בין הרמבם לריה"ל - הרצאה 5

תזכורת משיעור קודם:

מלך כוזר מחליט לדבר עם היהודי, ומנהל איתו דיאלוג לגבי הדת. היהודי מסביר לו שאנו מאמינים במלך שהוציא את בני ישראל ממצריים- אלוהי אברהם, יצחק ויעקב. המלך היה מאוכזב כי חשב שעל החבר (היהודי) לומר שהוא מאמין באלוהי העולם שברא אותו , מסדיר אותו ומנהיגו. החבר עונה לו שאין זה אלוהיו, זהו אלוהי הפילוסוף, ואם באלוהי הפילוסוף הינך חפץ לך לפילוסווף ולא אלינו היהודים.

ציטוט מהשיעור הקודם לגבי משל מלך הודו: החבר - מספרים לך שאנשי הודו מתנהגים כשורה והם אנשים טובים ומידותיהם טובות, אתה רואה שהממלכה מתנהל בצדק, האם זה מחייב אותך לכבד את המלך? (מלך= ה')

כוזרי - אולי אין להם בכלל מלך והם צדיקים מעצמם

על פי הקול יהודה - זאת הדת הפילוסופית שמנסה להוכיח ע"פ סדרי הטבע שיש לו מנהיג, כך אמר גם הפילוסוף אפיקורוס שטען שהעולם הסתדר מעצמו.

נמשל- אולי הסדר בטבע הוא מאלוהים אבל זה לא בהכרח! או שהטבע הסתדר מעצמו או שאלוהים סידר אותו. אנשי הודו= טבע. רבי יהודה הלוי מביא פה השקפת עולם חברתית והוא טוען שטבע האדם טוב מנעוריו וחברה יכולה ליצור לה חוקים וסדר גם בלי מנהיג! את הטענה הזו הרמב"ם יתנגד אליה נחרצות. בספרו, הוא מניח שאנשים מטבעם אינם טובים. יש צורך בכוח. לרמב"ם אין כ"כ אמון בחברה כמו לריה"ל.

החבר - נגיד שאתה מקבל מתנות שאתה יודע שהן ייחודיות למלך הודו, תרופות - מתנות אלו עוזרות לך, וכן, אתה מקבל מכתב אישי וספציפי אלייך שהוא עדות מהמלך. ההם היית מציית למלך?

המתנות הטובות - תורה, ניסים, מן במדבר וכו'.

בתפיסה זו - מדובר בעבודת האל מתוך הכרת הטוב.

הכוזרי - זה שאנשי הודו צדיקים, אחלה, האם בגלל זה אני צריך לציית ולהעריץ את מלך הודו?

החבר – איך היית מתאר את המלך?

הכוזרי – במתנות שנתן ושראיתי בעין וכו'. וזה מה שיעזור לי לברר את מה שהיה לי בו ספק.

החבר – לא הצגתי לך את האל כאלוהי העולם ועניתי לך שאנו מאמינים בה' אלוהי אברהם יצחק וישראל אשר הוצאתני מארץ מצריים" מכיוון שזה מה שראינו במראית העין. מעמד הר סיני היה מעמד חושי ועל כן אין עליו ערעור! לאותו הדור אין בעיה כי הוא ראה את זה בעיניים, ואנו, קיבלנו זאת במסורת נאמנה ועל זה אנו נשענים.

עד כאן התזכורת.

תחילת השיעור - ההבדל בין היהודי והגוי

אמר הכוזרי- לפי מה שאני רואה הדת הזו היא רק לכם. כל תורתכם רק לכם היא.

אמר החבר-