הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - רשימת משפטים"
מתוך Math-Wiki
מ (←אינטגרלים) |
|||
שורה 44: | שורה 44: | ||
* אם <math>f</math> בעלת גזירה אז אורך הגרף שלה בקטע <math>[a,b]</math> הוא <math>\int\limits_a^b\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx</math>. | * אם <math>f</math> בעלת גזירה אז אורך הגרף שלה בקטע <math>[a,b]</math> הוא <math>\int\limits_a^b\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx</math>. | ||
* שטח המעטפת (ללא הבסיסים) של גוף סיבוב הנוצר מסיבוב הגרף של <math>f</math> רציפה סביב ציר ה-<math>x</math> בקטע <math>[a,b]</math> הוא <math>\int\limits_a^b 2\pi f(x)\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx</math>. | * שטח המעטפת (ללא הבסיסים) של גוף סיבוב הנוצר מסיבוב הגרף של <math>f</math> רציפה סביב ציר ה-<math>x</math> בקטע <math>[a,b]</math> הוא <math>\int\limits_a^b 2\pi f(x)\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx</math>. | ||
− | * תהא <math>f</math> בעלת נגזרת <math>n</math>-ית רציפה. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx\int\limits_a^b P_n</math> כאשר <math>P_n</math> הוא פיתוח טיילור מסדר <math>n</math> של <math>f</math> והשארית | + | * תהא <math>f</math> בעלת נגזרת <math>n</math>-ית רציפה. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx\int\limits_a^b P_n</math> כאשר <math>P_n</math> הוא פיתוח טיילור מסדר <math>n</math> של <math>f</math> והשארית היא <math>\int\limits_a^b R_n=f^{(n+1)}(c)\frac{b^{n+2}-a^{n+2}}{(n+2)!}</math> עבור <math>\min\{a,x_0\}\le c\le\max\{b,x_0\}</math> כאשר פיתוח טיילור נעשה סביב <math>x_0</math>. |
* תהא <math>f</math> בעלת נגזרת רציפה והחלוקה <math>P</math> היא חלוקה שווה כאשר לכל <math>k</math> מתקיים <math>\Delta x_k=h</math>. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx h\sum_{k=1}^n f(x_k)</math> והשארית חסומה ע"י <math>\frac{b-a}2Mh</math> כאשר <math>M=\max_{x\in[a,b]}\left|f'(x)\right|</math>. | * תהא <math>f</math> בעלת נגזרת רציפה והחלוקה <math>P</math> היא חלוקה שווה כאשר לכל <math>k</math> מתקיים <math>\Delta x_k=h</math>. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx h\sum_{k=1}^n f(x_k)</math> והשארית חסומה ע"י <math>\frac{b-a}2Mh</math> כאשר <math>M=\max_{x\in[a,b]}\left|f'(x)\right|</math>. | ||
* תהא <math>f</math> בעלת נגזרת שנייה רציפה והחלוקה <math>P</math> היא חלוקה שווה כאשר לכל <math>k</math> מתקיים <math>\Delta x_k=h</math>. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx h\frac{f(x_0)+f(x_n)}2+h\sum_{k=1}^{n-1}f(x_k)</math> והשארית חסומה ע"י <math>\frac5{12}(b-a)Mh^2</math> כאשר <math>M=\max_{x\in[a,b]}\left|f''(x)\right|</math>. | * תהא <math>f</math> בעלת נגזרת שנייה רציפה והחלוקה <math>P</math> היא חלוקה שווה כאשר לכל <math>k</math> מתקיים <math>\Delta x_k=h</math>. אזי <math>\int\limits_a^b f\approx h\frac{f(x_0)+f(x_n)}2+h\sum_{k=1}^{n-1}f(x_k)</math> והשארית חסומה ע"י <math>\frac5{12}(b-a)Mh^2</math> כאשר <math>M=\max_{x\in[a,b]}\left|f''(x)\right|</math>. |
גרסה מ־13:21, 27 ביולי 2011
במשפטים הבאים, אלא אם צויין אחרת, נסמן:
-
הוא קבוע.
-
פונקציות.
- הקטע הנתון הוא הקטע הסגור
.
- אם מצויין שלפונקציה יש תכונה מסויימת אזי הכוונה לכך שהתכונה מתקיימת בקטע הנתון (למשל: "
חסומה" = "
חסומה ב-
").
-
היא חלוקה
של הקטע הנתון כך ש-
.
-
היא העדנה של
.
-
היא חלוקה נוספת של הקטע הנוצרת מהחלוקה
כך ש-
ו-
.
-
אינטגרלים
- אם
ו-
קדומות ל-
בנקודה כלשהי אז קיים
כך ש-
.
- אם
חסומה ב-
אזי
.
- אם
(כלומר,
מתקבלת מ-
ע"י הוספת
נקודות) ו-
חסומה בקטע אזי
וכן
.
- לכל חלוקה
של הקטע הנתון (לאו דווקא העדנה של
), אם
חסומה בקטע אזי
.
- לכל
אינטגרבילית מתקיים
.
- תהי
חסומה. אזי
וגם
.
- נניח ש-
חסומה.
אינטגרבילית אם"ם
.
- נניח ש-
חסומה.
אינטגרבילית אם"ם לכל
קיימת חלוקה
של
כך ש-
.
- אם
רציפה אז
אינטגרבילית.
- הכללה: אם
רציפה וחסומה בקטע הפתוח
אזי
אינטגרבילית.
- הכללה להכללה: אם
רציפה בקטע בכל נקודה למעט במספר סופי של נקודות והיא חסומה אזי
אינטגרבילית.
- הכללה להכללה: אם
- הכללה: אם
- אם
מונוטונית אזי היא אינטגרבילית.
- נניח ש-
. אזי
אינטגרבילית ב-
, ב-
וב-
אם"ם היא אינטגרבילית ב-
, ואם כן אז
.
- הכללה: עבור
כנ"ל ו-
(הנקודות לאו דווקא מסודרות בסדר עולה) מתקיים
.
- הכללה: עבור
- אם
חסומה אז
. יתר על כן,
ו-
.
- הגדרות האינטגרל לפי דרבו ולפי רימן שקולות.
- לינאריות: עבור
אינטגרביליות מתקיים
.
- מונוטוניות: אם
אינטגרביליות וכן
אזי
.
- חיוביות: בפרט מתקיים שאם
אינטגרביליות ואי-שלילית אזי
.
- חיוביות: בפרט מתקיים שאם
- הכללה לאי-שיוויון המשולש: אם
אינטגרבילית אז
אינטגרבילית ו-
.
- אם
אינטגרבילית וחסומה אז
.
- מקרה פרטי: אם
ו-
אינטגרבילית אז
.
- מקרה פרטי: אם
(פונקציה קבועה) אז
.
- מקרה פרטי: אם
- מקרה פרטי: אם
- המשפט היסודי של חשבון אינטגרלי: תהי
אינטגרבילית ותהי
כך ש-
. אזי
רציפה וכן לכל נקודה ב-
שבה
רציפה,
קדומה ל-
(כלומר,
גזירה ב-
ו-
).
- נוסחת ניוטון-לייבניץ: תהי
רציפה. אזי
.
- לכל
רציפה יש פונקציה קדומה.
- אינטגרציה בחלקים: נניח כי
רציפות. אזי
.
- שיטת ההצבה:
.
- כל פונקציה רציונלית
כך ש-
ניתנת לפירוק יחיד כסכום של שברים חלקיים
כאשר
ול-
אין שורשים ממשיים.
- נפח גוף הסיבוב הנוצר מסיבוב השטח שמתחת ל-
אי-שלילית בין
ל-
סביב ציר ה-
הוא
.
- אם
רציפה אז הממוצע שלה בקטע
הוא
.
- אם
בעלת גזירה אז אורך הגרף שלה בקטע
הוא
.
- שטח המעטפת (ללא הבסיסים) של גוף סיבוב הנוצר מסיבוב הגרף של
רציפה סביב ציר ה-
בקטע
הוא
.
- תהא
בעלת נגזרת
-ית רציפה. אזי
כאשר
הוא פיתוח טיילור מסדר
של
והשארית היא
עבור
כאשר פיתוח טיילור נעשה סביב
.
- תהא
בעלת נגזרת רציפה והחלוקה
היא חלוקה שווה כאשר לכל
מתקיים
. אזי
והשארית חסומה ע"י
כאשר
.
- תהא
בעלת נגזרת שנייה רציפה והחלוקה
היא חלוקה שווה כאשר לכל
מתקיים
. אזי
והשארית חסומה ע"י
כאשר
.
- תהא
בעלת נגזרת רביעית רציפה והחלוקה
היא חלוקה שווה כאשר לכל
מתקיים
ו-
זוגי. אזי
והשגיאה חסומה ע"י
כאשר
.
- תהיינה
אינטגרביליות ב-
. אזי
אינטגרבילית ב-
ומתקיים
.
- תהא
אינטגרבילית מקומית ב-
ויהי
. אזי
אינטגרבילית ב-
אם"ם
אינטגרבילית ב-
ואם כן
.
-
מונוטונית עולה ב-
. אזי
קיים אם"ם
ואם כן
.
-
אי-שלילית ואינטגרבילית מקומית ב-
. אזי
מתכנס אם"ם האינטגרלים החלקיים
חסומים מלעיל, ואם לא אז
.
- מבחן ההשוואה: נניח ש-
אי-שליליות ואינטגרביליות מקומית ב-
וכן
. אם
מתכנס אז
מתכנס.
- מבחן ההשוואה הגבולי:
אי-שליליות ואינטגרביליות מקומית ב-
וכן
. אם
מתכנס אז
מתכנס.
- מקרה פרטי: אם בפרט הגבול שונה מ-0 אז שני האינטגרלים מתכנסים ומתבדרים כאחד.
- המבחן האינטגרלי לטורים: תהא
אי-שלילית, מונוטונית יורדת ואינטגרבילית מקומית ב-
עבור
כלשהו. אזי
מתכנס אם"ם
מתכנס.
- הכללה: בפרט מתקיים
.
- הכללה: בפרט מתקיים
- תהא
מוגדרת ב-
.
קיים אם"ם הוא מקיים את תנאי קושי בקטע.
- תהא
אינטגרבילית מקומית ב-
. אזי
מתכנס אם"ם
.
- תהא
אינטגרבילית מקומית ב-
. אם
אינטגרבילית בקטע אזי גם
אינטגרבילית בו.
- מבחן דיריכלה: תהא
רציפה ב-
ונניח שהאינטגרלים החלקיים
חסומים כאשר
. כמו כן תהא
מונוטונית ובעלת נגזרת רציפה ב-
ו-
. אזי
מתכנס.
- סכימה בחלקים:
כאשר
.
- משפט דיריכלה לטורים: נניח שלטור
יש סכומים חלקיים חסומים ונניח ש-
סדרה מונוטונית כך ש-
. אזי
מתכנס.
- אם
אינטגרביליות ב-
אזי לכל
מתקיים
.
- עבור
ו-
אינטגרבילית מקומית ב-
,
אינטגרבילית בקטע אם"ם
אינטגרבילית ב-
, ואם כן
.
- תהי
מונוטונית ב-
. אזי
קיים אם"ם
חסומה ב-
.
- אם
אי-שלילית ואינטגרבילית מקומית ב-
אז
אינטגרבילית ב-
אם"ם האינטגרלים החלקיים
חסומים כאשר
.
- מבחן ההשוואה:
אי-שליליות ואינטגרביליות מקומיות ב-
וכן
. אם
מתכנס אזי
מתכנס.
- מבחן ההשוואה הגבולי:
אי-שליליות ואינטגרביליות מקומית ב-
וקיים
. אם
מתכנס אז
מתכנס.
- מקרה פרטי: אם בפרט הגבול שונה מ-0 אז שני האינטגרלים מתכנסים ומתבדרים כאחד.
- תהא
אינטגרבילית מקומית ב-
. אזי
מתכנס אם"ם
.
- תהא
אינטגרבילית מקומית ב-
. אם
מתכנס אז
מתכנס.