תרגול 6 תשעז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
דרך גרירות לוגיות: | דרך גרירות לוגיות: | ||
<math>x\in A\cap (B\setminus C)\iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)]\iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math> | <math>x\in A\cap (B\setminus C) \iff</math> | ||
<math>(x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff</math> | |||
<math>[(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math> | |||
בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה: | |||
<math>\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff</math> | |||
<math>[(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)]</math> | |||
<math>\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)] </math> | |||
וזה בדיוק מה שרצינו. | וזה בדיוק מה שרצינו. | ||
הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית: | |||
הוכחה בעזרת הכלה דו כיוונית: | |||
בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי | בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי | ||
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math> | <math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math> | ||
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | <math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | ||
<math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> | <math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math> | ||
שורה 32: | שורה 33: | ||
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | <math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math> | ||
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow </math> | <math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow </math> | ||
(כי אם <math>x\in C</math> אזי <math>x\in A\cap C</math> סתירה) | (כי אם <math>x\in C</math> אזי <math>x\in A\cap C</math> סתירה) | ||
<math>x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow </math> | <math>x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow </math> | ||
== משלים == | |||
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל). | '''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל). | ||
שורה 53: | שורה 57: | ||
* <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math> | * <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math> | ||
==קבוצת החזקה== | |||
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>. | '''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>. | ||
דוגמה: | דוגמה: נבחר <math>A=\{1,2\}</math> אזי | ||
<math>P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}</math>. | |||
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה. | |||
===תרגיל ממבחן=== | |||
תהינה <math>A,B,C</math> קבוצות. הוכיחו או הפריכו: | |||
==תרגיל ממבחן== | |||
א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing</math> | א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing</math> | ||
שורה 73: | שורה 77: | ||
===פתרון=== | ===פתרון=== | ||
א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור | א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור ש-<math>A</math> איננה מוכלת בחיתוך <math>B\cap C</math> אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math> | ||
ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי | ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי | ||
<math>x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)] </math> | |||
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון <math>(x\in A)\rightarrow (x\in B)</math> ניתן להסיק בקלות ש<math>(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B)</math> כפי שרצינו. | כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון <math>(x\in A)\rightarrow (x\in B)</math> ניתן להסיק בקלות ש<math>(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B)</math> כפי שרצינו. |
גרסה מ־18:36, 23 בנובמבר 2017
חזרה לדף מערכי התרגול.
המשך קבוצות
תרגיל
הוכיחו כי [math]\displaystyle{ A\cap (B\setminus C)=(A\cap B) \setminus (A\cap C) }[/math].
פתרון
דרך גרירות לוגיות:
[math]\displaystyle{ x\in A\cap (B\setminus C) \iff }[/math] [math]\displaystyle{ (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff }[/math] [math]\displaystyle{ [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] }[/math]
בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:
[math]\displaystyle{ \iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff }[/math] [math]\displaystyle{ [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)] }[/math]
וזה בדיוק מה שרצינו.
הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית:
בכיוון ([math]\displaystyle{ \subseteq }[/math]) נניח [math]\displaystyle{ x\in A\cap(B\backslash C) }[/math] אזי
[math]\displaystyle{ x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow }[/math]
[math]\displaystyle{ x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow }[/math]
[math]\displaystyle{ x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) }[/math]
בכיוון ([math]\displaystyle{ \supseteq }[/math]) נניח [math]\displaystyle{ x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) }[/math] אזי
[math]\displaystyle{ x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow }[/math]
[math]\displaystyle{ x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow }[/math]
(כי אם [math]\displaystyle{ x\in C }[/math] אזי [math]\displaystyle{ x\in A\cap C }[/math] סתירה)
[math]\displaystyle{ x\in A\cap(B\backslash C)\Leftarrow }[/math]
משלים
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ U }[/math], ונביט בתת קבוצה שלה [math]\displaystyle{ A }[/math]. ניתן להגדיר את המשלים של [math]\displaystyle{ A }[/math] כאוסף האיברים ב-[math]\displaystyle{ U }[/math] שאינם ב-[math]\displaystyle{ A }[/math] (כלומר ההפרש [math]\displaystyle{ U\setminus A }[/math]), המסומן [math]\displaystyle{ A^c }[/math]. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא [math]\displaystyle{ U }[/math] מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).
תכונות בסיסיות:
- [math]\displaystyle{ A\cup A^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ \varnothing^c = U }[/math]
- [math]\displaystyle{ U^c = \varnothing }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A^c)^c = A }[/math]
על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה):
- [math]\displaystyle{ (A\cap B)^c = A^c \cup B^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (A\cup B)^c = A^c \cap B^c }[/math]
הערה: באופן כללי מתקיים
- [math]\displaystyle{ (\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
- [math]\displaystyle{ (\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c }[/math]
קבוצת החזקה
הגדרה: תהי קבוצה [math]\displaystyle{ A }[/math]. נגדיר את קבוצת החזקה של [math]\displaystyle{ A }[/math] בתור אוסף כל תת הקבוצות של [math]\displaystyle{ A }[/math]. נסמן [math]\displaystyle{ P(A)=\{X:X\subseteq A\} }[/math].
דוגמה: נבחר [math]\displaystyle{ A=\{1,2\} }[/math] אזי [math]\displaystyle{ P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\} }[/math].
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה.
תרגיל ממבחן
תהינה [math]\displaystyle{ A,B,C }[/math] קבוצות. הוכיחו או הפריכו:
א. אם [math]\displaystyle{ A \not\subseteq B \cap C }[/math] אזי [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing }[/math]
ב. אם [math]\displaystyle{ A\subseteq B }[/math] אזי [math]\displaystyle{ A\cup (B\setminus A)=B }[/math]
ג. אם [math]\displaystyle{ A\cap B=\varnothing }[/math] אזי [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\} }[/math]
פתרון
א. הפרכה: [math]\displaystyle{ A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\} }[/math]. אזי ברור ש-[math]\displaystyle{ A }[/math] איננה מוכלת בחיתוך [math]\displaystyle{ B\cap C }[/math] אבל [math]\displaystyle{ (A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing }[/math]
ב. נתון שלכל [math]\displaystyle{ a\in A }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ a \in B }[/math]. אזי
[math]\displaystyle{ x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)] }[/math]
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון [math]\displaystyle{ (x\in A)\rightarrow (x\in B) }[/math] ניתן להסיק בקלות ש[math]\displaystyle{ (x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B) }[/math] כפי שרצינו.
דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית [math]\displaystyle{ U:=B }[/math] ואז צריך להוכיח כי [math]\displaystyle{ A\cup A^c =U }[/math] וזה אכן נכון!
ג. נניח בשלילה ש[math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\} }[/math]. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה [math]\displaystyle{ \varnothing \not=C }[/math] השייכת לחיתוך [math]\displaystyle{ P(A)\cap P(B) }[/math]. קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן [math]\displaystyle{ C\subseteq A \and C\subseteq B }[/math]. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר [math]\displaystyle{ \exists c\in C }[/math] וקל מאד לראות ש[math]\displaystyle{ (c\in A)\and (c\in B) }[/math] ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק.