::::::מה שאמרת לא הגיוני, כי בזמן ששוללים את המשפט לא "יודעים" מתי נקבל סתירה להגדרת הגבול, זה מה שמנסים לעשות...
::::::לכל הופך לקיים, קיים הופך ללכל ומתקיים הופך ללא מתקיים. לכן ההפך מ'מתקיים <math>|a_n-L|<\epsilon</math> הוא 'מתקיים <math>|a_n-L|\geq \epsilon</math>' כי זו השלילה של המשפט, אנחנו לא סתם מחליפים כל 'גדול' ב'קטן'. תחשוב על המשפט 'לכל המתרגלים קוראים ארז', ההפך שלו הוא 'יש מתרגלים ששמם אינו ארז'. שים לב שלא הפכנו את 'שמם' או 'ארז'. הופכים רק את '''קיים''', '''לכל''' ו'''מתקיים'''. --[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]] 19:33, 10 בנובמבר 2010 (IST)
:::::::מה?? לא הבנתי את 2 החלקים הראשונים של תגובתך. חוץ מזה, צריך הרי להפוך גם את האי שוויונים, אז למה לא הופכים את ה"אפסילון גדול מאפס" ל"אפסילון קטן מאפס"? [אני יודע, מן הסתם, לפי האינטואיציה, שהמשפט הנכון הוא עם אפסילון גדול מאפס, ואם המשפט היה עם אפסילון קטן מאפס אז הוא לא היה הגיוני, אבל אני רק רוצה לדעת "למען הפרוטוקול" למה לא הופכים את הקטע עם האפסילון, בעוד שאמורים להפוך את האי שוויונים.] תודה
== תרגיל 4 שאלה 2 ==