88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/מערך תרגול/חסמים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־08:03, 16 באוקטובר 2011

הגדרה: תהי U סדורה ותהי תת קבוצה [math]\displaystyle{ A\subseteq U }[/math], אזי:

[math]\displaystyle{ M\in U }[/math] נקרא חסם מלעיל של A אם [math]\displaystyle{ \forall a\in A:a\leq M }[/math]
[math]\displaystyle{ m\in U }[/math] נקרא חסם מלרע של A אם [math]\displaystyle{ \forall a\in A:a\geq m }[/math]
חסם מלעיל של A נקרא מקסימום אם הוא שייך לקבוצה A
חסם מלרע של A נקרא מינימום אם הוא שייך לקבוצה A
חסם מלעיל של A נקרא החסם העליון של A אם אין ל-A חסם מלעיל קטן ממש ממנו. (כלומר, החסם העליון הוא המינימום מבין קבוצת חסמי המלעיל, אם כזה קיים.)
חסם מלרע של A נקרא החסם התחתון של A אם אין ל-A חסם מלרע גדול ממש ממנו. (כלומר, החסם התחתון הוא המקסימום מבין קבוצת חסמי המלרע, אם כזה קיים.)

שימו לב לשלילות הבאות:

M אינו חסם מלעיל אם"ם קיים איבר a>M
m אינו חסם מלרע אם"ם קיים איבר a<m
M אינו חסם עליון אם"ם הוא אינו חסם מלעיל או שקיים חסם מלעיל הקטן ממש ממנו.
m אינו חסם תחתון אם"ם הוא אינו חסם מלרע או שקיים חסם מלרע הגדול ממש ממנו.

אקסיומת השלימות של המספרים הממשיים - לכל [math]\displaystyle{ A\subseteq\mathbb{R} }[/math] חסומה מלעיל (מלרע) קיים חסם עליון (תחתון).

ניתן לראות ששדה הרציונאליים אינו שלם. נגדיר קבוצה של כל המספרים הרציונאליים אשר בריבוע קטנים משתים (כלומר המספרים שקטנים משורש שתים). לכל חסם מלעיל של הקבוצה, יש חסם מלעיל הקרוב יותר לשורש שתים הקטן ממנו (שכן שורש שתים עצמו אינו רציונאלי ולכן לא יכול להוות חסם מלעיל). לכן אין אף חסם עליון לקבוצה החסומה מלעיל שבנינו.

משפט. תהי [math]\displaystyle{ A\subseteq\mathbb{R} }[/math] חסומה מלעיל אזי:

M חסם עליון של A אם"ם M חסם מלעיל של A וגם לכל [math]\displaystyle{ 0\lt \epsilon\in\mathbb{R} }[/math] קיים [math]\displaystyle{ a\in A }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ a\gt M-\epsilon }[/math]
m חסם תחתון של A אם"ם m חסם מלרע של A וגם לכל [math]\displaystyle{ 0\lt \epsilon\in\mathbb{R} }[/math] קיים [math]\displaystyle{ a\in A }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ a\lt m+\epsilon }[/math]

במילים: M חסם עליון אם הוא חסם מלעיל וגם אין חסם מלעיל הקטן ממנו. כלומר, כל מספר הקטן ממנו אינו חסם מלעיל. כלומר, אם נקטין את M בגודל כלשהו שאינו אפס נקבל מספר שאינו חסם מלעיל. מספר אינו חסם מלעיל אם"ם יש איבר בקבוצה הגדול ממנו. (ניסוח דומה עבור החסם התחתון.)

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 *חסם מלעיל של A נקרא '''החסם העליון''' של A אם אין ל-A חסם מלעיל קטן ממש ממנו. (כלומר, החסם העליון הוא המינימום מבין קבוצת חסמי המלעיל, אם כזה קיים.)
 *חסם מלרע של A נקרא '''החסם התחתון''' של A אם אין ל-A חסם מלרע גדול ממש ממנו. (כלומר, החסם התחתון הוא המקסימום מבין קבוצת חסמי המלרע, אם כזה קיים.)
+שימו לב לשלילות הבאות:
+*M אינו חסם מלעיל אם"ם קיים איבר a>M
+*m אינו חסם מלרע אם"ם קיים איבר a<m
+*M אינו חסם עליון אם"ם הוא אינו חסם מלעיל או שקיים חסם מלעיל הקטן ממש ממנו.
+*m אינו חסם תחתון אם"ם הוא אינו חסם מלרע או שקיים חסם מלרע הגדול ממש ממנו.
 '''אקסיומת השלימות של המספרים הממשיים''' - לכל <math>A\subseteq\mathbb{R}</math> חסומה מלעיל (מלרע) קיים חסם עליון (תחתון).
+ניתן לראות ששדה הרציונאליים אינו שלם. נגדיר קבוצה של כל המספרים הרציונאליים אשר בריבוע קטנים משתים (כלומר המספרים שקטנים משורש שתים). לכל חסם מלעיל של הקבוצה, יש חסם מלעיל הקרוב יותר לשורש שתים הקטן ממנו (שכן שורש שתים עצמו אינו רציונאלי ולכן לא יכול להוות חסם מלעיל). לכן אין אף חסם עליון לקבוצה החסומה מלעיל שבנינו.
+'''משפט.''' תהי <math>A\subseteq\mathbb{R}</math> חסומה מלעיל אזי:
+*M חסם עליון של A '''אם"ם''' M חסם מלעיל של A וגם לכל <math>0<\epsilon\in\mathbb{R}</math> קיים <math>a\in A</math> כך ש <math>a>M-\epsilon</math>
+*m חסם תחתון של A '''אם"ם''' m חסם מלרע של A וגם לכל <math>0<\epsilon\in\mathbb{R}</math> קיים <math>a\in A</math> כך ש <math>a<m+\epsilon</math>
+'''במילים:''' M חסם עליון אם הוא חסם מלעיל וגם אין חסם מלעיל הקטן ממנו. כלומר, כל מספר הקטן ממנו אינו חסם מלעיל. כלומר, אם נקטין את M בגודל כלשהו שאינו אפס נקבל מספר שאינו חסם מלעיל. מספר אינו חסם מלעיל אם"ם יש איבר בקבוצה הגדול ממנו.
+(ניסוח דומה עבור החסם התחתון.)