דן פישגולד - סיכומים באזרחות

עקרונות

עקרון הכרעת הרוב

עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.

בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.

עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:

• שלטון העם
• עקרון הגבלת השלטון (בחירות)

קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, אבל מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו

בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב

הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב

• עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.
• ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.
• מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם

הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי

• במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.
• מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו

לסיכום

עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.

עקרון הפלורליזם

הגדרה

הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן

פלורליזם בתחומים שונים

• פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים
• בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...
• פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...
• פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)
• פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות

ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:

• סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה
• הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.

מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?

• הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית
• הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.

שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם

שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.

• עקרון הסובלנות

סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו. הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.

• עקרון ההסכמיות

ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.

לסיכום

עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים. במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.

זכויות וחובות

זכויות האדם הטבעיות

אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:

• הזכות לחיים ובטחון

זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.

• הזכות לקניין

רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.

ישנם שני סוגי קניינים:

• • קניין חומרי, כמו קרקע, בתים, כספים
  • קניין רוחני כלומר זכויות יוצרים, פטנטים.

זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.

קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.

• הזכות לשוויון

כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.

שוויון משמעו:

• • שוויון בפני החוק
  • שוויון פוליטי
  • שוויון הזדמנויות כלכלי וחברתי

ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.

מדיניות ההבחנה

מדיניות ההבחנה נגזרת מזכות השוויון שהסברה הוא התייחסות שונה לאנשים שונים בשל צרכים מיוחדים, כמו שכבת גיל מסויימת, נכים, (להבדיל) מחוננים, או בגלל כישורים מיוחדים של אותה אוכלוסיה, לדוגמה כישורי עבודה מיוחדים, השכלה.

במקרים הנ״ל נוהגים במדיניות של הבחנה על מנת ליצור שוויון.

העדפה מתקנת

זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.

• הזכות להליך הוגן

זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.

על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:

• • אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו מבית משפט
  • אין לעצור אדם מעל 24 שעות מבלי הבאתו בפני שופט להארכת מעצר
  • אין להעניש אדם ללא משפט (אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו)
  • זכותו של אדם לדעת במה הוא נאשם (כתב אישום וראיות עליהם הוא מתבסס)
  • זכותו של אדם לקבל הגנה משפטית, כלומר ייצוג משפטי על ידי עורך דין (אם אין לאדם אפשרות המדינה מממנת עורך דין)
  • זכותו של אדם למשפט פומבי, כלומר שהמשפט יהיה פתוח לציבור (בדלתיים פתוחות)
  • זכותו של אדם לערער על פסיקת בית המשפט
  • זכותו של אדם שהמשפט יתנהל בפני שופטים עצמאיים ונייטרליים

• הזכות לכבוד

זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.

מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:

• • הזכות לפרטיות - זכותו של אדם שלא יחדרו לתחומו הפרטי ללא חשיפה, ללא התערבות או חשיפה לחיו. זכותו של אדם שלא יגעו בגופו, בחפציו, או לפרסם פרטים אודותיו ללא רשותו.
  • הזכות לשם טוב - אין להכפיש או לפרסם מידע שקרי על אדם שנושא תפקיד ציבורי. אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו או בדימויו הציבורי של כל פרט ללא סיבה.

• הזכות לחירות

האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.

כל החירויות ניתנות למימוש כל עוד אין עליהן מגבלה מוסרית או חוקית וכל עוד ביצוע החירות לא פוגע בחירותו של האחר.

מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:

• • חופש המחשבה והדעה

זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.

• • חופש המצפון

זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.

• • חופש ההתאגדות

הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).

• • חופש דת

זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן

• • חופש מדת

זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות

• • חופש התנועה

הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.

• • חופש העיסוק

זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.

• • חופש העיתונות

אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון.

• • חופש ההפגנה

אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).

• • חופש הביטוי

זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש

• • זכות הציבור לדעת

זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם

• • חירות המידע

זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.