כלל לופיטל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
=משפט לופיטל=
נניח כי <math>\lim_{x\to a^+}f(x)=\lim_{x\to a^+}g(x)=0</math> ונניח עוד כי <math>f,g</math> גזירות בסביבה ימנית של a ומתקיים <math>\lim_{x\to a^+}=\frac{f'(x)}{g'(x)}=L</math> אז מתקיים <math>\lim_{x\to a^+}=\frac{f(x)}{g(x)}=L</math>


==הוכחה==
נוכל לבנות <math>\tilde{f},\tilde{g} </math> רציפות שמקיימות <math> \tilde{f}=\begin{cases}
f\left(x\right) & x\neq a\\
0 & x=a
\end{cases}  \tilde{g}=\begin{cases}
g\left(x\right) & x\neq a\\
0 & x=a
\end{cases} </math>
הגבול של מנתם בa יהיה זהה לגבול המקורי כי הוא נבדל ממנו רק בנקודה 1 לשם נוחות נמשיך לקרוא להם .f,g על פי משפט ערך הביניים של קושי עבור כל x בסביבה הימנית של a שבה f,g  מוגדרות נוכל לבחור <math>a<c(x)<x</math> שמקיימת <math>\frac{f(x)}{g(x)}=\frac{f(x)-f(a)}{g(x)-g(a)}=\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))} </math>
ולכן נקבל <math>\lim_{x\to a^{+}}\frac{f(x)}{g(x)}=\lim_{x\to a^{+}}\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))}=\lim_{c\to a^{+}}\frac{f'(c)}{g'(c)} </math>
כרצוי השיוויון האחרון נובע מכך ש <math>a<c(x)<x</math> וממשפט הסנדויץ


=שימוש בכלל לופיטל=
=כלל לופיטל=


תהיינה שתי פונקציות f,g. ותהי נקודה <math>x_0\in\mathbb{R}</math> או <math>x_0=\pm\infty</math> כך ש
תהיינה שתי פונקציות f,g. ותהי נקודה <math>x_0\in\mathbb{R}</math> או <math>x_0=\pm\infty</math> כך ש
שורה 94: שורה 81:
== מקרה שלישי <math>0^0</math> או <math>1^\infty</math> או <math>\infty^0</math>==
== מקרה שלישי <math>0^0</math> או <math>1^\infty</math> או <math>\infty^0</math>==


במקרה זה עלינו לחשב את הגבול <math>\lim_{x\rightarrow x_0}f^g</math>.
כאשר <math>L=M=0</math> '''או''' <math>L=1,M=\infty</math> '''או''' <math>L=\infty, M=0</math>.
בכל אחד מהמקרים נשתמש בדרך הבאה-
ראשית נבחין כי <math>f^g = e^{ln(f^g)} = e^{gln(f)}</math>,
שנית, נחשב את הגבול <math>K=\lim_{x\rightarrow x_0}gln(f)</math>.
לבסוף, קיבלנו כי מתקיים
:<math>\lim_{x\rightarrow x_0}f^g=e^K</math>
===דוגמא 6===
=משפט לופיטל והוכחתו=
נניח כי <math>\lim_{x\to a^+}f(x)=\lim_{x\to a^+}g(x)=0</math> ונניח עוד כי <math>f,g</math> גזירות בסביבה ימנית של a ומתקיים <math>\lim_{x\to a^+}=\frac{f'(x)}{g'(x)}=L</math> אז מתקיים <math>\lim_{x\to a^+}=\frac{f(x)}{g(x)}=L</math>
==הוכחה==
נוכל לבנות <math>\tilde{f},\tilde{g} </math> רציפות שמקיימות <math> \tilde{f}=\begin{cases}
f\left(x\right) & x\neq a\\
0 & x=a
\end{cases}  \tilde{g}=\begin{cases}
g\left(x\right) & x\neq a\\
0 & x=a
\end{cases} </math>
הגבול של מנתם בa יהיה זהה לגבול המקורי כי הוא נבדל ממנו רק בנקודה 1 לשם נוחות נמשיך לקרוא להם .f,g על פי משפט ערך הביניים של קושי עבור כל x בסביבה הימנית של a שבה f,g  מוגדרות נוכל לבחור <math>a<c(x)<x</math> שמקיימת <math>\frac{f(x)}{g(x)}=\frac{f(x)-f(a)}{g(x)-g(a)}=\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))} </math>
ולכן נקבל <math>\lim_{x\to a^{+}}\frac{f(x)}{g(x)}=\lim_{x\to a^{+}}\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))}=\lim_{c\to a^{+}}\frac{f'(c)}{g'(c)} </math>
כרצוי השיוויון האחרון נובע מכך ש <math>a<c(x)<x</math> וממשפט הסנדויץ


[[קטגוריה:אינפי]]
[[קטגוריה:אינפי]]

גרסה מ־17:55, 22 בפברואר 2014


כלל לופיטל

תהיינה שתי פונקציות f,g. ותהי נקודה [math]\displaystyle{ x_0\in\mathbb{R} }[/math] או [math]\displaystyle{ x_0=\pm\infty }[/math] כך ש

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}f(x)=L }[/math]
[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}g(x)=M }[/math]

נראה כיצד ניתן להעזר בכלל לופיטל על מנת לחשב גבולות במקרים בהם משפטי האריתמטיקה הרגילים נכשלים.

מקרה ראשון [math]\displaystyle{ \frac{0}{0} }[/math] או [math]\displaystyle{ \frac{\infty}{\infty} }[/math]

נניח [math]\displaystyle{ M=L=0 }[/math] או [math]\displaystyle{ M=L=\pm\infty }[/math]

אזי אם הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}\frac{f'}{g'} }[/math] קיים, הוא שווה לגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}\frac{f}{g} }[/math]

דוגמא 1

חשבו את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty} \frac{ln(x)}{x} }[/math].

זהו מקרה של [math]\displaystyle{ \frac{\infty}{\infty} }[/math]. נגזור את המונה והמכנה בנפרד ונקבל

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty} \frac{ln(x)}{x} = \lim_{x\rightarrow \infty} \frac{\frac{1}{x}}{1} = \lim_{x\rightarrow \infty} \frac{1}{x} = 0 }[/math]

דוגמא 2

חשבו את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow 0} \frac{ln(1+x)}{x} }[/math].


זהו מקרה של [math]\displaystyle{ \frac{0}{0} }[/math]. נגזור את המונה והמכנה בנפרד ונקבל

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow 0} \frac{ln(1+x)}{x} = \lim_{x\rightarrow 0} \frac{\frac{1}{1+x}}{1}=1 }[/math]

דוגמא 3

חשבו את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \frac{\pi}{2}} \frac{cos(x)}{x-\frac{\pi}{2}} }[/math].

זהו מקרה של [math]\displaystyle{ \frac{0}{0} }[/math]. נגזור את המונה והמכנה בנפרד ונקבל

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \frac{\pi}{2}} \frac{cos(x)}{x-\frac{\pi}{2}}=\lim_{x\rightarrow \frac{\pi}{2}} \frac{-sin(x)}{1}=-1 }[/math]


מקרה שני [math]\displaystyle{ 0\cdot \infty }[/math]

נניח [math]\displaystyle{ L=0 }[/math], [math]\displaystyle{ M=\infty }[/math] ועלינו לחשב את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}f\cdot g }[/math].

במקרה זה, אנו מעבירים את הביטוי לצורה של שבר מהמקרה הראשון.

דוגמא 4

חשבו את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow 0}xln(x) }[/math].

זהו מקרה של [math]\displaystyle{ -\infty\cdot 0 }[/math]. נעביר את הביטוי לצורה של שבר (באמצעות כלל האוזן), ונפעיל את כלל לופיטל:

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow 0}xln(x) = \lim_{x\rightarrow 0}\frac{ln(x)}{\frac{1}{x}}= }[/math]

נגזור מונה ומכנה ונקבל

[math]\displaystyle{ = \lim_{x\rightarrow 0}\frac{\frac{1}{x}}{-\frac{1}{x^2}}=\lim_{x\rightarrow 0}-x = 0 }[/math]

שימו לב: כלל לופיטל לא מוכרח להצליח. למשל במקרה זה, אם היינו מעבירים את הלוגריתם למכנה בתרגיל זה ומפעילים כלל לופיטל, לא היינו מתקדמים. נסו ותהנו.


דוגמא 5

חשבו את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}e^xsin\big(\frac{1}{x}\big) }[/math].

זהו מקרה של [math]\displaystyle{ \infty\cdot 0 }[/math]. נעביר את הביטוי לצורה של שבר, ונפעיל את כלל לופיטל:

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}e^xsin\big(\frac{1}{x}\big) = \lim_{x\rightarrow \infty}\frac{sin\big(\frac{1}{x}\big)}{e^{-x}}= }[/math]

נגזור מונה ומכנה ונקבל

[math]\displaystyle{ = \lim_{x\rightarrow \infty}\frac{\frac{-1}{x^2}cos\big(\frac{1}{x}\big)}{-e^{-x}}. }[/math]


כעת, אין אנו רוצים לגזור ביטויים מסובכים. אנו יודעים כי [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}cos\big(\frac{1}{x}\big)=1 }[/math], לכן נותר רק לחשב את הגבול

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}\frac{e^x}{x^2} }[/math]

זהו מקרה של [math]\displaystyle{ \frac{\infty}{\infty} }[/math], לכן נפעיל כלל לופיטל (פעמיים):

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}\frac{e^x}{x^2}= \lim_{x\rightarrow \infty}\frac{e^x}{2x}=\lim_{x\rightarrow \infty}\frac{e^x}{2}=\infty }[/math]

אם נחבר את כל התוצאות יחדיו, נקבל כי

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow \infty}e^xsin\big(\frac{1}{x}\big)=\infty }[/math]

מקרה שלישי [math]\displaystyle{ 0^0 }[/math] או [math]\displaystyle{ 1^\infty }[/math] או [math]\displaystyle{ \infty^0 }[/math]

במקרה זה עלינו לחשב את הגבול [math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}f^g }[/math].

כאשר [math]\displaystyle{ L=M=0 }[/math] או [math]\displaystyle{ L=1,M=\infty }[/math] או [math]\displaystyle{ L=\infty, M=0 }[/math].

בכל אחד מהמקרים נשתמש בדרך הבאה-

ראשית נבחין כי [math]\displaystyle{ f^g = e^{ln(f^g)} = e^{gln(f)} }[/math],

שנית, נחשב את הגבול [math]\displaystyle{ K=\lim_{x\rightarrow x_0}gln(f) }[/math].

לבסוף, קיבלנו כי מתקיים

[math]\displaystyle{ \lim_{x\rightarrow x_0}f^g=e^K }[/math]

דוגמא 6

משפט לופיטל והוכחתו

נניח כי [math]\displaystyle{ \lim_{x\to a^+}f(x)=\lim_{x\to a^+}g(x)=0 }[/math] ונניח עוד כי [math]\displaystyle{ f,g }[/math] גזירות בסביבה ימנית של a ומתקיים [math]\displaystyle{ \lim_{x\to a^+}=\frac{f'(x)}{g'(x)}=L }[/math] אז מתקיים [math]\displaystyle{ \lim_{x\to a^+}=\frac{f(x)}{g(x)}=L }[/math]

הוכחה

נוכל לבנות [math]\displaystyle{ \tilde{f},\tilde{g} }[/math] רציפות שמקיימות [math]\displaystyle{ \tilde{f}=\begin{cases} f\left(x\right) & x\neq a\\ 0 & x=a \end{cases} \tilde{g}=\begin{cases} g\left(x\right) & x\neq a\\ 0 & x=a \end{cases} }[/math] הגבול של מנתם בa יהיה זהה לגבול המקורי כי הוא נבדל ממנו רק בנקודה 1 לשם נוחות נמשיך לקרוא להם .f,g על פי משפט ערך הביניים של קושי עבור כל x בסביבה הימנית של a שבה f,g מוגדרות נוכל לבחור [math]\displaystyle{ a\lt c(x)\lt x }[/math] שמקיימת [math]\displaystyle{ \frac{f(x)}{g(x)}=\frac{f(x)-f(a)}{g(x)-g(a)}=\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))} }[/math] ולכן נקבל [math]\displaystyle{ \lim_{x\to a^{+}}\frac{f(x)}{g(x)}=\lim_{x\to a^{+}}\frac{f'(c(x))}{g'(c(x))}=\lim_{c\to a^{+}}\frac{f'(c)}{g'(c)} }[/math] כרצוי השיוויון האחרון נובע מכך ש [math]\displaystyle{ a\lt c(x)\lt x }[/math] וממשפט הסנדויץ