תרגול 6 תשעז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אחיה בר-און (שיחה | תרומות) (←פתרון) |
||
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
=המשך קבוצות= | =המשך קבוצות= | ||
== | == משלים == | ||
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל). | |||
<math> | תכונות בסיסיות: | ||
<math> | * <math>A\cup A^c = U</math> | ||
<math> | * <math>\varnothing^c = U</math> | ||
* <math>U^c = \varnothing</math> | |||
* <math>(A^c)^c = A</math> | |||
על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה): | |||
*<math>(A\cap B)^c = A^c \cup B^c</math> | |||
*<math>(A\cup B)^c = A^c \cap B^c</math> | |||
הערה: באופן כללי מתקיים | |||
* <math>(\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c </math> | |||
* <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math> | |||
===תרגיל=== | |||
הוכיחו כי <math>A \triangle B = A^c \triangle B^c</math>. | |||
====פתרון==== | |||
נשתמש בהצגת ההפרש הסימטרי כאיחוד ההפרשים: | |||
<math>x\in A \land x\in B \land x\ | <math>x\in A \triangle B \iff (x\in A \land x\notin B)\lor (x\in B \land x\notin A) \iff</math> | ||
<math>x\in | <math>(x\notin A^c \land x\in B^c)\lor (x\notin B^c \land x\in A^c)</math> ומחילופיות "וגם" ו"או": | ||
<math>x\in (A\ | <math>(x\notin B^c \land x\in A^c)\lor (x\notin A^c \land x\in B^c) \iff</math> | ||
<math>(x\in A^c \land x\notin B^c)\lor (x\in B^c \land x\notin A^c) \iff x\in A^c \triangle B^c</math> | |||
===תרגיל=== | |||
לכל <math>n\in \mathbb{N}</math> נגדיר <math>A_n=\{k\in \mathbb{N}|2\leq k\leq 2n-1\}</math> ונגדיר <math>B_n=A_{n+1}\smallsetminus A_n</math>. | |||
<math> | א. מצאו את <math>\bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n</math>. | ||
<math> | ב. נגדיר <math>D_n=\mathbb{N}\smallsetminus B_n</math>. מצאו את <math>\bigcap_{n\in \mathbb{N}} D_n</math>. | ||
====פתרון==== | |||
<math> | א. התשובה: <math>\mathbb{N}\smallsetminus \{1\}</math>. הוכחה: | ||
<math>\bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n \subseteq \mathbb{N}\smallsetminus \{1\} </math>: הכל תת קבוצות של הטבעיים וכל הקבוצות מוגדרות ע"י איברים הגדולים מ-<math>2</math>. | |||
<math>\mathbb{N}\smallsetminus \{1\} \subseteq \bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n</math>: יהי <math>a\in \mathbb{N}\smallsetminus \{1\}</math> נמצא קבוצה בה הוא נמצא. נשים לב ש-<math>B_n=\{2\leq k\leq 2n+1\}\smallsetminus \{2\leq k\leq 2n-1\}=\{2n,2n+1\}</math>. לכן אם <math>a</math> זוגי הוא נמצא ב- <math>B_{\frac{n}{2}}</math> ואם אי-זוגי אז <math>a\in B_{\frac{n-1}{2}}</math>. | |||
ב. נתייחס ל-<math>\mathbb{N}</math> כקבוצה האוניברסלית לדיוננו. לפי דה-מורגן נקבל:<math>\bigcap_{n\in \mathbb{N}} D_n=\bigcap_{n\in \mathbb{N}} B_n^c=(\bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n)^c=\{1\}</math>. | |||
==קבוצת החזקה== | ==קבוצת החזקה== | ||
שורה 61: | שורה 56: | ||
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>. | '''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>. | ||
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה. | |||
===תרגיל=== | |||
הוכיחו או הפריכו: <math>A\cap P(P(A))=\varnothing</math>. | |||
====פתרון==== | |||
הפרכה : ניקח <math>A=\{1,\{\{1\}\}\}</math>. | |||
===תרגיל=== | |||
הוכיחו או הפריכו: | |||
א. <math>P(A)\cap P(B)=P(A\cap B)</math> | |||
ב. <math>P(A)\cup P(B)=P(A\cup B)</math> | |||
====פתרון==== | |||
א. הוכחה: <math>X\in P(A)\cap P(B) \iff X\subseteq A\land X\subseteq B\iff</math> | |||
<math>X\subseteq A\cap B\iff X\in P(A\cap B)</math> | |||
ב. הפרכה: ניקח <math>A=\{1\},B=\{2\}</math>. אז <math>\{1,2\} \in P(A\cup B)</math>, אבל לא ל-<math>P(A)\cup P(B)</math>. | |||
למעשה הוכיחו כי <math>P(A)\cup P(B)=P(A\cup B)</math> אם ורק אם <math>A\subseteq B</math> או <math>B\subseteq A</math>. | |||
===תרגיל ממבחן=== | ===תרגיל ממבחן=== | ||
שורה 74: | שורה 89: | ||
ג. אם <math>A\cap B=\varnothing</math> אזי <math>P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\}</math> | ג. אם <math>A\cap B=\varnothing</math> אזי <math>P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\}</math> | ||
===פתרון=== | ===פתרון=== | ||
א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור ש-<math>A</math> איננה מוכלת בחיתוך <math>B\cap C</math> אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math> | א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור ש-<math>A</math> איננה מוכלת בחיתוך <math>B\cap C</math> אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math>. | ||
ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי | ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי | ||
<math>x\in [A\cup(B | <math>x\in [A\cup(B\setminus A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff</math> | ||
<math>[(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)] </math> | |||
דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית <math>U:=B</math> ואז צריך להוכיח כי | כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון <math>(x\in A)\rightarrow (x\in B)</math> ניתן להסיק בקלות ש-<math>(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B)</math>, כפי שרצינו. | ||
דרך נוספת: נגדיר את <math>B</math> להיות הקבוצה האוניברסאלית <math>U:=B</math> ואז צריך להוכיח כי | |||
<math>A\cup A^c =U</math> וזה אכן נכון! | <math>A\cup A^c =U</math> וזה אכן נכון! | ||
ג. נניח בשלילה ש-<math>P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\}</math>. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה, החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה <math>C \ne\varnothing</math> השייכת לחיתוך <math>P(A)\cap P(B)</math>. קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן <math>C\subseteq A \and C\subseteq B</math>. מכיוון ש-<math>C</math> אינה ריקה קיים בה איבר <math>c\in C</math> וקל לראות ש-<math>(c\in A)\and (c\in B) </math> ולכן <math>c</math> מוכל בחיתוך, בסתירה לכך שהחיתוך ריק. | |||
ג. נניח בשלילה ש<math>P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\}</math>. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה <math>\varnothing |
גרסה אחרונה מ־19:17, 9 ביולי 2019
חזרה לדף מערכי התרגול.
המשך קבוצות
משלים
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ U }[/math], ונביט בתת קבוצה שלה [math]\displaystyle{ A }[/math]. ניתן להגדיר את המשלים של [math]\displaystyle{ A }[/math] כאוסף האיברים ב-[math]\displaystyle{ U }[/math] שאינם ב-[math]\displaystyle{ A }[/math] (כלומר ההפרש [math]\displaystyle{ U\setminus A }[/math]), המסומן [math]\displaystyle{ A^c }[/math]. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא [math]\displaystyle{ U }[/math] מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).
תכונות בסיסיות:
- [math]\displaystyle{ A\cup A^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ \varnothing^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ U^c = \varnothing }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A^c)^c = A }[/math]
על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה):
- [math]\displaystyle{ (A\cap B)^c = A^c \cup B^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A\cup B)^c = A^c \cap B^c }[/math]
הערה: באופן כללי מתקיים
- [math]\displaystyle{ (\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
תרגיל
הוכיחו כי [math]\displaystyle{ A \triangle B = A^c \triangle B^c }[/math].
פתרון
נשתמש בהצגת ההפרש הסימטרי כאיחוד ההפרשים:
[math]\displaystyle{ x\in A \triangle B \iff (x\in A \land x\notin B)\lor (x\in B \land x\notin A) \iff }[/math]
[math]\displaystyle{ (x\notin A^c \land x\in B^c)\lor (x\notin B^c \land x\in A^c) }[/math] ומחילופיות "וגם" ו"או":
[math]\displaystyle{ (x\notin B^c \land x\in A^c)\lor (x\notin A^c \land x\in B^c) \iff }[/math] [math]\displaystyle{ (x\in A^c \land x\notin B^c)\lor (x\in B^c \land x\notin A^c) \iff x\in A^c \triangle B^c }[/math]
תרגיל
לכל [math]\displaystyle{ n\in \mathbb{N} }[/math] נגדיר [math]\displaystyle{ A_n=\{k\in \mathbb{N}|2\leq k\leq 2n-1\} }[/math] ונגדיר [math]\displaystyle{ B_n=A_{n+1}\smallsetminus A_n }[/math].
א. מצאו את [math]\displaystyle{ \bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n }[/math].
ב. נגדיר [math]\displaystyle{ D_n=\mathbb{N}\smallsetminus B_n }[/math]. מצאו את [math]\displaystyle{ \bigcap_{n\in \mathbb{N}} D_n }[/math].
פתרון
א. התשובה: [math]\displaystyle{ \mathbb{N}\smallsetminus \{1\} }[/math]. הוכחה:
[math]\displaystyle{ \bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n \subseteq \mathbb{N}\smallsetminus \{1\} }[/math]: הכל תת קבוצות של הטבעיים וכל הקבוצות מוגדרות ע"י איברים הגדולים מ-[math]\displaystyle{ 2 }[/math].
[math]\displaystyle{ \mathbb{N}\smallsetminus \{1\} \subseteq \bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n }[/math]: יהי [math]\displaystyle{ a\in \mathbb{N}\smallsetminus \{1\} }[/math] נמצא קבוצה בה הוא נמצא. נשים לב ש-[math]\displaystyle{ B_n=\{2\leq k\leq 2n+1\}\smallsetminus \{2\leq k\leq 2n-1\}=\{2n,2n+1\} }[/math]. לכן אם [math]\displaystyle{ a }[/math] זוגי הוא נמצא ב- [math]\displaystyle{ B_{\frac{n}{2}} }[/math] ואם אי-זוגי אז [math]\displaystyle{ a\in B_{\frac{n-1}{2}} }[/math].
ב. נתייחס ל-[math]\displaystyle{ \mathbb{N} }[/math] כקבוצה האוניברסלית לדיוננו. לפי דה-מורגן נקבל:[math]\displaystyle{ \bigcap_{n\in \mathbb{N}} D_n=\bigcap_{n\in \mathbb{N}} B_n^c=(\bigcup_{n\in \mathbb{N}} B_n)^c=\{1\} }[/math].
קבוצת החזקה
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ A }[/math]. נגדיר את קבוצת החזקה של [math]\displaystyle{ A }[/math] בתור אוסף כל תת הקבוצות של [math]\displaystyle{ A }[/math]. נסמן [math]\displaystyle{ P(A)=\{X:X\subseteq A\} }[/math].
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה.
תרגיל
הוכיחו או הפריכו: [math]\displaystyle{ A\cap P(P(A))=\varnothing }[/math].
פתרון
הפרכה : ניקח [math]\displaystyle{ A=\{1,\{\{1\}\}\} }[/math].
תרגיל
הוכיחו או הפריכו:
א. [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B)=P(A\cap B) }[/math]
ב. [math]\displaystyle{ P(A)\cup P(B)=P(A\cup B) }[/math]
פתרון
א. הוכחה: [math]\displaystyle{ X\in P(A)\cap P(B) \iff X\subseteq A\land X\subseteq B\iff }[/math]
[math]\displaystyle{ X\subseteq A\cap B\iff X\in P(A\cap B) }[/math]
ב. הפרכה: ניקח [math]\displaystyle{ A=\{1\},B=\{2\} }[/math]. אז [math]\displaystyle{ \{1,2\} \in P(A\cup B) }[/math], אבל לא ל-[math]\displaystyle{ P(A)\cup P(B) }[/math].
למעשה הוכיחו כי [math]\displaystyle{ P(A)\cup P(B)=P(A\cup B) }[/math] אם ורק אם [math]\displaystyle{ A\subseteq B }[/math] או [math]\displaystyle{ B\subseteq A }[/math].
תרגיל ממבחן
תהינה [math]\displaystyle{ A,B,C }[/math] קבוצות. הוכיחו או הפריכו:
א. אם [math]\displaystyle{ A \not\subseteq B \cap C }[/math] אזי [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing }[/math]
ב. אם [math]\displaystyle{ A\subseteq B }[/math] אזי [math]\displaystyle{ A\cup (B\setminus A)=B }[/math]
ג. אם [math]\displaystyle{ A\cap B=\varnothing }[/math] אזי [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\} }[/math]
פתרון
א. הפרכה: [math]\displaystyle{ A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\} }[/math]. אזי ברור ש-[math]\displaystyle{ A }[/math] איננה מוכלת בחיתוך [math]\displaystyle{ B\cap C }[/math] אבל [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing }[/math].
ב. נתון שלכל [math]\displaystyle{ a\in A }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ a \in B }[/math]. אזי
[math]\displaystyle{ x\in [A\cup(B\setminus A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff }[/math]
[math]\displaystyle{ [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)] }[/math]
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון [math]\displaystyle{ (x\in A)\rightarrow (x\in B) }[/math] ניתן להסיק בקלות ש-[math]\displaystyle{ (x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B) }[/math], כפי שרצינו.
דרך נוספת: נגדיר את [math]\displaystyle{ B }[/math] להיות הקבוצה האוניברסאלית [math]\displaystyle{ U:=B }[/math] ואז צריך להוכיח כי [math]\displaystyle{ A\cup A^c =U }[/math] וזה אכן נכון!
ג. נניח בשלילה ש-[math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\} }[/math]. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה, החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה [math]\displaystyle{ C \ne\varnothing }[/math] השייכת לחיתוך [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) }[/math]. קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן [math]\displaystyle{ C\subseteq A \and C\subseteq B }[/math]. מכיוון ש-[math]\displaystyle{ C }[/math] אינה ריקה קיים בה איבר [math]\displaystyle{ c\in C }[/math] וקל לראות ש-[math]\displaystyle{ (c\in A)\and (c\in B) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ c }[/math] מוכל בחיתוך, בסתירה לכך שהחיתוך ריק.