תרגול 9 תשעז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "===תרגיל=== יהיו <math>A=\{1,2\}, B=\{3,4,5\}</math>. נגדיר את היחס: <math>R=\{(1,3),(2,4)\}</math>. בדוק האם: א. <math>R^{-1}\circ...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ב. <math>R\circ R^{-1}=I_B</math> | ב. <math>R\circ R^{-1}=I_B</math> | ||
===תרגיל=== | |||
תהיינה <math>A,B,C</math> קבוצות, <math>R\subseteq A\times B,T,S\subseteq B\times C</math>. הוכח או הפרך: | |||
א. <math>T\circ R=S\circ R\iff T=S</math>. | |||
ב. <math>T\subseteq S\Rightarrow T\circ R\subseteq S\circ R</math> | |||
'''פיתרון:''' | |||
א. הכיוון <math>\Leftarrow</math> בוודאי נכון. אבל הכיוון השני לא מתקיים. דוגמא נגדית: ניקח: | |||
<math>A=\{ 1,2\} ,R=T=\{ (1,1)\} \subseteq A\times A,S=\{ (1,1),(2,2)\} \subseteq A\times A</math> | |||
ונקבל: <math>T\circ R=S\circ R=\{ (1,1)\}</math> אבל כמובן <math>S\neq T</math>. | |||
ב. הוכחה: יהי <math>(x,z)\in T\circ R</math> אזי לפי הגדרה קיים <math>y\in B</math> כך ש- <math>(x,y)\in R\land (y,z)\in T</math>. כעת, כיון ש-<math>T\subseteq S</math> נובע ש- <math>(y,z)\in S</math>, ולכן לפי הגדרת ההרכבה נקבל <math>(x,z)\in S\circ R</math>. | |||
==תכונות של יחסים על קבוצה== | ==תכונות של יחסים על קבוצה== |
גרסה מ־19:36, 8 בינואר 2017
תרגיל
יהיו [math]\displaystyle{ A=\{1,2\}, B=\{3,4,5\} }[/math]. נגדיר את היחס: [math]\displaystyle{ R=\{(1,3),(2,4)\} }[/math]. בדוק האם:
א. [math]\displaystyle{ R^{-1}\circ R=I_A }[/math]
ב. [math]\displaystyle{ R\circ R^{-1}=I_B }[/math]
תרגיל
תהיינה [math]\displaystyle{ A,B,C }[/math] קבוצות, [math]\displaystyle{ R\subseteq A\times B,T,S\subseteq B\times C }[/math]. הוכח או הפרך:
א. [math]\displaystyle{ T\circ R=S\circ R\iff T=S }[/math].
ב. [math]\displaystyle{ T\subseteq S\Rightarrow T\circ R\subseteq S\circ R }[/math]
פיתרון:
א. הכיוון [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] בוודאי נכון. אבל הכיוון השני לא מתקיים. דוגמא נגדית: ניקח:
[math]\displaystyle{ A=\{ 1,2\} ,R=T=\{ (1,1)\} \subseteq A\times A,S=\{ (1,1),(2,2)\} \subseteq A\times A }[/math]
ונקבל: [math]\displaystyle{ T\circ R=S\circ R=\{ (1,1)\} }[/math] אבל כמובן [math]\displaystyle{ S\neq T }[/math].
ב. הוכחה: יהי [math]\displaystyle{ (x,z)\in T\circ R }[/math] אזי לפי הגדרה קיים [math]\displaystyle{ y\in B }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ (x,y)\in R\land (y,z)\in T }[/math]. כעת, כיון ש-[math]\displaystyle{ T\subseteq S }[/math] נובע ש- [math]\displaystyle{ (y,z)\in S }[/math], ולכן לפי הגדרת ההרכבה נקבל [math]\displaystyle{ (x,z)\in S\circ R }[/math].
תכונות של יחסים על קבוצה
הגדרה: יחס R על קבוצה A פירושו [math]\displaystyle{ R\subseteq A\times A }[/math]
תהי קבוצה A ויחס R עליה אזי
- R נקרא רפלקסיבי אם כל איבר מקיים את היחס עם עצמו ( מתקיים [math]\displaystyle{ \forall a\in A:(a,a)\in R }[/math])
- R נקרא סימטרי אם aRb גורר שגם bRa (מתקיים [math]\displaystyle{ \forall a,b\in A:[(a,b)\in R \rightarrow (b,a)\in R] }[/math])
- R נקרא טרנזיטיבי אם יחס בין ראשון לשני, ויחס בין השני לשלישי גורר יחס בין הראשון לשלישי (מתקיים [math]\displaystyle{ \forall a,b,c\in A:[((a,b)\in R) \and ((b,c)\in R) \rightarrow ((a,c)\in R)] }[/math])
- R נקרא אנטי סימטרי (חלש) אם aRb וגם bRa גורר כי a=b (מתקיים [math]\displaystyle{ \forall a,b\in A:[(a,b)\in R \and (b,a)\in R \rightarrow a=b] }[/math] ובאופן שקול: [math]\displaystyle{ \forall a\neq b\in A: \lnot (aRb\land bRa) }[/math])
דוגמאות:
- יחס 'שיוויון' הינו רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי
- יחס 'קטן שווה' הינו רפלקסיבי, טרנזיטיבי ואנטי סימטרי
- יחס 'קטן ממש' הינו טרנזיטיבי ואנטי-סימטרי
- יחס 'שיוויון מודולו n' הינו רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי
- יחס 'הכלה' הינו רפלקסיבי, טרנזיטיבי ואנטי-סימטרי
- יחס 'a מחלק את b' הינו רפלקסיבי וטרנזיטיבי
- יחס 'אדם x שמע על אדם y' הינו רפלקסיבי
הערה: יחס יכול להיות גם סימטרי וגם אנטי סימטרי. וכמו כן הוא יכול להיות לא זה ולא זה! לדוגמא: [math]\displaystyle{ A=\{ 1,2,3\} , R=\{ (1,1)\} , S=\{ (1,2),(2,1),(3,2)\} }[/math] ואז R גם וגם, S לא ולא.