88-230 אינפי 3 סמסטר א תשעג/תיכוניסטים/פתרון מועד א

מתוך Math-Wiki
גרסה מ־06:37, 15 בפברואר 2013 מאת איתמר שטיין (שיחה | תרומות) (←‏סעיף ב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה 1

סעיף א

עבור נקודות [math]\displaystyle{ (x,y,z)\neq (0,0,0) }[/math] פשוט גוזרים את הפונקציה לפי [math]\displaystyle{ x }[/math]

[math]\displaystyle{ f_x(x,y,z)=\frac{zy\cos(xy){(x^2+y^2+z^2)}^\frac{1}{3}-\frac{1}{3}{(x^2+y^2+z^2)}^{-\frac{2}{3}}\cdot (2x)\cdot{(z\sin(xy))}}{{(x^2+y^2+z^2)}^\frac{2}{3}} }[/math]


עבור הנקודה [math]\displaystyle{ (x,y,z)=(0,0,0) }[/math] קל לראות ש

[math]\displaystyle{ \lim_{t\rightarrow 0}\frac{f(t,0,0)-f(0,0,0)}{t}=\lim_{t\rightarrow 0}\frac{0-0}{t}=0 }[/math]


סעיף ב

כמו שראינו בקלות ש [math]\displaystyle{ f_x(0,0,0)=0 }[/math] קל לראות שגם [math]\displaystyle{ f_y(0,0,0)=0 }[/math] ו [math]\displaystyle{ f_z(0,0,0)=0 }[/math].

ראשית נוודא ש [math]\displaystyle{ f }[/math] רציפה (לא חייבים, אבל בדר"כ שווה לבדוק. כי אם היא לא רציפה אז ברור שהיא לא דיפרנציאבילית).

נשים לב ש

[math]\displaystyle{ |\frac{z\sin(xy)}{{(x^2+y^2+z^2)}^{\frac{1}{3}}}|\leq |\frac{z}{{(x^2+y^2+z^2)}^{\frac{1}{3}}}|\leq |\frac{z}{{(z^2)}^{\frac{1}{3}}}|=|z^{\frac{1}{3}}|\rightarrow 0 }[/math]

ולכן [math]\displaystyle{ f }[/math] רציפה.

נבדוק דיפרנציאביליות

צריך לבדוק אם [math]\displaystyle{ \epsilon (h_1,h_2,h_3) }[/math] המוגדרת לפי:

[math]\displaystyle{ f(h_1,h_2,h_3)-f(0,0,0)=f_x(0,0,0)h_1+f_y(0,0,0)h_2+f_z(0,0,0)h_3+\epsilon(h_1,h_2,h_3)\sqrt{h_1^2+h_2^2+h_3^2} }[/math]

מתכנסת ל [math]\displaystyle{ 0 }[/math] בנקודה [math]\displaystyle{ (0,0,0) }[/math].

במקרה שלנו צריך לבדוק את:

[math]\displaystyle{ \lim_{(h_1,h_2,h_3)\rightarrow (0,0,0)}\frac{h_3\sin (h_1 h_2)}{{(h_1^2+h_2^2+h_3^2)}^\frac{1}{3}\cdot {(h_1^2+h_2^2+h_3^2)}^{\frac{1}{2}}} = \lim_{(h_1,h_2,h_3)\rightarrow (0,0,0)}\frac{h_3 h_1 h_2}{{(h_1^2+h_2^2+h_3^2)}^\frac{5}{6}}\frac{\sin(h_1 h_2)}{h_1 h_2} }[/math]

היות ו

[math]\displaystyle{ \lim_{(h_1,h_2,h_3)\rightarrow (0,0,0)} \frac{\sin(h_1 h_2)}{h_1 h_2} = 1 }[/math]

נותר לבדוק את

[math]\displaystyle{ \lim_{(h_1,h_2,h_3)\rightarrow (0,0,0)}\frac{h_3 h_1 h_2}{{(h_1^2+h_2^2+h_3^2)}^\frac{5}{6}} }[/math]

נשים לב ש

[math]\displaystyle{ |\frac{h_3 h_1 h_2}{{(h_1^2+h_2^2+h_3^2)}^\frac{5}{6}}|\leq |\frac{h_3 h_1 h_2}{{(h_1^2+h_2^2)}^\frac{5}{6}}| \leq |h_3||\frac{h_1 h_2}{{(2h_1 h_2)}^\frac{5}{6}}|= \frac{1}{2^{\frac{5}{6}}}|h_3||{(h_1 h_2)}^{\frac{1}{6}}|\rightarrow 0 }[/math]

דרך אחרת (שימושית כאשר יש במכנה דברים בסגנון [math]\displaystyle{ ||h|| }[/math]):

עוברים לקוארדינטות כדוריות

[math]\displaystyle{ h_1 = r\cos \theta \sin \varphi,\quad h_2 = r\sin \theta \sin \varphi ,\quad h_3 = r \cos \varphi }[/math]

ואז צריך לחשב גבול

[math]\displaystyle{ \lim_{r\rightarrow 0}\frac {r^3 \cos \theta \sin \theta \sin ^2 \varphi \cos \varphi}{{(r^2)}^{\frac{5}{6}}} =\lim_{r\rightarrow 0} {r^{\frac{8}{6}} \cos \theta \sin \theta \sin ^2 \varphi \cos \varphi}=0 }[/math]

ולכן [math]\displaystyle{ f }[/math] דיפרנציאבילית ב [math]\displaystyle{ (0,0,0) }[/math].


שאלה 2

דבר ראשון, בשביל בהירות. נסמן

[math]\displaystyle{ u=\frac{x}{x^2+y^2},\quad v= \frac{y}{x^2+y^2} }[/math]

כך שלמעשה ידוע [math]\displaystyle{ f_{uu}+f_{vv} = 0 }[/math] וצריך להוכיח [math]\displaystyle{ g_{xx}+g_{yy} = 0 }[/math].

נכתוב את הביטויים [math]\displaystyle{ g_{xx},g_{yy} }[/math]

[math]\displaystyle{ g_x=f_uu_x+f_vv_x }[/math]

ולכן

[math]\displaystyle{ g_{xx}= (f_uu_x)_x+(f_vv_x)_x=(f_u)_xu_x+f_uu_{xx}+(f_v)_xv_x+f_vv_{xx} }[/math]

[math]\displaystyle{ =(f_{uu}u_x+f_{uv}v_x)u_x+f_uu_{xx}+(f_{vu}u_x+f_{vv}v_x)v_x+f_vv_{xx} }[/math]

[math]\displaystyle{ = f_{uu}(u_x)^2+f_{uv}u_xv_x+f_uu_{xx}+f_{vu}u_xv_x+f_{vv}(v_x)^2+f_vv_{xx} }[/math]

באופן דומה

[math]\displaystyle{ g_{yy}=f_{uu}(u_y)^2+f_{uv}u_yv_y+f_uu_{yy}+f_{vu}u_yv_y+f_{vv}(v_y)^2+f_vv_{yy} }[/math]

לכן צריך לחשב את

[math]\displaystyle{ f_{uu}(u_x)^2+f_{uv}u_xv_x+f_uu_{xx}+f_{vu}u_xv_x+f_{vv}(v_x)^2+f_vv_{xx}+f_{uu}(u_y)^2+f_{uv}u_yv_y+f_uu_{yy}+f_{vu}u_yv_y+f_{vv}(v_y)^2+f_vv_{yy} }[/math]

נקבץ את הביטוי בצורה הבאה:

[math]\displaystyle{ (f_{uu}(u_x)^2+f_{uu}(u_y)^2+f_{vv}(v_x)^2+f_{vv}(v_y)^2)+(2f_{uv}u_xv_x+2f_{uv}u_yv_y)+(f_uu_{xx}+f_uu_{yy}+f_vv_{xx}+f_vv_{yy}) }[/math]

הסוגריים הראשונות הן:

[math]\displaystyle{ f_{uu}(u_x)^2+f_{uu}(u_y)^2+f_{vv}(v_x)^2+f_{vv}(v_y)^2 = f_{uu}((u_x)^2+(u_y)^2)+ f_{vv}((u_x)^2+(u_y)^2)=(f_{uu}+f_{vv})((u_x)^2+(u_y)^2)=0((u_x)^2+(u_y)^2)=0 }[/math]

בשביל שאר הסוגריים חייבים סוף סוף לחשב את הנגזרות של [math]\displaystyle{ u,v }[/math].

[math]\displaystyle{ u_x=\frac{x^2+y^2-2x^2}{(x^2+y^2)^2}=\frac{y^2-x^2}{(x^2+y^2)^2} }[/math]

[math]\displaystyle{ u_y=\frac{-2xy}{(x^2+y^2)^2} }[/math]

בדומה

[math]\displaystyle{ v_x = \frac{-2xy}{(x^2+y^2)^2} }[/math]

[math]\displaystyle{ v_y = \frac{x^2-y^2}{(x^2+y^2)^2} }[/math]

מכאן קל לראות ש [math]\displaystyle{ u_xv_x+u_yv_y=0 }[/math]

ולכן הסוגריים השניים גם שווים ל 0.

נותר לעבוד על הסוגריים השלישיים

[math]\displaystyle{ f_uu_{xx}+f_uu_{yy}+f_vv_{xx}+f_vv_{yy}=(f_u)(u_{xx}+u_{yy})+(f_v)(v_{xx}+v_{yy}) }[/math]

נחשב את [math]\displaystyle{ u_{xx},u_{yy} }[/math]

[math]\displaystyle{ (u_x)_x=(\frac{y^2-x^2}{(x^2+y^2)^2})_x = \frac{-2x((x^2+y^2)^2)-2(x^2+y^2)(2x)(y^2-x^2)}{(x^2+y^2)^4}=\frac{-2x((x^2+y^2))-2(2x)(y^2-x^2)}{(x^2+y^2)^3} = \frac{2x^3-6xy^2}{(x^2+y^2)^3} }[/math]

[math]\displaystyle{ (u_y)_y = (\frac{-2xy}{(x^2+y^2)^2})_y = \frac{(-2x)(x^2+y^2)^2 - 2(x^2+y^2)(2y)(-2xy)}{(x^2+y^2)^4} = \frac{(-2x)(x^2+y^2) - 2(2y)(-2xy)}{(x^2+y^2)^3}= \frac{-2x^3+6xy^2}{(x^2+y^2)^3} }[/math]

ולכן ברור ש

[math]\displaystyle{ u_{xx}+u_{yy} = 0 }[/math]

באופן סימטרי

[math]\displaystyle{ v_{xx}+v_{yy}=0 }[/math]

ולכן כל הביטוי הוא [math]\displaystyle{ 0 }[/math] וזה מוכיח את הדרוש


שאלה 3

[math]\displaystyle{ x^2+y^2=\frac{1}{2}z^2 }[/math]

[math]\displaystyle{ x+y+z=2 }[/math]

הנגזרות החלקיות של הפונקציות

[math]\displaystyle{ f_1(x,y,z)=x^2+y^2-\frac{1}{2}z^2=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ f_2(x,y,z)=x+y+z-2=0 }[/math]

קיימות עד איזה סדר שרוצים.

כמו כן, הנקודה [math]\displaystyle{ (1,-1,2) }[/math] מקיימת את מערכת המשוואות.

נבדוק את התנאי של משפט הפונקציה הסתומה

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} \frac{\partial f_1}{\partial x} & \frac{\partial f_1}{\partial y} \\ \frac{\partial f_2}{\partial x} & \frac{\partial f_2}{\partial y} \end{bmatrix} =\begin{bmatrix} 2x & 2y \\ 1 & 1 \end{bmatrix} }[/math]

בנקודה [math]\displaystyle{ (1,-1,2) }[/math] נקבל את המטריצה

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} 2 & -2 \\ 1 & 1 \end{bmatrix} }[/math]

שהיא מטריצה הפיכה.

לכן לפי משפט הפונקציה הסתומה, אכן מוגדרות פונקציות של [math]\displaystyle{ x,y }[/math] לפי [math]\displaystyle{ z }[/math]

לפי משפט הפונקציה הסתומה, קיימת סביבה של הנקודה

[math]\displaystyle{ (1,-1,2) }[/math] שבה מתקיים:

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} \frac{\partial f_1}{\partial x} & \frac{\partial f_1}{\partial y} \\ \frac{\partial f_2}{\partial x} & \frac{\partial f_2}{\partial y} \end{bmatrix} \begin{bmatrix} \frac{dx}{dz} \\ \frac{dy}{dz} \end{bmatrix} = -\begin{bmatrix} \frac{\partial f_1}{\partial z} \\ \frac{\partial f_1}{\partial z} \end{bmatrix} }[/math]

כלומר במקרה שלנו:

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} 2x & 2y \\ 1 & 1 \end{bmatrix} \begin{bmatrix} \frac{dx}{dz} \\ \frac{dy}{dz} \end{bmatrix} = \begin{bmatrix} z \\ -1 \end{bmatrix} }[/math]

אם פותרים את המשוואות


רואים ש

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} \frac{dx}{dz} \\ \frac{dy}{dz} \end{bmatrix} = \frac{1}{2x-2y} \begin{bmatrix} 1 & -2y \\ -1 & 2x \end{bmatrix} \begin{bmatrix} z \\ -1 \end{bmatrix} }[/math]

כלומר:

[math]\displaystyle{ \frac{dx}{dz} = \frac{z+2y}{2x-2y},\quad \frac{dy}{dz}=\frac{-z-2x}{2x-2y} }[/math]

מכאן, על ידי הצבה של [math]\displaystyle{ (1,-1,2) }[/math] קל לראות שבנקודה [math]\displaystyle{ z=2 }[/math] מתקיים

[math]\displaystyle{ \frac{dx}{dz}(2)=0,\quad \frac{dy}{dz}(2)=-1 }[/math]

כמו כן נחשב את [math]\displaystyle{ x''(z) }[/math] בסביבה של [math]\displaystyle{ (1,-1,2) }[/math] על ידי גזירה רגילה לפי [math]\displaystyle{ z }[/math] (אבל נשים לב ש [math]\displaystyle{ x,y }[/math] הם פונקציות של [math]\displaystyle{ z }[/math]):

[math]\displaystyle{ x''(z)=\frac{(1+2y')(2x-2y)-(z+2y)(2x'-2y')}{(2x-2y)^2} }[/math]

נציב [math]\displaystyle{ x=1,y=-1,z=2,x'=0,y'=-1 }[/math] ונקבל:

[math]\displaystyle{ x''(2)=\frac{(1-2)4-(0)(0+2)}{16}=-\frac{1}{4} }[/math]

שאלה 4

סעיף א

המשוואות המדוברות דיפרנציאביליות ברציפות והגרדיאנט של התנאי הוא:

[math]\displaystyle{ \nabla g = (\frac{2x}{a^2},\frac{2y}{b^2},\frac{2z}{c^2}) }[/math]

שהוא לא מתאפס בנקודות שמקיימות את התנאי.

לכן אפשר להשתמש בכופלי לגרנז ללא חשש.

שימוש בכופלי לגרנז מוביל אל המשוואות הבאות:

[math]\displaystyle{ 2x+\lambda \frac{2x}{a^2}=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ 2y+\lambda \frac{2y}{b^2}=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ 2z+\lambda \frac{2z}{c^2}=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ \frac{x^2}{a^2}+\frac{y^2}{b^2}+\frac{z^2}{c^2}=1 }[/math]

אם נסתכל על שלושת המשוואות הראשונות, נקבל מערכת משוואות לינארית

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} 2+\frac{2 \lambda}{a^2} & 0 & 0 \\ 0 & 2+\frac{2 \lambda}{b^2} & 0 \\ 0 & 0 & 2+\frac{2 \lambda}{c^2} \end{bmatrix} \begin{bmatrix} x \\ y \\ z \end{bmatrix} = \begin{bmatrix} 0 \\ 0 \\ 0 \end{bmatrix} }[/math]

אם המטריצה הפיכה, אז הפתרון היחיד הוא

[math]\displaystyle{ x=0,\quad y=0, \quad z=0 }[/math]

וזה לא יקיים את האילוץ

לכן בהכרח המטריצה לא הפיכה, כלומר

[math]\displaystyle{ \lambda \in \{-a^2,-b^2,-c^2\} }[/math]

בגלל ש [math]\displaystyle{ a,b,c }[/math] מספרים שונים אלה שלוש אפשרויות שונות.

אם [math]\displaystyle{ \lambda = -a^2 }[/math] נקבל שבהכרח [math]\displaystyle{ y=z=0 }[/math] ולפי האילוץ

[math]\displaystyle{ \frac{x^2}{a^2}=1 }[/math] כלומר [math]\displaystyle{ x=\pm a }[/math].

בדומה שתי האפשרויות האחרות הן:

[math]\displaystyle{ x=0 ,\quad y=\pm b ,z=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ x=0 ,\quad y=0 ,\quad z=\pm c }[/math]

כעת נותר להחליט אם אלה אקסטרימלים (נקודות קיצון).


אפשר להפעיל שיקול כזה: היות ו [math]\displaystyle{ f }[/math] רציפה על קבוצה סגורה וחסומה, יש לה נקודות מינמום ומקסימום גלובאליות (שהן בפרט מקומיות). ידוע שנקודות הקיצון המקומיות הן פתרונות של משוואות לגרנז'.

לכן שניים מהפתרונות חייבים להיות מינימום ומקסימום גלובאליים.

היות ו [math]\displaystyle{ a\gt b\gt c\gt 0 }[/math] ברור ש

[math]\displaystyle{ (\pm a ,0,0) }[/math] הן מקסימום גלובאלי.

ו [math]\displaystyle{ (0,0,\pm c) }[/math] הוא מינימום גלובאלי.

כעת נותר להחליט האם [math]\displaystyle{ (0,\pm b,0) }[/math] היא גם נקודת קיצון.

אפשר להפעיל שיקול כזה:

אם נסתכל על ההטלה על המישור [math]\displaystyle{ z=0 }[/math] נקבל חישוב של [math]\displaystyle{ x^2+y^2 }[/math] תחת האילוץ [math]\displaystyle{ \frac{x^2}{a^2}+\frac{y^2}{b^2} }[/math]

במצב כזה, [math]\displaystyle{ (0,\pm b) }[/math] היא נקודת מינימום.

אם נסתכל על ההטלה למישור [math]\displaystyle{ x=0 }[/math] נקבל ש [math]\displaystyle{ (\pm b,0) }[/math] היא נקודת מקסימום.

ולכן [math]\displaystyle{ (0,\pm b,0) }[/math] היא לא נקודת קיצון.

לסיכום נקודות הקיצון הן:

נקודות מקסימום [math]\displaystyle{ (a,0,0) \quad (-a,0,0) }[/math]

נקודות מינימום: [math]\displaystyle{ (0,0,c) \quad (0,0,-c) }[/math]

סעיף ב

[math]\displaystyle{ f(x,y)=x^3y^2(1-x-y)=x^3y^2-x^4y^2-x^3y^3 }[/math]

הגרדיאנט הוא:

[math]\displaystyle{ \nabla f = (3x^2y^2-4x^3y^2-3x^2y^3,2x^3y-2x^4y-3x^3y^2) }[/math]

אם נשווה אותו ל [math]\displaystyle{ (0,0) }[/math] ונקבל:

[math]\displaystyle{ 3x^2y^2-4x^3y^2-3x^2y^3 = 0 }[/math]

[math]\displaystyle{ 2x^3y-2x^4y-3x^3y^2=0 }[/math]

נקבל שאם [math]\displaystyle{ x=0 }[/math] או [math]\displaystyle{ y=0 }[/math] שתי המשוואות מתקיימות.

אם [math]\displaystyle{ x\neq 0 ,\quad y\neq 0 }[/math], נקבל שהמשוואות הן:

[math]\displaystyle{ 3-4x-3y=0 }[/math]

[math]\displaystyle{ 2-2x-3y=0 }[/math]

הפתרון של המערכת הזאת הוא:

[math]\displaystyle{ (\frac{1}{2},\frac{1}{3}) }[/math]

ולכן כלל הנקודות הקריטיות הן:

[math]\displaystyle{ \{(x,y)\mid x=0\}\cup \{(x,y)\mid y=0\} \cup \{(\frac{1}{2},\frac{1}{3})\} }[/math]

עכשיו צריך לסווג

מטריצת ההסיאן היא: [math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} 6xy^2-12x^2y^2-6xy^3 & 6x^2y-8x^3y-9x^2y^2 \\ 6x^2y-8x^3y-9x^2y^2 & 2x^3-2x^4-6x^3y \end{bmatrix} }[/math]


כמובן שהצבה של [math]\displaystyle{ x=0 }[/math] או [math]\displaystyle{ y=0 }[/math] לא תקדם אותנו יותר מדי.

אם נציב [math]\displaystyle{ (\frac{1}{2},\frac{1}{3}) }[/math] נקבל (אם אין לי טעות חישוב): [math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} \frac{1}{3}-\frac{1}{3}-\frac{1}{9} & \frac{1}{2}-\frac{1}{3}-\frac{1}{4} \\ \frac{1}{2}-\frac{1}{3}-\frac{1}{4} & \frac{1}{4}-\frac{1}{8}-\frac{1}{4} \end{bmatrix} = \begin{bmatrix} -\frac{1}{9} & -\frac{1}{12} \\ -\frac{1}{12} & -\frac{1}{8} \end{bmatrix} }[/math]


המינור הראשון שלילי והמינור השני חיובי, לכן זו מטריצה שלילית (לחלוטין) ולכן זו נקודת מקסימום.

עכשיו צריך למיין ידנית את שאר הנקודות.

נתחיל בנקודות שעל ציר [math]\displaystyle{ y }[/math].

נביט על נקודה כלשהיא [math]\displaystyle{ (0,y_0) }[/math].

אם נתקדם לאורך הישר [math]\displaystyle{ y=-x+y_0 }[/math] (שעובר כמובן ב [math]\displaystyle{ (0,y_0) }[/math]).

אז

[math]\displaystyle{ f(x,-x+y_0)=x^3(-x+y_0)^2(1-y_0) }[/math]

אם [math]\displaystyle{ y_0\gt 1 }[/math] אז הפונקציה שלנו שלילית כש [math]\displaystyle{ x\gt 0 }[/math] וחיובית כש [math]\displaystyle{ x\lt 0 }[/math]

אם [math]\displaystyle{ y_0\lt 1 }[/math] אז הפונקציה שלנו חיובית כש [math]\displaystyle{ x\gt 0 }[/math] ושלילית כש [math]\displaystyle{ x\lt 0 }[/math]

בכל מקרה היא לא תהיה נקודת קיצון.

נותר לבדוק את הנקודה [math]\displaystyle{ (0,1) }[/math].

אם נתקדם לאורך הישר [math]\displaystyle{ y=1 }[/math] נקבל ש

[math]\displaystyle{ f(x,1)=-x^4 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ x=0 }[/math] היא מקסימום לאורך הקו הזה.

אבל אם נתקדם לאורך הישר [math]\displaystyle{ y=-2x+1 }[/math] נקבל ש

[math]\displaystyle{ f(x,-2x+1)=x^3(-2x+1)^2(x)=x^4(-2x+1)^2 }[/math] נקבל ש [math]\displaystyle{ x=0 }[/math] היא נקודת מינימום לאורך הקו הזה.

לכן [math]\displaystyle{ (0,1) }[/math] היא גם נקודת אוכף.

סיכום ביניים: כל ציר [math]\displaystyle{ y }[/math] הוא נקודות אוכף.

כעת נעבור לציר [math]\displaystyle{ x }[/math].

כלומר נחקור נקודות מהצורה [math]\displaystyle{ (x_0,0) }[/math].

אם [math]\displaystyle{ x_0\gt 1 }[/math] אז קיימת סביבה של [math]\displaystyle{ (x_0,0) }[/math] שבה [math]\displaystyle{ 1-x-y\lt 0 }[/math] ולכן באותה סביבה מתקיים ש

[math]\displaystyle{ x^3y^2(1-x-y)\leq 0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ f(x_0,0)=0 }[/math] היא נקודת מקסימום.

אם [math]\displaystyle{ 0\lt x_0\lt 1 }[/math] אז קיימת סביבה שבה [math]\displaystyle{ 1-x-y\gt 0 }[/math] ואז [math]\displaystyle{ x^3y^2(1-x-y)\geq 0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ (x_0,0) }[/math] היא מינימום

אם [math]\displaystyle{ x\lt 0 }[/math] אז קיימת סביבה שבה [math]\displaystyle{ 1-x-y\gt 0 }[/math] ואז [math]\displaystyle{ x^3y^2(1-x-y)\leq 0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ (x_0,0) }[/math] היא מקסימום.

כבר ראינו שהנקודה [math]\displaystyle{ (0,0) }[/math] היא נקודת אוכף (היא על ציר [math]\displaystyle{ y }[/math]).

נותר לבדוק את הנקודה [math]\displaystyle{ (1,0) }[/math].

נתקדם לאורך הישר [math]\displaystyle{ x=1 }[/math] ונקבל [math]\displaystyle{ f(1,y)=-y^3 }[/math] שזאת פונקציה עם נקודת פיתול ב [math]\displaystyle{ y=0 }[/math].

לכן [math]\displaystyle{ (1,0) }[/math] היא נקודת אוכף.

לסיכום:

נקודות קריטיות:

[math]\displaystyle{ \{(x,y)\mid x=0\}\cup \{(x,y)\mid y=0\} \cup \{(\frac{1}{2},\frac{1}{3})\} }[/math]

מתוכן:

מקסימום:

[math]\displaystyle{ \{(\frac{1}{2},\frac{1}{3})\}\cup \{(x,0)\mid x\gt 1 \or x\lt 0\} }[/math]

מינימום:

[math]\displaystyle{ \{(x,0)\mid 0\lt x\lt 1\} }[/math]

אוכף:

[math]\displaystyle{ \{(0,y)\}\cup\{(1,0)\} }[/math]

שאלה 5

סעיף א

כמו תמיד בחישוב אינטגרל של ערך מוחלט, צריך לפצל לתחום שבו הפונקציה חיובית ותחום שבו היא שלילית.

במקרה שלנו [math]\displaystyle{ \cos(\theta) }[/math] היא חיובית כאשר [math]\displaystyle{ 0\leq\theta \leq \frac{\pi}{2} }[/math] וכאשר [math]\displaystyle{ \frac{3\pi}{2} \leq\theta \leq 2\pi }[/math] ושלילית כאשר [math]\displaystyle{ \frac{\pi}{2}\leq\theta \leq \frac{3\pi}{2} }[/math]

כלומר

[math]\displaystyle{ \int _0 ^\pi \, \int_0^\pi \, |\cos(x+y)| \mathrm{d}x\mathrm{d}y = \iint \limits_{0\leq x+y \leq \frac{\pi}{2}} \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y -\iint \limits_{\frac{\pi}{2}\leq x+y \leq \frac{3\pi}{2}} \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y +\iint \limits_{\frac{3\pi}{2}\leq x+y \leq 2\pi } \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y }[/math]

האינטגרל הראשון הוא:

[math]\displaystyle{ \iint \limits_{0\leq x+y \leq \frac{\pi}{2}} \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y = \int _0 ^\frac{\pi}{2} \, \int_0^{\frac{\pi}{2}-x} \, \cos(x+y) \mathrm{d}y \mathrm{d}x = \int _0 ^\frac{\pi}{2} \, \sin(x+y) \mid_0^{\frac{\pi}{2}-x} \mathrm{d}x }[/math]

[math]\displaystyle{ = \int _0 ^\frac{\pi}{2} \, 1 - \sin(x) \mathrm{d}x = x+\cos(x) \mid_0 ^\frac{\pi}{2} = \frac{\pi}{2} - 1 }[/math]

באופן דומה האינטגרל השלישי הוא:

[math]\displaystyle{ \iint \limits_{\frac{3\pi}{2}\leq x+y \leq 2\pi } \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y = \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, \int_{\frac{3\pi}{2}-x}^{\pi} \, \cos(x+y) \mathrm{d}y\mathrm{d}x = \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, \sin(x+y) \mid_{\frac{3\pi}{2}-x}^{\pi} \mathrm{d}x }[/math]

[math]\displaystyle{ = \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, \sin(x+\pi) +1 \mathrm{d}x = -\cos(x+\pi)+x \mid_\frac{\pi}{2} ^{\pi} = -1+\pi - \frac{\pi}{2} = -1+ \frac{\pi}{2} }[/math]

את האינטגרל השני צריך לפצל

[math]\displaystyle{ \iint \limits_{\frac{\pi}{2}\leq x+y \leq \frac{3\pi}{2}} \, \cos(x+y) \mathrm{d}x\mathrm{d}y = \int _0 ^{\frac{\pi}{2}} \, \int_{\frac{\pi}{2}-x}^{\pi} \, \cos(x+y) \mathrm{d}y\mathrm{d}x+ \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, \int_0^{\frac{3\pi}{2}-x} \, \cos(x+y) \mathrm{d}y\mathrm{d}x }[/math]

[math]\displaystyle{ = \int _0 ^{\frac{\pi}{2}} \, \sin(x+y) \mid_{\frac{\pi}{2}-x}^{\pi} \mathrm{d}x+ \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, \sin(x+y) \mid_0^{\frac{3\pi}{2}-x} \mathrm{d}x = \int _0 ^{\frac{\pi}{2}} \, \sin(x+\pi) - 1 \mathrm{d}x \int _\frac{\pi}{2} ^{\pi} \, -1 -\sin(x) \mathrm{d}x }[/math]

[math]\displaystyle{ = -\cos(x+\pi) - x \mid_0 ^{\frac{\pi}{2}}+ -x +\cos(x) \mid_\frac{\pi}{2} ^{\pi} = -\frac{\pi}{2}-1 -\pi -1 + \frac{\pi}{2} = -2-\pi }[/math]

לכן הפתרון בסך הכל הוא:

[math]\displaystyle{ \frac{\pi}{2}-1 +2+\pi +\frac{\pi}{2}-1=2\pi }[/math]

סעיף ב

סעיף ב

מצא את נפח הגוף החסום ע"י המשטחים הבאים: [math]\displaystyle{ z=x^{2}+y^{2},z=0,x^{2}+y^{2}=x,x^{2}+y^{2}=2x }[/math]


נראה שצריך להשתמש כאן בקוארדינטות צילינדריות

[math]\displaystyle{ x=r\cos \theta ,\quad y= r\sin\theta, \quad z=z }[/math]

לכל [math]\displaystyle{ (x,y) }[/math] (או [math]\displaystyle{ (r,\theta) }[/math]) מסוימים. ערך [math]\displaystyle{ z }[/math] יכול לנוע מ [math]\displaystyle{ 0 }[/math] ועד [math]\displaystyle{ x^2+y^2 }[/math] (או מ [math]\displaystyle{ 0 }[/math] ועד [math]\displaystyle{ r^2 }[/math])

לכן אנחנו רוצים את האינטגרל

[math]\displaystyle{ \iint \limits_{x\leq x^2+y^2 \leq 2x} \, \int_0^{x^2+y^2} \mathrm{d}z\mathrm{d}x\mathrm{d}y }[/math]

אחרי מעבר לקוארדינטות צילינדריות, ברור שזה יהיה משהו מהצורה

[math]\displaystyle{ \int_?^? \, \int_?^? \, \int_0^{x^2+y^2} \, r \mathrm{d}z\mathrm{d}r\mathrm{d}\theta }[/math]

הבעיה היא רק לקבוע את הגבולות

נסתכל על התנאים

[math]\displaystyle{ x^2+y^2=2x,\quad x^2+y^2=x }[/math]

אלה שני מעגלים

[math]\displaystyle{ (x-1)^2+y^2=1,\quad (x-\frac{1}{2})^2+y^2=\frac{1}{4} }[/math]

שניהם נמצאים בצד הימני של המישור [math]\displaystyle{ x\gt 0 }[/math] ולכן התחום שלנו עבור [math]\displaystyle{ \theta }[/math] יהיה [math]\displaystyle{ [-\frac{\pi}{2},\frac{\pi}{2}] }[/math]

נותר למצוא את התחום של [math]\displaystyle{ r }[/math].

התנאי [math]\displaystyle{ x^2+y^2=2x }[/math]

שקול ל [math]\displaystyle{ r^2=2r\cos\theta }[/math]

כלומר [math]\displaystyle{ r=2\cos\theta }[/math]

בדומה התנאי השני הוא [math]\displaystyle{ r=\cos\theta }[/math]

לכן התחום עבור [math]\displaystyle{ r }[/math] הוא [math]\displaystyle{ [\cos\theta,2\cos\theta] }[/math]

כעת נותר לחשב את האינטגרל

[math]\displaystyle{ \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \, \int_{\cos\theta}^{2\cos\theta} \, \int_0^{r^2} \, r \mathrm{d}z\mathrm{d}r\mathrm{d}\theta = \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \, \int_{\cos\theta}^{2\cos\theta} \, r^3 \mathrm{d}r\mathrm{d}\theta = \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \, \frac{1}{4} r^4 \mid^{2\cos\theta}_{\cos\theta} \mathrm{d}\theta =\frac{15}{4} \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \, \cos^4\theta \mathrm{d}\theta }[/math]

נשתמש (פעמיים) בנוסחא [math]\displaystyle{ \cos^2(\theta) = \frac{1+\cos2\theta}{2} }[/math]

ונקבל

[math]\displaystyle{ \frac{15}{4} \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \, \cos^4\theta \mathrm{d}\theta = \frac{15}{4} \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \,\frac{(1+\cos2\theta)^2}{4} \mathrm{d}\theta = \frac{15}{16} \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \,(1+2\cos2\theta+ \cos^22\theta)\mathrm{d}\theta = \frac{15}{16} \int_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} \,(\frac{3}{2}+2\cos2\theta+ \frac{1}{2}\cos4\theta)\mathrm{d}\theta }[/math]

[math]\displaystyle{ = \frac{15}{16}(\frac{3}{2}\theta+\sin2\theta+ \frac{1}{8}\sin4\theta) \mid_{-\frac{\pi}{2}}^{\frac{\pi}{2}} = \frac{15}{16} ( \frac{3}{2} \pi ) = \frac{45}{32} \pi }[/math]


סטודנט העלה הנה עוד פתרון שנראה גם נכון.--איתמר שטיין 08:37, 15 בפברואר 2013 (IST)


גישה פשוטה שנראית לי נכונה: בוא נגיד ש D הוא התחום הנ"ל. [math]\displaystyle{ \int _D 1 dxdydz = \int _E x^{2}+y^{2} dxdy }[/math]

כאשר E זה השטח שחסום בין המעגלים [math]\displaystyle{ x^{2}+y^{2}=2x,x^{2}+y^{2}=x }[/math] וזה נובע בקלות ממשפט פרוביני (ה"מורחב").

אותם עיגולים בכתיב קצת שונה הם [math]\displaystyle{ (x-1)^{2}+y^{2} \leq 1, (x-0.5)^{2}+y^{2} \leq 0.25 }[/math]. בואו נגיד ש G זה התחום שהוא העיגול הראשון (הגדול) ו F הוא העיגול הקטן, אז קיבלנו:

[math]\displaystyle{ \int _E x^{2}+y^{2} dxdy = \int _G x^{2}+y^{2} dxdy - \int _F x^{2}+y^{2} dxdy }[/math]

בשביל הפשטות בואו נזיז את העיגולים G,F שיהיו בראשית הצירים ז"א עיגולים ברדיוסים 1,0.5 בהתאמה סביב ראשית הצירים, ונקרא להם 'G',F. אז קיבלנו עכשיו שכל הלמעלה שווה ל

[math]\displaystyle{ \int _{G'} x^{2}+2x+1+y^{2} dxdy - \int _{F'} x^{2}+x+0.25 + y^{2} dxdy }[/math]

אבל עיגול סביב ראשית הצירים הוא סימטרי ביחס לציר x, לכן הביטויים "x" ו "2x" לא רלוונטיים.

[math]\displaystyle{ \int _{G'} x^{2}+1+y^{2} dxdy - \int _{F'} x^{2}+0.25 + y^{2} dxdy }[/math]

עכשיו, מה זה [math]\displaystyle{ x^{2}+y^{2} }[/math] בהצבה פולארית? זה [math]\displaystyle{ r^{2} }[/math]. אז אם באמת נעבור להצגה פולארית בכל אחד מהאינטגרלים יהיה איזה [math]\displaystyle{ r^{3} }[/math] [בגלל ההצבה הוספנו r] וזה אינטגרל שנעשה על r-ים מתאימים ועל זווית מ 0 עד 2pi.

לכן סה"כ קיבלנו (שימו לב שאנחנו יודעים כמה זה שטח של עיגול, אז אינטגרציה של קבוע על מעגל זה קל): [math]\displaystyle{ ( \pi 1 + 2\pi \cdot 0.25 \cdot (1-0)) - ( \pi \cdot 0.25 \cdot 0.25 + 2\pi \cdot 0.25 \cdot (\frac{1}{16}-0)) = \frac{45}{32} \pi }[/math]