88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
 
(82 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור|חזרה למערכי התרגול]]'''
'''[[מתמטיקה בדידה - מערך תרגול|חזרה למערכי התרגול]]'''


==אריתמטיקה של עוצמות==
==אריתמטיקה של עוצמות==
'''תרגיל.''' יהיו A,B קבוצות כך ש, עוצמת B גדולה מאחד. הוכח כי העוצמה של אוסף הפונקציות מA לB גדולה מעוצמת A.


'''פתרון.'''
'''הגדרה''' יהיו A,B קבוצות אזי <math>A^B:=\{f:B\rightarrow A\}</math>.
 
===תרגיל===
יהיו A,B,C קבוצות כך ש <math>|A|\leq |B|</math>. הוכיחו כי <math>|A^C|\leq|B^C|</math>.
פתרון: נתון שקיימת <math>f:A\to B</math> חח"ע. נגדיר <math>g:A^C\to B^C</math> ע"י <math>h:C\to A\mapsto f\circ h</math>. מתקיים כי g חח"ע כי f חח"ע ויש לה הפיכה שמאלית.
 
הערה: <math>|A|< |B|</math> '''לא''' גורר <math>|A^C|<|B^C|</math>.
 
 
 
===תרגיל===
הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A
 
'''הוכחה.'''  
יש התאמה חח"ע ועל <math>g:P(A)\to \{0,1\}^A</math> ע"י
<math>\forall B\subseteq A : g(B)=f_B=\chi_B</math> 


קל לבנות פונקציה על מאוסף הפונקציות מA לB אל A. נשלח כל פונקציה באוסף למקור של איבר b מסוים. מכיוון שכל הפונקציות מA לB נמצאות באוסף, בפרט כל הפונקציות ששולחות כל איבר מA ל-b יהיו שם.
לפי תרגיל קודם <math>|A|<|\{0,1\}^A|=|P(A)|</math>


נניח בשלילה שקיימת התאמה חח"ע ועל בין A לבין אוסף הפונקציות הנ"ל. נסמן ב<math>f_a:A\rightarrow B</math> את הפונקציה המתאימה לאיבר <math>a\in A</math>.
'''הערה: (למי שלמד תורת הקבוצות)''' מסיבה זו אוסף העוצמות אינו קבוצה אלא מחלקה. שכן אם הוא היה קבוצה, הייתה לו עוצמה


ידוע לנו שבקבוצה B יש לפחות שני איברים, לכן בהנתן אחד מהם אפשר לבחור את השני. נגדיר פונקציה באופן הבא <math>\forall a\in A : g(a)\neq g_a(a)</math>. לפי ההגדרות פונקציה זו הינה פונקציה מA לB אך אינה מתאימה לאף איבר בA בסתירה.
===תרגיל===
יהיו A,B קבוצות כך ש <math>|B|>1</math>. הוכח כי <math>|A|<|B^A|</math>.


'''פתרון.'''
נבחר 2 איברים שונים <math>b_0,b_1\in B</math> ונגדיר פונקציה חח"ע <math>g:A\to B^A</math> ע"י <math>g(a)=f_a</math> כאשר <math>f_a(a)=b_1</math> ו <math>\forall a'\not=a :f_a(a')=b_0</math>
ולכן <math>|A|\leq|B^A|</math>.


'''תרגיל.''' הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A
נניח בשלילה שקיים שיוויון אזי קיימת  התאמה חח"ע ועל <math>g:A\to B^A</math>.  
נסמן <math>\forall a\in A:g(a)=f_a</math>.


'''הוכחה.''' קל להראות שקיימת העתקה חח"ע ועל בין אוסף הפונקציה <math>f:A\rightarrow \{0,1\}</math> (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל הפונקציה המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).
נראה באופן דומה לתירגול קודם כי g איננה על ע"י שנמצא פונקציה f שאין לה מקור:


פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.
נבחר 2 איברים שונים <math>b_0,b_1\in B</math>ונגדיר פונקציה באופן הבא <math>f:A\rightarrow B</math> ע"י
<math>f(a)=b_0</math> אם <math>f_a(a)=b_1</math>. ו- <math>f(a)=b_1</math> אחרת.
לפי הבנייה <math>\forall a\in A f\not=f_a</math> כיוון ש <math>f(a)\not=f_a(a)</math>. סתירה לכך ש g על.


'''הערה:''' מסיבה זו אוסף העוצמות אינו קבוצה אלא מחלקה. שכן אם הוא היה קבוצה, הייתה לו עוצמה
הערה: התרגיל הזה הוא מסקנה מהתרגילים הקודמים כי <math>|\{0,1\}|\leq |B|</math> ולכן <math>|A|<|\{0,1\}^A|\leq |B^A|</math>


'''הגדרה:'''
'''הגדרה:'''
יהיו שתי קבוצות A,B כך ש <math>|A|=a, |B|=b</math>. אזי נגדיר פעולות בין עוצמות:
יהיו שתי קבוצות '''זרות''' A,B כך ש <math>|A|=a, |B|=b</math>. אזי נגדיר פעולות בין עוצמות:
*<math>a+b:=|A\cup B|</math>
*<math>a+b:=|A\cup B|</math>
*<math>a\cdot b := |A\times B|</math>
*<math>a\cdot b := |A\times B|</math>
*<math>a^b := |\{f:B\rightarrow A\}|</math>
*<math>a^b := |\{f:B\rightarrow A\}|</math>


בהרצאה תוכיחו שהגדרות אלה מוגדרות היטב, כלומר העוצמה נשארת זהה ללא תלות בבחירת הקבוצות המייצגות.
דוגמא: ראינו בתירגול קודם את הזיהוי <math>[0,1)=\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\}</math>
לכן <math>\aleph=|\mathbb{R}|=|[0,1)|=|\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\}|=10^{\aleph_0}</math>
 
הערות:
*ההגדרות לעיל מוגדרות היטב, כלומר העוצמה נשארת זהה ללא תלות בבחירת הקבוצות המייצגות.
* בידקו שעבור המקרה הסופי מתקיים מה שמצופה.
למשל <math>2+1=|\{1,2\}\cup\{3\}|=3</math>
*'''שימו לב:''' מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה:
**<math>a^0=1</math> שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה.
**<math>0^0=1</math> זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים
**<math>1^a=1</math>
**<math>a\neq 0 \rightarrow 0^a=0</math> אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם.
 
===תכונות האריתמטיקה===
יהיו a,b,c עוצמות אזי מתקיים
*<math>ab=ba</math>
*<math>(ab)c=a(bc)</math>
*<math>a^ba^c=a^{b+c}</math>
*<math>a^cb^c=(ab)^c</math>
*<math>(a^b)^c=a^{bc}</math>
כלומר מתקיימים חוקי החזקות ה"רגילים"
 
 
נוכיח למשל <math>a^ba^c=a^{b+c}</math> יהיו <math>|A|=a,|B|=b,|C|=c</math> קבוצות זרות
נגדיר פונקציה מ <math>A^{B\cup C} \to A^B\times A^C</math> ע"י <math>f \mapsto (f|_B,f|_C)</math>. היא חח"ע ועל.
 
נוכיח למשל <math>(a^b)^c=a^{bc}</math> יהיו <math>|A|=a,|B|=b,|C|=c</math> קבוצות זרות
נגדיר פונקציה מ <math>(A^B)^C \to A^{B\times C} </math> ע"י <math>f \mapsto g(b,c)= f(c)(b)</math>. היא חח"ע ועל.
 
 
בנוסף אם מניחים את אקסיומת הבחירה אזי מתקיים עבור a,b עוצמות כאשר אחד מהם אין סופי
 
* <math>a+b=max\{a,b\}</math>
*אם שניהם אינם אפס אזי <math>a\cdot b=max\{a,b\}</math>
*מסקנה: אם <math>2\leq a \leq b</math> אזי <math>a^b=2^b</math>
 
הוכחה <math>2^b\leq a^b\leq (2^a)^b=2^{ab}=2^b</math>
 
===תרגיל===
הוכח כי <math>\aleph_0+\aleph=\aleph</math>
 
הוכחה: דרך א- ישירות מהגדרה. נבחר <math>A=[\frac{1}{4},\frac{1}{2}],B=\mathbb{N}</math> אזי
<math>\aleph=|A|\leq |A\cup B |\leq |\mathbb {R}|=\aleph</math>
 
דרך ב- מהנוסחא. <math>\aleph_0+\aleph=max\{\aleph_0,\aleph\}=\aleph </math>
 
===תרגיל===
הוכח כי <math>\aleph \cdot \aleph=\aleph </math>
 
הוכחה:  <math>\aleph=|\{f:\mathbb{N}\to \{ 0,1\dots 9 \} \}|=10^{\aleph_0}=2^{\aleph_0}</math>
 
דרך א- ישירות מהגדרה. נבחר <math>A=\{f:\mathbb{N}\to \{0,1\dots 9\}\},B=A\times A</math> אזי
נגדיר פונקציה <math>A\to A\times A</math> ע"י <math>f(n)\mapsto (f(2n),f(2n+1))</math> . זו פונקציה חח" ועל.
 
דרך ב- אריתמטיקה-
<math>\aleph \cdot \aleph=2^{\aleph_0}\cdot 2^{\aleph_0}=2^{\aleph_0+\aleph_0}=2^{\aleph_0}=\aleph </math>
 
דרך ג- מהנוסחא- <math>\aleph \cdot \aleph=max\{\aleph,\aleph\}=\aleph </math>
 
===תרגיל===
 
הוכח כי <math>|\mathbb{R}\backslash \mathbb{Q}|=\aleph</math>
 
פתרון:
 
כיוון ש <math>\mathbb{R}\backslash \mathbb{Q}</math> מוכל בממשיים עוצמתה לכל היותר אלף. נניח בשלילה כי עוצמתה שווה a קטנה ממש מאלף אזי
<math>\aleph=|\mathbb{R}|=|\mathbb{R}\backslash \mathbb{Q}|+|\mathbb{Q}|=a+\aleph_0=a<\aleph</math>. סתירה
 
=== תרגיל ===
חשבו את <math>\aleph^{\aleph_0},{\aleph_0}^{\aleph}</math>
 
פתרון: <math>\aleph^{\aleph_0}=\aleph,{\aleph_0}^{\aleph}=2^{\aleph}</math>
 
הסיקו כי עוצמת קבוצת הפונקציות מהרציונאלים לממשיים היא <math>\aleph</math>.
 
===תרגיל===
תהא <math>A</math> קבוצה אינסופית ו <math>B\subseteq A</math> תת קבוצה.
 
הוכח/הפרך
 
1. <math>|A\backslash B|=|A|\Rightarrow |B|<|A|</math>
 
2. <math>|A\backslash B|=|A|\Leftarrow |B|<|A|</math>
 
פתרון:
 
1. הפרכה: ניקח את השלמים והטבעיים
 
2. נכון כי ניתן להציג A כאיחוד זר <math>A=A\backslash B \cup B</math>
ולכן <math>|A|=|A\backslash B| + |B|</math>. אם <math>|A\backslash B|<|A|</math> נקבל סתירה
 
=== תרגיל ===
1. מה עוצמת <math>\mathbb{N}^\mathbb{N}</math>
 
פתרון: <math>\aleph_0^{\aleph_0} =2^{\aleph_0} </math>
 
2. מה עוצמת <math>X=\{f\in \mathbb{N}^\mathbb{N}:f(1)\leq f(2)\}</math>
 
פתרון: לכל היותר <math>\mathbb{N}^\mathbb{N}</math> ולכל הפחות <math>\mathbb{N}^\mathbb{N}</math>
כי לכל <math>g\in \mathbb{N}^{\mathbb{N}\setminus \{1,2\}}</math> נתאים <math>f\in X</math> ע"י <math>f(1)=f(2)=1 </math> ועבור <math>x\neq 1,2</math> נגדיר <math>f(x)=g(x)</math> ולכן <math>|\mathbb{N}^{\mathbb{N}\setminus \{1,2\}}|\leq|X|\leq |\mathbb{N}^\mathbb{N}|</math> ולפי ק.ש.ב יש שיווון
 
3. מה עוצמת <math>X=\{f\in \mathbb{R}^\mathbb{R}:\forall x\notin \mathbb{Q} f(x)=1\}</math>
 
פתרון: X שווה עוצמה ל <math>\mathbb{R}^{\mathbb{Q}}</math> כי <math>g\in\mathbb{R}^{\mathbb{Q}}</math> ממופה ל <math>f\in X</math> המוגדרת <math>f|_{\mathbb{Q}}=g,f|_{\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q}}=1</math>


'''שימו לב:''' מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה:
=== תרגיל ===
*<math>a^0=1</math> שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה.
תהי <math>\{A_i\}_{i\in I}</math> משפחה של קבוצות הזרות זו לזו כך שעוצמת  כל אחת מהן ב<math>a</math>. נגדיר <math>\sum_{i\in I} a = |\bigcup_{i\in I}A_i|</math>.
*<math>0^0=1</math> זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים
הוכח כי <math>\sum_{i\in I} a = |I|\cdot a</math>
*<math>a\neq 0 \rightarrow 0^a=0</math> אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם.


פתרון:


===תכונות האריתמטיקה===
תהא <math>A</math> קבוצה  נוספת  מעוצמה <math>a</math>.
בהנחת אקסיומת הבחירה:
לכל <math>i\in I</math> קיימת פונקציה חח"ע ועל
<math>f_i:A\rightarrow A_i</math>.
כעת נגדיר פונקציה <math>g:I\times A\rightarrow\bigcup_{i\in I}A_i</math> ע"י <math>g(k,x)=f_k(x)</math>. מכיוון שהקבוצות זרות ו<math>f_k</math> חח"ע ברור שg חח"ע. מכיוון ש<math>f_k</math> על גם g על ולכן קיבלנו את המבוקש.
 
=== תרגיל ===
נגדיר <math>F</math> להיות אוסף תתי הקבוצות הסופיות של הטבעיים <math>F=\{X\subseteq \mathbb{N}:|X|<\aleph_0\}</math>. מה עוצמתה?
 
פתרון: לכל <math>i\in \mathbb{N}</math> נגדיר <math>F_i=\{X\subseteq \mathbb{N}:|X|=i\}</math> (אוסף תתי הקבוצות מגודל <math>i</math>). אזי <math>|F_i|\leq \aleph_0^i=\aleph_0</math>
ואז <math>|F|=|\cup_{i\in \mathbb{N}}F_i|\leq \aleph_0\cdot \aleph_0 =\aleph_0</math>
 
=== תרגיל (בש.ב.)===
נגדיר <math>A</math> להיות אוסף תתי הקבוצות האינסופיות של הטבעיים. מה עוצמתה?
 
פתרון: מתקיים כי <math>P(\mathbb{N})=A\cup A^c</math> כאשר A היא תתי הקבוצות הסופיות מתרגיל קודם שעוצמת <math>\aleph_0</math>
ולכן <math>2^{\aleph_0}=\aleph_0+|A^c|=\max\{\aleph_0,|A^c|\}=|A^c|</math>
 
=== תרגיל ===
נגדיר <math>A=\{X\subseteq \mathbb{R}: |X|=\aleph_0 \}</math> ,מה עוצמתה?
 
פתרון: לכל הפחות <math>2^{\aleph_0}</math> כי תתי הקבוצות האינסופיות של הטבעיים מעוצמה זאת. בצד שני נגדיר <math>F:\mathbb{R}^{\mathbb{N}}\to P(\mathbb{R})</math> ע"י
<math>f\mapsto Im(f)</math> טענה: <math>A\subseteq Im(F)</math> הוכחה: תהא <math>X\in A</math> ומהגדרת A, נסיק כי X מעוצמה הטבעיים ולכן קיימת <math>f:\mathbb{N}\to X</math> חח"ע ועל ולכן <math>F(f)=Im(f)=X</math>. מסקנה מכך <math>|A|\leq |Im(F)|\leq |\mathbb{R}^{\mathbb{N}}|=\aleph^{\aleph_0}=\aleph</math>. לפי ק.ש.ב <math>|A|=2^{\aleph_0}=\aleph</math>
 
=== תרגיל ===


*אם a או b מייצגים עוצמה אינסופית אזי <math>a+b=max\{a,b\}</math>
נגדיר <math>A=\{X\subseteq \mathbb{R}: |X|=\aleph \}</math> ,מה עוצמתה?
*אם a או b מייצגים עוצמה אינוספית ושניהם אינם אפס אזי <math>a\cdot b=max\{a,b\}</math>
*אם <math>2\leq a</math> ו <math>1\leq b</math> ולפחות אחת מבינהם הוא אינסופי אזי <math>max\{a,2^b\}\leq a^b \leq max\{2^a,2^b\}</math>
**מסקנה: אם <math>2\leq a \leq b</math> אזי <math>a^b=2^b</math>


פתרון: לכל היותר <math>2^\aleph</math> מצד שני <math>F:P((0,1))\to A </math>  המוגדרת <math>B\mapsto B\cup (1,2)</math> חח"ע ולפי ק.ש.ב. סימנו


'''תרגיל ממבחן תשסח מועד א''' (ד"ר שי סרוסי וד"ר אלי בגנו)
===תרגיל ממבחן תשסח מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אלי בגנו) ===


תהי A קבוצה אינסופית. נסמן <math>|A|=a,B=\{X|X\subseteq A\}, C=\{f|f:A\rightarrow P(A)\},F=\{(a,X)|(a\in A) \and (X\subseteq A)\},H=\{f|f:B\rightarrow B\}</math>
תהי A קבוצה אינסופית. נסמן <math>a=|A|,\;B=P(A),\;F=A\times P(A),\; C=P(A)^A,\; H=B^B</math>


:א. מצא את <math>|C|</math>
:א. מצא את <math>|C|</math>
שורה 54: שורה 199:


'''פתרון.'''
'''פתרון.'''
א. <math>|C|=(2^a)^a=2^{aa}=2^a</math>
ב.<math>|F\times H|=|F||H|=a2^a(2^a)^{2^a}=2^{a2^a}=2^{2^a}</math>
ג. כל יחס שקילות שקבוצת המנה 2 מתאים לחלוקה של <math>\mathbb{N}</math> ל-2 קבוצות זרות.
ולכן יש התאמה חח"ע ועל <math>\{R:|\mathbb{N}/R|=2\} \leftrightarrow W=\{\{A,A^c\}|A\subseteq \mathbb{N}\}</math> ולכן 2 הקבוצות מאותה עוצמה.
ט: <math>|W|=2^{\aleph_0}</math>
ה: נסמן <math>|W|=a</math>. בנוסף <math>\bigcup_{\{A,A^c\}\in W}\{A,A^c\}=P(\mathbb{N})</math>
ולכן <math>2^{\aleph_0}=|P(\mathbb{N})|=2a=a</math>.
=== תרגיל ===
נגדיר <math>X=\left\{ 0,1\right\} ^{\mathbb{N}}</math> קבוצת כל הסדרות הבינאריות. נגדיר יחס <math>\sim</math> על <math>X</math> כך <math>f\sim g</math> אמ"מ הקבוצה<math>\left\{ n\in\mathbb{N}\mid f(n)\neq g(n)\right\}</math>  סופית
הוכיחו כי <math>\sim</math> יח"ש
לכל <math>f\in X</math>, מצאו את העוצמה של <math>[f]</math>.
מצאו את העוצמה של קבוצת המנה.
=== תרגיל ===
תהא <math>X\subseteq P(\mathbb{N})</math>.
מצאו <math>X</math> המקיימת: כל <math>A,B\in X</math> שונות הן זרות (כלומר <math>A\cap B=\emptyset</math>).


ניח <math>X</math> מקיימת: כל <math>A,B\in X</math> שונות הן זרות. הוכיחו כי <math>X</math> בת מנייה.


תהא <math>C\subseteq\mathbb{N}</math>. נניח <math>X</math> מקיימת: החיתוך של <math>A,B\in X</math> שונות הוא <math>C</math> (כלומר <math>A\cap B=C</math>). הוכיחו כי <math>X</math> בת מנייה.


'''תרגיל ממבחן תשע מועד א''' (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)
נניח <math>X</math> מקיימת: החיתוך של <math>A,B\in X</math> שונות הוא  לכל היותר בן 10 איברים (כלומר <math>\left|A\cap B\right|\leq10</math> ). הוכיחו כי <math>X</math> בת מנייה.רמז: <math>\cup_{B\in I}X_{B}</math> כאשר <math>I=\left\{ B\subseteq\mathbb{N}\mid\left|B\right|=10\right\}</math>  ו <math>X_{B}=\left\{ S\in X\mid B\subseteq S\right\}</math>
 
===תרגיל ממבחן תשע מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)===


יהי S יחס על <math>\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> (קבוצת כל הפונקציות הממשיות), המוגדר על ידי <math>(f,g)\in S</math> אם"ם לכל <math>x\in\mathbb{R}</math> מתקיים <math>f(x)-g(x)\in\mathbb{Z}</math>
יהי S יחס על <math>\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> (קבוצת כל הפונקציות הממשיות), המוגדר על ידי <math>(f,g)\in S</math> אם"ם לכל <math>x\in\mathbb{R}</math> מתקיים <math>f(x)-g(x)\in\mathbb{Z}</math>


:1. הוכיחו שS הינו יחס שקילות
:1. הוכיחו ש S הינו יחס שקילות


:2. תהי <math>f\in\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> מצאו את <math>|[f]|</math>
:2. תהי <math>f\in\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> מצאו את <math>|[f]|</math>
שורה 77: שורה 251:
2.  
2.  


נביט במחלקת השקילות של f ונראה שיש העתקה S חח"ע ועל ממנה לאוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים.
עבור <math>[f]\in \mathbb{R}^\mathbb{R}/S </math>
נגדיר  <math>F:[f] \to \mathbb{Z}^{\mathbb{R}}</math>.
ע"י <math>F(g):=f-g </math> נראה כי היא מוגדרת,חח"ע ועל.


<math>S(g):=f-g</math>. לפי ההגדרה, <math>f-g\in\{h:\mathbb{R}\rightarrow\mathbb{Z}\}</math>. נוכיח ש-S חח"ע ועל.
מוגדרת: לפי ההגדרה של יחס השקילות אכן מתקיים <math>f-g\in \mathbb{Z}^{\mathbb{R}}</math>


נניח <math>S(g)=S(h)</math> לכן <math>\forall x\in\mathbb{R} f(x)-g(x)=f(x)-h(x)</math> ולכן h=g, זה מוכיח חח"ע.
נראה כי ל F קיימת הופכית. נגדיר  <math>G:  \mathbb{Z}^{\mathbb{R}} \to [f]</math>. ע"י  <math>G(h):=f-h </math>. הפונקציה מוגדרת היטב כי <math>f-(f-h)\in \mathbb{Z}^{\mathbb{R}}</math> וקל לוודא שזוהי ההופכית
 
נוכיח על: תהי h פונקציה כלשהי מהממשיים לשלמים, ברור שf-h במחלקת השקילות של f.
חח"ע: נניח <math>F(g)=F(h)</math> לכן <math>\forall x\in\mathbb{R} f(x)-g(x)=f(x)-h(x)</math> ולכן h=g.


על: תהי h פונקציה כלשהי מהממשיים לשלמים, ברור ש(f-h) במחלקת השקילות של f והיא תהיה המקור.


אם כך, העוצמה של מחלקת השקילות זהה לעוצמה של אוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים והוא <math>{\aleph_0}^\aleph</math>. לפי התכונות שלמדנו לעיל מתקיים <math>2^\aleph\leq{\aleph_0}^\aleph\leq 2^\aleph</math> ולכן לפי קנטור מתקיים <math>{\aleph_0}^\aleph=2^\aleph</math>
אם כך, העוצמה של מחלקת השקילות זהה לעוצמה של אוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים והוא <math>{\aleph_0}^\aleph</math>. לפי התכונות שלמדנו לעיל מתקיים <math>2^\aleph\leq{\aleph_0}^\aleph\leq 2^\aleph</math> ולכן לפי קנטור מתקיים <math>{\aleph_0}^\aleph=2^\aleph</math>
שורה 92: שורה 269:
נזכור בסימון <math>\lfloor x\rfloor</math> שהוא המספר השלם הגדול ביותר הקטן או שווה לx.
נזכור בסימון <math>\lfloor x\rfloor</math> שהוא המספר השלם הגדול ביותר הקטן או שווה לx.


נגדיר S פונקציה השולחת את <math>f\in\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> לפונקציה <math>S(f):=f-\lfloor f\rfloor\in [0,1)^\mathbb{R}</math>. נראה ש-S מוגדרת היטב בהתחשב ביחס השקילות שלנו, ובנוסף שהפונקציה השולחת מחלקת שקילות ל-S של נציג כלשהו של המחלקה הינה חח"ע ועל.
נגדיר F פונקציה השולחת את <math>f\in\mathbb{R}^\mathbb{R}</math> לפונקציה <math>F(f):=f-\lfloor f\rfloor\in [0,1)^\mathbb{R}</math>. נראה ש-F מוגדרת היטב (על קבוצת המנה)וההפעלה שלה על קבוצת המנה תהיה חח"ע ועל.


יהיו שתי פונקציות באותה מחלקת שקילות g,f. אזי, <math>S(g)-S(f)=g-\lfloor g\rfloor -f + \lfloor f\rfloor</math>. מכיוון שזהו הפרש של שני מספרים אי שליליים קטנים מאחד, זה שווה למספר אי שלילי קטן מאחד. מכיוון שההפרש בין f ל-g שלם, המספר הזה הוא שלם. המספר השלם האי שלילי היחיד שקטן מאחד הינו אפס. לכן הפונקציה S מוגדרת היטב שכן היא שולחת נציגים שונים של מחלקת שקילות לאותו מקום.
מוגדרות: יהיו שתי פונקציות באותה מחלקת שקילות g,f. אזי, <math>F(g)-F(f)=g-\lfloor g\rfloor -f + \lfloor f\rfloor</math>. מכיוון שזהו הפרש של שני מספרים אי שליליים קטנים מאחד, זה שווה למספר שבערכו המוחלט קטן מאחד. מכיוון שההפרש בין f ל-g שלם, המספר הזה הוא שלם. המספר השלם האי שלילי היחיד שקטן מאחד הינו אפס
כלומר <math>F(f)=F(g)</math>. לכן הפונקציה F מוגדרת היטב שכן היא שולחת נציגים שונים של מחלקת שקילות לאותו מקום.


נניח בשלילה ש-S אינה חח"ע, לכן <math>S(f)-S(g)=0</math> עבור נציגים ממחלקות שקילות '''שונות'''. אבל אז <math>f-g=\lfloor f\rfloor - \lfloor g\rfloor</math> ולכן הם נציגים של אותה מחלקת שקילות בסתירה.
חח"ע: נניח <math>F(f)=F(g)</math> אז <math>f-g=\lfloor f\rfloor - \lfloor g\rfloor</math>  
 
כיוון ש <math>\lfloor f\rfloor - \lfloor g\rfloor\in \mathbb{Z}^\mathbb{R} </math> אזי הם נציגים של אותה מחלקת שקילות כלומר <math>[f]=[g]</math>
ניקח פונקציה כלשהי r מהממשיים לקטע <math>[0,1)</math>. קל לראות ש <math>S[r]=r</math> שכן <math>\lfloor r \rfloor = 0</math>. לכן S הינה על.


על: ניקח פונקציה כלשהי r מהממשיים לקטע <math>[0,1)</math>. קל לראות ש <math>F[r]=r</math> שכן
<math>\lfloor r \rfloor = 0</math>. לכן r ישמש מקור ולכן F הינה על.


סה"כ קיבלנו שעוצמת קבוצת המנה שווה ל<math>\aleph^\aleph</math> וזה שווה ל<math>2^\aleph</math> לפי התכונות לעיל.
סה"כ קיבלנו שעוצמת קבוצת המנה שווה ל<math>\aleph^\aleph</math> וזה שווה ל<math>2^\aleph</math> לפי התכונות לעיל.


'''תרגיל ממבחן תשע מועד ב''' (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)
===תרגיל ממבחן תשע מועד ב (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)===


א. תהי A קבוצה אינסופית מעוצמה a.
א. תהי A קבוצה אינסופית מעוצמה a.


:1. נגדיר עבור <math>2\leq n\in\mathbb{N}</math> את הקבוצה הבאה: <math>Y=\{(X_1,...,X_n):n\in\mathbb{N}\and\Big[\bigcup_i X_i=A\Big] \and \Big[\forall i\neq j: X_i\cap X_j = \phi\Big]\}</math>. '''הוכח''' <math>|Y|=2^a</math>
:1. נגדיר עבור :
<math>X=\{(X_1,...,X_n):1<n\in\mathbb{N}\and\Big[\bigcup_i X_i=A\Big] \and \Big[\forall i\neq j: X_i\cap X_j = \emptyset\Big] \and \big[ \forall i X_i \neq \emptyset\big]\}</math>.


:2. מצא את <math>|\mathbb{N}\times Y|,|\mathbb{N}\cup Y|</math> וגם את <math>|Y|^{|\mathbb{N}|},|\mathbb{N}|^{|Y|}</math>
כלומר אוסף החלקות הסופיות הלא טרי' הסדורות של A
'''הוכח''' <math>|X|=2^a</math>
 
:2. מצא את <math>|\mathbb{N}\times X|,|\mathbb{N}\cup X|</math> וגם את <math>|X|^{|\mathbb{N}|},|\mathbb{N}|^{|X|}</math>




שורה 123: שורה 306:
:1.  
:1.  


נביט באוסף הפונקציות <math>X=\{f:A\rightarrow\mathbb{N}\}</math>. נגדיר <math>g:Y\rightarrow X</math> על ידי <math>g(y)(a)=k</math> אם <math>a\in X_k</math> בתוך הn-יה הסדורה y. נוכיח שזו פונקציה מוגדרת היטב, חח"ע ועל.
נביט באוסף הפונקציות <math>Y=\{f:A\rightarrow\mathbb{N}\}</math>. נגדיר <math>g:X\to Y</math>
על ידי לכל <math>x=(X_1,...,X_n)\in X</math>  
 
נשלח אותו ל <math>g(x)=f_x</math> המוגדר
<math>\forall a\in A :\; f_x(a)=k</math> כאשר <math>a\in X_k</math> כלומר שולחת איבר לאינדקס של הקבוצה שהוא נמצא בה בחלוקה.
 
נוכיח שהפונקציה מוגדרת וחח"ע.
 
מוגדרת: כיוון ש x הוא חלוקה של A אזי האיבר a יופיע ויופיע בדיוק באחת מהקבוצות.
 
חח"ע: נניח <math>(X_1,...,X_n)=x\neq x'=(X'_1,...,X'_m)</math>. אזי קיים <math>X_i\not=X'_i</math>, לכן קיים יהיה <math>a\in X_i/X'_i</math> (או להיפך) ואז <math>i=f_x(a)\not= f_{x'}(a)</math>
כלומר <math>g(x)\not=g(x') </math>


מוגדרת היטב: מכיוון שהקבוצות זרות ואיחודן שווה לA, האיבר a יופיע בדיוק באחת מהן.  
דרך 2- נגדיר פונקציה <math>g:X\to P(A)^{\mathbb{N}}</math> ע"י <math>g((X_1,...,X_n))(i) = \begin{cases}X_i & \text{if } 1\leq i \leq n \\ \emptyset & \text{if } n<i \end{cases} </math>


חח"ע: נניח <math>y_1\neq y_2</math> אזי יש איזה שתי תתי קבוצות של A שונות ביניהם, לכן יהיה איזה a באחת מהן שלא בשני שישלח למספר טבעי שונה.
קל לראות כי הפונקציה חח"ע ולכן <math> |X| \leq (2^{a})^{\aleph_0} = 2^{a\cdot \aleph_0} =2^a</math>


כעת, קל למצוא פונקציה חח"ע מקבוצת החזקה של A לY - נשלח כל תת קבוצה לזוג שמכיל אותה ואת המשלים שלה. את הקבוצה הריקה נשלח לשלישיה כלשהי.
דרך 3- נציג את X כאיחוד זר <math>X=\cup_{1<n\in \mathbb {N}}Y_n</math> כאשר <math>Y_n</math> זה חלוקות סדורות של A עם n קבוצות. כעת לכל n קיימת פונקציה <math>g:Y_n \to P(A)^n</math>
המוגדרת <math>g((X_1,...,X_n))=X_1 \times \cdots \times X_n</math> קל לראות שהיא חח"ע ולכן <math>|Y_n|=|A|^n =|A|</math> ולכן <math>|X|\leq \sum_{1<n\in \mathbb {N}}|A|=|A|\cdot \aleph_0 =|A|</math>


כעת, קל למצוא פונקציה חח"ע מקבוצת החזקה של A ל-X - נשלח כל תת קבוצה לזוג שמכיל אותה ואת המשלים שלה.


העוצמה של אוסף הפונקציות לעיל הינה <math>|\mathbb{N}|^{|A|}\leq 2^{|A|}</math>, וקבוצת החזקה הינה מעוצמה <math>2^{|A|}</math> ולכן סה"כ עוצמת Y הינה <math>2^a</math>.
לכן <math>2^{|A|} \leq |X| \leq |Y| = \aleph_0^{|A|}</math>, ולפי התכונות לעיל שני הקצוות שווים. לכן עוצמת X הינה <math>2^a</math>.




:2.  
:2.  


<math>|\mathbb{N}\cup Y|=\aleph_0+2^a=2^a</math>
<math>|\mathbb{N}\cup X|=\aleph_0+2^a=2^a</math>


<math>|\mathbb{N}\times Y|=\aleph_0\cdot 2^a=2^a</math>
<math>|\mathbb{N}\times X|=\aleph_0\cdot 2^a=2^a</math>


<math>|Y|^{|\mathbb{N}|}=(2^a)^{\aleph_0}=2^{a\cdot \aleph_0}=2^a</math>
<math>|X|^{|\mathbb{N}|}=(2^a)^{\aleph_0}=2^{a\cdot \aleph_0}=2^a</math>


<math>|\mathbb{N}|^{|Y|}=(\aleph_0)^{2^a}=2^{2^a}</math>
<math>|\mathbb{N}|^{|X|}=(\aleph_0)^{2^a}=2^{2^a}</math>




ב.
ב.


בעצם אנו רוצים לחשב איחוד בן מנייה של קבוצות מעוצמת <math>\aleph</math>. לכל <math>A_n</math> קיימת פונקציה חח"ע ועל <math>g_n:\mathbb{R}\rightarrow A_n</math>. לכן סה"כ נבנה פונקציה <math>f:\mathbb{N}\times\mathbb{R}\rightarrow\bigcup_{n\in\mathbb{N}}A_n</math> המוגדרת על ידי <math>f(k,x)=g_k(x)</math>. מכיוון שהקבוצות זרות ו<math>g_k</math> חח"ע ברור שf חח"ע. מכיוון ש<math>g_k</math> על גם f על ולכן סה"כ עוצמת הסכום הינה <math>\aleph_0\cdot\aleph=\aleph</math>
בעצם אנו רוצים לחשב איחוד בן מנייה של קבוצות מעוצמת <math>\aleph</math>.  
לכל עותק של <math>\aleph</math> נתאים  <math>A_n</math> ופונקציה חח"ע ועל  
<math>f_n:\mathbb{R}\rightarrow A_n</math>.  
כעת נגדיר פונקציה <math>g:\mathbb{N}\times\mathbb{R}\rightarrow\bigcup_{n\in\mathbb{N}}A_n</math> ע"י <math>g(k,x)=f_k(x)</math>. מכיוון שהקבוצות זרות ו<math>f_k</math> חח"ע ברור שg חח"ע. מכיוון ש<math>f_k</math> על גם g על ולכן סה"כ עוצמת הסכום הינה <math>\aleph_0\cdot\aleph=\aleph</math>

גרסה אחרונה מ־17:46, 5 באוגוסט 2020

חזרה למערכי התרגול

אריתמטיקה של עוצמות

הגדרה יהיו A,B קבוצות אזי [math]\displaystyle{ A^B:=\{f:B\rightarrow A\} }[/math].

תרגיל

יהיו A,B,C קבוצות כך ש [math]\displaystyle{ |A|\leq |B| }[/math]. הוכיחו כי [math]\displaystyle{ |A^C|\leq|B^C| }[/math].

פתרון: נתון שקיימת [math]\displaystyle{ f:A\to B }[/math] חח"ע. נגדיר [math]\displaystyle{ g:A^C\to B^C }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ h:C\to A\mapsto f\circ h }[/math]. מתקיים כי g חח"ע כי f חח"ע ויש לה הפיכה שמאלית.

הערה: [math]\displaystyle{ |A|\lt |B| }[/math] לא גורר [math]\displaystyle{ |A^C|\lt |B^C| }[/math].


תרגיל

הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A

הוכחה. יש התאמה חח"ע ועל [math]\displaystyle{ g:P(A)\to \{0,1\}^A }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ \forall B\subseteq A : g(B)=f_B=\chi_B }[/math]

לפי תרגיל קודם [math]\displaystyle{ |A|\lt |\{0,1\}^A|=|P(A)| }[/math]

הערה: (למי שלמד תורת הקבוצות) מסיבה זו אוסף העוצמות אינו קבוצה אלא מחלקה. שכן אם הוא היה קבוצה, הייתה לו עוצמה

תרגיל

יהיו A,B קבוצות כך ש [math]\displaystyle{ |B|\gt 1 }[/math]. הוכח כי [math]\displaystyle{ |A|\lt |B^A| }[/math].

פתרון. נבחר 2 איברים שונים [math]\displaystyle{ b_0,b_1\in B }[/math] ונגדיר פונקציה חח"ע [math]\displaystyle{ g:A\to B^A }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ g(a)=f_a }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ f_a(a)=b_1 }[/math] ו [math]\displaystyle{ \forall a'\not=a :f_a(a')=b_0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A|\leq|B^A| }[/math].

נניח בשלילה שקיים שיוויון אזי קיימת התאמה חח"ע ועל [math]\displaystyle{ g:A\to B^A }[/math]. נסמן [math]\displaystyle{ \forall a\in A:g(a)=f_a }[/math].

נראה באופן דומה לתירגול קודם כי g איננה על ע"י שנמצא פונקציה f שאין לה מקור:

נבחר 2 איברים שונים [math]\displaystyle{ b_0,b_1\in B }[/math]ונגדיר פונקציה באופן הבא [math]\displaystyle{ f:A\rightarrow B }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f(a)=b_0 }[/math] אם [math]\displaystyle{ f_a(a)=b_1 }[/math]. ו- [math]\displaystyle{ f(a)=b_1 }[/math] אחרת. לפי הבנייה [math]\displaystyle{ \forall a\in A f\not=f_a }[/math] כיוון ש [math]\displaystyle{ f(a)\not=f_a(a) }[/math]. סתירה לכך ש g על.

הערה: התרגיל הזה הוא מסקנה מהתרגילים הקודמים כי [math]\displaystyle{ |\{0,1\}|\leq |B| }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A|\lt |\{0,1\}^A|\leq |B^A| }[/math]

הגדרה: יהיו שתי קבוצות זרות A,B כך ש [math]\displaystyle{ |A|=a, |B|=b }[/math]. אזי נגדיר פעולות בין עוצמות:

  • [math]\displaystyle{ a+b:=|A\cup B| }[/math]
  • [math]\displaystyle{ a\cdot b := |A\times B| }[/math]
  • [math]\displaystyle{ a^b := |\{f:B\rightarrow A\}| }[/math]

דוגמא: ראינו בתירגול קודם את הזיהוי [math]\displaystyle{ [0,1)=\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\} }[/math] לכן [math]\displaystyle{ \aleph=|\mathbb{R}|=|[0,1)|=|\{f:\mathbb{N} \to \{0,1,...9\}\}|=10^{\aleph_0} }[/math]

הערות:

  • ההגדרות לעיל מוגדרות היטב, כלומר העוצמה נשארת זהה ללא תלות בבחירת הקבוצות המייצגות.
  • בידקו שעבור המקרה הסופי מתקיים מה שמצופה.

למשל [math]\displaystyle{ 2+1=|\{1,2\}\cup\{3\}|=3 }[/math]

  • שימו לב: מתוך הגדרה זו קל לראות את חוקי החזקות למקרי הקצה:
    • [math]\displaystyle{ a^0=1 }[/math] שכן יש פונקציה יחידה מהקבוצה הריקה לכל מקום - היחס שהוא הקבוצה הריקה.
    • [math]\displaystyle{ 0^0=1 }[/math] זה מקרה פרטי של הסעיף הקודם, ועדיין מתקיים
    • [math]\displaystyle{ 1^a=1 }[/math]
    • [math]\displaystyle{ a\neq 0 \rightarrow 0^a=0 }[/math] אין אף פונקציה מקבוצה לא ריקה אל קבוצה ריקה, שכן יחס כזה לא יכול להיות שלם.

תכונות האריתמטיקה

יהיו a,b,c עוצמות אזי מתקיים

  • [math]\displaystyle{ ab=ba }[/math]
  • [math]\displaystyle{ (ab)c=a(bc) }[/math]
  • [math]\displaystyle{ a^ba^c=a^{b+c} }[/math]
  • [math]\displaystyle{ a^cb^c=(ab)^c }[/math]
  • [math]\displaystyle{ (a^b)^c=a^{bc} }[/math]

כלומר מתקיימים חוקי החזקות ה"רגילים"


נוכיח למשל [math]\displaystyle{ a^ba^c=a^{b+c} }[/math] יהיו [math]\displaystyle{ |A|=a,|B|=b,|C|=c }[/math] קבוצות זרות נגדיר פונקציה מ [math]\displaystyle{ A^{B\cup C} \to A^B\times A^C }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f \mapsto (f|_B,f|_C) }[/math]. היא חח"ע ועל.

נוכיח למשל [math]\displaystyle{ (a^b)^c=a^{bc} }[/math] יהיו [math]\displaystyle{ |A|=a,|B|=b,|C|=c }[/math] קבוצות זרות נגדיר פונקציה מ [math]\displaystyle{ (A^B)^C \to A^{B\times C} }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f \mapsto g(b,c)= f(c)(b) }[/math]. היא חח"ע ועל.


בנוסף אם מניחים את אקסיומת הבחירה אזי מתקיים עבור a,b עוצמות כאשר אחד מהם אין סופי

  • [math]\displaystyle{ a+b=max\{a,b\} }[/math]
  • אם שניהם אינם אפס אזי [math]\displaystyle{ a\cdot b=max\{a,b\} }[/math]
  • מסקנה: אם [math]\displaystyle{ 2\leq a \leq b }[/math] אזי [math]\displaystyle{ a^b=2^b }[/math]

הוכחה [math]\displaystyle{ 2^b\leq a^b\leq (2^a)^b=2^{ab}=2^b }[/math]

תרגיל

הוכח כי [math]\displaystyle{ \aleph_0+\aleph=\aleph }[/math]

הוכחה: דרך א- ישירות מהגדרה. נבחר [math]\displaystyle{ A=[\frac{1}{4},\frac{1}{2}],B=\mathbb{N} }[/math] אזי [math]\displaystyle{ \aleph=|A|\leq |A\cup B |\leq |\mathbb {R}|=\aleph }[/math]

דרך ב- מהנוסחא. [math]\displaystyle{ \aleph_0+\aleph=max\{\aleph_0,\aleph\}=\aleph }[/math]

תרגיל

הוכח כי [math]\displaystyle{ \aleph \cdot \aleph=\aleph }[/math]

הוכחה: [math]\displaystyle{ \aleph=|\{f:\mathbb{N}\to \{ 0,1\dots 9 \} \}|=10^{\aleph_0}=2^{\aleph_0} }[/math]

דרך א- ישירות מהגדרה. נבחר [math]\displaystyle{ A=\{f:\mathbb{N}\to \{0,1\dots 9\}\},B=A\times A }[/math] אזי נגדיר פונקציה [math]\displaystyle{ A\to A\times A }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f(n)\mapsto (f(2n),f(2n+1)) }[/math] . זו פונקציה חח" ועל.

דרך ב- אריתמטיקה- [math]\displaystyle{ \aleph \cdot \aleph=2^{\aleph_0}\cdot 2^{\aleph_0}=2^{\aleph_0+\aleph_0}=2^{\aleph_0}=\aleph }[/math]

דרך ג- מהנוסחא- [math]\displaystyle{ \aleph \cdot \aleph=max\{\aleph,\aleph\}=\aleph }[/math]

תרגיל

הוכח כי [math]\displaystyle{ |\mathbb{R}\backslash \mathbb{Q}|=\aleph }[/math]

פתרון:

כיוון ש [math]\displaystyle{ \mathbb{R}\backslash \mathbb{Q} }[/math] מוכל בממשיים עוצמתה לכל היותר אלף. נניח בשלילה כי עוצמתה שווה a קטנה ממש מאלף אזי [math]\displaystyle{ \aleph=|\mathbb{R}|=|\mathbb{R}\backslash \mathbb{Q}|+|\mathbb{Q}|=a+\aleph_0=a\lt \aleph }[/math]. סתירה

תרגיל

חשבו את [math]\displaystyle{ \aleph^{\aleph_0},{\aleph_0}^{\aleph} }[/math]

פתרון: [math]\displaystyle{ \aleph^{\aleph_0}=\aleph,{\aleph_0}^{\aleph}=2^{\aleph} }[/math]

הסיקו כי עוצמת קבוצת הפונקציות מהרציונאלים לממשיים היא [math]\displaystyle{ \aleph }[/math].

תרגיל

תהא [math]\displaystyle{ A }[/math] קבוצה אינסופית ו [math]\displaystyle{ B\subseteq A }[/math] תת קבוצה.

הוכח/הפרך

1. [math]\displaystyle{ |A\backslash B|=|A|\Rightarrow |B|\lt |A| }[/math]

2. [math]\displaystyle{ |A\backslash B|=|A|\Leftarrow |B|\lt |A| }[/math]

פתרון:

1. הפרכה: ניקח את השלמים והטבעיים

2. נכון כי ניתן להציג A כאיחוד זר [math]\displaystyle{ A=A\backslash B \cup B }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A|=|A\backslash B| + |B| }[/math]. אם [math]\displaystyle{ |A\backslash B|\lt |A| }[/math] נקבל סתירה

תרגיל

1. מה עוצמת [math]\displaystyle{ \mathbb{N}^\mathbb{N} }[/math]

פתרון: [math]\displaystyle{ \aleph_0^{\aleph_0} =2^{\aleph_0} }[/math]

2. מה עוצמת [math]\displaystyle{ X=\{f\in \mathbb{N}^\mathbb{N}:f(1)\leq f(2)\} }[/math]

פתרון: לכל היותר [math]\displaystyle{ \mathbb{N}^\mathbb{N} }[/math] ולכל הפחות [math]\displaystyle{ \mathbb{N}^\mathbb{N} }[/math] כי לכל [math]\displaystyle{ g\in \mathbb{N}^{\mathbb{N}\setminus \{1,2\}} }[/math] נתאים [math]\displaystyle{ f\in X }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f(1)=f(2)=1 }[/math] ועבור [math]\displaystyle{ x\neq 1,2 }[/math] נגדיר [math]\displaystyle{ f(x)=g(x) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |\mathbb{N}^{\mathbb{N}\setminus \{1,2\}}|\leq|X|\leq |\mathbb{N}^\mathbb{N}| }[/math] ולפי ק.ש.ב יש שיווון

3. מה עוצמת [math]\displaystyle{ X=\{f\in \mathbb{R}^\mathbb{R}:\forall x\notin \mathbb{Q} f(x)=1\} }[/math]

פתרון: X שווה עוצמה ל [math]\displaystyle{ \mathbb{R}^{\mathbb{Q}} }[/math] כי [math]\displaystyle{ g\in\mathbb{R}^{\mathbb{Q}} }[/math] ממופה ל [math]\displaystyle{ f\in X }[/math] המוגדרת [math]\displaystyle{ f|_{\mathbb{Q}}=g,f|_{\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q}}=1 }[/math]

תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ \{A_i\}_{i\in I} }[/math] משפחה של קבוצות הזרות זו לזו כך שעוצמת כל אחת מהן ב[math]\displaystyle{ a }[/math]. נגדיר [math]\displaystyle{ \sum_{i\in I} a = |\bigcup_{i\in I}A_i| }[/math]. הוכח כי [math]\displaystyle{ \sum_{i\in I} a = |I|\cdot a }[/math]

פתרון:

תהא [math]\displaystyle{ A }[/math] קבוצה נוספת מעוצמה [math]\displaystyle{ a }[/math]. לכל [math]\displaystyle{ i\in I }[/math] קיימת פונקציה חח"ע ועל [math]\displaystyle{ f_i:A\rightarrow A_i }[/math]. כעת נגדיר פונקציה [math]\displaystyle{ g:I\times A\rightarrow\bigcup_{i\in I}A_i }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ g(k,x)=f_k(x) }[/math]. מכיוון שהקבוצות זרות ו[math]\displaystyle{ f_k }[/math] חח"ע ברור שg חח"ע. מכיוון ש[math]\displaystyle{ f_k }[/math] על גם g על ולכן קיבלנו את המבוקש.

תרגיל

נגדיר [math]\displaystyle{ F }[/math] להיות אוסף תתי הקבוצות הסופיות של הטבעיים [math]\displaystyle{ F=\{X\subseteq \mathbb{N}:|X|\lt \aleph_0\} }[/math]. מה עוצמתה?

פתרון: לכל [math]\displaystyle{ i\in \mathbb{N} }[/math] נגדיר [math]\displaystyle{ F_i=\{X\subseteq \mathbb{N}:|X|=i\} }[/math] (אוסף תתי הקבוצות מגודל [math]\displaystyle{ i }[/math]). אזי [math]\displaystyle{ |F_i|\leq \aleph_0^i=\aleph_0 }[/math] ואז [math]\displaystyle{ |F|=|\cup_{i\in \mathbb{N}}F_i|\leq \aleph_0\cdot \aleph_0 =\aleph_0 }[/math]

תרגיל (בש.ב.)

נגדיר [math]\displaystyle{ A }[/math] להיות אוסף תתי הקבוצות האינסופיות של הטבעיים. מה עוצמתה?

פתרון: מתקיים כי [math]\displaystyle{ P(\mathbb{N})=A\cup A^c }[/math] כאשר A היא תתי הקבוצות הסופיות מתרגיל קודם שעוצמת [math]\displaystyle{ \aleph_0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ 2^{\aleph_0}=\aleph_0+|A^c|=\max\{\aleph_0,|A^c|\}=|A^c| }[/math]

תרגיל

נגדיר [math]\displaystyle{ A=\{X\subseteq \mathbb{R}: |X|=\aleph_0 \} }[/math] ,מה עוצמתה?

פתרון: לכל הפחות [math]\displaystyle{ 2^{\aleph_0} }[/math] כי תתי הקבוצות האינסופיות של הטבעיים מעוצמה זאת. בצד שני נגדיר [math]\displaystyle{ F:\mathbb{R}^{\mathbb{N}}\to P(\mathbb{R}) }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ f\mapsto Im(f) }[/math] טענה: [math]\displaystyle{ A\subseteq Im(F) }[/math] הוכחה: תהא [math]\displaystyle{ X\in A }[/math] ומהגדרת A, נסיק כי X מעוצמה הטבעיים ולכן קיימת [math]\displaystyle{ f:\mathbb{N}\to X }[/math] חח"ע ועל ולכן [math]\displaystyle{ F(f)=Im(f)=X }[/math]. מסקנה מכך [math]\displaystyle{ |A|\leq |Im(F)|\leq |\mathbb{R}^{\mathbb{N}}|=\aleph^{\aleph_0}=\aleph }[/math]. לפי ק.ש.ב [math]\displaystyle{ |A|=2^{\aleph_0}=\aleph }[/math]

תרגיל

נגדיר [math]\displaystyle{ A=\{X\subseteq \mathbb{R}: |X|=\aleph \} }[/math] ,מה עוצמתה?

פתרון: לכל היותר [math]\displaystyle{ 2^\aleph }[/math] מצד שני [math]\displaystyle{ F:P((0,1))\to A }[/math] המוגדרת [math]\displaystyle{ B\mapsto B\cup (1,2) }[/math] חח"ע ולפי ק.ש.ב. סימנו

תרגיל ממבחן תשסח מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אלי בגנו)

תהי A קבוצה אינסופית. נסמן [math]\displaystyle{ a=|A|,\;B=P(A),\;F=A\times P(A),\; C=P(A)^A,\; H=B^B }[/math]

א. מצא את [math]\displaystyle{ |C| }[/math]
ב. מצא את [math]\displaystyle{ |F\times H| }[/math]
ג. מצא את [math]\displaystyle{ |\{R:|\mathbb{N}/R|=2\}| }[/math] המוכלת באוסף יחסי השקילות על הטבעיים.


פתרון. א. [math]\displaystyle{ |C|=(2^a)^a=2^{aa}=2^a }[/math]

ב.[math]\displaystyle{ |F\times H|=|F||H|=a2^a(2^a)^{2^a}=2^{a2^a}=2^{2^a} }[/math]

ג. כל יחס שקילות שקבוצת המנה 2 מתאים לחלוקה של [math]\displaystyle{ \mathbb{N} }[/math] ל-2 קבוצות זרות. ולכן יש התאמה חח"ע ועל [math]\displaystyle{ \{R:|\mathbb{N}/R|=2\} \leftrightarrow W=\{\{A,A^c\}|A\subseteq \mathbb{N}\} }[/math] ולכן 2 הקבוצות מאותה עוצמה.

ט: [math]\displaystyle{ |W|=2^{\aleph_0} }[/math]

ה: נסמן [math]\displaystyle{ |W|=a }[/math]. בנוסף [math]\displaystyle{ \bigcup_{\{A,A^c\}\in W}\{A,A^c\}=P(\mathbb{N}) }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ 2^{\aleph_0}=|P(\mathbb{N})|=2a=a }[/math].

תרגיל

נגדיר [math]\displaystyle{ X=\left\{ 0,1\right\} ^{\mathbb{N}} }[/math] קבוצת כל הסדרות הבינאריות. נגדיר יחס [math]\displaystyle{ \sim }[/math] על [math]\displaystyle{ X }[/math] כך [math]\displaystyle{ f\sim g }[/math] אמ"מ הקבוצה[math]\displaystyle{ \left\{ n\in\mathbb{N}\mid f(n)\neq g(n)\right\} }[/math] סופית

הוכיחו כי [math]\displaystyle{ \sim }[/math] יח"ש

לכל [math]\displaystyle{ f\in X }[/math], מצאו את העוצמה של [math]\displaystyle{ [f] }[/math].

מצאו את העוצמה של קבוצת המנה.

תרגיל

תהא [math]\displaystyle{ X\subseteq P(\mathbb{N}) }[/math].

מצאו [math]\displaystyle{ X }[/math] המקיימת: כל [math]\displaystyle{ A,B\in X }[/math] שונות הן זרות (כלומר [math]\displaystyle{ A\cap B=\emptyset }[/math]).

ניח [math]\displaystyle{ X }[/math] מקיימת: כל [math]\displaystyle{ A,B\in X }[/math] שונות הן זרות. הוכיחו כי [math]\displaystyle{ X }[/math] בת מנייה.

תהא [math]\displaystyle{ C\subseteq\mathbb{N} }[/math]. נניח [math]\displaystyle{ X }[/math] מקיימת: החיתוך של [math]\displaystyle{ A,B\in X }[/math] שונות הוא [math]\displaystyle{ C }[/math] (כלומר [math]\displaystyle{ A\cap B=C }[/math]). הוכיחו כי [math]\displaystyle{ X }[/math] בת מנייה.

נניח [math]\displaystyle{ X }[/math] מקיימת: החיתוך של [math]\displaystyle{ A,B\in X }[/math] שונות הוא לכל היותר בן 10 איברים (כלומר [math]\displaystyle{ \left|A\cap B\right|\leq10 }[/math] ). הוכיחו כי [math]\displaystyle{ X }[/math] בת מנייה.רמז: [math]\displaystyle{ \cup_{B\in I}X_{B} }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ I=\left\{ B\subseteq\mathbb{N}\mid\left|B\right|=10\right\} }[/math] ו [math]\displaystyle{ X_{B}=\left\{ S\in X\mid B\subseteq S\right\} }[/math]

תרגיל ממבחן תשע מועד א (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)

יהי S יחס על [math]\displaystyle{ \mathbb{R}^\mathbb{R} }[/math] (קבוצת כל הפונקציות הממשיות), המוגדר על ידי [math]\displaystyle{ (f,g)\in S }[/math] אם"ם לכל [math]\displaystyle{ x\in\mathbb{R} }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ f(x)-g(x)\in\mathbb{Z} }[/math]

1. הוכיחו ש S הינו יחס שקילות
2. תהי [math]\displaystyle{ f\in\mathbb{R}^\mathbb{R} }[/math] מצאו את [math]\displaystyle{ |[f]| }[/math]
3. מצאו את [math]\displaystyle{ |\mathbb{R}^\mathbb{R}/S| }[/math]


פתרון:

1.

  • רפלקסיביות: [math]\displaystyle{ \forall x\in\mathbb{R} f(x)-f(x)=0\in\mathbb{Z} }[/math]
  • סימטריות: [math]\displaystyle{ f(x)-g(x)\in\mathbb{Z} }[/math] גורר שגם [math]\displaystyle{ g(x)-f(x)\in\mathbb{Z} }[/math] כי יש נגדי לחיבור
  • טרנזיטיביות: נובעת בקלות מסגירות לחיבור בשלמים: [math]\displaystyle{ f-h=f-g+g-h }[/math]

2.

עבור [math]\displaystyle{ [f]\in \mathbb{R}^\mathbb{R}/S }[/math] נגדיר [math]\displaystyle{ F:[f] \to \mathbb{Z}^{\mathbb{R}} }[/math]. ע"י [math]\displaystyle{ F(g):=f-g }[/math] נראה כי היא מוגדרת,חח"ע ועל.

מוגדרת: לפי ההגדרה של יחס השקילות אכן מתקיים [math]\displaystyle{ f-g\in \mathbb{Z}^{\mathbb{R}} }[/math]

נראה כי ל F קיימת הופכית. נגדיר [math]\displaystyle{ G: \mathbb{Z}^{\mathbb{R}} \to [f] }[/math]. ע"י [math]\displaystyle{ G(h):=f-h }[/math]. הפונקציה מוגדרת היטב כי [math]\displaystyle{ f-(f-h)\in \mathbb{Z}^{\mathbb{R}} }[/math] וקל לוודא שזוהי ההופכית

חח"ע: נניח [math]\displaystyle{ F(g)=F(h) }[/math] לכן [math]\displaystyle{ \forall x\in\mathbb{R} f(x)-g(x)=f(x)-h(x) }[/math] ולכן h=g.

על: תהי h פונקציה כלשהי מהממשיים לשלמים, ברור ש(f-h) במחלקת השקילות של f והיא תהיה המקור.

אם כך, העוצמה של מחלקת השקילות זהה לעוצמה של אוסף הפונקציות מהממשיים לשלמים והוא [math]\displaystyle{ {\aleph_0}^\aleph }[/math]. לפי התכונות שלמדנו לעיל מתקיים [math]\displaystyle{ 2^\aleph\leq{\aleph_0}^\aleph\leq 2^\aleph }[/math] ולכן לפי קנטור מתקיים [math]\displaystyle{ {\aleph_0}^\aleph=2^\aleph }[/math]

3.

נזכור בסימון [math]\displaystyle{ \lfloor x\rfloor }[/math] שהוא המספר השלם הגדול ביותר הקטן או שווה לx.

נגדיר F פונקציה השולחת את [math]\displaystyle{ f\in\mathbb{R}^\mathbb{R} }[/math] לפונקציה [math]\displaystyle{ F(f):=f-\lfloor f\rfloor\in [0,1)^\mathbb{R} }[/math]. נראה ש-F מוגדרת היטב (על קבוצת המנה)וההפעלה שלה על קבוצת המנה תהיה חח"ע ועל.

מוגדרות: יהיו שתי פונקציות באותה מחלקת שקילות g,f. אזי, [math]\displaystyle{ F(g)-F(f)=g-\lfloor g\rfloor -f + \lfloor f\rfloor }[/math]. מכיוון שזהו הפרש של שני מספרים אי שליליים קטנים מאחד, זה שווה למספר שבערכו המוחלט קטן מאחד. מכיוון שההפרש בין f ל-g שלם, המספר הזה הוא שלם. המספר השלם האי שלילי היחיד שקטן מאחד הינו אפס כלומר [math]\displaystyle{ F(f)=F(g) }[/math]. לכן הפונקציה F מוגדרת היטב שכן היא שולחת נציגים שונים של מחלקת שקילות לאותו מקום.

חח"ע: נניח [math]\displaystyle{ F(f)=F(g) }[/math] אז [math]\displaystyle{ f-g=\lfloor f\rfloor - \lfloor g\rfloor }[/math] כיוון ש [math]\displaystyle{ \lfloor f\rfloor - \lfloor g\rfloor\in \mathbb{Z}^\mathbb{R} }[/math] אזי הם נציגים של אותה מחלקת שקילות כלומר [math]\displaystyle{ [f]=[g] }[/math]

על: ניקח פונקציה כלשהי r מהממשיים לקטע [math]\displaystyle{ [0,1) }[/math]. קל לראות ש [math]\displaystyle{ F[r]=r }[/math] שכן [math]\displaystyle{ \lfloor r \rfloor = 0 }[/math]. לכן r ישמש מקור ולכן F הינה על.

סה"כ קיבלנו שעוצמת קבוצת המנה שווה ל[math]\displaystyle{ \aleph^\aleph }[/math] וזה שווה ל[math]\displaystyle{ 2^\aleph }[/math] לפי התכונות לעיל.

תרגיל ממבחן תשע מועד ב (ד"ר שי סרוסי וד"ר אפי כהן)

א. תהי A קבוצה אינסופית מעוצמה a.

1. נגדיר עבור :

[math]\displaystyle{ X=\{(X_1,...,X_n):1\lt n\in\mathbb{N}\and\Big[\bigcup_i X_i=A\Big] \and \Big[\forall i\neq j: X_i\cap X_j = \emptyset\Big] \and \big[ \forall i X_i \neq \emptyset\big]\} }[/math].

כלומר אוסף החלקות הסופיות הלא טרי' הסדורות של A הוכח [math]\displaystyle{ |X|=2^a }[/math]

2. מצא את [math]\displaystyle{ |\mathbb{N}\times X|,|\mathbb{N}\cup X| }[/math] וגם את [math]\displaystyle{ |X|^{|\mathbb{N}|},|\mathbb{N}|^{|X|} }[/math]


ב.תהי [math]\displaystyle{ \{A_i\}_{i\in I} }[/math] משפחה של קבוצות הזרות זו לזו. נסמן את עוצמת כל אחת מהן ב[math]\displaystyle{ a_i }[/math] בהתאמה. נגדיר [math]\displaystyle{ \sum_{i\in I} a_i = |\bigcup_{i\in I}A_i| }[/math].

חשב את [math]\displaystyle{ \sum_{n\in\mathbb{N}}\aleph }[/math]


פתרון.

א.

1.

נביט באוסף הפונקציות [math]\displaystyle{ Y=\{f:A\rightarrow\mathbb{N}\} }[/math]. נגדיר [math]\displaystyle{ g:X\to Y }[/math] על ידי לכל [math]\displaystyle{ x=(X_1,...,X_n)\in X }[/math]

נשלח אותו ל [math]\displaystyle{ g(x)=f_x }[/math] המוגדר [math]\displaystyle{ \forall a\in A :\; f_x(a)=k }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ a\in X_k }[/math] כלומר שולחת איבר לאינדקס של הקבוצה שהוא נמצא בה בחלוקה.

נוכיח שהפונקציה מוגדרת וחח"ע.

מוגדרת: כיוון ש x הוא חלוקה של A אזי האיבר a יופיע ויופיע בדיוק באחת מהקבוצות.

חח"ע: נניח [math]\displaystyle{ (X_1,...,X_n)=x\neq x'=(X'_1,...,X'_m) }[/math]. אזי קיים [math]\displaystyle{ X_i\not=X'_i }[/math], לכן קיים יהיה [math]\displaystyle{ a\in X_i/X'_i }[/math] (או להיפך) ואז [math]\displaystyle{ i=f_x(a)\not= f_{x'}(a) }[/math] כלומר [math]\displaystyle{ g(x)\not=g(x') }[/math]

דרך 2- נגדיר פונקציה [math]\displaystyle{ g:X\to P(A)^{\mathbb{N}} }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ g((X_1,...,X_n))(i) = \begin{cases}X_i & \text{if } 1\leq i \leq n \\ \emptyset & \text{if } n\lt i \end{cases} }[/math]

קל לראות כי הפונקציה חח"ע ולכן [math]\displaystyle{ |X| \leq (2^{a})^{\aleph_0} = 2^{a\cdot \aleph_0} =2^a }[/math]

דרך 3- נציג את X כאיחוד זר [math]\displaystyle{ X=\cup_{1\lt n\in \mathbb {N}}Y_n }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ Y_n }[/math] זה חלוקות סדורות של A עם n קבוצות. כעת לכל n קיימת פונקציה [math]\displaystyle{ g:Y_n \to P(A)^n }[/math] המוגדרת [math]\displaystyle{ g((X_1,...,X_n))=X_1 \times \cdots \times X_n }[/math] קל לראות שהיא חח"ע ולכן [math]\displaystyle{ |Y_n|=|A|^n =|A| }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |X|\leq \sum_{1\lt n\in \mathbb {N}}|A|=|A|\cdot \aleph_0 =|A| }[/math]

כעת, קל למצוא פונקציה חח"ע מקבוצת החזקה של A ל-X - נשלח כל תת קבוצה לזוג שמכיל אותה ואת המשלים שלה.

לכן [math]\displaystyle{ 2^{|A|} \leq |X| \leq |Y| = \aleph_0^{|A|} }[/math], ולפי התכונות לעיל שני הקצוות שווים. לכן עוצמת X הינה [math]\displaystyle{ 2^a }[/math].


2.

[math]\displaystyle{ |\mathbb{N}\cup X|=\aleph_0+2^a=2^a }[/math]

[math]\displaystyle{ |\mathbb{N}\times X|=\aleph_0\cdot 2^a=2^a }[/math]

[math]\displaystyle{ |X|^{|\mathbb{N}|}=(2^a)^{\aleph_0}=2^{a\cdot \aleph_0}=2^a }[/math]

[math]\displaystyle{ |\mathbb{N}|^{|X|}=(\aleph_0)^{2^a}=2^{2^a} }[/math]


ב.

בעצם אנו רוצים לחשב איחוד בן מנייה של קבוצות מעוצמת [math]\displaystyle{ \aleph }[/math]. לכל עותק של [math]\displaystyle{ \aleph }[/math] נתאים [math]\displaystyle{ A_n }[/math] ופונקציה חח"ע ועל [math]\displaystyle{ f_n:\mathbb{R}\rightarrow A_n }[/math]. כעת נגדיר פונקציה [math]\displaystyle{ g:\mathbb{N}\times\mathbb{R}\rightarrow\bigcup_{n\in\mathbb{N}}A_n }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ g(k,x)=f_k(x) }[/math]. מכיוון שהקבוצות זרות ו[math]\displaystyle{ f_k }[/math] חח"ע ברור שg חח"ע. מכיוון ש[math]\displaystyle{ f_k }[/math] על גם g על ולכן סה"כ עוצמת הסכום הינה [math]\displaystyle{ \aleph_0\cdot\aleph=\aleph }[/math]