88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/תרגילים/תרגיל 4/פתרון

הפעם יש קצת יותר עבודה, אז נתחיל יותר מוקדם (:

2

א

נפצל את האינטגרל לשניים (את האמת זה סתם לצורך הפורמליות):

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx=\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx+\int_{1}^{e^{2}}e^{-ln^{2}x}dx }[/math]

האינטגרל השני מתכנס כי הפונקציה רציפה בקטע הסגור ולכן אינטגרבילית בו.

נבדוק את ההתכנסות של האינטגרל הראשון:

ידוע כי עבור כל [math]\displaystyle{ x\geq e^{2} }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ ln^{2}(x)\geq 2ln(x) }[/math]

ומכאן שמתקיים, [math]\displaystyle{ e^{-ln^{2}x}\leq \frac{1}{x^{2}} }[/math].

ולפי מבחן ההשוואה הראשון, האינטגרל [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} }[/math] מתכנס ולכן גם [math]\displaystyle{ \int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx }[/math].

הראנו ששני החלקים מתכנסים ולכן האינטגרל מתכנס.

ב

השאלה הופיעה בתרגילי בית משנים קודמות: ראו שאלה 7

ג

האינטגרל מתכנס לפי מבחן דיריכלה

[math]\displaystyle{ g(x)=cosx }[/math], הינה פונקציה רציפה והאינטגרל שלה חסום בכל קטע סופי.

[math]\displaystyle{ f(x)=\frac{1}{x} }[/math] הינה פונקציה רציפה מונוטונית יורדת ששואפת ל0.

ולכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים להפעלת המבחן.

ד

מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{|cosx|}{x}dx\geq\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx }[/math],

ולכן האינטגרל מתבדר לפי מבחן ההשוואה הראשון (לפי סעיף ה').

ה

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x+1}{2x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{2x}+\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x}{2x}dx }[/math]

האינטגרל הוא סכום של אינטגרל מתבדר ואינטגרל מתכנס (לפי דיריכלה), ולכן האינטגרל מתבדר.

4

שאלה זו (במלואה) הופיעה בתרגיל בית קודמים: ראו פתרון לתרגיל 2

5

נתון כי [math]\displaystyle{ f(x) }[/math] פונקציה רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] יש לה פונקציה קדומה [math]\displaystyle{ F(x) }[/math]

לפי נוסחאת ניוטון-לייבניץ' מתקיים: [math]\displaystyle{ \int_{a}^{b}f(x)dx=F(b)-F(a) }[/math]

ידוע כי [math]\displaystyle{ \int_{0}^{\infty}f(x)dx=\infty }[/math], ולכן: [math]\displaystyle{ \lim_{x \to \infty}F(x)=\infty }[/math]

לכן נוכל לכתוב את האינטגרל הלא אמיתי שאנו צריכים לחשב בצורה הבאה:

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{f(x)}{F(x)-F(0)}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx }[/math]

אך לפני שנחשב את האינטגרל עלינו להסביר מדוע בכלל ניתן לדבר עליו:

[math]\displaystyle{ f(x) }[/math] רציפה וחיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] לכל [math]\displaystyle{ a,b\in[0,\infty) }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(b)-F(a)=\int_{a}^{b}f(x)dx\gt 0 }[/math],

ובפרט לכל [math]\displaystyle{ x\geq 1 }[/math] מתקיים: [math]\displaystyle{ F(x)-F(0)\gt 0 }[/math].

[math]\displaystyle{ F(x) }[/math] גזירה ולכן רציפה [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] רציפה וחיובית.

מכיוון ששתי הפונקציות רציפות ו[math]\displaystyle{ F(x)-F(0) }[/math] חיובית [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] הפונקציה [math]\displaystyle{ \frac{f(x)}{F(x)-F(0)} }[/math] רציפה, ולכן אינטגרבילית על כל קטע סופי על הישר.

וכאן סיימנו להראות שניתן לדבר על האינטגרל הלא אמיתי.

כעת נוכל לחשב את האינטגרל עצמו:

לטעמי נוחות בלבד נסמן: [math]\displaystyle{ a:=F(1)-F(0) }[/math]

[math]\displaystyle{ \int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx=\begin{Bmatrix} t=F(x)-F(0)\\ dt=F'(x)dx \end{Bmatrix}=\int_{a}^{\infty}\frac{dt}{t}=\lim_{b \to \infty}ln(F(b)-F(0))-ln(F(a)-F(0))=\infty }[/math]

וסיימנו (: