שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/22.3.11

נוספו 5,543 בתים, 14:35, 21 ביולי 2011
=האינטגרל המסויים {{הערה|(המשך)}}=
==דוגמאות==
<ol>
<li><math>\int\limits_0^2 x^2e^{x^3}\mathrm dx</math>.
* שיטה א - נתעלם מהגבולות עד למציאת הפונקציה הקדומה: נציב <math>t=x^3\implies\frac{\mathrm dt}3=\mathrm dx</math>. לכן <math>\int=\int\frac{e^t}3\mathrm dt=\left[\frac{e^t}3\right]_{x=0}^2=\left[\frac{e^{x^3}}3\right]_{x=0}^2=\frac{e^8-1}3</math>. {{משל}}
* דרך ב - נחליף את הגבולות במהלך החישוב: <math>t=x^3\implies t|_{x=0}=0,\ t|_{x=2}=8</math> ולכן <math>\int=\int\limits_0^8\frac{e^t}3\mathrm dt=\left[\frac{e^t}3\right]_{t=0}^8=\frac{e^8-1}3</math>. {{משל}}
</li>
<li>נחשב שטח עיגול בעל רדיוס r. <math>x^2+y^2=r^2\implies y=\sqrt{r^2-x^2}</math>. לכן השטח הוא <math>S=2\int\limits_{-r}^r\sqrt{r^2-x^2}\ \mathrm dx</math>. נציב <math>x=r\sin(\theta)</math> ואז {{left|<math>\begin{align}S&=2\int\limits_{-\frac\pi2}^{\frac\pi2}\sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}\ r\cos(\theta)\mathrm d\theta\\&=2\int\limits_{-\frac\pi2}^{\frac\pi2}r^2\cos^2(\theta)\mathrm d\theta\\&=2r^2\int\limits_{-\frac\pi2}^{\frac\pi2}\frac{\cos(2\theta)+1}2\mathrm d\theta\\&=2r^2\left[\frac{\frac12\sin(2\theta)+\theta}2\right]_{\theta=-\frac\pi2}^{\frac\pi2}\\&=2r^2\left(\frac14\cdot0+\frac\pi4-\frac14\cdot0+\frac\pi4\right)\\&=\pi r^2\end{align}</math>}} {{משל}} ''הערה:'' כאשר החלפנו את גבולות האינטגרציה בהצגה <math>x=r\sin(\theta)</math> היינו צריכים לבחור <math>\theta</math> כך ש-<math>x=r</math>, אבל עבור מעגל שרדיוסו r מתחלק ב-4 עם שארית 1 היינו יכולים לבחור גם <math>\theta=\frac{r\pi}2</math> כי אז <math>x=r\sin(\theta)=r\sin\left(\frac{r\pi}2\right)=r</math>, ועבור <math>x=-r</math> יכולנו לבחור <math>-\frac{r\pi}2</math>. אם כן היינו מוצאים {{left|<math>\begin{align}S&=\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2 \sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}\ r\cos(\theta)\mathrm d\theta\\&=2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2r^2\cos^2(\theta)\mathrm d\theta\\&=2r^2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2\frac{1+\cos(2\theta)}2\mathrm d\theta\\&=r\pi r^2\end{align}</math>}}הטעות נובעת מכך שקבענו ש-<math>\sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}=\sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=r\cos(\theta)</math>, מה שנכון רק כאשר <math>\cos(\theta)\ge0</math>. הטווח של האינטגרציה היה <math>\left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right]</math>, שכולל תחומים בהם <math>\cos(\theta)<0</math>. בתחומים אלה צריך לבחור <math>\sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=-r\cos(\theta)</math> ולחלק את הקטע <math>\left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right]</math> לתחומים שונים לפי הסימן של <math>\cos(\theta)</math>.
</li>
</ol>
 
=יישומים של אינטגרציה=
<ol>
<li>
==שטח==
אם בקטע <math>[a,b]</math> מתקיים <math>f(x)\le g(x)</math> כבר ראינו שהשטח בין הגרפים הוא <math>\int\limits_a^b(g(x)-f(x))\mathrm dx</math>.</li>
<li>
==נפח של גוף סיבוב==
[[קובץ:נפח גוף סיבוב.png|ימין|ממוזער|250px]]
נסובב את השטח מתחת לגרף <math>y=f(x)</math> בין a ל-b סביב ציר ה-x ונחשב את הנפח הנוצר. עבור <math>f(x)=c</math> קבוע הסיבוב יוצר גליל שנפחו ידוע לנו: <math>\pi c^2(b-a)</math>. כעת נניח ש-<math>f(x)\ge0</math> רציפה ב-<math>[a,b]</math> ונחשב את הנפח הנוצר ע"י סיבוב הגרף. נקח חלוקה כלשהי P של <math>[a,b]</math>, <math>a=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=b</math>. תחילה נעיין בנפח הנוצר כאשר אותו חלק מהגרף שמעל <math>[x_{k-1},x_k]</math> מסתובב סביב ציר ה-x. עפ"י המשפט השני של וירשטרס יש ל-f מקסימום <math>M_k</math> ומינימום <math>m_k</math> בקטע זה. נסמן ב-<math>V_k</math> הנפח שנוצר ע"י חלק זה של הגרף של f. אז מתקיים <math>\pi m_k^2(x_k-x_{x-1})\le V_k\le\pi M_k^2(x_k-x_{x-1})</math>. יוצא שהנפח בסה"כ הוא <math>V=\sum_{k=1}^n V_k</math> ומתקיים <math>\sum_{k=1}^n\pi m_k^2\Delta x_k\le V\le\sum_{k=1}^n\pi M_k^2\Delta x_k</math>. נשים לב שהסכום בצד ימין הוא בדיוק <math>\overline S(\pi f^2,P)</math> ובצד שמאל <math>\underline S(\pi f^2,P)</math> עבור החלוקה P. נשאיף <math>\lambda(P)\to0</math> וכיוון ש-f רציפה גם <math>\pi f^2</math> רציפה ולכן שני הסכומים הנ"ל שואפים לאותו הגבול: <math>V=\int\limits_a^b \pi f^2</math>.
===דוגמאות===
# נחשב נפח של כדור בעל רדיוס r: {{left|<math>\int\limits_0^2 x^2e^begin{x^3align}}\mathrm dx</math>. שיטה א - נתעלם מהגבולות עד סוף החישוב. נציב <math>tV&=x^3\impliespi\frac{int\mathrm dtlimits_{-r}3=^r f^2\mathrm dx</math>. לכן <math>\int&=\pi\int e^t\fraclimits_{-r}^r \left(r^2-x^2\right)\mathrm dt}3dx\\&=\frac{e^t}3=pi\left[r^2x-\frac{e^{x^3}}3\right]_{x=0-r}^2r\\&=2\pi\left(r^3-\frac{er^8-13}3\right)\\&=\frac43\pi r^3\end{align}</math>}} {{משל}}# [[קובץ:נפח חרוט. דרך ב png|ימין|ממוזער|300px]]נחשב נפח של חרוט בעל גובה h ורדיוס בסיס r. בסרטוט משמאל יש גרף סיבוב המתקבל מסיבוב משולש סביב ציר ה- נחליף את הגבולות בדרך: x. הפונקציה היא <math>ty=x^3\implies t(frac rhx+0)=0,\ t(2)=8</math> ולכן ולפיכך הנפח הוא {{left|<math>\intbegin{align}V&=\pi\int\limits_0^8h\left(\frac{erhx\right)^t}32\mathrm dtdx\\&=\pi\left(\frac rh\right)^2\int\limits_0^h x^2\mathrm dx\\&=\pi\left(\frac rh\right)^2\left[\frac{ex^t3}3\right]_{tx=0}^8h\\&=\frac{e\pi r^8-12h}3</math># נחשב שטח עיגול בעל רדיוס r. <math>x^2+y^2=r^2\implies y=\sqrtend{r^2-x^2align}</math>}}כלומר נפח החרוט הוא שליש מנפח הגליל בעל אותו גובה ורדיוס בסיסים. לכן השטח הוא <math>2\int\limits_{-r}^r\sqrt{r^2-x^2משל}\mathrm dx}</mathli>. נציב <mathli>x=r\sin(\theta)=ממוצע==תהא f מוגדרת ורציפה ב-<math>[a,b]</math>... הערהונחשב את הממוצע של f בקטע זה באופן הבא: כאשר החלפנו את גבולות האינטגרציה בהצגה לכל <math>x=rn\sin(in\theta)mathbb N</math> היינו צריכים לבחור נגדיר חלוקה <math>\thetaP_n</math> כך ש-של הקטע לקטעים שווים <math>xa=rx_0<x_1<x_2<\dots<x_n=b</math>, אבל יכולנו לבחור . כאשר <math>\thetaforall k:\ x_k-x_{k-1}=\frac{r\pib-a}2n</math> כי אז . הממוצע של f בנקודות החלוקה הוא <math>x=r\sin(frac1n\theta)=r\sin\left(\fracsum_{r\pik=1}2\right^n f(x_k)=r</math>, ועבור . לפי בחירת <math>x=-rP_n</math> יכולנו לבחור , לכל k מתקיים <math>x_k-x_{k-1}=\frac{rb-a}n\implies\frac1n=\pifrac{x_k-x_{k-1}}{b-a}2</math>. אם כן היינו מוצאים ונובע: <math>S=\int\limits_sum_{-\frac{r\pi}2k=1}^n\fracfrac1n f(x_k)=\sum_{r\pik=1}2 \sqrt{r^2-r^2\sin^2nf(\thetax_k)}\ r\cos(\theta)\mathrm d\theta=2\int\limits_frac{x_k-\fracx_{r\pik-1}2}^\frac{r\pib-a}2r^2\cos^2(\theta)\mathrm d\theta=2r^2\int\limits_frac1{b-a}\fracsum_{r\pi}2k=1}^n f(x_k)\frac{rDelta x_k</math> (כאשר <math>\pi}2\fracsum_{k=1+\cos}^n f(2x_k)\thetaDelta x_k</math> הוא סכום רימן)}2. נשאיף <math>n\mathrm dto\theta=rinfty</math> ומכיוון שבמקרה כזה <math>\pi r^2lambda(P_n)\to0</math>. הטעות נובעת מכך שקבענו שמצאנו שהממוצע של f שואף ל-<math>\sqrtfrac1{r^2b-r^2a}\sinint\limits_a^2b f</math>. באותה דרך ניתן לחשב ממוצע של כל פונקציה אינטגרבילית, גם אם היא לא רציפה. ''גישה אחרת (\thetaאינטואיטיבית):'' אם <math>f(x)}=\sqrtge0</math> רציפה אז <math>\frac1{r^2b-a}\cos^2(int\theta)}limits_a^b f</math> הוא השטח שמתחת לגרף חלקי אורך בסיס השטח, שזה הממוצע.</li><li>=r=אורך הגרף==[[קובץ:קירוב אורך גרף.png|ימין|300px]]עבור פונקציה f רציפה ב-<math>[a,b]</math> נעשה חלוקה <math>P_n</math> של הקטע. החלוקה גורמת לחלוקת הגרף ע"י נקודות <math>q_0,q_1,\cos(\theta)dots,q_n</math>, מה שנכון רק כאשר לכל k <math>\cosq_k=(\thetax_k,f(x_k))\ge0</math>. הטווח של האינטגרציה היה קירוב סביר לאורך הגרף נתון ע"י <math>L(P)=\left[-\fracsum_{r\pik=1}2,\frac^n d(q_{r\pik-1}2\right],q_k)</math>, שכולל תחומים בהם כאשר <math>\cosd(\thetaA,B)<0</math>הוא המרחק בין הנקודות A ו-B. בתחומים אלה צריך לבחור מרחק זה שווה ל-<math>\sqrt{r(x_{k-1}-x_k)^2\cos+(f(x_k)-f(x_{k-1}))^2(}</math>. לכן אורך הגרף L מקיים <math>\thetaforall n:\ L(P_n)}\le L</math> ואפשר להגדיר את L ע"י <math>L=-r\cossup_n L(\thetaP_n)</math> ולחלק את הקטע . לפי זה L תמיד מוגדר <math>0<L\left[-le\frac{rinfty</math>.<br />''דוגמה:'' נגדיר <math>f(x)=\pibegin{cases}2,x\frac{rsin\pi}2left(\frac1x\right)&x\ne 0\\0&x=0\end{cases}</math>. היא רציפה בקטע הסגור <math>[0,1]</math> לתחומים שונים לפי הסימן של אבל אורך הגרף הוא <math>\cos(\theta)infty</math>.
==יישומים של אינטגרציה==# אם בקטע נניח ש-{{ltr|f'}} קיימת ורציפה ב-<math>[a,b]</math> מתקיים ונקח חלוקה P כלשהי. כבר ראינו ש-{{left|<math>f\begin{align}L(xP)&=\le gsum_{k=1}^n\sqrt{(xx_{k-1}-x_k)</math> כבר ראינו שהשטח בין הגרפים הוא <math>^2+(f(x_k)-f(x_{k-1}))^2}\int\limits_a&=\sum_{k=1}^bn\sqrt{1+\left(g\frac{f(xx_k)-f(xx_{k-1})}{x_k-x_{k-1}}\right)^2}\mathrm dx(x_k-x_{k-1})\\&=\sum_{k=1}^n\sqrt{1+f'(c_k)^2}\Delta x_k\end{align}</math>.# נפח של גוף סיבוב גרף }}(ע"פ משפט לגראנז' יש <math>c_k</math> כאלה כך ש-<math>\forall k:\ c_k\in(x_{k-1},x_k). נסובב את השטח מתחת לגרף </math>y=) והגענו לסכום רימן עבור הפונקציה <math>\sqrt{1+f'(x)^2}</math> בין a ל-b סביב ציר ה. היה נתון ש-x ונחשב את הנפח הנוצר. עבור <math>f'(x)=c</math> קבוע הסיבוב יוצר גליל שנפחו ידוע לנו - רציפה ולכן גם <math>\pi c^2sqrt{1+f'(b-ax)^2}</math>. כעת נניח ש-רציפה, וסכומי רימן אלה שואפים לאינטגרל <math>\int\limits_a^b\sqrt{1+f'(x)^2}\ge0\mathrm dx</math> רציפה ב-. השערה מאוד סבירה היא שזהו אורך הגרף <math>[a,b]L=\sup_n L(P_n)</math> ונחשב את הנפח הנוצר ע"י סיבוב הגרף. ובכןנוכיח זאת: נקח חלוקה כלשהי P של נגדיר <math>[a,I=\int\limits_a^b]\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx</math>, וכן <math>aL=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=bsup_n L(P_n)</math>. תחילה נעיין בנפח הנוצר כאשר אותו חלק מהגרף שמעל ונניח <math>[x_{k-1},x_k]L<\infty</math> מסתובב סביב ציר ה-x עפ"י המשפט השני של וירשטרס יש ל-f מקסימום . יהי <math>M_k\varepsilon>0</math> ומינימום נתון. לפי הגדרת הסופרימום קיימת חלוקה מסויימת Q של <math>m_k[a,b]</math> בקטע זה. נסמן בכך ש-<math>V_k0<L-L(Q)<\frac\varepsilon2</math> הנפח שנוצר ע"י חלק זה . אם {{ltr|Q'}} עידון של הגרף. Q אז מתקיים <math>L(Q)\pi m_k^2le L(x_k-x_{x-1}Q')\le V_kL</math> ולכן <math>0\le\pi M_k^2L-L(x_k-x_{x-1}Q')<\frac\varepsilon2</math>. יוצא שהנפח בסה"כ הוא כעת נתון ש-<math>V=\sum_{k=1}^n V_kf'</math> ומתקיים רציפה ולכן <math>\sum_sqrt{k=1}^n\pi m_k^2+f'(x_k-x_{x-1})\le V\le\sum_{k=1}^n\pi M_k^2(x_k-x_{x-1})</math>. נעיר שהסכום בצד ימין הוא בדיוק אינטגרבילית ב-<math>\overline S(\pi f^2[a,P)b]</math> ובצד שמאל . לפיכך קיימת <math>\underline S(\pi f^2,P)delta>0</math>. ז"א לכל כך שאם P חלוקה P כלשהי של <math>\underline S(\pi f^2[a,P)\le V\le\overline S(\pi f^2,P)b]</math>. נשאיף כך ש-<math>\lambda(P)<\to0delta</math> וכיוון ש-f רציפה גם ואם S סכום רימן כלשהו הבנוי על P אז <math>|I-S|<\pi f^2frac\varepsilon2</math> רציפה ולכן שני הסכומים הנ"ל שואפים לאותו הגבול . לבסוף נבחר P להיות עידון כלשהו של Q כך ש-<math>\intlambda(P)<\limits_a^b \pi f^2=Vdelta</math>.==דוגמאות==# נחשב נפח של כדור בעל רדיוס r: כבר למדנו ש-<math>V=\pi\int\limits_{L(P)</math> הוא סכום רימן S עבור האינטגרל I שבנוי על P. מכל זה נסיק <math>|I-r}^r f^2L|=\pi\int\limits_{|I-r}^r S+L(r^2-x^2P)\mathrm dx=\pi\left[r^2x-L|\frac{x^3}3\right]_{x=le|I-r}^r=2\piS|+|L(r^3P)-L|<\frac{r^3}3)=\frac43\pi r^3varepsilon</math>.# נחשב נפח של חרוט בעל גובה h ורדיוס בסיס r. גרף (3) זהו גרף סיבוב המתקבל מסיבוב משולש סביב ציר הז"א I ו-L הם שני מספרים קבועים שהפרשם קטן מ-x. גרף (4) <math>y=\frac rhx+0varepsilon</math>ומכאן נובע שהם שווים. לפי זה הנפח הוא <math>\pi\int\limits_0^h\left(\frac rhx\right)^2\mathrm dx=\pi(\frac rh)^2\int\limits_0^h x^2\mathrm dx=\pi\left(\frac rh\right)^2\frac{x^3}3\right]_{x=0משל}^h=\frac{\pi r^2h}3</mathli>, כלומר נפח החרוט הוא שליש מנפח הגליל בעל אותו גובה ורדיוס בסיסים.# נגדיר ממוצע של פונקציה רציפה: תהא f מוגדרת ורציפה</ol>