תרגול 6 תשעז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
חזרה ל[[83-116, בדידה 1 להנדסה, מערכי תרגול|דף מערכי התרגול]]. | חזרה ל[[83-116, בדידה 1 להנדסה, מערכי תרגול|דף מערכי התרגול]]. | ||
=המשך קבוצות= | |||
==תרגיל== | |||
הוכיחו כי <math>A\cap (B\setminus C)=(A\cap B) \setminus (A\cap C)</math>. | |||
===פתרון=== | |||
דרך גרירות לוגיות: | דרך גרירות לוגיות: | ||
<math>x\in A\cap (B | <math>x\in A\cap (B\setminus C)\iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)]\iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math> | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
הוכחה בעזרת הכלה דו כיוונית: | |||
(<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי | בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי | ||
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math> | <math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math> | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
<math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> | <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> | ||
(<math>\supseteq</math>) נניח <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> אזי | בכיוון (<math>\supseteq</math>) נניח <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> אזי | ||
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | <math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
<math>x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow </math> | <math>x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow </math> | ||
=== משלים === | |||
'''הגדרה''': תהי קבוצה U, ונביט בתת קבוצה שלה A. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של A כאוסף האיברים | '''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל). | ||
תכונות בסיסיות: | תכונות בסיסיות: | ||
* <math>A\cup A^c = U</math> | * <math>A\cup A^c = U</math> | ||
* <math>\ | * <math>\varnothing^c = U</math> | ||
* <math>U^c = \ | * <math>U^c = \varnothing</math> | ||
* <math>(A^c)^c = A</math> | * <math>(A^c)^c = A</math> | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
*<math>(A\cup B)^c = A^c \cap B^c</math> | *<math>(A\cup B)^c = A^c \cap B^c</math> | ||
הערה: באופן כללי מתקיים | הערה: באופן כללי מתקיים | ||
* <math>(\ | * <math>(\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c </math> | ||
* <math>(\ | * <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math> | ||
'''הגדרה''': תהי קבוצה A. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של A בתור אוסף כל | '''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>. | ||
דוגמה: | |||
<math>A=\{1,2\}</math> אזי <math>P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}</math>. | <math>A=\{1,2\}</math> אזי <math>P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}</math>. | ||
שורה 62: | שורה 62: | ||
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? | האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? | ||
==תרגיל ממבחן== | |||
יהיו A,B,C קבוצות. הוכיחו/הפריכו: | יהיו A,B,C קבוצות. הוכיחו/הפריכו: | ||
א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A | א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing</math> | ||
ב. אם <math>A\subseteq B</math> אזי <math>A\cup(B | ב. אם <math>A\subseteq B</math> אזי <math>A\cup (B\setminus A)=B</math> | ||
ג. אם <math>A\cap B=\ | ג. אם <math>A\cap B=\varnothing</math> אזי <math>P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\}</math> | ||
===פתרון=== | |||
א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור שA איננה מוכלת בחיתוך של B וC אבל <math>(A | א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור שA איננה מוכלת בחיתוך של B וC אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math> | ||
שורה 82: | שורה 82: | ||
דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית <math>U:=B</math> ואז צריך להוכיח כי | דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית <math>U:=B</math> ואז צריך להוכיח כי | ||
<math>A\ | <math>A\cup A^c =U</math> וזה אכן נכון! | ||
ג. נניח בשלילה ש<math>P(A)\cap P(B)\neq \{\ | ג. נניח בשלילה ש<math>P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\}</math>. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה <math>\varnothing \not=C</math> השייכת לחיתוך <math>P(A)\cap P(B)</math>. קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן <math>C\subseteq A \and C\subseteq B</math>. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר <math>\exists c\in C</math> וקל מאד לראות ש<math>(c\in A)\and (c\in B) </math> ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק. |
גרסה מ־18:21, 23 בנובמבר 2017
חזרה לדף מערכי התרגול.
המשך קבוצות
תרגיל
הוכיחו כי [math]\displaystyle{ A\cap (B\setminus C)=(A\cap B) \setminus (A\cap C) }[/math].
פתרון
דרך גרירות לוגיות:
[math]\displaystyle{ x\in A\cap (B\setminus C)\iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)]\iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] }[/math]
בצד הימני הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:
[math]\displaystyle{ \iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)] }[/math]
וזה בדיוק מה שרצינו.
הוכחה בעזרת הכלה דו כיוונית:
בכיוון ([math]\displaystyle{ \subseteq }[/math]) נניח [math]\displaystyle{ x\in A\cap(B\backslash C) }[/math] אזי
[math]\displaystyle{ x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) }[/math]
בכיוון ([math]\displaystyle{ \supseteq }[/math]) נניח [math]\displaystyle{ x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) }[/math] אזי
[math]\displaystyle{ x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow }[/math] (כי אם [math]\displaystyle{ x\in C }[/math] אזי [math]\displaystyle{ x\in A\cap C }[/math] סתירה) [math]\displaystyle{ x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow }[/math]
משלים
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ U }[/math], ונביט בתת קבוצה שלה [math]\displaystyle{ A }[/math]. ניתן להגדיר את המשלים של [math]\displaystyle{ A }[/math] כאוסף האיברים ב-[math]\displaystyle{ U }[/math] שאינם ב-[math]\displaystyle{ A }[/math] (כלומר ההפרש [math]\displaystyle{ U\setminus A }[/math]), המסומן [math]\displaystyle{ A^c }[/math]. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא [math]\displaystyle{ U }[/math] מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).
תכונות בסיסיות:
- [math]\displaystyle{ A\cup A^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ \varnothing^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ U^c = \varnothing }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A^c)^c = A }[/math]
על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה):
- [math]\displaystyle{ (A\cap B)^c = A^c \cup B^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A\cup B)^c = A^c \cap B^c }[/math]
הערה: באופן כללי מתקיים
- [math]\displaystyle{ (\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ A }[/math]. נגדיר את קבוצת החזקה של [math]\displaystyle{ A }[/math] בתור אוסף כל תת הקבוצות של [math]\displaystyle{ A }[/math]. נסמן [math]\displaystyle{ P(A)=\{X:X\subseteq A\} }[/math].
דוגמה:
[math]\displaystyle{ A=\{1,2\} }[/math] אזי [math]\displaystyle{ P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\} }[/math].
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה?
תרגיל ממבחן
יהיו A,B,C קבוצות. הוכיחו/הפריכו:
א. אם [math]\displaystyle{ A \not\subseteq B \cap C }[/math] אזי [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing }[/math]
ב. אם [math]\displaystyle{ A\subseteq B }[/math] אזי [math]\displaystyle{ A\cup (B\setminus A)=B }[/math]
ג. אם [math]\displaystyle{ A\cap B=\varnothing }[/math] אזי [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\} }[/math]
פתרון
א. הפרכה: [math]\displaystyle{ A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\} }[/math]. אזי ברור שA איננה מוכלת בחיתוך של B וC אבל [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing }[/math]
ב. נתון שלכל [math]\displaystyle{ a\in A }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ a \in B }[/math]. אזי [math]\displaystyle{ x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)] }[/math]
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון [math]\displaystyle{ (x\in A)\rightarrow (x\in B) }[/math] ניתן להסיק בקלות ש[math]\displaystyle{ (x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B) }[/math] כפי שרצינו.
דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית [math]\displaystyle{ U:=B }[/math] ואז צריך להוכיח כי [math]\displaystyle{ A\cup A^c =U }[/math] וזה אכן נכון!
ג. נניח בשלילה ש[math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\} }[/math]. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה [math]\displaystyle{ \varnothing \not=C }[/math] השייכת לחיתוך [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) }[/math]. קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן [math]\displaystyle{ C\subseteq A \and C\subseteq B }[/math]. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר [math]\displaystyle{ \exists c\in C }[/math] וקל מאד לראות ש[math]\displaystyle{ (c\in A)\and (c\in B) }[/math] ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק.