אינטגרל לא מסויים/דוגמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←3) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==2== | ==2== | ||
<math>\int \frac{dx}{\sqrt{x^{2}-4x-5}}</math> | <math>\int \frac{dx}{\sqrt{x^{2}-4x-5}}</math> | ||
===פתרון=== | |||
'''השלמה לריבוע והצבה ראשונה:''' | '''השלמה לריבוע והצבה ראשונה:''' | ||
שורה 38: | שורה 40: | ||
האינטגרל הבא לקוח מספר התרגילים של בועז צבאן (1.24, אם אינני טועה) | האינטגרל הבא לקוח מספר התרגילים של בועז צבאן (1.24, אם אינני טועה) | ||
<math>\int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx</math> | |||
===פתרון=== | |||
<math>\int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx=\begin{Bmatrix} | <math>\int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx=\begin{Bmatrix} | ||
t=tanx\\ | t=tanx\\ | ||
שורה 50: | שורה 55: | ||
<math>\int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx | <math>\int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx | ||
=\int \frac{\frac{t^{2}}{t^{2}+1}}{\frac{1}{(t^2+1)^{2}}}dt=\int t^{2}(t^{2}+1)dt=\cdots =\frac{t^{5}}{5}+\frac{t^{3}}{3}+c</math> | =\int \frac{\frac{t^{2}}{t^{2}+1}}{\frac{1}{(t^2+1)^{2}}}dt=\int t^{2}(t^{2}+1)dt=\cdots =\frac{t^{5}}{5}+\frac{t^{3}}{3}+c</math> | ||
==4== | |||
בדומה לאינטגרל הקודם, לקוח מבועז צבאן (1.27) | |||
<math>\int \sqrt{2-x-x^{2}}dx</math> | |||
===דרך א'=== | |||
'''א.''' ניתן להשתמש בהצבת אויילר, אבל אנחנו ננקוט בטקטיקה שונה. | |||
<math>\int \sqrt{2-x-x^{2}}dx=\int \sqrt{1.5^{2}-(x+0.5)^{2}}dx=\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du</math> | |||
הצבה ראשונה: <math>u=x+0.5\Rightarrow dx=du</math> | |||
הצבה שנייה: <math>u=1.5sint\Rightarrow du=1.5costdt</math> | |||
ואם נחזור לחישוב האינטגרל, | |||
<math>\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=\int 1.5\sqrt{1-sin^{2}(t)} \cdot 1.5cos(t)dt=2.25\int cos^{2}(t)dt=2.25\int\frac{cos2t-1}{2}dt=2.25(\frac{sin2t}{4}-\frac{t}{2})+c </math> | |||
ומכאן מעבירים את t לx. | |||
===דרך ב'=== | |||
ההצבה הראשונה נשארת כפי שהייתה, אך הפעם לא נעשה הצבה שניה אלא נשתמש באינטגרציה בחלקים: | |||
<math>\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=\int (u)'\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+\int \frac{u^{2}du}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}</math> | |||
כעת נוכל להבחין כי מתקיים: | |||
<math>\int \frac{u^{2}du}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}=\int \frac{u^{2}-1.5^{2}+1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du=\int\frac{1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du-\int\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du </math> | |||
כעת נביט רק על האינטגרל הראשון ונציב: <math>1.5v=u</math> | |||
<math>\int\frac{1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du=1.5^{2}\int \frac{1.5dv}{1.5\sqrt{1-v^{2}}}=1.5^{2}arcsin(v)=2.25arcsin(\frac{2u}{3}) </math> | |||
אם נחזור לאינטגרל המקורי נקבל: | |||
<math>\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+2.25arcsin(\frac{2u}{3})-\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du </math> | |||
<math>2\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+2.25arcsin(\frac{2u}{3})</math> | |||
וסיימנו (: |
גרסה מ־07:39, 29 באפריל 2012
1
[math]\displaystyle{ \int \frac{1}{x} dx = ln|x|+c }[/math]
2
[math]\displaystyle{ \int \frac{dx}{\sqrt{x^{2}-4x-5}} }[/math]
פתרון
השלמה לריבוע והצבה ראשונה:
הדבר הראשון שנעשה הוא התהליך של השלמה לריבוע, שבסופו נקבל כי:
[math]\displaystyle{ x^{2}-4x-5=(x-2)^{2}-9 }[/math]
ולכן ההצבה הראשונה שנעשה תהא: [math]\displaystyle{ u=x-2 }[/math], וכמובן קל להבין כי [math]\displaystyle{ dx=du }[/math].
[math]\displaystyle{ \int \frac{dx}{\sqrt{x^{2}-4x-5}}=\int \frac{du}{\sqrt{u^{2}-9}} }[/math]
פונקציות טריגונומטריות היפרבוליות (הערה):
ניעזר בתכונות של [math]\displaystyle{ sinh(x) }[/math] ושל [math]\displaystyle{ cosh(x) }[/math]:
[math]\displaystyle{ (cosh(x))'=sinh(x)=\int cosh(x)dx }[/math]
וכן בזהות: [math]\displaystyle{ cosh^{2}(x)=sinh^{2}(x)+1 }[/math]
הצבה שנייה:
נציב: [math]\displaystyle{ u=3cosh(t)\Rightarrow du=3sinh(t)dt }[/math]
[math]\displaystyle{ \int \frac{dx}{\sqrt{x^{2}-4x-5}}=\int \frac{du}{\sqrt{u^{2}-9}}=\int \frac{3sinh(t)dt}{\sqrt{9cosh^{2}(t)-9}}=\int \frac{3sinh(t)dt}{3sinh(t)}=\int dt=t+constant }[/math]
ולהחזיר את t לx, אני משאיר לכם (:
3
האינטגרל הבא לקוח מספר התרגילים של בועז צבאן (1.24, אם אינני טועה)
[math]\displaystyle{ \int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx }[/math]
פתרון
[math]\displaystyle{ \int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx=\begin{Bmatrix} t=tanx\\ dt=\frac{dx}{cos^{2}(x)} \end{Bmatrix} =\begin{Bmatrix} sin^{2}x=\frac{t^{2}}{t^{2}+1}\\ cos^{2}x=\frac{1}{t^{2}+1} \end{Bmatrix} =\int \frac{\frac{t^{2}}{t^{2}+1}}{\frac{1}{(t^2+1)^{2}}}dt= }[/math]
[math]\displaystyle{ \int \frac{sin^{2}(x)}{cos^{6}(x)}dx =\int \frac{\frac{t^{2}}{t^{2}+1}}{\frac{1}{(t^2+1)^{2}}}dt=\int t^{2}(t^{2}+1)dt=\cdots =\frac{t^{5}}{5}+\frac{t^{3}}{3}+c }[/math]
4
בדומה לאינטגרל הקודם, לקוח מבועז צבאן (1.27)
[math]\displaystyle{ \int \sqrt{2-x-x^{2}}dx }[/math]
דרך א'
א. ניתן להשתמש בהצבת אויילר, אבל אנחנו ננקוט בטקטיקה שונה.
[math]\displaystyle{ \int \sqrt{2-x-x^{2}}dx=\int \sqrt{1.5^{2}-(x+0.5)^{2}}dx=\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du }[/math]
הצבה ראשונה: [math]\displaystyle{ u=x+0.5\Rightarrow dx=du }[/math]
הצבה שנייה: [math]\displaystyle{ u=1.5sint\Rightarrow du=1.5costdt }[/math]
ואם נחזור לחישוב האינטגרל,
[math]\displaystyle{ \int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=\int 1.5\sqrt{1-sin^{2}(t)} \cdot 1.5cos(t)dt=2.25\int cos^{2}(t)dt=2.25\int\frac{cos2t-1}{2}dt=2.25(\frac{sin2t}{4}-\frac{t}{2})+c }[/math]
ומכאן מעבירים את t לx.
דרך ב'
ההצבה הראשונה נשארת כפי שהייתה, אך הפעם לא נעשה הצבה שניה אלא נשתמש באינטגרציה בחלקים:
[math]\displaystyle{ \int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=\int (u)'\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+\int \frac{u^{2}du}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}} }[/math]
כעת נוכל להבחין כי מתקיים:
[math]\displaystyle{ \int \frac{u^{2}du}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}=\int \frac{u^{2}-1.5^{2}+1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du=\int\frac{1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du-\int\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du }[/math]
כעת נביט רק על האינטגרל הראשון ונציב: [math]\displaystyle{ 1.5v=u }[/math]
[math]\displaystyle{ \int\frac{1.5^{2}}{\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}}du=1.5^{2}\int \frac{1.5dv}{1.5\sqrt{1-v^{2}}}=1.5^{2}arcsin(v)=2.25arcsin(\frac{2u}{3}) }[/math]
אם נחזור לאינטגרל המקורי נקבל:
[math]\displaystyle{ \int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+2.25arcsin(\frac{2u}{3})-\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du }[/math]
[math]\displaystyle{ 2\int \sqrt{1.5^{2}-u^{2}}du=u\sqrt{1.5^{2}-u^{2}}+2.25arcsin(\frac{2u}{3}) }[/math]
וסיימנו (: