88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/תרגילים/תרגיל 4/פתרון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הפעם יש קצת יותר עבודה, אז נתחיל יותר מוקדם (: == 1 == == 2 == == 3 == == 4 == שאלה זו (במלואה) הופיעה ...") |
(←3) |
||
(6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== 1 == | == 1 == | ||
לצורכי נוחיות נסמן <math>l(x):=\sqrt{(f'(x))^{2}+1}</math>, | |||
מכיוון שהפונקציה <math>f(x)</math> גזירה ברציפות, אזי <math>l(x)</math> מוגדרת ורציפה בקטע הפתוח <math>(0,1]</math>. | |||
'''א''' | |||
אנו רוצים להוכיח שאורך העקומה <math>f</math> הינו אינסופי <math>\Leftarrow</math> עלינו להראות כי: <math>\int_{0}^{1}l(x)dx=\infty</math>. | |||
לפי הנתון: <math>f'(x)</math> מוגדרת ורציפה בקטע <math>(0,1]</math>, ועל כן היא אינטגרבילית בו. | |||
<math>\int_{0}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}\int_{a}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}(f(1)-f(a))=-\infty</math> | |||
מכיוון שהפונקציה אינה מתכנסת, אזי היא גם לא מתכנסת בהחלט ולכן בהכרח: <math>\int_{0}^{1}|f'(x)|dx=\infty</math> | |||
נבחין כי מתקיים - <math>l(x)=\sqrt{(f'(x))^{2}+1}\geq \sqrt{(f'(x))^{2}}=|f'(x)|\geq 0</math> | |||
ולכן, לפי מבחן ההשוואה הראשון: <math>\int_{0}^{1}l(x)dx=\infty</math>. | |||
'''ב''' | |||
במקרה זה עלינו לנקוט גישה קצת שונה. | |||
נניח בשלילה שהאורך העקומה הינו סופי, כלומר קיים <math>M \in \mathbb{R}</math>, כך שמתקיים: <math>\int_{0}^{1}l(x)dx=M</math>. | |||
<math>f</math> אינה חסומה <math>\Leftarrow</math> קיים <math>y \in (0,1]</math> כך שמתקיים: <math>|f(y)-f(1)|>M</math>. | |||
מכיוון ש<math>l(x)</math> חיובית ממש לכל אורכה, אזי לכל <math>a,b \in (0,1]</math> מתקיים: <math>\int_{a}^{b}l(x)dx>0</math>. | |||
(זה לא ממש שיא הפורמליות) ועל כן: | |||
<math>\int_{0}^{1}l(x)dx>\int_{y}^{1}l(x)dx\geq \int_{y}^{1}|f'(x)|dx\geq |\int_{y}^{1}f'(x)dx|=|f(1)-f(y)|>M</math> | |||
סתירה. | |||
== 2 == | == 2 == | ||
=== א === | |||
נפצל את האינטגרל לשניים (את האמת זה סתם לצורך הפורמליות): | |||
<math>\int_{1}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx=\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx+\int_{1}^{e^{2}}e^{-ln^{2}x}dx</math> | |||
האינטגרל השני מתכנס כי הפונקציה רציפה בקטע הסגור ולכן אינטגרבילית בו. | |||
נבדוק את ההתכנסות של האינטגרל הראשון: | |||
ידוע כי עבור כל <math>x\geq e^{2}</math> מתקיים: <math>ln^{2}(x)\geq 2ln(x)</math> | |||
ומכאן שמתקיים, <math>e^{-ln^{2}x}\leq \frac{1}{x^{2}}</math>. | |||
ולפי מבחן ההשוואה הראשון, האינטגרל <math>\int_{e^{2}}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}}</math> מתכנס ולכן גם <math>\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx</math>. | |||
הראנו ששני החלקים מתכנסים ולכן '''האינטגרל מתכנס'''. | |||
=== ב === | |||
השאלה הופיעה בתרגילי בית משנים קודמות: [http://math-wiki.com/images/d/da/09Infi2sol9.pdf ראו שאלה 7] | |||
=== ג === | |||
'''האינטגרל מתכנס לפי מבחן דיריכלה''' | |||
<math>g(x)=cosx</math>, הינה פונקציה רציפה והאינטגרל שלה חסום בכל קטע סופי. | |||
<math>f(x)=\frac{1}{x}</math> הינה פונקציה רציפה מונוטונית יורדת ששואפת ל0. | |||
ולכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים להפעלת המבחן. | |||
=== ד === | |||
מתקיים: <math>\int_{1}^{\infty}\frac{|cosx|}{x}dx\geq\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx</math>, | |||
ולכן האינטגרל מתבדר לפי מבחן ההשוואה הראשון (לפי סעיף ה'). | |||
=== ה === | |||
<math>\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x+1}{2x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{2x}+\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x}{2x}dx</math> | |||
האינטגרל הוא סכום של אינטגרל מתבדר ואינטגרל מתכנס (לפי דיריכלה), ולכן האינטגרל מתבדר. | |||
=== ו === | |||
מכיוון שיש לכאורה שני אינטגרלים בעייתים, נפצל את הביטוי לשניים ונוכיח התכנסות של כל אחד מהם בנפרד: | |||
<math>\int_{0}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx+\int_{0}^{1}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx</math> | |||
'''האינטגרל השני:''' נראה שבעצם מדובר באינטגרל אמיתי, כי יש גבול בנק' הבעייתית 0. | |||
<math>\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x \cdot arctanx}={l'Hôpital}=\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=</math> | |||
<math>\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=\lim_{x \to 0}\frac{x^{2}}{x+(x^{2}+1)arctanx}=l'Hôpital=\lim_{x \to 0}\frac{2x}{2+2xarctanx}=0</math> | |||
'''האינטגרל הראשון:''' | |||
לפי מבחן ההשוואה הגבולי עם האינטגרל <math>\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}}</math>. | |||
<math>\lim_{x \to \infty}\frac{\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}}{\frac{1}{x^{2}}}=\lim_{x \to \infty}\frac{x^{3}-x^{2}arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\frac{2}{\pi}</math> | |||
שני האינטגרלים מתכנסים, ולכן גם סמוכם מתכנס. | |||
== 3 == | == 3 == | ||
===א=== | |||
מופיע בתרגילי בית משנים קודמות: [http://math-wiki.com/images/d/da/09Infi2sol9.pdf ראו פתרון לשאלה 6] | |||
===ב=== | |||
===ג=== | |||
== 4 == | == 4 == |
גרסה אחרונה מ־10:54, 20 במאי 2012
הפעם יש קצת יותר עבודה, אז נתחיל יותר מוקדם (:
1
לצורכי נוחיות נסמן [math]\displaystyle{ l(x):=\sqrt{(f'(x))^{2}+1} }[/math],
מכיוון שהפונקציה [math]\displaystyle{ f(x) }[/math] גזירה ברציפות, אזי [math]\displaystyle{ l(x) }[/math] מוגדרת ורציפה בקטע הפתוח [math]\displaystyle{ (0,1] }[/math].
א
אנו רוצים להוכיח שאורך העקומה [math]\displaystyle{ f }[/math] הינו אינסופי [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] עלינו להראות כי: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty }[/math].
לפי הנתון: [math]\displaystyle{ f'(x) }[/math] מוגדרת ורציפה בקטע [math]\displaystyle{ (0,1] }[/math], ועל כן היא אינטגרבילית בו.
[math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}\int_{a}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}(f(1)-f(a))=-\infty }[/math]
מכיוון שהפונקציה אינה מתכנסת, אזי היא גם לא מתכנסת בהחלט ולכן בהכרח: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}|f'(x)|dx=\infty }[/math]
נבחין כי מתקיים - [math]\displaystyle{ l(x)=\sqrt{(f'(x))^{2}+1}\geq \sqrt{(f'(x))^{2}}=|f'(x)|\geq 0 }[/math]
ולכן, לפי מבחן ההשוואה הראשון: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty }[/math].
ב
במקרה זה עלינו לנקוט גישה קצת שונה.
נניח בשלילה שהאורך העקומה הינו סופי, כלומר קיים [math]\displaystyle{ M \in \mathbb{R} }[/math], כך שמתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx=M }[/math].
[math]\displaystyle{ f }[/math] אינה חסומה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] קיים [math]\displaystyle{ y \in (0,1] }[/math] כך שמתקיים: [math]\displaystyle{ |f(y)-f(1)|\gt M }[/math].
מכיוון ש[math]\displaystyle{ l(x) }[/math] חיובית ממש לכל אורכה, אזי לכל [math]\displaystyle{ a,b \in (0,1] }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{a}^{b}l(x)dx\gt 0 }[/math].
(זה לא ממש שיא הפורמליות) ועל כן:
[math]\displaystyle{ \int_{0}^{1}l(x)dx\gt \int_{y}^{1}l(x)dx\geq \int_{y}^{1}|f'(x)|dx\geq |\int_{y}^{1}f'(x)dx|=|f(1)-f(y)|\gt M }[/math]
סתירה.
2
א
נפצל את האינטגרל לשניים (את האמת זה סתם לצורך הפורמליות):
[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx=\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx+\int_{1}^{e^{2}}e^{-ln^{2}x}dx }[/math]
האינטגרל השני מתכנס כי הפונקציה רציפה בקטע הסגור ולכן אינטגרבילית בו.
נבדוק את ההתכנסות של האינטגרל הראשון:
ידוע כי עבור כל [math]\displaystyle{ x\geq e^{2} }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ ln^{2}(x)\geq 2ln(x) }[/math]
ומכאן שמתקיים, [math]\displaystyle{ e^{-ln^{2}x}\leq \frac{1}{x^{2}} }[/math].
ולפי מבחן ההשוואה הראשון, האינטגרל [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} }[/math] מתכנס ולכן גם [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx }[/math].
הראנו ששני החלקים מתכנסים ולכן האינטגרל מתכנס.
ב
השאלה הופיעה בתרגילי בית משנים קודמות: ראו שאלה 7
ג
האינטגרל מתכנס לפי מבחן דיריכלה
[math]\displaystyle{ g(x)=cosx }[/math], הינה פונקציה רציפה והאינטגרל שלה חסום בכל קטע סופי.
[math]\displaystyle{ f(x)=\frac{1}{x} }[/math] הינה פונקציה רציפה מונוטונית יורדת ששואפת ל0.
ולכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים להפעלת המבחן.
ד
מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{|cosx|}{x}dx\geq\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx }[/math],
ולכן האינטגרל מתבדר לפי מבחן ההשוואה הראשון (לפי סעיף ה').
ה
[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x+1}{2x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{2x}+\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x}{2x}dx }[/math]
האינטגרל הוא סכום של אינטגרל מתבדר ואינטגרל מתכנס (לפי דיריכלה), ולכן האינטגרל מתבדר.
ו
מכיוון שיש לכאורה שני אינטגרלים בעייתים, נפצל את הביטוי לשניים ונוכיח התכנסות של כל אחד מהם בנפרד:
[math]\displaystyle{ \int_{0}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx+\int_{0}^{1}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx }[/math]
האינטגרל השני: נראה שבעצם מדובר באינטגרל אמיתי, כי יש גבול בנק' הבעייתית 0.
[math]\displaystyle{ \lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x \cdot arctanx}={l'Hôpital}=\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}= }[/math]
[math]\displaystyle{ \lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=\lim_{x \to 0}\frac{x^{2}}{x+(x^{2}+1)arctanx}=l'Hôpital=\lim_{x \to 0}\frac{2x}{2+2xarctanx}=0 }[/math]
האינטגרל הראשון:
לפי מבחן ההשוואה הגבולי עם האינטגרל [math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} }[/math].
[math]\displaystyle{ \lim_{x \to \infty}\frac{\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}}{\frac{1}{x^{2}}}=\lim_{x \to \infty}\frac{x^{3}-x^{2}arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\frac{2}{\pi} }[/math]
שני האינטגרלים מתכנסים, ולכן גם סמוכם מתכנס.
3
א
מופיע בתרגילי בית משנים קודמות: ראו פתרון לשאלה 6
ב
ג
4
שאלה זו (במלואה) הופיעה בתרגיל בית קודמים: ראו פתרון לתרגיל 2
5
נתון כי [math]\displaystyle{ f(x) }[/math] פונקציה רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] יש לה פונקציה קדומה [math]\displaystyle{ F(x) }[/math]
לפי נוסחאת ניוטון-לייבניץ' מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{a}^{b}f(x)dx=F(b)-F(a) }[/math]
ידוע כי [math]\displaystyle{ \int_{0}^{\infty}f(x)dx=\infty }[/math], ולכן: [math]\displaystyle{ \lim_{x \to \infty}F(x)=\infty }[/math]
לכן נוכל לכתוב את האינטגרל הלא אמיתי שאנו צריכים לחשב בצורה הבאה:
[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{f(x)}{F(x)-F(0)}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx }[/math]
אך לפני שנחשב את האינטגרל עלינו להסביר מדוע בכלל ניתן לדבר עליו:
[math]\displaystyle{ f(x) }[/math] רציפה וחיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] לכל [math]\displaystyle{ a,b\in[0,\infty) }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(b)-F(a)=\int_{a}^{b}f(x)dx\gt 0 }[/math],
ובפרט לכל [math]\displaystyle{ x\geq 1 }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(x)-F(0)\gt 0 }[/math].
[math]\displaystyle{ F(x) }[/math] גזירה ולכן רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] רציפה וחיובית.
מכיוון ששתי הפונקציות רציפות ו[math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] חיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ \frac{f(x)}{F(x)-F(0)} }[/math] רציפה, ולכן אינטגרבילית על כל קטע סופי על הישר.
וכאן סיימנו להראות שניתן לדבר על האינטגרל הלא אמיתי.
כעת נוכל לחשב את האינטגרל עצמו:
לטעמי נוחות בלבד נסמן: [math]\displaystyle{ a:=F(1)-F(0) }[/math]
[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx=\begin{Bmatrix} t=F(x)-F(0)\\ dt=F'(x)dx \end{Bmatrix}=\int_{a}^{\infty}\frac{dt}{t}=\lim_{b \to \infty}ln(F(b)-F(0))-ln(F(a)-F(0))=\infty }[/math]
וסיימנו (: