אנליזה מתקדמת למורים תרגול 1: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נורמה) |
(←נורמה) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
<math>z\cdot w=(5\cdot 2-\frac{1}{3}\cdot \frac{2}{3})+(5\cdot \frac{2}{3}+\frac{1}{3}\cdot 2)i=9\frac{2}{9}+4i</math>. | <math>z\cdot w=(5\cdot 2-\frac{1}{3}\cdot \frac{2}{3})+(5\cdot \frac{2}{3}+\frac{1}{3}\cdot 2)i=9\frac{2}{9}+4i</math>. | ||
==נורמה== | ==נורמה וצמוד== | ||
===נורמה=== | |||
במספרים הממשיים יש לנו ערך מוחלט, והוא מוגדר כמרחק של המספר מאפס. נגדיר משהו דומה על המספרים המרוכבים - הנורמה (ויש שקוראים לזה ערך מוחלט). הנורמה זו בעצם פונקציה <math>|\cdot |:\mathbb{C}\to \mathbb{R}</math> המוגדרת ע"י: | במספרים הממשיים יש לנו ערך מוחלט, והוא מוגדר כמרחק של המספר מאפס. נגדיר משהו דומה על המספרים המרוכבים - הנורמה (ויש שקוראים לזה ערך מוחלט). הנורמה זו בעצם פונקציה <math>|\cdot |:\mathbb{C}\to \mathbb{R}</math> המוגדרת ע"י: | ||
<math>|z=a+bi|=\sqrt{a^2+b^2}</math>. מאיפה הגיעה הפונקציה הזו? אם נתבונן על המספרים המרוכבים במערכת צירים נוכל לשים לב שהנורמה היא המרחק (האוקלידי) מראשית הצירים. דוגמאות נחמדות כיד המתרגל הטובה עליו. | <math>|z=a+bi|=\sqrt{a^2+b^2}</math>. מאיפה הגיעה הפונקציה הזו? אם נתבונן על המספרים המרוכבים במערכת צירים נוכל לשים לב שהנורמה היא המרחק (האוקלידי) מראשית הצירים. דוגמאות נחמדות כיד המתרגל הטובה עליו. | ||
===תכונות הנורמה=== | ====תכונות הנורמה==== | ||
1. כפליות: <math>\forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1\cdot z_2|=|z_1|\cdot |z_2|</math>. | 1. כפליות: <math>\forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1\cdot z_2|=|z_1|\cdot |z_2|</math>. | ||
שורה 35: | שורה 36: | ||
3. אי שיוויון המשולש: <math>\forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1+z_2|\leq |z_1|+|z_2|</math>. | 3. אי שיוויון המשולש: <math>\forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1+z_2|\leq |z_1|+|z_2|</math>. | ||
====תרגיל==== | =====תרגיל===== | ||
הוכיחו: <math>\forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||</math>. | הוכיחו: <math>\forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||</math>. | ||
שורה 45: | שורה 46: | ||
נאחד את שני אי-השיוויונים שקיבלנו ונקבל <math>\forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||</math>. | נאחד את שני אי-השיוויונים שקיבלנו ונקבל <math>\forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||</math>. | ||
===צמוד=== | |||
לכל מספר מרוכב <math>z=a+bi</math> נגדיר את הצמוד המרוכב שלו להיות <math>\bar(z)=a-bi</math>. לדוג' <math>\bar{\pi-\sqrt{3}i}=\pi +\sqrt{3}i</math> |
גרסה מ־09:47, 9 באוקטובר 2018
הגדרה
כידוע אין שורש ממשי למספר [math]\displaystyle{ -1 }[/math]. כלומר [math]\displaystyle{ \sqrt{-1}\notin \mathbb{R} }[/math].
בתחילת הקורס נלמד על מבנה מתמטי בו יש שורש ל [math]\displaystyle{ -1 }[/math]: שדה המספרים המרוכבים!
אז מי הם בעצם המספרים המרוכבים? בעצם מה שאנחנו צריכים להגדיר כאן זה שלושה דברים:
1. האיברים עצמם - המספרים המרוכבים.
2. איך לחבר ביניהם.
3. איך להכפיל ביניהם.
נסמן ב [math]\displaystyle{ i }[/math] איבר מסויים, ונגדיר [math]\displaystyle{ i\cdot i=-1 }[/math]. במילים אחרות [math]\displaystyle{ i=\sqrt{-1} }[/math]. המספרים המרוכבים הם כל המספרים מהצורה [math]\displaystyle{ a+bi }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ a,b\in \mathbb{R} }[/math]. כלומר, [math]\displaystyle{ \mathbb{C}=\{a+bi|a,b\in \mathbb{R}\} }[/math]. שימו לב שכמובן שהמספרים הממשיים מוכלים במרוכבים, פשוט לוקחים [math]\displaystyle{ b=0 }[/math].
חיבור: [math]\displaystyle{ (a+bi)+(x+yi):=(a+x)+(b+y)i }[/math].
כפל: [math]\displaystyle{ (a+bi)\cdot (x+yi):=(ax-by)+(ay+bx)i }[/math].
לדוגמא: נסמן [math]\displaystyle{ z=5+\frac{1}{3}i,w=2+\frac{2}{3}i }[/math]. נקבל: [math]\displaystyle{ z+w=(5+2)+(\frac{1}{3}+\frac{2}{3})i=7+i }[/math], וכן [math]\displaystyle{ z\cdot w=(5\cdot 2-\frac{1}{3}\cdot \frac{2}{3})+(5\cdot \frac{2}{3}+\frac{1}{3}\cdot 2)i=9\frac{2}{9}+4i }[/math].
נורמה וצמוד
נורמה
במספרים הממשיים יש לנו ערך מוחלט, והוא מוגדר כמרחק של המספר מאפס. נגדיר משהו דומה על המספרים המרוכבים - הנורמה (ויש שקוראים לזה ערך מוחלט). הנורמה זו בעצם פונקציה [math]\displaystyle{ |\cdot |:\mathbb{C}\to \mathbb{R} }[/math] המוגדרת ע"י: [math]\displaystyle{ |z=a+bi|=\sqrt{a^2+b^2} }[/math]. מאיפה הגיעה הפונקציה הזו? אם נתבונן על המספרים המרוכבים במערכת צירים נוכל לשים לב שהנורמה היא המרחק (האוקלידי) מראשית הצירים. דוגמאות נחמדות כיד המתרגל הטובה עליו.
תכונות הנורמה
1. כפליות: [math]\displaystyle{ \forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1\cdot z_2|=|z_1|\cdot |z_2| }[/math].
2. אי שליליות: [math]\displaystyle{ \forall z\in \mathbb{C}:|z|\geq 0 }[/math], ומתקיים: [math]\displaystyle{ |z|=0\iff z=0 }[/math].
3. אי שיוויון המשולש: [math]\displaystyle{ \forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1+z_2|\leq |z_1|+|z_2| }[/math].
תרגיל
הוכיחו: [math]\displaystyle{ \forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w|| }[/math].
הערה: זה נקרא אש"מ ההפוך.
פתרון: נסמן [math]\displaystyle{ a=z-w,b=w }[/math]. נשים לב ש [math]\displaystyle{ z=z-w+w=a+b }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |z|=|a+b| }[/math]. כעת מאי שיוויון המשולש נקבל: [math]\displaystyle{ |z|=|a+b|\leq |a|+|b|=|z-w|+|w| }[/math]. נעביר אגפים לקבל [math]\displaystyle{ |z|-|w|\leq |z-w| }[/math].
בדומה, נסמן [math]\displaystyle{ a=w-z,b=z }[/math]. נשים לב ש [math]\displaystyle{ w=w-z+z=a+b }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |w|=|a+b| }[/math]. כעת מאי שיוויון המשולש נקבל: [math]\displaystyle{ |w|=|a+b|\leq |a|+|b|=|w-z|+|z|=|z-w|+|z| }[/math]. נעביר אגפים לקבל [math]\displaystyle{ |w|-|z|\leq |z-w| }[/math].
נאחד את שני אי-השיוויונים שקיבלנו ונקבל [math]\displaystyle{ \forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w|| }[/math].
צמוד
לכל מספר מרוכב [math]\displaystyle{ z=a+bi }[/math] נגדיר את הצמוד המרוכב שלו להיות [math]\displaystyle{ \bar(z)=a-bi }[/math]. לדוג' [math]\displaystyle{ \bar{\pi-\sqrt{3}i}=\pi +\sqrt{3}i }[/math]