פולינום מינימלי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ב) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
===ב=== | ===ב=== | ||
תהי A ריבועית כך שהפולינום המינמלי שלה הינו | |||
:<math>m_A(x)=(x-1)^2</math> | |||
יהא <math>f(x)=x^2+4x+3</math>, הוכח כי המטריצה <math>f(A)</math> הפיכה. | |||
'''פתרון.''' | |||
<math>f(A)=A^2+4A+3I = (A-I)^2+6A+2I = 6A+2I</math> | |||
כעת, נוכיח כי <math>|f(A)|\neq 0</math> ולכן המטריצה הפיכה. | |||
נניח בשלילה כי <math>|f(A)|= 0</math> לכן <math>|6A+2I|=0</math> ולכן <math>|A-\frac{-2}{6}I|=0</math> | |||
אם כן, <math>\frac{-2}{6}</math> הוא ע"ע של המטריצה A, אבל הוא אינו שורש של הפולינום המינימלי הנתון, בסתירה. | |||
===ג=== |
גרסה מ־07:46, 13 בנובמבר 2012
הגדרה
תהי A מטריצה ריבועית. אזי הפולינום המינימלי של A, מסומן [math]\displaystyle{ m_A(x) }[/math] הוא הפולינום המתוקן מהדרגה הנמוכה ביותר המקיים
- [math]\displaystyle{ m_A(A)=0 }[/math]
הערה: פולינום מתוקן הינו פולינום מהצורה [math]\displaystyle{ x^n+a_{n-1}x^{n-1}+...+a_1x+a_0 }[/math], כלומר המקדם של המונום בעל החזקה הגבוהה ביותר הינו אחד.
תכונות
- לכל פולינום f כך ש [math]\displaystyle{ f(A)=0 }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ m_A(x)|f(x) }[/math]. בפרט ממשפט קיילי-המילטון נובע כי הפולינום המינימלי מחלק את הפולינום האופייני
- לפולינום האופייני והפולינום המינימלי בדיוק אותם גורמים אי פריקים. בפרט, השורשים של הפולינום המינימלי הם הערכים העצמיים של המטריצה.
- מסקנה: על מנת לחשב את הפולינום האופייני, נמצא את הפולינום המכיל את הגורמים האי פריקים של הפולינום האופייני, בחזקות הכי נמוכות, המאפס את המטריצה
תרגילים
א
הוכח כי למטריצות דומות אותו פולינום מינימלי
הוכחה.
ראשית נשים לב לעובדה הבאה- יהי פולינום f ותהיינה מטריצות דומות A,B אזי גם המטריצות [math]\displaystyle{ f(A),f(B) }[/math] דומות.
אכן, נסמן [math]\displaystyle{ f(x)=a_nx^n+...+a_0 }[/math] ונסמן [math]\displaystyle{ A=P^{-1}BP }[/math]. לכן:
- [math]\displaystyle{ f(A)=f(P^{-1}BP)=a_n(P^{-1}BP)^n+...+a_0I = a_nP^{-1}B^nP+...+a_0P^{-1}P = P^{-1}f(B)P }[/math]
מסקנה: נניח A,B מטריצות דומות, אזי לכל פולינום f מתקיים [math]\displaystyle{ f(A)=0 }[/math] אם"ם [math]\displaystyle{ f(B)=0 }[/math].
אכן, המטריצה היחידה הדומה למטריצת האפס הינה מטריצת האפס עצמה. כיוון ש[math]\displaystyle{ f(A),f(B) }[/math] דומות, המסקנה נובעת.
בסה"כ, כיוון שהפולינומים המאפסים מטריצות דומות הם אותם פולינומים, בפרט המינימלי המתוקן מבינהם הוא אותו אחד.
ב
תהי A ריבועית כך שהפולינום המינמלי שלה הינו
- [math]\displaystyle{ m_A(x)=(x-1)^2 }[/math]
יהא [math]\displaystyle{ f(x)=x^2+4x+3 }[/math], הוכח כי המטריצה [math]\displaystyle{ f(A) }[/math] הפיכה.
פתרון.
[math]\displaystyle{ f(A)=A^2+4A+3I = (A-I)^2+6A+2I = 6A+2I }[/math]
כעת, נוכיח כי [math]\displaystyle{ |f(A)|\neq 0 }[/math] ולכן המטריצה הפיכה.
נניח בשלילה כי [math]\displaystyle{ |f(A)|= 0 }[/math] לכן [math]\displaystyle{ |6A+2I|=0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A-\frac{-2}{6}I|=0 }[/math]
אם כן, [math]\displaystyle{ \frac{-2}{6} }[/math] הוא ע"ע של המטריצה A, אבל הוא אינו שורש של הפולינום המינימלי הנתון, בסתירה.