שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרגול 5 תשעז

נוספו 1,240 בתים, 09:31, 8 בנובמבר 2022
/* פתרון */
חזרה ל[[83-116, בדידה 1 להנדסה, מערכי תרגול|דף מערכי התרגול]].
 
==קבוצות==
ההגדרה האינטואיטיבית לקבוצה הינה "אוסף של איברים". ההגדרה הזו מובילה לסתירות לוגיות כגון "פרדוקס ראסל". נביט בקבוצה הבאה:
*X=אוסף כל הקבוצות שאינן שייכות לעצמן
 
אם X שייכת לקבוצה הזו, אזי היא אינה שייכת לקבוצה. אולם, אם היא אינה שייכת לקבוצה אזי היא כן שייכת לקבוצה.
 
סתירה אינה מקובלת במחוזות המתמטיקאים, ולכן הגדירו את "תורת הקבוצות האקסיומטית" העוקפת בעייה זו. ניתן לקרוא יותר על נושא זה בקישור לעיל, עבורנו מספיקה ההגדרה האינטואיטיבית.
 
אם כן:הגדרה (לא מדוייקת, נחזור להגדרתנו הנאיבית; אך מספיקה לצרכינו):'''קבוצה''' הינה אוסף של איברים שונים. בקבוצה אין משמעות לסדר האיברים, ואיבר אינו יכול להופיע פעמיים. דוגמאות ל3 קבוצות:
<math>\{1,\text{horse},3\}</math>, <math>\{1,2,3\}</math> ו<math>\{1,\{2,3\},\{\}\}</math>
===שייכות והכלה===
איבר ה'''שייך''' לקבוצה אנו מסמנים בסימן <math>\in</math>. למשל <math>1\in\{1,2,3\}</math>, ואילו <math>4\notin\{1,2,3\}</math>. שימו לב שגם <math>1\notin\{\{1,2,3\}\}</math> שכן האיבר היחיד בקבוצה זו הינה הקבוצה <math>\{1,2,3\}</math>.
::<math>\mathbb{R}</math> המספרים הממשיים ("כל המספרים" על הישר)
::<math>\mathbb{C}=\{a+bi : a,b\in \mathbb{R}, i^2 =-1\}</math> המספרים המרוכבים
 
====תרגיל====
 
נסמן <math>A=\{ 1,2,3\} ,B=\{ \{ 1\} ,\{ 2\} ,\{ 3\} \} ,C=\{1 \} ,D=\{ \{1\} \}</math>. השלימו ע"י הכלה או שייכות:
 
א. <math>B</math>__<math>A</math>
 
ב. <math>C</math>__<math>A</math>
 
ג. <math>B</math>__<math>C</math>
 
ד. <math>A</math>__<math>D</math>
 
ה. <math>B</math>__<math>D</math>
 
ו. <math>D</math>__<math>C</math>
 
===איחוד, חיתוך, הפרש והפרש סימטרי===
*'''חיתוך''' של שתי קבוצות A ו B הינו אוסף האיברים השייכים גם לA וגם לB (מסומן <math>A\cap B</math>). מתקיים ש<math>a \in A\cap B \iff (a\in A \and a\in B)</math>.
*קבוצות הן שוות אם הן מכילות את אותם האיברים. הדרך הנפוצה להוכיח שיוויון הינה '''הכלה דו כיוונית''': A=B אם ורק אם <math>(A\subseteq B) \and (B \subseteq A) </math>.
*A '''הפרש''' B הינה הקבוצה המכילה את כל האיברים בA שאינם בB (מסומן A\B). מתקיים ש <math>x\in A/\setminus B \iff (x\in A) \and (x\notin B)</math>.
*'''ההפרש הסימטרי''' בין שתי קבוצות A וB הוא אוסף האיברים הנמצאים באחת הקבוצות אך לא בחיתוך (מסומן <math>A\Delta triangle B</math>). מתקיים ש כי<math>x\in A\Delta triangle B \iff ((x\in A)\and (x\notin B)) \or ((x\in B)\and (x\notin A)) </math><math>\iff x\in (A\cup B) / (A\cap B)</math>
דוגמא:
<math>(A\cup B)\cap C =\{2\} </math>
<math> B \cap C = \emptysetvarnothing</math>
<math>C \backslash setminus A =\{\{1,2\}\}</math>
<math> B \Delta triangle C = B \cup C</math>
<math> A \Delta triangle C = \{1,\{1\},\{1,2\}\}</math>
====תרגיל====
הוכח כי:
א. הקבוצה הריקה <math>\varnothing=\{\}</math> מוכלת בכל קבוצה A
תכונות האיחוד והחיתוך (דומה לכפל וחיבור)*אסוציאטיביות: ב. <math>(A\cap B)varnothing \cap C = A\cap (B\cap C)</math> (וכנ"ל לגבי איחוד)*חילוף: <math>A\cap B = B\cap A</math> (וכנ"ל לגבי איחוד)*דיסטריביוטיביות: <math>A\cap (B\cup C) = (A\cap B) \cup (A\cap C)</math>, וגם <math>A\cup (B\cap C) = (A\cup B) \cap (A\cup C)varnothing </math>
===תרגיל===הוכח כי ג. <math>(A\cap B)varnothing \cup C A = (A\cup C)\cap (B\cup C) </math>. במילים: האיברים שהם (גם בA וגם בB) או בC הם בדיוק האיברים ב(A או C) וגם ב(B או C)
=====פתרון=====א. יש להוכיח את הפסוק הבא: <math>\forall a\in\varnothing : a\in A</math>. אבל מכיוון שאין איברים בקבוצה הריקה, המשפט הזה נכון '''באופן ריק'''. זכרו ששקר גורר כל דבר, לכן האטום "איבר a שייך לקבוצה הריקה" גורר כל דבר. נראה שקילות בין התנאים של הערה: שימו לב שעל מנת להוכיח שקבוצה A אינה מוכלת בקבוצה B, יש להראות כי '''קיים''' איבר להיות באחת הקבוצותבA שאינו שייך לB. אם היינו משתמשים בפסוק "כל האיברים בA אינם בB" היינו מקבלים שהקבוצה הריקה לא מוכלת בכל קבוצה, וגם אינה מוכלת בכל קבוצה.
ב. נשים לב שמתקיים: <math>x\in (A\varnothing \cap B)\cup C A \iff [ x\in (A\cap B)] varnothing \or [and x\in C] A \iff [F \land x\in A \and x\in B] \or [x\in C]iff F </math>כלומר ההנחה שיש איברים בחיתוך שקולה לסתירה, ולכן אין שם איברים וזו הקבוצה הריקה.
כעת, מתוך הטאוטולוגיה ג. <math>(px\and q)in \or r varnothing \cup A \iff (px\or r)in \and(qvarnothing \or r)</math> קל להשיג את השקילות למה שצריך.(הערה: ניתן להשתכנע בקלות בטאוטולוגיה באופן הבא: אם r=1 אזי נשאר עם הטאוטולוגיה<math>1x\in A\ \iff 1</math> אם r=0 אזי נשאר עם הטאוטולוגיה<math>(pF \lor x\land q)in A \iff (p)x\land (q)in A </math>)
====תרגיל===הוכח כי:א. הקבוצה הריקה <math>\phi=\{\}</math> מוכלת בכל קבוצה A
ב. <math>\phi \cap A = \phi </math>הוכיחו או הפריכו:
גא. <math>A\phi cap (B\cup A smallsetminus C)= (A \cap B) \smallsetminus (A\cap C)</math>
ב. <math>A\triangle (B\cap C)=(A\triangle B) \cap (A\triangle C)</math> =====פתרון===== א. יש להוכיח את הפסוק הבאהוכחה אפשרית - טבלת שייכות (קצת תלוי מרצה) פתרון נוסף: דרך גרירות לוגיות: <math>x\forall ain A\cap (B\setminus C) \iff</math><math>(x\inA) \phi : aand [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff</math><math>[(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math>. אבל מכיוון שאין איברים בקבוצה הריקה, המשפט הזה נכון '''באופן ריק'''. זכרו ששקר גורר כל דבר, לכן האטום  בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "איבר a שייך לקבוצה הריקהאו" גורר כל דברולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:הערה<math>\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff</math><math>[(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)]</math> וזה בדיוק מה שרצינו. הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית: שימו לב שעל מנת להוכיח שקבוצה  בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A אינה מוכלת בקבוצה \cap(B\backslash C)</math>, יש להראות כי '''קיים''' איבר בA שאינו שייך לBולכן <math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Rightarrow</math> <math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Rightarrow</math> <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> בכיוון (<math>\supseteq</math>) נניח <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math>. לכן <math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Rightarrow</math> <math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Rightarrow</math> (כי אם היינו משתמשים בפסוק "כל האיברים בA אינם בB" היינו מקבלים שהקבוצה הריקה לא מוכלת בכל קבוצה, וגם אינה מוכלת בכל קבוצה.<math>x\in C</math> אז <math>x\in A\cap C</math> סתירה) <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math>
ב. <math>\phi \cap A = \{x:x\in \phi \and x\in A\}\subseteq \{x:x\in \phi \}=\phi </math>
גב. הפרכה אפשרית: רואים ע"י טבלת שייכות ואז מוצאים את הדוגמא המתאימה. או פשוט מנסים. למשל: <math>\phi \cup A = \{x:x1,2\in },B=\phi \or x\in A{1\},C= \{x:x\in A 2\}=A </math>.
===הכללה לאיחודים וחיתוכים כל שהם===
דוגמא:
נגדיר <math>\forall n\in \mathbb{N}\cup \{0\} \; A_n:=[(n,n+1]) \cup (-n-1,-n)</math> אזי  א. <math>\bigcup _{n\in \mathbb{N}} A_n = \mathbb{R}\smallsetminus \mathbb{Z} </math> ב. <math>\bigcap _{n\in \mathbb{N}} A_n = \varnothing </math> ג. נגדיר <math>B_n=\mathbb{R}\smallsetminus A_n</math>. חשבו את <math>\bigcap_{n\in \mathbb{N}} B_n</math> הוכחה: א. ע"י הכלה דו כיוונית.
ב. מספיק להראות <math>A_1\bigcup _{i\in \mathbb{N}} A_i cap A_2= [ 1,\infty ) phi</math>.
ג. נתייחס ל-<math>\bigcap _mathbb{iR}</math> כקבוצה האוניברסלית לדיוננו. לפי דה-מורגן נקבל:<math>\bigcap_{n\in \mathbb{N}} A_i B_n= \phi bigcap_{n\in \mathbb{N}} A_n^c=(\bigcup_{n\in \mathbb{N}} A_n)^c=(\mathbb{Z}^c)^c=\mathbb{Z}</math>.
1,419
עריכות