטורי איזומורפי לעצמו". עוזי ו. 22:20, 5 במרץ 2011 (IST)

מבנה: יולי 2011

ארז, לא ברור לי הקשר בין הכותרת "הצרנת תכונות" לבין תוכן הסעיף שאחריה. סעיף ההצרנה שייך לפרק מאוחר יותר, תחשיב הפרדיקטים (הסדר הוא לוגיקת-קשרים, לוגיקת-פרדיקטים, לוגיקה מסדר ראשון; הצמדתי את שני האחרונים זה לזה). עוזי ו. 03:27, 10 ביולי 2011 (IDT)

את הכותרת אתה נתת, אני כנראה לא הבנתי אותה. תרגיש חופשי לשנות את סדר הדברים.
כמו כן, רשמת את המשפט "בהצרנה מקצים לכל מרכיב בפסוק אטום שונה, ומרכיבים שונים - גם אם הם קרובים במשמעותם - מקבלים אטומים שונים. למשל, בדוגמא האחרונה, יש הבדל בין "חוסר תאבון" לבין "רעב"." אתה רושם שדברים שונים מקבלים אטומים שונים, אבל דווקא בדוגמא הם קיבלו את אותו אטום. --ארז שיינר 12:19, 11 ביולי 2011 (IDT)