88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/מערך תרגול/11: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
שורה 97: שורה 97:


==שיטת הדירוג==
==שיטת הדירוג==
כזכור, כאשר עושיפ פעולות שורה על מטריצה זה כמו לכפול במטריצה אלמנטרית מתאימה. מכיוון ודטרמיננטה היא כפלית, והחישוב הדטרמיננטה של מטריצות אלמנטריות הוא פשוט, נקבל את הכללים הבאים:


'''טענה''' תהי <math>B</math>מטריצה המתקבלת ממטריצה <math>A</math> ע" פעולת שורה, אזי:
'''טענה''' תהי <math>B</math>מטריצה המתקבלת ממטריצה <math>A</math> ע" פעולת שורה, אזי:
שורה 106: שורה 108:
3. אם <math>B</math> התקבלה ע"י הוספת כפולה של שורה אחת לשורה אחרת אזי <math>|A|=|B|</math>.
3. אם <math>B</math> התקבלה ע"י הוספת כפולה של שורה אחת לשורה אחרת אזי <math>|A|=|B|</math>.


אם כן, נוכל לחשב דטרמיננטה ע"י דירוג המטריצה עד לצורה משולשית עליונה, ולעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה.
אם כן, נוכל לחשב דטרמיננטה ע"י דירוג המטריצה עד לצורה משולשית עליונה (צורה שבה קל מאוד לחשב דטרמיננטה), ולעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה.


'''דוגמא'''
'''דוגמא'''

גרסה מ־05:30, 8 באוגוסט 2016

חזרה למערכי התרגול

דטרמיננטות

הגדרה הדטרמיננטה של מטריצה ריבועית [math]\displaystyle{ A\in F^{n\times n} }[/math] היא סקלר [math]\displaystyle{ det(A)=|A|\in F }[/math] המחושב מסכומים של מכפלות של אברי המטריצה.

חישוב דטרמיננטה של מטריצות קטנות

  • הדטרמיננטה של מטריצה מסדר 1 [math]\displaystyle{ A=(\alpha)\in F^{1\times 1} }[/math] היא הערך היחיד במטריצה [math]\displaystyle{ det(A)=\alpha }[/math].
  • הדטרמיננטה של מטריצה [math]\displaystyle{ A=\pmatrix{a&b\\ c&d} \in F^{2\times 2} }[/math] היא [math]\displaystyle{ det(A)=ad-bc }[/math].

למשל: [math]\displaystyle{ det\pmatrix{1&2\\ 3&4} = 1\cdot 4-2\cdot 3=-2 }[/math].

חישוב לפי נוסחת לפלס (מינורים)

סימון עבור מטריצה [math]\displaystyle{ A\in F^{n\times n} }[/math] נסמן ב [math]\displaystyle{ M_{ij} }[/math] את המטריצה מגודל [math]\displaystyle{ n-1 \times n-1 }[/math] המתקבלת מ[math]\displaystyle{ A }[/math] ע"י מחיקת השורה ה[math]\displaystyle{ i }[/math] והעמודה ה[math]\displaystyle{ j }[/math]. זה נקרא המינור ה[math]\displaystyle{ ij }[/math] של המטריצה.

דוגמא: עבור [math]\displaystyle{ A=\pmatrix{1&2&3\\ 4&5&6\\ 7&8&9} }[/math]למשל [math]\displaystyle{ M_{12}=\pmatrix{4&6\\ 7&9} }[/math] [math]\displaystyle{ M_{23}=\pmatrix{1&2\\ 7&8} }[/math]

אפשר למצוא את הדטרמיננטה בעזרת הדטרמיננטות של המינורים (לפי שורה או לפי עמודה), וכך באינדוקציה למצוא דטורמיננטה של כל מטריצה.

מציאת הדטרמיננטה ע"י מינורים עם פיתוח לפי השורה ה[math]\displaystyle{ i }[/math]:

[math]\displaystyle{ |A|=\sum_{j=1}^n (-1)^{i+j}a_{ij}|M_{ij}| }[/math]

מציאת הדטרמיננטה ע"י מינורים עם פיתוח לפי העמודה ה[math]\displaystyle{ j }[/math]:

[math]\displaystyle{ |A|=\sum_{i=1}^n (-1)^{i+j}a_{ij}|M_{ij}| }[/math]

לדוגמא: [math]\displaystyle{ A=\pmatrix{1&2&3\\ 4&5&6\\ 7&8&9} }[/math]נפתח לפי השורה הראשונה: [math]\displaystyle{ |A|=(-1)^{1+1}\cdot 1\cdot \begin{vmatrix}5&6\\ 8&9 \end{vmatrix}+(-1)^{1+2}\cdot 2\cdot \begin{vmatrix} 4&6\\ 7&9 \end{vmatrix}+(-1)^{1+3}\cdot 3 \cdot \begin{vmatrix} 4&5\\ 7&8 \end{vmatrix}=0 }[/math]

נפתח גם לפי העמודה השנייה: [math]\displaystyle{ |A|=(-1)^{1+2}\cdot 2\cdot \begin{vmatrix}4&6\\ 7&9 \end{vmatrix}+(-1)^{2+2}\cdot 5\cdot \begin{vmatrix} 1&3\\ 7&9 \end{vmatrix}+(-1)^{2+3}\cdot 8 \cdot \begin{vmatrix} 1&3\\ 4&6 \end{vmatrix}=0 }[/math]

תכונות של הדטרמיננטה

1. כפליות [math]\displaystyle{ |AB|=|A||B| }[/math].

2. בפרט [math]\displaystyle{ |A^k|=|A|^k }[/math].

3. [math]\displaystyle{ |A^t|=|A| }[/math].

4. אם המטריצה משולשית אז הדטרמיננטה= מכפלת אברי האלכסון (להדגים?).

5. אם [math]\displaystyle{ A }[/math] הפיכה אז [math]\displaystyle{ |A^{-1}|=|A|^{-1} }[/math].

6. [math]\displaystyle{ A }[/math] הפיכה אם"ם [math]\displaystyle{ |A|\neq 0 }[/math].


למשל המטריצה [math]\displaystyle{ A=\pmatrix{1&2&3\\ 4&5&6\\ 7&8&9} }[/math]איננה הפיכה כי חישבנו שהדטרמיננטה היא אפס.

שימו לב שאין בהכרח קשר בין [math]\displaystyle{ |A+B| }[/math] לבין [math]\displaystyle{ |A|+|B| }[/math]. (דוגמא?)

תרגיל

נתונות מטריצות [math]\displaystyle{ A,B\in F^{n \times n} }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ |A|=2, |B|=-1 }[/math]. חשבו את [math]\displaystyle{ |(AB^{-1})^t(BA)^{-2}| }[/math].

פתרון

[math]\displaystyle{ |(AB^{-1})^t(BA)^{-2}|=|(AB^{-1})^t|\cdot |(BA)^{-2}|=|(AB^{-1})|\cdot |(BA)|^{-2}|=|A||B|^{-1}|B|^{-2}|A|^{-2}=-\frac{1}{2} }[/math]

תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ B\in F^{3\times 3} }[/math]עם דטרמיננטה [math]\displaystyle{ |B|=-1 }[/math]. מצא את [math]\displaystyle{ |2B| }[/math].

פתרון

[math]\displaystyle{ |2B|=|2I\cdot B|=|\pmatrix{2&0&0\\ 0&2&0\\ 0&0&2}|\cdot |B|=2^3 \cdot (-1) }[/math]

בהכללה: [math]\displaystyle{ |\alpha A|=\alpha^n |A| }[/math].

תרגיל

1. תהי [math]\displaystyle{ A }[/math]מטריצה ממשית והפיכה מסדר [math]\displaystyle{ n }[/math]המקיימת [math]\displaystyle{ A^4+2A=0 }[/math]. חשבו את [math]\displaystyle{ |A| }[/math].

2. נניח [math]\displaystyle{ A }[/math]מקיימת [math]\displaystyle{ A^n+a_{n-1}A^{n-1}+\dots +a_1A+I=0 }[/math], הוכיחו כי היא הפיכה.

3.תהיינה [math]\displaystyle{ A,B }[/math] ריבועיות מסדר [math]\displaystyle{ n }[/math] אי-זוגי מעל שדה ממאפיין שונה מ2. נתון ש[math]\displaystyle{ AB+BA=0 }[/math], הוכיחו כי אחת מהמטריצות איננה הפיכה.

פתרון:

1. נעביר אגפים ונקבל [math]\displaystyle{ A^4=-2A }[/math], נקח דטרמיננטה [math]\displaystyle{ |A|^4 =(-2)^n|A| }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A|=(-2)^{\frac{n}{3}} }[/math].

2. נעביר אגפים ונסדר [math]\displaystyle{ A \left( A^{n-1}+a_{n-1}A^{n-2}+\dots +a_2A+a_1I \right) =-I }[/math], נקח דטרמיננטה [math]\displaystyle{ |A||something|=|-I|=(-1)^n }[/math]. בפרט, [math]\displaystyle{ |A|\neq 0 }[/math]ולכן [math]\displaystyle{ A }[/math]הפיכה.

3. נעביר אגפים [math]\displaystyle{ AB=-BA }[/math] ונקח דטרמיננטה [math]\displaystyle{ |A||B|=(-1)^n|B||A| }[/math]. נתון ש[math]\displaystyle{ n }[/math] אי-זוגי ולכן [math]\displaystyle{ |A||B|=-|A||B| }[/math]. זה מכריח ש[math]\displaystyle{ |A||B|=0 }[/math] ולכן או ש [math]\displaystyle{ |A|=0 }[/math]ואז [math]\displaystyle{ A }[/math]לא הפיכה, או ש[math]\displaystyle{ |B|=0 }[/math] ואז [math]\displaystyle{ B }[/math]לא הפיכה.


תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ A }[/math]מטריצה ממשית אנטי-סימטרית מסדר אי-זוגי. הוכיחו כי היא איננה הפיכה.

פתרון לפי הנתון [math]\displaystyle{ A^t=-A }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ |A|=|A^t|=|-A|=(-1)^n|A| }[/math] מה שגורר [math]\displaystyle{ |A|=0 }[/math].

שיטת הדירוג

כזכור, כאשר עושיפ פעולות שורה על מטריצה זה כמו לכפול במטריצה אלמנטרית מתאימה. מכיוון ודטרמיננטה היא כפלית, והחישוב הדטרמיננטה של מטריצות אלמנטריות הוא פשוט, נקבל את הכללים הבאים:

טענה תהי [math]\displaystyle{ B }[/math]מטריצה המתקבלת ממטריצה [math]\displaystyle{ A }[/math] ע" פעולת שורה, אזי:

1. אם [math]\displaystyle{ B }[/math] התקבלה ע"י כפל של אחת השורות ב[math]\displaystyle{ \alpha }[/math] אזי [math]\displaystyle{ |A|=\frac{1}{\alpha}|B| }[/math].

2. אם [math]\displaystyle{ B }[/math] התקבלה ע"י החלפת שתי שורות אזי [math]\displaystyle{ |A|=-|B| }[/math].

3. אם [math]\displaystyle{ B }[/math] התקבלה ע"י הוספת כפולה של שורה אחת לשורה אחרת אזי [math]\displaystyle{ |A|=|B| }[/math].

אם כן, נוכל לחשב דטרמיננטה ע"י דירוג המטריצה עד לצורה משולשית עליונה (צורה שבה קל מאוד לחשב דטרמיננטה), ולעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה.

דוגמא [math]\displaystyle{ \begin{vmatrix}2&6&16\\ -3&-6&18\\ 5&12&35\end{vmatrix}=2\cdot (-3)\begin{vmatrix}1&3&8\\ 1&2&-6\\ 5&12&35 \end{vmatrix}=-6\cdot \begin{vmatrix}1&3&8\\0&-1&-14\\0&-3&-5\end{vmatrix}=-6\cdot \begin{vmatrix}1&3&8\\0&-1&-14\\0&0&37\end{vmatrix}=-6\cdot 1\cdot (-1)\cdot 37=222 }[/math]

דוגמא

חשב את [math]\displaystyle{ |A|=\begin{vmatrix}a&1&1&\dots&1\\1&a&1&\dots &1 \\ 1&1&a&\dots &1\\ \vdots & \vdots & \vdots & \dots & \vdots \\ 1&1&1& \dots & a\end{vmatrix} }[/math]

פתרון ראשית נסכום את כל השורות לשורה הראשונה ונקבל [math]\displaystyle{ |A|== \begin{vmatrix}a+n-1&a+n-1& \dots &a+n-1\\ 1&a&\dots &1\\1&1&\dots &1\\ \vdots &\vdots & \dots & \vdots \\ 1&1& \dots & a \end{vmatrix} }[/math] נחלק את השורה הראשונה ב[math]\displaystyle{ a+n-1 }[/math] ונקבל: [math]\displaystyle{ |A|=(a+n-1)\begin{vmatrix}1&1&\dots &1\\1&a&\dots &1\\1&1&\ddots&1\\ \vdots &\vdots &{}& \vdots\\ 1&1&\dots & a\end{vmatrix} }[/math]

כעת נחסר מכל שורה את השורה הראשונה ונקבל [math]\displaystyle{ |A|=(a+n-1)\begin{vmatrix}1&1&\dots &1\\0&a-1&\dots &0\\0&0&\ddots &0\\0&0&\dots &a-1\end{vmatrix}=(a+n-1)1(a-1)^{n-1} }[/math]

הערה מכיוון ו[math]\displaystyle{ |A|=|A^t| }[/math] מותר בחישוב הדטרמיננטה לעשות גם פעולות עמודה אלמנטריות, השינוי בדטרמיננטה הוא דומה.

=תרגיל

נתון ש[math]\displaystyle{ \begin{vmatrix}a&b&a\\d&e&f\\g&h&i\end{vmatrix}=2 }[/math]. חשבו את [math]\displaystyle{ \begin{vmatrix} i-4c&f&2i+f\\g-4a&d&2g+d\\h-4b&e&2h+e \end{vmatrix} }[/math].

פתרון: נשתמש בפעולות שורה ועמודה ונעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה:

[math]\displaystyle{ |A|=^{C_3-C_2} \begin{vmatrix}i-4c&f&2i\\g-4a&d&2g\\h-4b&e&2h\end{vmatrix}=^{\frac{1}{2}C_3}2\begin{vmatrix}i-4c&f&i\\g-4a&d&g\\h-4b&e&h\end{vmatrix}=^{C_1-C_2}2\begin{vmatrix}-4c&f&i\\-4a&d&g\\-4b&e&h\end{vmatrix}=^{\frac{1}{-4}C_1}2(-4)\begin{vmatrix}c&f&i\\a&d&g\\b&e&h\end{vmatrix}=\dots =-16 }[/math]

המטריצה הנילוות (המצורפת)

הגדרה תהי [math]\displaystyle{ A\in F^{n\times n} }[/math], המטריצה נילווית שלה היא המטריצה [math]\displaystyle{ adj(A)=\left( (-1)^{i+j}|M_{ji}| \right)_{ij} }[/math].

(שימו לב להחלפה בין [math]\displaystyle{ i }[/math] ו [math]\displaystyle{ j\lt /math !) דוגמא ==המשפט המרכזי== \lt math\gt A(adjA)=(adjA)A=|A|I }[/math]

תוצאה: אם [math]\displaystyle{ A }[/math] הפיכה אז [math]\displaystyle{ A^{-1}=\frac{adjA}{|A|} }[/math].

תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ A\in F^{n\times n} }[/math] מטריצה. 1. הוכח כי [math]\displaystyle{ |adjA|=|A|^{n-1} }[/math]. 2. נניח כי המטריצה הפיכה, חשבו את [math]\displaystyle{ adj \left( adjA \right) }[/math].

פתרון

1. ראשית נניח כי [math]\displaystyle{ |A|\neq 0 }[/math], אזי נפעיל דטרמיננטה על שני האגפים: [math]\displaystyle{ |AadjA|=||A|I| }[/math] ונקבל [math]\displaystyle{ |A||adjA|=|A|^n }[/math] נחלק בדטרמיננטה ואז [math]\displaystyle{ |adjA|=|A|^{n-1} }[/math] כדרוש.

כעת נניח [math]\displaystyle{ |A|=0 }[/math] וצריך להוכיח כי [math]\displaystyle{ |adjA|=0 }[/math]. לפי המשפט [math]\displaystyle{ (adjA)A=|A|I=0 }[/math]

אם [math]\displaystyle{ A=0 }[/math] אז ברור ש [math]\displaystyle{ adjA=0 }[/math] לפי ההגדרה. אחרת, יש איזשהי עמודה של [math]\displaystyle{ A }[/math]שהיא לא אפס, [math]\displaystyle{ C_k(A) }[/math]. ואז [math]\displaystyle{ adjA\cdot C_k(A)=0 }[/math] מה שאומר ש[math]\displaystyle{ adjA }[/math] לא הפיכה ואז [math]\displaystyle{ |adjA|=0 }[/math].

2. נשתמש במשפט עבור המטריצה [math]\displaystyle{ B=adjA }[/math], אזי [math]\displaystyle{ (adjA)\cdot (adj(adjA)=|adjA|I }[/math]. ולפי הסעיף הקודם נקבל ש[math]\displaystyle{ adj(adjA)=adjA^{-1}|A|^{n-1} }[/math]. ומכיוון ו[math]\displaystyle{ adjA^{-1}=\frac{A}{|A|} }[/math] אז [math]\displaystyle{ adj(adjA)=A|A|^{n-2} }[/math].

תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ A\in \mathbb{R}^{n\times n} }[/math]המקיימת [math]\displaystyle{ (A+I)^2=0 }[/math].

א. הוכיחו כי [math]\displaystyle{ A }[/math]הפיכה.

ב. הביעו את [math]\displaystyle{ adjA }[/math]באמצעות [math]\displaystyle{ A,I,|A| }[/math] בלבד.

פתרון:

א. נפתח ונקבל [math]\displaystyle{ (A+I)^2 =A^2+AI+IA+I^2=A^2+2A+I }[/math] נעביר אגפים ונקבל [math]\displaystyle{ A(-1)(A+2I)=I }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ A }[/math]הפיכה.

ב.לפי המשפט [math]\displaystyle{ adjA=\frac{A^-1}{|A|} }[/math] ולכן בעצם נשאר למצוא ביטוי ל[math]\displaystyle{ A^{-1} }[/math]. לפי הסעיף הקודם [math]\displaystyle{ A^{-1}=-A-2I }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ adjA=(-A-2I)|A|^{-1} }[/math].

תרגיל

תהי [math]\displaystyle{ A\in \mathbb{Q}^{n\times n} }[/math] ונתון שהיא הפיכה ב[math]\displaystyle{ \mathbb{R}^{n\times n} }[/math] (כלומר שיש מטריצה ממשית [math]\displaystyle{ B }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ AB=BA=I }[/math]). הוכיחו כי היא הפיכה ב[math]\displaystyle{ \mathbb{Q}^{n\times n} }[/math].

פתרון: מכיוון שמטריצה הפיכה היא יחידה, לא יתכן שב[math]\displaystyle{ \mathbb{Q}^{n\times n} }[/math] יש מטריצה הופכית אחרת. כך שבעצם יש להראות ש[math]\displaystyle{ A^{-1} }[/math] הממשית היא בעצם עם איברים ב[math]\displaystyle{ \mathbb{Q} }[/math].

לפי המשפט [math]\displaystyle{ A^{-1}=\frac{adjA}{|A|} }[/math]. [math]\displaystyle{ |A|\in \mathbb{Q} }[/math] כי הדטרמיננטה זה סכומים של מכפלות של איברי [math]\displaystyle{ A }[/math] שהם רציונליים. [math]\displaystyle{ adjA\in \mathbb{Q}^{n\times n} }[/math] כי האיברים הם [math]\displaystyle{ (-1)^{i+j}|M_{ji}| }[/math] שהם גם רציונלים (כמו קודם). סה"כ קיבלנו [math]\displaystyle{ A^{-1}\in \mathbb{Q}^{n\times n} }[/math].

דטרמיננטות של העתקות לינאריות

צריך???

טענה אם [math]\displaystyle{ A }[/math]מטריצה ריבועית ו[math]\displaystyle{ P }[/math]מטריצה הפיכה, אזי [math]\displaystyle{ |A|=|PAP^{-1}| }[/math].

(הוכחה: [math]\displaystyle{ |PAP^{-1}|=|P||A||P|^{-1}=|A||P||P|^{-1}=|A| }[/math]).

ראינו בעבר שאם [math]\displaystyle{ A,B }[/math] הן מטריצות מייצגות של אותה העתקה לינארית [math]\displaystyle{ T \colon V \rightarrow V }[/math]אזי יש מטריצה הפיכה [math]\displaystyle{ P }[/math](למעשה מטריצת מעבר בסיסים) כך ש[math]\displaystyle{ B=PAP^{-1} }[/math]. לאור הטענה הקודמת רואים שלא משנה איך נחשב את המטריצה המייצגת, הדטרמיננטה תישאר אותו דבר. ולכן אפשר להגדיר...

הגדרה הדטרמיננטה של העתקה לינארית [math]\displaystyle{ T\colon V\rightarrow V }[/math]היא הדטרמיננטה של מטריצה מייצגת (כלשהי).

טענה שימושית העתקה [math]\displaystyle{ T\colon V\rightarrow V }[/math]היא הפיכה אם"ם הדטרמיננטה שלה שונה מאפס.

עוד טענה שימושית תהיינה [math]\displaystyle{ T,S \colon V \rightarrow V }[/math] הע"ל. אזי [math]\displaystyle{ |T\circ S=|T||S| }[/math].