הוסף שאלה חדשה (רשום כותרת לשאלה, רשום את תוכן השאלה ולחץ על שמירה למטה מימין לסיום).

-עזרה על עיצוב הטקסט וכתיב מתמטי תוכלו למצוא כאן

אם אתם רוצים לשאול שאלה עליכם ליצור חשבון משתמש באתר.

שאלות

תרגיל 1 שאלה 3

[math]\displaystyle{ \int{max(x,x^2)dx} }[/math] הבנתי שמדבור בפונקציה מפוצלת, אך לא מובן לי האם מצופה מאיתנו לבחור את המקסימום בין [math]\displaystyle{ x }[/math] ל [math]\displaystyle{ x^2 }[/math] בכל נקודה או המקסימום בין האינטרגל שלהם?

פונקציה המקס בכל נקודה נותנת את המקסימום בין הערכים שהיא מקבלת. על פונקציה זו עושים אינטגרל --ארז שיינר

כדאי להוסיף

מצאתי את ההוכחה של התרגיל שהופיע בתרגול של מתן פתאל (ההוכחה שלי יצאה בלתי אפשרית מבחינת האורך, סתם עשיתי בה סיבוב והגעתי לאותה הדרך...) אז כדאי להוסיף אותה למערכי תרגול: http://www.math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%97%D7%A3/133_-_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94/15.3.11

(לכל מי שהוא לא מתן, זהו האינטגרל - [math]\displaystyle{ \sqrt {x^2+a^2} }[/math] )

אתה יותר ממוזמן להוסיף את זה למערכי התרגול. תעשה קופי-פייסט למקור של הדף (באמצעות עריכה) --ארז שיינר

הוכחה שפונ' אינטג' בכל R

כשהפונ' לא רציפה בא0 נק', חייבים לעבוד עם (ההגדרה או אפסילונים)?

באיזה הקשר?

שיטת ההצבה

היי, מובן לי כיצד להשתמש בשיטה אך לא מובן לי כיצד היא נובעת מכלל השרשרת: (f(g(x))'=f'g(x)+g'(x) אודה להסבר עד כמה שניתן מפורט במסגרת זו תודה :)

כלל שרשרת זה: [math]\displaystyle{ (f(g(x))'=f'(g(x))\cdot g'(x) }[/math].

ניתן לרשום את הנגזרת גם ככה: [math]\displaystyle{ \frac{d}{dx} g(x) }[/math] אם נציב g(x)=t אז יצא לנו [math]\displaystyle{ \frac{dt}{dx} }[/math].

ע"פ כלל השרשרת, בעצם מה שיוצא לנו זה:

[math]\displaystyle{ \frac{d}{dx} f(t)=\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t }[/math] ולכן אחרי העברת אגפים מה שיוצא לנו

[math]\displaystyle{ \frac{df(t)}{\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t }= dx }[/math].

אבל הביטוי באינטגרל הוא [math]\displaystyle{ \int f(g(x))dx }[/math] ולכן מציבים: [math]\displaystyle{ g(x)=t,dx=\frac{df(t)}{\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t } }[/math]

מקווה שעזרתי :)

אינטגרל לנגזרת

אין משפט שכל נגזרת היא אינטגרבילית בתחום הגדרתה, נכון?

לא, יש נגזרות שאינן חסומות בכלל. --ארז שיינר

שכחתי נגזרות טיפה....

מה זה הנגזרת של ARCTAN והנגזרת של ARCSIN ומה הנגזרת של ההופכי טנקס

יש את וולפרםאלפא, יש את ויקיפדיה...

עוצמות

מה עוצמת קבוצת כל הפונ' הממשיות:

1)האינטגרביליות-רימן?

2)הרציפות?

3)רבמ"ש?

4)חסומות?

וכו' - אין לי יכולת אפילו לגשת לבעיה. (אבל אינטואיטיבית האינטגרביליות והחסומות תהיינה כנראה שתיים בחזקת אלף)

מישהו?

לא יודע --ארז שיינר

לגבי רציפות ורבמ"ש התשובה היא [math]\displaystyle{ \aleph }[/math].

אני מאמין שחסומות זה [math]\displaystyle{ 2^{\aleph} }[/math].

ולגבי האינטגרביליות רימן באמת שאין לי שמץ של מושג.

תודה, אופיר. תוכל להסביר? מפתיע שאין באינטרנט תשובה לשאלה כה בסיסית.

אני אסביר לך מחר, אבל זה כולל את קש"ב וחשבון עוצמות.

atan

[math]\displaystyle{ \int_{0}^{-1}\frac{1}{1+x^2}dx=arctan(-1)=\left\{\begin{matrix} -\frac{\pi}{4} \\ \frac{3\pi}{4} \end{matrix}\right. }[/math]

וולפראם אומר שהראשון. זה בגלל האי-רציפות באמצע? למה?

הסבר: [math]\displaystyle{ \int_{0}^{-1}\frac{1}{1+x^2}dx=-\int_{-1}^0\frac{1}{1+x^2}dx=-arctan1 }[/math] אבל מצד שני מתקיים [math]\displaystyle{ tan(-\frac{\pi}{4})=tan(\frac{3 \pi}{4})=-1 }[/math]

התשובה הנכונה היא: [math]\displaystyle{ -\frac{\pi}{4} }[/math] כי התמונה של הארקטנגנס היא [math]\displaystyle{ (-\frac{\pi}{2},\frac{\pi}{2}) }[/math]

לב, זה לא עזר. השורה הראשונה שגוייה, השורה השנייה היא לא נימוק. מישהו?

באיזה תחום זו הנגזרת של arctan? --ארז שיינר

אם נגדיר את פונק' ה[math]\displaystyle{ arctan }[/math] כך שהיא תחזיר ערכים במרווח [math]\displaystyle{ (\pi/2, 3 \pi/2) }[/math], האם אתה טוען שהנגזרת שלה כבר לא תהיה [math]\displaystyle{ \frac{1}{1+x^2} }[/math]?

לא חשוב, הסתדרתי לבד -- בכל תחום שנבחר, הארקטנגנס של 0 גם כן ישתנה בהתאם, כמובן (במקרה שציינתי הוא [math]\displaystyle{ \pi }[/math]), ולכן טריוויאלי להראות שתמיד תצא אותה תשובה, ללא תלות בהגדרתנו את ה[math]\displaystyle{ arctan }[/math]. (נובע ישירות מהיותה של טנגנס מחזורית)

אינטגרל לנגזרת 2

כל נגזרת חסומה היא אינטגרבילית בתחום הגדרתה?

האמת שאני לא בטוח... השאלה היא אם ניתן ליצור נגזרת עם מספיק נקודות אי רציפות. --ארז שיינר

נפח סיבוב

כדי לחשב נפח סיבוב פונ׳ חח״ע סביב ציר ה-y, צריך למצוא את הנפח של [math]\displaystyle{ y^{-1} }[/math] סביב ציר x?

כן --ארז שיינר

השערה נחמדה

תהי f פונ' חסומה בקטע [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math]. אזי היא אינטגרבילית-רימן בקטע אםם קיים [math]\displaystyle{ I \in \mathbb{R} }[/math] כך שלכל [math]\displaystyle{ \epsilon \gt 0 }[/math] קיימת [math]\displaystyle{ \delta \gt 0 }[/math] כך שלכל חלוקה אינסופית [math]\displaystyle{ T=\left \{ x _i \right \}_{i=0}^\infty }[/math] של [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] עם פרמטר [math]\displaystyle{ \lambda (T)\lt \delta }[/math], לכל בחירת נקודות [math]\displaystyle{ \left \{ \xi _i \right \}_{i=0}^\infty }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ \xi_i \in \Delta x_i }[/math], מתקיים שאם הסכום מהצורה [math]\displaystyle{ \sum_{i=1}^{\infty} f(\xi _i)\Delta x_i }[/math] מתכנס, אז ~~הוא~~ מרחקו מ-I קטן מאפסילון.

הערה: קבוצה [math]\displaystyle{ T=\left \{ x _i \right \}_{i=0}^\infty \subseteq [a,b] }[/math] תיקרא חלוקה אינסופית של הקטע [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] אם מתקיים [math]\displaystyle{ x_i \lt x_{i+1} \; \wedge \; x_0=a \; \lim_{n \to \infty }x_n=b }[/math].

וכמובן, [math]\displaystyle{ \lambda (T) \overset{\underset{\mathrm{def}}{}}{=}max\left \{ \Delta x_i \right \} }[/math]

תסתכל על פונקציה קבועה זו הפרכה. אולי התנאי היותר מתאים הוא שהטור שהצעת פשוט מתכנס למספר כלשהו. ואז זה יותר מתקרב בעצם להגדרה של אינטגרל רימן רגיל.

האר עיניי; אני לא רואה מהי ההפרכה. הרי אגף ימין ברור, ולאגף שמאל תמיד נקבל [math]\displaystyle{ \sum_{i=1}^{\infty} f(\xi _i)\Delta x_i=\sum_{i=1}^{\infty} c\Delta x_i=c\sum_{i=1}^{\infty} \Delta x_i=c(b-a) }[/math] שמרחקו מ-I הוא זהותית 0.

ההפרכה הייתה כשאמרת שהסכום קטן מאפסילון, כי אחרת זו לא ממש הפרכה. זה משהו שנורא דומה לסכומי רימן רגילים, כאילו גבול של סכומי רימן כאלו.

התכוונתי למה שכתוב עכשיו -- כדי להכליל ישירות את ההגדרה. שאלתי את ד"ר שיין לפני כמה שיעורים, והוא פשוט אמר לי לנסות.

תרגיל 3 שאלה 5

את איזה מהתנאים לא מקיימת הפונ' 0?

אופס, שכחתי נתון (: תודה --ארז שיינר

תרגיל 3 שאלה 1

סעיף ב' הפונקציה גזירה ברציפות או פשוט גזירה?

הוספתי ברציפות, אמנם אני לא בטוח שזה נחוץ, מטרת התרגיל אינה להתעסק באינטגרביליות של הנגזרת. --ארז שיינר

פשוט בשביל להיות בטוח שהאורך קיים(זאת אומרת פונקציית האורך אינטגרבילית)

אני מבין, אבל ייתכן (לא חשבתי על זה לעומק) שבכל מקרה יהיה קיים קטע בו הנגזרת אינטגרבילית והאורך גדול. למשל בקטע בו הנגזרת רציפה ושואפת לאינסוף... --ארז שיינר

אפשר הסבר מה זה פונקציה רציונלית כאילו

מה זה פונקציה שהיא לא רציונלית

קראת את הדף על הצבות אוניברסאליות? זה מוגדר שם באופן מדוייק. --ארז שיינר

בקשר להצבות באינטגרלים לא מסוימיים

לעיתים די קרובות מציבים באינטגרלים לא מסוימיים דברים כמו x=cos(t) אבל אני לא מבין איך זה נכון הרי cos(t) הוא חסום וx לא כמובן שזו הייתה רק דוגמא אז באופן יותר כללי, למה מותר להציב באינטגרל לא מסוים משהו חסום במקום משהו לא חסום?

שיחה:88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/אינטגרלים

הוספת שאלה חדשה