88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/מערך תרגול/4: הבדלים בין גרסאות בדף
אחיה בר-און (שיחה | תרומות) |
|||
(43 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 44: | שורה 44: | ||
==דוגמאות == | ==דוגמאות == | ||
#<math>V=\mathbb{F}^{n}:=\{(a_{1,}\dots,a_{n})|\, a_{i}\in\mathbb{F}\}</math> מעל <math>\mathbb{F}</math> עם חיבור <math>(a_{1,}\dots,a_{n})+(b_{1,}\dots,b_{n})=(a_{1}+b_{1},\dots,a_{n}+b_{n})</math> וכפל בסקלאר <math>\alpha(a_{1,}\dots,a_{n})=(\alpha a_{1,}\dots,\alpha a_{n})</math> | |||
<math>V=\mathbb{F}^{n}:=\{(a_{1,}\dots,a_{n})|\, a_{i}\in\mathbb{F}\}</math> מעל <math>\mathbb{F}</math> | #מרחב המטריצות <math>\mathbb{F}^{m\times n}</math> מעל שדה <math>\mathbb{F}</math> עם חיבור וכפל בסקלאר של מטריצות שהגדרנו כבר. | ||
#מרחב הפולינומים מעל שדה מדרגה קטנה שווה ל n. פורמאלית <math>\mathbb{F}_{n}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\,\forall i \, a_{i}\in\mathbb{F}\}</math> מעל שדה <math>\mathbb{F}</math> עם פעולת חיבור פולינומים וכפל בסקלאר טבעיים. | |||
עם חיבור <math>(a_{1,}\dots,a_{n})+(b_{1,}\dots,b_{n})=(a_{1}+b_{1},\dots,a_{n}+b_{n})</math> | #מרחב הפולינומים <math>\mathbb{F}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\, a_{i}\in\mathbb{F},n\in\mathbb{N}\}</math> עם חיבור וכפל בסקלאר מוכרים. | ||
#<math>V=\mathbb{R}</math> הוא מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{Q}</math> עם חיבור וכפל "רגילים". | |||
וכפל בסקלאר <math>\alpha(a_{1,}\dots,a_{n})=(\alpha a_{1,}\dots,\alpha a_{n})</math> | #<math>V=\mathbb{C}^{3}</math> הוא מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{R}</math>. | ||
#<math>V=\mathbb{R}^{3}</math> הוא '''אינו''' מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{C}</math> (עם חיבור וכפל בסקלאר סטנדרטים) כי <math>i\in \mathbb{F},(1,1,1)\in \mathbb{R}^3</math> והכפל בניהם צריך להיות שייך ל <math>V</math> אבל <math>i\cdot (1,1,1)=(i,i,i)\not\in \mathbb{R}^3</math> | |||
#<math>V=\mathbb{R}^{2}</math> הוא '''אינו''' מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{R}</math> עם חיבור סטנדרטי וכפל בסקלאר <math>\alpha \cdot (x,y)=(\alpha \cdot x,y)</math> כי למשל <math>(1+1)\cdot 2\cdot(0,1)= (0,1)\neq (0,2)=1\cdot(0,1)+1\cdot(0,1)</math>. | |||
מרחב המטריצות <math>\mathbb{F}^{m\times n}</math> מעל שדה <math>\mathbb{F}</math> עם חיבור וכפל בסקלאר של מטריצות שהגדרנו כבר. | #<math>V=\mathbb{R}^{2}</math> הוא '''אינו''' מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{R}</math> עם חיבור סטנדרטי וכפל בסקלאר <math>\alpha \cdot (x,y)=(\alpha^2 \cdot x,\alpha^2\cdot y)</math> | ||
מרחב הפולינומים מעל שדה מדרגה קטנה שווה ל n. פורמאלית | |||
<math>\mathbb{F}_{n}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\,\forall i \, a_{i}\in\mathbb{F}\}</math> מעל שדה <math>\mathbb{F}</math> | |||
עם פעולת חיבור פולינומים וכפל בסקלאר טבעיים. | |||
מרחב הפולינומים <math>\mathbb{F}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\, a_{i}\in\mathbb{F},n\in\mathbb{N}\}</math> עם חיבור וכפל בסקלאר מוכרים. | |||
<math>V=\mathbb{R}</math> הוא מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{Q}</math> עם חיבור וכפל "רגילים". | |||
==תתי מרחבים == | ==תתי מרחבים == | ||
שורה 75: | שורה 59: | ||
יקרא '''תת מרחב''' אם הוא מרחב וקטורי בפני עצמו ביחס לפעולות '''V'''. סימון <math>W\leq V</math> | יקרא '''תת מרחב''' אם הוא מרחב וקטורי בפני עצמו ביחס לפעולות '''V'''. סימון <math>W\leq V</math> | ||
''קריטריון מקוצר'': כדי לבדוק אם <math>W\subseteq V</math> הוא תת מרחב מספיק לבדוק: | |||
#איבר נטרלי: <math>0</math> של <math>V</math> נמצא ב-<math>W</math>; | |||
# | #סגירות לחיבור: לכל <math>w,u\in W</math> מתקיים <math>u+w\in W</math>; | ||
#סגירות לכפל בסקלאר: לכל <math>w\in W,\alpha\in\mathbb{F}</math> מתקיים <math>\alpha w\in W</math>. | |||
# | |||
# | |||
את שאר האקסיומות <math>W</math> יורש מ <math>V</math> כתת קבוצה. | את שאר האקסיומות <math>W</math> יורש מ <math>V</math> כתת קבוצה. | ||
שורה 93: | שורה 74: | ||
===דוגמאות ודוגמאות נגדיות === | ===דוגמאות ודוגמאות נגדיות === | ||
1. המישור האוקלידי <math>V=\mathbb{R}^{2}</math> מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{R}</math> | 1. עבור המישור האוקלידי <math>V=\mathbb{R}^{2}</math> מעל <math>\mathbb{F}=\mathbb{R}</math> : | ||
א. <math> W=\{(x,y)\,|\, x,y\geq 0\}</math> (הרביע החיובי) אינו תת מרחב כי | א. <math> W=\{(x,0)\,|\, x\in \mathbb{R} \}</math> (ציר ה<math>x</math>) הוא תת מרחב (קל לראות). | ||
ב. <math> W=\{(x,y)\,|\, x,y\geq 0\}</math> (הרביע החיובי) אינו תת מרחב כי | |||
<math>-1(1,1)=(-1,-1)\not\notin W</math> | <math>-1(1,1)=(-1,-1)\not\notin W</math> | ||
ג. <math>W=\{(x,y)\,|\, x,y\geq0\:\text{ or }x,y\leq0\}</math> | |||
(הרביע החיובי והשלילי) אינו תת מרחב כי <math>\underset{\in W}{(2,4)}+\underset{\in W}{(-3,-3)}=(-1,1)\notin W</math> | (הרביע החיובי והשלילי) אינו תת מרחב כי <math>\underset{\in W}{(2,4)}+\underset{\in W}{(-3,-3)}=(-1,1)\notin W</math> | ||
ד. <math>W=\{(x,y)|\, y=3x\}</math> קו ישר העובר בראשית הוא כן תת מרחב (לפי הסעיף הבא). | |||
2. תהא <math>A\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> מטריצה ונסתכל על אוסף הפתרונות למערכת ההומוגנית <math>Ax=0</math>. | 2. תהא <math>A\in \mathbb{F}^{m\times n}</math> מטריצה ונסתכל על אוסף הפתרונות למערכת ההומוגנית <math>Ax=0</math>. | ||
פורמאלית <math>W=\{v\in \mathbb{F}^n \, :\, Av=0\} \subseteq \mathbb{F}^n </math>. | פורמאלית <math>W=\{v\in \mathbb{F}^n \, :\, Av=0\} \subseteq \mathbb{F}^n </math>. | ||
הוכחתם בהרצאה כי <math>W\leq \mathbb{F}^n</math> הוא תת מרחב | |||
3. מרחב המטריצות <math>V=\mathbb{F}^{n\times n}</math> מעל <math>\mathbb{F}</math>: | |||
א. המטריצות מסוג | א. המטריצות מסוג | ||
<math>W=\{\left(\begin{array}{cccc} | <math>W=\{\left(\begin{array}{cccc} | ||
שורה 173: | שורה 152: | ||
משפט: יהי <math>V</math> מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}</math> . יהיו <math>W_1,W_2\leq V</math> תתי מרחבים. | משפט: יהי <math>V</math> מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}</math> . יהיו <math>W_1,W_2\leq V</math> תתי מרחבים. | ||
אזי חיתוך תתי המרחבים <math>W_1\cap | אזי חיתוך תתי המרחבים <math>W_1\cap W_2:=\{v\in V:\, v\in W_1\land v\in W_2\}</math> הינו תת מרחב. | ||
הערה: זהו התת מרחב הכי "גדול" שמוכל ב <math>W_1,W_2</math>. כלומר, כל תת מרחב <math>U</math> המקיים כי <math>U\subseteq W_1,W_2</math> יקיים כי <math>U\subseteq W_1\cap W_2</math> . | |||
====דוגמא 1==== | ====דוגמא 1==== | ||
1. יהי <math>V = \mathbb{R}^4 </math>. נגדיר | 1. יהי <math>V = \mathbb{R}^4 </math>. נגדיר שני תת מרחבים | ||
<math>W_1=\{(x_1,x_2,x_3,x_4)\in V :\, x_1+x_2+x_3+x_4 =0\} </math> | <math>W_1=\{(x_1,x_2,x_3,x_4)\in V :\, x_1+x_2+x_3+x_4 =0\} </math> | ||
שורה 195: | שורה 176: | ||
כמו שראינו אלו תת מרחבים. כעת | כמו שראינו אלו תת מרחבים. כעת | ||
<math>W_1\cap W_2= \begin{pmatrix} A_1 | <math>W_1\cap W_2= \{ v \; | \; \begin{pmatrix} A_1 \\ A_2\end{pmatrix} v =0 \}</math> | ||
ולכן צריך בסה"כ למצוא פתרון למערכת | ולכן צריך בסה"כ למצוא פתרון למערכת הומוגנית. נעשה זאת | ||
<math> | <math> | ||
\begin{pmatrix} | \begin{pmatrix} | ||
שורה 243: | שורה 224: | ||
====דוגמא 2==== | ====דוגמא 2==== | ||
יהי <math>V = \mathbb{R}^ | יהי <math>V = \mathbb{R}^3 </math>. נגדיר שני תת מרחבים | ||
<math>W_1=\{\ | <math>W_1=\{\alpha_1\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | ||
+\alpha_2\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
:\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} </math> | |||
<math>W_2=\{\alpha_1\begin{pmatrix} 1\\ 1\\ 1 | <math>W_2=\{\alpha_1\begin{pmatrix} 1\\ 1\\ -1 \end{pmatrix} | ||
+\alpha_2\begin{pmatrix} -1\\ 1\\ 1 | +\alpha_2\begin{pmatrix} -1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | ||
:\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} </math> | :\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} </math> | ||
נמצא את החיתוך בניהם | נמצא את החיתוך בניהם | ||
צריך למצוא סקלארים <math>\alpha_1,\alpha_2,\ | צריך למצוא סקלארים <math>\alpha_1,\alpha_2,\alpha_3, \alpha_4\in \mathbb{R}</math> המקיימים | ||
<math>\alpha_1\begin{pmatrix} 1\\ 1 \\-1\end{pmatrix} | |||
+\alpha_2\begin{pmatrix} -1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} = | |||
\alpha_3\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
+\alpha_4\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
</math> | |||
שימו לב שאם מצאנו ארבעה סקלארים שמקימים את המשוואה לעיל אז אנחנו יודעים שהוקטור הזה בחיתוך. עוד שימו לב שאם יודעים שהשיוויון מתקיים מספיק לדעת את <math>\alpha_1,\alpha_2</math> או את <math>\alpha_3,\alpha_4</math> כדי לחשב את הוקטור עצמו (כי שני אגפי השיוויון שווים). | |||
בעצם, זה שוב לפתור מערכת משוואות כאשר הנעלמים הם <math>\alpha_1,\alpha_2,\alpha_3, \alpha_4</math>. הנה המערכת (אחרי שנעביר אגף): | |||
<math> | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &-1 &-1 & -1\\ | |||
1 &1 &-1 &1\\ | |||
-1 &1 &-1 & -1 | |||
\end{pmatrix} | |||
\cdot | |||
\begin{pmatrix} | |||
\alpha_1\\ | |||
\alpha_2\\ | |||
\alpha_3\\ | |||
\alpha_4 | |||
\end{pmatrix} | |||
= 0 | |||
</math> | |||
נדרג ונמשיך | |||
<math> | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &-1 &-1 & -1\\ | |||
1 &1 &-1 &1\\ | |||
-1 &1 &-1 & -1 | |||
\end{pmatrix} | |||
\to | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &-1 &-1 & -1\\ | |||
0 &2 & 0 & 2\\ | |||
0 &0 &-2 & -2 | |||
\end{pmatrix} | |||
\to \\ | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &-1 &-1 & -1\\ | |||
0 &1 & 0 & 1\\ | |||
0 &0 &-1 & -1 | |||
\end{pmatrix} | |||
\to | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &-1 &0 &0\\ | |||
0 &1 & 0 & 1\\ | |||
0 &0 &-1 & -1 | |||
\end{pmatrix} | |||
\to | |||
\begin{pmatrix} | |||
1 &0 &0 &1\\ | |||
0 &1 & 0 & 1\\ | |||
0 &0 &-1 & -1 | |||
\end{pmatrix} | |||
</math> | |||
קיבלנו כי התנאי היחידי המתקיים בין <math>\alpha_3,\alpha_4</math> הוא <math>\alpha_3= -\alpha_4</math>. ובמקרה שהתנאי מתקיים יש פתרון למערכת המשוואות. | |||
לכן התשובה הסופית | |||
<math>\ | <math>W_1\cap W_2 = | ||
\{\alpha\begin{pmatrix} 1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
\ | -\alpha\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} | ||
:\, \alpha \in \mathbb{R} \} | |||
</math> | </math> | ||
====דוגמא 3==== | |||
<math>V=\mathbb{C}^{n\times n}</math> מעל <math>\mathbb{C}</math> . יהיו <math>W_1</math> תת מרחב של המטריצות הסימטריות ו <math>W_2</math> תת המרחב של המטריצות האנטי סימטריות אזי: | |||
<math>W_1\cap W_2=\{A:A^{t}=A\land A^{t}=-A\}=\{0\}</math> | |||
הוכחה: | |||
ישירות- אם <math>A</math> גם סימטרית וגם אנטי סימטרית אזי מתקיים <math>-A=A^t=A</math>. נעביר אגף ונקבל <math>2A=0</math>. נחלק ב 2 ונקבל כי <math>A=0</math> | |||
====דוגמא 4==== | |||
<math>V=\mathbb{R}^{n\times n}</math> מעל <math>\mathbb{R}</math> . חיתוך של המטריצות המשולשיות התחתונות והמטריצות המשולשיות העליונות. | |||
=== סכום תתי מרחבים=== | === סכום תתי מרחבים=== | ||
תרגיל: | יהי <math>V</math> מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}</math> . יהיו <math>W_1,W_2\leq V</math> תתי מרחבים. | ||
נרצה למצוא את התת מרחב <math>W</math> הכי "קטן" שמכיל את <math>W_1,W_2</math>. "קטן" הכוונה כי כל תת מרחב <math>U</math> המקיים <math> W_1,W_2\subseteq U</math> בהכרח יקיים גם <math>W\subseteq U</math>. | |||
יש שיחשבו שהתת מרחב הכי קטן שמכיל את <math>W_1,W_2</math> הוא האיחוד את <math>W_1,\cup W_2</math>. | |||
אבל התשובה שגויה כיוון שהאיחוד לא בהכרח תת מרחב כפי שנוכיח בתרגיל הבא. | |||
'''תרגיל: (בהרצאה בד"כ)''' | |||
יהי <math>V</math> מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}</math> . יהיו <math>W_1,W_2\leq V</math> תתי מרחבים. אזי | |||
<math>W_1,\cup W_2\leq V</math> אמ"מ (<math>W_1\subseteq W_2 \lor W_2\subseteq W_1</math>) כלומר אחד מתת המרחב מוכל בשני. | |||
'''הוכחה:''' | |||
כיוון ראשון (<math>\Leftarrow</math>): פשוט, אם אחד מוכל בשני אזי האיחוד שווה ל <math>W_i</math> (כאשר <math>i</math> שווה ל-1 או 2, תלוי במקרה) שהוא תת מרחב. | |||
כיוון שני (<math>\Rightarrow</math>): נניח בשלילה כי (<math>W_1\not\subseteq W_2 \land W_2\not\subseteq W_1</math>) אזי קיימים <math>w_1\in W_1\setminus W_2 \</math> | |||
וגם <math>w_2\in W_2\setminus W_1 \</math>. שני הוקטורים <math>w_1,w_2</math> נמצאים באיחוד ולכן גם הסכום שלהם <math>w_1+w_2</math> נמצא באיחוד כי נתון שהוא תת מרחב. כעת מהגדרת האיחוד <math>w_1+w_2</math> נמצא ב <math>W_i</math> (כאשר <math>i</math> שווה ל-1 או 2, תלוי במקרה). בה"כ נניח <math>w_1+w_2\in W_1</math>. כיוון ש <math>w_1\in W_1</math> אזי חיסור שני הוקטורים <math>(w_1+w_2)-w_1 \in W_1</math> נמצא גם כן ב <math>W_1</math> אבל החיסור שווה ל <math>w_2</math>. סתירה לכך ש <math>w_2 \not\in W_1</math> | |||
====סכום תתי מרחבים וסכום ישר ==== | |||
'''הגדרה:''' <math>V</math> מרחב וקטורי מעל <math>\mathbb{F}</math> . יהיו <math>W_1,W_2\leq V</math> תתי מרחבים. | |||
אזי '''סכום תתי המרחבים''' <math>W_1 + W_2:=\{w_1+w_2:\, w_1\in W_1, w_2\in W_2\}</math> הינו תת מרחב. | |||
תכונה: לכל תת מרחב <math>U</math> עבורו <math> W_1,W_2\subseteq U</math> מתקיים כי <math> W_1+ W_2 \subseteq U</math>. | |||
'''הגדרה:''' הסכום <math>W_1+W_2</math> יקרא '''סכום ישר''' אם <math>W_1\cap W_2 = \{0\}</math>. | |||
סימון <math>W_1 \oplus W_2</math>. | |||
'''דוגמאות:''' | |||
1. ב <math>V=\mathbb{R}^3</math> נגדיר שני תת מרחב | |||
<math>W_1=\{\alpha\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 0 \end{pmatrix} | |||
:\, \alpha \in \mathbb{R} \} </math> | |||
<math>W_2=\{\alpha\begin{pmatrix} 0\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
:\, \alpha \in \mathbb{R} \} </math> | |||
אזי | |||
<math>W_1+W_2=\{w_1+w_2:\, w_1\in W_1, w_2\in W_2\} = \\ | |||
\{\alpha_1\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 0 \end{pmatrix} | |||
+ \alpha_2\begin{pmatrix} 0\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} | |||
:\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} = | |||
\{\begin{pmatrix}\alpha_1\\ \alpha_1+\alpha_2\\ \alpha_2 \end{pmatrix} | |||
:\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R}\} | |||
</math> | |||
2. באופן כללי <math>V</math> מרחבים וקטורי, <math>v_1, v_2, \dots v_m, v_{m+1}, \dots v_{m+k}</math> וקטורים. | |||
אם | |||
<math> | |||
W_1 =\{\sum_{i=1}^m \alpha_i v_i \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \}\\ | |||
W_2 =\{\sum_{i=1}^k \alpha_i v_{m+i} \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \} | |||
</math> | |||
אז | |||
<math>W_1+W_2 = \{\sum_{i=1}^{m+k} \alpha_i v_i \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \} </math> | |||
3. עבור | |||
<math> | |||
W_1= \{(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n : a_1= a_2 = \dots =a_n\} \\ | |||
W_2= \{(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n : a_1+ a_2 + \dots +a_n = 0 \} | |||
</math> | |||
מתקיים כי | |||
<math>W_1 \oplus W_2 = \mathbb{F}^n</math> | |||
הוכחה: | |||
קודם נראה שזהו סכום ואח"כ נראה שהוא ישר. | |||
'''סכום:''' | |||
יהא <math>v=(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n</math>. | |||
נגדיר <math>b=\frac{\sum_{i=1}^n a_i}{n}</math> את ממוצע הקורדינאטות. | |||
ברור כי <math>w_1=(b,b,\dots ,b)\in W_1</math>. גם ברור כי <math>v=w_1 + (v-w_1)</math>. | |||
נראה כי <math>v-w_1 = (a_1-b,\dots ,a_n-b)\in W_2</math> וסיימנו (כי נגדיר <math>w_2=v-w_1</math>) | |||
אכן כדי שוקטור יהיה ב <math>W_2</math> סכום הקורטינאטות שלו צריך להיות שווה 0. | |||
נחשב <math>(a_1-b)+(a_2-b)+\dots +(a_n-b)= \sum_{i=1}^n a_i -n\cdot b=\sum_{i=1}^n a_i-\sum_{i=1}^n a_i=0</math>. כנדרש. | |||
'''סכום ישר:''' | |||
יהא <math>(a_1,\dots ,a_n)=v\in W_1\cap W_2</math> צ"ל שזהו וקטור האפס. בגלל ש <math>v\in W_1</math> ניתן להציג אותו כ <math>v=(a,a,\dots ,a)</math>, כיוון ש <math>v\in W_2</math> צריך להתקיים <math>a+a+\dots +a =na=0</math> ולכן <math>a=0</math> ולכן <math>v=0</math> | |||
==== תרגיל ==== | |||
במרחב <math>V=\mathbb{R}_{2}[x]</math>, הוכיחו כי <math>W_{1}=\left\{ p(x)\,|\,p(2)=0\right\}</math> ו <math>W_{2}=\left\{ p(x)\,|\,p(x)=x\cdot p'(x)\right\}</math> הם תתי מרחבים. חשבו את החיתוך והסכום שלהם. הראו שהסכום ישר. | |||
==== | === תרגיל ==== | ||
במרחב <math>V=\mathbb{R}^{4}</math>, מצאו את החיתוך והסכום של | |||
<math>W_{1}=\left\{ \left(\begin{array}{c}a_{1}\\a_{2}\\a_{3}\\a_{4}\end{array}\right)\mid\begin{array}{c}a_{1}+a_{2}=a_{3}+a_{4}\\-a_{1}+2a_{3}=0\end{array}\right\}</math> | |||
ו | |||
<math>W_{2}=\left\{ \left(\begin{array}{c}a_{1}\\a_{2}\\a_{3}\end{array}\right)\mid\begin{array}{c}a_{1}-3a_{2}-5a_{3}=a_{4}\\4a_{2}+8a_{3}-2a_{4}=2a_{1}\end{array}\right\}</math> |
גרסה אחרונה מ־19:20, 15 ביולי 2021
מרחבים וקטורים
דוגמא שכדאי שתהיה ברקע ּ[math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{3}:=\{(x,y,z)\,|\, x,y,z,\in\mathbb{R}\} }[/math]
עם חיבור [math]\displaystyle{ (x_{1},y_{1},z_{1})+(x_{2},y_{2},z_{2})=(x_{1}+x_{2},y_{1}+y_{2},z_{1}+z_{2}) }[/math]
וכפל בסקלאר [math]\displaystyle{ \alpha\in\mathbb{R} , \alpha(x,y,z)=(\alpha z,\alpha y,\alpha z) }[/math] הוא מרחב וקטורי.
ההגדרה הפורמאלית מכלילה את הדוגמא.
הגדרה: מרחב וקטורי הוא רביעיה [math]\displaystyle{ (V,\mathbb{F},+,\cdot) }[/math], כאשר
- [math]\displaystyle{ V }[/math] היא קבוצה המוגדרת בה פעולה בינארית של חיבור (+). כלומר [math]\displaystyle{ +:V\times V \to V }[/math]
- [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] הוא שדה. זכרו שבשדה גם מוגדרות פעולות חיבור וכפל, לא להתבלבל עם החיבור של [math]\displaystyle{ V }[/math] וכפל בסקלאר.
- כפל בסקלאר ([math]\displaystyle{ \cdot }[/math]) היא פעולה המקשרת בין איברי V לאיברי [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math]. פורמאלית [math]\displaystyle{ \cdot : \mathbb{F}\times V \to V }[/math]
אקסיומות מרחב וקטורי:
- אקסיומות של החיבור ב [math]\displaystyle{ V }[/math]: לכל [math]\displaystyle{ v,w,u\in V }[/math] מתקיים
- מוגדרות: [math]\displaystyle{ v+w\in V }[/math] .
- קיבוץ: [math]\displaystyle{ v+(u+w)=(v+u)+w }[/math] .
- חילוף: [math]\displaystyle{ v+u=u+v }[/math] .
- איבר נטרלי: [math]\displaystyle{ \exists0\in V:\,\forall v\in V:0+v=v }[/math] .
- איבר נגדי: [math]\displaystyle{ \forall v\in V\,\exists(-v)\in V:\, v+(-v)=0 }[/math] .
- אקסיומות של כפל וחיבור של שדה: בהגדרת שדה
- אקסיומות כפל בסקלאר: לכל [math]\displaystyle{ v,u\in V,\alpha,\beta\in\mathbb{F} }[/math] מתקיים
- מוגדרות [math]\displaystyle{ \alpha v\in V }[/math]
- קיבוץ: [math]\displaystyle{ \alpha(\beta v)=(\alpha\beta)v }[/math]
- כפל ביחידה (של השדה): [math]\displaystyle{ 1_{\mathbb{F}}\cdot v=v }[/math]
- פילוג:
- [math]\displaystyle{ \alpha(v+u)=\alpha v+\alpha u }[/math]
- [math]\displaystyle{ (\alpha+\beta)v=\alpha v+\beta v }[/math]
טרמינולוגיה: אומרים ש [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math].
איברי [math]\displaystyle{ V }[/math] נקראים וקטורים. איברי [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] נקראים סקלארים.
תכונות בסיסיות:
.1 [math]\displaystyle{ (-1_{F})v=(-v) }[/math]
.2 [math]\displaystyle{ 0_{F}v=0_{V} }[/math]
דוגמאות
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{F}^{n}:=\{(a_{1,}\dots,a_{n})|\, a_{i}\in\mathbb{F}\} }[/math] מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] עם חיבור [math]\displaystyle{ (a_{1,}\dots,a_{n})+(b_{1,}\dots,b_{n})=(a_{1}+b_{1},\dots,a_{n}+b_{n}) }[/math] וכפל בסקלאר [math]\displaystyle{ \alpha(a_{1,}\dots,a_{n})=(\alpha a_{1,}\dots,\alpha a_{n}) }[/math]
- מרחב המטריצות [math]\displaystyle{ \mathbb{F}^{m\times n} }[/math] מעל שדה [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] עם חיבור וכפל בסקלאר של מטריצות שהגדרנו כבר.
- מרחב הפולינומים מעל שדה מדרגה קטנה שווה ל n. פורמאלית [math]\displaystyle{ \mathbb{F}_{n}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\,\forall i \, a_{i}\in\mathbb{F}\} }[/math] מעל שדה [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] עם פעולת חיבור פולינומים וכפל בסקלאר טבעיים.
- מרחב הפולינומים [math]\displaystyle{ \mathbb{F}[x]=\{a_{0}+a_{1}x+\cdots a_{n}x^{n}|\, a_{i}\in\mathbb{F},n\in\mathbb{N}\} }[/math] עם חיבור וכפל בסקלאר מוכרים.
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R} }[/math] הוא מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{Q} }[/math] עם חיבור וכפל "רגילים".
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{C}^{3} }[/math] הוא מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{R} }[/math].
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{3} }[/math] הוא אינו מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{C} }[/math] (עם חיבור וכפל בסקלאר סטנדרטים) כי [math]\displaystyle{ i\in \mathbb{F},(1,1,1)\in \mathbb{R}^3 }[/math] והכפל בניהם צריך להיות שייך ל [math]\displaystyle{ V }[/math] אבל [math]\displaystyle{ i\cdot (1,1,1)=(i,i,i)\not\in \mathbb{R}^3 }[/math]
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{2} }[/math] הוא אינו מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{R} }[/math] עם חיבור סטנדרטי וכפל בסקלאר [math]\displaystyle{ \alpha \cdot (x,y)=(\alpha \cdot x,y) }[/math] כי למשל [math]\displaystyle{ (1+1)\cdot 2\cdot(0,1)= (0,1)\neq (0,2)=1\cdot(0,1)+1\cdot(0,1) }[/math].
- [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{2} }[/math] הוא אינו מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{R} }[/math] עם חיבור סטנדרטי וכפל בסקלאר [math]\displaystyle{ \alpha \cdot (x,y)=(\alpha^2 \cdot x,\alpha^2\cdot y) }[/math]
תתי מרחבים
הגדרה יהיה [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math]. תת קבוצה [math]\displaystyle{ W\subseteq V }[/math] יקרא תת מרחב אם הוא מרחב וקטורי בפני עצמו ביחס לפעולות V. סימון [math]\displaystyle{ W\leq V }[/math]
קריטריון מקוצר: כדי לבדוק אם [math]\displaystyle{ W\subseteq V }[/math] הוא תת מרחב מספיק לבדוק:
- איבר נטרלי: [math]\displaystyle{ 0 }[/math] של [math]\displaystyle{ V }[/math] נמצא ב-[math]\displaystyle{ W }[/math];
- סגירות לחיבור: לכל [math]\displaystyle{ w,u\in W }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ u+w\in W }[/math];
- סגירות לכפל בסקלאר: לכל [math]\displaystyle{ w\in W,\alpha\in\mathbb{F} }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ \alpha w\in W }[/math].
את שאר האקסיומות [math]\displaystyle{ W }[/math] יורש מ [math]\displaystyle{ V }[/math] כתת קבוצה.
הערה: ניתן לרכז את הבדיקות הנ"ל מספיק לבדוק
- [math]\displaystyle{ W\not=\emptyset }[/math]
- שלכל [math]\displaystyle{ w,u\in W,\,\alpha\in\mathbb{F} }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ \alpha u+w\in W }[/math].
אבחנה: [math]\displaystyle{ \{0\},V\subseteq V }[/math] תמיד תתי מרחבים ונקראים תתי המרחבים הטריוואלים.
דוגמאות ודוגמאות נגדיות
1. עבור המישור האוקלידי [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{2} }[/math] מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F}=\mathbb{R} }[/math] :
א. [math]\displaystyle{ W=\{(x,0)\,|\, x\in \mathbb{R} \} }[/math] (ציר ה[math]\displaystyle{ x }[/math]) הוא תת מרחב (קל לראות).
ב. [math]\displaystyle{ W=\{(x,y)\,|\, x,y\geq 0\} }[/math] (הרביע החיובי) אינו תת מרחב כי [math]\displaystyle{ -1(1,1)=(-1,-1)\not\notin W }[/math]
ג. [math]\displaystyle{ W=\{(x,y)\,|\, x,y\geq0\:\text{ or }x,y\leq0\} }[/math] (הרביע החיובי והשלילי) אינו תת מרחב כי [math]\displaystyle{ \underset{\in W}{(2,4)}+\underset{\in W}{(-3,-3)}=(-1,1)\notin W }[/math]
ד. [math]\displaystyle{ W=\{(x,y)|\, y=3x\} }[/math] קו ישר העובר בראשית הוא כן תת מרחב (לפי הסעיף הבא).
2. תהא [math]\displaystyle{ A\in \mathbb{F}^{m\times n} }[/math] מטריצה ונסתכל על אוסף הפתרונות למערכת ההומוגנית [math]\displaystyle{ Ax=0 }[/math]. פורמאלית [math]\displaystyle{ W=\{v\in \mathbb{F}^n \, :\, Av=0\} \subseteq \mathbb{F}^n }[/math]. הוכחתם בהרצאה כי [math]\displaystyle{ W\leq \mathbb{F}^n }[/math] הוא תת מרחב
3. מרחב המטריצות [math]\displaystyle{ V=\mathbb{F}^{n\times n} }[/math] מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math]:
א. המטריצות מסוג [math]\displaystyle{ W=\{\left(\begin{array}{cccc} a & 0 & \cdots & 0\\ 0 & 0 & & 0\\ \vdots & & \ddots & 0\\ 0 & 0 & \cdots & 0 \end{array}\right)|a\in\mathbb{F}\} }[/math] הן תת מרחב.
נוכיח :
- ברור כי [math]\displaystyle{ W }[/math] אינה ריקה כי מטריצת האפס שייך ל [math]\displaystyle{ W }[/math]
- לכל [math]\displaystyle{ A_1,A_2\in W,\,\alpha\in\mathbb{F} }[/math] רוצים להראות ש [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 \in W }[/math] כלומר להראות שהמטריצה [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 }[/math] כולה אפסים פרט (אולי) למקום [math]\displaystyle{ 1,1 }[/math] וזה אכן כך בגלל שזאת הצורה של [math]\displaystyle{ A_1,A_2 }[/math]
ב. המטריצות הסימטריות [math]\displaystyle{ W=\{A\in V\,|\, A^{t}=A\} }[/math] והמטריצות האנטי-סימטריות [math]\displaystyle{ W=\{A\in V\,|\, A^{t}=-A\} }[/math] שתיהן תתי מרחב.
הוכחה (עבור הסימטריות)
- ברור כי [math]\displaystyle{ W }[/math] אינה ריקה כי מטריצת האפס שייך ל [math]\displaystyle{ W }[/math]
- לכל [math]\displaystyle{ A_1,A_2\in W,\,\alpha\in\mathbb{F} }[/math] רוצים להראות ש [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 \in W }[/math] כלומר להראות שהמטריצה [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 }[/math] סימטרית. נתון כי [math]\displaystyle{ A_1^t=A_1,A_2^t=A_2 }[/math]. כעת מחוקי שיחלוף
נקבל כי [math]\displaystyle{ (\alpha A_1 +A_2)^t=\alpha A_1^t +A_2^t=\alpha A_1 +A_2 }[/math].
ג.המטריצות הסימטריות איחוד עם המטריצות האנטי סימטריות [math]\displaystyle{ W=\{A\in V\,|\, A^{t}=A \text{ or } A^{t}=-A\} }[/math] אינו תת מרחב כי המטריצות [math]\displaystyle{ A_1 = \left(\begin{array}{ccccc} 0 & 1 & & 0\cdots & 0\\ 1 & 0 & & 0 & 0\\ \vdots & & \ddots & 0 & 0\\ 0 & 0 & \cdots & 0 & 0 \end{array} \right) A_2= \left(\begin{array}{ccccc} 0 & -1 & & 0\cdots & 0\\ 1 & 0 & & 0 & 0\\ \vdots & & \ddots & 0 & 0\\ 0 & 0 & \cdots & 0 & 0 \end{array} \right) }[/math] שייכות ל [math]\displaystyle{ W }[/math] אבל החיבור שלהם לא.
ד. המטריצות משולשיות/אלכסוניות/סקלאריות הן תת מרחב.
ה. המטריצות [math]\displaystyle{ W=\{A\in V\,|\, tr(A)=0\} }[/math] הן תת מרחב
הוכחה
- ברור כי [math]\displaystyle{ W }[/math] אינה ריקה כי מטריצת האפס שייך ל [math]\displaystyle{ W }[/math]
- לכל [math]\displaystyle{ A_1,A_2\in W,\,\alpha\in\mathbb{F} }[/math] רוצים להראות ש [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 \in W }[/math] כלומר להראות שעקבה של המטריצה [math]\displaystyle{ \alpha A_1 +A_2 }[/math] שווה 0. נתון כי [math]\displaystyle{ tr(A_1)=tr(A_2)=0 }[/math]. כעת מחוקי עקבה
נקבל כי [math]\displaystyle{ tr(\alpha A_1 +A_2)=\alpha tr(A_1) +tr(A_2)=\alpha 0 +0 = 0 }[/math].
4. [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}_{2}[x] }[/math] מרחב הפלינומים מדרגה 2 מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{R} }[/math] .
א. [math]\displaystyle{ W=\mathbb{R}_{1}[x]=\{a+bx|\, a,b\in\mathbb{R}\} }[/math] הינו תת מרחב כי באופן כללי [math]\displaystyle{ \mathbb{R}_{n}[x] }[/math] הוא מרחב וקטורי (והפעולות מוגדרות באופן זהה לכל המרחבים).
ב. [math]\displaystyle{ W=\{a+bx|\,0\not=b\in\mathbb{R}\} }[/math] הפולינומים מדרגה 1 בדיוק אינו תת מרחב. כי פולינום האפס שהוא האיבר הנטרלי ב [math]\displaystyle{ V }[/math] לא נמצא ב[math]\displaystyle{ W }[/math] .
חיתוך תתי מרחבים
משפט: יהי [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] . יהיו [math]\displaystyle{ W_1,W_2\leq V }[/math] תתי מרחבים. אזי חיתוך תתי המרחבים [math]\displaystyle{ W_1\cap W_2:=\{v\in V:\, v\in W_1\land v\in W_2\} }[/math] הינו תת מרחב.
הערה: זהו התת מרחב הכי "גדול" שמוכל ב [math]\displaystyle{ W_1,W_2 }[/math]. כלומר, כל תת מרחב [math]\displaystyle{ U }[/math] המקיים כי [math]\displaystyle{ U\subseteq W_1,W_2 }[/math] יקיים כי [math]\displaystyle{ U\subseteq W_1\cap W_2 }[/math] .
דוגמא 1
1. יהי [math]\displaystyle{ V = \mathbb{R}^4 }[/math]. נגדיר שני תת מרחבים [math]\displaystyle{ W_1=\{(x_1,x_2,x_3,x_4)\in V :\, x_1+x_2+x_3+x_4 =0\} }[/math]
[math]\displaystyle{ W_2=\{(x_1,x_2,x_3,x_4)\in V :\, x_1+x_2+x_3+2x_4 =0 \land -x_1+x_2+x_3+x_4 =0 \} }[/math]
נמצא את [math]\displaystyle{ W_1\cap W_2 }[/math]
נשים לב שנוכל לאפיין את תתי המרחבים בצורה הבאה:
[math]\displaystyle{ W_1=\{v\in V :\, A_1v =0\} }[/math]
[math]\displaystyle{ W_2=\{v\in V :\, A_2v =0 \} }[/math]
כאשר [math]\displaystyle{ A_1 = \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &1\end{pmatrix}, A_2 = \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &2 \\ -1 &1 &1 &1 \end{pmatrix} }[/math]
כמו שראינו אלו תת מרחבים. כעת [math]\displaystyle{ W_1\cap W_2= \{ v \; | \; \begin{pmatrix} A_1 \\ A_2\end{pmatrix} v =0 \} }[/math]
ולכן צריך בסה"כ למצוא פתרון למערכת הומוגנית. נעשה זאת [math]\displaystyle{ \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &1 \\ 1 &1 &1 &2 \\ -1 &1 &1 &1 \end{pmatrix} \to \\ \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &1 \\ 0 &0 &0 &1 \\ 0 &2 &2 &2 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &1 \\ 0 &1 &1 &1\\ 0 &0 &0 &1 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &1 &1 &0 \\ 0 &1 &1 &0\\ 0 &0 &0 &1 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &0 &0 &0 \\ 0 &1 &1 &0\\ 0 &0 &0 &1 \end{pmatrix} }[/math]
התשובה הסופית
[math]\displaystyle{ W_1\cap W_2 = \{\left( \begin{array}{c} 0 \\ -t\\ t\\ 0 \end{array}\right) : \, t\in \mathbb{R} \} }[/math]
דוגמא 2
יהי [math]\displaystyle{ V = \mathbb{R}^3 }[/math]. נגדיר שני תת מרחבים
[math]\displaystyle{ W_1=\{\alpha_1\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} +\alpha_2\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} :\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} }[/math]
[math]\displaystyle{ W_2=\{\alpha_1\begin{pmatrix} 1\\ 1\\ -1 \end{pmatrix} +\alpha_2\begin{pmatrix} -1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} :\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} }[/math]
נמצא את החיתוך בניהם
צריך למצוא סקלארים [math]\displaystyle{ \alpha_1,\alpha_2,\alpha_3, \alpha_4\in \mathbb{R} }[/math] המקיימים
[math]\displaystyle{ \alpha_1\begin{pmatrix} 1\\ 1 \\-1\end{pmatrix} +\alpha_2\begin{pmatrix} -1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} = \alpha_3\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} +\alpha_4\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} }[/math]
שימו לב שאם מצאנו ארבעה סקלארים שמקימים את המשוואה לעיל אז אנחנו יודעים שהוקטור הזה בחיתוך. עוד שימו לב שאם יודעים שהשיוויון מתקיים מספיק לדעת את [math]\displaystyle{ \alpha_1,\alpha_2 }[/math] או את [math]\displaystyle{ \alpha_3,\alpha_4 }[/math] כדי לחשב את הוקטור עצמו (כי שני אגפי השיוויון שווים).
בעצם, זה שוב לפתור מערכת משוואות כאשר הנעלמים הם [math]\displaystyle{ \alpha_1,\alpha_2,\alpha_3, \alpha_4 }[/math]. הנה המערכת (אחרי שנעביר אגף):
[math]\displaystyle{ \begin{pmatrix} 1 &-1 &-1 & -1\\ 1 &1 &-1 &1\\ -1 &1 &-1 & -1 \end{pmatrix} \cdot \begin{pmatrix} \alpha_1\\ \alpha_2\\ \alpha_3\\ \alpha_4 \end{pmatrix} = 0 }[/math]
נדרג ונמשיך
[math]\displaystyle{ \begin{pmatrix} 1 &-1 &-1 & -1\\ 1 &1 &-1 &1\\ -1 &1 &-1 & -1 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &-1 &-1 & -1\\ 0 &2 & 0 & 2\\ 0 &0 &-2 & -2 \end{pmatrix} \to \\ \begin{pmatrix} 1 &-1 &-1 & -1\\ 0 &1 & 0 & 1\\ 0 &0 &-1 & -1 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &-1 &0 &0\\ 0 &1 & 0 & 1\\ 0 &0 &-1 & -1 \end{pmatrix} \to \begin{pmatrix} 1 &0 &0 &1\\ 0 &1 & 0 & 1\\ 0 &0 &-1 & -1 \end{pmatrix} }[/math] קיבלנו כי התנאי היחידי המתקיים בין [math]\displaystyle{ \alpha_3,\alpha_4 }[/math] הוא [math]\displaystyle{ \alpha_3= -\alpha_4 }[/math]. ובמקרה שהתנאי מתקיים יש פתרון למערכת המשוואות.
לכן התשובה הסופית
[math]\displaystyle{ W_1\cap W_2 = \{\alpha\begin{pmatrix} 1\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} -\alpha\begin{pmatrix} 1\\ -1\\ 1 \end{pmatrix} :\, \alpha \in \mathbb{R} \} }[/math]
דוגמא 3
[math]\displaystyle{ V=\mathbb{C}^{n\times n} }[/math] מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{C} }[/math] . יהיו [math]\displaystyle{ W_1 }[/math] תת מרחב של המטריצות הסימטריות ו [math]\displaystyle{ W_2 }[/math] תת המרחב של המטריצות האנטי סימטריות אזי: [math]\displaystyle{ W_1\cap W_2=\{A:A^{t}=A\land A^{t}=-A\}=\{0\} }[/math]
הוכחה: ישירות- אם [math]\displaystyle{ A }[/math] גם סימטרית וגם אנטי סימטרית אזי מתקיים [math]\displaystyle{ -A=A^t=A }[/math]. נעביר אגף ונקבל [math]\displaystyle{ 2A=0 }[/math]. נחלק ב 2 ונקבל כי [math]\displaystyle{ A=0 }[/math]
דוגמא 4
[math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{n\times n} }[/math] מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{R} }[/math] . חיתוך של המטריצות המשולשיות התחתונות והמטריצות המשולשיות העליונות.
סכום תתי מרחבים
יהי [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] . יהיו [math]\displaystyle{ W_1,W_2\leq V }[/math] תתי מרחבים. נרצה למצוא את התת מרחב [math]\displaystyle{ W }[/math] הכי "קטן" שמכיל את [math]\displaystyle{ W_1,W_2 }[/math]. "קטן" הכוונה כי כל תת מרחב [math]\displaystyle{ U }[/math] המקיים [math]\displaystyle{ W_1,W_2\subseteq U }[/math] בהכרח יקיים גם [math]\displaystyle{ W\subseteq U }[/math].
יש שיחשבו שהתת מרחב הכי קטן שמכיל את [math]\displaystyle{ W_1,W_2 }[/math] הוא האיחוד את [math]\displaystyle{ W_1,\cup W_2 }[/math]. אבל התשובה שגויה כיוון שהאיחוד לא בהכרח תת מרחב כפי שנוכיח בתרגיל הבא.
תרגיל: (בהרצאה בד"כ) יהי [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] . יהיו [math]\displaystyle{ W_1,W_2\leq V }[/math] תתי מרחבים. אזי
[math]\displaystyle{ W_1,\cup W_2\leq V }[/math] אמ"מ ([math]\displaystyle{ W_1\subseteq W_2 \lor W_2\subseteq W_1 }[/math]) כלומר אחד מתת המרחב מוכל בשני.
הוכחה: כיוון ראשון ([math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math]): פשוט, אם אחד מוכל בשני אזי האיחוד שווה ל [math]\displaystyle{ W_i }[/math] (כאשר [math]\displaystyle{ i }[/math] שווה ל-1 או 2, תלוי במקרה) שהוא תת מרחב.
כיוון שני ([math]\displaystyle{ \Rightarrow }[/math]): נניח בשלילה כי ([math]\displaystyle{ W_1\not\subseteq W_2 \land W_2\not\subseteq W_1 }[/math]) אזי קיימים [math]\displaystyle{ w_1\in W_1\setminus W_2 \ }[/math] וגם [math]\displaystyle{ w_2\in W_2\setminus W_1 \ }[/math]. שני הוקטורים [math]\displaystyle{ w_1,w_2 }[/math] נמצאים באיחוד ולכן גם הסכום שלהם [math]\displaystyle{ w_1+w_2 }[/math] נמצא באיחוד כי נתון שהוא תת מרחב. כעת מהגדרת האיחוד [math]\displaystyle{ w_1+w_2 }[/math] נמצא ב [math]\displaystyle{ W_i }[/math] (כאשר [math]\displaystyle{ i }[/math] שווה ל-1 או 2, תלוי במקרה). בה"כ נניח [math]\displaystyle{ w_1+w_2\in W_1 }[/math]. כיוון ש [math]\displaystyle{ w_1\in W_1 }[/math] אזי חיסור שני הוקטורים [math]\displaystyle{ (w_1+w_2)-w_1 \in W_1 }[/math] נמצא גם כן ב [math]\displaystyle{ W_1 }[/math] אבל החיסור שווה ל [math]\displaystyle{ w_2 }[/math]. סתירה לכך ש [math]\displaystyle{ w_2 \not\in W_1 }[/math]
סכום תתי מרחבים וסכום ישר
הגדרה: [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחב וקטורי מעל [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math] . יהיו [math]\displaystyle{ W_1,W_2\leq V }[/math] תתי מרחבים. אזי סכום תתי המרחבים [math]\displaystyle{ W_1 + W_2:=\{w_1+w_2:\, w_1\in W_1, w_2\in W_2\} }[/math] הינו תת מרחב.
תכונה: לכל תת מרחב [math]\displaystyle{ U }[/math] עבורו [math]\displaystyle{ W_1,W_2\subseteq U }[/math] מתקיים כי [math]\displaystyle{ W_1+ W_2 \subseteq U }[/math].
הגדרה: הסכום [math]\displaystyle{ W_1+W_2 }[/math] יקרא סכום ישר אם [math]\displaystyle{ W_1\cap W_2 = \{0\} }[/math]. סימון [math]\displaystyle{ W_1 \oplus W_2 }[/math].
דוגמאות:
1. ב [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^3 }[/math] נגדיר שני תת מרחב [math]\displaystyle{ W_1=\{\alpha\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 0 \end{pmatrix} :\, \alpha \in \mathbb{R} \} }[/math]
[math]\displaystyle{ W_2=\{\alpha\begin{pmatrix} 0\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} :\, \alpha \in \mathbb{R} \} }[/math]
אזי
[math]\displaystyle{ W_1+W_2=\{w_1+w_2:\, w_1\in W_1, w_2\in W_2\} = \\ \{\alpha_1\begin{pmatrix}1\\ 1\\ 0 \end{pmatrix} + \alpha_2\begin{pmatrix} 0\\ 1\\ 1 \end{pmatrix} :\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R} \} = \{\begin{pmatrix}\alpha_1\\ \alpha_1+\alpha_2\\ \alpha_2 \end{pmatrix} :\, \alpha_1,\alpha_2 \in \mathbb{R}\} }[/math]
2. באופן כללי [math]\displaystyle{ V }[/math] מרחבים וקטורי, [math]\displaystyle{ v_1, v_2, \dots v_m, v_{m+1}, \dots v_{m+k} }[/math] וקטורים.
אם
[math]\displaystyle{ W_1 =\{\sum_{i=1}^m \alpha_i v_i \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \}\\ W_2 =\{\sum_{i=1}^k \alpha_i v_{m+i} \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \} }[/math]
אז
[math]\displaystyle{ W_1+W_2 = \{\sum_{i=1}^{m+k} \alpha_i v_i \, : \, \forall i \; \alpha_i \in \mathbb{F} \} }[/math]
3. עבור [math]\displaystyle{ W_1= \{(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n : a_1= a_2 = \dots =a_n\} \\ W_2= \{(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n : a_1+ a_2 + \dots +a_n = 0 \} }[/math]
מתקיים כי [math]\displaystyle{ W_1 \oplus W_2 = \mathbb{F}^n }[/math]
הוכחה:
קודם נראה שזהו סכום ואח"כ נראה שהוא ישר.
סכום:
יהא [math]\displaystyle{ v=(a_1,a_2,\dots a_n)\in \mathbb{F}^n }[/math]. נגדיר [math]\displaystyle{ b=\frac{\sum_{i=1}^n a_i}{n} }[/math] את ממוצע הקורדינאטות.
ברור כי [math]\displaystyle{ w_1=(b,b,\dots ,b)\in W_1 }[/math]. גם ברור כי [math]\displaystyle{ v=w_1 + (v-w_1) }[/math].
נראה כי [math]\displaystyle{ v-w_1 = (a_1-b,\dots ,a_n-b)\in W_2 }[/math] וסיימנו (כי נגדיר [math]\displaystyle{ w_2=v-w_1 }[/math])
אכן כדי שוקטור יהיה ב [math]\displaystyle{ W_2 }[/math] סכום הקורטינאטות שלו צריך להיות שווה 0. נחשב [math]\displaystyle{ (a_1-b)+(a_2-b)+\dots +(a_n-b)= \sum_{i=1}^n a_i -n\cdot b=\sum_{i=1}^n a_i-\sum_{i=1}^n a_i=0 }[/math]. כנדרש.
סכום ישר:
יהא [math]\displaystyle{ (a_1,\dots ,a_n)=v\in W_1\cap W_2 }[/math] צ"ל שזהו וקטור האפס. בגלל ש [math]\displaystyle{ v\in W_1 }[/math] ניתן להציג אותו כ [math]\displaystyle{ v=(a,a,\dots ,a) }[/math], כיוון ש [math]\displaystyle{ v\in W_2 }[/math] צריך להתקיים [math]\displaystyle{ a+a+\dots +a =na=0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ a=0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ v=0 }[/math]
תרגיל
במרחב [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}_{2}[x] }[/math], הוכיחו כי [math]\displaystyle{ W_{1}=\left\{ p(x)\,|\,p(2)=0\right\} }[/math] ו [math]\displaystyle{ W_{2}=\left\{ p(x)\,|\,p(x)=x\cdot p'(x)\right\} }[/math] הם תתי מרחבים. חשבו את החיתוך והסכום שלהם. הראו שהסכום ישר.
תרגיל =
במרחב [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}^{4} }[/math], מצאו את החיתוך והסכום של [math]\displaystyle{ W_{1}=\left\{ \left(\begin{array}{c}a_{1}\\a_{2}\\a_{3}\\a_{4}\end{array}\right)\mid\begin{array}{c}a_{1}+a_{2}=a_{3}+a_{4}\\-a_{1}+2a_{3}=0\end{array}\right\} }[/math] ו [math]\displaystyle{ W_{2}=\left\{ \left(\begin{array}{c}a_{1}\\a_{2}\\a_{3}\end{array}\right)\mid\begin{array}{c}a_{1}-3a_{2}-5a_{3}=a_{4}\\4a_{2}+8a_{3}-2a_{4}=2a_{1}\end{array}\right\} }[/math]